ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום תעשיית ההייטק בישראל קיימה היום דיון במצב הענף, על רקע הקיפאון בתעסוקה, התחזקות השקל, התרחבות השימוש בבינה מלאכותית והחשש כי חברות יעבירו פעילות מחקר ופיתוח ומשרות מישראל למדינות אחרות.

יו"ר הוועדה, ח"כ אביגדור ליברמן, אמר כי הצטברות של כמה גורמים יוצרת לחץ גובר על חברות הטכנולוגיה, ובמיוחד על חברות סטארט־אפ ועל עובדים בתחילת דרכם. בין הגורמים שהזכיר: שער החליפין, אי־הוודאות הכלכלית והביטחונית, עליית פרמיית הסיכון, שירות המילואים הממושך והשיבושים בתעופה.

"מכל הנתונים שלמדתי בחודשים האחרונים, המצב לא מבשר טובות", אמר ליברמן. לדבריו, התחזקות השקל מעלה את עלות העסקתו של עובד ישראלי במונחים דולריים ומקטינה את התמריץ של חברות בינלאומיות וישראליות להרחיב את כוח האדם המקומי.

בת חן רוטנברג, נציגת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הציגה נתונים שלפיהם שנת 2025 הייתה טובה יותר משנת 2024 בכמה מדדים מאקרו־כלכליים, ובהם יצוא וגיוסי הון. עם זאת, בתחום התעסוקה נמשך הקיפאון, ובשירותי ההייטק אף נרשמה לראשונה ירידה במספר המועסקים.

לדבריה, המגמה נובעת משילוב של התרחבות השימוש בכלי בינה מלאכותית, שינוי בהרכב הביקושים ועליית עלות ההעסקה בישראל. גורמים אלה עלולים לפגוע במיוחד במשרות כניסה ובתפקידים שניתן להעביר בקלות יחסית למרכזי פיתוח במדינות אחרות.

פחות עובדי מו"פ בישראל

הכלכלנית הראשית של רשות החדשנות, רחל קופר באר, אמרה כי ברבעונים האחרונים נרשמה התאוששות בגיוסי ההון, וכי ההייטק היה אחראי לכמחצית מצמיחת התוצר בשנת 2025.

לצד זאת, היא התריעה מפני ירידה במספר עובדי המחקר והפיתוח המועסקים בישראל ומפני התרחבות הפעילות העסקית, הניהולית והטכנולוגית של חברות ישראליות מחוץ למדינה.

אחת השאלות המרכזיות שעלו בדיון הייתה כיצד לשמר בישראל את הפעילות בעלת הערך הגבוה — ובה במיוחד פיתוח שבבים, תוכנה, מערכות בינה מלאכותית וטכנולוגיות עמוקות — כאשר מדינות אחרות מציעות לחברות מענקים, הטבות מס ועלויות העסקה נמוכות יותר.

סגנית הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מורן משה חנציס, אמרה כי הממשלה בוחנת כלים לשימור פעילות המחקר והפיתוח בישראל, וכי חלק ניכר מהסיוע המתוכנן צפוי להיות מופנה לחברות סטארט־אפ.

צח בסול, רפרנט מחקר ופיתוח והשכלה גבוהה באגף התקציבים, מסר כי משרד האוצר ורשות החדשנות פועלים לגיבוש מסלולי השקעה וסיוע לענפי יצוא שנפגעים מהתחזקות השקל. לדבריו, מוקמים צוותים לבחינת פתרונות בהיקף של כ־1.5 מיליארד שקל להייטק וכ־600 מיליון שקל לענפי יצוא נוספים.

ליברמן הציע לייעד לחברות סטארט־אפ כלי סיוע בהיקף דומה, באמצעות השקעה ממשלתית או הלוואות עומדות. לדבריו, ללא מענה ממוקד, החברות הצעירות הן שעלולות להיפגע ראשונות מהשינוי בתנאי השוק.

קריאה לגיוס כספי המוסדיים

מיכל שריג כדורי, נציגת פורום חברות הצמיחה, אמרה כי השאלה אינה רק האם ההייטק הישראלי נותר תחרותי מבחינה טכנולוגית, אלא האם ישראל עצמה נשארת סביבת פעילות אטרקטיבית לחברות.

לדבריה, חברות הצמיחה מעסיקות עובדים רבים בישראל ומפעילות רשת רחבה של ספקים, נותני שירותים ומשרדים, אולם עליית עלויות ההעסקה מחייבת גיבוש תמריצים חדשים לשימור הפעילות המקומית.

נציגי התעשייה, העובדים וההסתדרות קראו להשקיע בהכשרת עובדים ובהתאמת מיומנויותיהם לשוק המבוסס יותר ויותר על בינה מלאכותית, לצמצם חסמים רגולטוריים וליצור תמריצים שיגדילו את כדאיות העסקתם של עובדים בישראל.

ליברמן סיכם את הדיון בקריאה ליצור מסלול שיקל על הגופים המוסדיים להשקיע בחברות טכנולוגיה ישראליות. לדבריו, הסטת חלק קטן מכספי הפנסיה והחיסכון ארוך הטווח להשקעות בענף עשויה להזרים אליו מיליארדי שקלים.

"אין אלטרנטיבה זמינה יותר מהמוסדיים בישראל", אמר. "חצי אחוז מהכסף שהם מחזיקים הוא לפחות 15 מיליארד שקל, שיכולים לפתור את כל הבעיות בישראל".

בדיון עלה גם הצורך להיערך להמשך השתתפותה של ישראל בתוכניות המחקר האירופיות לאחר סיום התוכנית הנוכחית של Horizon Europe. נציגי האוצר מסרו כי הם פועלים עם רשות החדשנות והוועדה לתכנון ולתקצוב כדי לאפשר לחוקרים ולחברות ישראליות להשתלב בתוכניות עתידיות.

הפוסט הכנסת דנה בקיפאון בהייטק: חשש מהעברת משרות ומו"פ לחו"ל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

עלות העסקת מפתח בישראל גבוהה כיום בכ־8.2% מעלות העסקתו של מפתח מקביל בארצות הברית – כך עולה ממדגם שערך פורום חברות הצמיחה בקרב שבע חברות טכנולוגיה המעסיקות יחד יותר מ־10,000 עובדים בישראל ובעולם.

לפי הנתונים שמסר הפורום, עלות ההעסקה בישראל במונחי דולר עלתה בשנה האחרונה בכ־17%–22%. הסיבה המרכזית לכך היא התחזקות השקל מול הדולר, המייקרת את עלות העובדים בישראל עבור חברות שמרבית הכנסותיהן נקובות בדולרים.

הפורום מעריך כי שער האיזון שבו עלות עובד בישראל משתווה לזו של עובד מקביל בארצות הברית עומד על כ־3.21 שקלים לדולר. גם ברמה זו, לפי הפורום, ישראל אינה נהנית מיתרון בעלויות אלא מגיעה לשוויון בלבד.

בהשוואה לכמה ממדינות מזרח אירופה, טוען הפורום כי העסקת עובד טכנולוגיה בישראל יקרה פי 2.4. הפער אינו חדש, אך לטענתו הוא נעשה משמעותי יותר בעקבות השיפור ברמת כוח האדם במדינות אלה, הרחבת העבודה מרחוק והשימוש בכלי בינה מלאכותית בפיתוח תוכנה.

בסקר נפרד שערכה קרן Viola Growth בשיתוף הפורום בקרב 62 חברות צמיחה, 58% מהחברות דיווחו כי האטו או הקפיאו גיוסים בישראל נכון ליוני 2026. כ־55% ציינו את שער הדולר ואת השפעת הבינה המלאכותית בין הגורמים להחלטה, ו־15% מסרו כי כבר פתחו בחו"ל משרות שתוכננו במקור לישראל.

מיכל שריג־כדורי, מנכ"לית פורום חברות הצמיחה, אמרה כי הסיכון אינו בהכרח עזיבה מיידית של חברות או עובדים, אלא שינוי הדרגתי במיקום המשרות החדשות. לדבריה, כאשר חברות מקבלות שוב ושוב החלטה לגייס את העובד הבא מחוץ לישראל, ההשפעה המצטברת על המשק עלולה להיות גדולה.

עם זאת, יש להתייחס לנתונים בזהירות. המדגם המרכזי כולל שבע חברות בלבד, וזהות החברות, סוגי המשרות ושיטת חישוב העלות המלאה לא פורטו בהודעה. לפיכך, אין לראות בו מדגם מייצג של כלל תעשיית ההייטק או של חברות השבבים בישראל.

עבור תעשיית השבבים, שבה מרכזי הפיתוח בישראל מתחרים על תקציבים מול אתרים בארצות הברית, אירופה ואסיה, עלייה בעלות ההעסקה עלולה להשפיע על החלטות לגבי פתיחת צוותים, הרחבת מרכזים והעברת פרויקטים חדשים.

הפוסט פורום חברות הצמיחה: העסקת מפתח בישראל יקרה ב־8.2% מהעסקתו בארה"ב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המאבק העולמי באנטישמיות מתנהל כיום בזירה שבה לישראל ולארגונים היהודיים אין יתרון מספרי או תקציבי. לכן, לדעת סשה רויטמן, מנכ"ל התנועה למאבק באנטישמיות — Combat Antisemitism Movement, או CAM — עליהם לחפש את היתרון במקום שבו ישראל כבר הוכיחה את עצמה: טכנולוגיה, חדשנות ויכולת לפתח פתרונות במהירות.

רויטמן הציג את תפיסתו בהרצאה שנשא במפגש פורום מנכ"לי ההייטק הידוע בשמו ה-Silicon Club, שנערך ב־29 במאי במוזיאון ANU שבאוניברסיטת תל אביב. המפגש אורגן בידי חברת ASG, המוציאה לאור גם את CHIPORTAL.

לדבריו, האנטישמיות אינה עוד תופעה המוגבלת להתבטאויות שוליים ברשתות החברתיות. היא מתבטאת באלפי תקריות פיזיות, בפגיעה בביטחונן של קהילות יהודיות ובהסתרת הזהות היהודית מצד אנשים החוששים להפוך למטרה.

רויטמן אמר כי בשנה האחרונה תועדו יותר מ־6,800 אירועים פיזיים בעלי אופי אנטישמי ברחבי העולם. הוא ציין כי באירועים הללו נהרגו יותר מ־40 בני אדם, אם כוללים גם אירועי טרור שהתרחשו בישראל. לדבריו, כ־80% ממקרי האלימות שנבדקו היו קשורים לאידיאולוגיה איסלאמיסטית. הנתונים והסיווגים הוצגו בהרצאה מטעם CAM.

יהודים מסתירים את זהותם

המצב בארצות הברית עמד במרכז חלק מההרצאה. לפי הנתונים שהציג רויטמן, 57% מהיהודים האמריקנים דיווחו כי חוו אנטישמיות, 58% אמרו שהם חשים בטוחים פחות בארצות הברית ו־38% מסתירים לעיתים את זהותם היהודית מחשש לפגיעה.

במקביל, לדבריו, נחלש הקשר בין חלקים מיהדות ארצות הברית לבין ישראל. בעוד שבשנות השמונים שיעור גבוה מאוד של יהודים אמריקנים דיווחו על קשר הדוק לישראל, כיום מדובר, על פי הנתונים שהציג, בכ־60%.

רויטמן טען כי אי אפשר עוד להפריד באופן מלא בין אנטישמיות לבין אנטי־ציונות קיצונית. לדבריו, כ־75% מהתקריות האנטישמיות כיום כוללות מרכיבים אנטי־ציוניים, ובכללם קריאות לשלילת עצם קיומה של מדינת ישראל.

עם זאת, עצם הביקורת על ישראל אינה בהכרח אנטישמית. ההבחנה, כפי שהציג אותה, נמצאת בין ביקורת על מדיניות מסוימת לבין דה־לגיטימציה של המדינה, הפעלת אמות מידה שונות כלפיה או קריאות לפגיעה בישראלים וביהודים.

מארגון קטן לפעילות בתשע זירות בעולם

רויטמן סיפר כי דרכו אל המאבק באנטישמיות החלה בשירותו בדובר צה"ל, שם היה מעורב בהקמת המערך הדיגיטלי הבינלאומי. לאחר מכן עבד בקונגרס היהודי העולמי בניו יורק, ובהמשך הצטרף להקמת CAM.

לדבריו, הארגון החל את פעילותו עם תקציב שנתי של כ־200 אלף דולר, והתרחב לארגון בעל תקציב שנתי של כ־11 מיליון דולר. הוא פועל כיום בתשע זירות גיאוגרפיות, ובהן צפון אמריקה, אמריקה הלטינית, אירופה, אוסטרליה, הבלקן ומרכז אסיה, בעוד שהמטה שלו נמצא בישראל.

האסטרטגיה של הארגון מבוססת על עבודה במספר רמות שלטון במקביל. CAM פועל מול ממשלות לאומיות, ממשלות של מדינות ומחוזות ומול ראשי ערים ורשויות מקומיות.

רויטמן אמר כי הארגון מקיים קשרים עם אלפי ערים ברחבי העולם. העבודה המקומית נועדה לא רק לפרסם הצהרות נגד אנטישמיות, אלא גם לשפר את היכולת של משטרות, מערכות חינוך ורשויות ציבוריות לזהות הקצנה לפני שהיא הופכת לאלימות.

לצד פעילות מול מקבלי החלטות, הארגון עוסק במחקר, תקשורת, פעילות ברשתות החברתיות ושיתופי פעולה עם משפיענים. המטרה היא ליצור רצף בין איסוף מידע, שינוי מדיניות והגעה לקהלים רחבים.

אי אפשר להתחרות בתקציבי התעמולה

לדברי רויטמן, אחד הקשיים המרכזיים הוא הפער במשאבים. מדינות וגופים המקדמים תעמולה אנטי־ישראלית משקיעים בכך סכומים גדולים בהרבה מאלה העומדים לרשות ארגונים יהודיים.

הוא הזכיר במיוחד את קטאר כדוגמה למדינה המשקיעה מיליארדי דולרים בבניית השפעה בזירות פוליטיות, תקשורתיות ואקדמיות. מול השקעות כאלה, לדבריו, ארגונים יהודיים אינם יכולים להסתפק בהגדלת תקציבי ההסברה או בהעסקת אנשים נוספים שיענו לכל פרסום עוין.

גם מבחינה דמוגרפית אין ליהודים יכולת להתחרות בהיקף הקהלים והפעילים שמולם הם ניצבים. מכאן נגזרת המסקנה שלו: כפי שישראל אינה יכולה לבסס את ביטחונה על יתרון מספרי, גם המאבק באנטישמיות חייב להתבסס על יתרון איכותי וטכנולוגי.

"הניצחון יושג באמצעות המוח", אמר רויטמן, וקרא להעביר חלק מן היכולות שפיתחה ישראל לצורכי ביטחון, מודיעין וסייבר אל זירת החברה האזרחית.

Tech Innovation for Jewish Safety

במרכז פנייתו למנהלי ההייטק עמדה היוזמה Tech Innovation for Jewish Safety. מטרתה ליצור פלטפורמה שתחבר בין קהילות יהודיות וארגונים הנתקלים בבעיות ממשיות לבין חברות טכנולוגיה, יזמים ומשקיעים המסוגלים לפתח עבורן פתרונות.

צרכים אפשריים כוללים זיהוי מוקדם של מסעות הסתה, ניתוח רשתות המפיצות תוכן אנטישמי, אימות מידע, ניטור איומים על מוסדות יהודיים והעברת התרעות לגורמי אכיפה. כלים אחרים יכולים לסייע בתיעוד תקריות, באיסוף ראיות ובהבנת הקשר שבין פעילות מקוונת לבין איום פיזי.

גם בינה מלאכותית עשויה למלא תפקיד מרכזי, אך היא אינה פתרון אוטומטי. מערכות צריכות להבחין בין ביקורת פוליטית, ביטוי פוגעני ואיום ממשי — משימה המחייבת הבנת הקשר, שפה, תרבות ולעיתים גם קודים המשתנים במהירות.

מבחינת רויטמן, החיבור להייטק אינו נועד להפוך את החברות הישראליות לארגוני הסברה. הוא מבקש לבנות תשתית שבה חברות יוכלו להעמיד ידע, זמן פיתוח, גישה למוצרים או השקעה ביוזמות בעלות ערך ממשי לביטחונן של קהילות.

הקריאה שהפנה לחברי Silicon Club הייתה להתייחס לאנטישמיות גם כאל אתגר טכנולוגי. לא ניתן לפתור באמצעות תוכנה לבדה שנאה בת מאות שנים, אך אפשר להשתמש בטכנולוגיה כדי לזהות את התפתחותה מוקדם יותר, לצמצם את תפוצתה, להגן על מי שמאוימים ולספק למקבלי ההחלטות מידע טוב יותר.

מול יריבים הנהנים מיתרון תקציבי ומספרי, סיכם רויטמן, תעשיית ההייטק הישראלית יכולה להעניק למאבק באנטישמיות את המרכיב החסר כיום — יכולת פעולה בקנה מידה גדול, במהירות ובתחכום טכנולוגי.

הפוסט סשה רויטמן: ההייטק הישראלי יכול להעניק למאבק באנטישמיות עליונות טכנולוגית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אוניברסיטת בן־גוריון בנגב הודיעה על כוונתה לפתוח בשנת הלימודים תשפ"ז תוכנית לתואר ראשון (B.Sc) בבינה מלאכותית, בכפוף לאישור המועצה להשכלה גבוהה. מדובר במהלך שמטרתו להעניק הכשרה ממוקדת בתחום שהפך בשנים האחרונות לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של תעשיית ההייטק והמחקר.

עד כה נלמדה הבינה המלאכותית ברוב המוסדות האקדמיים בישראל כחלק מתואר במדעי המחשב, באמצעות קורסי בחירה או מסלולי התמחות. התוכנית החדשה מבקשת להפוך את התחום לליבת התואר כולו, תוך שילוב קורסים במדעי המחשב, מתמטיקה, סטטיסטיקה ולמידת מכונה לצד נושאים מתקדמים כגון למידה עמוקה, מודלים גנרטיביים, עיבוד שפה טבעית וראייה ממוחשבת.

התוכנית אמורה לפעול במסגרת הפקולטה למדעי המחשב והמידע באוניברסיטה, ותהיה מבוססת על סגל החוקרים העוסק בבינה מלאכותית בתחומים שונים. בראש התוכנית צפוי לעמוד פרופ' ערן טרייסטר, חוקר בתחום למידת המכונה והחישוב המדעי.

המהלך מגיע על רקע מחסור עולמי באנשי מקצוע בעלי הכשרה מתקדמת בבינה מלאכותית. חברות טכנולוגיה, מוסדות מחקר וגופי ממשל מגבירים בשנים האחרונות את הביקוש למהנדסים וחוקרים בעלי הבנה עמוקה של אלגוריתמים, מודלים גדולים ותשתיות חישוב מתקדמות.

עם זאת, מומחים בתחום מציינים כי השאלה המרכזית אינה רק פתיחת מסלולים חדשים, אלא גם התאמת תוכניות הלימודים לקצב ההתפתחות המהיר של התחום. טכנולוגיות שנלמדות כיום עשויות להשתנות בתוך שנים ספורות, ולכן נדרשת הכשרה המבוססת על יסודות מתמטיים ומדעיים לצד חשיפה לכלים העדכניים ביותר.

לדברי האוניברסיטה, התוכנית תסתמך על תשתיות מחשוב ייעודיות, לרבות אשכול חישוב מבוסס GPU המאפשר אימון והרצה של מודלים מתקדמים, וכן על מעבדות רובוטיקה ושיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה. בנוסף ייכללו בתוכנית קורסים העוסקים בהשלכות החברתיות והאתיות של הבינה המלאכותית, נושא הזוכה לתשומת לב גוברת בעולם האקדמי והרגולטורי.

פתיחת התוכנית משתלבת במגמה רחבה יותר בישראל, שבה מוסדות אקדמיים מנסים להרחיב את ההיצע בתחומי הבינה המלאכותית, מדעי הנתונים והסייבר, במטרה לענות על צורכי המשק ולחזק את מעמדה של ישראל בזירה הטכנולוגית העולמית.

עד לקבלת אישור המל"ג, טרם פורסמו היקף הקליטה הצפוי, תנאי הקבלה הסופיים או מספר המקומות שיוצעו במחזור הראשון.

הפוסט אוניברסיטת בן־גוריון מבקשת לפתוח תואר ראשון ייעודי בבינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קבוצת BST נבחרה להקים מגדל משרדים חדש שיושכר לאנבידיה (NVIDIA) בפארק ההייטק עופר יקנעם של מליסרון. לפי הודעת החברה, היקף עבודות הקבלן הראשי מוערך בכ־167 מיליון שקל, והפרויקט מתוכנן לכלול מגדל בן 11 קומות משרדים מעל 3.5 קומות חניה עיליות, בשטח כולל של כ־43 אלף מ"ר. מתוך השטח הכולל, כ־29 אלף מ"ר מיועדים למשרדים ולשטחי הסעדה לעובדי החברה.

העבודות צפויות להתחיל במהלך 2026, לאחר מתן צו התחלת עבודה, עם יעד למסירה חלקית בספטמבר 2027 ולאכלוס מלא במאי 2028. המבנה החדש יוקם בסמיכות לשני מבנים קיימים של אנבידיה בפארק, והוא מצטרף למהלך רחב יותר של הרחבת פעילות החברה בישראל בכלל ובאזור יקנעם בפרט. בפברואר דווח כי מליסרון חתמה עם אנבידיה על הסכם שכירות לעשר שנים לשטח של כ־29 אלף מ"ר במבנה החדש בעופר יקנעם. לפי Calcalist Tech, שווי הסכם השכירות נאמד בכ־73 מיליון דולר.

הפרויקט מדגיש את המשך התבססותה של יקנעם כאחד ממוקדי פעילות השבבים והתקשורת הבולטים בישראל. אנבידיה ירשה חלק משמעותי מפעילותה המקומית עם רכישת מלאנוקס בשנת 2020, ומאז הרחיבה את פעילותה בישראל בתחומי תקשורת מהירה, שבבי עיבוד, תוכנה ותשתיות לבינה מלאכותית. רויטרס דיווחה ב־2025 כי החברה בחנה אתרי קרקע לקמפוס גדול נוסף בצפון, בהיקף שעשוי להגיע עד 180 אלף מ"ר, על רקע הגידול בביקוש העולמי לתשתיות AI.

מבחינת מליסרון, המגדל החדש מחזק את פארק עופר יקנעם כנכס משרדים משמעותי עבור חברות טכנולוגיה בינלאומיות. החברה מציינת כי הפרויקט מתוכנן לעמוד בתקן בנייה ירוקה LEED Gold, וכי התכנון האדריכלי מבוצע על ידי משרד יסקי מור סיון. ניהול הפרויקט ייעשה על ידי אלה בן נון, והקונסטרוקציה על ידי דוד מהנדסים.

עם זאת, מאחורי ההודעה העסקית עומדת גם שאלה רחבה יותר על פיזור תעסוקת ההייטק בישראל. הרחבת הפעילות ביקנעם משתלבת במגמה שבה חברות טכנולוגיה גדולות מחזקות מוקדי פעילות מחוץ לתל אביב והרצליה, בעיקר באזורים שבהם כבר קיימת תשתית של כוח אדם, תחבורה, מוסדות אקדמיים ותעשייה טכנולוגית. במקרה של אנבידיה, הקרבה למוקד ההיסטורי של מלאנוקס ולמערך העובדים הקיים באזור היא ככל הנראה גורם מרכזי בהחלטה להמשיך ולהתרחב שם.

לצד זאת, לוח הזמנים שהוצג לפרויקט נחשב שאפתני: ביצוע של כ־25 חודשים, מסירה חלקית עוד לפני השלמת כל המבנה, ושימוש במערכות BIM לניהול ותיאום בין תכנון לביצוע. אם היעדים יישמרו, המגדל החדש יאפשר לאנבידיה להרחיב את פעילותה ביקנעם עוד לפני סוף 2027, לקראת אכלוס מלא ב־2028.

הפוסט אנבידיה מרחיבה את הנוכחות ביקנעם: BST תקים עבורה מגדל חדש הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ההייטק הישראלי פתח את 2026 עם התאוששות פיננסית ברורה, אך גם עם סימני שינוי עמוקים במבנה הענף. לפי דוח IVC–לאומיטק לרבעון הראשון של 2026, חברות הטכנולוגיה הישראליות גייסו 3.4 מיליארד דולר ברבעון, נתון הגבוה מהממוצע הרבעוני של 2020, שעמד על 2.7 מיליארד דולר. בהשוואה לרבעון הראשון של 2025 מדובר בעלייה של כמעט 50%, המעידה כי השוק התרחק משפל סוף 2023 וחזר לרמת פעילות יציבה יותר. לפי הערכת IVC, אם כוללים גם סבבי גיוס שלא פורסמו או שייחשפו בהמשך, מספר הסבבים ברבעון עשוי להגיע לכ־225, בהיקף כולל של כ־4 מיליארד דולר.

עם זאת, הדוח מדגיש כי ההתאוששות אינה מתורגמת באופן ישיר להתרחבות רחבה של הענף. מספר העסקאות עדיין נמוך ביותר מ־15% מהממוצע ההיסטורי של העשור האחרון, והכסף מתרכז במספר קטן יחסית של חברות גדולות וחזקות. עשירון העסקאות העליון קיבל 52.5% מכלל ההון שגויס ברבעון. במילים אחרות, השוק חזר להזרים כסף, אך הוא עושה זאת בזהירות רבה יותר, בעיקר לחברות שהמשקיעים רואים בהן סיכוי גבוה לצמיחה גלובלית.

הפער הזה מסביר מדוע הגידול בהון אינו מביא לגידול מקביל במספר המועסקים. לפי הדוח, מספר המשרות בהייטק התייצב מאז 2023 בטווח של כ־380 עד 388 אלף משרות, וחלקו של הענף בכלל שוק העבודה ירד מעט מ־9.5% ב־2023 ל־9.4%. גם קצב גידול התעסוקה השתנה: בשנים 2023–2025 הוא עמד בממוצע על 1.4% בלבד, לעומת 5.7% בשנים 2016–2022. הדוח קושר זאת לעלויות שכר גבוהות, להתחזקות השקל שפוגעת בכוח הקנייה של דולרים שגויסו, ולשימוש גובר בבינה מלאכותית שמחליפה חלק מתהליכי ההתרחבות האנושיים.

אחת התופעות המרכזיות בדוח היא המעבר של ההשקעות לשלבים מוקדמים יותר. מאז 7 באוקטובר עלה חלקם של סבבי Pre-Seed עד Series A מ־22.5% ל־36.1% מההון, וברבעון הראשון של 2026 הגיעו סבבים אלה ל־1.35 מיליארד דולר. לעומת זאת, סבבי B ו־C, שבעבר היו מנוע הצמיחה המקומי המרכזי של חברות ישראליות, ירדו מ־42.5% ל־29.7% מההון, אף שעדיין גייסו 1.16 מיליארד דולר ברבעון. המשמעות היא שהכסף מופנה יותר לבניית קניין רוחני וטכנולוגיה, ופחות להרחבת ארגונים מקומיים גדולים שמעסיקים עובדים רבים.

גם גודל הסבבים השתנה. חציון סבבי ההשקעה בשלבים מוקדמים הגיע לשיא של 8.5 מיליון דולר, לעומת טווח של שניים עד שישה מיליון דולר שאפיין שנים קודמות. בסבבי B ו־C החציון זינק ל־47 מיליון דולר, יותר מ־50% מעל רמת השיא של בועת 2021. לפי הדוח, המשמעות היא שהמשקיעים אינם מפזרים את ההון על פני מספר גדול של חברות, אלא מחמשים קבוצה מצומצמת יותר של חברות שנחשבות איכותיות במיוחד.

הבינה המלאכותית הופכת לשכבת תשתית רוחבית בהייטק הישראלי. לפי IVC, כ־35% מהחברות הפרטיות הפעילות בישראל, כמעט 3,000 חברות, משלבות AI במוצר או בתהליך הפעילות שלהן. במקביל, ההון הגדול מתרכז בקבוצה קטנה יותר של חברות תשתית, מודלים ו־GenAI. חלקו של תחום ה־GenAI מכלל ההשקעות בהייטק הישראלי עלה מ־3.6% ב־2016 לשיא של 25.3% ב־2025, וברבעון הראשון של 2026 עמד על 17.6%. הדוח מדגיש כי GenAI אינו בהכרח תחום נפרד, אלא שכבה טכנולוגית המשולבת בסייבר, פינטק, תוכנה ותחומים נוספים.

הריכוזיות הענפית ניכרת במיוחד בחלוקת ההון לפי תחומים. סייבר קיבל 37.7% מההון ברבעון, ותוכנה ארגונית וצרכנית קיבלה 33.2%. יחד, שני התחומים האלה משכו יותר מ־70% מההון הפרטי בהייטק הישראלי. מנגד, מדעי החיים ירדו לשפל של 2.7% בלבד, פחות מ־100 מיליון דולר ברבעון. תחומי אגריטק ופודטק כמעט נעלמו מהמפה, בעוד שבבים וחומרה עלו ל־7.2%, השיעור הגבוה ביותר מאז 2018. הדוח רואה בכך איתות אסטרטגי חשוב, על רקע הפיכת השבבים לנושא גאופוליטי מרכזי בעולם.

בצד האקזיטים, התמונה חריגה במיוחד. שווי האקזיטים ברבעון הראשון של 2026 הגיע ל־62 מיליארד דולר, אך הדוח מדגיש כי הנתון מושפע מאוד מעסקאות הענק של Wiz ו־CyberArk, שהיוו 92% מהשווי הכולל. גם בנטרול שתי העסקאות האלה, הרבעון הניב אקזיטים בהיקף של כ־4.8 עד חמישה מיליארד דולר, נתון חזק מאוד במונחים היסטוריים. עם זאת, גם כאן הריכוזיות גבוהה: עיקר האקזיטים ממשיך להגיע מתחומי התוכנה והסייבר.

לפי הדוח, המשקיעים הזרים ממשיכים להיות עמוד השדרה של נזילות ההייטק הישראלי. הם אחראים ל־67% מההון שגויס מקרנות VC ו־CVC, ובתחומי הצמיחה המאוחרת חלקם אף גבוה יותר. לצד זאת, קיימת קבוצה יציבה של כ־180 עד 200 משקיעים זרים פעילים וחוזרים, לצד גרעין מקומי חזק של קרנות ישראליות. כלומר, גם בתקופה של אי־ודאות ביטחונית ומדינית, ישראל עדיין נהנית מאמון של משקיעים מקצועיים, אך הם נעשים בררנים יותר.

המסקנה המרכזית של הדוח היא שההייטק הישראלי אינו במשבר הון, אלא בתקופת כיול מחדש. הכסף חזר, האקזיטים חזקים, והבינה המלאכותית יוצרת מוקדי צמיחה חדשים. אך המבנה נעשה צר יותר, מרוכז יותר ופחות עתיר תעסוקה. כדי שההתאוששות תהפוך לצמיחה רחבה יותר, יהיה צורך בהרחבת ההשקעות גם לתחומים שנדחקו לשוליים, ובהחזרת סבבי הצמיחה הבינוניים למעמד מרכזי יותר. אחרת, ההייטק הישראלי עלול להישאר חזק פיננסית, אך מצומצם יותר מבחינת השפעתו על שוק העבודה ועל מגוון החדשנות בישראל.

הפוסט דוח IVC–לאומיטק: ההייטק הישראלי חזר לגייס, אך הצמיחה בתעסוקה נבלמה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ביום ה־12 למלחמת "שאגת הארי" עולה תמונה ברורה: חברות ההייטק הישראליות ממשיכות לפעול, אך השגרה נפגעת. הייצור והבדיקות שנעשים מחוץ לישראל מספקים הגנה חלקית, אבל הקושי בעבודה מרחוק, היעדרות עובדים למילואים והפגיעה בטיסות ובכנסים מתחילים להאט תהליכים.

כבר עכשיו ניכרת גם פגיעה ישירה בתעשיית השבבים: כפי שדיווחנו מוקדם יותר השבוע ב־CHIPORTAL, מצב החירום שיבש משלוחים של טאואר, וחלק מהלקוחות החלו להעביר הזמנות למפעלי ייצור בטאיוואן. (Chiportal) זו אולי הדוגמה הבולטת ביותר לכך שגם כאשר המפעלים עצמם אינם מושבתים, עצם חוסר הוודאות הלוגיסטי משפיע מיד על השוק.

בראיונות שקיימתי היום, 11 במרץ 2026, עם עומר כילף, מנכ"ל אינוויז, ועם קובי מרנקו, מנכ"ל ארבה רובוטיקס, עולה תמונה דומה. בשתי החברות מדגישים כי הייצור והבדיקות ממילא מתבצעים מחוץ לישראל, ולכן אין פגיעה ישירה חריפה בפעילות הייצור. עם זאת, בשטח מורגשת האטה.

כילף אומר כי אינוויז כבר למדה לעבוד במודל גמיש של בית ומשרד, ולכן המעבר לעבודה מרחוק אינו תופס את החברה לא מוכנה. לדבריו, קו הייצור של החברה נמצא בתאילנד, ולכן שרשרת האספקה פחות נפגעת. גם מערכי שליטה ובקרה מרחוק כבר קיימים, וצוותים במשרד מסייעים להעביר מערכות בין הסטאפים כדי לאפשר לאנשי הפיתוח להמשיך לעבוד מהבית. לדבריו, זה פחות נוח, אבל עובד.

מרנקו מתאר את אותה מציאות מזווית חדה יותר. לדבריו, העבודה מרחוק מקשה על התיאום, מעכבת תהליכים ופוגעת ביעילות. בנוסף, אי אפשר לטוס לכנסים מרכזיים של התעשייה, מה שפוגע בקשר עם שותפים ולקוחות. הוא מוסיף כי כעשרה אחוזים מעובדי ארבה מגויסים כיום למילואים. זה שיעור נמוך יותר מאשר בתחילת המלחמה הקודמת, אך עדיין מדובר בפגיעה משמעותית.

המסקנה העולה משתי השיחות פשוטה: ההייטק הישראלי לא נעצר, אבל הוא עובד בחיכוך גבוה. הפגיעה אינה בהכרח בייצור עצמו, אלא דווקא בשגרת העבודה, בזמינות האנשים, במפגשים העסקיים, בקצב קבלת ההחלטות וביכולת להזיז פרויקטים מהר. כל עוד המלחמה נמשכת, זהו הנזק המרכזי: לא שיתוק, אלא האטה מצטברת.

הפוסט מנכ"לים בתעשיית השבבים ל- Chiportal: הייצור נמשך, אבל המילואים, הטיסות והעבודה מרחוק מאטים את הקצב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות מדווחת כי במסגרת קרן יוזמה נחתמו עד כה הסכמי השקעה בהיקף של כ־450 מיליון דולר בקרנות הון סיכון ישראליות. לפי ההודעה, עם השלמת הסגירה המלאה של הקרנות, סכומים אלה צפויים להוביל לגיוס מוערך כולל של מעל 2 מיליארד דולר, כאשר השקעות נוספות מתוכננות במהלך 2026.

לקרן שני מסלולים מרכזיים: מסלול תמרוץ השקעת מוסדיים בקרנות הון סיכון ישראליות, ומסלול קרנות דיפטק (Fund of Funds) להשקעה ישירה בקרנות המתמחות בטכנולוגיות עמוקות.

במסלול תמרוץ המוסדיים, התחייבו עד כה גופים מוסדיים להשקעות כוללות של כ־365 מיליון דולר ב־11 קרנות ישראליות, מתוכן כ־79 מיליון דולר הם כספי קרן יוזמה. על פי ההודעה, התחייבויות אלה צפויות להוביל לגיוסי קרנות בסך משוער של לפחות מיליארד דולר. ברשות החדשנות מציינים כי המסלול השלים כעת את שלב היישום הראשון, עם “עמידה באבן דרך משמעותית” בדמות התחייבויות של מאות מיליוני דולרים מצד מוסדיים ישראליים, והדגמה של יכולת המנגנון לחולל שינוי בשוק בפועל.

במסלול קרנות הדיפטק, אושרו השקעות ישירות של כ־85 מיליון דולר ב־9 קרנות נוספות, אל מול יעד גיוס כולל של מיליארד דולר. לפי תנאי המסלול, הקרנות שאושרו בדצמבר מחויבות להגיע לסגירה ראשונה בתוך חצי שנה ממועד האישור – דרישה שנועדה, לפי ההודעה, להאיץ את תהליכי הגיוס ולאפשר התחלת פעילות השקעה כבר בטווח הקצר. הקרנות מיועדות לשלבים שונים של השקעה – מהשלבים המוקדמים ועד לשלבים מאוחרים – ובסקטורים מגוונים, בהם שבבים, ביוטכנולוגיה, חומרים מתקדמים, קוונטום ואגרו־פודטק.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ מסר כי “באמצעות קרן יוזמה אנו מזרימים הון ממשלתי שמניע השקעות פרטיות בהיקפים של מיליארדי דולרים, מחזק את קרנות ההון סיכון המקומיות ומבטיח רציפות השקעה גם בתקופות מאתגרות”. שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל הדגישה כי טכנולוגיות עמוקות “דורשות הון סבלני, מומחיות וליווי לאורך זמן”, וכי המהלך “מחבר בין מדיניות ממשלתית, הון פרטי ויזמות פורצת דרך”. מנכ״ל רשות החדשנות, דרור בין, אמר כי על רקע ירידה חדה בגיוסי קרנות הון סיכון בשנים האחרונות, הקרן נועדה לעודד את משקיעי הקרנות “לרדת מן הגדר”, וכי קרן יוזמה תמשיך להשקיע גם בשנת 2026. סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, כפיר בטט, ציין כי “יוזמה 2.0” נועדה להגדיל השקעה מקומית בהייטק וליצור יציבות מימונית לטווח ארוך, וכי מסלול הדיפטק החדש יסייע לקרנות המתמחות בטכנולוגיה עמוקה לגשר על אתגרי המימון.

לפי ההודעה, במסלול המוסדיים משתתפים 11 גופים מוסדיים מובילים שלהם הוקצו כ־140 מיליון דולר, ומתוכם נוצלו ב־2025 כ־79 מיליון דולר מתקציב הרשות, שמונפו להתחייבויות השקעה כוללות של כ־365 מיליון דולר. יתרת ההשקעות במסגרת המסלול צפויה להתבצע ב־2026. במסלול הדיפטק, 9 הקרנות שזכו להשקעה צפויות להשלים סגירה ראשונה בחודשים הקרובים, וסגירה סופית בטווח של כ־18 חודשים לאחר מכן, בהתאם לתנאי המסלול.

הפוסט קרן יוזמה: נחתמו הסכמי השקעה בכ־450 מיליון דולר בקרנות הון סיכון ישראליות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מנכ"ל רשות החדשנות בירך על תוכניות אנבידיה להקים קמפוס מו"פ חדש בצפון ישראל, והדגיש את תרומת ישראל למהפכת הבינה המלאכותית הגלובלית

"אני שמח מאוד לשמוע על כוונתה של אנבידיה להרחיב את פעילות המו"פ שלה בצפון ישראל. מאז רכשה את מלאנוקס בשנת 2019 תמורת 7 מיליארד דולר, אנבידיה העמיקה את נוכחותה בישראל – הקימה מחשב־על בשנת 2023 ורכשה שתי חברות סטארט־אפ ישראליות בתחום הבינה המלאכותית בשנת 2024. הקמפוס החדש בצפון מבטא מחויבות עמוקה וארוכת טווח לאקוסיסטם ההייטק הישראלי. כך כתב מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין בפוסט בפייסבוק.

אנבידיה נמצאת בלב מהפכת הבינה המלאכותית, ומפתחת את שבבי ה-AI המתקדמים ביותר בעולם. מרכז המו"פ הישראלי של אנבידיה מעסיק כ־15% מכוח האדם הגלובלי של החברה, ועל פי דיווחים מסוימים תורם כ־25% מהכנסותיה.

אנו מאחלים לאנבידיה הצלחה רבה בשלב החדש הזה של פעילותה.

ברמה הרחבה יותר, אנו רואים עניין הולך וגובר מצד משקיעים ותאגידים רב־לאומיים בזירת ההייטק התוססת של ישראל.
במהלך השנתיים האחרונות חלה ירידה בסיכונים ביטחוניים, והטכנולוגיה הישראלית הוכיחה את יתרונה הברור.

בינה מלאכותית היא הטכנולוגיה המהפכנית ביותר שמעצבת מחדש את כל המגזרים בעולם, וישראל נמצאת בחזית המרוץ הזה – משבבים, דרך תשתיות תוכנה ומודלים בסיסיים ועד יישומים.
ברשות החדשנות, המשימה שלנו היא לוודא שישראל תמשיך להוביל את העולם."

אם תרצה גרסת אמפמ לפוסט או כתבה נלווית – אשמח להכין.

הפוסט דרור בין: "הרחבת אנבידיה בצפון – הבעת אמון עמוקה בהייטק הישראלי" הופיע לראשונה ב-Chiportal.