שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, בנימין (פואד) בן אליעזר, בחר באבי חסון כמועמדו למשרת המדען הראשי בתמ"ת. המינוי עובר להתייעצות עם שר המדע, הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ, ולאחר מכן לאישור ועדת מומחים שתוקם. לבסוף, יעבור המינוי לאישור הממשלה, כשהוא צפוי להיכנס לתפקידו ב-1.1.2011.

השר בן אליעזר אמר כי המדען הראשי הבא יצטרך להוביל את המו"פ הישראלי תוך התמודדות עם השינויים הרבים הן ברמה הגלובלית והן ברמה הלאומית. "אבי חסון מגיע לתפקיד בתקופה בה חלות תמורות רבות בכלכלה ובתעשייה העולמית אשר משפיעות באופן ישיר על המו"פ בישראל בכלל ופעילות המדע"ר בפרט. בין כל אלו ניתן למנות את האתגרים העומדים בפני חברות ההיי-טק הישראליות בתחום גיוס ההון ואת התחרות הגוברת הן מצד מדינות מזרח אסיה והן ממדינות מערביות המצמצמים את הפער בין ישראל לשאר מדינות העולם בכל הקשור להשקעה במו"פ".
לדבריו, צפויה בתקופת כהונתו התחזקות משמעותית של מרכיב המו"פ בתעשיות הקלינטק ומדעי החיים בישראל, והתרחבותן באופן משמעותי. "הדבר יחייב תהליך בחינה ותעדוף מחודשים, אשר ישפיעו על אופייה של התעשייה העתידית בישראל. ההשקעה במו"פ בישראל מהוה את הבסיס עליו נשענת התעשייה המתקדמת בישראל ובמידה רבה אחראי לצמיחה המרשימה בייצוא ובביצועי המשק הישראלי. אני מאמין כי הניסיון והמקצועיות, כאיש ניהול וכבעל ידע רב בנושאים הרלוונטיים, אשר מביא עימו אבי חסון, יסייעו בהתמודדות מול אתגרים אלו בכדי לשמר את מעמדה של ישראל בתחום המו"פ ולהוביל אותה לשיאים חדשים".

משרד התמ"ת, כאחראי לצמיחה במשק, רואה בתפקיד המדען הראשי כאחד מהכלים המרכזיים להגדלת הצמיחה, ביחד עם חטיבות נוספות במשרד כדוגמת מרכז ההשקעות, מינהל סחר חוץ, מטה נגב גליל, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים וכן האגף למעונות יום ומשפחתונים והאגף להכשרה מקצועית.

השר בן אליעזר הודה למדען הראשי היוצר, ד"ר אלי אופר שיישאר בתפקידו עד סוף 2010. "ד"ר אופר הוביל את אגף המדע"ר במשרד התמ"ת להישגים מרשימים בקנה מידה עולמי. במהלך כהונות של אופר הגיעה ישראל להישגים מרשימים אשר בסיסו את מעמדה כמובילה עולמית בתחומי המו"פ והתעשייה המתקדמת. לפעילותו של ד"ר אלי אופר חלק משמעותי בקבלת נשיאות תכנית המו"פ האירופאית – יוריקה. ד"ר אופר ימשיך לכהן כנשיא יוריקה ויביא כבוד רב למדינת ישראל".

אבי חסון, בן 40, גר במודיעין, נשוי עם 2 ילדים. במהלך 10 השנים האחרונות, שותף בקרן הון סיכון ג'מיני. במהלך תקופה זו היה אחראי בין היתר על השקעות בתחומי התקשורת ואחסנת המידע.  במהלך שנים אלו נפגש עם מאות חברות סטארט-אפ ישראליות כאשר חלקן הפכו להשקעות. אבי ליווה  ועזר להן לכל אורך שלבי חייהן, כשהדוגמא הכי בולטת היא פריים-סנס.

לפני קרן ג'מיני מילא שורת תפקידים בכירים בתעשיית ההייטק בינהם בחברות ECI טלקום ואי.סי.טל. את שירותו הצבאי עשה ביחידת 8200 והינו רב-סרן במיל' ביחידה.
חסון בוגר תואר שני במנהל עסקים למנהלים בבית הספר רקאנטי באוניברסיטת תל אביב, והוא דובר אנגלית , ספרדית ועברית ברמת שפת אם. בעבר חיי תקופות ארוכות בחו"ל, בארגנטינה ובארצות הברית במהלכם נחשף  לעולם העסקים הבינלאומי ולתרבויות שונות.

הפוסט השר בן אליעזר בחר באבי חסון לתפקיד המדען הראשי במשרד התמ"ת הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אם לא יהיו שינויים, תקציב הבסיס של המדען הראשי צפוי לעמוד בשנת 2011 על 900 מיליון שקל בלבד.

זו ירידה של כשליש בתקציב המדען לעומת שנת 2010, העומד נכון להיום על 1.35 מיליארד שקל. לשם השוואה, בשנת 2009 עמד התקציב על 1.1 מיליארד שקל, ואליו נוספו תוספת חד־פעמית של 150 מיליון שקל מתוכנית ההאצה ועוד תוספת של 450 מיליון שקל, הכוללת את קרן הביוטק שטרם יצאה לדרכה. הסיבה לירידת התקציב היא קיצוצים רוחביים במשרדי הממשלה.

זו עשויה להיות מכה לתעשיית ההייטק הישראלית, משום שתקציבים אלה מסייעים לחברות בשלבים שקרנות הון סיכון עדיין לא משקיעות. יש לציין כי גם לאחר התוספת אין מספיק תקציב כדי לסייע לחברות הראויות לכך לפי התנאים, והתקציב יסתיים הרבה לפני סוף השנה.

הפוסט תקציב המדען הראשי יקוצץ בשליש ל-900 מיליון שקלים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מאז נחתם  במאי 2009 ההסכם בין אינטל ללשכת המדען הראשי על הצטרפות ישראל לתוכנית "שותפי התוכנה של אינטל" נערך בארץ פיילוט בהשתתפות ארבע חברות סטארט-אפ, והשבוע נערך בהרצליה כנס משותף בו הוצגה התוכנית.

בכנס השתתפו גם ומחשבים סקוט האריסון – מנהל תוכניות השותפים באינטל העולמית וכריסטוס גאורגיופולוס – מנהל כללי, חטיבת קשרי מפתחים באינטל העולמית. בראיון עם עורך Chiportal הסביר האריסון כי הפיילוט היה מוצלח וכעת מרחיבה אינטל את היריעה ומזמינה חברות נוספות. מאינטל נמסר כי בשבועות האחרונים מאז הופצה ההזמנה לכנס הביעו מנליהם שבע חברות סטארט-אפ נוספות את רצונם להצטרף לתוכנית.

מסביר גאורגיופולוס, חברות הסטארטאפ וחברות מבוססות המבקשות לפתח תוכנה חדשה או למקבל תוכנה ותיקה, מקבלות בתמורה סיוע טכנולוגי מאינטל באמצעות רשת של מומחי מו"פ הפרושה בכל העולם, ואשר אנשי אינטל מנטרים על איכות התשובות הניתנות בה בידי עמיתים מחברות תוכנה בכל רחבי העולם ואם צריך גם מתערבים בעצמם באופן פעיל; סוג נוסף של סיוע לחברות הללו הוא בשעות ייעוץ, וכן בחשיפה לשוק דרך ערוצי הפצת המידע של אינטל, שיכול בסופו של דבר להוות מנוף כלכלי גדול הרבה יותר מאשר התשלום הישיר עבור החברה.
בנוסף, מסייעת אינטל באמצעות מתן הנחות דרך יצרני החומרה כגון HP, יבמ ואחרים (לבחירת חברת הסטארט-אפ), וכן במוצרי תוכנה של אינטל כגון קומפיילרים.
באינטל מעריכים את התועלת שמקבלות החברות כגבוהה ביותר, גם אם לא כולה מכומתת בכסף. לשכת המדען הראשי במשרד התמ"ת לעומת זאת מוסיפה עד 25 אלף דולרים, שנועדו בעיקר לתגבר את כוח האדם במחלקת המו"פ של החברות הפונות כדי לסייע להם להגיע עם המוצרים שלהם לשוק מוקדם יותר.

בתשובה לשאלתי אמר גאורגיופולוס כי אינטל לא מתנה את הסיוע בכך שהחברה הנעזרת בו תפתח את מוצריה לסביבת אינטל אבל לדברי גאורגופלוס,  "ברור שמבחינה ט כנולוגית נוכל סייע למי שמשתמש בטכנולוגיות שלנו, אבל אני מודע לכך שאם אנחנו עוזרים למישהו למקבל הדבר יקדם גם חברות מתחרות לנו שמבקשות לחנך את השוק לעבור לתכנות מקבילי. ברור שאיננו מעוניינים במצ בשבו אנחנו מציעים מעבדים של 16 ליבות אבל אין מי שיכול  להפיק מהם תועלת עסקית ובדרך זו גם לקדם את שיווקם.
התחומים החמים היום בהם מבקשות יצרניות התוכנה להתקדם הוא פיתוח תוכנה למעבדים מרובי ליבות, וירטואליזציה, גרפיקה ומערכות תוכנה למכשירים סלואריים. כדי לקבל את מענק הראשי הם צריכים לתת לנו תוכנית כיצד הם מבצעים מיקבול של התוכנה שלהם. אנחנו מצפים שהיא תהיה מבוססת על מערכות של אינטל. נוכל לספק להם תמיכה טכנית במוצרי אינטל.

איזה נסיון יש לכם במדינות אחרות?
גיאורגופולוס: "התוכנית החלה לפעול בשנת 2006 עם 2,000 שותפי תוכנה והיום יש לנו כבר כ22 אלף חברות. צברנו יכולת לתמוך כמעט בכל בעיה שעשויה לצוץ. הקמנו קהילה הכוללת 700 אלף מפתחים עמסייעים זה לזה ולפעמים מציעים פתרונות טובים יותר מאלו שאנשי אינטל עצמם מציעים.  פיתחנו תהליך של מכירות, שיווק. אנחנו יודעים שמרבית החברות הן חברות קטנות וצעירות ואנחנו נותנים להם נכסים עסקיים כגון שיווק, ערוץ מכירות שיכול לעזור להם להביא את המוצר לשוק. זה דבר שהחברות מאוד אוהבות."
האריסון מוסיף כי ניתן להצטרף לשותפות התוכנה של אינטל ולזכות לתמיכה של אינטל גם בלי לבקש את סיוע המדען הראשי.
לדבריו, באינטל מכירים את התוכנית לשותפות עם חברות סטארט אפ של יבמ הפועלת בישראל ואולם יש מספר הבדלים בולטים בין התוכניות ובהן העובדה שאינטל אינה משאילה ציוד לחברות, אלא בעיקר סיוע טכנולוגי ושיווקי.

ביניים: דוגמה מהשטח

אחת החברות שהשתתפו בפיילוט היא NEO VSP. מנכ"ל החברה, אלי סהר מסביר כי החברה פיתחה מערכות מצלמות אבטחה (CCTV) בסיסת IP המסופקת כשירות מנוהל בידי ספקי טלקום ו-ISP-ים (בארץ מדובר נכון לעכשיו בבינת וב-O12 סמייל). במקום מצלמות האבטחה היקרות, החברה מציעה להציב מצלמות אינטרנט, ולחברן לשרת שהוא מעין ענן, למוקד של חברת הטלקום. המטרה היא לספק את השרתים הללו לכל חברת טלקום כשהחזון היה להביא מוצר שעד כה שימש רק ארגונים גדולים או עשירים לשוק ה-SMB ואפילו לשוק הביתי."
"במסגרת שיתוף הפעולה עם אינטל והמדען הראשי מחלקת הפיתוח שלנו הסתייענו כדי לפתח מערכת משופרת – שבה ניתן יהיה לחבר פי 5 יותר מצלמות לכ שרת ובכך נוכל להוזיל את השירות ולקרב אותו לקהל הרחב. אינטל ספיקה לנו גישה למהנדסי מו"פ ועיבוד, וכן סייעה לנו פרסום באמצעות הערוצים שלה ותקציב לחומרה לצורך הפיתוח – שרתים, מעבדים, דוגמי וידאו וכו' לצורך הבדיקות. המדען הראשי תמך בתקציב להגברת כוח האדם . התוצאה הסופית שקיבלנו חבילה כחברת סטארטאפ שמתחילה זה מענק התחלתי שלא חייב להסתיים במענק זה. התוכני תנתנה לנו נקודת פתיחה גם ברמת הטכנולוגיה וגם ברמת הפיתוח העסקי, דבר לא פחות חשוב."
לדבריו, רק מהפצת סיפור ההצלחה שלו בקרב לקוחות אינטל, הוא קיבל פניה משתי חברות טלקום המעוניינות במערכות.

הפוסט חברות התוכנה הנכנסות לתוכנית הסיוע המשותפת למדען הראשי ולאינטל תוכלנה להנות מסיוע טכנולוגי וחשיפה לשוק הופיע לראשונה ב-Chiportal.