הבינה המלאכותית הפכה לאחד התחומים החשובים ביותר לקידום החדשנות העולמית, כאשר ארצות הברית נמצאת בחזית הפיתוח שלה. בעוד ארה"ב וסין מתמודדות על מעמד שליטה טכנולוגית בתחום זה, מתברר כי המזרח התיכון ממלא תפקיד מרכזי במרוץ העולמי, עם שחקנים כמו איחוד האמירויות הערביות (UAE) וסעודיה שמשקיעים בפיתוח אקוסיסטמות AI עצמאיות. כך כותבים וינסנט קרקידי (Vincent Carchidi) ומוחמד סלימאן (Mohammed Soliman) עבור המכון למזרח התיכון (Middle East Institute).

דו"ח חדש מדגיש את הצורך של ארה"ב להגדיר מחדש את תפיסת העליונות בבינה מלאכותית ולהתמודד עם האתגרים שמציבה סין. אחת הדוגמאות המרכזיות לכניסת המזרח התיכון למרוץ זה היא שיתוף הפעולה בין מיקרוסופט לבין חברת G42 מאבו דאבי. שותפות זו כוללת השקעות של 1.5 מיליארד דולר בפיתוח טכנולוגיות AI ובבניית מרכזי פיתוח גלובליים באיחוד האמירויות.

המאבק בין המעצמות מתרכז בשאלות של שליטה בשרשרת הפיתוח — החל ממחקר ופיתוח בסיסיים, דרך ייצור ושיווק טכנולוגיות מתקדמות, ועד ליישומים ביטחוניים ודיפלומטיים. המזרח התיכון, המתמודד עם אתגרים טכנולוגיים וגיאופוליטיים ייחודיים, הצליח להיכנס למרוץ זה, ומדינות האזור מתמקדות בפיתוח מרכזי נתונים ובבניית תשתיות המתאימות לאקלים המקומי.

במקביל, סעודיה מקדמת בניית מרכזי נתונים עצומים ותשתיות AI בשיתוף פעולה עם חברות אמריקאיות כמו Nvidia, ובנובמבר 2024 הכריזה על שותפות אסטרטגית עם Google Cloud לפיתוח מרכז AI עולמי בממלכה.

במקביל למאבק על פיתוח יישומי AI, נרשמת תחרות חריפה על גישה לשבבים מתקדמים. ארה"ב הגבילה את ייצוא השבבים שלה למדינות במזרח התיכון בעקבות חששות מפני זליגה טכנולוגית לסין, אך מדינות האזור ממשיכות לנסות לגשר על הפער באמצעות השקעות מקומיות בשבבים ומו"פ.

מחברי הדוח מתייחסים גם לישראל בניתוח שלהם ומציינים שישראל ממלאת תפקיד משמעותי במרוץ הבינה המלאכותית, במיוחד בתחום הביטחוני. היא פיתחה מערכות AI מתקדמות, כמו "הבשורה" ו"לבנדר", המשמשות לזיהוי מטרות צבאיות. מערכות אלו מאפשרות לישראל לזהות ולהשמיד מטרות באופן אוטונומי, תוך הפחתת הסיכון לחיילים. עם זאת, השימוש במערכות אלו מעורר דיון אתי ומשפטי בנוגע לאחריות ולסיכון לפגיעה באזרחים.

הפוסט מרוץ הבינה המלאכותית: תפקידו של המזרח התיכון במאבק בין ארה"ב וסין הופיע לראשונה ב-Chiportal.