בעקבות חקיקת חוק השבבים והמדע של ארה"ב, פרסם השבוע איגוד תעשיית השבבים (SIA) מסמך מדיניות לפיתוח כוח העבודה בתעשיית השבבים, עם מטרה להכשיר את כוח העבודה המיומן ביותר בעולם בתחום זה. המסמך כולל המלצות מחוקקות שנועדו להתמודד עם מחסור חמור בעובדים מיומנים, שעלול לפגוע ביכולת התחרותית של ארה"ב ולסכן את ביטחונה הלאומי.

לדברי הדו"ח, נדרשת התערבות מדינית לפתרון בעיות אלו, כאשר הצורך בעובדים מיומנים צפוי להגדיל את מספר משרות הענף ב-115,000 עד שנת 2030, אך כ-67,000 מהן לא ימולאו בשל מחסור במועמדים מתאימים. האיגוד מציע לשפר את מערכות ההכשרה והחינוך, להעמיק את השיתוף עם גופי מחקר פדרליים ולקדם מדיניות הגירה ממוקדת לגיוס כישורים גבוהים.

על פי התוכנית, יש להגביר את המימון למחקר ופיתוח באגפים פדרליים כמו NSF, NIST, DOE ו- DOD, ולהקל על הכשרת טכנאים מיומנים שלא בהכרח דורשת תואר אקדמי. המטרה היא לייצר דור של מהנדסים ומדענים שיקדמו את הטכנולוגיה בתחום השבבים, תוך התייחסות גם לפיתוח כישורים בקרב ותיקים וקבוצות שלא מיוצגות דיין במגזר.

הסיכון הכלכלי והביטחוני שבמחסור בעובדים מיומנים מחייב פעולה מיידית והיקף פתרונות רחב, הכולל גם הקלות פיננסיות למתמחים ותמיכה בהכשרות הדורשות רמת השכלה גבוהה. SIA קורא לשותפות בין מגזר הציבור למגזר הפרטי כדי להתמודד עם האתגרים הניצבים בפני התעשייה והכלכלה הרחבה יותר, תוך יצירת מודעות והזדמנויות חדשות לעובדים פוטנציאליים בכל שלבי המעגל החינוכי.

הפוסט SIA צופה מחסור גדול בעובדים לתעשיית השבבים – פרסם מסמך מדיניות להכשרת כח אדם הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מסלול קרן הון אנושי נועד לסייע בפתרון האתגר באמצעות תוכניות חדשניות ופורצות דרך להרחבת היצע העובדים מהארץ בדגש על כלל האוכלוסייה בישראל, לרבות אוכלוסיות בתת ייצוג וכן עובדים מחו"ל.

במסלול יינתנו שני סוגי מענקים:

·         לתקציב מבוקש של עד 1 מיליון ₪ – (תכניות בשלב התנעה/הנבטה) השתתפות הרשות בשיעור של עד 70% מהתקציב המאושר.

·         לתקציב מבוקש של 1-15 מיליון ₪ – (תכניות בשלב צמיחה/scale) השתתפות רשות עד 50% מהתקציב המאושר ובמקרים חריגים עד 70% מהתקציב המאושר.

מסלול ההטבה יפעל לתמוך בפרויקטים מסוגים שונים (בתחום פיתוח הון אנושי – כגון הכשרה, התמחות, השמה, שדרוג, איתור פוטנציאל ועוד) על-ידי הגדרת האתגרים ולא הפתרונות, ובחינת הצעות שיעלו "Bottom-up" מהשטח אל מול אמות מידה אחידות, כגון תוספתיות של כוח אדם מיומן לתעשייה בשכר גבוה, מידת החדשנות של התוכנית המוצעת, היבטי עלות/תועלת, יכולת לגייס שותפים ולהביא את התוכנית ל-SCALE ועוד.

הקול הקורא של הקרן יהיה פתוח להגשת הצעות חדשניות ופורצות דרך ויתמקד, בין היתר, בתחומים המועדפים הבאים:

·         השמת ג'וניורים בתעשייה (כולל OJT)

·         upskilling של עובדי הייטק לשעבר על מנת לאפשר שילובם מחדש בהייטק (לדוגמא בני גיל 45 ומעלה, נשים)

·         הסבת אקדמאים למקצועות ההייטק

·         איתור, הכשרה והשמה של עובדים בהכשרה חוץ אקדמית למקצועות ההייטק

·         איתור והשמה של הון אנושי מחו"ל: עולים, זכאי חוק השבות, ישראלים חוזרים ומומחים זרים

·         שילוב אוכלוסיות בתת-ייצוג בתעשייה ועובדים בפריפריה גאוגרפית וחברתית

·         התאגדויות של מעסיקים מתעשיית ההייטק בתוכניות להשמת ג'וניורים בתעשייה, או לשם הרחבת הידע של עובדים קיימים בטכנולוגיות מתקדמות בתחומי ידע חסרים, כגון: Semiconductors & VLSI, Bio- Convergence, Quantum ,  AI , אקלים.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "ההיי-טק הישראלי הפגין עמידות גבוהה למשבר הקורונה הודות ליכולת הענף להגיב במהירות לסביבת העבודה החדשה ולתנאי חוסר הוודאות.  יתרה מכך, בשנה האחרונה גיוסי ההון בתעשיית ההייטק שברו שיאים והצורך בגיוס עובדים מיומנים גדל משמעותית, מה שהעצים את תופעת המחסור הכרוני של עובדים בתעשייה. נוסף על כך, צמיחה מהירה של מספר רב של חברות העלה דרמטית את הצורך בהון אנושי טכנולוגי ועסקי. המחסור בכוח אדם הוא האתגר המשמעותי ביותר להמשך הצמיחה המהירה של תעשיית ההייטק בישראל ולשמירה על מובילות ותחרותיות בינלאומית. אנו מייחסים חשיבות רבה לשיתוף פעולה עם התעשייה ליצירת פתרונות חדשניים שיועילו וייטיבו את מצבה".

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן: "אני מברכת את רשות החדשנות על פרסום קול קורא חשוב זה שיתמקד בבעיית ההון האנושי וכוח האדם החריפה שמתקיימת בתעשיית ההייטק בישראל, שהוא אתגר לאומי לכלכלת ישראל כולה. תכנית חשובה זו תקדם בחודשים הקרובים מענים דחופים לבעיית הג'וניורים בתעשייה, תמריצים להכשרות מקצועיות לתחומי ההייטק על גווניהם ושילוב אקדמאים, מועסקים מהפריפריה, מבוגרים ואוכלוסיות נוספות המיוצגות בחסר היום בענף ההייטק."

עוד הוסיפה השרה: "זהו צעד נכון וחשוב לטיפול באתגר אסטרטגי זה בטווח הקרוב של החודשים הקרובים – והוא מצטרף לשורה של צעדים שכבר התנענו כממשלה: תכנית חומש לשילוב המגזר הערבי בענף ההייטק, אשר תוקצבה בתקציב האחרון שעבר בממשלה: תכנית חינוכית לאומית ללימודי הייטק, שתטמיע לימודי הייטק כלימודי חובה באופן מדורג בבתי הספר, בחינה שמתקיימת בימים אלה על ידי רשות המיסים לגיבוש תמריצי מס לעידוד הגעת הון אנושי להייטק מחו"ל לפרק זמן שייקבע, והסרת חסמים נוספים שיקלו על חברות הייטק ועל קליטתם של עובדים נדרשים בתעשייה. הטיפול באתגר זה מורכב, והוא דורש תכנית כוללת לטווח ארוך, בלי לוותר על צעדים מידיים, דוגמת קול קורא זה.

בימים אלה אני מובילה בממשלה את גיבושו של צוות הון אנושי בין-משרדי רחב ומקצועי אשר על הקמתו החליטה הממשלה בחוק ההסדרים האחרון, אשר יגבש את כלל הצעדים לכדי תכנית אחת ארוכת טווח בסוגיה זו, בשים לב למטרת הממשלה שנקבעה בקווי היסוד שלה – להגדיל את אחוזי התעסוקה בהייטק בישראל בחמש השנים הקרובות, ובשיתוף נציגי התעשייה וכלל גורמי ומשרדי הממשלה הרבים שנוגעים בדבר.״

הפוסט רשות החדשנות תעניק כ 30 מיליון ₪ לגופים שיציעו מודלים שיביאו להגדלת היצע העובדים לתעשיית ההייטק הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם שלשום בדו"ח הראשון בקדנציה שלו (שהוכן ברובו בימי המבקר הקודם יוסף שפירא) פרק שעוסק בתעשיית ההיי-טק ובאתגרים העומדים בפניה.

הוא מתריע בפני התדרדרות מעמדה של ישראל בענף, בעיקר במדדים כמו ההשקעה למו"פ כחלק מהתל"ג, מתייחס לחברות הרב לאומיות ולסטארט-אפים וקובע כי יש להקים גוף ממשלתי שבו יהיו חברים המשרדים והרשויות הרלוונטיות, ואשר יגבש אסטרטגיה ארוכת טווח לשימור ההובלה של ישראל בהיי-טק.

"לתעשיית ההיי-טק הישראלית יש השפעה גדולה על כלכלת מדינת ישראל, על תעסוקה איכותית וכן על חוסן הכלכלה הישרלאית במדדים בין לאומיים. " כותב המבקר. "הפיכתה של לשכת ה מדען הראשי במשרד הכלכלה לרשות לאומית לחדשנות טכנולוגית עצמאית היתה צעד מבורך אשר איפשר לרשות גמישות פעולה ומתן מענה מהיר ויעיל לאתגרים של ענף ההיי-טק. ממצאי הביקורת מלמדים על פערים בתחומים שונים אשר עלולים להביא לאיבוד היתרון של ישראל בזירה הטכנולוגית ולהקשות על התעשיה להתמודד עם אתגרי העתיד.

כדי לשמור על היתרון של ישראל בזירת הטכנולוגיה, כותב המבקר נדרש תאום מלא בין הגופים הנוגעים בדבר. כן יש חשיבות לקיומו של גוף ממשלתי בעל ראיה רחבה ויכולת תכלול שיהיו לו הסמכויות הנדרשות לאיגום משאבים. גוף כזה יפעל לגבש אסטרטגיה ארוכת טווח ויציע כלים מתאימים לשימור היתרון הטכנולוגי של ישראל.

משרד מבקר המדינה בדק את פעילות הממשלה לשמירת היתרון הטכנולוגי של ישראל. "בין 1995 ל-2007 הייתה עליה מצטברת של כ-2% בהוצאה הלאומית על מו"פ ביחס לתמ"ג, ואולם, בין 2007 ל-2009 חלה ירידה ביחס זה. ב-2017, שיעור ההשקעה של ישראל במו"פ עמד על 4.5% מהתמ"ג, שהוא זהה לשיעור ההשקעה במו"פ ב-2007", קובע המבקר.

לדבריו, "צמצום מעורבות ממשלתית בהשקעות בהיי-טק מעלה חשש כי היתרון של ישראל בתחום ההשקעה במו"פ קטן, וייחודיותה כמובילה עולמית במו"פ תיפגע. שיעור העלייה בהוצאה הלאומית על מו"פ עד 2001 נבלם בשני העשורים האחרונים. המדען הראשי ורשות החדשנות התריעו על כך לממשלה עוד ב-2017, אולם הטיפול בנושא זה טרם החל ויטופל בין 2024-2019".

זינוק במרכזי המו"פ הבין לאומיים

נושא נוסף שנכלל בדו"ח הוא מרכזי המו"פ הבין לאומיים, שבישראל יש יותר מ-300 מהם ושלמעלה ממחצית מההשקעות בתחום המו"פ מופנות אליהם. הוא קבע כי "העובדים במרכזי המו"פ הבין לאומיים בארץ משתכרים יותר מהמקבילים להם בחברות מקומיות" והצביע על גידול במשקלם של מרכזים אלה בסך ההוצאה למו"פ במגזר העסקי מ-29% ב-2005 ל-47% ב-2017. "הגידול בפעילות מרכזים אלה", לדבריו, "היה מקור הצמיחה העיקרי של המו"פ העסקי בישראל בעשור האחרון". אלא שההכנסות שלהם לא נשארות בישראל. עם זאת, צוין, המרכזים הללו "מהווים מוקד משיכה למהנדסים איכותיים, שבלעדיהם היו עוזבים את ישראל לטובת עבודה בחו"ל. ואולם הם מגבירים את המחסור בעובדים ברמה גבוהה בחברות מו"פ ישראליות, ופוגעים פגיעה עקיפה בתחרותיות של ההיי-טק". עוד הוא מצביע על כך שהייצור של חלק ניכר מהחברות הישראליות שמגיעות לשלב זה לא מבוצע בארץ.

עוד מציין אנגלמן את מיעוט ההשקעה של גופים מוסדיים בהיי-טק הישראלי ולעומת זאת, העלייה של ההשקעות הזרות בו. הוא קבע כי "הפעולות שנקטו משרד האוצר ורשות ניירות ערך מ-2011 ליצירת כלים שיאפשרו מסלולי השקעה בהיי-טק על ידי הגופים המוסדיים עדיין לא השיגו את מטרותיהן, ובפועל לא חל שינוי של ממש בהיקפי ההשקעה שלהם בענף. התוכנית להקמת קרנות ייעודיות לא הצליחה להביא לשינוי ניכר בשלב זה".

ירידה במספר בוגרי מדעי המחשב

אנגלמן גם עומד על הפער שבין מספר מסיימי לימודי מדעי המחשב במוסדות האקדמיים, שמספרם ירד מכ-3,000 ב-2003 לכ-2,500 ב-2017, לביקוש הגבוה לעובדים בענף. לדבריו, הירידה במספר בוגרי לימודים אלה ופרישת ותיקים לגמלאות "הביאו לכך שב-2018, ההיי-טק הישראלי לא מיצה את מלוא הפוטנציאל האפשרי. קיימות בשוק כ-15 אלף משרות בתחומי החומרה והתוכנה שאינן מאוישות. המחסור הביא לעלייה בשכר ושחק את יכולת התחרות של ההיי-טק בישראל מול העולם".

עיקרי המלצות וביקורת

• נוכח ההשפעה הרבה של השינויים העולמיים בכלכלה על ענף ההיי-טק הישראלי, חשוב שגוף ממשלתי בעל ראיה רחבה יבחן את האתגרים העומדים לפני תעשיית ההיי-טק בישראל, יפעל לגבש אסטרטגיה ארוכת טווח ויציע כלים מתאימים לשימור היכולות וההובלה של ישראל בענף זה.
• כדי שפעילות מרכזי המו"פ הבין-לאומיים לא תפגע בחברות מו"פ מקומיות, והיתרון הטכנולוגי של חברות ההיי-טק הישראליות בזירה העולמית יישמר, יש לראות כיעד לאומי את הגדלת היצע כוח האדם עם תארים מתקדמים במקצועות הרלוונטיים. השגת יעד זה מחייבת שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה לאקדמיה ואיגום משאבים.
• יש צורך בפעולות אקטיביות של רשות החדשנות, בשיתוף משרדי הממשלה הרלוונטיים ובהם משרד הכלכלה ומשרד האוצר, כדי לקדם חדשנות ואת היקף המו"פ בתעשייה המסורתית ולאפשר לתעשייה זו לעבור לשלב הבא בעולם התעשייתי.
• כיד להגביר את השפעת ההיי-טק באיזורים שונים במדינה, על המועמצה הלאומית לכלכלה ומשרד הכלכלה בשיתוף רשות החדשנות, לבחון דרכים נוספות לפיתוח חדשנות בפריפריה ולפיתוח אקו-סיסטם הנחוץ לחברות ההיי-טק במטרופולינים.
• על רשות החדשנות, כאחד הגורמים הפועלים להחרבת השתתפותן של אוכלוסיות שונות במקצועות ההיי-טק, להסתייע במשרדי הממשלה הרלוונטיים לרבות משרד הכלכלה, כדי למפות את התחומים הטכנולוגיים שבהם יהיה אפשר לשלב את אוכלוסיות החרדים והערבים בתעסוקה איכותית, וכך יוכלו להשתתף בתהליכי החדשנות.

הפוסט מבקר המדינה: יש להקים גוף ממשלתי שיגבש אסטרטגיה ארוכת טווח לשימור ההובלה של ישראל בהיי-טק הופיע לראשונה ב-Chiportal.