המתיחות הגוברת בין ארה"ב לסין מתחילה להשפיע באופן ישיר גם על ישראל, שמוצאת עצמה נאלצת לאזן בין בעלת הברית הביטחונית המרכזית שלה לבין אחת משותפות הסחר הגדולות ביותר.

במאמר שפורסם לאחרונה ב־Asia Times (30 באוגוסט 2025) כותב ליאון הדר (Leon Hadar), חוקר בכיר ב־Foreign Policy Research Institute ועורך־תורם ב־The American Conservative, כי ישראל ניצבת "במרכזו של משולש טכנולוגי רגיש", כאשר וושינגטון מגבירה את הלחץ להגביל שיתופי פעולה טכנולוגיים עם סין בתחומים כמו שבבים, בינה מלאכותית וטכנולוגיות ביטחוניות.

לדברי הדר:

"הלחץ האמריקני על ישראל שלא להעביר טכנולוגיה לסין, במיוחד בתחומים שיכולים לשמש לצרכים צבאיים, מאלץ את מקבלי ההחלטות בירושלים לבצע חישוב אסטרטגי מחודש – בין שמירה על היתרון הטכנולוגי של בעלת הברית המרכזית, לבין הרצון לשמר יחסים כלכליים חיוניים עם אחת מהכלכלות הגדולות בעולם."

ירידה ביצוא השבבים, עלייה בסחר הכללי

הנתונים מראים על ירידה חדה בהיקף יצוא השבבים מישראל לסין – מ־21 מיליון דולר בשנת 2020 ל־11 מיליון בלבד ב־2022. מגמה דומה נרשמה גם בצד הסיני. עם זאת, היקף הסחר הכולל בין המדינות דווקא עלה והגיע ל־16.3 מיליארד דולר בשנת 2024, מה שמעיד כי למרות המתיחות המדינית, הקשרים הכלכליים ממשיכים להתקיים.

שינוי בעמדת סין כלפי ישראל

מאז מתקפת חמאס באוקטובר 2023 ותגובת ישראל ברצועת עזה, ניכרת החמרה בעמדת סין. בייג’ינג נוטה לאמץ עמדות פרו־פלסטיניות, תומכת בהחלטות גינוי באו"ם ואף מגבירה את הביקורת על התקפות ישראליות נגד מטרות איראניות. שינוי זה הוביל לכך שבסקרים שנערכו בישראל בשנת 2024 רוב הציבור ראה בסין מדינה "בלתי ידידותית" ואף "עוינת".

מבט קדימה

הדר סבור כי יחסי ישראל–סין מצויים בתקופת מעבר:

• עתידם יושפע מהיקף התחרות הגלובלית בין וושינגטון לבייג’ינג.
• חוסר היציבות במזרח התיכון, ובעיקר היחסים מול איראן, עלול להעמיק את הקרע.
• מאבק העליונות בתחום השבבים והטכנולוגיות המתקדמות ישאיר את ישראל בעמדה עדינה, כמדינה חדשנית הנדרשת לבחור צד במערכת בינלאומית הולכת ומקוטבת.

לדברי הדר, "היחסים עם סין שימשו במשך שנים מודל של פרגמטיזם כלכלי, אך כיום הם הפכו לשדה קרב של פוליטיקה עולמית – שבו ישראל נדרשת להגדיר מחדש את האינטרסים ארוכי הטווח שלה".

הפוסט יחסי ישראל–סין במדרון עדין: לחץ אמריקני על טכנולוגיה מציב את ירושלים במבוכה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

התגברות ההשקעות בייצור שבבים בארה"ב מאיימת לרוקן את תעשיית המוליכים למחצה האסיאתית. כך כותבת מרי איי לבלי, חוקרת במכון פיטרסון לכלכלה בינלאומית

אף על פי שיש להם דאגות דומות לגבי ביטחון כלכלי ועמידות, שותפי הסחר של ארצות הברית באסיה תוהים מה משמעות הקבלה החדשה של וושינגטון למדיניות תעשייתית עבור התפתחותם העצמית.

בעקבות הסיוע הממשלתי הנדיב, שוק פנימי גדול ויכולות מחקר ופיתוח חזקות, לארצות הברית יש את הכוח הכלכלי לתפוס חלק משמעותי מההשקעות העולמיות במגזרים תעשייתיים ממוקדים. המהלך האמריקני לקראת פרוטקציוניזם והרצון להעביר מסחר לחברים "בעלי דעות דומות" מעורר חששות כי השוק האמריקני יהפוך לסגור בפני ייצוא אסיאתי, אלא אם ייענו לדרישות האמריקניות לתקנים משותפים ולהגדרות שרשרת אספקה.

חוק השבבים והמדע, שאושר על ידי הקונגרס האמריקני ב-2022, ממחיש את כוונות ה-"reshoring" של וושינגטון והשלכותיהן עבור שותפי הסחר. החוק נועד להחזיר את ייצור המוליכים למחצה המקומי, שכיום מרוכז באסיה, על ידי הצעת תפריט של סובסידיות, זיכויי מס מסיים וכללים של תוכן מקומי המעודדים מחקר, פיתוח וייצור בארץ. התמיכה הדו-מפלגתית מראה על כך שהמגמה הזו תימשך בלי קשר למי שיושב בבית הלבן.

חוק השבבים של ארצות הברית עשוי להשפיע באופן משמעותי על חברות בטאיוואן, שהן מרכז מרכזי בתעשיית המוליכים למחצה העולמית:

• הפחתת תלות בשוק האסיאתי: עם השקעות גדולות בייצור מוליכים למחצה בארה"ב, ייתכן שחברות טאיוואניות יחוו ירידה בהיקף הזמנות מלקוחות אמריקניים, מאחר שארצות הברית תנסה להגדיל את הייצור המקומי שלה.
• צורך בהתאמה למדיניות חדשה: חברות טאיוואניות יצטרכו להתאים את עצמן למדיניות החדשה של ארצות הברית, כולל עמידה בתקנים ודרישות חדשות. זה יכול לדרוש שינויים באסטרטגיות הייצוא והייצור שלהן.
• השקעות במתקנים בארצות הברית: חברות מטאיוואן, כמו TSMC (Taiwan Semiconductor Manufacturing Company), עשויות להגדיל את השקעותיהן בארצות הברית כדי לנצל את הסובסידיות והקרדיטים המסיים המוצעים על ידי חוק השבבים.
• מתח פוליטי-כלכלי: התפתחויות אלו עלולות להוביל למתחים פוליטיים וכלכליים בין טאיוואן וארצות הברית, וכן להשפיע על היחסים בין טאיוואן לסין, בהתחשב במעמדה של טאיוואן כמובילה בתעשיית המוליכים למחצה.
• התמודדות עם תחרות מוגברת: עם כניסתם של שחקנים חדשים לשוק והרחבת הייצור בארצות הברית, חברות טאיוואניות עשויות לצפות לתחרות מוגברת, דבר שידרוש מהן  לשדרג את הטכנולוגיות והתהליכים שלהן כדי לשמור על יתרון תחרותי.
• גיוון של שווקים ושיתופי פעולה: חברות טאיוואניות יכולות לנסות לגוון את השווקים שלהן ולפתח שיתופי פעולה חדשים, גם באזורים אחרים מחוץ לארצות הברית. זה יכול לכלול הרחבת פעילות באירופה, דרום מזרח אסיה, או אפילו בתוך טאיוואן עצמה.

הפוסט התגברות ההשקעות בייצור שבבים בארה"ב מאיימת לרוקן את תעשיית המוליכים למחצה האסיאתית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ביקור יו"ר בית הנבחרים של ארה"ב ננסי פלוסי ופגישתה עם נשיאת טאיוואן התומכת בעצמאות צאי אינג-וון, עורר חשש אצל יצרניות וצרכניות השבבים.  יו"ר TSMC  מרק ליו שבעצמו נפגש עם פלוסי ושוחח איתה על המפעלים שהיא מקימה בארה"ב התבטא בחשש מפני השלכות הביקור על TSMC וגם על לקוחותיה, ובהן בין היתר אפל לה היא מייצרת את מעבדי  M1.

"פלישה סינית לטאיוואן תהיה אסון עם מפסידים בלבד. למה אנו נכנסים שוב לעוד מלכודת?" אמר בראיון ל-CNN ביום שני, 1 באוגוסט 2022, ערב הביקור (וידאו).

הביקור בדרג הכי גבוהה של נושא משרה ציבורית מאז עשה זאת אחד מקודמיה בתפקיד, ניוט גינגריץ' ב-1997 נחשב על ידי מנהיגי המפלגה הקומוניסטית בבייג'ינג כהתערבות עוינת של מדינה זרה בעניינים סיניים פנימיים, שמעודדת כוחות בדלניים באי שנחשב על ידי רוב העולם — כולל ארה"ב — רשמית חלק מסין.

יו"ר TSMC הזהיר ב-CNN מפני אסון שיתרחש אם בייג'ינג תרגיש שהיא חייבת לכבוש את האי בכוח. "במלחמה אין מנצחים, כולם מפסידים", אמר ליו, בהתייחסו מלחמה באוקראינה שגרמה נזק עצום גם לקייב וגם למוסקבה, ובנוסף הטילה את המערב למיתון בשל עליית מחירי הסחורות.

TSMC נחשבת על ידי רבים ליהלום שבכתר הכלכלה המשגשגת של טאיוואן. היא חברת הטכנולוגיה עם שווי השוק הכי גדול באסיה, 440 מיליון דולר.

TSMC הוקמה ב-1987 כחלק מתוכנית ממשלתית שנעזרה בענקית הטכנולוגיה ההולנדית פיליפס. היא היצרנית הגדולה ביותר של שבבים עם קיבולת ייצור גלובלית שנתית השווה ליותר מ-13 מיליון פרוסות סיליקון בשנה שעברה, שרובה מיוצר בטאיוואן עצמה. אבל חשוב מכך – TSMC מפעילה את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר בעולם ולמעלה מ-90% מהשבבים הכי מתקדמים בעולם – מעגלים שגודלם 10 ננומטר בלבד או פחות — מיוצרים בטאיוואן, לפי מחקר משותף של איגוד תעשיית השבבים ו-Boston Consulting Group מאפריל האחרון.

הסיבה היחידה ש-TSMC אינה מוכרת בציבור הרחב היא שהיא פועלת כחברת ייצור עבור חברות אחרות, ובהן ענקיות הטכנלוגיה. במקרה של פלישה תעשיית האלקטרוניקה בצפון אמריקה תיפגע קשה כי איזור זה מהווה בערך 65% מהכנסות TSMC. . אבל סין אחראית לנתח נוסף של 10% ממכירות החברה ולכן גם כלכלתה שלה תיפגע אם תחליט לשלוח כוחות לתפוס את האי.

"שיבוש אצלנו ייצור מהומה כלכלית גדולה הן במערב והן בסין כאשר הספקת הרכיבים הכי מתקדמים תיעלם לפתע", אמר ליו.

הפוסט יו"ר TSMC מרק ליו: אם סין תפלוש – כולם יפסידו הופיע לראשונה ב-Chiportal.