קיידנס ישראל העניקה פרסי הצטיינות אקדמית לסטודנטיות מהמכון להנדסת חשמל ופיזיקה יישומית באוניברסיטה העברית. האירוע התקיים ב־20 ביולי במשרדי החברה בפתח תקווה.

לפי הודעת החברה, הסכום הכולל של הפרסים מסתכם בעשרות אלפי שקלים. עם זאת, קיידנס לא פרסמה את שמות הסטודנטיות שקיבלו את הפרסים, את מספר הזוכות, את הסכום שקיבלה כל אחת או את התחומים שבהם הצטיינו.

את הפרסים העניקו אורית גרינגרז, סמנכ״לית מחקר ופיתוח בקיידנס ישראל והאחראית על פעילות החברה לקידום נשים באירופה ובישראל; טל זיגמן, מנהלת קשרי האקדמיה הגלובליים בקיידנס; ופרופ׳ פרדי גבאי מהמכון להנדסת חשמל ופיזיקה יישומית באוניברסיטה העברית.

המכון מכשיר סטודנטים בתחומים הקשורים ישירות לתעשיית השבבים, ובהם מיקרואלקטרוניקה, ננו־הנדסה, אופטואלקטרוניקה, חיישנים, מערכות דימות וטכנולוגיות קוונטיות. תוכנית התואר בהנדסת חשמל ופיזיקה יישומית מיועדת להכשרה למחקר ולפיתוח של רכיבים ומערכות בתחומי החישוב, התקשורת והחישה.

ניסיון להגדיל את מספר הנשים בתפקידי הפיתוח

הענקת הפרסים היא חלק מהפעילות של קיידנס לקידום נשים ללימודים ולעבודה בתחומי המדע, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה. החברה מפעילה בישראל מרכזי מחקר ופיתוח בפתח תקווה ובחיפה.

לצד שיתוף הפעולה עם האוניברסיטה העברית, קיידנס מסרה כי מהנדסות מהחברה משתתפות בתוכנית מנטורינג לנערות בבסמת טבעון, בשיתוף עמותת חינוך לפסגות. החברה משתפת פעולה גם עם KamaTech ו־Place-IL בשילוב נשים מהחברה החרדית בתפקידים טכנולוגיים, ועם תוכניות כמו סודקות את תקרת הזכוכית ואליס קוד.

הפעילות מתקיימת על רקע גידול במספר הנשים הלומדות מקצועות טכנולוגיים, אך גם פער מתמשך בינן לבין הגברים בתעסוקה ובתפקידי ניהול. לפי דוח רשות החדשנות לשנת 2026, שיעור הנשים בקרב הסטודנטים במקצועות ההייטק עלה מכ־24% בשנת הלימודים 2010–2011 לכ־34% בשנת 2024–2025. בשנת 2025 הועסקו בהייטק הישראלי כ־135 אלף נשים, שהיוו כ־34% מהמועסקים בענף.

למרות העלייה במספר הסטודנטיות, שיעורן בקרב כלל העובדים בענף השתנה באיטיות יחסית. הפער גדול עוד יותר בתפקידי ניהול בכירים ובהקמת חברות טכנולוגיה. לפי רשות החדשנות, רק כ־10.7% מחברות הטכנולוגיה שנוסדו בישראל בין 2014 ל־2025 מנוהלות בידי מנכ״לית.

טל זיגמן אמרה כי הענקת הפרסים נועדה לחזק את הקשר בין המחקר האקדמי לתעשייה ולהעניק הכרה לסטודנטיות מצטיינות.

אורית גרינגרז הוסיפה כי הגדלת מספר הנשים בתעשייה מחייבת יצירת רצף שמתחיל בחינוך בבית הספר, ממשיך במהלך הלימודים האקדמיים ומגיע עד לפיתוח מסלולי קריירה בחברות הטכנולוגיה.

פרופ׳ פרדי גבאי אמר כי התמיכה מעניקה לסטודנטיות תמריץ כלכלי ומאפשרת להן להכיר מקרוב את פעילות התעשייה ואת אפשרויות התעסוקה והמחקר העומדות בפניהן.

קיידנס היא אחת הספקיות הגדולות בעולם של כלי תוכנה לתכנון שבבים ומערכות אלקטרוניות. מוצריה משמשים לתכנון ולאימות של מעבדים, רכיבי תקשורת, מערכות זיכרון ומערכות משולבות, ולכן שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים משמשים אותה גם להרחבת מאגר המהנדסים והחוקרים שיוכלו להשתלב בעתיד בתעשיית התכנון האלקטרוני.

הפוסט קיידנס העניקה פרסי הצטיינות לסטודנטיות להנדסת חשמל ופיזיקה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במכון להנדסת חשמל ופיזיקה יישומית באוניברסיטה העברית יקיים ביום ראשון ושני הקרובים האקתון VLSI, הממוקד בתכנון שבבים ובפיתוח חומרה להאצת חישובים. את האירוע מוביל פרופ' פרדי גבאי, חבר סגל המכון. זו השנה השנייה שבה מתקיים ההאקתון, שנועד לחשוף סטודנטים באופן מעשי לאחד התחומים המבוקשים בתעשיית השבבים: תכנון משולב חומרה־תוכנה.

בהאקתון ישתתפו כ-60 סטודנטים, שיתחלקו ל-30 צוותים. המשתתפים הם סטודנטים משנים ג' וד' ותלמידי תואר שני. במהלך 24 שעות הם יקבלו סביבת עבודה מבוססת FPGA, הכוללת מעבד RISC-V פתוח, ויידרשו לזהות רכיבים קריטיים באלגוריתם נתון — למשל ברשת נוירונים או בחישוב קריפטוגרפי — ולהעביר אותם למימוש חומרתי כמאיץ ייעודי.

האתגר אינו מסתכם בהשגת תוצאה עובדת. הצוותים ייבחנו גם לפי זמן הריצה, יעילות צריכת ההספק, ניצול שטח ה-FPGA, רמת היצירתיות ואיכות הפתרון ההנדסי. בכך מדמה ההאקתון, בקנה מידה לימודי, את המתח הקיים בתכנון שבבים אמיתי: הרצון לשפר ביצועים, תוך עמידה באילוצי שטח, הספק ולוחות זמנים.

לקראת ההאקתון התקיימו כמה מפגשי הכנה, שבהם הסטודנטים הכירו את סביבת העבודה, כלי הפיתוח, עקרונות תכנון המאיצים ושלבי התכנון. ההאקתון מוכר גם כקורס אקדמי בהיקף של שתי נקודות זכות, משום שהוא משלב כמה תחומים הנלמדים בדרך כלל בנפרד: ארכיטקטורת מחשבים, תכנון ב-Verilog, וריפיקציה, סינתזה ותכנון פיזיקלי.

לצד ההיבט האקדמי, האירוע נועד גם לחזק את הקשר בין האוניברסיטה לתעשייה. חברות ובהן אנבידיה, גוגל, AWS, אינטל וטוגה משתתפות כנותנות חסות וכמנטוריות, ונציגיהן ילוו את הסטודנטים במהלך העבודה. עבור הסטודנטים זו הזדמנות להתנסות בפתרון בעיה הנדסית תחת לחץ זמן; עבור התעשייה זו דרך להיחשף לכישרונות צעירים בתחום שבו קיים מחסור מתמשך במהנדסים מנוסים.

לדברי גבאי, החשיבות המרכזית של ההאקתון היא בכך שהוא מחבר בין הידע התאורטי שנלמד בקורסים לבין חוויית תכנון מלאה, שבה הסטודנטים צריכים לקבל החלטות הנדסיות, לעבוד בצוות ולהתמודד עם מגבלות מערכת אמיתיות. נתוני ההאקתון הקודם מצביעים על השפעה חיובית: 80% מהסטודנטים דיווחו כי ההשתתפות הגבירה את העניין שלהם ב-VLSI, וכמעט 90% המליצו לחבריהם להשתתף באירועים דומים בעתיד. ממצאי הפעילות הקודמת אף הוצגו במאמר בכנס ISCAS, אחד הכנסים המרכזיים בתחום המעגלים והמערכות.

ההאקתון משקף מגמה רחבה יותר באקדמיה להנדסה: מעבר מהוראה המבוססת רק על הרצאות ותרגילים ללמידה מבוססת פרויקטים. בתחום תכנון השבבים, שבו ההפרדה בין תוכנה, חומרה ותכנון פיזיקלי הולכת ומיטשטשת, התנסות כזו עשויה להיות מרכיב חשוב בהכשרת הדור הבא של המהנדסים.

הפוסט האקתון VLSI באוניברסיטה העברית: הסטודנטים יתכננו מאיצי חישוב על FPGA הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קרן משפחת פולסון הודיעה על תרומה נוספת של 19 מיליון דולר לאוניברסיטה העברית. יחד עם התרומה הקודמת של הקרן בסך 27 מיליון דולר, סך התרומה מגיע ל-46 מיליון דולר. התרומה תשמש להרחבת קומפלקס מחקר והוראה חדיש המוקדש לתחומי STEM החיוניים לעתיד ההייטק של ישראל. התרומות המשולבות מייצגות אחת התרומות הגדולות ביותר שקיבלה אי פעם האוניברסיטה העברית, ומייצגות השקעה משמעותית בהשכלה הגבוהה ובחדשנות בישראל.

שתי התרומות מיועדות להרחבת קומפלקס חדשני בקמפוס אדמונד ג'יי ספרא בגבעת רם, ירושלים. הקומפלקס יכלול את בניין פולסון בר-אל למדעי המחשב והנדסה ואת בניין ג'ון פולסון להנדסת חשמל , שיתמכו במחקר והוראה בתחומים כמו הנדסת חשמל, פיזיקה שימושית ומדעי המחשב.

"ישראל הדהימה את העולם עם החידושים הטכנולוגיים שלה. מענקים אלה נועדו לספק תמיכה נחוצה ביותר לחינוך הדור הבא של מנהיגים טכנולוגיים במדעי המחשב ובהנדסה", אמר ג'ון פולסון, מייסד ויו"ר קרן משפחת פולסון."

ישנן שלוש סיבות עיקריות המניעות אותי לתת את המתנה המוגדלת הזו:

2. כמדינה קטנה, ישראל ניצבת בפני אתגרים כלכליים עצומים. כדי לספק השכלה גבוהה מצוינת לאזרחיה, אוניברסיטאות ישראליות זקוקות לתמיכה פילנתרופית חיצונית.

"אני לא יכול לחשוב על אוניברסיטה ראויה יותר לתמיכה פילנתרופית מאשר האוניברסיטה העברית כרגע", אמר מר פולסון.

"עם כניסתה של האוניברסיטה העברית בירושלים למאה השנייה לחייה, אנו אסירי תודה עמוקות לג'ון פולסון על תמיכתו המשמעותית – ידיד אמיתי של האוניברסיטה", אמר פרופ' תמיר שפר , נשיא האוניברסיטה העברית. "השקעה יוצאת דופן זו בעתידה של ישראל משקפת את הבנתו העמוקה את התפקיד שממלאים מדע וטכנולוגיה מתקדמים בחוסן הכלכלי של ישראל ובמעמדה העולמי. על ידי איחוד מעבדות הוראה ותשתיות מחקר ברמה עולמית, אנו מעצימים חוקרים וסטודנטים כאחד להאיץ את החדשנות ולחזק את מנהיגותה של ישראל בתחום ההייטק".

פרופ' שפר הוסיף, "אני מביע את תודתי העמוקה לג'ון פולסון, דוקטור לשם כבוד של האוניברסיטה העברית, ולקרן משפחת פולסון על חזונם, נדיבותם ושותפותם המתמשכת במשימתנו להוביל מחקר חלוצי בתחומים מדעיים המתפתחים במהירות".

נשיא האוניברסיטה העברית, תמיר שפר, ייפגש עם ג'ון פולסון בינואר בפלורידה. הפגישה מדגישה את השותפות ההדוקה בין הקרן לאוניברסיטה, כמו גם את המחויבות המשותפת לקידום מצוינות מדעית ומנהיגות טכנולוגית בישראל.

הפוסט קרן משפחת פולסון תרמה 19 מיליון דולר נוספים לאוניברסיטה העברית למימון בניין חדש להנדסת חשמל הופיע לראשונה ב-Chiportal.