ארה"ב הטילה סנקציות חדשות על רוסיה, הממוקדות בתשתית הפיננסית שלה, בתעשיית הטכנולוגיה ובמוכרים זרים של שבבים ורכיבים טכנולוגיים אחרים שמשמשים את מוסקבה לפיתוח ציוד צבאי למלחמתה באוקראינה.

לפי הצהרה של משרד האוצר האמריקאי, הסנקציות החדשות נועדו "להגביל את היכולת של התעשייה הצבאית-תעשייתית של רוסיה להפיק תועלת מתוכנות ושירותי טכנולוגיית מידע אמריקאיים מסוימים", תוך הגבלת הגישה למוצרים זרים "שמאפשרים לרוסיה לתמוך במאמץ המלחמתי שלה".

רוסיה הסתמכה רבות על שבבים זרים וטכנולוגיות אחרות לייצור ציוד צבאי, כולל רחפנים וטילים. למרות סנקציות קודמות, רוסיה מצאה דרכים להשיג טכנולוגיה זו ממדינות אחרות.

"כל טיל שפוגע באוקראינה מכיל עשרות רכיבים – אלקטרוניקה ושבבים – שמקורם בחברות במדינות אחרות ויובאו דרך שטחים שכנים של רוסיה," אמר נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, בנאום וידאו באפריל.

כדי להגביל את הגישה של מוסקבה למיקרואלקטרוניקה, הסנקציות האמריקאיות מכוונות לחברות מבוססות בסין, קזחסטן, טורקיה והונג קונג שמוכרות שבבים וטכנולוגיה אחרת לרוסיה.

לדוגמה, החברה הסינית Shenzhen Youxin סיפקה טכנולוגיה בשווי של למעלה מחצי מיליון דולר, כולל שבבים, לרוסיה. חלק מהשבבים הללו נמצאו ברחפני סיור רוסיים, לפי הצהרת משרד האוצר האמריקני.

הסנקציות מכוונות גם לאנשים המסייעים ברכישת מיקרואלקטרוניקה, כמו האזרח רוסי אלכסיי צ'יצ'נב, שמנהל רשת רכישה רחבת היקף למיקרואלקטרוניקה מהונג קונג. עסקיו של צ'יצ'נב סייעו במשלוח רכיבים אלקטרוניים בשווי מיליוני דולרים ורכיבי טכנולוגיה קריטיים אחרים לרוסיה, אמר משרד האוצר האמריקני.

בהצהרה נפרדת, הודיע משרד המסחר האמריקאי על צעדים נגד חברות קש בהונג קונג שמסיטות שבבים לרוסיה. "סנקציות חדשות אלו יקשה על חברות קש, שמחליפות שמות לעיתים קרובות או משתמשות בזהויות תאגידיות מרובות, למצוא ספק שירותי תאגידים שיסייע במסחר בלתי חוקי," נאמר בהצהרת המשרד.

ארה"ב מרחיבה גם את הסנקציות על טכנולוגיה ממותגת אמריקאית, אוסרת על אספקת שירותי ייעוץ טכנולוגי ועיצוב, שירותי תמיכה טכנית ושירותי ענן לתוכנות ניהול ארגוניות ותוכנות עיצוב וייצור לכל אדם ברוסיה. "ארה"ב תומכת באופן נחרץ בזרימה החופשית של מידע ותקשורת ברחבי העולם, והפעולות הללו לא נועדו להפריע לחברה האזרחית ולתקשורת," אמר משרד האוצר.

הקרמלין הבטיח תגובה לסנקציות. "כמו תמיד במקרים כאלה, רוסיה לא תעזוב פעולות תוקפניות כאלה ללא מענה," אמרה מריה זכרובה, דוברת משרד החוץ הרוסי. היא לא פירטה איזו תגובה צפויה מצד ארה"ב.

סגן יו"ר המועצה לבטחון לאומי של רוסיה, דמיטרי מדבדב, כתב פוסט כועס בטלגרם, וקרא לכלל האוכלוסייה הרוסית להגיב לסנקציות. "כל יום עלינו לשאוף לגרום לנזק מירבי לאותן מדינות שהטילו את המגבלות הללו על מדינתנו ועל כל אזרחינו," כתב מדבדב.

שבבים, משרד האוצר, ארה"ב, רוסיה, רחפנים, משרד המסחר, אוקראינה, חומרה, טכנולוגיה, סנקציות, מדבדב, מלחמה באוקראינה

הפוסט ארה"ב מטילה סנקציות חדשות על ספקים זרים של שבבים ורכיבים טכנולוגיים לרוסיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רוסיה הפסיקה לייצא גזים אציליםלרבות ניאון, ארגון והליום למדינות "לא ידידותיות" בסוף מאי, כך דיווחה סוכנות הידיעות הממלכתית הרוסית TASS. חומרים אלה משמשים בתהליך ייצור השבבים, שגם כך נמצאים במחסור.

לניאון תפקיד חשוב בתהליך הליתוגרפיה. הגז מבקר את אורך הגל של האור המיוצר על ידי לייזר כשהוא צורף את התבניות לשבב הסיליקון שממנו עשויים השבבים. ההערכה היא שיצרני השבבים משתמשים ב-75% מייצור הניאון השנתי. בנוסף למבלת היצוא הרוסית גם אוקראינה מנועה מלייצא בשל המצור הימי וכן בשל פגיעה במתקני הייצור.

זהו אחד העונשים האחרונים של הנשיא פוטין נגד מדינות שהטילו שורה ארוכה של סנקציות על מוסקבה בתגובה למתקפה שלה על אוקראינה. לפני המלחמה, רוסיה ואוקראינה סיפקו יחד כ -30% מאספקת גז הניאון של תעשיית השבבים.

העיתוי בעייתי  כשהחברות החלו לצאת ממשבר האספקה החמור שגרם בין היתר לייצור של 10 מיליון כלי רכב פחות מהמתוכנן בשנת 2021.

עם זאת, חברות השבבים לא הופתעו משום שהחלו להתכונן מאז סיפוח חצי האי קרים על ידי רוסיה מאוקראינה לפני שמונה שנים. אם בעבר – עוד בימי ברית המועצות, היוו שתי המדינות היריבות כיום מקור ל-90% מהניאון בעולם, כאמור כיום הנתון הוא 30%, יקח קצת זמן אך המקורות האחרים של החומרים הללו יצליחו לסגור את הפער.

הפוסט כאב ראש חדש לתעשיית השבבים – רוסיה הפסיקה לייצא גזים אצילים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הצבא הרוסי ירה בואסיל קלאדקו, פיזיקאי חוקר, סמנכ"ל המכון לפיזיקת מוליכים למחצה של האקדמיה הלאומית למדעים של אוקראינה ב Vorzel, אזור קייב.

"המחלקה לפיזיקה ואסטרונומיה של האקדמיה הלאומית למדעים של אוקראינה מודיעות בצער העמוק ביותר כי ב -13 במרץ, ירו פולשים רוסים בברבריות בפיזיקאי ניסיוני יוצא דופן, ראש המחלקה לטווח ארוך וסגן מנהל המכון לפיזיקה מוליכים למחצה בתחום המדע והטכנולוגיה של האקדמיה האוקראינית למדעים.

תחומי המחקר העיקריים של קלאדקו היו מדידות ספקטרום ברזולוציה גבוהה של גבישים וננו-מערכות באמצעות קרני רנטגן, לאפיון פגמים בגבישים ובמבנים רב שכבתיים אלה. הוא חקר את ההשפעה של פרמטרים שונים במערכות אלה על ידי טיפול תרמי, מעבר יונים וכו '.

הפרטים שמסרה האקדמיה האוקראינטית למדעים על נסיבות המוות: קלדקו בן ה-65 היה בוורצל כדי לחלץ את משפחתו. אשתו ונכדיו שהצליחו לעזוב את אוקראינה בשל ההידרדרות המשמעותית במצב, אך הוא התעכב כאשר הכובשים הרוסים נכנסו לוורצל. "ואז מה שקרה והסיבות שבגללן, מלבד כוונותיהם להשמיד את אוקראינה ואוקראינים, אינם ידועים", נאמר בהודעת האקדמיה האוקראינית למדעים.

ואסיל קלאדקו נולד ב-12 בינואר 1957 בכפר אוזרו, מחוז וולודימירטס, אזור ריבנה שבמערב אוקראינה. בשנת 1979 סיים בהצטיינות את לימודיו בפקולטה לפיזיקה של אוניברסיטת צ'רניבצי (כיום: האוניברסיטה הלאומית ע"ש יורי פדקוביץ' צ'רניבצי). הוא קיבל את הדוקטורט שלו בשנת 1986 והשלים את הפוסט דוקטורט בשנת 2000. בשנת 2007 הוענק לו תוארהפרופסור. בשנת 2015, קלדקו נבחר לחבר מקביל באקדמיה הלאומית למדעים של אוקראינה.

יש הקוראים למשפט צבאי נגד החיילים הרוסים שהרגו אותו כך עולה מהדף אודותיו באתר המכונה Nureberg2022 בהשוואה למשפטי נירנברג שבהם עמדו לדין פושעים נאצים בגין פשע נגד האנושות לאחר מלחמת העולם השניה.

הפוסט חיילים רוסים הרגו את ואסיל קלאדקו בכיר מכון השבבים של האקדמיה האוקראינית למדעים הופיע לראשונה ב-Chiportal.