אחד האיומים העיקריים בעולמות אבטחת המידע בשנים האחרונות הוא הפיתוח של מחשבים קוונטיים. דור המחשבים החדש שהולך וצובר תאוצה עשוי בעתיד לאפשר פריצה של כמעט כל מקורות ההצפנה הקיימים בעולמנו. במחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב פותחה שיטה חדשה ליצירת מקורות אור קוונטיים אשר משמשים כאבן דרך מרכזית בפתרון בעיות האבטחה. מקור האור הקוונטי יכול לפלוט שני חלקיקי אור (פוטונים) השזורים בצורתם המרחבית, לדוגמא פוטון אחד הנראה בקירוב כעיגול במרחב והפוטון השני בעל צורה המכילה (בקירוב) שני עיגולים ולשמש כמקור האור במערכות חדשות של הצפנה קוונטיים. 

המחקר נערך בהובלתו של הדוקטורנט אופיר ישרים תחת הנחייתו של פרופ' עדי אריה, ראש הקתדרה על שם מרקו ולוסי שאול, מבית הספר להנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב. כמו כן השתתפו במחקר ד״ר שאולי פרל ויהושע פולי קומר מבית הספר להנדסת חשמל וכן ד״ר אירית יובילר מהמחלקה להנדסת חשמל במכללת סמי שמעון. המאמר, שכותרתו ״יצירת קיודיטים שזורים מרחבית באמצעות הולוגרפיה לא לינארית קוונטית״, פורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי "Science Advances". 

מפתח הצפנה משותף

פרופ' אריה מסביר: "על מנת להעביר מידע חשאי בין שני משתמשים נדרש 'מפתח הצפנה', כלומר סדרה של ביטים שיש רק לשני המשתמשים, המאפשרת להצפין את המידע. בעולם הפיזיקה הקוונטית הוצעה שיטה ליצירת מפתח הצפנה משותף – באמצעות שימוש בשני פוטונים שזורים. כל אחד משני המשתתפים יכול למדוד רק אחד מהפוטונים, אבל בגלל שהם שזורים, קיים קשר בין המדידות הנפרדות האלה, אשר מאפשר את יצירת מפתח ההצפנה המשותף. היתרון הגדול של שיטת הצפנה זו לעומת השיטות הקיימות היא בכך שברגע שיש ניסיון פריצה למידע זה, מתוקף תכונותיו הפיזיקליות (חלקיקים בודדים שנהרסים לאחד שמדדו אותם) השידור ישתבש – ונוכל לדעת על ניסיון הפריצה". 

אופיר ישרים מוסיף: "כדי לבצע את כל המתואר לעיל, עלינו לייצר מערכת שבה זוג פוטונים שזורים קוונטית בעלי אותה צורה מרחבית. רוב הניסויים שנעשו עד היום השתמשו בעיקר בתכונת הקיטוב של האור, אך תכונה זו היא בעלת שני ממדים בלבד ומגבילה את כמות המידע שאפשר לצרוך ולהעביר. לכן, המגמה כיום היא לעבור לתכונה אחרת של האור- צורה מרחבית, בעלת מספר רב יותר של ממדים ולכן יש לה יתרונות מבחינת קצב העברת מידע ובנוסף יש לה גם יתרון מבחינת בטיחות המידע."

"עד היום, חוקרים ביצעו את העבודה בשני שלבים – יצירת הפוטונים השזורים ולאחר מכן העברה לצורה מרחבית,  על ידי סדרה של רכיבים אופטיים. בעבודתנו הצלחנו לייעל את התהליך ע"י שימוש בגביש שהמקדם הלא ליניארי שלו תוכנן כך שיתפקד כמעין הולוגרמה קוונטית: אלומת לייזר רגילה מאירה את ההולוגרמה הלא לינארית, אשר יוצרת שזירות בין חזיתות הגל (הצורות המרחביות) של שני הפוטונים הנוצרים. זו הכללה לתחום הקוונטי של שיטת ההולוגרפיה הסטנדרטית, אשר מאפשרת לאחסן משרעת ומופע של אלומת אור ולשחזר אותה על ידי הארת ההולוגרמה על ידי לייזר. בדרך זו, יצירת השזירות נעשית על ידי מספר מינימלי של רכיבים – תכונה חשובה בשביל מעבר מהמעבדה ליישומים מעשיים. כדוגמא, ניתן יהיה להתקין מקור קוונטי זה על לוויינים או רחפנים, שבהם נדרש להשתמש במקור אור בעל נפח מינימלי". 

פרופ' אריה מסכם: "אנחנו עומדים בפתחו של עולם טכנולוגי חדש, ועימו מגיעות שלל הזדמנויות חדשות לצד שלל בעיות שטרם נתקלנו בהן. אני מאמין שמחקרנו  הינו חלק  מדור חדש של יישומים בתחומי המדע והטכנולוגיה הקוונטיים. בנוסף ליישומים בתחום התקשורת המוצפנת, מקורות האור שפותחו במחקר עשויים להיות שימושים בחיישנים קוונטים בעלי רגישות גבוהה."

הפוסט שיטה חדשה ליצירת מקורות אור קוונטיים תסייע בהצפנה ובפתרון בעיות האבטחה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"כל מכשיר שנבנה היום ושאינו תואם הצפנה קוונטית יהיה פריץ, ורכב זו דוגמה טובה ומסוכנת". כך אומר מייקל אוסבורן מנהל תחום הצפנת קוונטום במעבדות יבמ בציריך בתשובה לשאלת Chiportal     במסיבת עיתונאים מקוונת לרגל ההכרזה של IBM על מערכת המחשב הראשונה לארגונים שמאובטחת נגד איומים בעידן הקוונטי.  המערכת IBM Z16 .

IBM חשפה אתמול (5.4) את IBM Z16 – מערכת הדור הבא של החברה עם מאיץ בינה מלאכותית משולב בשבב שמאפשר ביצוע משימת הסקת בינה מלאכותית בשיהוי נמוך. החידוש הזה נועד לאפשר ללקוחות לנתח עסקאות בזמן אמת ובקנה מידה גדול, למשל ניתוח עסקאות כרטיסי אשראי, שירותי בריאות ועסקאות פיננסיות. המערכת החדשה היא גם הראשונה בעולם שתוכננה כדי לסייע בהגנה מפני איומי סייבר של העתיד הקרוב, וכן לאפשר הגנה על גניבת נתונים מוצפנים כעת כדי לנסות ולפצח את ההצפנה עם משאבי מחשוב עתידיים.

מערכת Z16 היא מחשב מיינפריים (mainframe) מודרני, שהוא עמוד תווך של מערכות מחשוב גדולות בסביבות ענן היברידיות. מערכות אלה נחשבות על ידי שני-שלישים מחברות פורצ'ן 500, שמונה מתוך עשר חברות הביטוח הגדולות בעולם, 45 מתוך 50 הבנקים המובילים בעולם, שבעה מתוך עשרת הקמעונאים המובילים בעולם וכן שמונה מתוך עשר חברות הטלקו המובילות בעולם כפלטפורמה מאובטחת במיוחד להפעלת משימות הליבה הקריטיות ביותר. על פי מחקר שנערך לאחרונה על ידי חברת Celent, מערכות IBM Z מנהלות 70% מהעסקאות העולמיות הגדולות ביותר.

המערכת הראשונה שמוכנה לעידן המחשוב הקוונטי

חלק גדול ממסיבת העיתונאים הוקדש כאמור לתחום ההצפנה המוכנה לעידן הקוונטי. לדברי אוסבורן כאמור בתשובה לשאלת Chiportal,  מכוניות היום מחוברות בממשק לתקשורת מקוונת מעל האוויר. זהו ממשק יחיד הנשלט על ידי שירות. אתה יכול לגשת להרבה מאוד מכוניות בו זמנית. אז האקר אתה מסוגל להחדיר עדכון קוד זדוני ויש לו את המפתח הפרטי שחולץ על ידי מחשב קוונטי הוא יכול לעשות נזק גדול להרבה מכוניות באותו זמן. "

מפתחים, כולל מפתחי רכב משתמשים בכלים הקיימים בעת תכנון המוצר. במקרה של רכב מדובר בשבע שנים, ואחר כך עוד 20 שנה הוא ינוע בכבישים. יצרני הרכב חייבים לעדכן את כל שרשרת האספקה שלהם כדי להיות מסוגלים לפקח עליה ולמנוע פרצות. הם צריכים להפוך את  המכונית לבטוחה בעידן הקוונטי חשוב להבין שכל מה שהיום הוא לא קוונטי (לרוב מאובטח ב-RSA) בטוח יאבד בעידן הקוונטי אם הוא לא יהיה מוכן לכך.

"כיום, בסביבת ענן היברידית הכוללת משאבי ענן מקומיים וציבוריים, חשוב לארגונים להתגונן מפני איומים נוכחיים, וגם מפני תופעה בה פושעי סייבר שגונבים נתונים כעת כדי לפענח את ההצפנה שלהם בהמשך, בעזרת משאבים עתידיים – שעלולות להוביל לסחיטה, אובדן קניין רוחני וחשיפת נתונים רגישים אחרים. IBM Z16 מדגימה קפיצת מדרגה בחוסן הסייבר של מערכות מחשוב על ידי הגנה על נתונים מפני איומים עתידיים שעלולים להתפתח עם התקדמות המחשוב הקוונטי. "

בין היתר, המערכת מספקת אתחול מאובטח, שמונע מתוקפים להחדיר תוכנות זדוניות לתהליך האתחול כדי להשתלט על המערכת במהלכו. בנוסף, מודול אבטחת החומרה Crypto Express 8S (CEX8S) יציע ללקוחות טכנולוגיה קריפטוגרפית קלאסית שהיא גם בטוחה קוונטית, כדי לעזור להתמודד עם נתונים הדורשים סודיות ושלמות של הנתונים (Integrity). Quantum Safe

למידה עמוקה לצורך מניעת הונאות פיננסיות

אחד היישומים הקריטיים של מערכות אלה הוא מאבק בהונאות פיננסיות – מהאתגרים הכואבים ביותר של המערכת הפיננסית העולמית. על פי מחקר חדש של חברת הסקרים Morning Consult, הונאה בכרטיסי אשראי היא הנפוצה ביותר בקרב צרכנים בשש המדינות שנסקרו (ארה"ב, סין, סינגפור, ברזיל, יפן וגרמניה). על פי המחקר, האמריקנים הם הקורבנות התכופים ביותר של הונאות באשראי עם חיובים בהיקף ממוצע של 265 דולר לכל אדם ואילו הגרמנים סובלים מההונאות היקרות ביותר, בהיקף של כמעט 4,000 דולר (3,520 יורו) בממוצע ב-12 החודשים האחרונים.

עד היום, בנקים התקשו להפעיל מודלים של למידה עמוקה בקנה מידה גדול לאיתור הונאות בגלל שיהוי. המשמעות הייתה שמודלים כאלה הופעלו על פחות מ-10 אחוז מהעסקאות בהיקף גדול – וכמות משמעותית של הונאות לא זוהו. בעזרת המערכת החדשה, בנקים יכולים לנתח הונאות פיננסיות בקנה מידה עצום: מערכת IBM Z16 יכולה לעבד 300 מיליארד בקשות להסקת מסקנות ביום עם שיהוי של אלפית שנייה בלבד. עבור הצרכנים, פירוש הדבר הוא צמצום הזמן והאנרגיה הנדרשים לטיפול בעסקאות הונאה בכרטיס האשראי שלהם. עבור קמעונאים ומנפיקי כרטיסי האשראי, המשמעות היא צמצום אבדן הכנסות ומניעת התסכול של הצרכנים כתוצאה מסליקות שווא שמובילות את הלקוח להחליף כרטיס, גם בעסקאות עתידיות.

הפוסט "כל מכשיר שנבנה היום ושאינו תואם הצפנה קוונטית יהיה פריץ, ורכב זו דוגמה טובה ומסוכנת" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

עידן המהפכה הקוונטית השנייה, נמצא כבר בפתח וכרגע מתנהל המרוץ אחר המחשב הקוונטי: מחשב שיוכל לבצע פעולות חשובות מסויימות במהירות ובעוצמה רבה בהרבה מהפעילות שהמחשבים הקיימים כיום. אך לצד הברכה שבדבר, הסוגייה מעלה חששות בדבר יכולת הפריצה להצפנות, הקיימות כמעט בכל פעולה שאנו מצבעים: מתשלום מאובטח, דרך משלוח הודעות וכו'. כיום כל פעולה מצופנת מתבססת על אלגוריתם מתמטי שמחשב רגיל, מבחינת כוח החישוב והזמן הנדרש, מתקשה לפתור אותו ולפרוץ את הקוד. לעומתו, מדענים מאמינים שהעוצמה הגדולה של מחשבים קוונטים שתפעל באופן מהיר ובמקביל, תוכל לפרוץ בקלות יחסית הצפנות ולפגוע בפרטיות המשתמשים. 

מחקר חדש שנערך בהובלת פרופ' רונן רפפורט ודר׳ חמזה אבודייה ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים בשיתוף עם קבוצת המחקר של מוניקה פליישר מאוניברסיטת טובינגן, הוביל לפיתוח מערכת פשוטה באופן יחסי, המאפשרת יצירת קידוד המעניק הגנה מפני עוצמת מחשבי הקוונטום: מעין "מכונות יריה" של פוטונים בודדים עליהם הוטענו מידע מקודד. הפוטונים הבודדים, שהם היחידות הבסיסיות של אור (״חלקיקי אור״), מאפשרים קידוד הידוע בשם ״קידוד קוונטי״. בניגוד להצפנה הקלאסית הנפוצה כיום, טכנולוגית ההצפנה הקוונטית מתבססת ישירות על חוקי הפיסיקה ועל חוקי תורת הקוונטים ולא על המתמטיקה ואלגוריתמים. מערכת הצפנה מבוססת פוטונים בודדים המקודדים קוונטית, משגרת אותם לנקודה המבוקשת, כאשר כל נסיון להתערב או לשאוב את המידע – יזוהה ויסוכל ללא סיכון למידע.

באופן מופשט, כיום הפצחנים מנסים להיכנס לתוך השרשת העברת המידע בין שתי נקודות, לשאוב את המידע ולחבר מחדש את השרשרת, כדי שהמידע יגיע ליעדו הסופי. זאת מבלי שתאותר הפריצה. החוקרים בצוות הצליחו ליצר התקן זעיר ביותר שמייצר ומשגר פוטנים בודדים ועליהם אפשר להעביר את המידע. כל פוטון מקודד נקרא ״ביט קוונטי״. בביט קוונטי כל מגע, או אפילו ביצוע מדידה משנה בהכרח את המידע שקודד על הפוטון והדבר יתבטא, בהגיעו ליעד, בשגיאה בפרוטוקול ומתן אינדיקציה לנסיון הפריצה. 

בהתקן, שפותח בטכנולוגיות ננומטריות חדשניות במרכז לננומדע וננוטכנולוגיה של האוניברסיטה העברית, החוקרים השתמשו בננו-גביש, בעובי פחות אלפית שערה – חומר מוליך למחצה שכאשר מאירים עליו בפולס של לייזר הוא פולט פוטון יחיד. בעוד שהננו-גביש לבדו לא מאפשר פליטה מהירה מספיק של פוטונים בכדי לייצר מפתחות הצפנה בקצב גבוה, החוקרים השתמשו ב״טריק ננומטרי״ והצליחו להגביר משמעותית את הקצב, לכעשרה מיליון פוטנים בשנייה והם שואפים להגיע לקצב של מיליארד לשנייה. הדבר נעשה ע"י הזרמת הפוטונים במעין קונוס מתכתי ממוזער הצמוד לננו-גביש, המשמש "כליא ברק" השואב את האנרגיה ואת האור מתוך הננו-חלקיק והופך לאנטנה המשדרת את האור. החוקרים הביאו למצב, בו האור הנפלט מהפוטון ינוע לכיוון הדרוש ולא באופן אקראי, על-ידי ננו-עדשה המכוונת את פליטת הפוטונים לכיוון הרצוי. וכך ברגע שהם הגבירו את קצב פליטת הפוטונים המקודדים עם המידע והם מניעים אותם לכיוון המתבקש, ניתן לאסוף אותם לנקודת היעד ולקרוא את המידע שקודד בהם, בלי יכולת של התערבות חיצונית.

כבר היום ארגונים ומדינות מפתחים מחשבי קוונטים ובעתיד הלא רחוק  השימוש בהם יהיה נפוץ ברמה המסחרית והממסדית. חשיבותו של  ההתקן הוא ביכולתו לאפשר קידוד לא פציח באמצעות מערכת פשוטה יחסית, הניתנת להפעלה אפילו בטמפרטורת החדר.  

המאמר המדעי

הפוסט חוקרים באוניברסיטה העברית פיתחו התקן חדש שיאפשר הגנה מפני פיצוח קוונטי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המעבדים, החיישנים, המסכים והמכשירים הרפואיים הם רק רשימה חלקית למהפכה הטכנולוגית הראשונה שהחלה בזכות התגליות המדעיות על העולם הקוונטי. בשנים האחרונות, חוקרים מנצלים את התופעות המוזרות של מכניקת הקוונטים כדי לחולל גל שני של מהפכה טכנולוגית שיניע את העידן המודרני למחוזות חדשים. אחת מהטכנולוגיות המפורסמות מנצלת את תופעת ה"שזירה" בין חלקיקים, המקשרת ("שוזרת") בין חלקיקים באופן שאינו תלוי במרחק, כדי ליצור את אמצעי התקשורת המוצפן והמאובטח ביותר הידוע כ"הצפנה קוונטית".
ההדגמה המשמעותית האחרונה של יעילות ההצפנה הקוונטית נעשתה על ידי חוקרים סינים שהעבירו קוד מוצפן מלוויין בחלל אל עבר כדור הארץ בעזרת חלקיקי אור שזורים. על אף ההישג המרשים, קצב יצירת המפתחות שהושג בטכנולוגיה הזו היה איטי יחסית (ביט אחד של מידע הועבר ב-8 שניות), כיוון שמרבית החלקיקים אבדו בדרכם מהלוויין אל תחנת הקרקע. מאז, חוקרים ברחבי העולם מחפשים שיטה שתוכל להעביר מפתחות הצפנה על ידי מספר בודד של חלקיקי אור באוויר ושלא תאבד בדרכה לגלאי. לראשונה, צוות המחקר בראשות ד"ר ירון ברומברג והסטודנט אהד ליב פיתחו שיטה המבטלת את פיזור האות מהאוויר ומעבירה את חלקיקי האור הבודדים בממוקד לגלאי. ההישג פורסם בכתב העת היוקרתי Science Advances.

"עד כה הדרך היעילה ביותר להעביר חלקיקי אור בודדים הייתה דרך סיבים אופטיים, אך גם שיטה זו מוגבלת במרחק", הסביר ד"ר ברומברג והמשיך, "בתשתיות המקומיות מותקן בכל כמה מאות קילומטרים מגבר המחזק את האות בסיב לאחר דעיכה טבעית. להבדיל מאותות אופטיים רגילים, אות שנוצר על ידי חלקיקים שזורים לא ניתן להגברה ולכן קיימת מגבלה חזקה יותר על המרחק. במחקר ניסינו לפצח את הבעיה כיצד ניתן לשפר את המעבר של האות באוויר, כלומר באופן שאינו תלוי בתשתיות מובנות ובצורה כזו שתאפשר להעביר את האות למרחקים גדולים מאלו המוגבלים בסיבים אופטיים, באמצעות תקשורת לוויינית. הטכנולוגיה שפיתחנו עולה על אלו הקיימות בשוק משום שבאופן תאורטי נוכל להעביר את האות רחוק יותר מסיב אופטי ומשום שהטכנולוגיה מאפשרת להעביר אותות מוצפנים ממגוון רחב של פרוטוקולים".
ד"ר ברומברג הוסיף: "אתגרים רבים עמדו בבניית מערכת הניסוי, בעיקר משום שתופעת השזירה היא תופעה עדינה ורגישה מאוד לשינויים סביבתיים. האתגר השני הוא להעביר את האות ממוקד באטמוספירה. האטמוספירה היא מערכת כאוטית מאוד ומשתנה כל הזמן. מערבולות האוויר מפזרות את קרני האור ומקשות על שידור ממוקד. הדרך שפיתחנו מאפשרת להתגבר על הקושי בעזרת ניטור בזמן אמת על האופן שבו האור מפוזר. ברגע שמתקבלת תמונת הפיזור אנחנו יכולים ליצור חלקיקים השזורים המפוזרים "הפוך" מהפיזור שיוצר האוויר כדי שהאוויר יבטל את הפיזור ההתחלתי וישגר את האות בממוקד לגלאי".
הניסוי מהווה צעד משמעותי נוסף אל עבר פיתוח לוויין ישראלי שיוכל להצפין מידע בטחוני באופן בלתי חדיר. "באוניברסיטה העברית יש את הקהילה הגדולה ביותר של חוקרים בתחום הטכנולוגיות הקוונטיות ובזכות השילוב בין חוקרים מפיזיקה, הנדסה ומדעי המחשב נעשים פיתוחים ייחודיים בקמפוס א. ספרא בגבעת רם". ד"ר ברומברג מספר בהתלהבות על השימושים הטכנולוגיים של מחקרו האחרון: "בזכות התגלית נוכל בעתיד לבנות לוויין מוצפן ולרשת את מדינת ישראל בהצפנה קוונטית לצרכים ביטחוניים ומסחריים".
המחקר במימון קרן צוקרמן.

למאמר המדעי

הפוסט צוות מהאוני' העברית פיתח שיטה שמאפשרת למידע מוצפן קוונטית לנוע באופן ממוקד באוויר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

כמו כל דבר (ויש המוסיפים – בצה"ל) גם את המיחשוב הקוונטי אפשר לחלק לשלושה חלקים: עיבוד קוונטי , תקשורת (שידרוג של שני תחומים שמהווים גם היום את הבסיס של המיחשוב) ובנוסף – תחום חדש – שימוש באלגוריתמים ובשיטות קוונטיות לשיפור מכשירי מדידה (לדוגמה CT בגודל של קופסת נעליים).

פרופ' חגי איזנברג, מדען ראשי בחברת QuantLR ופרופסור במכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית ישתף את הצופים בכנס ChipEX2020 Digital שיתקיים ב-16 בספטמבר באתגרים העומדים בפיתוח הצפנה קוונטית של סיבים אופטיים, שלא תהיה פריצה גם על ידי אלגוריתמים קוונטיים. איזנברג הוא פיזיקאי

"בתחום העיבוד או החישוב הקוונטי אנו רוצים שגם תאי החישוב וגם השערים הלוגיים יעבוד לפי תורת הקוונטים – כלומר שיש בהם אפשרות לטפל בו זמנית בהרבה יותר מאשר אפסים ואחדים, ובתחום התקשורת – אם נוכל להעביר ביטים קוונטיים ממקום למקום נוכל ליצור קווי תקשורת בטוחים יותר.

"כשמדברים על הצפנת קו תקשורת בטכנולוגיה הנוכחית צריך להשתמש בגישה רב שכבתית אבל השכבה החשובה ביותר היא השכבה הראשונה – יצירת סוד משותף. האנשים שמתקשרים אחד עם השני צריכים שיהיה להם מפתח משותף שיהיה רק לשניהם והוא יועבר באמצעות שרשרת סודית של ביטים. כל השכבות יקרסו אם המצותת יוכל לחקות את מה שעשינו בשלבי ההצפנה האחרים בהתבסס על המפתח. השלב הזה היום בתקשורת נעשה בעזרת אלגוריתמים שהכי נפוץ מביניהם הוא RSA , כאשר ה-S הוא על שמו של פרופ' עדי שמיר ממכון ויצמן ,המבוסס על מפתח ציבורי ומפתח פרטי.

מה שמשותף ל-RSA ולשיטות אחרות היא שבמרכזן עומדת חידה מתמטית שקל לשאול אותה אבל קשה לענות עליה, במקרה של RSA מדובר בהכפלה של שני מספרים ראשוניים גדולים, כאשר אני יודע רק את התוצאה הסופית ולא את המספרים שהוכפלו. "הדגש הוא שקשה מאוד לפרוץ את השיטות האלה, אבל לא בלתי אפשרי. אם אתן לך את המספר 15 ובסוף תגיד 3 כפול 5. כל הזמן יש אתגרים באינטרנט של פיענוח המספרים הראשוניים הארוכים יותר ויותר. אנו גם יודעים שיש גופים שמצותתים למידע המוצפן ויפענחו אותו בהזדמנות הראשונה שבה הדבר יהיה אפשרי. ואולם יש גם מידע שאיננו מעונינים שייפתח גם בעוד הרבה שנים – כגון מידע בטחוני או מידע רפואי."
"ובעיית הבעיות – התיאוריטיקנים שפיתחו את המחשב הקוונטי הראו לפני כ-25 שנה שאם וכאשר ייבנה מחשב קוונטי בקנה מידה מלא אפשר יהיה להריץ עליו אלגוריתמים שיפרצו את RSA באורח קל – בצורה יעילה ומהירה. עבור מחשב קוונטי הבעיה הזו קלה ביותר."

"הפרוטוקול של ההצפנה הקוונטית הופיע כבר בשנת 1984, בלי שזה בכלל היה רלוונטי. אף אחד גם לא ניסה ליישם אותו אבל ברגע שהבינו שהמחשבים הקוונטיים קיימים גם הפרוטוקול הזה אומץ. אם אשתמש במפתח קוונטי אוכל לייצר הצפנה בלתי פריצה. החברה שלנו והטכנולוגיה הזו בכלל מחפשת דרכים איך לקחת רשתות תקשורת אופטית קיימות ובמינימום שינויים ומינימום השקעה כספית להעביר להם את ההצפנה. צריכים להעביר פוטונים בודדים. יכולים להשתמש באותם סיבים שמשמשים לתקשורת היום, ולשלב את ההצפנה על רשתות התקשורת."

ChipEx2020 יתקיים השנה בגרסה וירטואלית. בכנס ישתתפו למעלה מ-30 מרצים ומנחים כולל מיטב המומחים מאמזון, אריקסון, גוגל, TSMC, NVIDIA, סמסונג, מנטור ואינטל. ב-ChipEx2020 תוכלו להתעדכן בכל מה שחם וחדש בתעשיה בתחומי ה- Quantum Computing , RISC V, 5G, Artificial Intelligence, Chip Security ועוד.

להרשמה מהירה לחצו כאן

הפוסט לקראת ChipEx2020: המהפכה הקוונטית לא תוכל להתקיים בלי תקשורת מאובטחת הופיע לראשונה ב-Chiportal.