חברת סטארט-אפ ה-AI ניוריאליטי (NeuReality) מקיסריה, המפתחת פתרונות הסקה (inference) עתירי ביצועים לעידן ה-AI, הודיעה על גיוס הון של 20 מיליון דולר מ–EIC Fund קרן מועצת החדשנות האירופית European Innovation Council)) וקרנות ההון סיכון Varana Capital, Cleveland Avenue, OurCrowd ו-XT Hi-Tech. ההון החדש שגויס ישמש להאצת הפריסה של פלטפורמת ההסקה NR1 בקרב מספר גדול יותר של לקוחות ומשתמשים ובהרחבת הפרישה לשווקים גיאוגרפיים נוספים תוך מיקוד בשימושים מבוססי LLM ו-Generative AI. בסך הכל גייסה ניוריאליטי מהקמתה 70 מיליון דולר.

הגיוס מהווה הצבעת אמון נוספת בניוריאליטי מאז שהשיקה את NR1 NAPU (Network Addressable Processing Unit), שרת הסקת-AI-על-שבב (SoC – Server-on-a-Chip), בטכנולוגיית 7 ננו מטר אשר נכנס לייצור סדרתי ב-TSMC בשנה שעברה. שרת זה הוא רכיב מרכזי בפתרון ההסקה הכולל של ניוריאליטי לבינה מלאכותית. ארכיטקטורת המערכת הממוקדת בפרישת מודלי AI של ניוריאליטי מאפשרת לחברות להריץ ביעילות אפליקציות Generative AI ומודלים גדולים של שפה (LLMs) ומייתר השקעות מיותרות במעבדי GPU יקרים שאינם מנוצלים בגלל מגבלות מערכתיות.      

ארגונים מתמודדים כיום עם מגוון של אתגרים גדולים הכרוכים בפריסה והטמעה של אפליקציות ומודלי בינה מלאכותית מאומנים, במסגרת תהליך ההסקה של AI (AI Inference Process). הרצת נתונים בזמן אמת בעזרת מודל AI מאומן עלולה להיות מטלה מורכבת ויקרה – במיוחד לאור מגבלות המערכת בניצול רחב היקף במאיצי AI וצווארי הבקבוק אשר נגרמים בשל השימוש במעבדי CPU.

משה תנך, מנכ"ל ומייסד משותף, ניוריאליטי: "טכנולוגיית ההסקה החדשנית שלנו ל-AI אינה כבולה לביצועים של מעבדי CPU, מעבדי GPU וכרטיסי רשת (NIC) קונבנציונליים. אנחנו החלטנו לא להתמקד בשיפור חלקים בהנדסת המערכת הקיימת כיום שהיא מוגבלת מלכתחילה. נקטנו בגישה חלופית, בה ניתחנו את בעיית היסוד ברמה המערכתית והגדרנו מחדש את הפתרון האידיאלי עבור מערכת הסקה ל-AI, במטרה לספק ביצועים פורצי דרך, חיסכון בעלויות ויעילות. זאת על רקע שיעור נצילות נמוך של מאיצי AI שנאמד ב-30-40 אחוזים כעת".     

תנך הוסיף: "השקעות נרחבות ברכישה של מאיצי למידה עמוקה (DLAs), אם במעבדיGPU , LPU או TPU לא פותרת את בעיות יעילות המערכת. הדבר דומה להתקנת מנוע חזק במכונית כדי להתגבר על פקקי תנועה, רעיון שלא יביא את הנוסע ליעד מהר יותר. בשונה מכך, ניוריאליטי מספקת נתיב מהיר ורחב של עיבודי AI אשר מנתב באופן רציף ויעיל משימות לאותם מאיצי AI ייעודיים ובכך מספקת גם זמני תגובה מהירים ללקוחות, תוך שימור משאבים והון".

סבטוסלבה גיאורגייבה (Svetoslava Georgieva), יושבת ראש מועצת המנהלים של קרן הנציבות האירופית לחדשנות: "אנו מזהים את התפקיד החשוב שיש לאיחוד האירופי בתחום ה-AI ובוחרים לפלס מסלול שונה המתמקד ביעילות גבוהה ולא בהוצאות גבוהות. החזון והטכנולוגיה החדשנית של ניוריאליטי עולים בקנה אחד עם המחויבות שלנו לבסס את מעמדה של אירופה בתחום הטכנולוגיה העמוקה ובהשקעות שיעצבו עתיד בר קיימא לצד טכנולוגיה מתקדמת של AI".

"אופטימיזציה ברמת המערכת והדטה סנטר היא רכיב מפתח בצמצום המחסור במעבדי GPU", אמר נאבין ראו (Naveen Rao), סגן נשיא ל-Generative AI ב-Databricks. ראו, ממשקיעי ניוריאליטי בשלביה המוקדמים, שמכהן כחבר במועצת המנהלים של החברה, הוסיף: "בכדי לאפשר גישה רחבה יותר ליכולות מחשוב ובינה מלאכותית יוצרת, אנחנו חייבים לפעול יותר בדחיפות להסרת מחסומי הכניסה לשוק. המערכת החדשנית של ניוריאליטי – שתוכננה ברמת ארכיטקטורת הדטה סנטר – מייצגת את נקודת המפנה הזו".

בשנה שעברה קיבלה ניוריאליטי מענק מתוכנית ההאצה של נציבות החדשנות האירופית שנועד לתמוך בשלבים שונים של הפיתוח לצורך פתרון סוגיות העלות והמורכבות של שלבי ההסקה ל-AI ברמת ליבת הארכיטקטורה. ההשקעות של EIC תומכות בפריסות AI Inference ו- GenAI של NeuReality.

מאז השלמת סבב גיוס הון A החלה ניוריאליטי לספק ללקוחות את פתרון NR1 NAPU והיא מבצעת התקנות ראשונות בקרב ספקים נבחרים של שירותי ענן ולקוחות ארגוניים במגזרי השירותים הפיננסיים, שירותים עסקיים וממשלה. היא מתמקדת עתה בעיבודים של שפה טבעית, זיהוי דיבור אוטומטי, מערכות המלצה וראייה ממוחשבת. גיוס ההון של 20 מיליון דולר יניע חדירה רחבה יותר של פתרון ההסקה ל-AI של החברה על רקע צמיחה בביקוש הן עבור אפליקציות רגילות והן עבור אפליקציות Generative AI.         

ניוריאליטי נוסדה בשנת 2019 ומונהגת על ידי צוות הנהלה בעל ניסיון רב בארכיטקטורת דאטה סנטרים, מערכות ותוכנה. מייסדי החברה הם משה תנך, המשמש כמנכ"ל, צביקה שמואלי, סגן נשיא לתפעול, ויוסי קסוס המשמש כסגן נשיא לפיתוח שבבים. לפני הקמת ניוריאליטי, משה תנך כיהן בתפקידים בכירים כמנהל הנדסה במארוול ובאינטל וסגן נשיא למו"פ בדיזיינארט נטוורקס (שנרכשה מאוחר יותר על ידי קוואלקום). צביקה שמואלי כיהן כסגן נשיא Backend במלאנוקס וכסגן נשיא להנדסה בהבאנה לאבס. יוסי קסוס שימש כדירקטור בכיר להנדסה במלאנוקס וכראש תחום פיתוח השבבים באיזיצ'יפ. הצוות המוביל של החברה כולל את ה-CTO ליאור חרמוש, לשעבר מייסד משותף ומדען ראשי של ParallelM ו-fellow בחברת PMC Sierra, ואילן אביטל  מנהל המו"פ(CRO – Chief RND Officer) , מבכירי מערך המו"פ של אינטל לשעבר ,שכיהן כסגן נשיא הנדסה של חטיבת התקשורת למרכזי נתונים (VP Engineering, Datacenter Networking).

ניוריאליטי מעסיקה כיום למעלה מ-60 עובדות ועובדים במרכזי הפיתוח של החברה בקיסריה ובתל אביב. בכוונת החברה לגייס בשנה הקרובה עשרות עובדות ועובדים נוספים על מנת לתמוך באתגרי הפיתוח ובצמיחת החברה המואצת.

הפוסט קרן מועצת החדשנות האירופית מצטרפת להשקעה של 20 מיליון דולר בחברת בניוריאליטי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הפגיעה המשמעותית ביותר היא בעובדים: 70% מהחברות מדווחות על פגיעה ברציפות התפקודית בפעילות החברה בעקבות גיוס עובדים משמעותיים למילואים. ישנה התייחסות חוזרת לירידה בתפקוד גם של עובדים שאינם במילואים, אם בשל היעדר מסגרות לילדים או היעדר פניות רגשית.

ההייטק הישראלי חווה גם פגיעה משמעותית במימון, משאב הכרחי לקיומן של חברות. מעל ל-40% מהחברות המקומיות דיווחו על ביטול או עיכוב הסכם השקעה. השיעור גבוה עוד יותר בקרב חברות הנמצאות בסכנת סגירה מיידית (עד שלושה חודשי Runway), שם מעל ל-60% דיווחו על פגיעה במימון, ורק כ-10% מצליחות לייצר פגישות עם משקיעים. כמובן שיש לקחת בחשבון כי ככל שה-runway של החברה קצר יותר כך היא נוטה לקיים פגישות תכופות יותר עם משקיעים, ובהתאם עולה הסיכוי לביטול פגישות בשל המלחמה.

חוסר הוודאות והבחירה של משקיעים רבים "לשבת על הגדר" בעקבות המצב מגיעה לאקוסיסטם שמלכתחילה התקשה לגייס, בין השאר בעקבות אי היציבות הפוליטית ערב פרוץ המלחמה לצד האטה הכלכלית הגלובלית.  

בחינה לפי שלב ההשקעה האחרון של החברה אומנם מראה, כצפוי, שיעור גבוה יותר של חברות Early-Stage שחוו ביטול או עיכוב עסקת השקעה בעקבות המלחמה (47%), אך מצביעה על תופעה לא מבוטלת גם בחברות Late-Stage. כ-30% מהחברות עם סבב B ומעלה דיווחו על אתגר דומה, זאת למרות היותן חברות בשלות יותר, עם סיכון מופחת ועבר עשיר יותר של השקעות. 

כמו כן, מעל ל-70% מהחברות שהשיבו על הסקר דיווחו על דחייה או ביטול פרויקטים משמעותיים והזמנות. היעדר יכולת לבצע פיילוטים וניסויים קליניים, לקדם פרויקטי מו"פ חשובים, לצד קשיים ביצוא ויבוא מחו"ל, מעידים על פגיעה רוחבית במנעד המגוון של חברות ההייטק הישראלי. כשני שליש מהחברות דיווחו על בעיות טכניות ואופרטיביות הקשורות למצב המלחמה. חברות רבות מעידות כי האתגר אינו רק מול לקוחות ושותפים מחו"ל, אלא בעיקר מול לקוחות ישראלים, המקפיאים את פעילותם בעצמם.

הסקר כלל גם אפשרות למענה חופשי, כאשר קרוב למחצית מהחברות המקומיות (46%) עשו בכך שימוש. מניתוח מענים אלו, בדומה לניתוח השאלות הסגורות שהוצג לעיל, עולה כי קשיים פיננסיים (קושי בגיוס הון וירידה בהכנסות) הם הקושי העיקרי של חברות בשלבים מוקדמים, כאשר למעלה ממחצית מהחברות ציינו קשיים אלו. לעומת זאת, חברות בשלבים מאוחרים הדגישו את הירידה בתפוקת כוח האדם כגורם מרכזי (54%) בעוד שנושאים פיננסיים אוזכרו על ידי 31% מהחברות בלבד.

בחינה של התשובות המילוליות לפי אורך ה-Runway של החברה מעלה כי, כצפוי, ככל שתקופת המזומנים של החברה מדולדלת יותר נושאי יכולת הגיוס וההכנסות קריטיים יותר, לעומת הירידה בתפוקת כ"א: 

לסיום מציינים החוקרים כי קיים הבדל בין דיווחי חברות בבעלות מקומית (75%) לבין חברות רב-לאומיות (54%) באשר לאתגרי הפרויקטים וההזמנות, הנובע ככל הנראה מקיום הפעילות העסקית של חברות האם של האחרונות בחו"ל. עם זאת, רוב ניכר של החברות הרב-לאומיות (80%) דיווח עדיין על פגיעה ברציפות התפקודית של החברה בעקבות הוצאת עובדים משמעותיים למילואים.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "האטת תהליכי גיוסי הכספים וגיוס המילואים עקב המלחמה, מהווים אתגר למספר משמעותי של חברות הייטק. היה לנו חשוב לבצע "בדיקת דופק" מקרוב של התעשייה והבנו מיידית כי הממצאים שבידינו מחייבים פעולה. סקר ראשוני זה ממשיך שיחות עומק רבות שערכנו מאז פרוץ המלחמה. הם מצביעים על מספר משמעותי של חברות הייטק, עם אופק שרידות (Runway) קצר אשר מצב המלחמה עיכב או עצר את סבב הגיוס שלהן. המשמעות היא שקיימות חברות העומדות בסכנת סגירה בחודשים הקרובים. זוהי הסיבה שיצאנו עם ערוץ גישור מהיר, בהיקף ראשוני של 100 מלש"ח, אשר מיועד להזרמה מהירה של כסף הן על ידי רשות החדשנות והן על ידי המשקיעים הפרטיים בכדי להאריך את ה-runway של חברות אלו.  אנו נמשיך לנטר את תעשיית ההייטק ונמשיך לספק מענים לצרכים שיתפתחו עם התארכות מצב הלחימה ולאחריו. זהו הזמן לעבודה צמודה בין הרשות לתעשייה ולגמישות מרבית של כלי ההשקעה שלנו כך שיתאימו לצרכים האמיתיים של החברות במצב הנוכחי. נעשה הכל כדי שגם ממשבר זה, כמו ממשברים קודמים, ההייטק הישראלי ייצא מחוזק יותר.

"אורי גבאי, מנכ"ל מכון המחקר והמדיניות SNPI: "בימים קשים אלו עבור מדינת ישראל, המלחמה נותנת את אותותיה גם על הכלכלה הישראלית שנדמה כי עומדת בפני משבר עוצמתי. עלינו לזכור כי החזרת החוסן הלאומי כוללת, מלבד הפן הבטחוני, גם את שיקום הכלכלה. ההייטק הוא הסקטור המוביל את המשק הישראלי, והחזרתו לצמיחה במהירות האפשרית היא לא רק חיונית – אלא הכרחית. לאורך שנים, אחת מנקודות החוזק של ההייטק הישראלי הייתה התבססותו על התרבות היזמית ומאות סטארט-אפים חדשים בשנה – אך בתקופות של אי-יציבות ביטחונית וכלכלית, חברות ההזנק הן גם הפגיעות ביותר. בכדי לדאוג שתעשיית ההייטק המקומית תשרוד את התקופה המאתגרת שלפנינו, נמשיך לעקוב מקרוב אחר המצוקות והאתגרים העולים בעת הזו במטרה להוביל את הכלכלה ואת המשק הישראלי קדימה"

הפוסט מדינה במלחמה: 70% מהחברות מדווחות על פגיעה ברציפות התפעולית עקב גיוס עובדים משמעותי למערך המילואים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

החברות הרב-לאומיות מוציאות כ-89.2% מסך ההוצאה למו"פ במגזר העסקי, והעסיקו 83.6% מהעובדים בתחום. כך עולה מאומדנים על פעילות המו"פ של חברות הזנק וחברות רב-לאומיות (כולל מרכזי מו"פ) מתוך סקר מחקר ופיתוח עסקי לשנת 2020 שהוציאה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. נושא החברות הרב-לאומיות נערך בשיתוף ובתמיכה של המועצה הלאומית למו"פ

ממצאי הסקר מתייחסים לחברות שעסקו במו"פ בלבד.

הנתונים מתקבלים מסקר מחקר ופיתוח שעורכת הלמ"ס מדי שנה, ומספקים מידע המאפשר לסווג את החברות לפי ענף כלכלי, עוצמה טכנולוגית, גודל חברה, סוג בעלות וקבוצות ייחודיות (חברות הזנק ומרכזי מו"פ). הנתונים על הוצאות המו"פ העסקי כוללים חלוקה לפי סוג הוצאה, השקעות בנכסים קבועים למו"פ, משרות, השכלה, מימון, סוגי טכנולוגיה, תחומי פעילות, שיתופי פעולה וחסמים.

חברות ישראליות בשליטת תושבי חו"ל (חברות IN) וחברות ישראליות רב-לאומיות (חברות OUT)

בשנת 2020 היו החברות הרב-לאומיות כ-89.2% מסך ההוצאה למו"פ במגזר העסקי, והעסיקו 83.6% מסך עובדי המו"פ במגזר העסקי.

רוב פעילות המו"פ בחברות IN נעשית על ידי ענף תכנות וייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים ושירותי מידע (48.0%), ובחברות OUT – על ידי ענף תכנות וייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים ושירותי מידע (43.7%), וענפי התעשייה הכרייה והחציבה (40.7%)

רכישת הידע בחברות ישראליות בשליטת תושבי חו"ל (חברות IN) מגיע בעיקרו מחו"ל (63.0%), ואילו בחברות ישראליות רב-לאומיות (חברות OUT) עיקר הידע מגיע מהארץ (55.1%).

רוב הידע המגיע מחו"ל בשני סוגי החברות, מגיע מארה"ב ואוקראינה.

חברות אלו לא רק רוכשות ידע, אלא גם מוכרות ידע. בחברות ישראליות בשליטת תושבי חו"ל (חברות IN) כמעט כל ההכנסות ממכירת מו"פ מגיעות מחברות קשורות 99.9%, ואילו בחברות ישראליות רב-לאומיות (חברות OUT) רק 17.3% מההכנסות מגיעות ממכירת מו"פ לחברות קשורות.

מרכזי מו"פ

מרכזי הפיתוח ממשיכים להיות אחד ממקורות הצמיחה המרכזיים של המו"פ בישראל, בשנת 2020 היו מרכזי הפיתוח 36.6% מסך ההוצאה למו"פ במגזר העסקי, והעסיקו 32.4% מסך עובדי המו"פ במגזר העסקי.

חלק הארי מהוצאות המו"פ של מרכזי המו"פ היה בתחום התוכנה – 61.1%.

עיקר שיתופי הפעולה לצורכי מו"פ, בקרב חברות המסווגות כמרכזי מו"פ עם מקורות בארץ, היו עם חברות אחרות מקבוצת החברות שאליה משתייכת החברה.

חברות בנות בחו"ל

הוצאות המו"פ בחברות בנות בחו"ל הסתכמו בכ-5.3 מיליארד ש"ח, מתוכם 33.7% בהזמנת חברת האם בישראל.

עיקר ההוצאות בוצעו על ידי חברות בנות בארה"ב (55.9%).

חברות הזנק

בשנת 2020 היו חברות הזנק כ-15.1% מסך ההוצאה למו"פ במגזר העסקי, והעסיקו 17.2% מסך עובדי המו"פ במגזר העסקי.

חלק הארי מהמו"פ של חברות הזנק היה בתחום פעילות תוכנה – 61.2%. בולט במיוחד תחום הסייבר יישומי אבטחה והגנה, שמהווה כמעט שליש מהפעילות (20.4%).

בשנת 2020 עלות העבודה השנתית למשרה מלאה בחברות ההזנק נמוך משאר החברות העוסקות במו"פ במגזר העסקי ועומד על 386 אלף ש"ח.

עיקר המימון בחברות הזנק מגיע ממקורות פרטיים ועומד על 52.5%, לעומת 14.0% בלבד בשאר החברות במגזר העסקי.

החסם העיקרי לפעילות מו"פ בקרב חברות הזנק הוא זמינות המימון (74.7%), ואילו בשאר החברות עומד חסם זה על 25.3% בלבד.​

הפוסט החברות הרב-לאומיות מוציאות כ-90% מסך ההוצאה למו"פ במגזר העסקי, והעסיקו 83% מעובדי המו"פ הופיע לראשונה ב-Chiportal.