דו"ח IVC-GNY-KPMG מצביע על ירידה דרמטית בהשקעות ראשוניות וגיוסי קרנות, אך גם על ענפי מפתח כמו AI, סייבר וביטחוני שממשיכים למשוך הון, לצד יוזמות ממשלתיות חדשות והון פנוי של 11 מיליארד דולר

דו"ח המשקיעים של IVC-GNY-KPMG למחצית הראשונה של 2025 מספק תמונת מצב עדכנית של תעשיית ההיי-טק הישראלית, הממשיכה לפעול על רקע מלחמה מתמשכת וחוסר יציבות כלכלית. הנתונים מצביעים על ירידה חדה בהשקעות ראשוניות ובהקמת קרנות חדשות, אך גם על סימנים ראשונים להתאוששות – עם תחומי טכנולוגיה בולטים שמושכים השקעות, יוזמות ממשלתיות חדשות, ותפקיד מרכזי למשקיעים מוסדיים.

האטה חדה בהקמת קרנות וגיוסי הון

במחצית הראשונה של השנה הוקמו בישראל 12 קרנות הון סיכון חדשות – מספר הדומה למחצית הראשונה של 2024 אך נמוך מהותית מהיקף השיא ב־2022 ו־2021. סך ההון שגויס נאמד ב־300–350 מיליון דולר בלבד, בהשוואה ל־1.2 מיליארד דולר בכל 2024 ול־2.2 מיליארד דולר ב־2023. רוב הקרנות החדשות נמצאות עדיין בשלב קריאת ההון הראשונה, כאשר הסגירות הסופיות צפויות בהמשך השנה.

הדו"ח מצביע על ירידה דרמטית בכלל השוק: השקעות חדשות כמעט נעצרו, והקרנות מעדיפות להשקיע בחברות שכבר קיימות בפורטפוליו שלהן. ירידה זו, על פי הדו"ח, מייצרת פערי מימון משמעותיים עבור סטארט-אפים צעירים.

העדפה להשקעות המשך

במחצית הראשונה של 2025 ירדה פעילות ההשקעות הראשוניות לשפל של עשור. מנגד, השקעות המשך שומרות על נפח גבוה. מגמה זו משקפת את הזהירות שאימצו הן קרנות מקומיות והן זרות, שבחרו לרכז משאבים בחברות קיימות במקום לקחת סיכונים בחברות חדשות.

בקרב משקיעים זרים ניכרה ירידה חדה במספר העסקאות הראשוניות, אך במקביל נרשמה עלייה בגודל העסקאות הראשונות – עדות להתמקדות בפחות עסקאות אך בהיקפים גדולים יותר. המשקיעים הישראלים, לעומת זאת, שמרו על יציבות יחסית והמשיכו לתמוך באקוסיסטם המקומי גם בתקופה מאתגרת.

תחומי עניין בולטים: AI, סייבר וביטחוני

על אף המגמות השליליות, מספר תחומים ממשיכים למשוך השקעות:

• בינה מלאכותית גנרטיבית (Generative AI) – התחום המוביל במספר העסקאות, עם דוגמאות כמו ההשקעה בסנטרה (Sentra) בסך 50 מיליון דולר.
• פינטק וסייבר – ממשיכים להוות מנועי צמיחה מרכזיים.
• טכנולוגיות ביטחוניות (DefenceTech) – חוזרות לקדמת הבמה בשל המציאות הביטחונית, עם צפי להמשך גידול ולהעתקת טכנולוגיות גם לשוק האזרחי.

יוזמות רשות החדשנות

כדי להתמודד עם המחסור בהון ולהבטיח את המשך התמיכה ביזמות, רשות החדשנות השיקה שני כלים מרכזיים: קרן "סטארט-אפ" ותוכנית "יוזמה 2.0". מטרת היוזמות היא להגדיל את הנזילות ולעודד מעורבות של משקיעים מוסדיים בהשקעות הון סיכון.

הרשות מדגישה את החשש ממחסור בהון זמין ("Dry Powder") עבור תחומי דיפ-טק, אנרגיה, אוטו-טק ורפואה – תחומים שבהם דרכי החדירה לשוק מורכבות יותר ודורשות מימון מתמשך. לצד זאת, קרן הסטארט-אפ של הרשות ממשיכה להזרים מאות מיליוני שקלים מדי שנה, בעיקר להשקעות בשלבים מוקדמים, תוך השתתפות בהיקף גבוה בסבבים לא מדללים.

תפקיד המשקיעים המוסדיים

הדו"ח מדגיש את החשיבות ההולכת וגדלה של ההון המוסדי הישראלי. הראל, מור והפניקס אחראים ל־69% מההשקעות הכספיות של מוסדיים במחצית הראשונה של 2025. כלל ביטוח הובילה במספר העסקאות, אך לא בהיקף הכולל. המגמה משקפת את חשיבות ההון המקומי ביצירת יציבות בשוק בעתות משבר.

הון פנוי להשקעות עתידיות

למרות הירידה בהשקעות, קרנות ההון סיכון הישראליות מחזיקות עדיין בכ־11 מיליארד דולר של "אבקת שריפה" – הון פנוי להשקעות. כ־3 מיליארד דולר מיועדים להשקעות ראשוניות וכ־8 מיליארד דולר להשקעות המשך. נתון זה מהווה עוגן של יציבות שעשוי לאפשר שימור ואף האצה של קצב ההשקעות בהמשך השנה.

מבט קדימה

הדו"ח מסכם כי ההיי-טק הישראלי נמצא בצומת דרכים. מצד אחד – האטה חריפה, ירידה במספר הקרנות ובסך הגיוסים, והעדפה ברורה להשקעות המשך. מצד שני – תחומי חדשנות פורצי דרך דוגמת AI, יוזמות ממשלתיות חדשות, מעורבות הולכת וגדלה של משקיעים מוסדיים, והון זמין משמעותי שיכול להזרים חמצן לשוק.

המשמעות היא שבשוק ההיי-טק הישראלי קיימים תנאים ליצירת גל חדש של יזמות וצמיחה, אם יצליח לשלב נכון בין הון מקומי, תמיכה ממשלתית והמשך מעורבות של משקיעים זרים. כפי שהודגש בדו"ח, פעמים רבות דווקא מתקופות של אי־ודאות צומחות הזדמנויות חדשות – והאקוסיסטם הישראלי כבר הוכיח בעבר את יכולתו להתחדש ולהוביל את הקדמה העולמית.

הפוסט ירידה בהשקעות הון סיכון בישראל במחצית הראשונה של 2025 – לצד ניצני התאוששות ויוזמות חדשות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Speedata הישראלית הכריזה על השקת שבב מהפכני ראשון מסוגו – Analytics Processing Unit (APU) – שנועד להאיץ עומסי עבודה של ביג דאטה באופן משמעותי. ההכרזה מלווה בגיוס סבב B של 44 מיליון דולר, מה שמעלה את סך ההשקעות בחברה ל-114 מיליון דולר. בין המשקיעים נמנים Walden Catalyst Ventures, 83North, Koch Disruptive Technologies, Pitango First ו-Viola Ventures, וכן משקיעים אסטרטגיים בהם מנכ"ל אינטל ליפ-בו טאן ואייל ולדמן, מייסד ומנכ"ל מלנוקס לשעבר.

שבב ה-Callisto של Speedata תוכנן מהיסוד לטובת האצת תהליכי ניתוח נתונים מורכבים, ומציע חלופה ליחידות עיבוד כלליות ו-GPU שעד כה שימשו לנושא – אך הציעו שיפורים מדוריים בלבד. בשילוב עלייה דרמטית בכמויות הנתונים הנדרשות לבינה מלאכותית, הפתרון של Speedata מגיע בדיוק בזמן.

לפי ד"ר נאטנש מודי מהאוניברסיטה הטכנולוגית של ורשה, "88% מהתשובות שסיפקו הצ'אטבוטים היו כוזבות – עם ניסוח מדעי וסמכותי שהסתיר את הטעויות." הביצועים של השבב החדש מצביעים על שיפור של פי 280 במשימות ניתוח נתונים בתחום התרופות – מ-90 שעות ל-19 דקות בלבד.

המנכ"ל הנכנס, עדי גלבן, לשעבר מנכ"ל Speedb ונושא תפקידים בכירים ב-SQream, Infinidat ו-EMC, מוביל את שלב ההתרחבות של החברה. לדבריו, "השבב של Speedata הוא החוליה החסרה – תשתית ניתוח נתונים מהירה ומדרגית שמאפשרת לאפליקציות בינה מלאכותית להגיע לשלב הבא."

השבב מגיע על גבי כרטיס PCIe בשם C200 עם ממשק Gen5 x16, מותאם לשרתים שונים וכולל את תוכנת Dash שמאפשרת הפעלה אוטומטית עם Apache Spark – ללא צורך בשינויי תשתית או קוד.

הפוסט ספידאטה גייסה 44 מיליון דולר ומשיקה את השבב הראשון בעולם המיועד להאצת ניתוחי ביג דאטה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ברבעון הראשון של 2022, חברות היי-טק ישראליות גייסו 5.6 מיליארד דולר ב-212 סבבים. בעוד שהסכום שגויס אינו מהווה שיא חדש – בוודאי בהשוואה למספרים המרשימים של 2021 – זה עדיין היקף יוצא דופן בהתחשב במגמה השלילית בנאסד"ק בששת החודשים האחרונים כלפי חברות היי-טק בכלל וחברות עתירות צמיחה בפרט.

ממצאים עיקריים:

בזמן שהשוויים של חברות צמיחה במדד הנאסד"ק נחתכו באופן חד בחודשים האחרונים, ההשקעות בחברות סטארט-אפ ישראליות ירדו ברבעון הראשון של 2022 לעומת הרבעון הרביעי של 2021.

• 212 עסקאות התבצעו ב-Q1/2022, כאשר העסקה הממוצעת הייתה בגובה של 26 מיליון דולר, נמוך מהממוצע הרבעוני של שנת 2021.
• 14 מגה-עסקאות – מעל 100 מיליון דולר כל אחת – התבצעו ברבעון הראשון של 2022 והיו אחראיות ל-44% מסך ההון שהושקע ברבעון.
• פעילות המשקיעים הזרים בסבבים מאוחרים ירדה ברבעון הראשון לעומת הרבעון הרביעי של 2021 והובילה את הירידה בהשקעות ברבעון הראשון לעומת הרבעון הקודם.
• היקף ההשקעות החודשי נמצא במגמת ירידה מאז נובמבר 2021, אך במרץ 2022 הייתה עליה משמעותית בהיקפים.
• 39 אקזיטים התבצעו ברבעון הראשון של השנה, אך מספר ההשקעות בחברות ציבוריות (הנפקות ראשוניות והנפקות המשך) ירדו משמעותית.

תימור ארבל-סדרס, מנכ"לית לאומיטק: "לאחר שנת שיא להייטק הישראלי, שנת 2022 נפתחה באיפוק. נראה כי המשקיעים מאיטים את הקצב ומחכים לתיקון בשווי של החברות הפרטיות כפי שקרה בשוק הציבורי. מנהלי קרנות ההון סיכון צריכים להגיב לתיקון בשווקים כדי לוודא המשך ביצועים טובים של הקרנות שלהם. ביצועים אלו תלויים ביכולת למכור או להנפיק את חברות הפורטפוליו בעליית שווי משמעותית לעומת נקודת ההשקעה. כרגע, עדיין לא ברור אם ההכרה הזו חילחלה בכל האקוסיסטם. ולראייה מקרים רבים בהם יש פער גדול בין ה-bid ל- Ask בעסקאות השקעה ורכישה הגורמים להאטה בקצב סגירת עסקאות ולעלייה בביקוש לגיוס חוב. אנו רואים ירידה במספר ההנפקות ומצפים לראות את עסקאות המיזוגים והרכישות חוזרות להיות דומיננטיות – הן מיזוגים ורכישות של סטארטאפים בוגרים כחלופה להנפקה והן רכישות של סטארטאפים בתחילת הדרך ע"י חברות בוגרות כמנועי צמיחה בשווים אטרקטיביים".

תרשים 1: גיוסי חברות היי-טק ישראליות, 2015 – Q1/2022

IVC-LeumiTech Israeli Tech Review Q1/2022מקור:

מגה-עסקאות (של יותר מ -100 מיליון דולר כל אחת), היו המנוע העיקרי של הצמיחה בהיקפי ההשקעות במהלך 2020 – 2021. הממוצע והחציון של ההשקעות ירדו ברבעון הראשון והעידו על סבבי גיוס פחות גבוהים. עדיין הרבעון הקודם כלל 14 מגה-עסקאות, שהסתכמו לשיעור של 44% מסך הסכום שגויס ברבעון.  

סבבי הגיוס המוקדמים (Seed + A) היו במגמת עלייה במהלך הרבעון הראשון של השנה: 1.2 מיליארד דולר גוייסו ב-135 עסקאות, כאשר ההשקעה החציונית עמדה על 4.6 מיליון דולר. 

ברבעון הראשון של 2022, היקף ההשקעות ממשקיעים זרים ירד לעומת הרבעון הרביעי של 2021,  לכ- 4 מיליארד דולר. למרות הירידה החדה בהשקעות הזרות, עדיין מדובר בסכום שקרוב לממוצע ההשקעות הרבעוני שהגיע ממשקיעים זרים במהלך 2021. לעומת זאת,  היקפי ההשקעות ממשקיעים ישראלים לא השתנו ברבעון הראשון.

אקזיטים של חברות היי-טק ישראליות

39 אקזיטים של חברות היי-טק ישראליות  התבצעו ברבעון הראשון של 2022 והסתכמו ב-8.96 מיליארד דולר. רוב הסכום (65%) הגיע מעסקה אחת: רכישת טאואר על ידי אינטל תמורת 5.8 מיליארד דולר. כמות ההנפקות הראשוניות (IPOs) הצטמצמה מאוד ברבעון, לשבע עסקאות בלבד שהסתכמו בגיוס של 0.13 מיליארד דולר, הרחק מהרמות של פעילות הגיוסים הציבוריים שראינו ב-2020 – 2021.

הפוסט חברות ההיי-טק הישראליות גייסו 5.6 מיליארד דולר ברבעון הראשון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

1. כיצד מתמודדות חברות הפורטפוליו שלך עם משבר הקורונה? (האם פיטרו עובדים, צמצמו פעילות וכו')

חברות הפורטפוליו שלנו שמרו לאורך משבר הקורונה וממשיכות לשמור על הכללים שנקבעו על ידי משרד הבריאות כולל: עבודה מהבית, ריחוק חברתי וכל שאר האמצעים שנועדו לשמור על בריאותם ועל בריאות לקוחותיהם. מספר חברות פורטפוליו שפעילותן הצטמצמה הוציאו עובדים לחל"ת. ההמלצות שלנו לחברות הן לצמצמם את קצב ההוצאות ולשמור על ההון שגייסו עד שהמשבר יחלוף. למעשה, מספר גדול של חברות פורטפוליו הרחיבו את פעילותן כדי לפתח פתרונות טכנולוגיים להתמודדות עם המשבר, חלקן בתחומים רפואיים כמו: דיאגנוסטיקה, חיסונים נגד מחלות וטיפולים רפואיים וחלקן בתחומים אחרים המתמודדים עם אתגרי התקופה כמו: אבטחת סייבר, לימוד מרחוק, אימונים ביתיים ועוד. חברות הפורטפוליו המתמחות בניטור וברפואה דיגיטלית מפתחות פתרונות שיאפשרו דיאגנוזה מהירה ויעילה יותר של נתוני החולים שיסייעו לצוותי הרפואה הכורעים תחת לחץ המשבר.

2. איזה טיפ ניהולי להתמודדות עם המשבר אתה יכול לתת למנהלים אחרים בהייטק?

האחריות העליונה שלנו היא לבריאות העובדים והלקוחות. תעשיית ההיי-טק רגילה מזה שנים לעבודה חלקית מרחוק, אך מנהלים חייבים להיות קשובים ללחצים שבהם נתונים העובדים עקב הצורך לטפל בילדיהם בבית או דאגתם לקרובי משפחה בסיכון גבוה וכו'. בעת המשבר עלינו להתמקד בסוגיות שחורגות מהניהול העסקי השוטף ולהיות מודעים לכך שלהחלטותינו בענייני העובדים עשויות להיות השפעות ארוכות טווח. בנוסף, כמשקיעים שיכולים להפיח חיים בפתרונות חדשניים, יש לנו יכולת ייחודית לרתום את כוחה של החדשנות כדי לנוע קדימה במהירות ולתקן את הטעון תיקון בתחומים כמו: פיתוח חיסונים, שיפור הדיאגנוסטיקה של נתונים, שיפור השירותים הרפואיים ועוד.

3. מי לדעתך צריך לתמוך בחברות סטרטאפ שנקלעו לקשיים כלכלים בעקבות המשבר? המשקיעים שלהם? הממשלה? אף אחד?

הממשלה מספקת מענקים למשק כולו לרבות עסקים קטנים כמו סטארט-אפים – וזו היא הגישה הנכונה. עם זאת, תמיכת הממשלה לבדה אינה מספיקה ולמשקיעים צריך להיות "רגע של אמת" שבו עליהם להחליט האם הם באמת מאמינים בפוטנציאל של הסטארט-אפ שבו השקיעו. אם הם מאוד מאמינים בפוטנציאל החיובי העתידי של הסטארט-אפ, ולדעתם המודל העסקי טוב ותחזית ההוצאות סבירה – הרי שעליהם להתייצב מאחוריו ולספק לו מימון נוסף שיתמוך בשיקומו. עם זאת, על המשקיעים לפעול במשנה זהירות שכן השתתפות בסבבי הצלה מסוג זה התבררה לא פעם ככסף טוב שהושקע אחרי כסף רע שאבד. כל מקרה הוא ייחודי ונדרשות יכולות ברמה גבוהה כדי לאבחן אילו סטארט-אפים ניתן באמת להציל ואילו מהם אבודים.

4. האם אתה צופה שינויים בהייטק ו/או בעולם העסקי בעקבות המשבר או שהכל יחזור לקדמותו?

אנו צופים רעידת אדמה מתמשכת בדפוסי הפעילות העסקית והופעתה של כלכלת פוסט קורונה חדשה. עדות ראשונית לכך היא הכרזתה של טוויטר כי עובדיה יוכלו לעבוד מהבית "מעתה ועד עולם". זה הוא קוו פרשת מים תרבותי, חברתי ואנושי, המהווה נקודת מפנה גלובלית. מגמות שכבר קנו לעצמן אחיזה בשוק קיבלו תאוצה מסחררת והפכו לנורמלי החדש בתנאי הבידוד והריחוק שנוצרו. הטרנספורמציה הדיגיטלית הוטענה בעוצמה חדשה לרבות תחומים כמו: פגישות ווידיאו, בידור מקוון, קניות באינטרנט, לימוד מרחוק ורפואה דיגיטלית. הטכנולוגיות המאפשרות אותם כמו בינה מלאכותית, רובוטיקה, תשלומים ללא מגע ואבטחת סייבר – יצמחו בקצב מעריכי. תחומים אחרים כמו מלונאות, נסיעות ותיירות ותחום הפנאי נפגעו וייקח זמן רב עד שהנזק יתוקן.

5. מסקנות כלליות ותובנות שלך ממשבר הקורונה (מה היית צריך לעשות אחרת, מה צריכה לעשות ממשלת ישראל למען התעשיה, מה הציפיות שלך מספקים, לקוחות, עובדים?)

לדעתי ישראל התמודדה טוב למדי עם המשבר בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. הממשלה פעלה במהירות ובאופן מכוון תוך הפגנת כישורים גבוהים כדי לסייע לישראל לצלוח את המשבר עם שיעור תמותה נמוך ומספר קטן של קורבנות יחסית למדינות אחרות בגודל שלנו. אך האתגר האמיתי מתחיל עתה עם הצורך להניע את הכלכלה מחדש – וללא ספק הממשלה החדשה תעמוד למבחן בעניין זה. יידרשו כישורי על ואף הברקות של גאונות, אני מעז לומר, כדי להוביל את המדינה בחזרה למצב הכלכלי העוצמתי שהיינו בו אך לפני 90 יום. אם הממשלה תפגין מנהיגות נכונה, הרי שיחד עם המנהיגים העסקיים ומובילי החדשנות המנוע של אומת הסטארט-אפ יוכל לסחוב את המדינה מעבר למשבר הכלכלי. כל אחד מהמנהיגים העסקיים צריך לעשות את שלו בזמנים קשים אלה ולעבוד קשה כדי לספק את הניצוצות ואת התשוקה הנדרשים להתנעת תהליך השיקום החיוני.

הפוסט חמש עם ג'ון מדבד, מייסד ומנכ"ל OurCrowd – הכרזת טוויטר על עבודה מהבית "מעתה ועד עולם" היא קוו פרשת מים תרבותי, חברתי ואנושי הופיע לראשונה ב-Chiportal.