"ההיי-טק הישראלי שובר שיאים וממשיך לצמוח". כך מתאר גיא קצוביץ', מנכ"ל קרן פיוז'ן, בניוזלטר שהוציאה הקרן לאחרונה.

גיא קצוביץ', מנכ"ל קרן פיוז'ן, סיכם את שנת 2024 כתקופה יוצאת דופן להיי-טק הישראלי, זאת על אף האתגרים הפוליטיים, הביטחוניים והכלכליים שעמדו בפני המדינה. לדבריו, "רבים ניבאו קריסה כלכלית ובריחת מוחות, אך המציאות בשטח מוכיחה שההיי-טק הישראלי חזק וגמיש מתמיד."

קצוביץ' ציין כי בכנס הטרנדים והתחזיות השנתי של Fusion, בשיתוף עם קרן Vintage, הוצגו נתונים מרשימים המעידים על עמידות וצמיחה בתעשייה. השנה הסתיימה עם שיא כל הזמנים במיזוגים ורכישות של סטארט-אפים ישראליים, שהגיעו לסכום כולל של 10.5 מיליארד דולר, לצד עלייה בהיקף ההשקעות.

"השנה ביצענו מעל ל-30 השקעות בסטארט-אפים ישראליים," סיפר קצוביץ'. "ערכנו יותר מ-50 כנסים וסדנאות ליזמים ויזמות, והשקנו את דוח הפרה-סיד הראשון של תעשיית ההון-סיכון בישראל."

בין ההצלחות הבולטות של השנה, קצוביץ' הדגיש את רכישתה של חברת Innplay Labs על ידי פלייטיקה בסכום של כ-300 מיליון דולר, וכן סבבי גיוס משמעותיים של חברות כמו Agora, DigitalOwl, ScaleOps ו-Clarity. לדבריו, "החברות שהצליחו לגייס סכומים גדולים הן אלו שהפגינו מצוינות טכנולוגית."

נתוני הכנס הצביעו על כך שרוב הכספים שמגיעים להשקעות בהיי-טק הישראלי מקורם ברוכשים ומשקיעים זרים, בעיקר מארה"ב. קצוביץ' הדגיש את חשיבות השוק האמריקני להמשך צמיחת התעשייה המקומית.

לדבריו, מגמת הריכוזיות של ההשקעות בתחומים כמו סייבר ובינה מלאכותית נמשכת, אך קצוביץ' הדגיש את הצורך להרחיב את ההשקעות גם לתחומים חדשים ומגוונים. "תחומים כמו חקלאות-טק, טכנולוגיות בריאות ואנרגיה מתחדשת זוכים לפחות תשומת לב, אך הם קריטיים לעתיד הכלכלה הישראלית. אנו רואים פוטנציאל אדיר בתחום הבינה המלאכותית, אך גם זקוקים להשקעות ממשלתיות כדי להתחרות בזירה הגלובלית," הוסיף.

בנוסף לכך, קצוביץ' ציין את הגידול בשיתופי הפעולה בין חברות סטארט-אפ ישראליות לבין תאגידים בינלאומיים. "בשנה האחרונה ראינו חברות כמו Nvidia ו-Salesforce משקיעות מיליארדי דולרים ברכישות של חברות ישראליות. שיתופי הפעולה הללו מדגישים את החשיבות של הכישרון המקומי בזירה הגלובלית," אמר.

תחום נוסף שצבר תאוצה הוא ההשקעות ב-Deep Tech וטכנולוגיות מתקדמות. "הדור הבא של הסטארט-אפים בישראל לא מתמקד רק בפתרונות מהירים, אלא גם בטכנולוגיות עמוקות שמשנות תעשיות שלמות. זהו שינוי מגמה שיכול להניב פירות משמעותיים בעתיד," הסביר קצוביץ'.

התעשייה גם מתמודדת עם אתגרים לא מעטים

קצוביץ' התייחס גם לאתגרים הפוליטיים והכלכליים שממשיכים להוות מכשול עבור התעשייה. "המצב הפוליטי השברירי משפיע על אמון המשקיעים, במיוחד בשוק ההון הזר. עלינו להבטיח יציבות כלכלית ופוליטית כדי לשמר את מעמדנו בזירה הבינלאומית."

האתגרים הניצבים בפני תעשיית ההיי-טק בישראל כוללים גם ירידה בכמות ההשקעות בשלבים מוקדמים, אשר מקשה על סטארט-אפים צעירים לקבל תמיכה ראשונית. בנוסף, התעשייה סובלת מהתרכזות יתר בתחומים ספציפיים, כמו סייבר, שמותירים תחומים מבטיחים אחרים ללא השקעה מספקת. "הפערים הללו עלולים לפגוע ביכולתנו להוביל בזירה הבינלאומית בעתיד," ציין קצוביץ'. אתגר נוסף הוא המחסור במענה מתאים לצרכים של תעשיות מתפתחות כגון אנרגיה ירוקה ובינה מלאכותית, הדורשות משאבים ותשתיות מתקדמות שאינן זמינות כיום. לדבריו, "שימור הכישרון המקומי והחזרת מוחות מבריקים שיצאו לחו"ל הם משימות קריטיות לשמירה על יתרוננו התחרותי."

לסיכום, קצוביץ' הביע תקווה ואופטימיות לגבי המשך צמיחתו של ההיי-טק הישראלי, אך הדגיש את האחריות המשותפת של הממשלה והמגזר הפרטי לתמוך בתעשייה. "כדי לשמור על מעמדנו כ'אומת הסטארט-אפ', עלינו לאמץ גישה פרו-אקטיבית ולהשקיע בתחומים חדשים ובכישרונות הצעירים. עם התמדה וגישה נכונה, נוכל להמשיך להיות מקור להשראה עולמית," סיכם.

הפוסט סיכום 2024: ההיי-טק הישראלי שובר שיאים וממשיך לצמוח הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לאחר מספר שנים של טעויות והפסדים, סופטבנק חוזרת לעניינים ומתכננת להשקיע בבינה מלאכותית ובמוליכים למחצה.

מסיושי סון, מייסד קבוצת סופטבנק, הצהיר באסיפת השנתית של החברה שהוא מוכן לבצע את ההשקעה הטכנולוגית הגדולה הבאה שלו. הוא ציין שהקונגלומרט היפני הגדול מתכנן להשקיע משמעותית בבינה מלאכותית. הוא הוסיף כי קרן ההשקעות חייבת לקחת סיכונים גדולים יותר בתחום זה, מכיוון שהפיתוח של בינה מלאכותית ממשיך להאיץ.

סון גם ציין כי סופטבנק תגביר את עסקי ייצור האנרגיה המתחדשת שלה במטרה לספק את צורכי האנרגיה של בינה מלאכותית גנרטיבית, במיוחד בארה"ב. סון הוסיף כי המהלך הגדול הבא שלהם צריך להתבצע ללא פחד אם הוא יצליח או ייכשל.

לאחר מספר שנים של טעויות עם קבוצת ההשקעות הנתמכת על ידי קרן העושר הריבונית – קרן Vision שהשקיעה בסטארטאפים, סון מפנה את תשומת ליבו לבינה מלאכותית ולמוליכים למחצה. בינתיים, קרן Vision מוחקת נכסים בתיק ההשקעות שלה. סופטבנק צברה סכום מזומנים עצום של 44 מיליארד דולר בסוף מרץ.

כעת, סון שוקל השקעה של 100 מיליארד דולר במיזם שבבים שיתחרה עם NVIDIA, לפי דיווחי חדשות. הקונגלומרט היפני גם נמצא בשיחות לרכישת Graphone, סטארטאפ בריטי בתחום המוליכים למחצה.

הפוסט סופטבנק מתכננת להשקיע באופן משמעותי בבינה מלאכותית ובמוליכים למחצה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת הסטארט-אפ הישראלית זוטא קור (ZutaCore), המפתחת טכנולוגיה לקירור שבבים, הודיעה על השקעה אסטרטגית מצד ספקית שרתי הענן הטיוואנית Wiwynn. זו ההשקעה השנייה בזוטא קור בששת החודשים האחרונים, לאחר שתאגיד מיצובישי היפני השקיע בה בסוף 2023. הטכנולוגיה של ZutaCore מאפשרת לספקי ענן ומרכזי מחשוב להפחית את צריכת החשמל בעד 40%. במסגרת שיתוף הפעולה עם Wiwynn, ישולב פתרון HyperCool של זוטא קור בשרתים מהדור הנוכחי והעתידי, שצפויים לצאת לשוק ב-2025 וב-2026.

זוטא קור, שנוסדה ב-2016 ופועלת באזור התעשייה ספירים ליד שדרות, פיתחה טכנולוגיה שמבוססת על נוזל שאינו מוליך חשמל (דיאלקטרי), מה שמאפשר קירור בטוח ויעיל ללא סיכון לקצר חשמלי. החברה מצויה בתהליך גיוס עובדים והרחבת פעילותה הגלובלית, עם סניפים בהודו וטיוואן.

החברה הכריזה על שיתופי פעולה עם חברות גלובליות כגון Equinix, אינטל, נבידיה, AMD, דל, ואסוס.

היכולת לקרר את השבבים וכך לצמצם את צריכת החשמל שלהם הופך כיום לאתגר משמעותי במיוחד על רקע הזינוק ביישומי AI שהביאו לביקושים גבוהים לעוצמות עיבוד חסרות תקדים וצריכה גבוהה יותר של חשמל. בעקבות צורך זה הופך הפתרון של זוטה קור למרכיב קריטי כדי לנהל ביעילות דאטה סנטרים ולאפשר יכולות עיבוד גבוהות יותר, להוריד את עלויות החשמל תוך הפחתת פליטות הפחמן הנגרמות כתוצאה מהצריכה הגבוהה.

מדובר בהשקעה נוספת בזוטא קור בחצי השנה האחרונה, לאחר שגם קבוצת התעשייה והאנרגיה של התאגיד היפני מיצובישי (Mitsubishi Heavy Industries Group), הנחשב אחד מגופי הייצור הגדולים בעולם, השקיעה בחברה ברבעון הרביעי של 2023. במקביל שילבה מיצובישי את פתרונות ZutaCore כ – White Label תחת קו המוצרים הגלובלי שלה. כמו כן, בין המשקיעים הבולטים בחברה בסבב הקודם נמנים גם התאגיד הגרמני Rittal Beteiligungs GmbH, מריוס נכט, קרן אלה ומשקיעים פרטיים.

בעקבות התנופה העסקית, זוטא קור נמצאת במהלך גיוס עובדים משמעותי. בשנה החולפת ולמרות המלחמה בדרום, החברה כמעט הכפילה את מספר העובדים שלה, לפני שנה, מספר העובדים של זוטא קור היה  40 עובדים, כעת היא מעסיקה 80 עובדים ובכוונתה להגיע ל -120 עובדים עד סוף 2024. כמו כן, היא הרחיבה את פריסתה הגלובלית ובמקביל לפעילות בשדרות ובסן חוזה בארה”ב, שם פועל מטה השיווק והמכירות, היא פתחה בחודשים האחרונים סניפי פעילות בהודו וטיוואן.

“עשרות ההתקנות של ה – HyperCool שביצענו בשנה האחרונה, מבססים את זוטא קור כמובילה הגלובלית בטכנולוגיית קירור נוזלי ישירות לשבב,” אמר ארז פרייבך, מייסד שותף ומנכ”ל זוטא קור. “באמצעות השותפות שאנו מכריזים עם Wiwynn, נוכל לקבוע סטנדרט חדש לשבבי AI בדאטה סנטרים ולשלב בין היכולת להגיע מצד אחד ליעילות אנרגטית והשגת היעד של אפס פליטות פחמן ומצד שני, לעמוד בעומסים הנדרשים בעקבות הצמיחה  המטאורית של יישומי מבוססי בינה מלאכותית.”

בעקבות התנופה העסקית, זוטא קור נמצאת במהלך גיוס עובדים משמעותי. בשנה החולפת ולמרות המלחמה בדרום, החברה כמעט הכפילה את מספר העובדים שלה, לפני שנה, מספר העובדים של זוטא קור היה  40 עובדים, כעת היא מעסיקה 80 עובדים ובכוונתה להגיע ל -120 עובדים עד סוף השנה. 

הפוסט זוטה קור מדווחת על השקעה אסטרטגית בה מצד ספקית שרתי הענן הטיוואנית Wiwynn הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הודו אישרה השקעה של עד 15.2 מיליארד דולר לבניית שלושה מפעלים חדשים לייצור שבבים, כחלק ממהלך המדינה להתמודד עם סין, טייוואן ומדינות נוספות במרוץ השבבים. בניגוד למגמה העולמית, אף אחד משלושת המפעלים לא יתמקד בתחום שבבי הבינה המלאכותית אלא ביישומים כלליים יותר.

ממשלת הודו מעריכה כי היחידות החדשות יובילו ליצירת 20,000 משרות טכנולוגיה מתקדמות ישירות וכ-60,000 משרות עקיפות.

המפעל הראשון, שהוא הפאב האמיתי הראשון בהודו יוקם על ידי קבוצת טאטא ההודית וחברת פאוור צ'יפ מטייוואן, באזור דהולרה שבגוג'ראט. הוא יכולת לייצר 50,000 פרוסות שבבים לחודש ולהפיק 3 מיליארד שבבים בשנה למגוון פלחי שוקיים, כולל מחשבים בעלי עוצמה גבוהה, רכבים חשמליים, תקשורת ואלקטרוניקה.

שר הטכנולוגיה ההודי, אשוויני ויישנאו, הודיע כי העבודות על הקמת המפעל יתחילו תוך 100 ימים. "בניית פאב טיפוסי היא תהליך שלוקח בין שלוש לארבע שנים. אנו נדחס את הזמנים באופן משמעותי," אמר השר.

לצד מפעל הייצור, הממשלה ההודית אישרה השקעה של 3.2 מיליארד דולר ביחידת הרכבה, בדיקה, סימון ואריזה של שבבים, שתוקם במדינת אסאם שבצפון-מזרח הודו על ידי טאטא להרכבת שבבים ובדיקות. מתקן זה יהיה היחידה השלישית לייצור שבבים בהודו ויהיה מסוגל לייצר 48 מיליון שבבים ביום. המתקן ישרת שבעה שווקים: רכב, רכבים חשמליים, אלקטרוניקה לצרכן, תקשורת וטלפונים ניידים.

בנוסף, הממשלה ההודית אישרה השקעה של 916 מיליון דולר מטעם חברות רנסאס אלקטרוניקס מיפן וסטארס מיקרואלקטרוניקס מתאילנד לשיתוף פעולה עם החברה ההודית CG Power לייצור שבבים מתמחים בסאננד שבגוג'ראט. מתקן זה יייצר שבבים לתחומים נישתיים כגון הגנה, חלל, רכבים חשמליים ורכבות מהירות, עם יכולת ייצור של 15 מיליון שבבים ביום.

מדובר באחד ממספר מאמצים של הודו לקדם את תעשיית השבבים המקומית. ב-2021, הממשלה ההודית הכריזה על תוכנית תמריצים בהיקף של 10 מיליארד דולר למשיכת חברות שבבים ויצרני תצוגות להקים מתקנים מקומיים במדינה, תוך הצעת תמריצים של עד 50% מהוצאות ההון לחברות שמקימות פרויקטים לייצור בהודו. התוכנית דרשה שינוי לאחר שלא הושג עניין רחב מחברות בינלאומיות, חלקם בשל תהליך רישום מסובך וחוסר באקוסיסטם קיים.

הפוסט הודו אישרה השקעה של עד 15.2 מיליארד דולר לבניית שלושה מפעלים חדשים לייצור שבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת VAST Data, המתמחה בפלטפורמות אחסון נתונים עבור יישומי בינה מלאכותית, גייסה 118 מיליון דולר בסבב מימון סידרה E. את הסבב הובילו חברת השקעות Fidelity Management & Research וכן משקיעים ותיקים כמו NEA ,BOND Capital ו-Drive Capital.

פלטפורמת VAST Data מאחדת שירותי אחסון, מסד נתונים ומנוע חישוב מכולות לתוך פלטפורמה תוכנה אחת, ברת קימט וניתנת להרחבה, שתוכננה מלכתחילה כדי להניע כלי בינה מלאכותית המבוססים על GPU במרכזי נתונים ועננים מודרניים. הפלטפורמה מאפשרת לארגונים באופן ייחודי להבין את כל הנתונים שלהם, גם מבניים וגם לא מבניים, כפי שהם קיימים בעולם האמיתי, ולהפיק תובנות עדיפות ולשחרר ערך חדש.

המימון ישמש את VAST Data לקידום המשימה שלה לספק תשתית חדשה שמציבה נתונים במרכז של אופן החשיבה, התגובה והגילוי של מערכות. זאת על מנת לאפשר לארגונים להתמודד ביעילות עם האתגרים הנוגעים לנתונים שלהם, ולקדם התקדמות בטכנולוגיה, בכלכלה, בדינמיקה חברתית ובמחקר מדעי.

לדברי מנכ"ל ומייסד החברה רנן הלק, נדרש מדף נתונים חדש עבור בינה מלאכותית כדי לאפשר השפעה אמיתית בעידן הזה של למידה עמוקה. לא רק שיש צורך בהרבה נתונים, אלא גם בנתונים באיכות גבוהה שמאורגנים כראוי וזמינים במקום ובזמן הנכונים. פלטפורמת VAST Data מספקת תשתית בינה מלאכותית שפותחת את הדלת לגילוי אוטומטי שיכול לפתור מהאתגרים המורכבים ביותר של האנושות.

סקוט סנדל, יו"ר ומנכ"ל חברת NEA, אמר שהם מאמינים ש-VAST Data היא חלוצה בתחום הענן לבינה מלאכותית מבוססת GPU. עם למידה עמוקה בליבה של התנועה העצומה של בינה מלאכותית, העניין וההשקעה ב-VAST Data הסלימו, והם נרגשים לשתף פעולה עם הצוות של VAST Data כשהם מובילים השפעה וחדשנות במגזר הטכנולוגיה הגלובלי של בינה מלאכותית.

גיוס הכספים מגיע אחרי שנת 2023 מכרעת, שאופיינה במומנטום עסקי מרשים, עם צמיחת הזמנות תוכנה של 330% לעומת השנה שעברה, תזרים מזומנים חיובי ב-12 הרבעונים האחרונים, שיעור רווח גולמי של 90% ורשימת לקוחות גדלה והולכת הכוללת ארגונים מובילים בכל התעשיות.

VAST Data ממשיכה להרחיב את הנוכחות העסקית שלה, חודרת לאזורים חדשים באסיה-פסיפיק, המזרח התיכון ואירופה, עם יותר מ-700 עובדים ברחבי העולם.Copy

הפוסט Vast Data גייסה 118 מיליון דולר בהערכת שווי של 9.1 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בנק סיליקון ואלי, מוסד פיננסי מוכר המשרת את קהילת הסטארטאפ קרס בסוף השבוע בתוך 48 שעות לאחר כשלון נסיון שלו לגייס 2.25 מיליארד דולר כדי להגדיל את ההון העצמי שלו וכל הלקוחות שלו ניסו להוציא את הכספים בבת אחת. לבנק היו שלוחות בכל מרכזי ההייטק בעולם ובכללם בישראל (בהרצליה).

עם העליות האחרונות של הריבית בארה"ב עלה מחיר גיוס הכסף של הבנק, ובנוסף הוא סיפק ללקוחותיו 0.4 אחוז יותר ממתחריו על הפקדונות נושאי הריבית של לקוחותיו. שני גורמים אלה הביאו לכך שהוא לא היה מסוגל לתת ללקוחות את הכספים שנדרשו לצורך פעילות חברותיהם.

אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות אומר בניתוח שפרסם כי לבנק יש השפעה גדולה על על תעשיית ההייטק בארה"ב ובישראל.

"לפי ההערכות כ-90% מהפיקדונות שנשארו ב-SVB אינם מבוטחים. המשמעות היא שחברות רבות איבדו את כספי הגיוס שלהן ונמצאות כבר היום במשבר נזילות חריף. חברות אלו יצטרכו לגייס הון חדש במהירות, מה שיגרום להן לשלם מחיר גבוה על הכסף או להתחיל לפטר עובדים ולעצור פעילויות. לא נופתע בכלל אם נראה בשבועות הקרובים גל פיטורים חריג בתעשיית ההייטק ובעיקר בקרב סטארט אפים בשלבים שונים. באופן טבעי, הכלכלה הישראלית, שלסקטור ההייטק יש משקל גדול בה, תושפע מכך ולכן בנק ישראל חייב לקחת את האירוע והשלכותיו במסגרת השיקולים של תוואי הריבית העתידי." מסביר גרינפלד.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע כי הוא נמצא בקשר עם בכירים בהייטק הישראלי המבקשים מהממשלה לסייע לחברות הטכנולוגיה אם הדבר יהיה דרוש ואכן במהלך היום (א') הודיעו הבנקים בישראל כי הם נכונים לעזור לחברות סטארטפ ישראליות שכספם שהיה מופקד בבנק SVB אינו זמין כעת בהלוואות גישור. בפגישה הבטיחו נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי הממשלה תעזור לחברות הישראליות לקבל מימון ממקורות אחרים ותמצא פתרונות חדשים לכלי מימון פיננסיים, וזה כדי להקל על חברות הסטארט-אפ למשוך השקעות חדשות ולהמשיך לפעול.

כמו כן העבירו חברות הסטרטאפ שהצליחו לחלץ לפחות חלק מכספם למעלה ממיליארד דולר לבנקים בישראל ובמדינות נוספות בהם יש לחברות אלה סניפים.

הבורסה בתל אביב ירדה ביותר מ-3% ביום ראשון בהובלת מניות הבנקים, לאחר שהמשקיעים חששו מאפקט דומינו של הקריסה במערכת הבנקאות העולמית.

הפוסט אורי גרינפלד, פסגות: לא נופתע אם בשבועות הקרובים יתרחש גל פיטורין בהייטק כתוצאה מקריסת SVB הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת אופטימייזר (OpTeamizer) מיקנעם, חברת הייעוץ גדולה בתחום ה-AI, הכריזה על השקת פעילות השקעות בחברות צעירות בשלבי סיד ופרה-סיד שנכנסות לעולם הבינה המלאכותית ומתכוונות לפתח אפליקציות AI.

בכוונתה של אופטימייזר להשקיע בשנה הקרובה מיליוני דולרים בכ-10 חברות סטארט-אפ ישראליות בראשית דרכן ולתרום ידע מקצועי להצלחת אפליקציות ה-AI שלהן בשוק העולמי. הטווח הכספי של כל השקעה ינוע מ-$50,000 דולר עד $300,000 דולר ואף למעלה מכך.

אופטימייזר נוסדה בשנת 2015 על ידי תומר גל, מהמומחים המובילים בישראל בתחום ה-AI, שהשתתף בפיתוחים אסטרטגיים של אינטל ו-GE בישראל. החברה סיפקה עד היום שירותי הכשרת כוח אדם וייעוץ מגוונים בתחום ה-AI ובתחום מעבדי GPU של NVIDIA בפרט ליותר מ-90 מרכזי מו"פ של חברות ישראליות וחברות רב-לאומיות הפועלות בישראל ממגזרי התעשיות הביטחוניות, חברות Healthtech וחברות היי-טק רבות. תומר גל וצוותו פעילים גם בקרב מגזר הסטארט-אפים ובין השאר מרכז החדשנות Road2 מחיפה בחר באופטימייזר כגוף המקצועי שבונה עבור הסטארט-אפים המשתתפים בתוכנית את המודלים של בינה מלאכותית לאפליקציות שלהם במסגרת פעילות מרכז הבינה המלאכותית למצוינות שהקימה Road2 בחסות NVIDIA. תומר גל, בעל תואר שני במדעי המחשב בתחום האצת ביצועים, נמנה גם על צוות הבודקים של רשות החדשנות לבקשות של סטארט-אפים למענקים בתחום ה-AI, ומרצה בחוג להנדסת תוכנה באורט בראודה, בקורס בינה מלאכותית.

בכוונת אופטימייזר להשקיע בחברות AI צעירות בראשית דרכן ולתרום להצלחתן באמצעות הכוונה מקצועית מהיום הראשון להיווסדן. תומר גל מתעתד להצטרף למועצת המנהלים של כל סטארט-אפ מושקע ולתרום את הידע של החברה לייעול מלוא מחזור החיים של פיתוח האפליקציה לרבות: הגדרת דרישות, ארכיטקטורה, תשתיות (CI/CD), שימוש בספריות, בניית מודלים של AI, ציות לרגולציה ועוד. כן תסייע אופטימייזר ליזמים באמצעות רשת הקשרים הענפה שלה עם חברות גלובליות וארגונים ישראליים גדולים.

תומר גל, מייסד ומנכ"ל OpTeamizer: "יזמים בתחום ה-AI זקוקים לא רק למימון ראשוני אלא להכוונה מקצועית שתגדיל דרמטית את סיכויי ההצלחה שלהם בתחום מורכב, רב סיכונים  ואתגרים שמכשיל בשנים האחרונות סטארט-אפים רבים. אנו נשקיע כסף 'חכם', מגובה בעוצמה הטכנולוגית שלנו כדי לנתב סטארט-אפים לנתיב הטכנולוגי והעסקי המדויק והמבטיח ביותר, להאיץ ולהשביח את פיתוח האפליקציה ולהבטיח שהיא עונה לדרישות מוכחות של השוק. כן נבטיח מראשית הדרך ציות לרגולציה הכבדה שמאפיינת שווקים כמו רכב אוטונומי, רפואה דיגיטלית ועוד".    

במסגרת פעילותה במרכז החדשנות Road2 בחיפה בנתה אופטימייזר מודלים של בינה מלאכותית לאפליקציות שפיתחו מספר חברות סטארט-אפ וביניהן: Mirrori – טיפוח עור הפנים, זיהוי קמטים, אדמומיות והמלצות לטיפול.
LiteBC- ספירת דם לא פולשנית באמצעות התקן על השפתיים.
Rapida- ניטור תשתיות, איתור תקלות וסיכונים לתעשייה.
Pickey- ניהול הליקוט של מוצרים המבוסס על "ראיית ידיים", דהיינו צמידי ידיים המצוידים במצלמות.           

בשנת 2018 מינתה אנבידיה את אופטימייזר לשותפה הראשונה שלה בישראל ובמזרח התיכון כחברה המוסמכת להדריך את התעשייה בישראל אודות האצת ביצועי מערכות על ידי שימוש במעבדי GPU של אנבידיה, פיתוח בבינה מלאכותית וכספקית של שירותי ייעוץ לחברות ישראליות שהחלו לאמץ את פתרונות ה-GPU של החברה עם כניסתן לעולם ה-AI.

לאחרונה מונתה אופטימייזר לשותפה במעמד NVIDIA Jetson Partner לשוק האירופי, נוסף על הישראלי, והיא תספק שירותי פיתוח, ייעוץ והכשרה למפתחים לסביבות הפיתוח של מעבדי Orin החדשים. תומר גל וצוותו מסייעים לחברות לבצע את המעבר מעולם ה-CPU לעולם ה-GPU, להאיץ את ביצועי מערכות ה-GPU החדשות, לפתח אלגוריתמיקה של בינה מלאכותית ורשתות נוירונים, לבצע אופטימיזציה של רשתות הנוירונים, ובחירה של החומרה הרלוונטית להטמעה.

אופטימייזר, שמעסיקה כיום 20 עובדים, מכשירה את המפתחים של מרכזי המו"פ בכלי הפיתוח של אנבידיה לסביבת ה-GPU עם קורסים כמו CUDA Python, CUDA C++, CUDA למערכות מרובות GPU, למידה עמוקה עבור ראייה ממוחשבת ולמידה עמוקה עבור סוגים שונים של נתונים.

הפוסט OpTeamizer תשקיע מיליוני דולרים בהשקעות סיד ופרה סיד בסטארט-אפים בתחום ה-AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מאת אבי בליזובסקי

"השחקניות הטכנולוגיות הולכות להוביל את תעשיית הרכב, וזו ההזדמנות גם לאינוויז שפיתחה את הלידאר בעל הטכנולוגיה הטובה בשוק, וכדי לגייס כסף ולהגביר את קצב הפיתוח, אנו חוברים לחברת ספאק טכנולוגי". כך אומר עומר כילף, מנכ"ל אינויז, בראיון לCHIPORTAL.

אינוויז נרשמה למסחר בבורסת נאסד"ק בשווי של 1.4 מיליארד דולר בזכות התמזגות עם חברת ספאק בשם קולקטיב גרות' (Collective Growth).

ספאק ((SPAC ראשי תיבות של Special Purpose Acquisition Company – היא חברת רכישה למטרות מיוחדות, ידועה בלשון יומיומית בשם חברת הצ’ק הפתוח.

אינוויז אמנם נכנסה באמצעות חברה לא ישראלית לבורסה, אך גם בארץ החלו לקום חברות ספאק שנרשמו או יירשמו לבורסת נאסד"ק. בתחילת פברואר דווח כי מורינגה אקוויזישן (Moringa Acquisition) שבין משקיעיה אנשי הייטק ותיקים, הגישה תשקיף לגיוס של 100 מיליון דולר בנאסד”ק לרכישת חברת הייטק ומיזוגה אליה. בראש הקבוצה עומד אילן לוין, לשעבר מייסד ומנכ”ל סטרטסיס. בסוף אותו חודש נודע כי גם קובי רוזנגרטן ודני ימין מגייסים 300 מיליון דולר לספאק חדש.
ביקשנו לברר עם כמה אנשי תעשייה, האם כטולם מאמינים כי מנגנון הספאק הוא המנגנון הנכון להפוך לחברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסות העולם.

כפי שציין יו"ר IVC זאב הולצמן במאמר שפרסמנו בשבוע שעבר, ההנחה הרווחת כיום היא שהפיכת חברה לציבורית תוך מיזוג עם חברת ספאק הינה תהליך מהיר יעיל יותר וזול יותר מאשר תהליך ההנפקה הרגיל. אך האם החברה המנפיקה לא מקריבה על מזבח המהירות והנוחות את סיכויה להצלחה עתידית שכן הצלחת המיזוג תלויה בכך שגם בעלי הספאק וגם היזמים מכירים היטב את השוק הספציפי והמוצר מוכן לצאת לשוק גדול וצומח. כל שלב בתהליך הזה הוא קריטי ואם נופלים באחד מהם, החברה עלולה להיפגע ואולי אף לקרוס.

נקודת התורפה העיקרית היא הערכת השווי של החברה המתמזגת על ידי בעלי הספאק שאליו היא מתמזגת. כאן אנחנו מגלים כי ישל למעשה ניגוד אינטרסים מובנה בין יוזמי הספאק לבין החברה ולאור הנסיון המועט יחסית בחברות ספאק לא בטוח שהערכת השווי טובה מספיק כמו הערכת השווי של חתמים בהנפקה ציבורית מסורתית .

בעולם הרכב יש הרבה ספאקים זמינים

במקרה של אינוויז ההתלבטות היתה קלה. "כשמסתכלים על כמות הספאקים שזמינים היום בתעשייה ואשר קמו לטובת התמזגות עם חברות בתחום הרכב, אתה מבין שיש די הרבה כסף שנמצא על השולחן. זו הזדמנות לגייס לחברה הרבה מאוד כסף, ולבסוף גיוס כספים נותן יתרון תחרותי. " מסביר כילף.

העובדה שחברות ציבוריות כדוגמת חברות הספאק מתעניינות בעולם הרכב ומחפשות עסקאות של ספאק מעידה על כך שיש לא מעט עניין של משקיעים ציבוריים לבוא ולהכנס ולהשקיע בחברות שהן מאמינות שיהיו שחקניות משמעותיות בתעשייה. כיוון שהרכב האוטונומי אינו חלום רחוק אלא ממש נמצא מעבר לפינה זה המקום של כל המשקיעים, פרטיים, קרנות וחברות ציבוריות להיכנס לתחום. קיבלתי לא מעט הצעות ממשקיעים פרטיים להשקיע בחברה ולא היה לנו את הכלי שמאפשר זאת.

"עבור החברה זה נותן הזדמנות לגייס סכום כסף מאוד גדול. ומכיוון שהתעשייה הולכת ומתקרבת זה הזמן לשלב הילוך ולרוץ יותר מהר, מבחינתנו זו הזדמנות. משום שלגייס 380 מיליון דולר משוק הון הסיכון זה דבר לא פשוט, והכלי שנקרא ספאק פותח את הדלתות." מסביר כילף.

"אם נסתכל על השווי של טסלה נראה שאין לו הסבר לפי עולם הרכב. הוא לא נקבע לפי השווי שלה כחברת רכב אלא כחברה טכנולוגית. מה שאני והשוק מפיקים מזה הוא ששוק הרכב עובר לשלב טכנולוגי ולשחקניות הטכנולוגיות יש הזדמנות להוביל בתעשייה הזו. השווי של טסלה משקף לא את נתח השוק שיש לה עכשיו אלא כזה שמנבאים לה בעוד כמה שנים כי מאמינים שתצמח ותכניס חדשנות. בנוסף, גם חברות כמו אפל רואות שיש לה הזדמנות להיות שחקן משמעותי בשוק הרכב. ולכן גם השווי של חברות כמו אינוויז נקבע כמו טסלה שהיא שחקן טכנולוגי בעולם הרכב" מסכם כילף.

גורמים אחרים בענף איתם שוחחנו קצת פחות אופטימיים. היזם הסדרתי דב מורן שותף-מנהל בקרן ההון סיכון גרוב ונצ'רס, המתמקדת בהשקעות בטכנולוגיה עמוקה (Deeptech ) לא מאמין בחברות הספאק: "אנחנו לא שמחים על הספאקים אני בטוח שיש טובים יותר וטובים פחות אבל יש פיקציות. הייתי נזהר מלהתקרב לזה. אני עצמי לא ממליץ לחברי להכנס להשקעה בספאק כי ברור שלחלק מהן אין בסיס ואין שום דבר שתומך בהערכות שהם נותנים"
מורן מוסיף, שכמו בכל השקעה, צריך לעשות בדיקת נאותות: "צריך להבין מיהם האנשים שמאחורי הספאק, מיהן החברות שמתמזגות, האם אין מצב שבו חברה שיש עוד חמש כמוה שכל אחת חושבת שהיא לוקחת את כל השוק תוך שנתיים. העצה שלי לקוראי הכתבה היא להיות מאוד זהירים וסלקטיביים אם הם רוצים להקים ספאק, והמלצה שלי לחברות אם הן רוצות להכנס לבורסה בצורה הזאת, לבדוק היטב מי הבעלים של הספאק, מה המטרות שלו, מה הרצונות שלו ומה היכולות שלו, ושזה לא יהיה ספאק שייעלם זמן קצר אחרי ההנפקה."

דברים דומים אמרו גורמים בכירים מתחום ההשקעות הייטק בישראל שביקשו לא להזכיר את שמם. למשל שב- SPAC המשקיעים נותנים למעשה את כספם לחברת קש, וסומכים באופן עיוור על ספונסר אגדי שינהל את הדברים בתבונה. לספונסר יש מבנה תמריצים מורכב. הוא חייב לבחור תוך שנתיים חברת מטרה, אחרת יאלץ להחזיר את הכספים למשקיעים. כמו כן, הוא מקבל החלטת השקעה עם "כסף של אנשים אחרים" (OPM – Other People’s Money) ויש כאן אסימטריה בסיכונים: אם יצליח, ירוויח מאוד (20% מכלל ההשקעה)! אם ייכשל, המוניטין האישי שלו ייפגע, אבל ההפסד הישיר הוא של המשקיעים."

עוד חשש שהביעו המומחים הוא שתהליך ההנפקה במסגרת ה -SPAC כולל הרבה פחות בקרה ובדיקות נאותות, ולכן ייתכנו חברות מטרה שהפכו לציבוריות, ורק לאחר זמן התגלתה עננה כבדה של חשדות לאי סדרים פיננסיים בהן.
אותם גורמים הודו כי הנפקות במסגרת SPAC הינן מהירות ויעילות יותר מהמסלול הקלסי של הנפקה ראשונית לציבור (IPO). יש בהן יתרונות רבים לחברה הנרכשת בשילוב Exit ליזמים. אך המבנה המורכב והחפוז הזה עלול להוביל להנפקות בורסאיות של חברות כושלות! והתוצאה הבלתי נמנעת היא הפסד צורב שיפול בעיקר על המשקיעים. למעשה, מנגנון הספאק כבר קיים לפחות עשרים שנה וחוסר יכולתו להראות הצלחות רבות הוא ההוכחה שמדובר במודל בעייתי.

"מרכיב גבוה של אי וודאות"

עדי אלקלעי, מייסד ומנכ"ל Financial Solutions (חברת בוטיק המתמחה בהשקעות אלטרנטיביות) גם הוא לא ממליץ על חבירה לספאקים, לפחות לא בשלב זה. "בספאק מרכיב אי הוודאות גבוה לגבי חברת המטרה הנרכשת והיכולת שלה להגשים את ההבטחות. כבר ב- 2008 ראינו מספר לא מבוטל של ספאקים שנכשלו בגדול.

הצלחתו של ספאק נשענת הישענות מאד משמעותית על ניסיונו ויכולותיו של הספונסר/ים (יזמי הספאק). הספונסרים מקבלים תגמול נדיב ביותר (נהנים מהחזקה של כ- 20% ממניות הספק וזאת כמעט מבלי להזרים הון לפעילות).
גורם נוסף, שגם מרואיינים אחרים התייחסו אליו הוא מגבלת הזמן – הספונסר מוגבל בשנתיים למציאת יעד הרכישה – מגבלה זו מתמרצת את הספונסר לרכוש חברת מטרה בתוך זמן קצר יחסית ועלולה להביא לאילוצים שונים אם ברמת המחיר ואם ברמת האיכות של חברת המטרה תוך יצירת ניגודי עניינים בין הספונסר לבין המשקיעים.

במקרה בו הספונסר לא מוצא חברת מטרה תוך שנתיים, קיים סיכון של מחיקת כ- 15% מסכום ההשקעה בספאק. נתון זה רלוונטי יותר למשקיע פרטי, פחות למוסדי. כדי להגדיל את השווי, הספונסר עשוי למזג מספר חברות מטרה (מתוך רציונל של סינרגיה) אבל לא בטוח שזה מיטיב עם המשקיעים.

אלקלעי מציין כי קיים הבדל לעיתים מהותי בין המגרעות/סכנות שמשקיע פרטי חשוף אליהן לבין אלו של משקיע מוסדי שהוא מתוחכם הרבה יותר ולכן אם כבר מישהו מעונין להשקיע בספאק עדיף שיהיה משקיע מנוסה היודע לעשות בדיקות נאותות כהלכה.

ולבסוף, חשוב לזכור כי הכל מתחיל ונגמר בנושא התמחור – המון כסף מחפש מעט עסקאות טובות וצריך לדעת מתי מדובר בעסקה ראויה ומתי לא – מסכם אלקלעי.

הפוסט קדחת ה- SPAC: רבים חושבים שמצאו את הפתרון האופטימלי להנפקה אך דב מורן מזהיר: "יש פיקציות. הייתי נזהר מלהתקרב לזה" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

1. כיצד השפיע משבר הקורונה על תחום ההשקעות הפיננסיות, איך משקיעים בזמן משבר?

שוק משברי הוא התקופה הטובה ביותר להשקעות, למנהלי השקעות שיודעים לבחור ולנהל השקעות במקצועיות ובמומחיות, בעיקר כאלו שעברו בשלום משברים כלכליים עולמיים קודמים ורכשו ניסיון בניהול השקעות בתקופת משבר.

זו תקופה אתגרית בה החובה הראשונה שלנו היא לדאוג לאינטרסים של המשקיעים שלנו בהשקעות הפעילות, ובמקביל, להיות ערים ומוכנים להזדמנויות שהמצב החדש מעמיד בפנינו.

במקרה שלנו, הגענו למשבר הקורונה מוכנים, לא כי ידענו שיגיע משבר בריאותי בקנה מידה גדול כזה, אלא כי אנחנו למודי נסיון רב מהמשבר הפיננסי הגלובלי של 2008, ומאז אנו פועלים באופן שונה ומותאם. זאת בנוסף לכך שידענו כי אנחנו בתקופה ארוכה של צמיחה כלכלית – הארוכה ביותר בהיסטוריה המודרנית. לכן, בשנים האחרונות נהגנו בשמרנות ובזהירות רבה יותר, מתוך הבנה שאנו עומדים בפני שינוי מגמה.

על מנת להצליח בהשקעות בשוק משברי, צריך הרבה מאוד ניסיון וידע מקצועי. היכרות עמוקה בסוגי הנכסים ובאזורי ההשקעה. כשאני רואה את הכותרות והפרסומים ש"עכשיו הזמן להשקיע" אני רק יכול לחזור ולומר למשקיעים "היזהרו". נכון, עכשיו הזמן להשקיע, אבל צריך לדעת איך ואיפה, ורק עם גוף מקצועי ואמין. חשוב מאוד להשקיע עם חברות שעברו משברים כלכליים עולמיים קודמים והוכיחו מחויבות לאינטרסים של המשקיעים שלהם. לצערי, בדיוק כמו במשברים קודמים, יהיו חברות שייעלמו עם כספי המשקיעים שנתנו בהם אמון.

2. האם השקעות נדל"ניות בחו"ל עדיין כדאיות?

מעל ל-50% מהעושר העולמי מושקע בנדל"ן, וזה לא כולל את הבתים הפרטיים שאנו גרים בהם. אם בעבר דובר על שלושת אפיקי ההשקעה העיקריים: מניות, אג"ח והשקעות אלטרנטיביות, בעשורים האחרונים החלוקה העיקרית היא מניות, אג"ח, נדל"ן והשקעות אלטרנטיביות. נדל"ן חייב להיות בכל תיק השקעות של משקיע שרוצה לפזר את השקעותיו בנכסים שאינם קורלטיביים, על מנת להגן על נכסיו. ההבדל המהותי בהשקעות בשוק ההון והשקעות פריווט אקוויטי הוא הידע והניסיון של מנהלי ההשקעות וההיכרות עם המרכיבים היסודיים של ההשקעה – הוא קריטי תמיד. אך דווקא בתקופה של משבר כלכלי הוא הרבה יותר חשוב והמחקרים מראים שמנהלים מנוסים, שידעו לנווט את ההשקעות לחוף מבטחים בעתות משבר, מצליחים להניב תשואה שנתית עודפת משמעותיות ממנהלים שאין להם ניסיון זה.

לכן לא רק שההשקעה כעת היא כדאית. אם היא תיעשה עם מנהלים ישרי דרך, שהאינטרסים של המשקיעים חשובים להם (ולא העמלות שהם גוזרים לעצמם), תקופה זו – אני מאמין – תניב להם תשואות גבוהות במיוחד כפי שהצלחנו להניב למשקיעים שלנו אחרי המשבר העולמי של 2008.

3. לאור הקיצוץ הצפוי בשטחי משרדים האם נכון כיום לרכוש משרדים?

רבים מאיתנו התרגלו לעבוד מהבית בתקופה האחרונה ויחד עם זאת, במחקר שנעשה בארה"ב בנושא של העדפה של העבודה מהבית, רק 15% מהנשאלים העדיפו להמשיך לעבוד מהבית. מוקדם להספיד את ענף המשרדים! הוא ישתנה, אבל לא ייעלם. יש לזכור שבשני העשורים האחרונים שטח המשרד לעובד הצטמצם בצורה דרסטית בזכות הטכנולוגיה והמעבר ל-open space. היום, בגלל דרישות הריחוק החברתי, המגמה מתהפכת והשטח פר עובד דווקא גדל. במשרדי פרופימקס, הפרדנו עובדים שישבו קרוב מדי, ולכן המרנו חלק מחדרי הישיבות שלנו למשרדי עובדים. הריחוק החברתי חייב אותנו דווקא להגדיל את שטחי המשרד.

אני מאמין שתהיה בעיה גדולה בנכסי משרדים בערים הגדולות, אליהן מגיעים בתחבורה ציבורית, במיוחד בניני משרדים רבי קומות. נכסים אלו, בהערכה גסה, הפסידו בשבועות האחרונים כ-40% מערכם. אך דווקא בניני משרדים בפריפריה, אליהם מגיעים ברכב פרטי, בעלי מספר קומות שבהם עליה במדרגות היא אופציה, יזכו לעדנה רבה ושוויים עשוי אף לעלות.

4. באילו מגזרים נמצאות הזדמנויות ההשקעה הבאות?

תשובה חד משמעית לגבי מגזרים, אני חושש שעלולה להטעות. גם במגזרים שאנו נמצאים בהם והם כמעט "חסינים" בפני משברים כלכלים, ומגלים חסינות במיוחד במשבר הקורונה, כמו למשל השקעות במבנים לוגיסטיים, שאנו משקיעים בהם כבר מ-2002, זה עדיין לא אומר שאי אפשר להפסיד בהם. חייבים לבחון היטב את הפנדמנטלס של ההשקעה, לבנות ולנהל נכון את ההשקעה.

בעשור האחרון חלה אצלנו מגמה של מימוש השקעות רבות שהיו לנו במרכזי קניות ומסחר והעברת מרכז הכובד להשקעה במרכזים לוגיסטיים. ראינו את המגמות האלו בשוק הנדל"ן, והמשקיעים שלנו זכו לראות ברכה רבה מהחלטה זו.

אנו משקיעים במולטיפמילי כבר מ-2002 (מקבצי דיור ציבורי), במשבר העולמי של 2008 לא הפסדנו באף השקעה כזו. היום השקעה בסקטור זה נראית כהשקעה טובה, אבל גם בשוק זה יהיו משקיעים שיפסידו כסף רב. מולטיפמילי אינו שם נרדף להשקעות מוצלחות, יש פרמטרים רבים להצלחה גם בסוג זה של השקעה.

מאז פרוץ משבר הקורונה, השקענו כבר בשתי השקעות של נכסים בתחום מדעי החיים ( Life Science) . זהו סקטור צומח שאני מאמין שיגלה את עוצמתו במיוחד בעת הזאת.

5. איך אתם מאתרים יעדים מתאימים להשקעה ומי מחליט היכן להשקיע

איתור יעדי ההשקעה וההשקעות שאנחנו בוחרים מתחיל הרבה לפני שהעסקה עצמה נמצאת על הפרק. אנחנו בוחנים מערכת יחסים עם שותף לטווח ארוך, לפני שאנחנו בודקים השקעה כזו או אחרת. לאורך 22 השנים האחרונות, בדקנו מעל ל-1,000 חברות נדל"ן אך יש לנו הסכמי שיתוף פעולה אסטרטגיים רק עם 17 מהם. תהליך הבדיקה לוקח לנו בין 6-9 חודשים. השותפים האסטרטגיים שלנו בוחנים קרוב לעשרת אלפים השקעות בשנה. רק השקעות המאושרות ע"י וועדת ההשקעות של השותפים שלנו מגיעות לוועדת ההשקעות שלנו, ואנחנו נצטרף אליהן, לצד משקיעים מקומיים של השותפים שלנו, חלקם גופים מוסדיים מרחבי העולם. זאת רק אם כל חברי הועדה יאשרו אותה פה אחד. בנוסף לכך שכל חבר ועדה יכול לפסול החלטת השקעה, חמישה מחברי וועדת ההשקעות ומנהלי פרופימקס משקיעים מכספם בכל אחת מההשקעות שהחברה עושה.

הראיון בחסות פרופימקס שתקיים ב-10 וב-11 באוגוסט וובינרים בנושא "השקעות נדל"ן גלובליות בזמן משבר". ההשתתפות ללא תשלום אך נדרשת הרשמה מראש. פרטים נוספים והרשמה בלינק זה.

הפוסט מנכ"ל פרופימקס, אלחנן רוזנהיים: "נכון, עכשיו הזמן להשקיע, אבל צריך לדעת איך ואיפה" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אם לא יהיו שינויים, תקציב הבסיס של המדען הראשי צפוי לעמוד בשנת 2011 על 900 מיליון שקל בלבד.

זו ירידה של כשליש בתקציב המדען לעומת שנת 2010, העומד נכון להיום על 1.35 מיליארד שקל. לשם השוואה, בשנת 2009 עמד התקציב על 1.1 מיליארד שקל, ואליו נוספו תוספת חד־פעמית של 150 מיליון שקל מתוכנית ההאצה ועוד תוספת של 450 מיליון שקל, הכוללת את קרן הביוטק שטרם יצאה לדרכה. הסיבה לירידת התקציב היא קיצוצים רוחביים במשרדי הממשלה.

זו עשויה להיות מכה לתעשיית ההייטק הישראלית, משום שתקציבים אלה מסייעים לחברות בשלבים שקרנות הון סיכון עדיין לא משקיעות. יש לציין כי גם לאחר התוספת אין מספיק תקציב כדי לסייע לחברות הראויות לכך לפי התנאים, והתקציב יסתיים הרבה לפני סוף השנה.

הפוסט תקציב המדען הראשי יקוצץ בשליש ל-900 מיליון שקלים הופיע לראשונה ב-Chiportal.