וואווי מנסה להגדיר מחדש את הדרך שבה מודדים התקדמות בשבבים. בכנס IEEE International Symposium on Circuits and Systems, שנערך בשנגחאי, הציגה החברה את Tau Scaling Law — עיקרון תכנוני חדש שלטענתה יאפשר לפתח שבבים בעלי צפיפות טרנזיסטורים השקולה לתהליך ייצור של 1.4 ננומטר עד 2031. עם זאת, חשוב להדגיש: וואווי אינה טוענת כי פתרה את בעיית הליתוגרפיה המתקדמת או כי היא עומדת לייצר בפועל בטכנולוגיית 1.4 ננומטר מסורתית. מדובר בהבטחה לשוויון ביצועים או צפיפות ברמת המערכת, לא בהכרח בצומת ייצור חדש במובן המקובל בתעשייה.

בלב ההכרזה עומדת ההבנה שמזעור גיאומטרי של טרנזיסטורים — הבסיס ההיסטורי של חוק מור — נעשה קשה, יקר ומוגבל יותר. במקום להתמקד רק בהקטנת הטרנזיסטור, וואווי מציעה להתמקד בזמן: כמה זמן לוקח לאותות ולנתונים לנוע בתוך השבב, בין יחידות עיבוד, בזיכרון ובמערכות מרובות שבבים. זהו מוקד חשוב במיוחד בעידן הבינה המלאכותית, שבו צווארי הבקבוק אינם תמיד רק במספר הטרנזיסטורים, אלא גם בתקשורת ביניהם, ברוחב הפס, בצריכת החשמל ובפיזור החום.

היישום הראשון של העיקרון נקרא LogicFolding. לפי וואווי, הארכיטקטורה החדשה נועדה “לקפל” או לדחוס נתיבי לוגיקה כך שאותות יעברו מרחקים קצרים יותר, עם פחות השהיה ופחות עומס חשמלי. החברה טוענת כי השיטה רלוונטית לא רק לשבבים בודדים, אלא גם למעגלים, מערכות, שבבי AI ואשכולות מחשוב גדולים. השבבים המסחריים הראשונים שיאמצו את הארכיטקטורה יהיו שבבי Kirin לדור הבא של סמארטפונים, הצפויים להופיע בהמשך השנה; בהמשך מתכננת וואווי לשלב את הגישה גם בשבבי Ascend למרכזי נתונים עד 2030.

לפי החברה, ב־6 השנים האחרונות כבר תוכננו ויוצרו בייצור המוני 381 שבבים שהתבססו על עקרונות Tau Scaling, בתחומים הכוללים סמארטפונים ומחשוב AI. זוהי טענה משמעותית, אך עדיין חסרים נתוני ביצועים בלתי תלויים שיאפשרו להעריך עד כמה השיפור נובע מהארכיטקטורה החדשה, ועד כמה הוא בר־השוואה לצמתים המתקדמים של TSMC וסמסונג. רויטרס ציינה כי וואווי לא סיפקה נתוני ביצועים עצמאיים במסגרת ההכרזה. (Reuters)

תגובה למגבלות האמריקניות

ההקשר הגיאופוליטי ברור. מאז 2019 נתונה וואווי למגבלות אמריקניות חמורות, שמקשות עליה גישה לציוד ייצור שבבים מתקדם, לתוכנות תכנון ולשרשראות אספקה מערביות. מגבלות אלה פגעו במיוחד ביכולתה להסתמך על יצרניות שבבים מובילות מחוץ לסין. חזרתה של וואווי לשוק הסמארטפונים עם Mate 60, שהתבסס על שבב מתוצרת SMIC בטכנולוגיה המוערכת סביב 7 ננומטר, כבר סימנה כי סין מצליחה להתקדם למרות המגבלות — אך גם הדגישה את הפער שנותר מול החזית העולמית.

כאן נכנסת Tau Scaling Law לתמונה. אם אי אפשר להדביק במהירות את TSMC או סמסונג דרך ליתוגרפיה בלבד, וואווי מנסה להראות שאפשר להשיג חלק מהשיפור דרך תכנון מערכתי: קיצור חיווט, הפחתת השהיות, אריזה מתקדמת, אופטימיזציה של תנועת נתונים ותכנון שבבים מותאם עומסים. זוהי אינה “עקיפה מלאה” של חוק מור, אלא ניסיון להזיז את מרכז הכובד מהננומטר אל הביצועים בפועל.

מול TSMC: הפער עדיין קיים

היעד של וואווי שאפתני במיוחד משום ש־TSMC כבר הציגה את תהליך A14 שלה, המקושר לדור 1.4 ננומטר, ומתכננת להכניסו לייצור ב־2028. לפי TSMC, A14 צפוי לספק עד 15% שיפור מהירות באותה צריכת חשמל, או עד 30% הפחתה בצריכת החשמל באותה מהירות, לצד שיפור של יותר מ־20% בצפיפות הלוגיקה לעומת N2. (pr.tsmc.com)

לכן, גם אם וואווי תעמוד ביעד 2031, מדובר בלוח זמנים מאוחר בכ־3 שנים מהיעד המוצהר של TSMC לייצור A14. נוסף על כך, TSMC מדברת על תהליך ייצור מסחרי בפאונדרי גלובלי, בעוד וואווי מדברת בשלב זה על צפיפות שקולה ועל שיפור ארכיטקטוני. ההבדל הזה חשוב: תעשיית השבבים כבר מזמן אינה משתמשת בשמות הננומטרים כתיאור פיזי מדויק של גודל הטרנזיסטור, אבל עדיין יש הבדל בין צומת ייצור מוכחת לבין שיטה תכנונית שמנסה להפיק יותר מאותו בסיס ייצור.

המשמעות לשוק ה־AI

הכרזת וואווי חשובה במיוחד בשוק שבבי הבינה המלאכותית. שבבי Ascend של החברה הפכו לאלטרנטיבה מקומית מרכזית לאנבידיה בסין, בעיקר משום שמגבלות הייצוא האמריקניות מצמצמות את הגישה הסינית למאיצי AI מתקדמים של אנבידיה. ככל שסין מנסה לבנות תשתית AI עצמאית, כל שיפור בביצועים, בנצילות וביכולת לחבר שבבים רבים לאשכולות גדולים הופך לנכס אסטרטגי. (Reuters)

עם זאת, גם כאן נדרשת זהירות. שיפור בארכיטקטורה אינו פותר לבדו בעיות של חום, צריכת חשמל, תשואה בייצור, זמינות זיכרון מתקדם, כלי EDA ותוכנה. גם וואווי עצמה מכירה בכך שהגישה החדשה מחייבת כלי תכנון חדשים ושפתרון בעיות החום והאינטגרציה יישאר אתגר מרכזי — במיוחד משבבי מובייל ועד מרכזי נתונים גדולים.

לא סוף חוק מור, אלא שינוי במוקד התחרות

ההכרזה של וואווי אינה קוברת את חוק מור, וגם אינה מוכיחה שסין סגרה את הפער מול TSMC. אבל היא כן מצביעה על כיוון חשוב: בעידן שבו מזעור טרנזיסטורים נעשה קשה יותר, התחרות תעבור יותר ויותר לשכבות אחרות — ארכיטקטורת שבבים, חיווט פנימי, אריזה מתקדמת, תקשורת בין שבבים, זיכרון ותוכנה.

במובן הזה, Tau Scaling Law היא לא רק הצהרה טכנולוגית, אלא גם מסר פוליטי־תעשייתי: וואווי מבקשת להראות שגם תחת סנקציות, היא יכולה להציע מסלול פיתוח עצמאי לשבבים מתקדמים. השאלה הגדולה היא האם ההבטחה הזו תתורגם למוצרים תחרותיים בשוק, או תישאר בעיקר מפת דרכים שאפתנית שנועדה להוכיח שסין עדיין במשחק.

הפוסט וואווי מציגה דרך עוקפת ננומטרים: “1.4 ננומטר שקול” עד 2031 בלי להבטיח קפיצה בליתוגרפיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מרכז הפיתוח של Huawei בישראל, הפועל תחת המותג Toga Networks, מבצע קיצוץ משמעותי בחטיבת הענן: לפי דיווחים שונים מדובר בכ־50 עד כ־60 עובדים שיסיימו את עבודתם – כ־12% עד כ־15% מכוח האדם המקומי, המוערך בכ־400 עובדים.

על פי הדיווחים, הפיטורים נוגעים לעובדי פיתוח בחטיבת הענן. במקביל, פעילות פיתוח נוספת נמשכת, וחלק מהדיווחים מציינים שהמרכז ממשיך לגייס באופן ממוקד לתחומים אחרים.

לפי הודעת החברה, הקיצוץ נעשה כחלק מתהליך ארגוני רחב יותר. מטוגה נמסר כי היא “מצויה בעיצומו של תהליך ארגוני ובמסגרתו צפויות התאמות מבניות, לרבות שילוב של עובדים קיימים ביחידות עסקיות אחרות בתוך החברה”.

זה אינו סבב הצמצומים הראשון במרכז הישראלי. בסוף 2023 דווח על סגירת פעילות האחסון בישראל ועל פיטורי עובדים גם אז, כחלק מהתאמות בפעילות המקומית.

בניגוד לניסוח שמופיע בחלק מהדיווחים המאוחרים, שלפיו “טוגה נטוורקס נרכשה על ידי וואווי ב־2016”, חשוב לדייק את ההיסטוריה: מרכז הפעילות בישראל החל כבר ב־2009, והקשר לוואווי לא הוצהר פומבית בתחילת הדרך – החברה פעלה תחת השם “טוגה נטוורקס” ובמעטה חשאיות. כבר ב־2010 דווח כי מאחורי טוגה עומדת וואווי. ב־2016 פורסם כי בכיר בחברה הודה לראשונה בפומבי בקשר לוואווי וציין שהפעילות בישראל מתקיימת “מאז 2009” – לאחר שנים שבהן החברה נמנעה מלאשר זאת.

הפוסט וואווי סוגרת את פעילות הענן במרכז הפיתוח בהוד השרון ומפטרת כ־50–60 עובדים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בראיון ידידותי לעיתון הרשמי של המפלגה הקומוניסטית הסינית, People’s Daily, נשאל רן על טענות של הממשל האמריקני לפיהן מאיצי הבינה המלאכותית מסדרת Ascend של וואווי מבוססים על טכנולוגיה אמריקנית גנובה, ולכן כל שימוש בהם – גם מחוץ לסין – עלול להפר את חוקי הפיקוח על ייצוא של ארה"ב.

רן השיב: "יש הרבה חברות שבבים בסין, ורבות מהן מצליחות. וואווי היא רק אחת מהן. ארה"ב מגזימה בהערכתה את ההישגים שלנו – אנחנו עוד לא כל כך טובים. שבב יחיד שלנו עדיין נמצא דור אחד מאחורי זה של ארה"ב."

רן לא ציין לאיזה דור הוא מתכוון – אם וואווי אכן רק דור אחד מאחורי ארכיטקטורת Blackwell של אנבידיה, ייתכן ששבבי Ascend מדביקים את ביצועי סדרת Hopper הנוכחית. אך אם ההשוואה היא לדור הבא, Rubin, הרי שסין מחזיקה בחומרה מתקדמת יותר ממה שסברו עד כה.

כאשר נשאל האם סין מתקשה להדביק את הפער בטכנולוגיה אמריקנית, השיב רן כי האתגר המרכזי הוא גידול בכוח אדם מיומן: "הבעיה המרכזית שלנו היא טיפוח כישרונות."

עם זאת, הוא גם טען שאין סיבה להתרכז בבעיית השבבים: "אין צורך לדאוג לבעיה הזו. באמצעות שיטות כמו סופרפוזיציה ואשכולות מחשוב, ניתן להגיע לביצועים שמקבילים לרמה המתקדמת ביותר. בתחום התוכנה, בעתיד יהיו מאות פרויקטים בקוד פתוח שיספקו את צורכי החברה כולה."

רן הביע אופטימיות גם בנוגע לתוכנית הסינית "נתונים במזרח, חישוב במערב", שמעבירה עומסי מחשוב מערבה – לאזורים עשירים באנרגיה מתחדשת. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי מוצלח.

משרד התעשייה והמידע של סין פרסם בשבוע שעבר "תוכנית פעולה לקישוריות כוח חישוב", הקוראת לפיתוח פרוטוקולי שידור מתקדמים שיחברו בין מרכזי חישוב, ויספקו תיאום בין צרכי כוח עיבוד שונים – חוצי תחומים, אדריכלויות ואזורים.

לסיום, נשאל רן על עתיד הבינה המלאכותית, והשיב כי מדובר אולי ב"מהפכה הטכנולוגית האחרונה של האנושות", לצד היתוך גרעיני. לדבריו, יידרשו "עשורים, ואולי מאות שנים" עד למיצוי התחום. לדבריו, האוכלוסייה הגדולה של סין והמערכת החשמלית המתקדמת שלה יקנו לה יתרון תחרותי ארוך טווח.

כותרת משנה:
רן ג'נגפיי: "וואווי עדיין דור אחד מאחור, ארה"ב מפריזה בהערכותיה – אך לסין יש את כל התנאים להוביל בעתיד"

תגים:
וואווי, שבבים, בינה מלאכותית, ארצות הברית, סין, רן ג'נגפיי, Ascend, אנבידיה, תעשיית השבבים, רגולציה אמריקנית

ביטוי מפתח:
וואווי דור אחד מאחור

נרדפים:
שבבים, מאיצים, מעבדים, טכנולוגיית חישוב, בינה מלאכותית, תכנון שבבים, תעשיית הסמיקונדקטור

הפוסט מייסד וואווי: "ארה"ב מפריזה ביכולות פיתוח השבבים שלנו" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

על פי הודעת התביעה הפדרלית הבלגית, חמישה אנשים נחשדים בשוחד ובארגון פשעים בפרק חקירת שחיתות בקישור לחברת Huawei. ארבעה מהם נחשדים בעבירות של שחיתות פעילה וארגון פשעים, בעוד שהנאשמים החמישי מואשם בהלבנת הון. בניגוד לנאשמים האחרים, האדם האחרון שוחרר בתנאים, אך לארבעת החשודים האחרים הונפק צו מעצר.

החקירה, שהתעצמה בעקבות חשדות לשוחד על ידי לוביסטים של Huawei, כללה ביצוע חיפושים במשרדי הפרלמנט האירופי בבריסל ביום שני, וכן במשרדי Huawei במרכז בבריסל. כמו כן, נערכו חיפושים ב-21 בתים ברחבי בריסל, אזורי פלנדריה וולוניה, ובפורטוגל.

ב-13 במרץ נחסמו שני משרדים בבריסל, אחד ששייך לעוזריו של מרקו פלקונה (איטליה/ EPP), ואחד של אדם מושתאר, עוזרו של ניקולה מינצ'ב (בולגריה/ Renew Europe). מאז, מרקו פלקונה הוציא הצהרה בה נאמר כי המשרד ששויך לעוזריו חזר לסדרו, אך הוא מציין כי נבחנת האפשרות לנקוט בהליכים משפטיים בגין נזק למוניטין בעקבות האירועים האחרונים.

המשטרה כבר חיפשה את משרדי Huawei במרכז בבריסל, כאשר החקירה עלתה בעקבות דיווחים בתקשורת, בין היתר מהעיתון Le Soir, שטען כי לוביסטים העובדים עבור החברה הסינית חשודים בשוחד חברי הפרלמנט האירופי, במטרה לקדם את המדיניות המסחרית של Huawei באירופה.

Huawei הגיבה לטענות והדגישה כי היא מתייחסת להאשמות ברצינות רבה, ותודיע בהקדם למבצעי החקירה על מנת לספק מידע רלוונטי. משרד התביעה הבלגי מציין כי הוא סבור כי שורשי השחיתות החלו כבר בשנת 2021.

החקירה מגיעה בתקופה בה סוגיות של שחיתות והליכים משפטיים במוסדות האירופיים נמצאים במוקד הציבורי, והאירוע עלול להשפיע על תדמית הפרלמנט האירופי במישור הבינלאומי. במסגרת ההליכים, נאספו ראיות נוספות במשרדים ובבתי הנחשדים, והחקירה צפויה להמשיך בעקביות על מנת להאיר את כל ההיבטים של המקרה.

בינתיים, הפרלמנט האירופי הגיב באופן מיידי על ידי איסור זמני על כניסת לוביסטים של Huawei למתחם הפרלמנט, כהנחיה מונעת בהתאם לכללי האבטחה הקפדניים של הארגון. האירועים הללו מדגישים את הצורך בהמשך פיקוח ובקרה על השפעתם של גורמים חיצוניים על תהליכים פוליטיים ומשפטיים באירופה.

הפוסט חמישה נאשמים בחקירת שחיתות בפרלמנט האירופי בעקבות חשד לשוחד מטעם Huawei הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סין תאסור על שימוש במעבדי אינטל ו-AMD במחשבים המיועדים לשימוש הממשלה. כך עולה מהנחיות חדשות שפורסמו. בנוסף גם נכללות בהנחיות דרישות להעדפת מערכות הפעלה ותוכנות מסד נתונים מקומיות על פני המערכת Windows של Microsoft ותוכנות זרות. משרדי הממשלה מעל לרמת המועצה המקומית נדרשו לכלול במכרזים קריטריונים של עיבוד מידע "בטוח ואמין".

משרד התעשייה של סין הוציא בסוף דצמבר הודעה עם שלוש רשימות נפרדות של מעבדים, מערכות הפעלה ומסדי נתונים מרכזיים שנחשבים "בטוחים ואמינים" לשלוש שנים לאחר תאריך הפרסום, כולם מחברות סיניות. חברות אינטל ו-AMD לא הגיבו לבקשת התגובה מ-Reuter. ההודעה היא למעשה תגובת נגד למטרת חוק השבבים האמריקני של 2022, שנחקק על ידי ממשל ביידן, – לחזק את ייצור המוליכים למחצה בארה"ב ולהפחית את התלות בסין ובטיוואן, כולל סיוע כלכלי לייצור מקומי עם סובסידיות לייצור שבבים מתקדמים.

במקביל סין מתכננת לפתח את תעשיית השבבים המקומי שלה לטכנולוגית ייצור 5 ננומטרים. וואווי וחברת הייצור של מעגלים משולבים בסין (SMIC) הגישו פטנטים עבור שיטת ייצור שבבים הנקראת רביעיית דפוסים מותאמת אישית (SAQP). המטרה הסופית היא לייצר שבבים בטכנולוגיית תהליך ייצור 5nm, לפי דו"ח של Bloomberg. אותה שיטה הייתה סיבה עיקרית לכישלון של טכנולוגיית התהליך 10nm מדור ראשון של אינטל, אך ל-Huawei ול-SMIC אין ברירה אלא להשתמש ברביעיית דפוסים מכיוון שהן אינן יכולות לגשת לכלים מתקדמים ביותר לייצור בשל חוקי ייצוא של ארה"ב.

השימוש ב-SAQP עשוי לאפשר ל-SMIC לבנות שבבים בטכנולוגיות מתחת ל-10nm (קרוב לוודאי 5nm ) למרות ניסיונות ארה"ב להגביל את יכולותיה של סין בתחום ייצור השבבים המתקדם. במקרה של אינטל, טכנולוגיית ה-SAQP נועדה להסיר את התלות בליתוגרפיה מתקדמת, במיוחד מכונות ליתוגרפיה אולטרה סגולה קיצונית (EUV) של ASML. במקרה של Huawei ו-SMIC, רביעיית הדפוסים היא הטכניקה היחידה שמגדילה את צפיפות הטרנזיסטור

הפוסט סין תמנע שימוש בשבבי אינטל ו-AMD ובתוכנות של מיקרוסופט במחשבים ממשלתיים; תפתח טכנולוגית 5 ננומטר עצמית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

 ענקית הטכנולוגיה הסינית וואווי (Huawei Technologies, ) נחקרת בקפידה על ידי אנבידיה, מובילת השוק בתחום שבבי ה-AI, בעקבות יכולותיה המוסתרות בתחום שבבי הבינה המלאכותית והיא צפויה לדווח לממשל האמריקני מה מידת האיום, והאם נגנב ממנה קניין רוחני.

המעקב אחרי יכולותיה של Huawei מתרחש ברקע של מלחמת הטכנולוגיה בין ארה"ב לסין, כאשר האחרונה נתונה תחת סנקציות אמריקאיות. וואווי משקיעה משאבים רבים בפיתוח טכנולוגיות חדשניות כדי להתמודד עם הגבלות הייצוא האמריקאיות ולספק פתרונות חלופיים לשוק הטכנולוגיה המקומי והעולמי.

בתחום הבינה המלאכותית וואווי משקיעה כספים ומאמצים רבים לפתח טכנולוגיות שיכולות להתמודד עם האתגרים שנוצרים עקב המגבלות האמריקאיות. החברה מבצעת מחקר ופיתוח שבבים שיכולים לתמוך במגוון פעילויות בתחום הבינה המלאכותית, כולל למידת מכונה ועיבוד נתונים בקצבים גבוהים.

הפוסט אנבידיה בוחנת את שבב הבינה המלאכותית של וואווי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת ייצור השבבים הסינית SMIC הגדילה באופן משמעותי את הזמנות החומרים הגולמיים משותפיה בטייוואן, על פי דיווח ב-money.UDN.com. הדבר התרחש לאחר ש-SMIC סיפקה את שבב ה-Kirin 9000S של חברת האלקטרוניקה הסינית וואווי, בניגוד לסנקציות של ארצות הברית. לפי גורמים בתעשייה שצוטטו בכתבה, ייתכן ש-SMIC צופה הטלת סנקציות נוספות מצד ארצות הברית ומצביעה מלאים של חומרי גלם.

על פי הדיווח, SMIC הזמינה חומרי גלם בהיקף של כשנתיים. ייתכן שהמטרה היא להבטיח אספקה עקבית לייצור שבבים בקנה מידה של 7 ננומטר. קיימות גם סיבות אפשריות נוספות לצבירת המלאים, כגון הכנה לגידול בביקוש מצד לקוחות או חיזוי עלייה במחירים.

חברת ווואווי מצפה למכירות גבוהות של סמארטפוני ה-Mate 60 המבוססים על שבב ה-Kirin 9000S. סביר להניח ש-SMIC תצטרך לספק כמויות גדולות יותר של שבבים מתקדמים עבור הואביי ולקוחות נוספים בעתיד הנראה לעין. לכן, יתכן שהגדלת מלאי חומרי הגלם הנחוצים לייצור שבבים מתקדמים הוא צעד הגיוני מצדה.

הפוסט SMIC הזמינה מלאי בהיקף דו שנתי של חומרי גלם ל-7 ננומטר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מרכז הפיתוח של וואווי בישראל פיטר לאחרונה כעשרה עובדים, כחלק משינויים ארגוניים שנעשו באחת מקבוצות הפיתוח. השינויים השפיעו על עובדים שעסקו בפיתוח טכנולוגיות ותוכנה בתחום אחסון הנתונים והענן.

שאר עובדי הפרויקט שבוטל עברו לצוותים אחרים. המספר הקטן של המפוטרים, יחסית ל-450 המהנדסים המועסקים במרכז, אינו מעיד על משבר או על פגיעה משמעותית בפעילותו. עם זאת, הצמצום מתבצע בתקופה שבה פיתוחים טכנולוגיים פנימיים של וואווי מקבלים תשומת לב בינלאומית.

וואווי מפעילה בישראל מרכז מו"פ מזה עשור, והוא נחשב לאחד ממרכזי הפיתוח החשובים של החברה בעולם. המרכז תרם לפיתוח טכנולוגיות מרכזיות של וואווי, כולל שבבים מתקדמים.

לפי דה מרקר, המרכז הישראלי אחראי לחלק מהתכונות המתקדמות שנחשפו בשבב חדש עוקף טכנולוגיות אמריקניות שוואווי חשפה לפני כחודש. כידוע, וואווי לרבות מרכז הפיתוח שלה בישראל נמצאת ברשימה השחורה של הממשל האמריקני.

הפוסט וואווי סוגרת פרויקט במרכז הפיתוח בישראל, מקצת העובדים בו פוטרו הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הטלפון החדש של חברת וואווי, ה- Mate 60 Pro, מכיל שבב מתקדם מיוצר בסין, Kirin 9000s, שיוצר על ידי יצרנית השבבים הסינית SMIC בתהליך 7 ננומטר. זה מהווה הישג טכנולוגי עבור התעשייה הסינית למרות הסנקציות האמריקאיות.

בבדיקה שנערכה על ידי חברת TechInsights עבור בלומברג, נמצא שהשבב Kirin 9000s שמותקן בטלפון ה-Mate 60 Pro של וואווי יוצר בתהליך של 7 ננומטר על ידי חברת SMIC הסינית. לאחרונה הוטל איסור יצוא לסין של טכנולוגיה לייצור שבבים מתחת ל-28 ננומטרים

תהליך הייצור של 7 ננומטר נחשב למתקדם מאוד כיום בתעשיית השבבים אם כי לא הכי מתקדם. ככל הצומת קטנה יותר , כך גודל הרכיבים בשבב קטן יותר, מה שמאפשר לשלב יותר טרנזיסטורים בשטח נתון ולהגיע לביצועים גבוהים יותר.

היכולת של SMIC לייצר שבב מתקדם שכזה מהווה הישג טכנולוגי מרשים עבור התעשייה הסינית, במיוחד לאור הקושי לרכוש ציוד ייצור מתקדם מחברות אמריקאיות עקב הסנקציות.

עם זאת, עדיין יש פער בין יכולות הייצור של SMIC לאלה של חברות השבבים המובילות כמו TSMC ו-Samsung. בנוסף, הייצור בקנה מידה גדול של שבבים מתקדמים מהווה אתגר עבור הסינים. אך התקדמות זו של SMIC מראה שהם צועדים בכיוון הנכון.

ארה"ב הטילה סנקציות על יצוא טכנולוגיות שבבים מתקדמות לסין מתוך מטרה לעכב את יכולותיה הצבאיות. אולם הסנקציות פוגעות גם ביכולתה של סין לייצר שבבים עבור מוצרי צריכה אלקטרוניים. יצרניות הטכנולוגיה הגדולות בסין כבר הזמינו שבבי Nvidia בשווי מיליארדי דולרים השנה, בניסיון להצטייד לפני הטלת מגבלות נוספות.

מנתחים טוענים שאין טעם לנסות למנוע מסין גישה לטכנולוגיות שבבים מתקדמות כיוון שסין כבר מפתחת יכולות עצמאיות בתחום, והמגבלות רק יפגעו ביתרון הטכנולוגי של ארה"ב. עם זאת, הסנקציות כן מקשות על סין. היצרנים הסינים עדיין מתקשים להגיע לרמה של ייצור המוני של שבבים מתקדמים, והטכנולוגיה שלהם נותרת מאחורי זו של ארה"ב.

נראה שהמאבק הטכנולוגי בין ארה"ב לסין יימשך, כאשר כל צד מנסה לחזק את יכולות הייצור העצמיות שלו בתחום אסטרטגי זה. התוצאה תקבע את מאזן הכוחות הטכנולוגי בין שתי המעצמות בעשורים הבאים.

הפוסט וואווי הפתיעה עם שבב 7 ננומטר שיוצר בסין על ידי SMIC הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Huawei הסינית הואשמה על ידי איגוד יצרניות המוליכים למחצה האמריקאי בהקמת מספר מפעלי ייצור סמויים של שבבים ברחבי סין, על מנת לעקוף את הסנקציות האמריקאיות שהוטלו עליה.

לפי הדיווח, Huawei  קיבלה מימון ממשלתי של כ-30 מיליארד דולר לכניסה לתחום ייצור השבבים, ורכשה לפחות שני מפעלים קיימים ובונה שלושה נוספים. החברה הוכנסה לרשימה השחורה האמריקאית ב-2019 בשל חששות ביטחוניים. אם אכן Huawei בונה מתקנים תחת שמות של חברות אחרות, היא עשויה לעקוף את המגבלות ולרכוש בעקיפין ציוד אמריקאי לייצור שבבים.

המתיחות בין ארה"ב לסין בתחום הטכנולוגיה נמשכת גם תחת ממשל ביידן, שהטיל מגבלות על השקעות אמריקאיות בטכנולוגיות רגישות בסין. Huawei מכחישה את ההאשמות וטוענת שאינה מהווה סיכון ביטחוני.

הפוסט חשש: וואווי בונה מפעלי שבבים סודיים כדי לעקוף את החרם הופיע לראשונה ב-Chiportal.