כשמדברים עם רוני אנגל, מתקבל הרושם שהיא נולדה להיות מהנדסת. היא אמנם מספרת שהוריה דחפו אותה לכיוון, וכי נחשפה לטכנולוגיה מגיל צעיר אבל האמת היא שטמונה בה תשוקה בלתי מעורערת לטכנולוגיה. תשוקה שעזרה לה להתמודד בנחישות עם דעות קדומות, ועם מה "שכולן עושות" כדי להמשיך במרץ למחוז חפצה.

היא נולדה ברמת גן אבל גדלה בגן יבנה (אחרי שמשפחתה עקרה לשם בעקבות עבודתו של האב כמהנדס אוירונאוטי באלתא).

כבר מגיל צעיר גילתה חיבה מיוחדת למתימטיקה והרגישה שזה "בא לה בקלות". באותה עת גם אהבה להקשיב לסיפוריו של אביה שחלק עימה איך עובד כח העילוי של מטוס, איך עובד מכ"מ ומדוע עולם הטכנולוגיה זה עולם העתיד.

למרות כל זאת כשהיתה בת תשע והתיישבה עם אבא לשיחה רצינית על "מה תעשה כשתהיה גדולה" סיפרה לו שהיא אוהבת לשיר ורוצה להיות זמרת. אביה בחוכמתו ענה לה: "חשבת פעם מה היתרונות ומהן החסרונות בלהיות זמרת?" ביחד הם ניתחו והגיעו למסקנה שהסיכוי שלה להצליח כזמרת הוא נמוך וגם אם תצליח ותזכה בתהילה, בפרסום ובכסף לא תהיה לה פרטיות. לעומת זאת, אם תלמד להיות מהנדסת יש בזה הרבה אפשריות לחיים שלוים וקריירה טובה. השיחה הזו זכורה לה עד היום וכל פעם כשהתחבטה בנוגע לעתידה שאלה וענתה לעצמה מהן היתרונות והחסרונות של כל מקצוע.

אז מה רוני, היה ברור לך שתהיי מהנדסת שבבים מגיל צעיר?

למען האמת, למדתי בתיכון  5 יחידות בפיזיקה ומתיטמטיקה וגם הייתי במגמת מחשבים. חשבתי ללמד הנדסת אוירונאוטיקה כמו אבא אבל אבא אמר שיש פחות הזדמניות באוירונאוטיקה ואם אני הולכת ללמד הנדסה עדיף הנדסת חשמל כי זה יפתח בפני הרבה אפשריות.

אכן יש הרבה אפשריות בתחום הנדסת חשמל אבל איך הגעת דווקא לתחום השבבים?

הכרתי את בעלי כשהייתי בת 16 אחרי הצבא הוא התחיל ללמד הנדסת חשמל באוניברסיטת בן גוריון מה שהביא אותי גם ללמד באותה אוניברסיטה. אחרי הלימודים הוא הצטרף לחברת DSP Group וסיפר לי שלפתח שבבים זה ממש מענין ולדעתו גם מאד מתאים לי. הבנתי שזה באמת מגניב והחלטתי להגיש מועמדות לחברת וולנס שם התקבלתי לעבודה.

ומה עשית בצבא?

בצבא הייתי מדריכת סימולטורים של מפעילי כטב"מים. האחריות הספציפי שלי היתה ללמד את המפעילים כיצד להתמודד עם תקלות בזמן אמת. זה היה תפקיד מורכב שדרש ממני ללמד המון וגם להעביר את כל הידע שלי למפעילים. מעבר לאתגר של ללמד אותם היה חשוב לי לדאוג שהמפעילים גם יזכרו מה צריל לעשות ברגע האמת.

ומה את מרגישה כשאת רואה מה הם עושים כעת עם הכטב"מים

שירתתי בתקופה של מבצע עמוד ענן אז אני יודעת כמה הכטב"מים פעילים בתקופת מלחמה אבל היום כשאני רואה מה קורה במלחמת חרבות ברזל זה ממש מגניב להכיר ביכולות של הכטב"מים ובתרומתם במיוחד בזמן מלחמה.  

ואיך התקבלה אצלך ההחלטה מה ללמד באוניברסיטה?

כאמור בהמלצת אבא שלי התכוונתי ללמד הנדסת חשמל באוניברסיטה וכך עשיתי . לומר את האמת התואר היה מאתגר והיו לי אפילו מחשבות על להרים ידיים, במיוחד שלא היו שם הרבה נשים, אבל לשמחתי בעלי היה שם ועודד אותי לא לוותר. הוא אמר לי שהוא מכיר אותי היטב ויודע שהמקצוע הזה מתאים לי. הוא צדק!

ומה את עושה כיום?

היום אני עובדת בוולנס כמהדנסת VLSI ועוסקת בכתיבת ורילוג. העבודה שלי מתבססת על משימות שאני מקבלת מהארכיטקט של הפרויקט ולפי זה מתכנתת את הורילוג.

האם היתה לך הכוונה או המלצה לעבוד בתחום השבבים כבר באוניברסיטה?

לא ממש. באוניברסיטה לא דיברו איתנו בכלל על תכנון שבבים אבל בעלי רז הסביר לי במה המדובר. היום אני מאד מרוצה בוולנס. אני אוהבת לגלות כל פעם דברים חדשים ומרגישה שדוחפת את הטכנולוגיה קדימה. לחשוב שאני חלק מהתהליך של הפיכת רכבים לאוטונומים זה ואוו.

ועם הרגשה נפלאה כזו מדוע את חושבת שאין הרבה נשים שעושות ומרגישות כמוך?

אין לזה תשובה אחת אבל יש פה לדעתי בעיה חברתית. כשבעלי החליט ללמד הנדסת חשמל מיד קיבל חיזוקים מהסביבה אבל כשאני החלטתי ללמד את זה מיד אמרו לי: "ואוו זה נורא קשה, בשביל מה את צריכה את זה" או "איך תגדלי משפחה עם כזה מקצוע דורש". השוני בתגובה של אנשים היה מאד בולט כי בעלי ואני החלטנו ללמד בדיוק אותו הדבר אבל ההבדל בתגובות שקיבלנו היה הבדל כמו בין שמים לארץ. גם בתואר עצמו היה הבדל משמעותי בין כמות הגברים לנשים. במחזור שלי היו כ-200 סטודנטים אך רק  16 מהן בנות.

מה את חושבת צריך לעשות כדי לעודד נשים נוספות להצטרף להייטק בכלל ולתעשית השבבים בפרט?

אני מאמינה כי הדרך לחולל שינוי היא להתחיל מוקדם. צריך להסתובב בתיכונים, להסביר שמחפשים נשים בתעשיה וגם להפגיש את הבנות בתיכונים עם נשים שעשו את זה. אני זוכרת שהפחידו אותנו שישלמו לנשים פחות וגם שלא נוכל לצאת לחופשות לידה ארוכות אבל זה בכלל לא נכון.  אם את הולכת להייטק זה לא אומר שאת אמא מזניחה או מרוויחה פחות מגברים.

לכן צריך לעודד בנות שיש להן גישה למקצועות ריאלים ללמד מתימטיקה ופיזיקה 5 יחידות.

כשלמדתי באוניברסיטה עבדתי במקביל כמתרגלת בכיתה וירטואלית של בנות שהחליטו ללמד 5 יחידות במתימטיקה. היו בכיתה הזו די מעט בנות ובשבילי זו היתה זו היתה הזדמנות טובה לחזק אותן ולהסביר להן, מדוע חשוב לעשות בגרות 5 יחידות במתימטיקה.     

יש ענין נוסף שיכול לעזור והוא הפעיליות הנוספות והחוגים. בהיותי נערה בחרתי בחוגים כמו ג'ודו, כדורגל וקיר טיפוס.

זה עזר לי להרגיש יותר בנוח בסביבה גברית. וברגע שעשיתי מגיל צעיר דברים עם בנים הרגשתי יותר בנוח בחברתם.  גם במחלקה שלי כיום יש מעט בנות והיתה תקופה שהייתי האשה היחידה. אז חייבים לדעת להסתדר עם גברים והסתדרתי. אני זוכרת שגם באוניברסיטה היו במגמה שלי בעיקר בנים אבל לי לא היתה בעיה עם זה כי כאמור התרגלתי לזה מגיל צעיר.

אמרתי קודם תיכונים אבל במחשבה שניה אני חושבת שצריך להתחיל לכוון את הבנות כבר מכיתה א'. לעודד נשים ללמד אומניות לחימה וחוגים מעורבים אחרים של בנים ובנות ביחד. למשל כשהייתי בחוג קיר טיפוס היו סביבי הרבה בנים אבל כשטיפסתי גיליתי שאני מגיעה לאותם הישגים כמו הבנים. זה עזר לי להשתכנע שאני לא פחות טובה מהם.

ומה בנוגע לאיזון בין משפחה לעבודה

יש לי היום בת צעירה בשם נגה אותה ילדתי לפני חצי שנה. חוץ מענין ההנקה, רז בעלי הוא שותף מלא בטיפול בה ואין לאף אחד משנינו עדיפות בטיפול. כלומר כשאני צריכה לעבוד עד שעות מאוחרות רז מחפה עלי והפוך. אנחנו גם מתחלפים כאשר צריך לטפל בילדה בלילה. אני מרגישה שיש היום יותר מודעות לתרומה של הגברים ולהיותם שותפים שווים בגידול הילדים.  

הפוסט רוני אנגל – נולדה להיות מהנדסת הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במהלך השיחה עם המשקיעים, גדעון בן-צבי, מנכ"ל החברה, דיבר על הפיתוחים הטכנולוגיים המשמעותיים שהחברה השיגה. הוא הצביע על השותפות עם אינטל כמרכיב מרכזי בהצלחה זו, וטען כי כל שבב שיופק בתהליך זה יציע ביצועים גבוהים באופן משמעותי.

ולנס סמיקונדקטור (Valens Semiconductor  NYSE:VLN) פרסמה את תוצאותיה לרבעון הרביעי ולשנת 2023, ומציגה צמיחה בתחום הטכנולוגי.

לשנה המלאה, החברה דיווחה על מכירות בסך 84.16 מיליון דולר, לעומת 90.72 מיליון דולר בשנה שקדמה לכך. ההפסד הנקי היה 19.66 מיליון דולר, לעומת הפסד של 27.67 מיליון דולר בשנה שקדמה לכך. ההפסד הבסיסי למניה מפעילות מתמשכת היה 0.19 דולר לעומת 0.28 דולר בשנה שקדמה לכך.

במהלך השיחה עם המשקיעים, גדעון בן-צבי, מנכ"ל החברה, דיבר על הפיתוחים הטכנולוגיים המשמעותיים שהחברה השיגה. הוא הצביע על השותפות עם אינטל כמרכיב מרכזי בהצלחה זו, וטען כי כל שבב שיופק בתהליך זה יציע ביצועים גבוהים באופן משמעותי.

בן-צבי הדגיש את השינוי הטכנולוגי שביצעה ואלנס, כאשר החליפה טכנולוגיה אנלוגית מלאה בשילוב של טכנולוגיית DSP, מה שהוביל לשבבים בעלי ביצועים גבוהים יותר, קטנים יותר ויעילים יותר מבחינת אנרגיה.

במיוחד התייחס בן-צבי לשבב MIPI A-PHY, שמהווה התאמה מושלמת לטכנולוגיות הדור הבא, בעיקר בתחום הרכב האוטונומי. הוא הדגיש את הצורך ברוחב פס גדול יותר וביעילות גבוהה יותר של אנרגיה להתמודדות עם האתגרים הנוכחיים בתעשייה.

המשקיעים קיבלו תמונה מלאה של ההתקדמות הטכנולוגית וההשפעה הצפויה על התעשייה האוטומוטיבית, תוך הדגשת השיפור בביצועים, ביעילות האנרגיה וביכולת ההתמודדות עם דרישות רוחב הפס הגוברות.

הפוסט גדעון בן צבי: השותפות עם אינטל היא מרכיב מרכזי בהצלחת ואלנס הופיע לראשונה ב-Chiportal.

פרופ' אמנון שעשוע, מנכ"ל חברת השבבים מובילאיי פרסם הודעה בעמוד ה- linkedin  שלו בה הודיע כי חברת מובילאיי תעביר באופן מיידי 5 מיליון שקלים לארגונים ללא מטרות רווח העובדים כרגע כדי לסייע לנפגעים בדרום, ולספק להם מקלט ועזרה רפואית. שעשוע הוסיף וכתב: "אני וכל צוות מובילאיי משתתפים בצער העמוק של משפחות הנפגעים והנרצחים, מתפללים לשלום הפצועים והנעדרים ומחזקים את כוחות הביטחון וחיילי צה"ל".

גדעון בן צבי, מנכ"ל חברת וואלנס מסר כי 25 מעובדי החברה (המהווים כ-10% מקרב העובדים) גויסו למילואים, בינהם כעשרה קצינים ושני מג"דים. כמו כן הוסיף בן צבי וסיפר ל-:Chiportal  "פתחנו חמ"ל שמטרתו לסייע למשפחות המגויסים לרבות קניות בסופרמרקטים כדי להקל עליהן ככל האפשר. כל סמנכ"ל קיבל רשימת טלפונים ויצר קשר עם בנות או בני הזוג של עובדינו (יש גם בן זוג של מגויסת). בנוסף שלחנו מכתב לכל הלקוחות שהביא לתגובות מדהימות".

יוסי שושני, מנכ"ל מרוול ישראל הודיע כי "רבים מהעובדים המסורים שלנו התגייסו להגן על המדינה מפני הפיגוע הנורא, ורבים אחרים מתנדבים ועוזרים בכל דרך שהם יכולים. כל העובדים שרוצים להתנדב למען תושבי הדרום, יכולים לעשות זאת ולא ינוכו ימי החופש".

כמו כן מסר כי כחלק מהמאמצים לתמוך בכוחות הביטחון בדרום, רכשה מרוול מאות מצרכי מזון ומוצרי טואלטיקה חיוניים, ביניהם סוללות ומטענים ניידים, שמפו, דאודורנטים, מברשות, משחת שיניים ועוד. מרוול ישראל רכשה גם עשרות משחקי קופסא שיתרמו לילדים המתגוררים ביישובי העוטף, בתקווה לעזור להם למצוא רגעים קטנים של שקט.

הפוסט חברות השבבים נרתמות למאמץ המלחמתי בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.