ב-21 בספטמבר 2024, חתם ראש ממשלת וייטנאם, פאם מין, על החלטה מספר 1018/QD-TTg הקובעת את האסטרטגיה והחזון לפיתוח תעשיית המוליכים למחצה במדינה. החלטה זו משרטטת יעדים קצרים עד שנת 2030 ותחזיות ארוכות טווח עד שנת 2050. התוכנית כוללת חמישה תחומים עיקריים: פיתוח שבבים ייעודיים, קידום תעשיית האלקטרוניקה, פיתוח כוח אדם ויצירת הזדמנויות עבודה, משיכת השקעות לתחום, וביצוע משימות רלוונטיות נוספות.

יעדי 2050: שלושה מפעלי ייצור ו-20 מתקני אריזה ובדיקות

האסטרטגיה של וייטנאם נפרסת על פני שלושה שלבים עיקריים:

שלב 1 (2024-2030):

בשלב הראשון, וייטנאם מתכננת לנצל את יתרונותיה הגיאוגרפיים וכוח העבודה הקיים בתחום המוליכים למחצה כדי למשוך השקעות ישירות זרות (FDI). המטרה היא להפוך לאחת מהמרכזים הגלובליים לכישרונות בתחום המוליכים למחצה ולהקים יכולות בסיסיות בכל שרשרת הערך של התעשייה – מחקר, עיצוב, ייצור, אריזה ובדיקות.

במהלך תקופה זו, הממשלה מתכננת למשוך השקעות להקמת לפחות 100 חברות עיצוב, מפעל קטן לייצור שבבים, ו-10 מתקנים לאריזה ובדיקות. וייטנאם צופה להכנסות שנתיות של למעלה מ-25 מיליארד דולר מתעשיית המוליכים למחצה, עם תרומה נוספת של 10%-15% לערך המוסף.

שלב 2 (2030-2040):

בשלב השני, וייטנאם שואפת להיות מרכז עולמי לתעשיות המוליכים למחצה והאלקטרוניקה, תוך שילוב השקעות חוץ עם פיתוח עצמי. היעדים כוללים הקמת 200 חברות עיצוב, שני מפעלי ייצור שבבים, ו-15 מתקני אריזה ובדיקות. בנוסף, צפויה המדינה להשיג עצמאות חלקית בתחום עיצוב וייצור מוצרים ייעודיים למוליכים למחצה.

בשלב זה, ההכנסות השנתיות הצפויות מתעשיית המוליכים למחצה יגיעו לכ-50 מיליארד דולר, עם ערך מוסף של 15%-20%, ואילו ההכנסות מתעשיית האלקטרוניקה עשויות לעבור את רף ה-485 מיליארד דולר. מספר העובדים בתעשייה צפוי לגדול לכ-100,000 מהנדסים ובוגרים.

שלב 3 (2040-2050):

בשלב האחרון, וייטנאם שואפת להפוך לאחת מהמדינות המובילות בעולם בתחום המוליכים למחצה והאלקטרוניקה, ולשלוט בתהליכי מחקר ופיתוח. המדינה מתכננת להקים 300 חברות עיצוב, שלושה מפעלי ייצור שבבים, ו-20 מתקני אריזה ובדיקות. ההכנסות מהתעשייה יגיעו למעל ל-100 מיליארד דולר, עם ערך מוסף של 20%-25%.

בשלב זה, תעשיית האלקטרוניקה עשויה להניב הכנסות שנתיות העולות על טריליון דולר. וייטנאם מתכננת גם להמשיך לפתח את מערך המוליכים למחצה שלה, תוך מיקוד בשיפור המערכת האקולוגית המקומית ומעבר לעצמאות רבה יותר בשרשרת הייצור.

אתגרים והשקעות זרות

בשנים האחרונות משכה וייטנאם השקעות משמעותיות מחברות בינלאומיות בתחום המוליכים למחצה, ביניהן סמסונג, אינטל, אמקור, טקסס אינסטרומנטס, קוואלקום, מרוול ואחרות. הממשלה מגדירה את תחום המוליכים למחצה כאחד מתשעה מוצרים ברמת מדינה ואת התעשייה כתחום מפתח להתפתחות בשנים הקרובות.

עם זאת, וייטנאם תצטרך להתמודד עם אתגרים כמו מחסור בחשמל, תחרות על כישרונות בתחום והשגת בסיס טכנולוגי חזק יותר, שיבטיח את הצלחתה לטווח הארוך.

הפוסט וייטנאם מתכננת להקים למעלה מ-20 מפעלי מוליכים למחצה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ראש ממשלת וייטנאם, פאם מין צ'ין, ביקר לאחרונה בקו ייצור השבבים של חברת Hana Micro Vina שבמחוז הצפוני Bac Giang, ובכך סימן את הימורה של וייטנאם על תעשיית השבבים כתחום הייטק שיקדם את המדינה לעידן חדש של פיתוח. על מנת לקדם את התעשייה הצעירה והמביאה עימה פוטנציאל, וייטנאם זקוקה לגישה ייחודית, שאיפה גבוהה, נחישות איתנה, התמדה ונכונות לקבל סיכונים. בהקשר זה, שר המידע והתקשורת, נגויין מאן האנג, מציג את האסטרטגיה האפשרית עבור המדינה בתחום השבבים.

האסטרטגיה 'C = SET + 1'
לוייטנאם הייתה אסטרטגיית שבבים משלה, היא עשויה להיראות כך: C = SET + 1 (כאשר C מייצג שבבים (Chip), S מייצג שבבים מתמחים (Specialised), E מייצג את תעשיית האלקטרוניקה (Electronics) ו-T מייצג כישרונות (Talent)).

C (שבבים)
הטכנולוגיות המרכזיות של המהפכה התעשייתית הרביעית (4IR) – האינטרנט של הדברים (IoT) והבינה המלאכותית (AI) – מונעות על ידי שבבים. IoT מבצע דיגיטציה של העולם הפיזי, ויוצר סביבת נתונים דיגיטלית, בעוד שה-AI מעבד את הנתונים האלה ומוסיף להם ערך. לב הפעולה של שני התחומים הללו הוא השבב.

השבבים מעצבים מחדש את העולם בו אנו חיים ומשולבים כמעט בכל מכשיר ובכל תחום. הם ממלאים תפקיד קריטי בכלכלה ובביטחון הלאומי, והשפעתם צפויה להימשך לפחות עד אמצע המאה ה-21.

S (שבבים מתמחים)
המהפכה התעשייתית הרביעית כוללת טכנולוגיות כמו AI, IoT ואוטומציה תעשייתית, אשר דורשות ביצועים חישוביים גבוהים, יכולות עיבוד נתונים משמעותיות וזמני תגובה מהירים. שבבים מתמחים מותאמים לצרכים אלה ובכך הם עולים על שבבים כלליים ביישומים מסוימים, כמו מערכות תעשייתיות מאובטחות, טלקומוניקציה, בריאות, תחבורה ואנרגיה.

השבבים המתמחים יניעו התקדמות טכנולוגית, ויתרונם מתבטא בניצול מיטבי של הקיבולת ובצריכת אנרגיה נמוכה יותר. מדינות המצטרפות מאוחר לתחום השבבים צריכות להתמקד בשבבים מתמחים.

E (תעשיית האלקטרוניקה)
פיתוח תעשיית השבבים בווייטנאם חייב להיות קשור לצמיחה של תעשיות האלקטרוניקה והדיגיטציה במדינה. השבבים הם רכיב חיוני במכשירים אלקטרוניים. ללא תעשיית אלקטרוניקה חזקה, יצרני השבבים יהיו תלויים בקונים חיצוניים, כמו יצרני האלקטרוניקה.

עם עליית ה-AI, המכשירים האלקטרוניים של הדור הבא יהיו מבוססי AI, והשבבים המתמחים בתחום יהפכו לחלק המרכזי שלהם. במאה ה-20, שילוב השבבים במכשירים אלקטרוניים סייע להפוך את יפן למעצמה תעשייתית, ומדינות שישלבו שבבי AI בתעשיית האלקטרוניקה שלהן עשויות להפוך ל"דרקונים" הבאים.

T (כישרונות)
מרכיב מרכזי באסטרטגיית השבבים של וייטנאם הוא להפוך למרכז עולמי של כישרונות בתחום. מאגר כישרונות זה ימשוך השקעות במחקר, תכנון, ייצור, אריזה ובדיקה. וייטנאם מצוידת היטב לענות על צורכי העבודה באמצעות הסבה מקצועית ושדרוג מיומנויות.

בווייטנאם יש כ-700,000 מהנדסים בתחומים כמו אלקטרוניקה, טלקומוניקציה, טכנולוגיית מידע וטכנולוגיה דיגיטלית, אשר רבים מהם יכולים לעבור הכשרה מחדש לתחום השבבים. חינוך ה-STEM בווייטנאם הוא מהטובים בעולם, וכל שנה אלפי סטודנטים מסיימים את לימודיהם בתחומים רלוונטיים.

'+1' (X + 1)
תעשיית השבבים הגלובלית עוברת תהליך ארגון מחדש עם אסטרטגיית 'X + 1', שמטרתה לגוון את שרשראות האספקה. וייטנאם ממוקמת היטב להיות ה-'1' באסטרטגיה זו, הודות ליחסים האסטרטגיים עם רוב מעצמות השבבים.

גישה ייחודית
'C = SET + 1' מייצגת אסטרטגיה ייחודית. תעשיית השבבים הגלובלית היא חדשנית מאוד, ועם השתתפות וייטנאם, עשוי להיווצר מודל עסקי גלובלי חדש.

אם תרצה לערוך או לשנות את הטקסט, אנא עדכן אותי.

הפוסט 'C = SET + 1': האסטרטגיה שתממש את שאיפות השבבים של וייטנאם הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מחלקת המדינה של ארצות הברית הצטרפה לממשלת וייטנאם כדי לפתח ולגוון את המערכת הגלובלית של מוליכים למחצה במסגרת קרן החדשנות בטכנולוגיית אבטחה בינלאומית (ITSI), שנוצרה על ידי חוק השבבים משנת 2022. כצעד ראשון, השותפות הזאת תערוך סקירה מקיפה של נוף המוליכים למחצה הנוכחי בוייטנאם, המסגרת הרגולטורית ודרישות התשתית, כדי לזהות תחומים לשיתוף פעולה.

על פי חברת הנתונים הגלובלית Statista, שוק המוליכים למחצה בוייטנאם צפוי להגיע ל-17.24 מיליארד דולר ב-2023. ארצות הברית גם מכירה בשוק המוליכים למחצה במדינה כמגוון ועמיד.

באוגוסט 2022, הנשיא ביידן חתם על חוק המוליכים למחצה משנת 2022, שהקצה מימון חדש לחיזוק ייצור המוליכים למחצה בארצות הברית ומחקר. חוק המוליכים למחצה משנת 2022 יצר את קרן ITSI, שמעניקה למחלקת המדינה של ארצות הברית 500 מיליון דולר כדי לקדם פיתוח ואימוץ רשתות טלקומוניקציה מאובטחות, ולחזק את אבטחת שרשרת האספקה והגיוון של מוליכים למחצה באמצעות תוכניות ויוזמות חדשות בשיתוף פעולה עם בנות ברית. בזמן שיישום החוק החדש נמשך, ועדיין לא הוקצו כספים, חברות רבות בתעשיית המוליכים למחצה הודיעו על פרויקטים משמעותיים בארצות הברית, בהיקף של מאות מיליארדי דולרים בהשקעות פרטיות, בציפייה לתמריצים של חוק המוליכים למחצה.

איגוד תעשיית המוליכים למחצה (SIA) דיווח כי המכירות הגלובליות בתעשיית המוליכים למחצה הסתכמו ב-43.2 מיליארד דולר ביולי 2023, עלייה של 2.3% לעומת יוני 2023, אך ירידה של 11.8% לעומת יולי 2022, שהגיע ל-49 מיליארד דולר.

ג'ון נויפר, נשיא ומנכ"ל SIA, ציין ששוק המוליכים למחצה הגלובלי חווה צמיחה עקבית אם כי מתונה, מדי חודש השנה. נתוני יולי מייצגים צמיחה חודשית רצופה רביעית. הוא הוסיף, "המכירות הגלובליות נותרות מתחת לרמות של שנה שעברה, אבל הירידה בהשוואה לשנה שעברה ביולי הייתה הפער הקטן ביותר שנצפה עד כה השנה, מה שמעניק אופטימיות להמשך 2023 והלאה".

הפוסט <br>ארצות הברית ווייטנאם יוצרות ברית בתחום המוליכים למחצה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

תעשיית השבבים וייטנאם היא פלטפורמה לתמיכה ופיתוח של מספר תתי-תעשיות אחרות והיא מנוע לצמיחה הכלכלית של וייטנאם. על פי הערכות, התעשייה תגיע לשווי של 6.16 מיליארד דולר עד 2024 למרות שרוב הייצור מתרחש בחלק בעל הערך הנמוך של שרשרת הערך. חברת הייעוץ מוויאטנם מנתחת את תעשיית המוליכים למחצה, כמו גם את ההזדמנויות הזמינות למשקיעים.

סמסונג בודקת כעת אפשרות לייצר זכרונות באופן המוני במפעל סמסונג אלקטרו-מכניקה וייטנאם בצפון מחוז  תאי נגוין. מוקדם יותר השנה, הענקית הדרום קוריאנית גם הזרימה עוד 920 מיליון דולר למפעל הרכיבים האלקטרוניים שלה ב- Thai Nguyen.

סמסונג, המשקיעה הזרה הישירה הגדולה ביותר בווייטנאם, השקיעה לראשונה 1.3 מיליארד דולר ביחידת האלקטרו-מכניקה ב-2013, המייצרת לוחות ראשיים ורכיבים אלקטרוניים אחרים. בשנה שעברה טיפס המספר ל-18 מיליארד דולר. לענקית האלקטרוניקה יש גם שישה מפעלים במדינה והיא בונה מרכז מחקר ופיתוח חדש בבירה האנוי. ואולם עד כה היא ייצרה מכשירי חשמל ביתיים  ומחצית מהטלפונים החכמים שלה.

כעת מוליכים למחצה יסמנו את העסק השלישי עבור סמסונג בווייטנאם, שם החברה מייצרת מכשירי חשמל ביתיים ומחצית מהסמארטפונים שלה.

לאחרונה, פיליפו בורטולטי, מנהל ויאטנם בחברת Dezan Shira &Associates סיפק הערות וניתוחים.

לדבריו, המניע של סמסונג היה להתרחב באסיה אל מעבר לסין, אמנם בסין יש כוח אדם מיומן ותעשית שבבים לא קטנה, אך היא הפכה לבלתי אמינה בשל מדיניות אפס קורונה שגרמה להשבתות ארוכות של מפעלים ולשיבושים בשרשרת האספקה, וזה עוד לפני מלחמת הסחר המתפתחת בין המערב לסין.

לדברי פיליפו, המהלך של סמסונג מקדם את תעשיית השבבים הויאטנמית, בהתחשב בכך שבעבר לחברות רב לאומיות היו רק כמה מרכזים של אריזה ובדיקה של מוליכים למחצה בווייטנאם.

העובדה שסמסונג – אחת השחקניות הגדולות בתעשיית האלקטרוניקה העולמית, בחרה בווייטנאם ובארצות הברית להתחלת ייצור המוליכים למחצה, ולא ביפן, אירופה או כל מדינה אחרת מדברת רבות על הפוטנציאל של וייטנאם כמרכז ייצור מתפתח וגם על שאיפתה של המדינה להמשיך לצמוח  בעתיד הנראה לעין.

הוא גם ציין כי הוספת הענקית הדרום קוריאנית עשויה לטפח את התעשיות הקשורות למוליכים למחצה, כמו גם לקדם את פיתוחם של סט כישורים ומומחיות מתאימים בתוך המדינה.

מפעל הבדיקות והאריזה הגדול ביותר של אינטל הוא בוויאטנם

לפני סמסונג כבר היתה נוכחות לאינטל. חברת  Intel Products Vietnam (IPV), מפעל ההרכבה והבדיקות הגדול ביותר ברשת של אינטל. בשנה שעברה, אינטל התחייבה להוציא 475 מיליון דולר לבניית מתקן חדשני לבדיקות והרכבה של מיקרו-אלקטרוניקה בווייטנאם. במהלך משבר השבבים העולמי, IPV שמרה על פעילות יציבה ותרמה מספר תרומות חדשניות כדי לסייע במילוי המחסור במוליכים למחצה, הוסיף בורטולטי.

לניתוח המלא

הפוסט סמסונג משקיעה בתעשיית המוליכים למחצה של וייטנאם הופיע לראשונה ב-Chiportal.