זאב הולצמן, מיסד גיזה הון סיכון וIVC

כיצד ישרוד ההייטק הישראלי את המיתון הכלכלי הנוכחי הגלובלי שאנו בתחילתו, הצניחות בשוקי ההון, בבורסות , בעיקר של חברות הטכנולוגיה. מה המשמעות לחברות סטארט-אפ בשלבי צמיחה שונים, לקרנות הון הסיכון הישראליות אשר בהתאם למאגר המידע IVC גיסו ב 5 השנים האחרונות,2017-2021, מעל 16 מיליארד דולר והמחזיקות "בהרבה" כסף פנוי להשקעות. מה המשמעות על הכלכלה בישראל בה משקל והשפעת סקטור ההייטק חשובים במיוחד .

לפני מספר שבועות שלחו קרנות סקויה, מהמובילות בעולם ו Y Combinator, הידועה בזכות השקעותיה הראשוניות בדרופבוקס וחברות בולטות נוספות, מכתב לחברות הסטארט-אפ ובו הם מזהירות אותם מפני המיתון וממליצות להתחיל מייד בתהליך קיצוצים והתיעלות , שימור ההון כדי להישאר בחיים לפחות שנתיים. מכתבים אלו מתבססים על ניסיונם רב השנים בהשקעות בהייטק, בהון סיכון .

נבחן האם אכן יש "הרבה "כסף פנוי להשקעות לקרנות הישראליות ולכן אין מקום לחששות, למיתון בסקטור ההייטק בישראל ואיתו לכלכלה. נבחן האם המצב בישראל דומה או שונה, כיצד תפעלנה ומה צריכות לעשות קרנות הון הסיכון הישראליות כדי לשמר את השקעותיהן ומה יעלה בגורל הסטרטאפים השונים, סקטור ההייטק למרכיביו והכלכלה כולה . בין היתר לעובדים שפתאום אין להם יכולת להיכנס להייטק.

כדוגמה, נבחן את הסכום הפנוי להשקעה של קרן הון סיכון טיפוסית שגיסה 100 מיליון דולר. אורך החיים של קרן הון סיכון ממוצעת הוא עשר שנים אך רק בחמש השנים הראשונות לחיי הקרן היא מורשית לבצע השקעות ראשוניות חדשות ובמקביל כמובן גם השקעות המשך לחיזוק חברות הפורטפוליו הקיימות. בחמש השנים הנותרות הקרן תוכל להמשיך לבצע רק השקעות המשך. סך ההוצאה הישירה ודמי הניהול למנהלים של הקרן לאורך חייה הוא $20 מד, כ 20% מההון שגויס. מכאן שסך ההון הפנוי להשקעות ראשוניות והמשך הוא 80 מד, מתוכו ההקצאה להשקעות ההמשך היא של 50% ולכן נותרנו עם 40 מיליון דולר בלבד מתוך 100 מיליון הדולרים שגויסו במקור המיועדים להשקעות חדשות.

 כלומר אם קרנות ישראליות גייסו מיליארד דולר בשנה מסוימת רק כ 400 מד מתוכם מיועד להשקעות ראשוניות בחמש השנים הראשונות לחיי הקרן, בממוצע כ-80 מד בכל שנה. מספר קטן של השקעות טובות ובתקווה גם יוניקורן אחד או יותר (כל המרבה הרי זה משובח) לאורך חיי הקרן, מוקדם ככל האפשר, אמורים לספק 80%-100% מסך תשואת הקרן. חלק מחברות הפורטפוליו צפויות להיסגר במהלך חיי הקרן. כ 20% מחברות הפורטפוליו תספקנה כ 80% מהתשואה וההחזרים למשקיעים של כל קרן ספציפית.

בהתחשב ברמת הסיכון בהשקעה והנזילות המוגבלת לאורך זמן אזי המשקיעים בהון סיכון מצפים, מקוים, לשיעור תשואה שנתית פנימית (IRR) של לפחות 20% שמשמעותה היא מכפיל של פי 6 על ההון שגויס, החזר הון בתוך עשר שנים של $600 מד ($100מדX6). אם הקרן תצליח להחזיר $600 מד תוך 6 שנים בלבד לחייה אזי ה IRR יהיה 35% . בניכוי דמי ההצלחה למנהלים של20% מסך הרווחים , אזי החזר ההון, הרווח למשקיעים בקרן יהיה $400 מד, תשואה נטו קטנה מ 20%. כמובן הכל תלוי במספר האקזיטים, תקופת הזמן ,גודלם, כאשר רצוי בעיקר הנפקות בנאסד"ק שם השווי מקסימלי.

אחרי הנפילות הגדולות בבורסות בעולם נעצר גל ההנפקות, חלון ההזדמנויות נסגר ונשאלת השאלה האם ניתן במצב כיום להגיע למכפיל הנדרש כדי להמשיך ולאפשר להגיע לאותן תשואות, תוצאות שראינו בשנים האחרונות?.

המשקיעים מצפים ממנהלי קרנות להתנהל אחרת בשעת "האטה", "משבר", "מיתון" או "תיקון" (בחרו בכינוי המועדף עליכם) בשוק, כלומר להאט היקף וקצב ההשקעות השנתי , לבצע הערכה מחודשת של סיכוני השוק, אסטרטגית ההשקעות, המגמות העדכניות, מצב חברות הפורטפוליו הקיימות, שימור ההון. המשקיעים למיניהם , מוסדיים,חברות, פרטיים, הן בקרנות והן ישירות בחברות, בלחץ ולפניהם אתגרים חדשים לאור השינויים בשוק. כאשר יורד גשם כולם נרטבים.

מנהלי הקרנות המקבלים דמי ניהול שנתיים יכולים להרשות לעצמם לעצור השקעות לתקופה של שנה ויותר לצורך הערכת מצב וביצוע התאמות ועדיין לשמר ולשמור על הצוות והידע. כלומר לקוות לשינוי במחזוריות הכלכלית, לחזרה לתקופת צמיחה וגידול שתאפשר בסופו של דבר לעמוד בציפיות להחזרים גבוהים. המשקיעים בהון סיכון הם רצי מרתון, תהליכי ההשקעה והבדיקות יהיו ארוכים ויסודיים יותר, והשוויים של החברות נמוכים משמעותית.

עיקר ההשקעות של קרנות הון הסיכון, בארה"ב ובישראל, תתמקדנה בהגנה, תמיכה ושמירה על החברות הקימות והצומחות, עם צוות ניהולי מנוסה ,מודל עסקי מוכח, מכירות, הון זמין לתקופה של לפחות שנחיים, ולא בחברות בשלבי ראשוניים של צמיחה (Seed, early stage ) בהם סיכוני ההשקעה גבוהים יותר משמעותית. יש לזכור כי למשקיעים הזרים המהווים את מרבית המשקיעים בארץ, הן ישירות בחברות והן בקרנות הישראליות, יש העדפות ל"עניי עירם". יש לצפות לירידה משמעותית בהיקף וקצב ההשקעות הצפוי בסקטור ההייטק בישראל, במספר והיקף האקזיטים, במספר החברות החדשות שתיווצרנה, לעליה משמעותית במספר החברות שתסגרנה ושעובדיהם יחפשו אלטרנטיבות. הביקוש לעובדים (של החברות הגדולות והסטארט-אפים) יקטן, וכן משכורות עובדי ההייטק. נחווה סגירה של קרנות שלא תצלחנה לגייס קרנות המשך.

 ההשלכה של המשבר הכלכלי העולמי על המשק בישראל ועל סקטור ההייטק תהיה גדולה ולמעשה רוחבית. עקב משקלו הגבוה ותרומתו של הסקטור ההייטק בארץ אזי השפעת המשבר בו תחריף את המיתון הכללי בישראל. האם האבטלה בהייטק תגדל? אמנם סביר להניח כי לרבים מהעובדים בעלי הניסיון תימצא תעסוקה אבל מה על האוכלוסיות שחשוב שתשתלבנה בהיי-טק? חרדים, ערבים, פריפריה? מה עם הפערים הכלכליים-חברתיים? . האם בשנתיים הקרובות נראה מגמה לפיה היקף התעסוקה בסקטור ההייטק עולה מ 10% לכיוון ה 15% כמתוכנן , כמוצהר, וכרצוי ?.

בנוסף, האם הסיכונים הפנימיים והגאו פוליטיים לפניהם עומדת ישראל (יציבות הממשלה, בטחון אישי, טרור, יוקר המחיה, שסעים בחברה, איראן, חמאס, חיזבאללה, אוקראינה -רוסיה, מיתון כלכלי עולמי, ריביות עולות, מחירי הנפט, אינפלציה-דפלציה, סין, שרשרת האספקה וכו') השתנו? נעלמו?. מה המשמעות של ההתפתחויות והצפויות? ברמת המקרו – המדינה,הממשלה, האוצר, משרדי הממשלה, רשות החדשנות , ברמת המיקרו – משקיעים, קרנות, יזמים, מנהלים, עובדים, חברות סטארטאפ. האם יש מקום לשאננות, לבטחון יתר,?.

עדיפה תמיד ראיה ריאלית של המציאות הצפויה ומשמעותה –יהיה רע יותר לפני שיהיה טוב יותר- ולכן כדאי להסיק מסקנות ללא שהיות, על ידי כל הגורמים השונים המושפעים והמשפיעים, ובהתאם להכין ולהפעיל מיידית תוכניות האמורות לקדם את פני הרעה. ההייטק הישראלי ידע לצאת מהמשברים הקודמים מחוזק יותר, וכידוע כל משבר טומן בתוכו את ההזדמנויות ההשקעה החדשות, מהווה זרז להיווצרות חברות מצליחות חדשות (כפי שראינו בעקבות משבר הקורונה לא מזמן) וצמיחה מחודשת של הסקטור והכלכלה בישראל.

הפוסט לקרנות הון הסיכון יש "הרבה" כסף אבל… הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בשבועות האחרונים אי אפשר לפתוח אתר כלכלי בלי להיתקל במונח SPAC: ראשי תיבות של Special Purpose Acquisition Company – חברת רכישה למטרות מיוחדות, או בלשון יומיומית יותר חברות הצ'ק הפתוח, שבהן שותפים משקיעים מפורסמים כמו סופטבנק כמו גם מיליארדארים וסלבריטאים.

לאחרונה הגיעה התופעה גם לישראל. בתחילת פברואר דווח כי מורינגה אקוויזישן (Moringa Acquisition) שבין משקיעיה אנשי הייטק ותיקים, הגישה תשקיף לגיוס של 100 מיליון דולר בנאסד"ק לרכישת חברת הייטק ומיזוגה אליה. בראש הקבוצה עומד אילן לוין, לשעבר מייסד ומנכ"ל סטרטסיס. בימים האחרונים נודע כי קובי רוזנגרטן ודני ימין מגייסים 300 מיליון דולר לספאק חדש.

בתשובה לשאלת CHIPORTAL מסביר זאב הולצמן יו"ר IVC את התופעה: "אנשים מגייסים כסף ל- Blind Pool, שהקימה קבוצת יזמים, לרוב אנשים עם נסיון עסקי מוכח לפני כן מתוך הנחה שתוך שנה וחצי שנתיים הם ייצרו חברה מעניינת שתתמזג לתוך החברה שלהם שגייסה כסף ותהפוך לחברה ציבורית בעלת תוכן עסקי כזה או אחר. אבל, במידה והספאק לא מצליח להתמזג עם חברה עסקית לאחר כשנה וחצי שנתיים רוב הכסף המגוייס הראשוני מוחזר למשקיעים."

האם מדובר בתופעה חדשה?

הולצמן: "זו לא תופעה חדשה, ספאקים קיימים מעל 20 שה אבל מה שמאפיין את השנתיים האחרונות זה היקף הפעילות. מספר הספאקים וכמות הכסף המגוייסת קפצו בשנתיים האחרונות בסדרי גודל והפכו לתופעה שעוקפת הנפקה ציבורית ראשונית. כאשר ההנחה הרווחת היא שהפיכת חברה לציבורית תוך מיזוג עם ספאק קיים הינה תהליך מהיר יעיל וזול יותר מאשר תהליך ההנפקה הרגיל."

איך זה מתבצע?

"בעלי המניות בחברה המתמזגת הופכים לבעלי מניות בחברת הספאק הציבורית שנסחרת. בסוף התהליך בעלי המני"ות של החברה הממוזגת יהווה סדר גודל של כשמונים אחוז מבעלי המניות של החברה ממוזגת והיזמים המקוריים שגייסו את ההון הראשוני לספאק יהיו כעשרים אחוז. כל ספאק אמור לקנות חברה אחת בלבד, לאתר אותה לנהל משא ומתן ולרכוש אותה, ובהתאם להתמזג. לאור העובדה כי הכסף כיום זול והפך למעשה לקומודיטי, התהליך נהפך לפופולרי ביותר . הסיבה לכך היא הריבית הנמוכה וההזרמות האדירות של הבנקים המרכזיים והממשלות לשוק, כמו גם העדר אלטרנטיבות בעלות תשואה להשקעה. לאור כל זאת, אפיק הספאק נהפך לפופולארי. חלק מהספאקים שמוזגו נסחרים בשווי של פי 5-6 מהשווי המקורי."

עוד מוסיף הולצמן כי "גם הישראלים הזריזים ממשיכים לקפוץ על העגלה וגייסו ומגייסים ספאקים. נראה כי תופעת הספאק תהפוך למכשיר פיננסי נוסף שימשיך לפעול בשוק כאלטרנטיבה ל-IPO."

אין חששות מהיווצרות בועה?

הולצמן: "בסופו של דבר סביר להניח כי חוק השמונים עשרים יעבוד גם במקרה של הספאקים, כלומר כעשרים אחוז מהספאקים שיצליחו לאתר ולהתמזג לחברה עסקית מעניינת, ימשיכו לפרוח ולהתפתח והמשקיעים בהם עשויים לראות צורה סבירה או ברורה על השקעתם וכי בשמונים אחוז מהמקרים הם עשויים לחוות אכזבה."

לסיכום אומר הולצמן: "תופעת הספאק איתנו כנראה כדי להישאר לטווח הארוך. הזריזים ייהנו, המאחרים יתאכזבו."

הפוסט יו"ר IVC מצהיר ב-Chiportal: תופעת ה- SPAC היא כאן כדי להישאר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בשבועות האחרונים המשק נמצא בכאוס. כידוע אי-הוודאות היא הגורם המקשה ביותר על הכלכלה. לפי הבנתנו ונסיוננו, נדרשת תוכנית חרום ממשלתית כוללת לכל מגזרי המשק. עד כה ראש-הממשלה נתניהו, שריו ומנכ"לי המשרדים הרלוונטיים לא הציעו תוכניות ברורות, כל הפרסומים עד כה עסקו בהווה המיידי ולא הביאו בחשבון את העתיד.
ככל שיוכרזו תוכניות ספציפיות מוגדרות בהקדם, הנזק הכולל יהיה קטן יותר בתום המשבר. הממשלה חייבת להיערך לתרחישי קיצון כדי למנוע נזקים גדולים יותר ממשבר הבריאות הספציפי.

לשם כך אנו מציעים תוכנית להאצת סקטור ההיי-טק והון הסיכון בישראל. זו תוכנית שנראית אולי במבט ראשון כקיצונית ומרחיקת לכת, אך היא משקפת את העובדה כי לצד המשבר העמוק קיימות הזדמנויות כלכליות גם בפני הממשלה, אשר בסופו של דבר עשויות לחזק את ההובלה העולמית של ישראל בתחום הטכנולוגיה.

אין לחשוש אפילו מהכפלת הגירעון. הגדלת הגירעון הממשלתי היא ברורה ומתבקשת במצב הנוכחי. לבנק ישראל יתרות מט"ח של מעל 131 מיליארד דולר נכון לסוף פברואר, וזה הזמן להשתמש בהם גם להשקעות מקומיות.

רקע:
בהתאם לנתוני IVC, שנת 2019 היתה השנה הטובה ביותר בסקטור ההון הסיכון בישראל. סך ההשקעות בסטארט-אפים היה 8.3 מיליארד דולר, סך האקזיטים הסתכם ב-21.7 מיליארד דולר. קרנות הון הסיכון הישראליות גייסו *ב-2019 סך של 1.5 מיליארד, ירידה מנתוני 2018, אז גייסו קרנות הון הסיכון הישראליות סך של 3.5 מיליארד דולר. כמו כן ראינו פעילות הולכת וגוברת של אקסלרטורים (מאיצי חברות), חממות והקמת מרכזי מו"פ על ידי חברות גלובליות. כמו-כן נרשמה צמיחה משמעותית בהשקעות ישירות של חברות טכנולוגיה בין-לאומיות וקרנות הון סיכון זרות.

משבר הקורונה:
יש לצאת מתוך הנחת עבודה שמשבר הקורונה עלול להימשך שנה-שנה וחצי, ויגרור אחריו ירידה של למעלה מ-50% בהיקף ההשקעות בחברות הסטרארט-אפ. התוצאה תהיה סגירה של מאות סטראטאפים ופיטורי אלפי עובדים בסקטור. רובם של המפוטרים יהיו צעירים בגילאי 40-20 המהווים את רוב העובדים, המנהלים והיזמים בהיי-טק ובהון הסיכון. הפגיעה עלולה להחזיר את הסקטור עשר שנים אחורנית.

התוכנית – הקמת קרן השקעות ממשלתית:
אנו ממליצים כי תוקם קרן הון ממשלתית בהיקף של 5 מיליארד דולר המיועדת להשקעות בחברות היי-טק ישראליות בשלבי הצמיחה השונים. הקרן תופעל באחריות רשות החדשנות שהינו הגוף המקצועי, המנוסה, והמתאים ביותר להפעלת תוכנית מסוג זה. בהתאם, יועבר לרשות החדשנות הסכום המיועד לביצוע התוכנית.

התוכנית תוסיף למשק תוך שנה וחצי-שנתיים עשרה מיליארד דולר – חמישה מיליארד דולר בהשקעות הממשלה בקרן ועוד חמישה מיליארד השקעות משותפות של הקרנות והמשקיעים האחרים.

הקרן תשקיע בחברות סטרט-אפ ישראליות בלבד, בשלבי התפתחות שונים החל משלב ה-Seed דרך ה-early stage, וכלה בחברות צמיחה (Late Stage). השקעת הקרן מותנית בהשקעה של קרנות הון סיכון או משקיעים אחרים, ישראלים או זרים, באותה חברת סטרטאפ, במקביל להשקעת הקרן הממשלתית. היקף ההשקעה של הקרן הממשלתית בכל אחד מהמקרים לא יעלה על יותר מסך 50% מגודל סבב ההשקעות שבו תשתתף הקרן .

בניגוד למצב המקובל בהשקעות קרנות הון סיכון הגוזרות לעצמן דמי ניהול ודמי הצלחה, השקעות הקרן הממשלתית לא תחויבנה בדמי ניהול ומאה אחוזים מהרווחים על חלקה של הקרן יחזרו לקרן הממשלתית. כך יובהר שמטרת הקרן אינה לתת תמריץ למשקיעים אלא לאפשר לחברות הסטרט-אפ המוצלחות ביותר המשך פעילות וקיום עד יעבור זעם ותחוסל מגפת הקורונה.

עוד אנו מציעים כי הקרן תשקיע רק באותם מקרים שבהם הסבב מבטיח המשך תפעול בתנאי חרום של החברה המושקעת של לפחות שנה.

הקרן לא תבצע בדיקות Due Diligence באורח עצמאי אלא תסתמך על הבדיקות של המשקיעים האחרים – קרי קרנות הון סיכון, חברות טכנולוגיה, אנג'לים וכדומה. גופים אלה לא ישקיעו אפילו 50% אם הם חוששים שהחברה תיסגר וההשקעה תימחק.

עם זאת, הקרן תוכל להפעיל ועדות השקעה פנימיות בין היתר בהסתמך על הצוות המנוסה של רשות החדשנות ויזמים ומנהלי השקעות מנוסים חיצוניים המכירים היטב את סקטור הון הסיכון, את סצנת הסטארט-אפים ואת עולם ההיי-טק הגלובלי. בדרך זו העלות התפעולית של הקרן עצמה אמורה להיות מינימלית.

לסיכום:

ביצוע התוכנית והמתווה המוצע בהקדם האפשרי, כחלק מתוכנית חירום כלכלית כוללת, יאפשר לסקטור הון הסיכון לצאת מהמשבר, שבמוקדם או במאוחר יסתיים מחוזק בהרבה. ההחזר על ההשקעה יהיה מדהים – תשואה של פי שלושה על הכסף בתוך שנים ספורות.

התוכנית תשלב את המשך ההובלה של סקטור ההיי-טק, הקטר של המשק, עם תשואה כלכלית ישירה לממשלה. להערכתנו, אם התוכנית תתממש, הסכומים שיימשכו ממנה יהיו נמוכים מרף 5 מיליארד הדולרים, אך הכרזה על תוכנית בהיקף משמעותי של 5 מיליארד דולרים תהיה איתות משמעותי ביותר – הן פנימי והן חיצוני להמשך היותה של ישראל מדינה מובילה בסקטור הצומח המשמעותי ביותר בעולם.

לצערי, כמי שמכיר מניסיון העבר את התנהלות משרדי הממשלה השונים, הסיכוי שהתוכנית המוצעת אכן תתבצע קלושים ביותר, אבל עדיין, יש להם הזדמנות לתקן את הרושם הזה, ולהבין את חשיבות תוכנית החרום בעת התקדימית הזאת.

הפוסט תוכנית מעשית להשקעה ממשלתית שתסייע לצמיחת סקטור ההיי-טק בעקבות משבר הקורונה הופיע לראשונה ב-Chiportal.