דירוג היזמות השנתי של PitchBook לשנת 2025 מציב שתי אוניברסיטאות ישראליות בעשירייה הראשונה בעולם בהכשרת בוגרים שהקימו סטארט-אפים וגייסו הון סיכון בעשור האחרון: אוניברסיטת תל-אביב ו־הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל. הדירוג, שפורסם בידי Jordan Rubio ו-James Thorne, מבוסס על ניתוח יותר מ־173 אלף מייסדים שנתמכו בהון־סיכון, ומשווה בין תוכניות תואר ראשון, תארים מתקדמים ו-MBA.

לפי PitchBook, סטנפורד וברקלי ממשיכות להוביל את הטבלה, אך מוסדות מחוץ לארה״ב – ובהם קנדה, הודו וישראל – מתחזקים. באופן בולט, הטכניון טיפס משמעותית לעומת 2024, והצטרף יחד עם אוניברסיטת תל-אביב לעשירייה העולמית.

החברות המובילות לפי הון שגויס – מתוך נתוני PitchBook

אוניברסיטת תל-אביב (Top 5 by capital raised):

• Generate (Capital Markets/Institutions) – 4.3 מיליארד דולר
• Lendbuzz – 1.2 מיליארד דולר
• Next Insurance – 1.1 מיליארד דולר
• Cato Networks – 1.1 מיליארד דולר
• Varo – 1.1 מיליארד דולר

הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל (Top 5 by capital raised):

• Uber Freight – 2.7 מיליארד דולר
• Lendbuzz – 1.2 מיליארד דולר
• Fireblocks – 1.0 מיליארד דולר
• Armis – 792 מיליון דולר
• Celsius Network – 780 מיליון דולר

מעבר לטבלאות הגלובליות, PitchBook פרסמה מהדורות ייעודיות לאירופה ולמייסדות נשים. הדירוג מדגיש כי הצלחת היזמות אינה תלויה רק באקדמיה, אלא באקו-סיסטם מלא: מצוינות מחקרית, תרבות המעודדת ניסוי וחדשנות, וקהילה מממנת שמוכנה לתמוך ברעיונות נועזים עד להפיכתם לחברות גלובליות. בשנה הנוכחית בולטת שוב תרומתן של אוניברסיטאות ישראל לאקו-סיסטם הזה, כאשר רשימות החברות המובילות לפי הון שגויס משקפות שילוב בין פינטק, ביטוח דיגיטלי, סייבר ותשתיות דיגיטליות.

בשורה התחתונה: נוכחות כפולה של מוסדות ישראליים בעשירייה הראשונה מחזקת את מעמד ישראל בזירת היזמות העולמית, ומצביעה על מסלול הכשרה ואקו-סיסטם שממשיכים לייצר מייסדים מגייסי הון בקנה מידה בינלאומי.

למחקר באתר PITCHBOOK

הפוסט אוניברסיטת תל-אביב והטכניון נכנסו לעשירייה העולמית בדירוג היזמות של PitchBook הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מנכ"ל רשות החדשנות בירך על תוכניות אנבידיה להקים קמפוס מו"פ חדש בצפון ישראל, והדגיש את תרומת ישראל למהפכת הבינה המלאכותית הגלובלית

"אני שמח מאוד לשמוע על כוונתה של אנבידיה להרחיב את פעילות המו"פ שלה בצפון ישראל. מאז רכשה את מלאנוקס בשנת 2019 תמורת 7 מיליארד דולר, אנבידיה העמיקה את נוכחותה בישראל – הקימה מחשב־על בשנת 2023 ורכשה שתי חברות סטארט־אפ ישראליות בתחום הבינה המלאכותית בשנת 2024. הקמפוס החדש בצפון מבטא מחויבות עמוקה וארוכת טווח לאקוסיסטם ההייטק הישראלי. כך כתב מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין בפוסט בפייסבוק.

אנבידיה נמצאת בלב מהפכת הבינה המלאכותית, ומפתחת את שבבי ה-AI המתקדמים ביותר בעולם. מרכז המו"פ הישראלי של אנבידיה מעסיק כ־15% מכוח האדם הגלובלי של החברה, ועל פי דיווחים מסוימים תורם כ־25% מהכנסותיה.

אנו מאחלים לאנבידיה הצלחה רבה בשלב החדש הזה של פעילותה.

ברמה הרחבה יותר, אנו רואים עניין הולך וגובר מצד משקיעים ותאגידים רב־לאומיים בזירת ההייטק התוססת של ישראל.
במהלך השנתיים האחרונות חלה ירידה בסיכונים ביטחוניים, והטכנולוגיה הישראלית הוכיחה את יתרונה הברור.

בינה מלאכותית היא הטכנולוגיה המהפכנית ביותר שמעצבת מחדש את כל המגזרים בעולם, וישראל נמצאת בחזית המרוץ הזה – משבבים, דרך תשתיות תוכנה ומודלים בסיסיים ועד יישומים.
ברשות החדשנות, המשימה שלנו היא לוודא שישראל תמשיך להוביל את העולם."

אם תרצה גרסת אמפמ לפוסט או כתבה נלווית – אשמח להכין.

הפוסט דרור בין: "הרחבת אנבידיה בצפון – הבעת אמון עמוקה בהייטק הישראלי" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הנציבות האירופית תמשיך להקפיד על שיתוף פעולה גלובלי בתחום החדשנות בשבבים, למרות התגברות המתיחות במסחר הבינלאומי, הכריזה סגנית נשיא הנציבות האירופית לטכנולוגיה ריבונותית, הנא וירקונן, בכנס International Technology Forum World שאירח ארגון המחקר הבלגי Imec.

“אירופה חייבת לשמור על מסורת של פתיחות ושיתוף פעולה, כאשר במקביל היא מבטיחה גישה יציבה וחסינה לשבבים שמניעים את כלכלותינו וחברותינו,” אמרה וירקונן. היא חזרה על הצורך במציאת איזון בין הגנה על שרשרת האספקה ובין המשך זרם הידע וההשקעות הגלובליות.

בחודש ינואר הטילה ארצות הברית הגבלות על ייצוא שבבי בינה מלאכותית מתקדמים, שהן חלות על יותר ממחצית מדינות האיחוד האירופי. במקביל, פתחה ממשל טראמפ בחקירה לבחינת הטלת מכסים ייעודיים על יבוא שבבים, צעד שמחזק את המגמה לפיתוח יכולות עיצוב וייצור מקומיות באירופה.

“בעידן הזה של מסחר גלובלי לא מדובר בסוף המודלים החדשניים, אלא בהזדמנות להעמיק שותפויות ולהרחיב אינטגרציה,” הדגישה וירקונן, תוך שהיא מציינת הסכמי שיתוף פעולה דיגיטליים עם יפן, דרום קוריאה, קנדה והודו.

לוק דן הובה, מנכ״ל Imec, תמך בדברי הנציבות: “התעשייה הזו הצליחה בזכות ההתמחות הבינלאומית; קשה לדמיין איזור אחד שישלוט בכל היבטי הטכנולוגיה. אירופה צריכה למנף את היתרונות שלה.” כמופת הציג את ASML ההולנדית, היחידה שמספקת מכונות ליתוגרפיה באורך גל קיצון.

יוזמת Chips Act, שנועדה להכפיל את נתח השוק האירופי ל-20% עד 2030, כוללת שורה של אמצעים לבניית קיבולת טכנולוגית ולחדשנות. מעל 85% מתקציב “Chips for Europe” כבר מחולק, בין השאר להקמת חמישה קווני מו“פ ו־competence centres בכל 27 המדינות.

ב־2024 דו״ח מבקר האירופי מצא כי האיחוד מתרחק מהיעד ומסביר שההגעה ל-20% בנתח שוק מחייבת מהירות רבה יותר. הנציבות תסקר מחדש את היוזמה עד ספטמבר 2026, במטרה לנסח “Chips Act 2.0” שיתמקד בתכנון שבבי AI, ארכיטקטורות חסכוניות באנרגיה, פוטוניקה ושבבי קוואנטום.

“התחרות קשה, אך לאירופה יש חזון, כישרון ומשאבים,” סיכמה וירקונן, וקראה לתעשייה, למרכזי מחקר ולרשויות המדינות החברות לקחת חלק פעיל בתהליך השכתוב, כדי להבטיח את עתיד תעשיית השבבים באירופה.

הפוסט אירופה מתחייבת לשיתוף פעולה גלובלי בתעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת נוקיה הפינית הודיעה על הסכם רכישה היסטורי שמטרתו לרכוש את אינפנרה, אחת מחברות הטכנולוגיה המובילות בתחום הפתרונות לרשתות אופטיות וטכנולוגיות מוליכים למחצה מתקדמות. במסגרת העסקה, אשר הוערכה בשווי כולל של 2.3 מיליארד דולר, יוענקו לבעלי מניות אינפינרה אפשרויות בחירה לקבל תמורה במזומן, במניות נוקיה או בשילוב של שניהם, כאשר התמורה תעמוד על 6.65 דולר למניה. העסקה, המהווה צעד אסטרטגי משמעותי להמשך הצמיחה והחדשנות, צפויה להניב סינרגיות תפעוליות בשווי מוערך של 200 מיליון אירו עד שנת 2027, ובכך לשפר משמעותית את שולי הרווח של נוקיה.

בשיחה עם התקשורת, פקה לונדמארק, מנכ"ל נוקיה, הדגיש כי "האסטרטגיה שלנו תמיד התמקדה בהרחבת טווח הפעילות והגברת יכולותינו הטכנולוגיות. רכישת אינפינרה מהווה חלק מהחזון הרחב שלנו בתחום הרשתות האופטיות, ומאפשרת לנו להרחיב את מאגר המוצרים והפתרונות ולהגיב במהירות לצרכים המשתנים של השוק הגלובלי." לונדמארק ציין כי ההסכם יעמיד את נוקיה בעמדה אסטרטגית מחוזקת במיוחד באזור צפון אמריקה, שם אינפינרה נהנית מתשתית שוקית איתנה ומהווה חלק ניכר מהמכירות שלה, ובכך יסייע לנוקיה להרחיב את נוכחותה בשווקים נוספים ברחבי העולם.

דייויד הירד, מנכ"ל אינפינרה, הביע את התלהבותו מהשילוב עם נוקיה ואמר כי "הצטרפותנו לנוקיה תאפשר לנו למנף את המשאבים והיכולות הטכנולוגיות שלנו בצורה יעילה יותר, ליצור חדשנות טכנולוגית ברמה עולמית ולהמשיך ולהוביל את השוק בתחום הרשתות האופטיות." הירד הוסיף כי השילוב יביא ליצירת ארגון גלובלי בעל יכולות מחקר ופיתוח מוגברות, עם דגש מיוחד על פיתוח מעבדים דיגיטליים (DSP), פתרונות סיליקון פוטוניקה וטכנולוגיות מעגלים משולבים פוטוניים (PIC), אשר ביחד יסייעו למצב החברה כמובילה טכנולוגית אמיתית.

על פי פרטי העסקה, לפחות 70% מהתמורה יינתנו במזומן, כאשר עד 30% מהתמורה תינתן בצורה של מניות נוקיה, כאשר מניית נוקיה תסופק על בסיס ADS. כדי למזער את ההשפעה של דילול המניות, הנהלת נוקיה התחייבה להאיץ ולהגדיל את תוכנית רכישת המניות שלה. על אף העלויות הנוספות הצפויות מהתהליך, נוקיה סבורה כי השילוב יוביל לשיפור מהותי ביעילות ובתחרותיות, תוך פיתוח יכולות אסטרטגיות שישמרו על החברה בעמדת מובילות בתחום הטכנולוגי.

מהצד הכלכלי, העסקה מציגה גם יתרונות מובהקים. הסינרגיות הצפויות מהשילוב צפויות להגיע ל-200 מיליון אירו עד שנת 2027, כאשר חלק ניכר מהתועלת צפוי להגיע מהפחתת עלויות ייצור ושיפור שרשרת האספקה, וכן מהפחתת הוצאות תפעוליות באמצעות אופטימיזציה של תיק המוצרים והפחתת עלויות הנדסיות. בנוסף, נוקיה מצפה שהעסקה תתרום לצמיחה אורגנית בממוצע של מספר אחוזים בשוק הרשתות, ובכך תחזק את מעמדה הכלכלי ותשפר את שיעור הרווחיות לאורך זמן.

העסקה, אשר זכתה לאישור הדירקטורים של שתי החברות, צפויה להתבצע במהלך המחצית הראשונה של שנת 2025, בכפוף לאישורים רגולטוריים ונדרשות מצד בעלי המניות של אינפינרה. בנוסף לכך, חלק ממשקיעי אינפינרה, כולל חברת Oaktree Optical Holdings, אשר מחזיקה בכ-11% ממניות החברה, הביעו תמיכה בעסקה והביעו את אמונם בשילוב החברות.

הפוסט האם הענקית הפינית חוזרת? רוכשת את חברת השבבים אינפרה, תמורת 2.3 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בעיצומה של מהפכת הבינה המלאכותית, שתי חברות בולטות מתחרות על המובילות בתחום: החברה הסינית DeepSeek ואנבידיה, החברה המובילה בתחום שבבי ה-GPU. בעוד DeepSeek מציגה טכנולוגיות מתקדמות בעלות פוטנציאל לשינוי מערכות בתחומים כמו בריאות, פיננסים ואינטרנט, אנבידיה, אשר עד כה הייתה סמל עוצמתי בתעשייה, חווה ירידה ניכרת בערכה בשוק – עד כדי איבוד של כמעט 300 מיליארד דולר מערכה – עקב מעבר משקיעים לטכנולוגיות חדשות.

מה עומד מאחורי השינויים?
לדברי החוקרת דניאל דאלביה מאוניברסיטת קווין מארי בלונדון, השינוי בערך אנבידיה אינו בהכרח סימן לכישלון, אלא תוצר של תגובות שוק ספקולטיביות בהן משקיעים מעדיפים להשקיע בחברות עם פוטנציאל עתידי מובהק. הסחר במניות נעשה על בסיס תחזיות וציפיות לעתיד, ובכך נוצר מצב שבו התנועות בשוק עשויות להצביע על בועה ספקולטיבית.

האם מדובר בבועה?
"חלק מהמומחים מזהירים כי ההתלהבות סביב טכנולוגיות הבינה המלאכותית עשויה להוביל להערכת יתר של התחום, בדומה לבועת הדוטקום שהתרחשה בשנות ה-2000. לעומת זאת, השימוש המוגבר בטכנולוגיות AI בחיי היום-יום מעיד על כך שהתחום כבר נחצה את שלב הניסוי והטעייה, והשאלה המרכזית היא האם המשקיעים מצפים לצמיחה מתמשכת או שהם נשאים על דעת ספקולטיבית בלבד."

צורך ברגולציה
"לצד ההתפתחויות המרגשות, עולה הצורך במנגנוני בקרה ורגולציה שיבטיחו יציבות פיננסית והגנה על הצרכן. מומחים קוראים להנחיות ברורות, שקיפות פיננסית ושיתוף פעולה בינלאומי, במטרה למנוע סיכונים מיותרים וליצור סביבה בטוחה להשקעות בתחום הבינה המלאכותית.

"המאבק בין DeepSeek לאנבידיה מהווה עדות לכוחם ולחשיבותם של פיתוחי הבינה המלאכותית שמשנים את פני הכלכלה והחברה, וההשקעות בתחום עשויות לקבוע את עתיד הטכנולוגיה והשפעותיה על חיי היום-יום." מסכמת החוקרת.

הפוסט  DeepSeek ואנבידיה: הקרב על עתיד הבינה המלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סין הודיעה על השקעה חסרת תקדים של 37 מיליארד אירו במטרה לחזק את עצמאותה הטכנולוגית בתחום המוליכים למחצה. היוזמה, שנחשפה בימים האחרונים, מכוונת לפיתוח מכונות ליתוגרפיה מקומיות המהוות מרכיב קריטי בייצור מוליכים למחצה מתקדמים.

תחום זה נשלט כיום על ידי חברות כמו ASML ההולנדית, המובילה בפיתוח ציוד ליתוגרפיה מתקדם. באמצעות ההשקעה הענקית, מקווה בייג'ין לצמצם את תלותה בספקים זרים ולעקוף את המגבלות שמטילות ארצות הברית ואירופה על טכנולוגיות מתקדמות.

המיזם הסיני נועד להתמודד עם הלחצים הכלכליים והטכנולוגיים המופעלים מצד המערב. דוגמה בולטת להצלחת סין בהתמודדות זו היא השקת הסמארטפון Mate 60 Pro של Huawei, המצויד בשבבים שפותחו ויוצרו בסין, למרות הסנקציות הבינלאומיות.

מומחים רואים ביוזמה הזו מהלך אסטרטגי שמטרתו להבטיח עצמאות טכנולוגית בסקטור הנחשב לקריטי עבור הפיתוח הכלכלי והביטחוני של סין.

השפעה גיאופוליטית על תעשיית השבבים

היוזמה אינה רק עניין תעשייתי, אלא חלק מתחרות גיאופוליטית רחבה יותר. השליטה בטכנולוגיית המוליכים למחצה, החיונית הן לשימושים אזרחיים והן לשימושים צבאיים, נחשבת למפתח להשגת השפעה עולמית בתחומי החדשנות והאספקה האסטרטגית.

מנגד, אירופה ממשיכה להוביל את התחום באמצעות ASML, המפתחת מכונות EUV חדישות המסוגלות לייצר שבבים בגודל של פחות משני ננומטרים. עם זאת, סין שואפת לא רק להדביק את הפער, אלא גם להפוך את האתגרים להזדמנות שתאפשר לה לשנות את מאזן הכוחות בתעשייה זו.

השקעת הענק של סין מייצגת עידן חדש של תחרות גלובלית, שבו החדשנות משמשת ככלי אסטרטגי וכלכלי מרכזי. הצלחתה או כישלונה של סין במאמציה להשיג עצמאות טכנולוגית עשויים להשפיע באופן מהותי על הכלכלה העולמית ועל היחסים הגיאופוליטיים בעשורים הבאים.

הפוסט סין משקיעה 37 מיליארד אירו בתעשיית המוליכים למחצה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"האם האדם עדיין יצירתי יותר מהמכונה?" זו השאלה שהעלה פרופ' יועד קנת מהטכניון במפגש הסיליקון קלאב שנערך ב-6 בינואר בבית IBM בפתח תקווה, ביוזמת חברת ASG , בה נגע באחת הסוגיות החשובות והמסקרנות ביותר בעידן הטכנולוגי: היכולת להשוות בין היצירתיות האנושית לבין מערכות בינה מלאכותית (AI).

במפגש הסיליקון קלאב שנערך ב-6 בינואר בבית IBM בפתח תקווה, ביוזמת חברת ASG, הציג פרופ' יועד קנת מהטכניון את אחת השאלות המרכזיות והמסקרנות ביותר בעידן הבינה המלאכותית: "מי יצירתי יותר – האדם או המכונה?" בהרצאה מעמיקה ומעוררת השראה, נגע פרופ' קנת במורכבות של חקר היצירתיות, תפקיד הידע והיכולת האנושית לשאול שאלות פורצות דרך.

פרופ' קנת פתח את הרצאתו בתיאור חקר היצירתיות כתחום צעיר יחסית שהתפתח בעיקר בשלושת העשורים האחרונים. לדבריו, היצירתיות היא מושג רחב הכולל תחתיו תהליכים רבים ומגוונים, מיצירת רעיונות חדשניים ועד פתרון בעיות בצורה אנליטית. "היצירתיות אינה תכונה בודדת," הסביר. "מדובר בתופעה דינמית, מורכבת, וכמעט כל תחום במוח שלנו משתתף בתהליך היצירתי – מהדמיון הילדותי ועד למטלות אנליטיות מורכבות." מהמחקרים שביצע, עולה כי הדרך להבין יצירתיות עוברת דרך ניתוח המרכיבים השונים של המושג. הוא ציין כי היצירתיות תלויה במידה רבה ביכולת האדם לארגן את הידע שלו ולשלב אותו בתהליכי חשיבה גמישים.

בהתמקדותו בתפקיד הידע, הדגיש פרופ' קנת את הרעיון שיצירתיות היא למעשה היכולת לקחת ידע קיים ולייצר ממנו ידע חדש. בניגוד לדעה הרווחת שידע הוא רק מאגר סטטי של עובדות, הוא טוען שידע מאורגן היטב הוא הבסיס לכל חשיבה יצירתית. במעבדתו בטכניון, הוא וצוותו חוקרים כיצד ארגון של מושגים בידע משפיע על גמישות החשיבה ועל היכולת לייצר רעיונות מקוריים. פרופ' קנת הסביר כי במצבים שבהם מושגים קרובים זה לזה ברשת הידע של האדם, יש יותר סיכוי לחשיבה גמישה ולפריצות דרך יצירתיות. הוא הדגיש את הייחודיות של המוח האנושי בהשוואה למערכות AI, וציין כי למרות ההתקדמות המרשימה של מכונות, הן עדיין אינן יכולות להתחרות בגמישות ובמגוון של תהליכי החשיבה האנושיים.

אחת מהמשימות המרכזיות במחקריו היא "משימת השימושים האלטרנטיביים," שבה נבדקים מתבקשים לייצר כמה שיותר רעיונות לשימושים בחפצים יומיומיים. לדוגמה, כאשר מציגים לנבדקים קופסה פשוטה, התגובה הראשונה של רובם היא להשתמש בה לאחסון – תשובה פונקציונלית אך לא יצירתית במיוחד. עם זאת, ככל שהנבדקים מייצרים יותר רעיונות, התשובות שלהם הופכות למקוריות וליצירתיות יותר. "המוח האנושי נבנה לייצר גיוון," ציין פרופ' קנת, "והתשובות היצירתיות מגיעות לעיתים רק אחרי תהליך ממושך של חשיבה והתנסות."

פרופ' קנת הציג גם מודלים ממחקרים עדכניים שמשווים בין חשיבה אנושית למודלי AI מתקדמים כמו GPT. בעוד שמודלים אלה מצליחים לייצר תשובות שנראות יצירתיות, הן נוטות להיות פחות מגוונות ומקוריות לעומת תשובות אנושיות. "המכונה מצטיינת באיסוף ידע קיים ובהצגתו בדרכים שונות," אמר, "אך היא מתקשה לחרוג מהמגבלות של המידע שאגרה וליצור חיבורים בלתי צפויים כפי שהמוח האנושי יודע לעשות."

לשאול את השאלות הטובות

בהרצאתו, הדגיש פרופ' קנת את החשיבות של שאילת שאלות כבסיס לחשיבה יצירתית. לדבריו, שאלות מורכבות מובילות לחשיבה מעמיקה ולפיתוח רעיונות חדשים. במעבדתו פותחה מטלה שמאפשרת למדוד את רמת המורכבות של שאלות הנבדקים, והמחקרים מראים כי אנשים השואלים שאלות פשוטות נוטים להיות פחות יצירתיים, בעוד אלו השואלים שאלות מורכבות מפגינים יצירתיות רבה יותר. "היכולת לשאול שאלות טובות היא תכונה שמבחינה אותנו כבני אדם," הסביר. "באמצעותה אנחנו יכולים להניע תהליכי חשיבה פורצי דרך ולפתח רעיונות חדשים."

לסיום, פרופ' קנת הזמין את המשתתפים לבקר במעבדתו בטכניון ולהתנסות בכלים ובשיטות המחקר שהוא וצוותו פיתחו. הוא גם שיתף בתובנה אופטימית: "למרות התקדמות הבינה המלאכותית, האדם עדיין מוביל ביצירתיות וביכולת לפרוץ דרך."

הפוסט "מי יותר יצירתי: האדם או המכונה?" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת השבבים NXP הודיעה על קבלת הלוואה בסך מיליארד אירו מבנק ההשקעות האירופי (EIB) במטרה לתמוך בהשקעותיה במחקר, פיתוח וחדשנות (RDI) בתחום השבבים. ההלוואה, הנפרשת על פני שש שנים, תישא ריבית של כ-4.75% ותשמש למימון פעילות המחקר והפיתוח של NXP במדינות האיחוד האירופי, כולל אוסטריה, צרפת, גרמניה, הולנד ורומניה, עד שנת 2026.

המימון מתיישב עם תכנית "Strategic Tech-EU" של ה-EIB, שנועדה להאיץ את החדשנות בתחומים אסטרטגיים כגון בינה מלאכותית, שבבים, מדעי החיים ומחשוב קוונטי.

"חשוב שאירופה תמשיך להוות שחקן מרכזי בשרשרת הערך של טכנולוגיות קריטיות ותפתח יכולות מחקר, פיתוח וייצור באותן שרשראות אספקה," אמר סגן נשיא ה-EIB רוברט דה חוט.

צוותי המחקר של NXP ברחבי אירופה מתמקדים ביצירת טכנולוגיות חדשות לרכבים, כולל מעבדים מתקדמים, מערכות רדאר, רשתות רכב פנימיות, וגישה מאובטחת לרכבים. בנוסף, החברה שוקדת על טכנולוגיות מתקדמות נוספות כגון זיהוי בטוח בקצה, ארנקים דיגיטליים מבוססי NFC למכשירים חכמים, ועוד פתרונות התורמים לאיכות חיים ולמאמצי הקיימות.

מארטן דירקזווגר, סגן נשיא בכיר ואחראי אסטרטגיה ב-NXP, אמר: "NXP מחויבת לחיזוק מערכת השבבים של אירופה, והלוואה משמעותית זו מבנק ההשקעות האירופי תומכת במאמצינו במחקר ופיתוח במוקדים רבים באירופה."

הפוסט NXP קיבלה הלוואה של מיליארד אירו לטובת חדשנות בשבבים באירופה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קונסטלציית רב-מסלולית של כ-300 לוויינים, שתספק תקשורת עמידה, מאובטחת ומהירה לממשלות האיחוד האירופי, לחברות אירופאיות ולאזרחים, תוצב במסלול לאחר אישורם של שני חוזים מרכזיים היום בבריסל.

קונסטלציית IRIS² – ראשי תיבות של Infrastructure for Resilience, Interconnectivity and Security by Satellite – תכלול מאות לוויינים במסלול נמוך סביב כדור הארץ (LEO) וכן לוויינים נוספים במסלול בינוני סביב כדור הארץ (MEO). שילוב הלוויינים במסלולים השונים יאפשר לקונסטלציה לספק תקשורת מאובטחת ומהירה, ולהישאר מחוברת באופן רציף מבלי צורך באלפי לוויינים נוספים. בנוסף, תפותח שכבה נוספת במסלול נמוך שתספק שירותים נוספים.

הקונסטלציה, שתשוגר באמצעות טילים אירופאיים, תקדם את האוטונומיה, העמידות והתחרותיות של אירופה. היא תבטיח גישה רציפה לשירותי תקשורת מאובטחים עבור ממשלות ותספק שירותים מסחריים מתקדמים. IRIS² מהווה המשך לפרויקטים אחרים של סוכנות החלל האירופית (ESA) עבור האיחוד האירופי, כמו קופרניקוס – תוכנית תצפית על כדור הארץ הגדולה בעולם, וגאלילאו – מערכת הניווט הלוויינית המדויקת ביותר לאזרחים. כתוכנית הדגל השלישית של האיחוד האירופי בתחום החלל, IRIS² תהווה נכס אסטרטגי עבור האיחוד ותתמוך בריבונותו.

שיגור הקונסטלציה יתבצע באמצעות טילים אירופיים ויחזק את האוטונומיה, העמידות והתחרותיות של אירופה. IRIS² תבטיח גישה רציפה לשירותי תקשורת מאובטחים עבור ממשלות ותספק שירותים מסחריים מתקדמים. הפרויקט מהווה המשך לפרויקטים נוספים של ESA עבור האיחוד האירופי, כולל קופרניקוס, תוכנית התצפית הגדולה בעולם על כדור הארץ, וגאלילאו, מערכת הניווט הלוויינית המדויקת ביותר לאזרחים.

חוזים חדשים לפיתוח IRIS²

סוכנות החלל האירופית (ESA) תומכת בפיתוח IRIS² באמצעות חוזה שותפות עם קונסורציום תעשייתי בשם SpaceRISE, שנבחר על ידי הנציבות האירופית. החוזה, שנחתם ל-12 שנים, כולל שיתוף פעולה בין ESA, הנציבות האירופית וחברות מובילות בתעשיית הלוויינים כמו SES, Eutelsat, ו-Hispasat.

החוזה הכולל נאמד בעלות של 10.6 מיליארד אירו, שימומנו כך:

• 6 מיליארד אירו ממימון האיחוד האירופי.
• 550 מיליון אירו מ-ESA.
• מעל 4 מיליארד אירו מהמגזר הפרטי.

ESA תשמש כמפקחת על פעילות הפיתוח והאימות שיבוצעו על ידי הקונסורציום התעשייתי. השיגור הראשון של IRIS² מתוכנן לשנת 2029.

הצהרות משתתפי הפרויקט

טימו פסונן, מנכ"ל אגף ההגנה, התעשייה והחלל בנציבות האירופית, אמר: "הנציבות סיפקה מענה לצורך הבסיסי של האיחוד בתקשורת אוטונומית ומאובטחת. IRIS² תומכת באוטונומיה האסטרטגית והיכולת ההגנתית שלנו, מקדמת את התחרותיות ומעודדת שיתוף פעולה בין מגזרים ציבוריים ופרטיים."

יוזף אשבאכר, מנכ"ל ESA, אמר: "בעולם גיאופוליטי מורכב, הבטחת תקשורת ממשלתית עמידה, מאובטחת ומהירה היא חיונית. ESA תספק חדשנות בתעשיית החלל האירופית, תחזק את התחרותיות, תיצור מקומות עבודה ותמשוך כישרונות לאירופה."

עדל אל-סאלח, מנכ"ל SES, הוסיף: "IRIS² היא חלק מהותי מאסטרטגיית החלל האירופית, והיא כבר מקדמת שיתופי פעולה בין התעשייה למגזר הציבורי."

אווה ברנקה, מנכ"לית Eutelsat, ציינה: "תוכנית IRIS² מסמלת את מחויבות אירופה לריבונות דיגיטלית, עמידות ואוטונומיה אסטרטגית."

מיגל אנחל פנדורו, מנכ"ל Hispasat, סיכם: "IRIS² הוא ציון דרך היסטורי לחלל האירופי, והוא יחזק את תעשיית החלל שלנו."

הפוסט אירופה תשגר מערכת לווייני תקשורת מאובטחת הופיע לראשונה ב-Chiportal.

Suchi Semicon, חברה מגוג'ראט שבהודו, יצרה גלים בתעשיית השבבים העולמית עם מהלך פורץ דרך: השקת ייצור שבבים עצמאי ללא הסתמכות על תמריצים ממשלתיים. יו"ר החברה, אשוק מהטה, הכריז על תוכנית השקעה שאפתנית בהיקף של 100 מיליון דולר בשלוש השנים הקרובות.

בתקופת מגפת הקורונה, זיהה מהטה הזדמנות ייחודית לנצל את המחסור העולמי בשבבים. לאחר מחקר מעמיק, החליט להסיט את פעילותו מתעשיית הטקסטיל לייצור שבבים, והקים מפעל ייצור מתקדם.

החברה החלה בייצור ניסיוני ומכוונת ללקוחות בינלאומיים, תוך הכנה לייצור מסחרי ברבעון הראשון של השנה הבאה. למימון היוזמה, גייסה החברה כספים מקרובי משפחה וחברים ופתחה מסגרת אשראי עם בנק Punjab National.

התרחבות עתידית

סגנית יו"ר החברה, שטאל מהטה, הודיעה על תוכניות להיכנס בעתיד לשוק השבבים לתחום האנרגיה. תחום זה חשוב במיוחד עם העלייה בביקוש לטכנולוגיות ירוקות, רכבים חשמליים ויישומים תעשייתיים. דיונים מתקיימים עם שותפים טכנולוגיים פוטנציאליים, דבר שיסייע גם בקבלת תמריצים ממשלתיים.

מאפיינים מרכזיים ביוזמת Suchi Semicon

• חדשנות בייצור: שימוש בטכניקות מתקדמות להבטחת שבבים איכותיים.
• מיקוד שוק: כוונה לחדור לשווקים בינלאומיים ולהתחרות במגרש העולמי.
• עצמאות כלכלית: תפעול ללא הסתמכות על מענקי ממשלה מראה על גמישות ועמידות.
• צמיחה שיתופית: שיתופי פעולה עם שותפים טכנולוגיים להרחבת יכולות וחדירה לשווקים חדשים.

הפוסט חברה הודית משיקה ייצור עצמאי ללא תמיכת הממשלה הופיע לראשונה ב-Chiportal.