חברת נוקיה הפינית הודיעה על הסכם רכישה היסטורי שמטרתו לרכוש את אינפנרה, אחת מחברות הטכנולוגיה המובילות בתחום הפתרונות לרשתות אופטיות וטכנולוגיות מוליכים למחצה מתקדמות. במסגרת העסקה, אשר הוערכה בשווי כולל של 2.3 מיליארד דולר, יוענקו לבעלי מניות אינפינרה אפשרויות בחירה לקבל תמורה במזומן, במניות נוקיה או בשילוב של שניהם, כאשר התמורה תעמוד על 6.65 דולר למניה. העסקה, המהווה צעד אסטרטגי משמעותי להמשך הצמיחה והחדשנות, צפויה להניב סינרגיות תפעוליות בשווי מוערך של 200 מיליון אירו עד שנת 2027, ובכך לשפר משמעותית את שולי הרווח של נוקיה.

בשיחה עם התקשורת, פקה לונדמארק, מנכ"ל נוקיה, הדגיש כי "האסטרטגיה שלנו תמיד התמקדה בהרחבת טווח הפעילות והגברת יכולותינו הטכנולוגיות. רכישת אינפינרה מהווה חלק מהחזון הרחב שלנו בתחום הרשתות האופטיות, ומאפשרת לנו להרחיב את מאגר המוצרים והפתרונות ולהגיב במהירות לצרכים המשתנים של השוק הגלובלי." לונדמארק ציין כי ההסכם יעמיד את נוקיה בעמדה אסטרטגית מחוזקת במיוחד באזור צפון אמריקה, שם אינפינרה נהנית מתשתית שוקית איתנה ומהווה חלק ניכר מהמכירות שלה, ובכך יסייע לנוקיה להרחיב את נוכחותה בשווקים נוספים ברחבי העולם.

דייויד הירד, מנכ"ל אינפינרה, הביע את התלהבותו מהשילוב עם נוקיה ואמר כי "הצטרפותנו לנוקיה תאפשר לנו למנף את המשאבים והיכולות הטכנולוגיות שלנו בצורה יעילה יותר, ליצור חדשנות טכנולוגית ברמה עולמית ולהמשיך ולהוביל את השוק בתחום הרשתות האופטיות." הירד הוסיף כי השילוב יביא ליצירת ארגון גלובלי בעל יכולות מחקר ופיתוח מוגברות, עם דגש מיוחד על פיתוח מעבדים דיגיטליים (DSP), פתרונות סיליקון פוטוניקה וטכנולוגיות מעגלים משולבים פוטוניים (PIC), אשר ביחד יסייעו למצב החברה כמובילה טכנולוגית אמיתית.

על פי פרטי העסקה, לפחות 70% מהתמורה יינתנו במזומן, כאשר עד 30% מהתמורה תינתן בצורה של מניות נוקיה, כאשר מניית נוקיה תסופק על בסיס ADS. כדי למזער את ההשפעה של דילול המניות, הנהלת נוקיה התחייבה להאיץ ולהגדיל את תוכנית רכישת המניות שלה. על אף העלויות הנוספות הצפויות מהתהליך, נוקיה סבורה כי השילוב יוביל לשיפור מהותי ביעילות ובתחרותיות, תוך פיתוח יכולות אסטרטגיות שישמרו על החברה בעמדת מובילות בתחום הטכנולוגי.

מהצד הכלכלי, העסקה מציגה גם יתרונות מובהקים. הסינרגיות הצפויות מהשילוב צפויות להגיע ל-200 מיליון אירו עד שנת 2027, כאשר חלק ניכר מהתועלת צפוי להגיע מהפחתת עלויות ייצור ושיפור שרשרת האספקה, וכן מהפחתת הוצאות תפעוליות באמצעות אופטימיזציה של תיק המוצרים והפחתת עלויות הנדסיות. בנוסף, נוקיה מצפה שהעסקה תתרום לצמיחה אורגנית בממוצע של מספר אחוזים בשוק הרשתות, ובכך תחזק את מעמדה הכלכלי ותשפר את שיעור הרווחיות לאורך זמן.

העסקה, אשר זכתה לאישור הדירקטורים של שתי החברות, צפויה להתבצע במהלך המחצית הראשונה של שנת 2025, בכפוף לאישורים רגולטוריים ונדרשות מצד בעלי המניות של אינפינרה. בנוסף לכך, חלק ממשקיעי אינפינרה, כולל חברת Oaktree Optical Holdings, אשר מחזיקה בכ-11% ממניות החברה, הביעו תמיכה בעסקה והביעו את אמונם בשילוב החברות.

הפוסט האם הענקית הפינית חוזרת? רוכשת את חברת השבבים אינפרה, תמורת 2.3 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בעיצומה של מהפכת הבינה המלאכותית, שתי חברות בולטות מתחרות על המובילות בתחום: החברה הסינית DeepSeek ואנבידיה, החברה המובילה בתחום שבבי ה-GPU. בעוד DeepSeek מציגה טכנולוגיות מתקדמות בעלות פוטנציאל לשינוי מערכות בתחומים כמו בריאות, פיננסים ואינטרנט, אנבידיה, אשר עד כה הייתה סמל עוצמתי בתעשייה, חווה ירידה ניכרת בערכה בשוק – עד כדי איבוד של כמעט 300 מיליארד דולר מערכה – עקב מעבר משקיעים לטכנולוגיות חדשות.

מה עומד מאחורי השינויים?
לדברי החוקרת דניאל דאלביה מאוניברסיטת קווין מארי בלונדון, השינוי בערך אנבידיה אינו בהכרח סימן לכישלון, אלא תוצר של תגובות שוק ספקולטיביות בהן משקיעים מעדיפים להשקיע בחברות עם פוטנציאל עתידי מובהק. הסחר במניות נעשה על בסיס תחזיות וציפיות לעתיד, ובכך נוצר מצב שבו התנועות בשוק עשויות להצביע על בועה ספקולטיבית.

האם מדובר בבועה?
"חלק מהמומחים מזהירים כי ההתלהבות סביב טכנולוגיות הבינה המלאכותית עשויה להוביל להערכת יתר של התחום, בדומה לבועת הדוטקום שהתרחשה בשנות ה-2000. לעומת זאת, השימוש המוגבר בטכנולוגיות AI בחיי היום-יום מעיד על כך שהתחום כבר נחצה את שלב הניסוי והטעייה, והשאלה המרכזית היא האם המשקיעים מצפים לצמיחה מתמשכת או שהם נשאים על דעת ספקולטיבית בלבד."

צורך ברגולציה
"לצד ההתפתחויות המרגשות, עולה הצורך במנגנוני בקרה ורגולציה שיבטיחו יציבות פיננסית והגנה על הצרכן. מומחים קוראים להנחיות ברורות, שקיפות פיננסית ושיתוף פעולה בינלאומי, במטרה למנוע סיכונים מיותרים וליצור סביבה בטוחה להשקעות בתחום הבינה המלאכותית.

"המאבק בין DeepSeek לאנבידיה מהווה עדות לכוחם ולחשיבותם של פיתוחי הבינה המלאכותית שמשנים את פני הכלכלה והחברה, וההשקעות בתחום עשויות לקבוע את עתיד הטכנולוגיה והשפעותיה על חיי היום-יום." מסכמת החוקרת.

הפוסט  DeepSeek ואנבידיה: הקרב על עתיד הבינה המלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סין הודיעה על השקעה חסרת תקדים של 37 מיליארד אירו במטרה לחזק את עצמאותה הטכנולוגית בתחום המוליכים למחצה. היוזמה, שנחשפה בימים האחרונים, מכוונת לפיתוח מכונות ליתוגרפיה מקומיות המהוות מרכיב קריטי בייצור מוליכים למחצה מתקדמים.

תחום זה נשלט כיום על ידי חברות כמו ASML ההולנדית, המובילה בפיתוח ציוד ליתוגרפיה מתקדם. באמצעות ההשקעה הענקית, מקווה בייג'ין לצמצם את תלותה בספקים זרים ולעקוף את המגבלות שמטילות ארצות הברית ואירופה על טכנולוגיות מתקדמות.

המיזם הסיני נועד להתמודד עם הלחצים הכלכליים והטכנולוגיים המופעלים מצד המערב. דוגמה בולטת להצלחת סין בהתמודדות זו היא השקת הסמארטפון Mate 60 Pro של Huawei, המצויד בשבבים שפותחו ויוצרו בסין, למרות הסנקציות הבינלאומיות.

מומחים רואים ביוזמה הזו מהלך אסטרטגי שמטרתו להבטיח עצמאות טכנולוגית בסקטור הנחשב לקריטי עבור הפיתוח הכלכלי והביטחוני של סין.

השפעה גיאופוליטית על תעשיית השבבים

היוזמה אינה רק עניין תעשייתי, אלא חלק מתחרות גיאופוליטית רחבה יותר. השליטה בטכנולוגיית המוליכים למחצה, החיונית הן לשימושים אזרחיים והן לשימושים צבאיים, נחשבת למפתח להשגת השפעה עולמית בתחומי החדשנות והאספקה האסטרטגית.

מנגד, אירופה ממשיכה להוביל את התחום באמצעות ASML, המפתחת מכונות EUV חדישות המסוגלות לייצר שבבים בגודל של פחות משני ננומטרים. עם זאת, סין שואפת לא רק להדביק את הפער, אלא גם להפוך את האתגרים להזדמנות שתאפשר לה לשנות את מאזן הכוחות בתעשייה זו.

השקעת הענק של סין מייצגת עידן חדש של תחרות גלובלית, שבו החדשנות משמשת ככלי אסטרטגי וכלכלי מרכזי. הצלחתה או כישלונה של סין במאמציה להשיג עצמאות טכנולוגית עשויים להשפיע באופן מהותי על הכלכלה העולמית ועל היחסים הגיאופוליטיים בעשורים הבאים.

הפוסט סין משקיעה 37 מיליארד אירו בתעשיית המוליכים למחצה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"האם האדם עדיין יצירתי יותר מהמכונה?" זו השאלה שהעלה פרופ' יועד קנת מהטכניון במפגש הסיליקון קלאב שנערך ב-6 בינואר בבית IBM בפתח תקווה, ביוזמת חברת ASG , בה נגע באחת הסוגיות החשובות והמסקרנות ביותר בעידן הטכנולוגי: היכולת להשוות בין היצירתיות האנושית לבין מערכות בינה מלאכותית (AI).

במפגש הסיליקון קלאב שנערך ב-6 בינואר בבית IBM בפתח תקווה, ביוזמת חברת ASG, הציג פרופ' יועד קנת מהטכניון את אחת השאלות המרכזיות והמסקרנות ביותר בעידן הבינה המלאכותית: "מי יצירתי יותר – האדם או המכונה?" בהרצאה מעמיקה ומעוררת השראה, נגע פרופ' קנת במורכבות של חקר היצירתיות, תפקיד הידע והיכולת האנושית לשאול שאלות פורצות דרך.

פרופ' קנת פתח את הרצאתו בתיאור חקר היצירתיות כתחום צעיר יחסית שהתפתח בעיקר בשלושת העשורים האחרונים. לדבריו, היצירתיות היא מושג רחב הכולל תחתיו תהליכים רבים ומגוונים, מיצירת רעיונות חדשניים ועד פתרון בעיות בצורה אנליטית. "היצירתיות אינה תכונה בודדת," הסביר. "מדובר בתופעה דינמית, מורכבת, וכמעט כל תחום במוח שלנו משתתף בתהליך היצירתי – מהדמיון הילדותי ועד למטלות אנליטיות מורכבות." מהמחקרים שביצע, עולה כי הדרך להבין יצירתיות עוברת דרך ניתוח המרכיבים השונים של המושג. הוא ציין כי היצירתיות תלויה במידה רבה ביכולת האדם לארגן את הידע שלו ולשלב אותו בתהליכי חשיבה גמישים.

בהתמקדותו בתפקיד הידע, הדגיש פרופ' קנת את הרעיון שיצירתיות היא למעשה היכולת לקחת ידע קיים ולייצר ממנו ידע חדש. בניגוד לדעה הרווחת שידע הוא רק מאגר סטטי של עובדות, הוא טוען שידע מאורגן היטב הוא הבסיס לכל חשיבה יצירתית. במעבדתו בטכניון, הוא וצוותו חוקרים כיצד ארגון של מושגים בידע משפיע על גמישות החשיבה ועל היכולת לייצר רעיונות מקוריים. פרופ' קנת הסביר כי במצבים שבהם מושגים קרובים זה לזה ברשת הידע של האדם, יש יותר סיכוי לחשיבה גמישה ולפריצות דרך יצירתיות. הוא הדגיש את הייחודיות של המוח האנושי בהשוואה למערכות AI, וציין כי למרות ההתקדמות המרשימה של מכונות, הן עדיין אינן יכולות להתחרות בגמישות ובמגוון של תהליכי החשיבה האנושיים.

אחת מהמשימות המרכזיות במחקריו היא "משימת השימושים האלטרנטיביים," שבה נבדקים מתבקשים לייצר כמה שיותר רעיונות לשימושים בחפצים יומיומיים. לדוגמה, כאשר מציגים לנבדקים קופסה פשוטה, התגובה הראשונה של רובם היא להשתמש בה לאחסון – תשובה פונקציונלית אך לא יצירתית במיוחד. עם זאת, ככל שהנבדקים מייצרים יותר רעיונות, התשובות שלהם הופכות למקוריות וליצירתיות יותר. "המוח האנושי נבנה לייצר גיוון," ציין פרופ' קנת, "והתשובות היצירתיות מגיעות לעיתים רק אחרי תהליך ממושך של חשיבה והתנסות."

פרופ' קנת הציג גם מודלים ממחקרים עדכניים שמשווים בין חשיבה אנושית למודלי AI מתקדמים כמו GPT. בעוד שמודלים אלה מצליחים לייצר תשובות שנראות יצירתיות, הן נוטות להיות פחות מגוונות ומקוריות לעומת תשובות אנושיות. "המכונה מצטיינת באיסוף ידע קיים ובהצגתו בדרכים שונות," אמר, "אך היא מתקשה לחרוג מהמגבלות של המידע שאגרה וליצור חיבורים בלתי צפויים כפי שהמוח האנושי יודע לעשות."

לשאול את השאלות הטובות

בהרצאתו, הדגיש פרופ' קנת את החשיבות של שאילת שאלות כבסיס לחשיבה יצירתית. לדבריו, שאלות מורכבות מובילות לחשיבה מעמיקה ולפיתוח רעיונות חדשים. במעבדתו פותחה מטלה שמאפשרת למדוד את רמת המורכבות של שאלות הנבדקים, והמחקרים מראים כי אנשים השואלים שאלות פשוטות נוטים להיות פחות יצירתיים, בעוד אלו השואלים שאלות מורכבות מפגינים יצירתיות רבה יותר. "היכולת לשאול שאלות טובות היא תכונה שמבחינה אותנו כבני אדם," הסביר. "באמצעותה אנחנו יכולים להניע תהליכי חשיבה פורצי דרך ולפתח רעיונות חדשים."

לסיום, פרופ' קנת הזמין את המשתתפים לבקר במעבדתו בטכניון ולהתנסות בכלים ובשיטות המחקר שהוא וצוותו פיתחו. הוא גם שיתף בתובנה אופטימית: "למרות התקדמות הבינה המלאכותית, האדם עדיין מוביל ביצירתיות וביכולת לפרוץ דרך."

הפוסט "מי יותר יצירתי: האדם או המכונה?" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת השבבים NXP הודיעה על קבלת הלוואה בסך מיליארד אירו מבנק ההשקעות האירופי (EIB) במטרה לתמוך בהשקעותיה במחקר, פיתוח וחדשנות (RDI) בתחום השבבים. ההלוואה, הנפרשת על פני שש שנים, תישא ריבית של כ-4.75% ותשמש למימון פעילות המחקר והפיתוח של NXP במדינות האיחוד האירופי, כולל אוסטריה, צרפת, גרמניה, הולנד ורומניה, עד שנת 2026.

המימון מתיישב עם תכנית "Strategic Tech-EU" של ה-EIB, שנועדה להאיץ את החדשנות בתחומים אסטרטגיים כגון בינה מלאכותית, שבבים, מדעי החיים ומחשוב קוונטי.

"חשוב שאירופה תמשיך להוות שחקן מרכזי בשרשרת הערך של טכנולוגיות קריטיות ותפתח יכולות מחקר, פיתוח וייצור באותן שרשראות אספקה," אמר סגן נשיא ה-EIB רוברט דה חוט.

צוותי המחקר של NXP ברחבי אירופה מתמקדים ביצירת טכנולוגיות חדשות לרכבים, כולל מעבדים מתקדמים, מערכות רדאר, רשתות רכב פנימיות, וגישה מאובטחת לרכבים. בנוסף, החברה שוקדת על טכנולוגיות מתקדמות נוספות כגון זיהוי בטוח בקצה, ארנקים דיגיטליים מבוססי NFC למכשירים חכמים, ועוד פתרונות התורמים לאיכות חיים ולמאמצי הקיימות.

מארטן דירקזווגר, סגן נשיא בכיר ואחראי אסטרטגיה ב-NXP, אמר: "NXP מחויבת לחיזוק מערכת השבבים של אירופה, והלוואה משמעותית זו מבנק ההשקעות האירופי תומכת במאמצינו במחקר ופיתוח במוקדים רבים באירופה."

הפוסט NXP קיבלה הלוואה של מיליארד אירו לטובת חדשנות בשבבים באירופה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קונסטלציית רב-מסלולית של כ-300 לוויינים, שתספק תקשורת עמידה, מאובטחת ומהירה לממשלות האיחוד האירופי, לחברות אירופאיות ולאזרחים, תוצב במסלול לאחר אישורם של שני חוזים מרכזיים היום בבריסל.

קונסטלציית IRIS² – ראשי תיבות של Infrastructure for Resilience, Interconnectivity and Security by Satellite – תכלול מאות לוויינים במסלול נמוך סביב כדור הארץ (LEO) וכן לוויינים נוספים במסלול בינוני סביב כדור הארץ (MEO). שילוב הלוויינים במסלולים השונים יאפשר לקונסטלציה לספק תקשורת מאובטחת ומהירה, ולהישאר מחוברת באופן רציף מבלי צורך באלפי לוויינים נוספים. בנוסף, תפותח שכבה נוספת במסלול נמוך שתספק שירותים נוספים.

הקונסטלציה, שתשוגר באמצעות טילים אירופאיים, תקדם את האוטונומיה, העמידות והתחרותיות של אירופה. היא תבטיח גישה רציפה לשירותי תקשורת מאובטחים עבור ממשלות ותספק שירותים מסחריים מתקדמים. IRIS² מהווה המשך לפרויקטים אחרים של סוכנות החלל האירופית (ESA) עבור האיחוד האירופי, כמו קופרניקוס – תוכנית תצפית על כדור הארץ הגדולה בעולם, וגאלילאו – מערכת הניווט הלוויינית המדויקת ביותר לאזרחים. כתוכנית הדגל השלישית של האיחוד האירופי בתחום החלל, IRIS² תהווה נכס אסטרטגי עבור האיחוד ותתמוך בריבונותו.

שיגור הקונסטלציה יתבצע באמצעות טילים אירופיים ויחזק את האוטונומיה, העמידות והתחרותיות של אירופה. IRIS² תבטיח גישה רציפה לשירותי תקשורת מאובטחים עבור ממשלות ותספק שירותים מסחריים מתקדמים. הפרויקט מהווה המשך לפרויקטים נוספים של ESA עבור האיחוד האירופי, כולל קופרניקוס, תוכנית התצפית הגדולה בעולם על כדור הארץ, וגאלילאו, מערכת הניווט הלוויינית המדויקת ביותר לאזרחים.

חוזים חדשים לפיתוח IRIS²

סוכנות החלל האירופית (ESA) תומכת בפיתוח IRIS² באמצעות חוזה שותפות עם קונסורציום תעשייתי בשם SpaceRISE, שנבחר על ידי הנציבות האירופית. החוזה, שנחתם ל-12 שנים, כולל שיתוף פעולה בין ESA, הנציבות האירופית וחברות מובילות בתעשיית הלוויינים כמו SES, Eutelsat, ו-Hispasat.

החוזה הכולל נאמד בעלות של 10.6 מיליארד אירו, שימומנו כך:

• 6 מיליארד אירו ממימון האיחוד האירופי.
• 550 מיליון אירו מ-ESA.
• מעל 4 מיליארד אירו מהמגזר הפרטי.

ESA תשמש כמפקחת על פעילות הפיתוח והאימות שיבוצעו על ידי הקונסורציום התעשייתי. השיגור הראשון של IRIS² מתוכנן לשנת 2029.

הצהרות משתתפי הפרויקט

טימו פסונן, מנכ"ל אגף ההגנה, התעשייה והחלל בנציבות האירופית, אמר: "הנציבות סיפקה מענה לצורך הבסיסי של האיחוד בתקשורת אוטונומית ומאובטחת. IRIS² תומכת באוטונומיה האסטרטגית והיכולת ההגנתית שלנו, מקדמת את התחרותיות ומעודדת שיתוף פעולה בין מגזרים ציבוריים ופרטיים."

יוזף אשבאכר, מנכ"ל ESA, אמר: "בעולם גיאופוליטי מורכב, הבטחת תקשורת ממשלתית עמידה, מאובטחת ומהירה היא חיונית. ESA תספק חדשנות בתעשיית החלל האירופית, תחזק את התחרותיות, תיצור מקומות עבודה ותמשוך כישרונות לאירופה."

עדל אל-סאלח, מנכ"ל SES, הוסיף: "IRIS² היא חלק מהותי מאסטרטגיית החלל האירופית, והיא כבר מקדמת שיתופי פעולה בין התעשייה למגזר הציבורי."

אווה ברנקה, מנכ"לית Eutelsat, ציינה: "תוכנית IRIS² מסמלת את מחויבות אירופה לריבונות דיגיטלית, עמידות ואוטונומיה אסטרטגית."

מיגל אנחל פנדורו, מנכ"ל Hispasat, סיכם: "IRIS² הוא ציון דרך היסטורי לחלל האירופי, והוא יחזק את תעשיית החלל שלנו."

הפוסט אירופה תשגר מערכת לווייני תקשורת מאובטחת הופיע לראשונה ב-Chiportal.

Suchi Semicon, חברה מגוג'ראט שבהודו, יצרה גלים בתעשיית השבבים העולמית עם מהלך פורץ דרך: השקת ייצור שבבים עצמאי ללא הסתמכות על תמריצים ממשלתיים. יו"ר החברה, אשוק מהטה, הכריז על תוכנית השקעה שאפתנית בהיקף של 100 מיליון דולר בשלוש השנים הקרובות.

בתקופת מגפת הקורונה, זיהה מהטה הזדמנות ייחודית לנצל את המחסור העולמי בשבבים. לאחר מחקר מעמיק, החליט להסיט את פעילותו מתעשיית הטקסטיל לייצור שבבים, והקים מפעל ייצור מתקדם.

החברה החלה בייצור ניסיוני ומכוונת ללקוחות בינלאומיים, תוך הכנה לייצור מסחרי ברבעון הראשון של השנה הבאה. למימון היוזמה, גייסה החברה כספים מקרובי משפחה וחברים ופתחה מסגרת אשראי עם בנק Punjab National.

התרחבות עתידית

סגנית יו"ר החברה, שטאל מהטה, הודיעה על תוכניות להיכנס בעתיד לשוק השבבים לתחום האנרגיה. תחום זה חשוב במיוחד עם העלייה בביקוש לטכנולוגיות ירוקות, רכבים חשמליים ויישומים תעשייתיים. דיונים מתקיימים עם שותפים טכנולוגיים פוטנציאליים, דבר שיסייע גם בקבלת תמריצים ממשלתיים.

מאפיינים מרכזיים ביוזמת Suchi Semicon

• חדשנות בייצור: שימוש בטכניקות מתקדמות להבטחת שבבים איכותיים.
• מיקוד שוק: כוונה לחדור לשווקים בינלאומיים ולהתחרות במגרש העולמי.
• עצמאות כלכלית: תפעול ללא הסתמכות על מענקי ממשלה מראה על גמישות ועמידות.
• צמיחה שיתופית: שיתופי פעולה עם שותפים טכנולוגיים להרחבת יכולות וחדירה לשווקים חדשים.

הפוסט חברה הודית משיקה ייצור עצמאי ללא תמיכת הממשלה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מאז נכתב לפני כעשור הספר  Start-up Nation: The Story of Israel's Economic Miracle קיבלה תעשיית ההייטק הישראלית הכרה עולמית ביכולת היצירתיות והחדשנות שלה. במקביל, המשיכה התעשייה לשמש כמנוע צמיחה קבוע לכלכלת ישראל . אין פלא כי גם כעת, בעת משבר הקורונה, נרתמה תעשיית ההייטק להתגבר ולמצא דרכים ותרופות להילחם בנגיף.

פתרון ישראלי יצירתי למחסור במכונות הנשמה בבתי החולים נולד לאחרונה במוחם של כמה בוגרי אחת היחידות המובחרות בצה"ל אשר ביחד עם ד"ר אלחנן פריד, מנהל המחלקה לטיפול נמרץ בהדסה הר הצופים, שוקדים על פיתוח מכשיר הנשמה פשוט ויעיל. מדובר במכשיר המבוסס על מפוח ההנשמה הידני "אמבו" המצוי בכל אמבלונס ובכל תיקי עזרה ראשונה בארץ. המכשיר הידני עבר הסבה בה הוצמדו איליו מערכת המבצעת את פעולות ההנשמה בצורה חשמלית ואוטומטית. בשבוע האחרון החלו ניסויים במערכות האוטומטיות ובסיומן ניתן יהיה להחליט מתי אפשר יהיה להפכן לברות שימוש המוני.

חברת הבריאות הדיגיטלית הישראלית CLEW פיתחה פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית לניטור חולים וזיהוי מוקדם של הידרדרות נשימתית. המערכת תוכנס לשימוש במחלקות טיפול נמרץ של בתי החולים איכילוב ושיבא על מנת לסייע בהיערכות לטיפול אפשרי במאות חולי קורונה, שחלקם יזדקקו לתמיכה. המערכת של CLEW מאפשרת לצוות הרפואי גם לעקוב מרחוק אחרי עשרות ומאות חולים מחדר בקרה (באופן שמקטין את הסיכון להדבקות בנגיף) ולתעדף את הטיפול בחולים הצפויים להידרדר ב-6-12 השעות הקרובות.

חברת Health Vocalis פיתחה ישום קולי מבוסס בינה מלאכותית המתיימר לאתר "טביעת אצבע" ווקאלית ייחודית, שדרכה יוכלו לזהות הידרדרות בבריאותם של חולי קורונה וכן לבצע זיהוי מוקדם של תסמינים חשודים בציבור הרחב ע"י דגימת קולם. בימים אלה נערך מחקר שמטרתו לאבחן האם אכן ניתן לאתר בצורה מהימנה חולי קורונה ו/או הדרדרות של חולים מאובחנים ע"י ניתוח קולם.

המחקר נערך בשיתוף פעולה עם ארגוני בריאות בארץ ובעולם ובתי חולים – ביניהם המרכז הרפואי שיבא- תל השומר והמרכז הרפואי רבין (בתי החולים בילינסון והשרון); יחידת המו"פ במפא"ת (המינהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) במשרד הביטחון בראשות תא"ל יניב רותם; המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב "אפקה", בהובלת נשיא המכללה פרופ' עמי מויאל המתמחה בעיבוד דיבור; וקבוצות מחקר נוספות מהאקדמיה ומצה"ל. תוצאות ראשוניות של המחקר צפויות להתקבל בתוך 4-6 שבועות.

במטרה לתמוך במאמץ המקומי סביב משבר הבריאות הנוכחי,  חברת סיילספורס ישראל, בשיתוף פעולה עם עם דלוייט ישראל וחברת הסטרטאפ הישראלית Diagnostic Robotics פיתחו את פלטפורמת Covid360 המשמשת פתרון להמשכיות הטיפול הרפואי לשוהים בבידוד, חולים וגם רופאים ביחד. הפתרון החדש נותן מענה קבוע למטופל הנמצא בבידוד. המערכת מאפשרת המשך טיפול ובדיקות, באמצעות איבחון המחלה על בסיס בינה מלאכותית מתקדמת ומעקב צמוד אחר התפתחותה. המערכת ממליצה למטופל באילו צעדים עליו לנקוט, האם עליו להישאר בבידוד או לפנות לקופת חולים קהילתית ואפילו יודעת לקבוע עבורו תור זמין וקרוב לביתו במידת הצורך.

לרופא הנמצא בבידוד, הפתרון מאפשר להמשיך לעבוד מהבית ולטפל בחולים מרחוק, באמצעות גישה לכל הנתונים והמידע, תוצאות הבדיקות וכו'. המערכת אפילו מאפשרת סיוע פסיכולוגי להתמודדות עם הבידוד. במקביל, המערכת ממפה את כל המידע העובר בערוציה ויודעת לזהות מראש פוטנציאל התפרצות באזורים ספציפיים בארץ באמצעות בינה מלאכותית.

חברת טכנולוגיות המידע מיטווך, המייצגת בישראל את חברת VIDYO פיתחה מערך בקרה טיפולי מרחוק, משולב וידאו וקול, כדי לתקשר עם החולים במחלקות הקורונה, תוך שמירה על בטיחות הצוות הרפואי. למערכת ניתן לחבר מכשור רפואי נלווה דוגמת מכשירי Tyto, סטטוסקופים דיגיטליים, מכשירי AKG ואחרים, המאפשרים ביצוע בדיקות רפואיות וקבלת אבחון מרחוק, במהלך ביצוע שיחת הווידאו על ידי הגורם המטפל.

מצלמה מיוחדת מאפשרת צילום בזום רב עוצמה וכיוונון מרחוק, לטובת קריאת נתוני מוניטורים, ומחשב AIO בעל מסך גדול, מאפשר לחולים לראות, על גבי המסך את הרופא, או האחות המטפלים ולנהל איתם שיחה מרחוק. כמו כן המערכת מאובטחת כדי למנוע זליגת מידע רפואי רגיש.

חברת INSPIRA פיתחה תחליף למכונות ההנשמה בדמות קטטר תוך ורידי שמחמצן את הדם ישירות ללא צורך במכונת הנשמה. הקטטר החד פעמי מעשיר את אחוז החמצן בדם הוורידי ומיועד למטופלים במצב קריטי בשל אי ספיקה נשימתית. התקן ה-OXSPIRA מאופיין בעלותו הנמוכה ויעילותו הגבוהה מאחר והחדרתו לוריד לא מצריכה הרדמה מלאה של המטופל ויכולה להיעשות על ידי צוות רפואי קטן יותר שהוכשר לבצע החדרה של קטטר תוך ורידי מרכזי. כך למשל, בעיתות עומס ביחידות אשפוז וטיפול נמרץ, בכפוף לאישורים רגולטוריים, יאפשר ההתקן לצוותים רפואיים קטנים לטפל בכמות גדולה של חולים. אינספירה נמצאת כעת בשלב מתקדם של ניסויים פרה-קליניים, במטרה להגיש בקשות לאישור שיווק בהקדם, תחת מסלולים מואצים של ה-FDA ורשויות רגולטוריות נוספות ברחבי העולם.

חברת ההדמייה הרפואית Nanox פיתחה גרסה חדשנית של מכשיר הדמייה מבוסס רנטגן, המאפשר הפחתה משמעותית של העלויות ופריסה רחבה יותר של מכשירים במטרה להנגיש את המכשיר לכל מקום ציבורי. מערכת ההדמיה של ננוקס, הנעזרת בטכנולוגית בינה מלאכותית מבוססת ענן, יכולה לאבחן זיהומים ולמנוע התפרצויות מגיפה, כמו נגיף הקורונה. ננוקס מתכננת להפיץ את מכשיר ההדמיה הרפואית שלה, הנקרא- Nanox.ARC גם בשדות תעופה, תחנות רכבת ונמלים בתקווה למגר את המגיפה הנוכחית ואלו שיבואו אחריה.

בשבועות האחרונים ובעקבות הנסיון המצטבר במדינות כמו סין וקוריאה פעלה הממשלה להגדלת מספר בדיקות קורונה כדי לאתר במהירות את החולים ולבודד אותם. במכון ויצמן החלו לעבוד על פיתוח חדשני שיאפשר להגביר משמעותית את הקצב עד כדי 20 אלף בדיקות ביום. את המיזם מובילים הפרופסורים ערן אלינב ועידו עמית. מדובר בפרויקט המנצל טכנולוגיות מאוד מתפתחות שהחוקרים עבדו איתן במחקריהם בתחום הריצוף הגנטי וכרגע הותאמו לבדיקות לגילוי הקורונה. המערכת צפויה להיות זמינה לפעולה כבר בימים הקרובים.

חברת מיי-הריטג (MyHeritage) העוסקת במחקר אילנות יוחסין ובדיקות דנ"א חברה לענקית הגנטיקה הסינית BGI כדי להקים בישראל מעבדת בדיקות קורונה. לפי הודעת החברה בניית המעבדה תושלם עד ה-9 באפריל ותאפשר למדינה לבצע בדיקות קורונה נרחבות, בהיקף של כ- 10,000 בדיקות ביום, ובהמשך אף להכפיל את המספר. מעבדה זהה הוקמה בתוך חמישה ימים בלבד על ידי חברת BGI בעיר ווהאן בה התפרץ נגיף הקורונה ומעבדה נוספת בשנזן.

עפ"י הודעת החברה, BGI תשלח לישראל בימים הקרובים ציוד הכולל עשרות מכונות מתקדמות לבדיקת קורונה מסוג qPCR – בו משתמשים לזיהוי נגיפים מסוג RNA ובהן ניתן למדוד כמויות מזעריות של הנגיף. הציוד כולל רובוטים להפקת RNA וכמויות גדולות של ציוד נלווה.  כדי שהמעבדה תעמוד בלוח הזמנים הדחוק ותחל לפעול עד ה-9 באפריל, נערכת מיי-הריטג' לגיוס בהול של 110 עובדים למעבדה.

בנוסף לכל הפיתוחים הנ"ל גם מערכת הבטחון התגייסה למצא פתרונות למיגור נגיף הקורונה . מיטב המוחות מצה"ל, המוסד, התעשיות הביטחוניות, אנשי הייטק, מחקר ואקדמיה גויסו לעבודה וביחד הם מנסים למצא פיתוחים שיסייעו להילחם בנגיף הקטלני. לפי פרסום בחדשותN12 פיתוח ראשון שאומץ ע"י מפא"ת היא מדבקה יחודית שפותחה בטכניון ע"י פרופ' איל זוסמן עברה הסבה מהתכנון המקורי שלה (שהיה מיועד לצרכים צבאים) בליווי המרכז הרפואי לגלי בנהריה ותסייע לצוותים הרפואים להפחית את כמות ההידבקות מחולים שבסביבתם. המדבקה מוצמדת למסכה הכירורגית בה משתמשים הצוותים והופכת אותה ליעילה יותר. המדבקה המכונה "מאיה" מיוצרת במדפסת תלת מימדית, מורכבת מסיבים ננומטרים המצופים בחומרי חיטוי במטרה לנטרל ביתר יעילות את הנגיפים בסביבתו של הצוות הרפואי.

אם אתם מפתחים פיתוחים חדשנים או מכירים אחרים המפתחים פתרונות יצירתיים להתגברות על הנגיף כתבו אלינו ל info@a85642-tmp.s743.upress.link

הפוסט הפיתוחים החדשנים למלחמה במגיפה: מדינת הסטרטאפ ניישן נרתמת לסייע במשבר הקורונה הופיע לראשונה ב-Chiportal.