האיחוד האירופי השיק את פרויקט GENESIS (ראשי תיבות של Generate a Sustainable Industry for Semiconductors) – מיזם תעשייתי־מחקרי חדש בהיקף של 55 מיליון אירו שמטרתו להוביל את תעשיית השבבים האירופית לעבר קיימות סביבתית מלאה. את הפרויקט מוביל מכון המחקר הצרפתי CEA-Leti, ובו משתתפים 58 גופים הכוללים חברות גדולות, סטארטאפים, אוניברסיטאות, ארגוני מחקר, וגופים רגולטוריים מכל רחבי אירופה.

הפרויקט נועד לבחון ולהטמיע פתרונות מקיימים בכל שלבי מחזור החיים של ייצור שבבים – משלב הפקת חומרי הגלם, דרך תהליכי הייצור ועד לניהול פסולת והפחתת פליטות גזי חממה. במקביל, GENESIS משתלב עם מטרות העסקה הירוקה האירופית ועם חוק השבבים האירופי שמטרתו להגדיל את נתח השוק האירופי בשוק השבבים העולמי ל-20% עד שנת 2030.

לדברי לורן פיין, ראש תחום אלקטרוניקה מקיימת ב-CEA-Leti:
"הפרויקט נבנה כדי להתמודד עם האתגר המורכב של הקמת תעשיית שבבים בת קיימא באמת. המבנה שלו משקף את הדחיפות וההזדמנות של המעבר הירוק באירופה."

בין יעדי הפרויקט:

• פיתוח חלופות ללא PFAS – חומרים כימיים עמידים ("כימיקלים נצחיים") המצויים בשימוש נרחב בייצור שבבים, אך מעוררים דאגה סביבתית ורגולטורית באירופה ובארה"ב.
• הטמעת מערכות ניטור ובלימה מבוססות חיישנים, לצורך שליטה בזמן אמת על פליטות מזהמות מתהליכי הייצור.
• שיפור היעילות האנרגטית ומיחזור חומרים בתהליכי ייצור השבבים.

הפרויקט מתבצע במסגרת Chips Joint Undertaking (Chips JU) – שותפות ציבורית־פרטית במימון משותף של הנציבות האירופית, מדינות החברות באיחוד, והמזכירות הפדרלית לחינוך, מחקר וחדשנות של שווייץ (SERI).

לדברי אנטון צ’יצ’קוב, ראש תכניות ב־Chips JU:
"ככל ששבבים הופכים לתשתית של מערכות AI, אנרגיה ותקשורת – כך גם טביעת הרגל הסביבתית שלהם גדלה. GENESIS בא לענות על אתגר זה על ידי קידום חלופות ברות קיימא."

הפוסט האיחוד האירופי השיק את פרויקט GENESIS בהיקף €55 מיליון לצמצום ההשפעה הסביבתית של תעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סין נוקטת צעדים כדי לבסס את השליטה שלה בחומרים נדירים הנחוצים לייצור מוליכים למחצה, באמצעות תקנה שנכנסה לתוקף ב-1 באוקטובר. בתגובה להגבלות היצוא של סין, סוכנות הביטחון של ארה"ב DARPA ביקשה מחברת Raytheon לפתח סוגים חדשים של מוליכים למחצה שאינם תלויים בחומרים בשליטת סין, כך לפי דיווח של אתר Tom’s Hardware.

מוליכים למחצה בעלי מרווח פסים רחב, כמו גליום ניטריד (GaN), משמשים בייצור שבבים מתקדמים להגברת הספק ומגברי תדר רדיו, וסין מחזיקה בנתח גדול מאספקת הגליום העולמית. הדיווח מראה כי הגבלות היצוא של סין על גליום מציבות סיכונים אפשריים לביטחון הלאומי של ארה"ב. כדי להתמודד עם האתגר, DARPA ביקשה מ-Raytheon לפתח מוליכים למחצה המבוססים על יהלום סינתטי וניטריד אלומיניום (AIN).

על פי דיווחים, בעוד ש-GaN הוא חומר מוביל למוליכים למחצה בהספק גבוה ובתדרים גבוהים עם מרווח פסים של 3.4 אלקטרון וולט, ליהלום סינתטי יש פוטנציאל להתעלות על יכולות ה-GaN עם מרווח פסים של כ-5.5 אלקטרון וולט. עם זאת, יהלום סינתטי עדיין נחשב לחומר מוליך למחצה מתפתח, וקיימים אתגרים רבים לפני שניתן יהיה לייצרו בהיקף נרחב. ניטריד האלומיניום מאופיין במרווח פסים אף רחב יותר, של כ-6.2 אלקטרון וולט.

Raytheon מתכננת לפתח מוליכים למחצה מבוססי יהלום וניטריד אלומיניום לשימוש במערכות מכ"ם ותקשורת מתקדמות, כולל מתגי תדר רדיו, מגבילי עוצמה ומגברים שיאפשרו שילובם במערכות נשק מהירות. עם זאת, החברה עדיין לא פיתחה מוליכים למחצה מתאימים.

בהודעה לעיתונות, Raytheon ציינה כי במהלך השלב הראשון של החוזה, הצוות של טכנולוגיות מתקדמות יפתח שכבות מוליכים למחצה המבוססות על יהלום וניטריד אלומיניום וישלב אותם במערכות אלקטרוניות. השלב השני יתמקד באופטימיזציה ובבשלות הטכנולוגיה לייצור השכבות בקטרים גדולים יותר לשימוש בחיישנים.

קולין וולן, נשיא הטכנולוגיות המתקדמות ב-Raytheon, צוטט בהודעה לעיתונות כי "זהו צעד משמעותי קדימה שיחולל שוב מהפכה בטכנולוגיית המוליכים למחצה". הוא הדגיש כי "ל-Raytheon יש ניסיון מוכח בפיתוח חומרים דומים כמו גליום ארסניד וגליום ניטריד למערכות משרד הביטחון. על ידי ניצול ההיסטוריה החלוצית שלנו והמומחיות שלנו במיקרואלקטרוניקה מתקדמת, נעבוד לקידום החומרים הללו לשימושים עתידיים."

הפוסט ארה"ב מגיבה להגבלות היצוא של גליום מצד סין עם יוזמה חדשה למוליכים למחצה מבוססי יהלום הופיע לראשונה ב-Chiportal.