מפעל השבבים של אינטל במגדבורג, גרמניה, בהשקעה של 10 מיליארד אירו (כ-10.5 מיליארד דולר), נתקל במכשול משמעותי כאשר המדינה עומדת בפני מאבק תקציבי קריטי בין מימון ייצור שבבים מתקדם לבין קידום טכנולוגיית סוללות ליתיום. עיכוב בפרויקט של אינטל, שנועד להיות אבן יסוד בתוכנית השבבים האירופית, מדגיש את המתח הגובר בממשלת גרמניה על הקצאת משאבים.

בעוד השבבים חיוניים לתעשיות הרכב והטכנולוגיה, והסוללות נחשבות למפתח לעתיד הרכבים החשמליים, המאבק התקציבי עלול לשנות את פני התעשייה בגרמניה. המחוקקים שוקלים להפנות את המימון למחקר בסוללות, דבר שמעמיד את עתיד מפעל השבבים של אינטל בסכנה, ומסכן את שאיפות הריבונות הטכנולוגית של גרמניה.

לפי דיווחים, הממשלה הגרמנית העניקה לאינטל כ-10 מיליארד אירו בסובסידיות למפעל במגדבורג, אך כעת המימון בסכנת הקפאה. חוקרים ומחוקקים בגרמניה קוראים להקצות מחדש את הכספים לטובת מחקר ופיתוח של טכנולוגיות סוללות ליתיום, המהוות חלק קריטי במעבר האנרגיה של המדינה.

הפוסט מפעל השבבים של אינטל במגדבורג מתעכב בעקבות מאבק תקציבי בין שבבים לסוללות בגרמניה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"הביקוש העולמי לשבבים גואה, בעקבות עליית הטכנולוגיות החדשות כגון אינטליגנציה מלאכותית, רשתות 5G ורכבים חשמליים. אולם, ייצור השבבים באירופה מפגר מאחורי מתחרים מרכזיים כמו ארצות הברית וסין." כך כותב האנליסט בארט ברווארס באתר Innovation Origin.

"האיחוד האירופי, המכיר בחשיבות השבבים למעבר הדיגיטלי והירוק שלו, כבר הציב מטרה להגיע ל-20% מייצור השבבים העולמי עד 2030. עם זאת, לפי ESIA, יש לנקוט בפעולות נוספות כדי להפוך את החזון הזה למציאות."

לדברי ברווארס, כדי להוביל את המאמץ הזה, ESIA ממליץ על מינוי "שליח שבבים", בכיר ייעודי שיתאם את המטרות התעשייתיות של אירופה עם אסטרטגיית השבבים שלה. בכיר זה יפעל בתיאום עם תעשיות שונות, החל מרכב ועד אנרגיה מתחדשת, כדי להבטיח שאירופה תישאר תחרותית במרוץ השבבים העולמי.

"קריאת ESIA מגיעה בזמן קריטי. הביקוש העולמי לשבבים גואה, בעקבות עליית טכנולוגיות כמו אינטליגנציה מלאכותית, רשתות 5G ורכבים חשמליים. אך ייצור השבבים של אירופה מפגר כיום מאחורי מתחרים מרכזיים כמו ארצות הברית וסין. ESIA טוען כי אירופה זקוקה לגישה מאוחדת ופרואקטיבית כדי להדביק את הפער."

חוק השבבים 2.0

"בעוד חוק השבבים של האיחוד האירופי היה צעד חשוב קדימה, ESIA דוחף ל"חוק שבבים 2.0" שיחזק עוד יותר את אקוסיסטם השבבים של אירופה. המדיניות המעודכנת צריכה לטפל בפערים במסגרת המקורית, כמו האצת תהליך האישור למפעלי ייצור שבבים. עיכובים נוכחיים, כך מציינת ESIA, מעמידים חברות אירופיות בעמדת נחיתות מול חברות מאזורים אחרים."

ESIA" גם מדגישה את הצורך במשטר סיוע ממלכתי המתאים לעתיד כדי לתמוך במגזר. חברות השבבים האירופאיות מתחרות בשוק העולמי ודורשות רמת תמיכה דומה לזו שמקבלים מתחרים בארה"ב ובאסיה מממשלותיהם."

גישה חכמה למדיניות תחרותית

אחת מהמלצות המפתח של ESIA היא להקים "בדיקת תחרותיות" כלל-אירופאית. זה יבטיח שכל המדיניות, בין אם טכנולוגית, סביבתית או מסחרית, תהיה מתואמת עם המטרה הכוללת של חיזוק תעשיית השבבים האירופית. ESIA מזהירה כי מדיניות סותרת ודרישות מנהלתיות מוגזמות עלולות להחניק את הצמיחה, למנוע מאירופה להגיע ליעד שלה לשנת 2030.

וכמובן, אתגר קריטי נוסף שעומד בפני תעשיית השבבים של אירופה הוא מחסור בעובדים מיומנים. ESIA מעריכה כי אירופה תזדקק ל-10,000 עד 15,000 עובדים מיומנים חדשים כדי לאייש את מפעלי ייצור השבבים המתוכננים לקום בשנים הקרובות. מסכם בארווסט.

לידיעה המקורית

הפוסט איגוד השבבים האירופי פונה לנציבות בדרישה להוצאת חוק השבבים 2.0 ומינוי שליח מיוחד הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הפרלמנט האירופי אימץ בישיבה שהתקיימה ביום שלישי השבוע חקיקה המכונה חוק השבבים האירופי כדי לשפר את תעשיית המוליכים למחצה של האיחוד האירופי (EU). חקיקה זו נועדה להגדיל את הנוכחות הגלובלית של האיחוד האירופי בתחום המוליכים למחצה, לשפר את עמידות שרשרת האספקה ולקדם סביבה עסקית חיובית לעסקים קטנים ובינוניים העוסקים בתכנון וייצור שבבים.

החקיקה מספקת הליכי רישוי יעילים להשקעות בשבבים ומקצה 3.3 מיליארד אירו למחקר וחדשנות הקשורים לשבבים כדי להאיץ את הצמיחה בתחום זה. יתר על כן, יוקם מנגנון תגובה למשבר כדי להעריך סיכונים ולהפעיל התראות מחסור ברחבי האיחוד האירופי, אשר יאפשר לנציבות ליישם אמצעי חירום ולתעדף מוצרים מושפעים בעתות מחסור.

החוק נועד להגדיל באופן משמעותי את היצע המוליכים למחצה של האיחוד האירופי ולהפחית את התלות באסיה, בפרט, מדינות כמו טייוואן, דרום קוריאה וסין השולטות כיום בשוק המוליכים למחצה העולמי. זאת בתגובה לשיבושים בשרשרת האספקה ולמחסור בתעשיות שונות באיחוד האירופי, כולל מגזר הרכב, שנגרמו על ידי מגפת הקורונה. התוכנית מציבה יעד שאפתני להכפיל פי ארבעה את ייצור השבבים של האיחוד האירופי עד 2030, שיהווה 20% מהנתח העולמי, גידול משמעותי ממצבה הנוכחי. יעד זה ידרוש השקעות של יותר מ-43 מיליארד אירו כדי להשיג את יעדי ייצור השבבים שלה.

לנוכח מחסור עולמי במוליכים למחצה ופגיעויות בשרשרת האספקה, חקיקה זו משקפת את מחויבותו של האיחוד האירופי לקידום אוטונומיה אסטרטגית, הרחבת טכנולוגיה ושיתוף פעולה בין מדינות בין חברות לניהול סיכוני שרשרת האספקה. היא גם עולה בקנה אחד עם מטרות רחבות יותר של האיחוד האירופי, כגון הצעות הוועידה לעתיד אירופה, והמטרה של עצמאות המונעת על ידי זעזועים בתחום האנרגיה והמזון עקב משברים כמו זה באוקראינה.

החוק, שזכה לתמיכה גורפת מהפרלמנט האירופי, ממתין כעת לאישור מועצת השרים כדי  להכנס לתוקף.

הפוסט הפרלמנט האירופי אישר את החוק המקצה 43 מיליארד אירו לייצור שבבים באירופה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הנציבות האירופית אישרה ביום חמישי סיוע ממשלתי בסך 8.1 מיליארד אירו לייצור מוליכים למחצה תוצרת אירופה.

56 חברות בגדלים שונים ייעזרו בסובסידיות הללו לבצע 68 פרויקטים ב-14 מדינות חברות: אוסטריה, צ'כיה, פינלנד, צרפת, גרמניה, יוון, אירלנד, איטליה, מלטה, הולנד, פולין, רומניה, סלובקיה וספרד.

הנציבות מקווה שהמימון הציבורי ימשוך גם השקעות פרטיות בגובה 13.7 מיליארד אירו ובכך יקצה סך של כמעט 22 מיליארד אירו לתחום השבבים מעכשיו ועד 2032, התאריך שבו כל הפרויקטים צפויים להגיע לשלב הסופי.

"מימון רב מושקע בפרויקטים האלה", אמרה מרגרט וסטגר, סגנית נשיא הנציבות האירופית הממונה על התחרות. לדבריה, הפרויקטים יתמקדו במחקר ופיתוח של "טכנולוגיות חסכוניות במשאבים" כמו שבבים, מעבדים וחיישנים.

האישור נעשה במסגרת מה שמכונה "פרויקטים חשובים בעלי אינטרס אירופי משותף" (IPCEI), סוג של התחייבות שאמורה להיטיב לא רק עם המדינות המזרימות את הסיוע אלא עם הכלכלה האירופית כולה.

הפוסט הנציבות אישרה סובסידיות חדשות בסך 8 מיליארד אירו לשבבים תוצרת אירופה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שבועות ספורים לאחר שהאיחוד האירופי הכריז על הסכם זמני לקראת פרסום חוק השבבים האירופי המלא, הוא הודיע אמש (10 במאי) על תוכניות להטמיע מערכת לניטור שרשרת האספקה של מוליכים למחצה.

מערכת ההתראה על מוליכים למחצה תאפשר לאיחוד לשתף פעולה עם בעלי עניין בשימור אספקת השבבים באזור. מערכת הפיילוט תשאף לעודד בעלי עניין להעלות את המודעות לכל הפרעה קריטית לאורך שרשרת הערך של המוליכים למחצה.

האיחוד האירופי יוכל להשתמש במערכת זו כדי לבצע הערכה מדויקת של שרשרת האספקה וכל איום שעלול לעמוד בפניו.

כל ארגון שמרכזו באיחוד האירופי ואשר מושפע מהמחסור בשבבים יכול כעת להתריע בפני הנציבות על ידי מילוי טופס מקוון.

המשוב שלהם ייבחן על ידי קבוצת המומחים האירופית למוליכים למחצה (ESEG), שהאיחוד האירופי הקים ואשר תורחב  בקרוב ל'מועצת המוליכים למחצה', אשר תפעל כדי להקל על תגובה למשבר לבעיות שרשרת האספקה שהתעשייה מסמנת.

מערכת ההתראה על מוליכים למחצה תיכלל כחלק מחוק השבבים של האיחוד האירופי, שמטרתו להפוך את האזור למוביל באספקת שבבים. הצעדים שואפים להכפיל את נתח השוק העולמי של האיחוד האירופי במוליכים למחצה ל-20% עד 2030. במסגרת החוק יושקעו יותר מ-43 מיליארד אירו במדיניות המתמקדת בשיפורים בשרשרת האספקה של מוליכים למחצה מעתה ועד 2030.

הפוסט האיחוד האירופי יבצע פיילוט של מערכת ניטור שרשרת האספקה של השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

, TSMC הטאיוואנית מתכננת להקים מפעל מוליכים למחצה בגרמניה, והתכנית עומדת להתקדם כאשר חוק השבבים האירופי יקבל את האישור הסופי שלו ב-18 באפריל. עם הכניסה לתוקף של החוק, יוענקו ליצרניות השבבים סובסידיות של 43 מיליארד יורו כדי לחזק את התחרותיות של היבשת.

כלי תקשורת טאיוואנים בדיווחו כי מספר חברות שותפות של TSMC התבקשו לאחרונה להגיש הצעות מחיר ראשונות לציוד, חומרים מתכלים ומתקני מפעל שיישלחו לגרמניה. הם הדגישו כי TSMC ביקשה מסמכים דומים מספקים לפני שהכריזה על פרויקט הקמת מפעל באריזונה בארצות הברית. הם ניתחו כי TSMC הכניסה את פרויקט בניית מפעל המוליכים למחצה שלה בדרזדן בגרמניה לשלב בשל.

בעבר הודיעה TSMC כי תקים מפעל מוליכים למחצה בגרמניה וניהלה משא ומתן מפורט. בתעשייה מאמינים כי דרזדן היא מועמדת חזקה וכי ההכרזה תתקיים עד ה-18 באפריל (בשבוע הבא)

המטרה העיקרית של חוק המוליכים למחצה של האיחוד האירופי היא לשלם 43 מיליארד יורו כדי לחזק את התחרותיות של מוליכים למחצה באירופה. במקור, תוכנן החוק לסבסד רק מפעלי מוליכים למחצה עתירי טכנולוגיה, אך המדינות החברות באיחוד האירופי הרחיבו את התמיכה הכספית בכל התעשיות הקשורות למוליכים למחצה, כולל מגזרי הייצור, המחקר והפיתוח (מו"פ) והתכנון גם בטכנולוגיות ותיקות.

בעקבות חוק השבבים האמריקאי, דרום קוריאה, טאיוואן ויפן מעבירות גם הן הצעות חוק למשיכת מתקני ייצור מוליכים למחצה למדינותיהן בזו אחר זו. סמסונג בתגובה מתכננת לבנות את אשכול המוליכים למחצה הגדול בעולם ביונגין, קוריאה עד שנת 2042. אבל ההשקעה של TSMC במתקני הייצור אגרסיבית יותר, מה שצפוי להגדיל את הנטל על סמסונג, שהציבה לעצמה יעד להפוך ליצרנית השבבים מספר 1 בעולם עד 2030.

הפוסט TSMC עומדת להכריז בקרוב על בניית מפעל בדרזדן שבגרמניה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברות השבבים בבריטניה מתחננות לסובסידיות מממשלת בריטניה כדי לא לאבד את תעשיית השבבים שלה למדינות אחרות, כמו ארה"ב, שמזרימות מיליארדי דולרים לייצור המקומי שלהן.

בין חברות השבבים הפועלות בבריטניה ניתן למנות את ARM, דיאלוג, EnSilica ועוד. רבים מבעלי ומנהלי חברות השבבים בבריטניה מתוסכלים מכך שראש הממשלה רישי סונאק טרם פרסם תוכנית לתעשייה, כאשר חלקם מצהירים כי ייתכן שייאלצו לעבור לחו"ל אם הממשלה לא תפרסם תוכנית בקרוב. הממשלה הבטיחה כי האסטרטגיה תפורסם בהקדם האפשרי. חברות בריטיות מתמחות בתכנון, קניין רוחני, מחקר וייצור של מוליכים למחצה מורכבים.

עם זאת, בריטניה מסתכנת באובדן חברות אלה בשל היעדר תמיכה ממשלתית, בניגוד למיליארדים המושקעים על ידי מדינות אחרות, כולל ארה"ב והאיחוד האירופי, בתעשיות המוליכים למחצה שלהן. כאשר חברות שבבים בריטיות רבות תלויות בסין ובטייוואן, המחסור העולמי שנגרם על ידי מגיפת הקורונה חשף את הסכנות של הסתמכות יתר על אזורים אלה.

אנשי התעשייה הבריטים מתייחסים לחוק השבבים של ארה"ב המספק חבילה של 280 מיליארד דולר הכוללת גם מימון של 52 מיליארד דולר להגברת ייצור השבבים המקומי, לאיחוד האירופי שייעד 43 מיליארד אירו לתעשיית השבבים ואף לסין המכינה חבילה בשווי 150 מיליארד דולר לתעשיית השבבים שלה.

הפוסט ראשי תעשיית השבבים בבריטניה מאיימים בעזיבה אם לא תינתן להם סובסידיה כמו שמציעות מדינות אחרות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

TSMC נמצאת בשיחות מתקדמות עם ספקי מפתח על הקמת המפעל האירופי הפוטנציאלי הראשון שלה בעיר הגרמנית דרזדן, מהלך שיאפשר ליצרנית השבבים הגדולה בעולם לנצל את הביקוש הגובר מתעשיית הרכב באזור. כך פורסם בימים האחרונים בעיתונות הכלכלית העולמית.

החברה הטייוואנית שולחת צוות של מנהלים בכירים לגרמניה בתחילת השנה הבאה כדי לדון ברמת התמיכה הממשלתית במפעל הפוטנציאלי, כמו גם ביכולת של שרשרת האספקה המקומית לענות על צרכיה.  אם הכול ילך כשורה יוחל בהקמת המפעל בתחילת 2024.

בשנה שעברה התבקשה TSMC על ידי לקוחותיה באירופה לשקול הקמת מפעל ביבשת, אך עצרה את הבדיקה ראשונית בעקבות הפלישה לאוקראינה. אבל כעת הביקוש הגובר מצד יצרניות הרכב באירופה לאספקה מקומית של שבבים הניע את TSMC לבחון מחדש את הרעיון.

החלטה להקים את המפעל תיתן דחיפה משמעותית לאיחוד האירופי, שמנסה לצמצם את הסתמכותו על יבוא מוליכים למחצה מאסיה. בריסל אישרה מוקדם יותר השנה סובסידיות בסך 43 מיליארד יורו בניסיון למשוך יצרניות שבבים לאירופה.

השיחות של TSMC עם כמה ספקי חומרים וציוד מתמקדות בשאלה אם הם יכולים גם לבצע את ההשקעות הנדרשות לתמיכה במפעל.

אינטל ביקשה מגרמניה להגדיל את הסבסוד למפעל במגדבורג

עלויות האנרגיה הגואה והאינפלציה הגבוהה יותר כבר הניעו את קבוצת השבבים האמריקאית אינטל לבקש תמיכה נוספת מממשלת גרמניה לתוכניתה להקים מפעל בשווי 17 מיליארד אירו בעיר המזרחית מגדבורג. אינטל עדיין מחויבת להשקיע באירופה אך מפעל מגדבורג צריך להיות תחרותי אמרו מקורות בתעשייה.

עם זאת, TSMC לא מתכוונת להקים מפעל שיתחרה בזה של אינטל בטכנולוגיות החדשות ביותר אלא שבבים בטכנולוגיות 22 ו-28 ננומטר כדוגמת המפעל שהיא מקימה ביפן יחד עם סוני.

TSMC תצטרך לשקול אם בניית מפעל בדרזדן תטיל עומס רב מדי על כוח העבודה שלה. יצרנית השבבים כבר שולחת כמה מאות מהנדסים לתמוך במפעלים חדשים שהיא בונה בארה"ב ואמרה כי תצטרך לפרוס 500 עד 600 מהנדסים נוספים כדי לסייע בהקמת המפעל ביפן. למרות זאת, יש המטילים ספק בהצלחת יוזמה כזו. המכירות לאירופה מהוות 6% ממכירות TSMC לעומת 65% לצפון אמריקה.

גם מתחרותי השל TSMC – אינטל וסמסונג הודיעו על הרחבת קיבולות. שלוש יצרניות השבבים הגדולות בעולם מחויבות להשקיע לפחות 380 מיליארד דולר בעשור הקרוב כדי לבנות מפעלים חדשים בטייוואן, דרום קוריאה, ארה"ב, יפן, גרמניה, אירלנד וישראל (של אינטל).

מהירות ההתרחבות הגלובלית העלתה שאלות לגבי הסיכון של התעשייה להתמודד עם שפע השבבים אם הצמיחה הכלכלית העולמית תאט בחדות. אבל כששוק המוליכים למחצה העולמי צפוי להגיע לשווי של טריליון דולר עד 2030, יצרניות השבבים צריכות להחליט כעת כיצד הן יענו על הביקוש הצפוי בהתחשב בכך שהקמת מפעל אורכת שנים.

הפוסט TSMC עומדת להקים בדרזדן את מפעל השבבים הראשון שלה באירופה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל תיהנה ממימון של 6.8 מיליארד אירו (7.3 מיליארד דולר) מכספי חוק השבבים האירופי כדי לסייע לה לבנות את אתר הענק שלה במגדבורג, גרמניה. מרטין קרובר, נציג מגדבורג בבונדסטאג (מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית), חשף את ההחלטה ביום שישי. החלק שמיועד להעברה בשנה זו כבר אושר בתקציב.

האתר במגדבורג המכונה צומת הסיליקון ייבנה החל מתחילת 2023 ויושלם בשנת 2027. הוא יכיל שני פאבים בטכנולוגיות אנגסטרם כפי שחשפה אינטל בהכרזה גדולה בחודש מרץ.

הצעת התקציב הפדרלית חושפת כי השנה תקבל אינטל מימון בסך 2.72 מיליארד אירו (2.91 מיליארד דולר), כאמור יותר משליש הסכום הכולל. עלויות הקמת המפעל תעלה 17 מיליארד אירו.

חוק השבבים של האיחוד האירופי נחקק בפברואר 2022 עם 43 מיליארד אירו (46 מיליארד דולר) שנועדו לעודד השקעות ופיתוח בתעשיית הטכנולוגיה.  מטרת החוק היא להשיג יעד ייצור של 20% מתפוקת המוליכים למחצה בעולם עד 2030. נכון לעכשיו, ייצור המוליכים למחצה של האיחוד האירופי מהווה כ -9% מכלל העולמי.

גרמניה היא אחת המרוויחות הגדולות ביותר עד כה. אינטל גם מתכוונת להשקיע רבות באירלנד בהיקף של 17 מיליארד אירו (18.2 מיליארד דולר). 4.5 מיליארד אירו (4.8 מיליארד דולר) בכל אחת מהמדינות – בצרפת, איטליה, פולין וספרד.כאמור אינטל תישא ב-60% מההוצאה והשאר יבוא ממשלם המיסים האירופי

הפוסט האתר של אינטל בגרמניה יקבל מימון של 6.8 מיליארד אירו במסגרת חוק השבבים האירופי החדש הופיע לראשונה ב-Chiportal.