הנציבות האירופית אישרה חבילת סיוע בהיקף 450 מיליון אירו שמעניקה צ’כיה לחברת השבבים האמריקנית Onsemi, לשם הקמת מפעל שבבי הספק מסיליקון-קרביד (Silicon Carbide, SiC) בעיר רוז’נוב פוד רדהושטם במזרח המדינה. המפעל יהיה הראשון באיחוד האירופי שיכלול שרשרת ייצור מלאה – מגידול הגבישים ועד הרכיבים המוגמרים – וייממן כחלק מהשקעה כוללת של כ־1.64 מיליארד אירו מצד החברה. (European Union)

שבבי הספק מסיליקון-קרביד נחשבים כיום לטכנולוגיה מרכזית בכל הקשור להנעה חשמלית וכלכלית יותר של רכבים חשמליים, עמדות טעינה מהירה, ממירי אנרגיה במערכות סולאריות וטורבינות רוח, וכן ביישומי תעשייה עתירי אנרגיה. בהשוואה לשבבים מסיליקון רגיל, SiC מאפשרים יעילות גבוהה יותר, עבודה במתחים ובטמפרטורות גבוהים יותר ורכיבים קטנים וקלים יותר – תכונות שמתרגמות לחיסכון באנרגיה ולצמצום פליטות, בהתאם ליעדי “המעבר הירוק” של האיחוד. (European Union)

על פי הודעת הנציבות, המפעל החדש יתחיל בפעילות מסחרית ב־2027 וצפוי להיות “ראשון מסוגו” באירופה, גם מבחינת היקף הייצור וגם מבחינת רמת הביצועים של המוצרים, שאינם מיוצרים כיום באיחוד. צ’כיה תעניק את הסיוע בצורת מענק ישיר ל-Onsemi, כאשר בתמורה התחייבה החברה לשורה של תנאים אסטרטגיים: פיתוח הדור הבא של טכנולוגיית SiC בקוטר 200 מילימטרים באירופה, שיפור תהליכי הייצור בשטח האיחוד, פיתוח והפעלה של תוכניות הכשרה והסבה מקצועית שיגדילו את מאגר העובדים המיומנים, וכן העדפת “הזמנות בדירוג עדיפות” (priority-rated orders) במקרה של מחסור בשבבים, בהתאם למנגנונים שנקבעו בחוק השבבים האירופי (European Chips Act). (European Union)

הנציבות בחנה את הסיוע לפי כללי הסיוע המדינתי באיחוד, ובעיקר לפי סעיף 107(3)(ג) באמנת תפקוד האיחוד האירופי. לטענתה, מדובר במהלך בעל “אפקט תמריץ”: ההשקעה לא הייתה מתבצעת באירופה ללא תמיכת המדינה, בין השאר בשל פער מימון מול חלופות השקעה מחוץ לאיחוד. עוד קבעה הנציבות כי ההשפעה על התחרות בתוך האיחוד מוגבלת, משום שהמפעל מכוון לפלח שוק שבו הייצור האירופי הנוכחי אינו מספיק כדי להבטיח שרשרת אספקה עמידה, וכי הסיוע “מידתי ומוגבל למינימום ההכרחי”. Onsemi התחייבה גם לחלוק עם צ’כיה רווחים מעבר לציפיות הבסיסיות, אם יתממשו. (European Union)

הפרויקט משתלב ישירות ביישום חוק השבבים האירופי, שנועד להגביר את האוטונומיה הטכנולוגית של האיחוד ולצמצם את ההסתמכות על ייצור שבבים מחוץ לאירופה. לפי הנציבות, המפעל בצ’כיה אמור לחזק את שרשרת הערך האירופית בשבבי הספק, לחזק את ביטחון האספקה של תעשיית הרכב, האנרגיות המתחדשות והתעשייה הכבדה, ולהוות נדבך נוסף בסדרה של פרויקטים מאושרים בתחום השבבים שממומנים בסיוע מדינתי. (EU Newsletter)

כבר בתחילת 2025 הגישה Onsemi בקשה נפרדת להכרה במפעל ברוז’נוב פוד רדהושטם כ”מתקן ייצור משולב” (Integrated Production Facility) לפי חוק השבבים האירופי – סטטוס שכרוך בהתחייבויות נוספות כלפי האיחוד, אך גם עשוי להקל על תמיכה ורגולציה. ההליך הזה מתנהל במקביל ולא תלוי באישור הסיוע הנוכחי. אם ההכרה תינתן, המפעל יהפוך לאחד מעוגני הייצור המרכזיים של שבבי SiC באירופה, בתקופה שבה הביקוש הגלובלי לרכיבים אלה מזנק בעקבות מהפכת הרכב החשמלי וההאצה במעבר לאנרגיות מתחדשות. (European Union)

הפוסט הנציבות האירופית מאשרת: 450 מיליון אירו למפעל שבבי סיליקון-קרביד של Onsemi בצ’כיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב־2022, אירופה נאלצה לשנות כיוון באופן חד. מדינות נאט"ו התחייבו להגדיל את תקציבי הביטחון עד ל־5% מהתמ"ג עד 2035, והבינו כי לא ניתן להמשיך להסתמך על ארה"ב ואסיה לאספקת טכנולוגיות קריטיות. בלב הדיון – תעשיית השבבים, המהווה תשתית הכרחית לנשק מתקדם, מחשבי־על ויכולות בינה מלאכותית.

הנציבות האירופית הציגה ב־2022 את "חוק השבבים האירופי" – תוכנית שאפתנית להגדיל את ייצור השבבים ביבשת מ־10% ב־2020 ל־20% עד 2030. לצורך כך הוקצו 43 מיליארד אירו להשקעות ציבוריות ופרטיות, במטרה לחזק את שרשראות האספקה ולבנות עצמאות טכנולוגית. "זו השקעה קריטית בריבונות ובביטחון של אירופה," אמרה נשיאת הנציבות אורסולה פון דר ליין.

שבבים – עמוד השדרה של המערכות הצבאיות

מערכות נשק מודרניות – מטילים ומטוסי קרב ועד לוויינים ורחפנים – נשענות על שבבים מתקדמים. המלחמה באוקראינה המחישה זאת היטב: חימוש מדויק וכלי טיס אוטונומיים תלויים ישירות ביכולות עיבוד גבוהות בזמן אמת. פרויקטים דוגמת מערכת הקרב האווירי העתידית (FCAS), שמובילות צרפת, גרמניה וספרד, מדגימים את התלות בשבבים רבי־עוצמה עבור נשק על־קולי, מערכות אוטונומיות ובינה מלאכותית.

אחד המיזמים הבולטים הוא SiPearl, המפתחת את שבב Rhea כחלק מה־European Processor Initiative. השבב מיועד לסופר־מחשבים אירופיים ולשימושים צבאיים כמו סימולציות טילים ורכב אוטונומי. בקיץ האחרון גייסה החברה 130 מיליון אירו להמשך פיתוח וייצור. מנכ"ל החברה, פיליפ נוטון, הדגיש: "חומרה ריבונית חיונית לעצמאות אירופה בתחומי הביטחון והבינה המלאכותית."

פערים ואתגרים

למרות ההתקדמות, אירופה עדיין סובלת ממחסור במפעלי ייצור (fabs). נכון להיום, GlobalFoundries בדרזדן היא המפעל הגדול ביותר, לאחר שהקמת פלטפורמות מתוכננות של אינטל בגרמניה ובפולין נעצרה. "עלינו להרחיב את האקוסיסטם האירופי במיקרואלקטרוניקה," אמר סבסטיאן דובה, מנהל CEA-Leti. עם זאת, השקעות חדשות – כמו הקמת Smart Power Fab של אינפינאון בדרזדן – מאותתות על שינוי מגמה.

אירופה מנסה לצמצם את הפער מול ארה"ב וסין, אך הדרך עוד ארוכה. מומחים כבר קוראים ל"חוק שבבים 2.0" שיחזק את הצעדים הראשונים. כל עוד תלות היבשת ביבוא שבבים מתקדמים נמשכת, לא תוכל אירופה להבטיח עצמאות טכנולוגית וביטחונית מלאה.

הפוסט אירופה מתעצמת מחדש: שבבים במרכז המאמץ הביטחוני הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המדינה שואפת ל־34,500 משרות חדשות בתחום עד 2040 ותשקיע עשרות מיליוני אירו בשיתופי פעולה אירופיים במסגרת חוק השבבים של האיחוד האירופי

אירלנד היא המדינה האחרונה באיחוד האירופי שהציגה אסטרטגיה לאומית חדשה לתחום השבבים, תחת השם "Silicon Island" – אי הסיליקון. יוזמה זו משתלבת במסגרת חוק השבבים האירופי שהושק ב־2023, ונועדה להגדיל את הייצור האירופי של שבבים ל־20% מהייצור העולמי עד 2030.

האסטרטגיה הושקה על ידי שר התעשייה, התיירות והתעסוקה האירי, פיטר בורק, באירוע שנערך במכון טינדל למחקר ופיתוח. בורק הצהיר כי אירלנד כבר מהווה בסיס חזק לתעשייה, עם למעלה מ־130 חברות מקומיות ובינלאומיות, 20,000 עובדים ויצוא שנתי של 13.5 מיליארד אירו. עם התמיכה הנכונה, אמר, אירלנד יכולה להוסיף עד 34,500 משרות חדשות בתחום עד שנת 2040.

כחלק מהאסטרטגיה, הוקצו כבר מעל ל־70 מיליון אירו במימון לאומי ואירופי לפרויקטים בהם משתתף מכון טינדל, כולל שלוש תשתיות ניסוי (Pilot Lines) של האיחוד. כמו כן, הוקם מרכז כישורים לאומי (I-C3) תחת חוק השבבים, ואירלנד הצטרפה ליוזמה האירופית IPCEI בתחום המיקרואלקטרוניקה לצד אנלוג דווייסס ו־14 מדינות נוספות.

נוכחות של ענקיות שבבים

אירלנד כבר מושכת שחקניות מרכזיות בתחום: 15 מתוך 30 חברות השבבים המובילות בעולם פועלות במדינה, ובהן אינטל, אנלוג דווייסס, קואלקום וספקיות כלים לתכנון שבבים כמו Cadence, Siemens ו-Synopsys. החברות הללו משקיעות רבות ב־R&D וייצור.

ג'ורגוס פאגרס, מנהל הפיתוח האסטרטגי במכון טינדל, הדגיש שהמגזר החל להתפתח באירלנד כבר בשנות ה־70, וכיום המדינה מציעה אקוסיסטם מלא, החל מסטארטאפים ועד לרכישות על ידי תאגידי ענק, כמו InfiniLed שנרכשה על ידי Oculus (ששייכת כיום למטא). לדבריו, יש צנרת פעילה של מיזמים חדשים וסטארטאפים מהארץ ומחו"ל.

אתגר ההון האנושי

כמו מדינות רבות, גם אירלנד מתמודדת עם מחסור בכוח אדם מיומן. פאגרס הסביר שמדובר באתגר עולמי, שדורש לא רק רפורמות במערכת ההשכלה, אלא גם למידה מתמשכת לאורך החיים. במסגרת האסטרטגיה, יוקם צוות משימה שיבחן את כלל תחומי תעשיית השבבים כדי לגבש תוכנית פעולה מקיפה.

בשנה הבאה, מכון טינדל יחד עם אוניברסיטת מינסטר הטכנית ישיקו קורס מעשי לייצור שבבים, כולל הכשרה בחדרים נקיים.

מחקר ומעבר לייצור

אירלנד משתתפת בפרויקטי מחקר מרכזיים באיחוד האירופי, בהם IPCEI, NanoIC ו-PIXEurope. מכון טינדל מדורג בעשירייה הראשונה של מקבלי מימון מ־Horizon 2020.

פאגרס ציין כי אחד האתגרים הוא לתרגם את הישגי המחקר ליישומים תעשייתיים ומסחריים. לדבריו, האסטרטגיה הלאומית החדשה היא הצהרת כוונות ראשונה מסוגה, והצטרפות אירלנד לקואליציית השבבים האירופית תחזק את נראותה לא רק במחקר אלא גם בחדשנות תעשייתית.

כיתוב תמונה:
מכון טינדל למחקר ופיתוח בקורק, אירלנד – שותף מרכזי באסטרטגיית השבבים החדשה של המדינה.

אמפמ
כותרת: אירלנד משיקה את "אי הסיליקון": תוכנית לאומית לקידום תעשיית השבבים
כותרת משנה: המדינה מתכננת להקים 34,500 משרות חדשות בתחום עד 2040 ומעמיקה את שיתופי הפעולה באיחוד האירופי
תגים: שבבים, חוק השבבים האירופי, תעשיית השבבים, אירלנד, מכון טינדל, תעסוקה בהייטק, חדשנות טכנולוגית, IPCEI, Horizon Europe
ביטוי מפתח: אסטרטגיית השבבים של אירלנד
נרדפים: תעשיית שבבים, ייצור שבבים, חדשנות באירופה, Silicon Island, חינוך טכנולוגי, אקוסיסטם טכנולוגי

SLUG: ireland-silicon-island-chip-strategy-2025

אם תרצה גרסה נוספת או תמונה תואמת לכתבה – אשמח לעזור.

הפוסט אירלנד משיקה את אסטרטגיית "אי הסיליקון" לחיזוק תעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

האיחוד האירופי השיק את פרויקט GENESIS (ראשי תיבות של Generate a Sustainable Industry for Semiconductors) – מיזם תעשייתי־מחקרי חדש בהיקף של 55 מיליון אירו שמטרתו להוביל את תעשיית השבבים האירופית לעבר קיימות סביבתית מלאה. את הפרויקט מוביל מכון המחקר הצרפתי CEA-Leti, ובו משתתפים 58 גופים הכוללים חברות גדולות, סטארטאפים, אוניברסיטאות, ארגוני מחקר, וגופים רגולטוריים מכל רחבי אירופה.

הפרויקט נועד לבחון ולהטמיע פתרונות מקיימים בכל שלבי מחזור החיים של ייצור שבבים – משלב הפקת חומרי הגלם, דרך תהליכי הייצור ועד לניהול פסולת והפחתת פליטות גזי חממה. במקביל, GENESIS משתלב עם מטרות העסקה הירוקה האירופית ועם חוק השבבים האירופי שמטרתו להגדיל את נתח השוק האירופי בשוק השבבים העולמי ל-20% עד שנת 2030.

לדברי לורן פיין, ראש תחום אלקטרוניקה מקיימת ב-CEA-Leti:
"הפרויקט נבנה כדי להתמודד עם האתגר המורכב של הקמת תעשיית שבבים בת קיימא באמת. המבנה שלו משקף את הדחיפות וההזדמנות של המעבר הירוק באירופה."

בין יעדי הפרויקט:

• פיתוח חלופות ללא PFAS – חומרים כימיים עמידים ("כימיקלים נצחיים") המצויים בשימוש נרחב בייצור שבבים, אך מעוררים דאגה סביבתית ורגולטורית באירופה ובארה"ב.
• הטמעת מערכות ניטור ובלימה מבוססות חיישנים, לצורך שליטה בזמן אמת על פליטות מזהמות מתהליכי הייצור.
• שיפור היעילות האנרגטית ומיחזור חומרים בתהליכי ייצור השבבים.

הפרויקט מתבצע במסגרת Chips Joint Undertaking (Chips JU) – שותפות ציבורית־פרטית במימון משותף של הנציבות האירופית, מדינות החברות באיחוד, והמזכירות הפדרלית לחינוך, מחקר וחדשנות של שווייץ (SERI).

לדברי אנטון צ’יצ’קוב, ראש תכניות ב־Chips JU:
"ככל ששבבים הופכים לתשתית של מערכות AI, אנרגיה ותקשורת – כך גם טביעת הרגל הסביבתית שלהם גדלה. GENESIS בא לענות על אתגר זה על ידי קידום חלופות ברות קיימא."

הפוסט האיחוד האירופי השיק את פרויקט GENESIS בהיקף €55 מיליון לצמצום ההשפעה הסביבתית של תעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הנציבות האירופית תמשיך להקפיד על שיתוף פעולה גלובלי בתחום החדשנות בשבבים, למרות התגברות המתיחות במסחר הבינלאומי, הכריזה סגנית נשיא הנציבות האירופית לטכנולוגיה ריבונותית, הנא וירקונן, בכנס International Technology Forum World שאירח ארגון המחקר הבלגי Imec.

“אירופה חייבת לשמור על מסורת של פתיחות ושיתוף פעולה, כאשר במקביל היא מבטיחה גישה יציבה וחסינה לשבבים שמניעים את כלכלותינו וחברותינו,” אמרה וירקונן. היא חזרה על הצורך במציאת איזון בין הגנה על שרשרת האספקה ובין המשך זרם הידע וההשקעות הגלובליות.

בחודש ינואר הטילה ארצות הברית הגבלות על ייצוא שבבי בינה מלאכותית מתקדמים, שהן חלות על יותר ממחצית מדינות האיחוד האירופי. במקביל, פתחה ממשל טראמפ בחקירה לבחינת הטלת מכסים ייעודיים על יבוא שבבים, צעד שמחזק את המגמה לפיתוח יכולות עיצוב וייצור מקומיות באירופה.

“בעידן הזה של מסחר גלובלי לא מדובר בסוף המודלים החדשניים, אלא בהזדמנות להעמיק שותפויות ולהרחיב אינטגרציה,” הדגישה וירקונן, תוך שהיא מציינת הסכמי שיתוף פעולה דיגיטליים עם יפן, דרום קוריאה, קנדה והודו.

לוק דן הובה, מנכ״ל Imec, תמך בדברי הנציבות: “התעשייה הזו הצליחה בזכות ההתמחות הבינלאומית; קשה לדמיין איזור אחד שישלוט בכל היבטי הטכנולוגיה. אירופה צריכה למנף את היתרונות שלה.” כמופת הציג את ASML ההולנדית, היחידה שמספקת מכונות ליתוגרפיה באורך גל קיצון.

יוזמת Chips Act, שנועדה להכפיל את נתח השוק האירופי ל-20% עד 2030, כוללת שורה של אמצעים לבניית קיבולת טכנולוגית ולחדשנות. מעל 85% מתקציב “Chips for Europe” כבר מחולק, בין השאר להקמת חמישה קווני מו“פ ו־competence centres בכל 27 המדינות.

ב־2024 דו״ח מבקר האירופי מצא כי האיחוד מתרחק מהיעד ומסביר שההגעה ל-20% בנתח שוק מחייבת מהירות רבה יותר. הנציבות תסקר מחדש את היוזמה עד ספטמבר 2026, במטרה לנסח “Chips Act 2.0” שיתמקד בתכנון שבבי AI, ארכיטקטורות חסכוניות באנרגיה, פוטוניקה ושבבי קוואנטום.

“התחרות קשה, אך לאירופה יש חזון, כישרון ומשאבים,” סיכמה וירקונן, וקראה לתעשייה, למרכזי מחקר ולרשויות המדינות החברות לקחת חלק פעיל בתהליך השכתוב, כדי להבטיח את עתיד תעשיית השבבים באירופה.

הפוסט אירופה מתחייבת לשיתוף פעולה גלובלי בתעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במהלך אפריל האחרון הזהיר הנשיא דונלד טראמפ כי בכוונתו להטיל מכסים חדשים על כל שרשרת האספקה האלקטרונית, כולל שבבים, במסגרת חקירות ביטחון לאומי. בצד זאת, האיחוד האירופי מוצא את עצמו מתמודד עם ביקורת קשה על “Chips Act” מ־2023, שמטרתו להכפיל את נתח השוק האירופי ל־20% עד 2030, אך מגדירה היעד כ”שאפתני במיוחד” וחווה קשיים בביצוע.

בלב הדיון עומדת ההכרה כי לאירופה יש כמה מנופי מפתח: חברת ASML ההולנדית שולטת במכונות ליתוגרפיה באורך גל קיצוני (EUV) הדרושות לייצור שבבים מתקדמים, וחברת Zeiss הגרמנית מספקת את המרכיבים האופטיים היחידים לכך. על רקע זה,European Council on Foreign Relations (המועצה האירופית ליחסי חוץ) ECFR, באמצעות קריאתה של קיארה מאלפונטי, ממליצה לגשר על הפערים באמצעות “חשיבות אסטרטגית” – מושג שאומץ ביפן וכולל שמירה על חברות חיוניות בבעלות מקומית, קידום השקעות רב־ממשלתיות ושיתוף פעולה ציבורי־פרטי.

לפי ECFR, יפן הובילה דוגמה ב־2023, כאשר גוף ממשלתי יפני רכש ומחק מהמסחר את JSR Corp, ספקית החומר החשמלי המרכזית בתעשיית השבבים, כדי להבטיח את שליטתה באספקה העולמית. אירופה, לעומת זאת, נותרה מפולגת: מתוך כ־100 מיליארד אירו שהוקצו על ידי המדינות השונות מאז 2023, רק 3.3 מיליארד הגיעו מתקציב האיחוד, מה שמפתח תחרות לא-בריאה בין בירות היבשת.

כדי להתמודד עם הפיזור הזה, יוזמת “קואליציית חצי־מוליכים” שהוקמה במרץ כוללת תשעה מדינות מובילות – אוסטריה, בלגיה, פינלנד, צרפת, גרמניה, איטליה, פולין, ספרד והולנד – במטרה לגבש מיפוי ממצה של יכולות המחקר, הייצור והבדיקה ולחזק שותפויות עם התעשייה. הארגון מציע לערוך מפגשים אזוריים שבהם נציגי המגזר הציבורי והפרטי יגדירו יחד סדרי עדיפויות ותוכניות השקעה רב־בירות.

בהסתמך על המלצותיו של מריו דראגי בדוח התחרותיות של האיחוד, ECFR ממליצה להקצות תקרת תקציבית ייעודית לתעשיית השבבים במסגרת “קרן התחרותיות” החדשה, שתאפשר תמיכה משותפת במיזמים בעלי השפעה גבוהה, תפחית את הסיכון להשקעות פרטיות ותעודד שיתופי פעולה חוצי־גבולות. הקואליציה, המכילה את שוקי התשעה הגדולים, עשויה להשפיע על משא ומתן התקציב השבע־שנתי של האיחוד ולתת דגש לקשר בין שבבים לביטחון, מה שעשוי להרחיב את התמיכה בקרב מדינות החברות.

בימים שבהם המאבק על ממשק הייצור העולמי נעשה אינטנסיבי יותר, מציינת ECFR כי אירופה צריכה לעבור ממודל הגנתי של “מניעת פגיעות” למודל יזום של “ניהול עוצמה”, ולהפוך את “חשיבותה האסטרטגית” למרכיב מרכזי במדיניות התעשייתית. כך תוכל היבשת להבטיח שהיא תישאר שחקן מרכזי בשוק השבבים, ולא תיחשף למהלכים של מדינות אחרות.

הפוסט האיחוד האירופי מכין את חוק השבבים 2.0 על יסוד “חשיבות אסטרטגית” הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ב-12 במרץ 2025 נחתם מסמך משותף תחת השם "Kick-Off Semicon Coalition" בו הודגש הצורך הדחוף לחיזוק מעמד אירופה בתחום השבבים – טכנולוגיה הבסיסית למגוון רחב של תעשיות קריטיות, כגון בינה מלאכותית, תעופה, ביטחון, תחבורה, תקשורת ואנרגיה.

עיקרי ההכרזה:

• גישה משולבת ואסטרטגית: במסגרת ההצהרה הודגש כי יש צורך בשיתוף פעולה הדוק בין ממשלות, תעשייה ומוסדות מחקר, במטרה ליצור אסטרטגיה משותפת שמטרתה הגברת קיבולת הייצור, השקעה במחקר מתקדם ופיתוח כישרונות בתחום.
• חיזוק השרשרת התעשייתית: נמסר כי יש להבטיח שכל שלבי השרשרת התעשייתית בשבבים – מהייצור ועד למסחור – יהיו נגישים וזמינים למדינות האיחוד האירופי.
• חדשנות ומסחור מהיר: בנוסף, ההצהרה קוראת לפיתוח טכנולוגיות חדשניות ואמינות בתוך אירופה ולהאיץ את המסחור של תוצרים מחקריים, תוך שמירה על מעמד המובילות האירופאי.
• שותפויות אסטרטגיות: דרך קידום מדיניות מתואמות, מימון אסטרטגי ושיתופי פעולה בינלאומיים, צפוי אירופה לחזק את מעמדה כחלוצה עולמית בתחום המיקרשיפים.

במהלך החודשים הקרובים, אוסטריה, בלגיה, פינלנד, צרפת, גרמניה, איטליה, ספרד והולנד, יחד עם המשך שיתוף הפעולה עם נציבות האירופית, יעבדו על ניסוח הצהרה שתהיה פתוחה לכל מדינות האיחוד ותבסס את המחויבות האירופאית לחיזוק מעמדה בתחום זה. ראוי לציין כי פולין, שמשמשת כיום כנציגה כמפקחת במסגרת מועצת האיחוד, לקחה חלק במפגש כמשקיפה.

המסמך מציג את המיקרשיפים כ"עוגן" של הכלכלה והחברה המודרנית, ומדגיש כי רק באמצעות אחידות ושאיפה משותפת ניתן להבטיח את ריבונות הטכנולוגיה, העמידות והעצמאות האסטרטגית של אירופה בעולם הגלובלי המשתנה במהירות.

הסכם זה נחתם בתקופה קריטית עבור שוק השבבים העולמי, הצפוי לצמוח ב-9.5% השנה, בעיקר בעקבות הביקוש הגובר לשבבים המיועדים ליישומי בינה מלאכותית. שר הכלכלה ההולנדי, דירק בליארטס, הדגיש כי הולנד כבר אינה לבד בדיון מול ארצות הברית בנושא יצוא מכונות השבבים של ASML.

המחויבות האירופאית לשיפור התשתית הייצורית מתבטאת גם ביוזמות בגרמניה, שם הושקעו מיליארדי יורו בסבסוד הקמת מפעלים חדשים. הפרויקט הבולט ביותר הוא ESMC – מיזם משותף בין TSMC הטריוויאני לבין השחקנים האירופאים NXP, Infineon ובוש. במקביל, התעוררו קשיים עם הפרויקטים של אינטל, שכבו זמנית את פרויקט "המגה" במגדבורג, מה שהשפיע גם על תוכניות בגרמניה, פולין ואיטליה.

היוזמה האירופאית לשיפור התשתיות נבעה מהלקחים הקשים שנלמדו במהלך משבר הקורונה, כאשר מחסור בשבבים הוביל להפרעות חמורות בשרשרת האספקה בתעשיית הרכב. ב-2022 הושק תוכנית סבסודית בסך 43 מיליארד יורו במטרה למשוך מפעילים זרים לאירופה ולהעלות את חלקה של אירופה בייצור השבבים העולמי מ-8% ל-20%. כעת, הקואליציה מציעה לעדכן את היעדים ולהפחית את היעד שהוצב בתוכנית הקודמת.

הפוסט סינרגיה אירופית: תשע מדינות מאחדות כוחות בתעשיית השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מפעל השבבים של אינטל במגדבורג, גרמניה, בהשקעה של 10 מיליארד אירו (כ-10.5 מיליארד דולר), נתקל במכשול משמעותי כאשר המדינה עומדת בפני מאבק תקציבי קריטי בין מימון ייצור שבבים מתקדם לבין קידום טכנולוגיית סוללות ליתיום. עיכוב בפרויקט של אינטל, שנועד להיות אבן יסוד בתוכנית השבבים האירופית, מדגיש את המתח הגובר בממשלת גרמניה על הקצאת משאבים.

בעוד השבבים חיוניים לתעשיות הרכב והטכנולוגיה, והסוללות נחשבות למפתח לעתיד הרכבים החשמליים, המאבק התקציבי עלול לשנות את פני התעשייה בגרמניה. המחוקקים שוקלים להפנות את המימון למחקר בסוללות, דבר שמעמיד את עתיד מפעל השבבים של אינטל בסכנה, ומסכן את שאיפות הריבונות הטכנולוגית של גרמניה.

לפי דיווחים, הממשלה הגרמנית העניקה לאינטל כ-10 מיליארד אירו בסובסידיות למפעל במגדבורג, אך כעת המימון בסכנת הקפאה. חוקרים ומחוקקים בגרמניה קוראים להקצות מחדש את הכספים לטובת מחקר ופיתוח של טכנולוגיות סוללות ליתיום, המהוות חלק קריטי במעבר האנרגיה של המדינה.

הפוסט מפעל השבבים של אינטל במגדבורג מתעכב בעקבות מאבק תקציבי בין שבבים לסוללות בגרמניה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"הביקוש העולמי לשבבים גואה, בעקבות עליית הטכנולוגיות החדשות כגון אינטליגנציה מלאכותית, רשתות 5G ורכבים חשמליים. אולם, ייצור השבבים באירופה מפגר מאחורי מתחרים מרכזיים כמו ארצות הברית וסין." כך כותב האנליסט בארט ברווארס באתר Innovation Origin.

"האיחוד האירופי, המכיר בחשיבות השבבים למעבר הדיגיטלי והירוק שלו, כבר הציב מטרה להגיע ל-20% מייצור השבבים העולמי עד 2030. עם זאת, לפי ESIA, יש לנקוט בפעולות נוספות כדי להפוך את החזון הזה למציאות."

לדברי ברווארס, כדי להוביל את המאמץ הזה, ESIA ממליץ על מינוי "שליח שבבים", בכיר ייעודי שיתאם את המטרות התעשייתיות של אירופה עם אסטרטגיית השבבים שלה. בכיר זה יפעל בתיאום עם תעשיות שונות, החל מרכב ועד אנרגיה מתחדשת, כדי להבטיח שאירופה תישאר תחרותית במרוץ השבבים העולמי.

"קריאת ESIA מגיעה בזמן קריטי. הביקוש העולמי לשבבים גואה, בעקבות עליית טכנולוגיות כמו אינטליגנציה מלאכותית, רשתות 5G ורכבים חשמליים. אך ייצור השבבים של אירופה מפגר כיום מאחורי מתחרים מרכזיים כמו ארצות הברית וסין. ESIA טוען כי אירופה זקוקה לגישה מאוחדת ופרואקטיבית כדי להדביק את הפער."

חוק השבבים 2.0

"בעוד חוק השבבים של האיחוד האירופי היה צעד חשוב קדימה, ESIA דוחף ל"חוק שבבים 2.0" שיחזק עוד יותר את אקוסיסטם השבבים של אירופה. המדיניות המעודכנת צריכה לטפל בפערים במסגרת המקורית, כמו האצת תהליך האישור למפעלי ייצור שבבים. עיכובים נוכחיים, כך מציינת ESIA, מעמידים חברות אירופיות בעמדת נחיתות מול חברות מאזורים אחרים."

ESIA" גם מדגישה את הצורך במשטר סיוע ממלכתי המתאים לעתיד כדי לתמוך במגזר. חברות השבבים האירופאיות מתחרות בשוק העולמי ודורשות רמת תמיכה דומה לזו שמקבלים מתחרים בארה"ב ובאסיה מממשלותיהם."

גישה חכמה למדיניות תחרותית

אחת מהמלצות המפתח של ESIA היא להקים "בדיקת תחרותיות" כלל-אירופאית. זה יבטיח שכל המדיניות, בין אם טכנולוגית, סביבתית או מסחרית, תהיה מתואמת עם המטרה הכוללת של חיזוק תעשיית השבבים האירופית. ESIA מזהירה כי מדיניות סותרת ודרישות מנהלתיות מוגזמות עלולות להחניק את הצמיחה, למנוע מאירופה להגיע ליעד שלה לשנת 2030.

וכמובן, אתגר קריטי נוסף שעומד בפני תעשיית השבבים של אירופה הוא מחסור בעובדים מיומנים. ESIA מעריכה כי אירופה תזדקק ל-10,000 עד 15,000 עובדים מיומנים חדשים כדי לאייש את מפעלי ייצור השבבים המתוכננים לקום בשנים הקרובות. מסכם בארווסט.

לידיעה המקורית

הפוסט איגוד השבבים האירופי פונה לנציבות בדרישה להוצאת חוק השבבים 2.0 ומינוי שליח מיוחד הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הפרלמנט האירופי אימץ בישיבה שהתקיימה ביום שלישי השבוע חקיקה המכונה חוק השבבים האירופי כדי לשפר את תעשיית המוליכים למחצה של האיחוד האירופי (EU). חקיקה זו נועדה להגדיל את הנוכחות הגלובלית של האיחוד האירופי בתחום המוליכים למחצה, לשפר את עמידות שרשרת האספקה ולקדם סביבה עסקית חיובית לעסקים קטנים ובינוניים העוסקים בתכנון וייצור שבבים.

החקיקה מספקת הליכי רישוי יעילים להשקעות בשבבים ומקצה 3.3 מיליארד אירו למחקר וחדשנות הקשורים לשבבים כדי להאיץ את הצמיחה בתחום זה. יתר על כן, יוקם מנגנון תגובה למשבר כדי להעריך סיכונים ולהפעיל התראות מחסור ברחבי האיחוד האירופי, אשר יאפשר לנציבות ליישם אמצעי חירום ולתעדף מוצרים מושפעים בעתות מחסור.

החוק נועד להגדיל באופן משמעותי את היצע המוליכים למחצה של האיחוד האירופי ולהפחית את התלות באסיה, בפרט, מדינות כמו טייוואן, דרום קוריאה וסין השולטות כיום בשוק המוליכים למחצה העולמי. זאת בתגובה לשיבושים בשרשרת האספקה ולמחסור בתעשיות שונות באיחוד האירופי, כולל מגזר הרכב, שנגרמו על ידי מגפת הקורונה. התוכנית מציבה יעד שאפתני להכפיל פי ארבעה את ייצור השבבים של האיחוד האירופי עד 2030, שיהווה 20% מהנתח העולמי, גידול משמעותי ממצבה הנוכחי. יעד זה ידרוש השקעות של יותר מ-43 מיליארד אירו כדי להשיג את יעדי ייצור השבבים שלה.

לנוכח מחסור עולמי במוליכים למחצה ופגיעויות בשרשרת האספקה, חקיקה זו משקפת את מחויבותו של האיחוד האירופי לקידום אוטונומיה אסטרטגית, הרחבת טכנולוגיה ושיתוף פעולה בין מדינות בין חברות לניהול סיכוני שרשרת האספקה. היא גם עולה בקנה אחד עם מטרות רחבות יותר של האיחוד האירופי, כגון הצעות הוועידה לעתיד אירופה, והמטרה של עצמאות המונעת על ידי זעזועים בתחום האנרגיה והמזון עקב משברים כמו זה באוקראינה.

החוק, שזכה לתמיכה גורפת מהפרלמנט האירופי, ממתין כעת לאישור מועצת השרים כדי  להכנס לתוקף.

הפוסט הפרלמנט האירופי אישר את החוק המקצה 43 מיליארד אירו לייצור שבבים באירופה הופיע לראשונה ב-Chiportal.