רשויות האיחוד האירופי וקהילת הבינה המלאכותית הביעו דאגה מהגבלות ייצוא חדשות של ארצות הברית, אשר יחולו על רוב מדינות האיחוד האירופי ועלולות להפריע לתכניות לפיתוח מודלים של בינה מלאכותית באמצעות סופר-מחשבים אירופיים.

נציבי האיחוד האירופי, הנה וירקונן ומרוש שפצ'וביץ', הביעו את עמדתם לאחר שהממשל של הנשיא ביידן הודיע על המגבלות, שיחולו על 17 ממדינות האיחוד האירופי.

לדבריהם, "אנו מאמינים שזה גם באינטרס הכלכלי והביטחוני של ארצות הברית שהאיחוד האירופי ירכוש שבבי AI מתקדמים מארצות הברית ללא הגבלות".

עוד הוסיפו, "יש לראות באיחוד האירופי הזדמנות כלכלית עבור ארצות הברית, ולא סיכון ביטחוני. אנו בטוחים שנוכל למצוא דרך לשמור על שרשרת אספקה טרנס-אטלנטית בטוחה לטכנולוגיות AI ולסופר-מחשבים".

הסבר הממשל האמריקאי

הממשל האמריקאי ציין כי קיבל את ההחלטה על מנת לוודא שטכנולוגיה אמריקנית "תומכת בשימוש גלובלי בבינה מלאכותית וכדי למנוע מגורמים עוינים לנצל את הטכנולוגיות המתקדמות".

18 מדינות נבחרו כ"שותפות ובעלות ברית" אשר אליהן לא יחולו המגבלות, כולל בריטניה, נורבגיה ועשר מדינות מהאיחוד האירופי כמו בלגיה, דנמרק, פינלנד, גרמניה, ספרד ושוודיה.

לעומת זאת, שאר המדינות יוגבלו בכמות שבבי ה-GPU שהן יכולות לייבא מארצות הברית. שבבים אלו חיוניים למחשבי על גדולים המאפשרים פיתוח והדרכה של מודלים של AI, כמו "מפעלי ה-AI" המתוכננים באיחוד האירופי.

לדברי דובר הנציבות האירופית, תומאס רנייה, "המגבלות עלולות להשפיע על הפעלת יכולות מחשבי העל הקיימות והמתוכננות במדינות מסוימות באיחוד האירופי ובחברותיהן".

הוא הוסיף כי בימים הקרובים תיערך התייעצות עם מדינות האיחוד והתעשייה על מנת לאסוף מידע ולהעריך את ההשפעה.

תלות בשבבים אמריקניים

מדינות כמו לוקסמבורג, צ'כיה, בולגריה, סלובניה ופורטוגל, שבהן ממוקמים מחשבי על של האיחוד האירופי, אינן נחשבות לשותפים מועדפים. בנוסף, גם ביוון, פולין והונגריה, שבהן מתוכננים סופר-מחשבים חדשים, יחולו המגבלות. איגוד DigitalEurope קורא להקמת מועצה מיוחדת לטכנולוגיות קריטיות ולשימושים כפולים בין האיחוד האירופי לארצות הברית על מנת להבטיח שהאיחוד יישאר בעל ברית כלכלי אמין.

פיליפ נוטון, מייסד חברת SiPearl, ציין כי יש צורך דחוף בפיתוח GPU אירופי עצמאי ובמעבר לתוכנות חלופיות כמו CUDA של NVIDIA, אשר קושרת את החוקרים לשבביה.

הפוסט מגבלות ייצוא על שבבי AI מארצות הברית מעוררות דאגה באיחוד האירופי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

TSMC, יצרנית השבבים הגדולה בעולם, החלה בייצור שבבים מתקדמים בטכנולוגיית 4 ננומטר ללקוחות אמריקניים במתקניה באריזונה, כך הודיעה שרת המסחר האמריקנית ג'ינה ריימונדו. צעד זה מהווה אבן דרך במאמצי ממשל הנשיא ג'ו ביידן בתחום השבבים. בנובמבר בשנה שעברה, אישרה מחלקת המסחר מענק בסך 6.6 מיליארד דולר ליחידת הייצור של TSMC בארה"ב להקמת מפעל שבבים בפיניקס, אריזונה.

"לראשונה בהיסטוריה של ארצנו, אנו מייצרים שבבים מתקדמים בטכנולוגיית 4 ננומטר על אדמת ארה"ב, בעבודת עובדים אמריקנים — ברמת איכות ותפוקה המקבילה לזו של טאיוואן," אמרה ריימונדו, והוסיפה כי הייצור החל בשבועות האחרונים. "זהו הישג גדול — דבר שמעולם לא נעשה קודם לכן, ורבים טענו שזה בלתי אפשרי," ציינה ריימונדו לגבי תחילת הייצור שטרם נחשפה קודם לכן.

בשנה שעברה, הסכימה TSMC להגדיל את השקעתה המתוכננת ב-25 מיליארד דולר, לסך כולל של 65 מיליארד דולר, ולהקים מפעל שלישי באריזונה עד שנת 2030.

הקונגרס האמריקני יצר בשנת 2022 תוכנית סובסידיות בסך 52.7 מיליארד דולר למחקר וייצור שבבים מתקדמים. במסגרת התוכנית, הסכימו חמש החברות המובילות בתחום להקים מתקנים בארה"ב.

TSMC צפויה לייצר את טכנולוגיית 2 ננומטר המתקדמת ביותר שלה במפעל השני באריזונה, שיתחיל בייצור בשנת 2028. בנוסף, החברה הסכימה להשתמש בטכנולוגיית ייצור השבבים המתקדמת ביותר שלה, "A16," באריזונה.

המחלקה גם העניקה ל-TSMC הלוואות ממשלתיות מסובסדות בסך של עד 5 מיליארד דולר.

הפוסט TSMC מתחילה בייצור שבבים מתקדמים בטכנולוגית 4 ננומטר בארה"ב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

משרד ההגנה האמריקני הודיע על השקעה נוספת של 160 מיליון דולר במסגרת חוק השבבים והמדע של ממשל ביידן, במטרה לחזק את תעשיית השבבים המקומית בארה"ב.

מתוך סכום זה, 148 מיליון דולר יושקעו ישירות בשמונה מרכזי Microelectronics Commons הפזורים ברחבי ארה"ב. המרכזים פועלים כבסיסים אזוריים לפיתוח תעשיית השבבים בארה"ב, ומשתפים פעולה עם כ-1,200 אוניברסיטאות, חברות פרטיות וארגונים מ-35 מדינות שונות, בנוסף לוושינגטון, הבירה.

מימון ותמיכה מרכזית במרכזים אזוריים

להלן פירוט ההשקעות המרכזיות במרכזים:

• מסצ'וסטס: הקואליציה למיקרואלקטרוניקה בצפון-מזרח ($18.7 מיליון)
• אינדיאנה: מרכז Silicon Crossroads ($16.6 מיליון)
• קליפורניה: מרכז ההגנה והאלקטרוניקה בקליפורניה ($27 מיליון)
• קרוליינה הצפונית: מרכז Leap Ahead עבור מוליכים רחבי פס ($23.7 מיליון)
• אריזונה: מרכז Southwest Advanced Prototyping ($18.7 מיליון)
• אוהיו: הקונסורציום למיקרואלקטרוניקה במערב התיכון ($12.3 מיליון)
• ניו יורק: מרכז הטכנולוגיה האזורי בצפון-מזרח ($10.6 מיליון)
• קליפורניה: מרכז AI Hardware בצפון-מערב הפסיפי ($15.3 מיליון)

ההשקעה תתמקד בהקמת תשתיות, תמיכה בתפעול, ופיתוח כוח אדם ברחבי שמונת המרכזים הקיימים. בנוסף, סכום של 10 מיליון דולר יוקצה לפתרונות חוצי מרכזים שיאפשרו גישה משותפת לכלים ושירותים חיוניים כגון עיצוב אוטומטי, תוכנות וחומרה, וכלי מחשוב ענן. 2 מיליון דולר נוספים יושקעו בפרויקטים אב-טיפוס עבור מרכז Silicon Crossroads באינדיאנה.

חזון לטווח ארוך

דב שנוי, מנהל תחום המיקרואלקטרוניקה בפנטגון, הסביר כי Microelectronics Commons שואף להפוך רעיונות חדשניים ומעבדות אב-טיפוס לפס ייצור מקומי. המטרה היא יצירת רשת לאומית של מרכזי חדשנות אזוריים שיפתחו כישרונות מקומיים, יפחיתו מחסומים לחדשנות, ויבגרו טכנולוגיות מתקדמות בתחום המיקרואלקטרוניקה.

ההשקעה החדשה היא נדבך נוסף במאמצי ארה"ב לחזק את מעמדה כמעצמה טכנולוגית בתחום השבבים, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים והצורך באספקה עצמאית ואמינה.

הפוסט הפנטגון ישקיע 160 מיליון דולר המיועדים בעיקר לשמונה מרכזי Microelectronics Commons הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ביום רביעי, 2 באוקטובר 2024, חתם נשיא ארה"ב על חוק חדש – "חוק בניית שבבים באמריקה" (Building Chips in America Act), אשר יחריג פרויקטים של ייצור שבבים מהצורך בבדיקות סביבתיות במסגרת חוק המדיניות הלאומית לסביבה (NEPA). החוק החדש מבקש לזרז את הליך האישור לפרויקטים בתעשיית השבבים, אך הוא זוכה לביקורת על כך שהוא מבטל אמצעי הגנה סביבתיים חשובים. חוק בניית השבבים באמריקה נועד לסייע בתמיכה בתעשיית השבבים האמריקאית, שנמצאת במרכזן של טכנולוגיות רבות, כמו אינטיליגנציה מלאכותית, רכבים חשמליים, פאנלים סולאריים, ציוד רפואי ואפילו כלי נשק. עם זאת, כיום רק כ-10% מייצור השבבים הגלובלי נעשה בארה"ב, לעומת 37% ב-1990. הממשל האמריקני מבקש להגדיל את אחוז הייצור המקומי, ובכך לתמוך בביטחון הלאומי ובשרשראות האספקה.

התומכים בחוק טוענים כי בדיקות NEPA עשויות לעכב את בניית המפעלים, וללא תרומה משמעותית נוספת לאיכות הסביבה. החוק יאפשר להאיץ את הקמתם של מתקנים חדשים באופן אחראי, תוך שמירה על החוקים הסביבתיים המרכזיים האחרים, כמו חוק האוויר הנקי וחוק המים הנקיים. עם זאת, מתנגדי החוק מציינים כי תהליך NEPA מספק הגנה חשובה נגד נזקים סביבתיים ועוזר לציבור להשתתף בתהליך קבלת ההחלטות.

בין המתנגדים נמצא ארגון הסביבה האמריקני סיירה קלאב, אשר טוען כי תעשיית השבבים ידועה בשימוש נרחב בחומרים רעילים כ-PFAS, ומדגיש כי החרגת הפרויקטים מבדיקות NEPA פוגעת בהגנה על מי השתייה, איכות האוויר, שינויי האקלים ובריאות הקהילות המקומיות.

החוק מתווסף לתוכנית הכלכלית של הנשיא ביידן, שמטרתה להחזיר את ייצור השבבים לארה"ב, ליצור מקומות עבודה ולהגביר את החדשנות. לדברי מזכירת המסחר ג'ינה ריימונדו, החוק יאפשר לבנות מתקני ייצור מהר יותר, ובכך לתרום לביטחון הלאומי של ארה"ב.

המתנגדים והסביבה מדגישים את הצורך באיזון בין יעדי כלכלה וביטחון לבין שמירה על איכות הסביבה, בעוד התומכים רואים בחוק צעד הכרחי להפחתת התלות של ארה"ב בייצור שבבים בסין ולחיזוק המובילות הטכנולוגית של אמריקה בעולם.

הפוסט "חוק בניית שבבים באמריקה" עליו חתם הנשיא ביידן בתחילת אוקטובר יזרז בניית מפעלי שבבים על חשבון תנאים סביבתיים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל זכתה בחוזה של 3.5 מיליארד דולר עם הפנטגון לייצור שבבים מתקדמים לשימושים צבאיים ומודיעיניים.   לפי דיווח של בלומברג, הכסף הוענק לאינטל במסגרת Secure Enclave, תוכנית שהקימה ממשלת ארה"ב לפיקוח על ייצור שבבים מתקדמים עבור פעולות של ארה"ב. 

בעוד שפרטים על הפרויקט נשמרים ברובם בסוד, ייצור השבבים יתפרס על פני מספר מפעלים ומדינות, כולל מתקן ייצור באריזונה, שם כבר יש לאינטל בסיס פעילות רחב. 

למרות התלהבות הממשלה להעניק את המימון לחברה האמריקנית דווח בבלומברג כי התעוררו שאלות בנוגע לחוכמה שבסמכותה של חברה אחת בלבד לספק את תוצאות הפרויקט הרצויות.

ביוני 2024 דווחו בעיות בנושא מימון הפרויקט. במקור, החוזה הכולל בסך 3.5 מיליארד דולר היה אמור להתחלק בין מחלקת המסחר לבין מחלקת ההגנה, אולם לאחר שמחלקת ההגנה חזרה בה מהתחייבותה לספק 2.5 מיליארד דולר למימון הפרויקט, נותרה מחלקת המסחר לשאת בכל העלות.

באותו זמן, מחלקת המסחר קיוותה שתוכל לכסות את הפער על ידי הקצאת כספים שהתקבלו ממכירת ספקטרום במסגרת חוק ספקטרום וביטחון לאומי, מה שיאפשר להשתמש בכסף שנוצר מהמכירה למימון תוכניות טכנולוגיה ממשלתיות. עם זאת, חקיקה זו עדיין נמצאת בקריאה שנייה בסנאט האמריקני.

אינטל מתמודדת עם בעיות משלה, לאחר שנקלעה למשבר בעקבות הפסד נטו של 1.6 מיליארד דולר ברבעון השני של 2024. כתוצאה מכך, החברה הודיעה על תוכנית קיצוץ בעלויות בהיקף של 10 מיליארד דולר, הכוללת פיטורי יותר מ-15,000 עובדים מצוותה הגלובלי, מהלך שעלול לסכן את מימון חוק השבבים (CHIPS Act).

כפי שדווח לראשונה במרץ 2024, אינטל הייתה אמורה לקבל מימון ישיר בסך 8.5 מיליארד דולר, בנוסף ל-11 מיליארד דולר בהלוואות בריבית נמוכה ו-25 אחוזי זיכוי מס השקעה על השקעות הון של עד 100 מיליארד דולר באריזונה, ניו מקסיקו, אוהיו ואורגון.

עם זאת, לאחרונה דווח כי מחלקת המסחר דחתה את בקשת החברה לקבלת המימון, והתעקשה כי על יצרנית השבבים הבעייתית לעמוד תחילה באבני דרך מרכזיות ולבצע בדיקות נאותות משמעותיות לפני שתשקול לשחרר את הכסף.

הפוסט אינטל זוכה במענק של 3.5 מיליארד דולר לייצור שבבים צבאיים למרות המחלוקת על מימון חוק השבבים (CHIPS Act)  הופיע לראשונה ב-Chiportal.

כך עולה מדוח מצב התעשייה של איגוד תעשיית השבבים (SIA) שהוכן בשיתוף עם חברת הייעוץ Boston Consulting Group ואוניברסיטת אוקספורד שהתפרסם השבוע

"בשנים האחרונות חוותה תעשיית השבבים צמיחה משמעותית לצד אתגרים רבים, כאשר שנת 2024 מהווה נקודת מפנה עבור המגזר האמריקני. על פי דוח מצב התעשייה של איגוד תעשיית השבבים (SIA), היקף המכירות העולמי של שבבים הגיע ל-527 מיליארד דולר בשנת 2023, עם כמעט טריליון שבבים שנמכרו ברחבי העולם. השנה הנוכחית מביאה עמה מגמת עלייה, הודות לביקוש הולך וגובר והשקעות אסטרטגיות המונעות על ידי חוק השבבים והמדע (CHIPS and Science Act)." דוח מצב התעשייה של איגוד תעשיית השבבים (SIA) שהוכן בשיתוף עם חברת הייעוץ Boston Consulting Group ואוניברסיטת אוקספורד והתפרסם השבוע.

התאוששות התעשייה והתחזיות להמשך

למרות מיתון מחזורי שחווה שוק השבבים במחצית הראשונה של 2023, המחצית השנייה התאפיינה בהתאוששות חזקה, במיוחד במגזרים כמו תעשיית הרכב, התעשייה והבינה המלאכותית. על פי תחזיות אנליסטים, 2024 צפויה להציג צמיחה שנתית דו-ספרתית, מה שמעיד על עמידות השוק ועל הפוטנציאל להתרחבות נוספת.

השקעות והגדלת קיבולת הייצור

מאז הוצג חוק השבבים (CHIPS) בשנת 2020, הוכרזו למעלה מ-90 פרויקטים חדשים לייצור שבבים בארצות הברית, בסכום כולל של כ-450 מיליארד דולר, הפרוסים ב-28 מדינות. השקעות אלו צפויות לייצר מעל ל-58,000 משרות חדשות בתחום תעשיית השבבים ולתמוך במאות אלפי משרות נוספות בכלכלה הרחבה.

דוח משותף של איגוד השבבים (SIA) וחברת הייעוץ BCG צופה כי הקיבולת של תעשיית השבבים האמריקנית תגדל ב-203% מ-2022 ועד 2032, מה שמציב אותה עם שיעור הצמיחה הגבוה ביותר בעולם. עד 2032, ארה"ב צפויה לתפוס 28% מהקיבולת הגלובלית של ייצור שבבים מתקדמים (פחות מ-10 ננומטר) ולתפוס 28% מההשקעות ההוניות העולמיות בסקטור זה. ללא חוק השבבים, הייתה ארה"ב תופסת רק 9% מההשקעות ההוניות העולמיות.

פיתוח כוח האדם: התמודדות עם המחסור בכישרונות

ההתרחבות המהירה של תעשיית השבבים האמריקנית מדגישה את הצורך בכוח עבודה מיומן. מחקר שנערך על ידי איגוד השבבים ואוניברסיטת אוקספורד צופה מחסור של 67,000 טכנאים, מדעני מחשב ומהנדסים בתחום השבבים עד שנת 2030, וכן פער של 1.4 מיליון עובדים בכלכלה האמריקנית הרחבה. התמודדות עם מחסור זה דורשת גישה מקיפה במדיניות ציבורית, כולל השקעות בחינוך STEM, תוכניות להכשרת עובדים ורפורמות ממוקדות בהגירה כדי למשוך ולשמר כישרונות גלובליים.

תחרותיות גלובלית ומדיניות סחר

תעשיית השבבים האמריקנית אחראית ל-50.2% מהכנסות המכירות העולמיות, מה שממקם אותה כמובילה בתחום המחקר והפיתוח, התכנון והייצור. עם זאת, מתחרים גלובליים מצמצמים את הפער, כאשר מדינות כמו סין, האיחוד האירופי ויפן מכריזות על השקעות ואסטרטגיות משמעותיות לחיזוק מגזרי השבבים שלהן. לדוגמה, חוק השבבים של האיחוד האירופי (EU Chips Act) שואף להכפיל את נתח השוק של אירופה ל-20% עד 2030, בעוד שסין ממשיכה להשקיע רבות בקיבולת הייצור המקומית.

בשל התפתחויות גלובליות אלו, מדגיש SIA את החשיבות של מדיניות סחר שתפתח שווקים חדשים לשבבים האמריקניים, תגן על קניין רוחני ותחזק את שיתופי הפעולה עם כלכלות ידידותיות. התעשייה מייצרת כשלושה רבעים מהכנסותיה בשווקים זרים, מה שממחיש את הצורך ביחסי סחר בינלאומיים איתנים.

אתגרים והזדמנויות לעתיד

בעוד שארצות הברית נמצאת במסלול לצמיחה, עדיין קיימים אתגרים. פגיעות בשרשרת האספקה, מחסור בכוח אדם והצורך בהמשך החדשנות הם תחומים מרכזיים הדורשים תשומת לב. הדוח מדגיש גם את חשיבות היוזמות לקיימות, כגון התמודדות עם חששות סביבתיים הנוגעים לחומרים פר-ופוליפלואורואלקילים (PFAS) בתהליך ייצור השבבים.

לסיכום, העתיד של תעשיית השבבים בארה"ב נראה מבטיח, אך לשמירה על מעמדה כמובילה גלובלית דרושות השקעות אסטרטגיות, תמיכה במדיניות ושיתוף פעולה בינלאומי. דוח SIA לשנת 2024 מדגיש את התפקיד הקריטי שממלאים השבבים בחברה המודרנית ואת הצורך במאמצי ממשל ותעשייה להמשך חיזוק מגזר בסיסי זה.

"המוליכים למחצה מעולם לא מילאו תפקיד חשוב יותר בחברה מאשר היום, ולעתיד התעשייה שלנו מעולם לא הייתה תקווה כה רבה. איגוד תעשיית המוליכים למחצה (SIA) מצפה להמשיך לעבוד עם מנהיגי הממשלה כדי לחזק את התעשייה היסודית הזו לשנים רבות קדימה." אומר נשיא האיגוד ג'ון נויפר.

הפוסט תעשיית השבבים האמריקנית ב-2024: צמיחה מהירה, עלייה בביקוש והשקעות אסטרטגיות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שנתיים לאחר חקיקת חוק השבבים וחוק הפחתת האינפלציה (IRA) בארה"ב, ההשקעות בתעשיות השבבים והרכב החשמלי מפגרות, והשרשראות האספקה נשארות תלויות בסין. הממשל האמריקני הקצה כ-500 מיליארד דולר למימון רכבים חשמליים, אנרגיות מתחדשות ושבבים, במטרה לחזק את הייצור בתחומים שבהם סין התחזקה במהירות. עם זאת, רבות מהתוכניות שיזמו חברות מקומיות וזרות עוכבו, צומצמו או הופסקו.

פורד צמצמה את תכניתה להקמת מפעל סוללות במישיגן ודחתה את תחילת הייצור במפעל רכבים חשמליים בטנסי. קבוצת LG מקוריאה הדרומית עצרה את בניית מפעל סוללות באריזונה. בתחום השבבים, TSMC דחתה את פתיחת מפעל הייצור השני שלה באריזונה לשנים 2027 או 2028, ואינטל נתקלה בעיכובים במפעל חדש באוהיו.

למרות הסובסידיות, האתגרים בשטח מונעים את השגת המטרות של גידול הביקוש ויצירת מקומות עבודה. מכירות הרכבים החשמליים בארה"ב מאטות, והתחרות עם דגמים סיניים זולים מקשה על ההתרחבות. תעשיית השבבים סובלת ממחסור במהנדסים וכוח אדם אחר.

סין שומרת על שליטה משמעותית בשוק חומרי הגלם לסוללות כמו גרפיט וליתיום, וכ-70% מהיבוא של סוללות ליתיום-יון לרכבים חשמליים מגיע ממנה, ללא שינוי משמעותי בשיעור זה משנים קודמות. יבוא הפאנלים הסולאריים מסין ירד בשל מכסים גבוהים, אך יבוא מדרום-מזרח אסיה עלה והגיע ל-80% ביוני.

חברות סיניות מצליחות לעקוף את המכסים על ידי העברת מוצרים דרך דרום-מזרח אסיה. למרות שהחוקים החדשים נועדו להקטין את התלות בסין, נראה כי ארה"ב מתקשה להתרחק ממנה בשרשראות האספקה הקריטיות.

הדחיפה של ממשל ביידן להחזיר תעשיות לארה"ב נמשכת, אך התוצאות עדיין לא מספקות. סגנית הנשיא, קמלה האריס, עשויה להכריז בקרוב על מדיניות כלכלית משלה, אך לא ברור עד כמה היא תוכל להסתמך על הישגים קיימים כדי לפנות לבוחרים בבחירות הקרובות. טראמפ, המתמודד מול האריס, תומך במדיניות דומה של הגנה על תעשיות מקומיות, אך מבקר את מדיניות האקלים של ביידן. ייתכן שבחירתו תוביל לשינויים משמעותיים במסגרת חוקי ה-IRA.

הפוסט תעשיות השבבים והרכב החשמלי בארה"ב מתקשות להמריא למרות הסובסידיות הענקיות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

כפי שפרסמנו לאחרונה המחסור בעובדים גרם לכך שתעשיית השבבים נמצאת בעיצומו של מירוץ לגיוס עובדים בשוק עבודה קשה, כאשר התחרות על כישרונות גוברת והמימון מחוק ה-CHIPS והמדע ממשיך להתפזר. תחזיות מראות כי בכלכלת ארה"ב עלול להיות חוסר של עד מיליון עובדים עד שנת 2030. GlobalFoundries, יצרנית השבבים השלישית בגודלה בעולם, מגבירה את המאמצים לגיוס כישרונות באמצעות חיפוש מועמדים ותיקים, עובדים מתוכניות חזרה לעבודה ויוזמות לנשים בבנייה.

תעשיית השבבים בארה"ב צפויה להתמודד עם מחסור של 67,000 טכנאים, מדעני מחשב ומהנדסים עד שנת 2030, בעוד שכלכלת ארה"ב הרחבה צפויה לסבול מחוסר של 1.4 מיליון עובדים כאלה, לפי מחקר משנת 2023 מאת איגוד תעשיית השבבים. מחקר נוסף של Deloitte מצא שהמחסור בכישרונות בתחום השבבים עלול להחמיר עוד יותר עקב הסביבה הכלכלית הגלובלית ובעיות מתמשכות בשרשרת האספקה.

GlobalFoundries פועלת למלא מאות תפקידים ברחבי העולם ומגייסת אלפים מדי שנה באופן אגרסיבי..

GlobalFoundries גם השיקה תוכנית המאפשרת לעובדים בארה"ב לקבל סכום פטור ממס של 28,500 דולר לכל החיים עבור חוב סטודנטים. עד כה, מספר המבקשים עבר את ה-200, מה שהפתיע את הציפיות של החברה. "בהשתתפות בתוכנית זו, אהיה במצב כלכלי הרבה יותר טוב לרכישת בית ולהרחבת המשפחה שלי," אמר מהנדס שצמח מלמטה במרכז החברה במלטה, ניו יורק.

מעבר לעזרה ביצירת תפקידים בהנדסה ומדעי המחשב, המימון מחוק  השבבים והמדע יעזור לצמיחה במפעלי הייצור של GlobalFoundries בניו יורק ובוורמונט. בפברואר, החברה הכריזה על מימון של 1.5 מיליארד דולר מתוכנן מה-CHIPS כדי להרחיב את קיבולת הייצור. החברה צופה שמימון זה, יחד עם כסף מקומי ומדינתי, יעזור ליצור כ-1,500 עבודות ייצור ו-9,000 עבודות בנייה במהלך חיי הפרויקטים המתוכננים.

הפוסט GlobalFoundries פועלת באגרסיביות לגיוס כשרונות בתחום השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ארגון תעשיית המוליכים למחצה האמריקאי (SIA) פרסם לאחרונה סדרת המלצות לוועדה הלאומית לטכנולוגיות מתקדמות (NSTC) במטרה לחזק ולפתח את תעשיית המוליכים למחצה בארה"ב. המלצות אלו מכוונות להבטיח את מעמדה של ארה"ב כמובילה עולמית בתחום הטכנולוגיות המתקדמות ולסייע בהתמודדות עם האתגרים הגלובליים ההולכים וגדלים בתחום זה.

עיקרי ההמלצות:

1. הקמת מרכזי טכנולוגיה (Technical Centers – TCs): ה-SIA ממליץ על הקמת מרכזי טכנולוגיה ייעודיים שיתמקדו בתחומים מרכזיים בטכנולוגיות המתקדמות. מרכזים אלו יעסקו במחקר ופיתוח של טכנולוגיות מפתח ויספקו תשתית מחקרית מתקדמת לתעשייה האמריקאית. בין המרכזים המוצעים ניתן למצוא מרכזים לטכנולוגיות ננו, חומרי גלם מתקדמים, ייצור דיגיטלי ועוד.
3. פיתוח תשתיות קיימות: לאור העלויות הגבוהות וזמן ההקמה הארוך של תשתיות חדשות, ה-SIA ממליץ לנצל תשתיות קיימות לצורך התחלת הפעילות של ה-NSTC. השימוש בתשתיות קיימות יאפשר להתחיל בפעילות המחקר והפיתוח במהירות רבה יותר ולחסוך בעלויות.
5. תמיכה בפרויקטים קטנים ובינוניים: ה-NSTC צריך להציע מסלולי פרוטוטייפינג עם נתיב תרגום לייצור בהיקף רחב במספר מקורות מקומיים. המטרה היא להוריד את חסמי החדשנות ולאפשר לגורמים קטנים להשתתף בפרויקטים מחקריים, זאת לצד תכניות מחקר תחרותיות ופרטיות.
7. פיתוח כוח אדם: אחת ההמלצות המרכזיות של ה-SIA היא לפתח ולחזק את ההון האנושי בתחום המוליכים למחצה. ה-NSTC צריך לעקוב אחר מספר הסטודנטים המשתתפים בפעילותו, ולספק תמריצים והכשרות כדי למשוך צעירים מוכשרים לתחום זה.
9. קידום מחקר חוצה תחומים: ה-NSTC צריך להתמקד במחקר ופיתוח בתחומים חוצים כמו קיימות בייצור, טכנולוגיות אריזה מתקדמות ושימוש בחומרים חדשים. שילוב טכנולוגיות שונות לפתרונות מורכבים מחייב תיאום ושיתוף פעולה בין מרכזי המחקר השונים.
11. שיתוף פעולה בינלאומי: ה-SIA מדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה עם מדינות בעלות ברית לצורך קידום מחקר ופיתוח. הימנעות מתוכניות ומתקנים כפולים תאפשר לחברות לממש ערך ייחודי מכל מרכז מחקר ולמנוע תחרות מיותרת בין מתקני המחקר.

חברות משתתפות:

במסגרת ההמלצות, ה-SIA מציין את חשיבות שיתוף הפעולה בין גופים ממשלתיים ולא ממשלתיים, ובפרט עם חברות כמו MITRE ו-ASIC. השילוב של גופים אלו בתהליך המחקר והפיתוח יסייע בקידום הטכנולוגיות המתקדמות ויבטיח את ניצול המקסימלי של המשאבים והיכולות הקיימות .

לדברי נשיא SIA ג'ון נויפר, המלצות ה-SIA ל-NSTC מציבות תכנית מקיפה לפיתוח וחיזוק תעשיית המוליכים למחצה בארה"ב. "זאת באמצעות הקמת מרכזי טכנולוגיה ייעודיים, ניצול תשתיות קיימות, תמיכה בפרויקטים קטנים ובינוניים, פיתוח כוח אדם, קידום מחקר חוצה תחומים ושיתוף פעולה בינלאומי, תוכל ארה"ב לשמור על מעמדה כמובילה עולמית בתחום הטכנולוגיות המתקדמות. התמקדות בהורדת חסמי חדשנות וביצירת תשתיות מחקר מתקדמות תחזק את התעשייה המקומית ותסייע בהתמודדות עם התחרות הגלובלית בתחום זה."

להורדת הדו"ח

הפוסט המלצות SIA ל-NSTC: תכנית אסטרטגית לפיתוח תעשיית המוליכים למחצה בארה"ב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מיקרון טכנולוגיות, יצרנית זיכרונות סיליקון, צפויה לקבל ממשלת ארה"ב סיוע כלכלי בסך 6.1 מיליארד דולר על פי חוק השבבים והמדע. התמיכה הזו תשמש להקמת מפעל ענק לייצור זיכרונות DRAM באמצעות טכנולוגיה מבוססת EUV, אשר צפוי להתחיל לפעול בסוף העשור.

בנוסף, מתוכננת הקמת מתחם חדש בניו יורק שיכלול ארבעה מודולים בעלות של 100 מיליארד דולר במהלך ה-20 שנה הקרובות. המפעל יפיק זיכרונות DRAM, זיכרונות 3D NAND וטכנולוגיות זיכרון חדשות שעדיין לא קיימות. מושלת ניו יורק, קתי הוכול, הודיעה כי התוכנית תבטיח יצירת 50,000 מקומות עבודה והשקעה של 100 מיליארד דולר, יחד עם תועלות רבות לקהילה המקומית.

מיקרון תצטרך להבטיח גם תמריצים פיננסיים נוספים, כולל הטבות מס ותמיכה מקומית, כדי לפצות על העלויות הגבוהות יותר של ייצור בארה"ב בהשוואה למתקנים בחו"ל.

במסגרת האסטרטגיה העולמית, מיקרון ממשיכה לתחזק ולהרחיב מתקנים ביפן, סינגפור וטייוואן, וכן בסין ובהודו שם החברה מבצעת בדיקות ואריזה של מוצריה. הממשל האמריקני, מצידו, ממשיך לחזק את שרשרת האספקה המקומית ולהפחית את התלות בייצור זר של חצאי מוליכים.

הפוסט מיקרון תקבל 6.1 מיליארד דולר במסגרת חוק השבבים להקמת מפעל ענק במדינת ניו יורק הופיע לראשונה ב-Chiportal.