שבבים, בינה מלאכותית, רכבים חשמליים, מרכזי נתונים, אנבידיה, AMD, אינטל, Texas Instruments, חוק השבבים והמדע, גליום ניטריד, סיליקון קרביד

ענף השבבים העולמי מצוי בתקופת צמיחה חסרת תקדים, כאשר שילוב בין עומסי עבודה עצומים של יישומי בינה מלאכותית (AI) לבין האצה באימוץ רכבים חשמליים (EVs) מוביל להשקעות מסיביות במפעלי ייצור שבבים. לפי דוח חדש של PwC, ההשקעות הגלובליות צפויות לחצות את רף 1.5 טריליון דולר בשנים 2024–2030 – סכום המקביל לכל ההשקעות שבוצעו בענף במהלך שני העשורים הקודמים גם יחד.

בינה מלאכותית מניעה את הביקוש

ההתפשטות המהירה של עומסי עבודה בתחום ה־AI מעלה דרמטית את הדרישות לשבבים מתקדמים. שוק השרתים העולמי צפוי לחצות את רף ה־300 מיליארד דולר עד 2030, כאשר מגזר השרתים והרשתות יהפוך לגדול ביותר מבחינת ביקוש לשבבים.

במרכז השינוי נמצאים מאיצי AI, שכבר כיום מהווים כ־50% מההכנסות במגזר זה – קפיצה חדה בהשוואה לעבר. לצד ענקיות שבבים כמו אנבידיה ו־AMD, ספקיות ענן כדוגמת אמזון, גוגל ומיקרוסופט מפתחות שבבים מותאמים אישית לצרכי מרכזי הנתונים שלהן.

חשמל ואוטונומיה: תעשיית הרכב מכתיבה את הקצב

המגזר השני בצמיחתו הוא תעשיית הרכב, שם השבבים הופכים לליבה של טכנולוגיות חשמליות ואוטונומיות. PwC צופה כי עד 2030 רכבים חשמליים והיברידיים יהוו מחצית מכלל המכירות העולמיות.

התהליך הזה משנה גם את עולם החומרים: סיליקון־קרביד (SiC) וגליום־ניטריד (GaN) צפויים להחליף את הסיליקון המסורתי במערכות ההספק של רכבים חשמליים. עד סוף העשור, למעלה מ־60% משוק השבבים להספק ברכב יתבסס על חומרים אלו – לעומת כ־23% בלבד כיום.

השקעות ממשלתיות ושיאי תעשייה

הצמיחה נתמכת גם ביוזמות ממשלתיות רחבות היקף. חוק השבבים והמדע בארה"ב (CHIPS Act) מגלם מעל 630 מיליארד דולר בהשקעות בשרשרת האספקה ב־28 מדינות.

בין ההכרזות הגדולות:

• Texas Instruments עם תוכנית השקעות של 60 מיליארד דולר להקמת שבעה מפעלי שבבים – הגדולה בתולדות ארה"ב.
• אינטל מתכננת להשקיע מעל 100 מיליארד דולר בארבע מדינות שונות, כשחלק מהמימון מגיע מ־7.86 מיליארד דולר כסיוע ישיר מהממשל האמריקני.

גלן ברם, ראש תחום השבבים הגלובלי ב־PwC, מסכם: “התעשייה עוברת שינוי מהיר, בהובלת בינה מלאכותית, שינויים גיאופוליטיים והיקפי השקעה ממשלתיים שלא נראו כמותם”.

אלקטרוניקה צרכנית והעתיד הדיגיטלי

מעבר למרכזי הנתונים ולתחבורה, תחום המכשור הצרכני ממשיך לשמש מנוע צמיחה. מכשירים חכמים לבית צומחים בקצב שנתי של 5.6%, בעוד שווקי המציאות המדומה (VR), המציאות הרבודה (AR) והרובוטים האישיים מתקדמים בקצב מהיר אף יותר – עד 24.5% בשנה.

ביקוש זה מונע צורך ביכולות עיבוד מתקדמות, בזיכרונות רחבי פס ובמעבדי קצה המאפשרים זמן תגובה קצר יותר ושמירה על פרטיות המשתמשים.

דוח PwC Semiconductor & Beyond 2026 מציב תמונת עתיד ברורה: השבבים הופכים לתשתית קריטית לעולם ה־AI, לתעשיית הרכב החשמלי והאוטונומי, ולאלקטרוניקה הצרכנית. עם השקעות חסרות תקדים, חומרים חדשים ומגמות טכנולוגיות מואצות, הענף צפוי לא רק להתרחב אלא גם לעצב מחדש את הכלכלה הגלובלית עד סוף העשור.

הפוסט PwC: השקעות עתק בשבבים מניעות את מהפכת ה־AI והרכב החשמלי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ממשלת ארצות הברית הודיעה כי תשקיע 8.9 מיליארד דולר במניות אינטל – השקעה המקנה לה בעלות של כ-10% על יצרנית השבבים האמריקנית. ההכרזה פורסמה ביום שישי על ידי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ואינטל, ומגיעה כחלק ממדיניותו לחזק את תעשיית השבבים המקומית.

טראמפ כתב ברשת Truth Social: "זה כבוד גדול לדווח שארצות הברית מחזיקה כעת ב-10% מאינטל – חברה אמריקנית גדולה עם עתיד מזהיר. שילמנו אפס בעבור המניות, והן שוות כיום כ-11 מיליארד דולר. עסקה מצוינת לאמריקה וגם לאינטל."

ההשקעה ממומנת באמצעות כספים שנותרו מתקציבי חוק השבבים והמדע (CHIPS Act) שהועבר בתקופת ביידן – 5.7 מיליארד דולר מענקים שטרם הועברו לאינטל, לצד 3.2 מיליארד דולר ממשרד ההגנה במסגרת תוכנית Secure Enclave. בתמורה, הממשל רכש 433.3 מיליון מניות במחיר של 20.47 דולר למניה – כ-9.9% מהחברה.

לפי הודעת אינטל, מדובר בהשקעה פסיבית: לממשל לא תהיה השפעה על ניהול החברה או ייצוג בדירקטוריון. עם זאת, בבית הלבן רואים בכך מהלך אסטרטגי שנועד לחזק את מעמדה של ארה"ב בתחום השבבים. שר המסחר האוורד לוטניק אמר כי "זהו הסכם היסטורי שמחזק את ההובלה האמריקנית בייצור שבבים – מנוע הצמיחה הכלכלי והביטחוני של ארה"ב".

מניית אינטל (INTC) זינקה ב-7% במסחר ביום ההכרזה. במקביל דווח כי חברת סופטבנק היפנית תשקיע עוד 2 מיליארד דולר באינטל, במטרה לסייע לחברה לממש את תוכניותיה להקים מפעל חדש באוהיו – פרויקט שהתעכב בשל קשיים פיננסיים.

מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, שנכנס לתפקידו במרץ האחרון, מנסה להחזיר את החברה למסלול לאחר שנים של ירידה מול מתחרות כמו TSMC ואנבידיה. כחלק מהמהלך, אינטל השלימה לאחרונה תוכנית פיטורים של 15% מכוח האדם. לדבריו: "אינטל מחויבת לכך שהטכנולוגיות המתקדמות בעולם ייוצרו באמריקה. השותפות הזו עם הממשל היא חיזוק משמעותי לכך."

טראמפ מצדו רואה במהלך הישג פוליטי וכלכלי, ומרמז כי יבקש להחיל מודל דומה על חברות נוספות בתחומי טכנולוגיה קריטיים. לדבריו: "זה ניצחון כפול – גם לאינטל וגם לארצות הברית."

ראו גם: אקונומיסט: הממשל לא צריך לרכוש חברות שבבים אמריקניות אלא לקדם שיתופי פעולה בינלאומיים

הפוסט ארה"ב רכשה 10% ממניות אינטל תמורת 9 מיליארד דולר במסגרת יוזמת הטכנולוגיה של טראמפ הופיע לראשונה ב-Chiportal.

תעשיית השבבים בארצות הברית ממשיכה להוות את הכוח המניע של העידן הדיגיטלי, ומחקר חדש שפורסם ביולי 2025 ממחיש את חשיבותה הגוברת של ארה"ב במאבק על ההובלה הטכנולוגית העולמית. לפי הדו"ח השנתי של איגוד תעשיית השבבים האמריקני (SIA), מדובר בתחום קריטי לא רק לכלכלה ולחדשנות, אלא גם לביטחון הלאומי וליכולת להתמודד עם אתגרי העתיד.

במקביל התפרסם סקר של KPMG המבוסס על ראיונות עם 156 מנהלים בכירים: 86% מצפים לצמיחה בשורת ההכנסות בשנת 2025. 63% מתכננים להגדיל את ההשקעה ההונית (CAPEX). 72% יגדילו את השקעות המו"פ. המרואיינים גם הביעו חשש מפני המכסים של טראמפ וההשלכות הגיאו פוליטיות שלהם.

על פי הנתונים של SIA, במאי 2025 מכירות השבבים העולמיות במאי 2024 הגיעו ל‑59 מיליארד דולר – גידול של 27% לעומת מאי 2024 ו‑3.5% לעומת אפריל 2025 (Times Union). ההתאוששות נשמרת גם באזורי אמריקה (עלייה של 45.2%), אסיה–פסיפיק (30.5%), סין (20.5%) ואירופה (4.1%) . מדינות בארה״ב מושקעות בהרחבת קיבולות ייצור: יותר מ־100 פרויקטים ב‑28 מדינות, בהיקף של למעלה מ‑500 מיליארד דולר בהשקעות פרטיות; נצפה יצירת חצי מיליון מקומות עבודה ותלישה של קיבולת ייצור פי שלושה עד 2032 .

באיגוד תעשיות השבבים אומרים כי הודות להשקעות ממשלתיות בהיקף חסר תקדים ולמדיניות מכוונת של חיזוק הענף, הצליחה ארה"ב להפוך את המגמה. מאז חקיקת חוק השבבים והמדע הושקו יותר מ־100 פרויקטים ב־28 מדינות, בהיקף השקעה פרטי כולל של למעלה מחצי טריליון דולר. הפרויקטים הללו צפויים ליצור ולתמוך ביותר מ־500,000 משרות חדשות בארה"ב, ולשלש את יכולת ייצור השבבים המקומית עד 2032.

בדו"ח מודגשת חשיבותן של מדיניות חכמה בתחום המסים, המו"פ, ההכשרה והסחר, לצד חיזוק שרשראות האספקה והגברת הכדאיות הכלכלית של הייצור המקומי. ההחלטות שיתקבלו בוושינגטון – ובבירות אחרות ברחבי העולם – ישפיעו לא רק על עתיד התחום, אלא גם על מעמדה של אמריקה בזירה הבינלאומית.

דו"ח 2025 מציג סקירה מקיפה של מצב התעשייה כיום, לצד האתגרים וההזדמנויות שבעשור הקרוב – תקופה שתכריע אם תוכל ארצות הברית לשמור על ההובלה במרוץ הגלובלי לטכנולוגיה.

התמונה הכללית מעידה על התאוששות משמעותית בשוק השבבים, נשענת על גידול במכירות עולמיות והזרמות נדיבות של השקעות בחוק CHIPS. עם זאת, האתגר העיקרי לעתיד הקרוב הוא חוסר בכוח אדם מיומן ותלות בהמשכיות המדיניות הממשלתית. אם יצליחו לענות על כלי העבודה האנושיים, ההון והתשתית – קיימת הזדמנות אמיתית שבוושינגטון ממשיכים לתמוך במדיניות חכמה.

הפוסט הדוח השנתי של SIA: התאוששות הענף וחשש מהמכסים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סמסונג אלקטרוניקה דוחה את השלמתו של מפעל השבבים שהיא מקימה בטקסס, ארה"ב, בעקבות קושי בגיוס לקוחות לתפוקת המפעל – כך מסרו מקורות לניקיי אסיה. מדובר בפרויקט שעלותו הכוללת צפויה לעבור את רף 37 מיליארד הדולר, ונתמך במענק של עד 4.7 מיליארד דולר מממשל ביידן במסגרת חוק השבבים והמדע.

המפעל המדובר, בעיר טיילור, יועד לייצור שבבים מתקדמים והיה אמור להתחיל לפעול כבר ב־2024. כעת המועד נדחה ל־2026. מקור בתעשייה הסביר כי “אין לקוחות, וסמסונג לא יכולה להתקדם אפילו אם תתקין את הציוד במקום.” בכיר נוסף ציין כי תכנון הצמתים הטכנולוגיים בוצע לפני שנים וכיום אינו תואם את צורכי הלקוחות.

לפי מסמכי חברת הבנייה של סמסונג, עבודות ההקמה הושלמו ב־91.8% עד מרץ 2025, אך גם מועד סיום זה נדחה מאפריל לאוקטובר השנה. החברה מאשרת כי תחילת הפעילות מיועדת ל־2026 אך לא מספקת לוח זמנים להתקנת הציוד.

סמסונג מתכננת לשלב בטיילור טכנולוגיות של 2 ננומטר לצד 4 ננומטר, בהתאם לדרישת שוק שבבי הבינה המלאכותית. עם זאת, החברה מתקשה להדביק את טייוואנית TSMC, שמחזיקה ב־67.6% מהשוק, לעומת 7.7% לסמסונג בלבד.

בעוד TSMC כבר ייצבה את המפעל באריזונה ואף הכריזה על השקעה של 100 מיליארד דולר נוספים, סמסונג שוקלת את צעדיה בזהירות – בין השאר בשל האטה בביקוש לשבבים בתחומים שאינם AI, ובשל הרגולציה האמריקנית מול סין.

אנליסטים מוסיפים כי התפוקות של סמסונג נפגעות גם בשל תשואות ייצור נמוכות. עם זאת, בחברה טוענים לשיפור ביצועים ולגידול בהזמנות לשבבי 2 ו־4 ננומטר עבור מחשוב עתיר ביצועים ובינה מלאכותית.

הפוסט סמסונג דוחה את השלמת מפעל השבבים בטקסס בשל מחסור בלקוחות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הכרזת הממשל האמריקני על סבב חדש של מכסים תחת הנשיא דונלד טראמפ עוררה השבוע סערה בעמק הסיליקון. בתחילה נראה כי יצרני השבבים נשמו לרווחה – תת-קטגוריה מצומצמת של מוליכים למחצה קיבלה פטור מהמכסים החדשים. אך בחינה מעמיקה מגלה כי מדובר בחרב פיפיות: מרבית הציוד והמוצרים שבהם משולבים שבבים – כולל שרתים, ציוד בינה מלאכותית, וציוד ייצור חיוני – לא נכללו בפטור ויספגו תוספת מס משמעותית.

לדברי מרטין צ׳ורזמפה, חוקר בכיר במכון פיטרסון לכלכלה בינלאומית, "השקעה של מאה מיליארד דולר בתעשיית השבבים בארה״ב שווה פחות מבעבר. העלויות צפויות לעלות – והמשקיעים לא יאהבו את זה".

פטור סמלי – מכה למגזר ה-AI

המכסים מתבססים על סיווג מוצרים במערכת האמריקנית HTS, הכוללת מאות אלפי קודים. הפטור תקף רק לשבבים מתקדמים מסוגים מסוימים, ואינו כולל את רוב השרתים, המערכות המשולבות ואת ציוד הייצור. כך למשל, מערכות DGX של Nvidia, הכוללות GPUs ייעודיים ללמידת מכונה, צפויות לספוג מכס בגובה של כ-40%.

סטייסי ראסגון, אנליסט בכיר בחברת Bernstein Research, טוען כי "מדובר בפגיעה מערכתית – השפעה רוחבית שלא תיעצר בשבבים עצמם, אלא בכל שרשרת הערך."

גם כלי הייצור עצמם – מכונות ליתוגרפיה מתקדמות, שרובן מיוצרות ביפן ובהולנד – יספגו מכסים של 20–24 אחוזים, צעד העלול לפגוע במאמצי הממשל להחזיר ייצור שבבים לתוך גבולות ארה״ב.

השפעה צפויה על מחירי השרתים

אחת המדינות שצפויות להיפגע במיוחד מהמהלך היא טאיוואן – ספקית מרכזית של שבבים ושרתים לשוק האמריקני. ג׳ייסון סו, לשעבר חבר פרלמנט טאיוואני וכיום חוקר במכון הדסון, מעריך כי רק 10% מיצוא טאיוואן לארה״ב ייהנו מהפטור, בעוד שהיתר – בעיקר שרתים – יספגו תוספת מס של 32%.

"המחירים של שרתי AI עלולים לזנק בצורה קיצונית," אמר סו. "רוב החברות הפועלות בתחום הזה עובדות על שוליים רווח צרים, והן לא יוכלו לספוג את העלות."

חשש משרשרת תגובות גלובלית

פרופ' מארק וו מבית הספר למשפטים בהרווארד מזהיר שהמכסים עלולים להוביל למכסי נגד מצד מדינות מפתח אחרות. "הסיכון למלחמת סחר חדשה מוחשי מאוד – הספקולציות רבות, והאווירה בשוק בלתי צפויה לחלוטין," הוא טוען.

במקביל, ייתכן שטראמפ יכריז על סבב נוסף של מכסים – הפעם ממוקדים ישירות בתעשיית השבבים. זהו מהלך שעשוי לשבש עוד יותר את אסטרטגיית "השבת הייצור הביתה" שיזם ממשל ביידן במסגרת חוק השבבים והמדע (CHIPS Act), אשר השקיע עד כה כ-52 מיליארד דולר בייצור, הכשרה ומחקר.

ההשפעה על ספקיות חומרה ויצרני AI בארה״ב

בעוד חברות כמו אינבידיה חוות ירידות חדות במניותיהן – כשליש מערכן מאז תחילת השנה – נרשמת דאגה הולכת וגוברת בקרב סטארטאפים בתחום הבינה המלאכותית והחישוב הקוונטי. ההסתמכות על שרתים ו-GPU מתקדמים עלולה להפוך ליקרה מדי עבור חברות אמריקניות קטנות ובינוניות.

ננסי ווי, אנליסטית שרשרת אספקה בקבוצת Eurasia, מסכמת את המצב כך: "מדובר בפגיעת עומק לא רק בשוק השבבים, אלא ביכולת של ארה״ב לשמר מובילות בתחומי מחשוב העתיד."

הפוסט מכסי טראמפ מאיימים גם על תעשיית השבבים האמריקנית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הודיע על תוכנית להטלת מסים משמעותיים על ייבוא שבבים, מוליכים למחצה ותרופות, במיוחד מאלה המיוצרים בטייוואן. ההכרזה נאמרה בנאום מול חברי בית הנבחרים הרפובליקנים ב-27 בינואר 2025.

לדבריו, המסים נועדו לעודד חברות טכנולוגיה להעביר את ייצור השבבים לארצות הברית ולצמצם את התלות בשבבים מטייוואן. "בעתיד הקרוב מאוד, אנו נתחיל להטיל מסים על ייצור זר של שבבים, מוליכים למחצה ותרופות כדי להחזיר את הייצור של המוצרים החיוניים הללו לארצות הברית," אמר טראמפ.

הביקורת על תוכניות הממשל הקודם

בנאומו, טראמפ מתח ביקורת על חוק השבבים והמדע (CHIPS and Science Act) שיזם הנשיא הקודם, ג'ו ביידן. לדבריו, החוק, שמטרתו לתמוך בתעשיית השבבים בארה"ב באמצעות מענקים והלוואות, היה "תוכנית מגוחכת" שהתבססה על העברת מיליארדי דולרים לחברות שבבים שכבר "שחו בכסף."

"הם לא היו צריכים כסף," אמר טראמפ. "הם היו צריכים תמריץ, והתמריץ יהיה שהם לא ירצו לשלם מס של 25%, 50%, או אפילו 100%. הם יבנו את המפעלים שלהם עם הכסף שלהם. אנחנו לא צריכים לתת להם כסף."

המציאות בשוק השבבים

למרות דבריו של טראמפ, טייוואן מייצרת כ-60% מהשבבים בעולם, ומתוכם יותר מ-90% מהשבבים המתקדמים ביותר. חברות כמו TSMC, יצרנית השבבים המובילה בטייוואן, מספקות שבבים קריטיים לתעשיות כמו בינה מלאכותית, רשתות נתונים וטלפונים חכמים.

על פי נתוני איגוד תעשיית המוליכים למחצה בארה"ב (SIA), ממשלו של ביידן השקיע כ-32.5 מיליארד דולר בתמיכה בתעשיית השבבים במסגרת חוק השבבים והמדע. הכספים נועדו ל-48 פרויקטים ב-23 מדינות בארה"ב, אשר צפויים ליצור יותר מ-145,000 מקומות עבודה.

התגובות לתוכנית של טראמפ

ההכרזה של טראמפ מעוררת חששות מצד תעשיות וחברות מובילות. על אף שטראמפ מתכוון לעודד ייצור מקומי, פרויקטים להקמת מפעלי שבבים חדשים עשויים לקחת 3-4 שנים, ובמקרים מסוימים אף יותר. לדוגמה, מפעל השבבים של TSMC באריזונה נתקל בעיכובים ובעיות בכוח אדם.

כשנשאלה חברת TSMC על דבריו של טראמפ, היא השיבה כי אינה יכולה להגיב בשלב זה.

השלכות גלובליות

אם תוכנית המסים של טראמפ תיושם, היא עשויה לגרום לשינויים משמעותיים בשוק השבבים העולמי. מצד אחד, ייצור שבבים בארה"ב עשוי לצמוח; מצד שני, המסים עלולים להוביל לעלייה במחירי השבבים והמוצרים המבוססים עליהם, כמו מחשבים וטלפונים.טראמפ חזר על ביקורתו כלפי טייוואן, ואמר כי היא "גנבה את תעשיית השבבים שלנו" וכי ארה"ב אינה צריכה להגן על מדינות ללא תמורה. "הם רוצים שנגן עליהם, אבל הם לא משלמים לנו על ההגנה," אמר טראמפ, כשהוא משווה את המצב ל"תשלום דמי חסות" כפי שנהוג בעסקי הפשע המאורגן.

הפוסט טראמפ מציע מסים גבוהים על שבבים מיובאים כדי לעודד ייצור אמריקני הופיע לראשונה ב-Chiportal.