משרד המסחר (DOC) הודיע על ביטול תקן “הפצת ה-AI” (AI Diffusion Rule) שאומץ ב-15 בינואר 2025 תחת ממשל ביידן, ובמקביל חשף צעדי חיזוק משמעותיים לבקרת יצוא טכנולוגיית השבבים ברחבי העולם.

ביטול תקן “הפצת ה-AI”
התקן, שאמור היה להיכנס לתוקף ב-15 במאי 2025, דרש רישיונות מיוחדים לחברות אמריקאיות המפתחות שבבי GPY עבור מערכי בינה מלאכותית מתקדמים. לפי הודעת משרד המסחר האמריקני מגבלות אלה היו עלוליםלהכביד על חדשנות אמריקאית ולהוריד מעמד דיפלומטי של עשרות מדינות ל"דרג שני". סגן השר למסחר לענייני תעשייה וביטחון, ג’פרי קסלר, הנחה את הלשכה לביטחון תעשייתי (BIS) שלא לאכוף את התקן. קסלר מסר:

“ממשל טראמפ יוביל מדיניות אמיצה ושקולה לטכנולוגיית AI אמריקאית בשיתוף מדינות אמינות, תוך מניעת העברה לידיים עוינות. אין מקום למדיניות כושלת ומנוגדת לאינטרס הלאומי, כפי שניסו לכפות הממשלה היוצאת.”

הלשכה לביטחון תעשייתי תפרסם בקרוב הודעה ברשומות הפדרליות שת formalize את הביטול, ובמקביל תוציא טיוטת תקן מחליף בתקופה הקרובה.

האילוצים החדשים לבקרת ייצוא שבבים
במקביל, חשף המשרד סדרת הנחיות משודרגות ומתוזמנות למניעת העברת שבבים מתקדמים לגורמים בלתי רצויים:

• אזהרה מפני רכיבי ייצור סיניים (PRC), לרבות דגמי Huawei Ascend, על סיכוני אבטחה אפשריים.
• הנחיות לחיזוק שרשראות האספקה כדי למנוע סטייה (diversion) של שבבים לא ממומשים.
• התראות לציבור בדבר השלכות אפשריות של שימוש בשבבים אמריקאיים לאימון והסקת מסקנות במודלים סיניים.

לפי משרד המסחר, שילוב של צעדים אלה יבטיח את המשך מעמדה המוביל של ארצות הברית בטכנולוגיית AI ובייצור שבבים, תוך הגנה על רשתות האספקה העולמיות.

התערבות טראמפ ביישום חוק השבבים
ב־28 באפריל חתם הנשיא דונלד טראמפ על צו ביצוע שמקים בתוך משרד המסחר “משרד מאיץ השקעות” (Investment Accelerator), אשר יהיה אחראי בין השאר על ניהול מינהל השבבים ותיאום ההסכמים בהתאם לחוק שנחקק ב-2022. טראמפ תיאר את חוק השבבים כ"אסון" וכ"חוק נורא" באירועים פומביים, אך במקביל דרש מהממשלה לנהל מחדש את ההסכמים על מנת להבטיח החזר גבוה יותר לכנסת.

תגובות בתעשייה ובפוליטיקה
מנהיגים עסקיים וכלכלנים קראו לנשיא לשמור על תמריצי השבבים:

• תומאס וורנר,המנכ"ל זמני של Wolfspeed, שנרשמו לו הבטחות למענקי השבבים בסך מעל $750 מיליון, הזהיר כי ביטול התמריצים עלול להרתיע השקעות עתידיות.
• מושל אוהיו, מייק דוויין, והסנאטור ג’ון האסטד הדגישו את חשיבות החוק להבטחת מפעל שבבים של אינטל בניובורג', שבו צפויים להתפרנס כ־3,000 עובדים.
• הסנאטורים ג’ון קורנין (טקסס) ומייקל מק’קול קראו לנשיא לחזק את החוק לטובת “אג’נדת אמריקה קודם כל” (“America First”) ולהגן על ביטחון אספקת השבבים.

מכון פיטרסון לכלכלה בינלאומית פרסם לאחרונה דוח שבו הזהיר כי ביטול או שינוי חד־צדדי בחוק עשוי לגרום לחברות לבטל או להקטין השקעות משמעותיות בארצות הברית, ולערער את אמון המשקיעים במדיניות ארוכת-הטווח של הממשל.

ביטול תקן הפצת ה-AI של ממשל ביידן ושורה של הנחיות מחמירות לבקרת ייצוא שבבים מציבים את אתגרי האיזון בין עידוד חדשנות אמריקאית להגנה על האינטרס הלאומי. עם זאת, החלטתו של הנשיא טראמפ לכוון מחדש את מימוש חוק השבבים נחשבת לנקודת מפתח במאבק על השקעות אסטרטגיות בתחום השבבים, ועתידה לעצב את עתיד תעשיית הטכנולוגיה בארצות הברית.

הפוסט טראמפ ביטל את מגבלות מכירות שבבי AI שהטיל ממשל ביידן הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בנאומו האחרון בפני הקונגרס ביום שנלישי, קרא הנשיא דונלד טראמפ לבטל את חוק השבבים והמדע (CHIPS and Science Act) משנת 2022, שהקצה 52.7 מיליארד דולר לסובסידיות לתעשיית המוליכים למחצה. טראמפ הציע להפנות את הכספים הנותרים להפחתת החוב הלאומי.

החוק, שנחתם על ידי הנשיא לשעבר ג'ו ביידן, נועד להגביר את ייצור השבבים בארה"ב ולהפחית את התלות ביצרנים זרים. עם זאת, טראמפ טען כי הסובסידיות אינן נחוצות וכי איום במכסים יכול להשיג את אותה מטרה ללא הוצאות ממשלתיות.

ביקורתו של טראמפ על החוק עוררה דיון בקרב מחוקקים ואנשי תעשייה, במיוחד לאור השקעות משמעותיות שכבר הוכרזו, כמו התחייבותה של מיקרון להשקיע 100 מיליארד דולר וליצור 50,000 מקומות עבודה במרכז מדינת ניו יורק.

ההצעה לבטל את החוק מעלה שאלות לגבי עתיד התמיכה הפדרלית בתעשיית המוליכים למחצה וההשפעה האפשרית על הכלכלה והחדשנות הטכנולוגית בארה"ב.

הפוסט טראמפ קורא לביטול חוק השבבים והמדע ולהפניית הכספים להפחתת החוב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ממשל ביידן-האריס הכריז על מענק בסך של עד 6.6 מיליארד דולר לחברת TSMC אריזונה, חברת בת של יצרנית המוליכים למחצה הגדולה בעולם TSMC, במסגרת תוכנית התמריצים של חוק השבבים להקמת מתקני ייצור מסחריים מתקדמים. המענק יתמוך בהשקעת החברה להקמת שלושה מפעלים חדשניים בעיר פיניקס, אריזונה, בשווי כולל של מעל 65 מיליארד דולר. בנוסף תינתן ל-TSMC הלוואה בסכום כולל של כ5 מילארד דולר כך שסך ההטבות שתקבל החברה הטיוואנית עומד על 11 מילארד דולר.

הפרויקט מסמן את ההשקעה הישירה הזרה הגדולה ביותר בתולדות ארה"ב בפרויקט מסוגו. המפעל הראשון מבין שלושת המפעלים צפוי להתחיל בייצור מלא בתחילת 2025, וזו תהיה הפעם הראשונה מזה עשרות שנים שבה ייוצרו בארה"ב שבבים מתקדמים המיועדים לטכנולוגיות חדשות כמו סמארטפונים, רכבים אוטונומיים ומרכזי נתונים מבוססי בינה מלאכותית.

השפעה כלכלית וטכנולוגית נרחבת

לדברי נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן: "לפני שנתיים, מיד לאחר שחתמתי על חוק השבבים והמדע, ביקרתי באריזונה כדי להכריז על התחייבות של TSMC להשקעה בארה"ב, ליצירת מקומות עבודה ולהבטחת שרשראות אספקה. היום אנו מממשים את ההבטחה הזאת ומשנים את פני תעשיית המוליכים למחצה."

המפעלים החדשים צפויים ליצור למעלה מ-20,000 משרות, כולל 6,000 מקומות עבודה ישירים בתחום הייצור, ולהפיק עשרות מיליוני שבבים מתקדמים שישמשו למגוון טכנולוגיות מתקדמות, בהן סמארטפונים מהדור החדש, מחשוב עתיר ביצועים ויישומי בינה מלאכותית.

שרת המסחר האמריקנית, ג'ינה ריימונדו, ציינה: "השבבים המתקדמים שייוצרו באריזונה הם תשתית טכנולוגית חיונית למנהיגות הכלכלית והטכנולוגית של ארה"ב במאה ה-21."

עם כניסת המפעלים החדשים לפעולה, הפרויקט יסייע להבטחת אספקה אמינה של שבבים מתקדמים לצרכים ביטחוניים, כלכליים וטכנולוגיים, תוך קידום היכולת של ארה"ב לייצר את השבבים המתקדמים ביותר בעולם.

הפוסט ממשל ביידן הכריז על עסקה בסך 11 מילארד דולר שתאפשר ל-TSMC להקים שלושה מפעלים באריזונה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

איגוד תעשיית המוליכים למחצה (SIA) פרסם את ההצהרה הבאה מנשיא ומנכ"ל SIA ג'ון ניופר בתגובה לתמריצים לייצור מוליכים למחצה שהוכרזו על ידי משרד המסחר האמריקאי ו-GlobalFoundries.

התמריצים, שהם חלק מחוק השבבים והמדע, יתמכו בשלושה פרויקטים של ייצור GlobalFoundries בניו יורק ובוורמונט. משרד המסחר הודיע בעבר על תמריצים ל-Microchip Technology ול-BAE Systems.

"התמריצים המשמעותיים לייצור מוליכים למחצה שהוכרזו היום יסייעו לקדם את ייצור השבבים בארה"ב ויחזקו את הביטחון הכלכלי והלאומי של ארה"ב. אנו מברכים את GlobalFoundries על ההשקעה השאפתנית בפרויקטים אלה ומצדיעים לעבודה המתמשכת של משרד המסחר ליישום התמריצים. חוק השבבים עובד, ו-SIA מוכנה להמשיך לעבוד עם מנהיגי הממשל כדי להבטיח שהוראות הייצור והמחקר פורצות הדרך של החוק יספקו יתרונות מרביים לייצור השבבים, לחדשנות ולעמידות שרשרת האספקה בארה"ב לשנים רבות קדימה".

"תמריצי הייצור של חוק השבבים כבר הניעו השקעות משמעותיות בארה"ב. למעשה, חברות באקוסיסטם של המוליכים למחצה הכריזו על עשרות פרויקטים חדשים ברחבי אמריקה – בהיקף כולל של יותר מ-220 מיליארד דולר בהשקעות פרטיות – מאז הוצג חוק השבבים. פרויקטים שהוכרזו אלה ייצרו יותר מ -40,000 מקומות עבודה איכותיים במערכת האקולוגית של המוליכים למחצה ויתמכו במאות אלפי משרות נוספות בארה"ב ברחבי הכלכלה האמריקאית."

הפוסט SIA משבח את התמריצים של הממשל האמריקאי לפרויקטים של גלובל פאונדריז הופיע לראשונה ב-Chiportal.

באוגוסט התקיימה בקוסטה ריקה חנוכת הרחבת מפעל ההרכבה והבדיקות היחיד של אינטל במערב. מנכ"ל אינטל פט גלסינגר הפסיד את הטקס כדי להגיע להכרזה של הנשיא ביידן על חוק השבבים.

אינטל מנסה בשנים האחרונות בניסיון לאזן את משקל פעילותה באסיה, בעוד ממשל ביידן מקדם ייצור מוליכים למחצה מקומיים כמרכיב מרכזי בכלכלת ארה"ב ובביטחון בהקשר של המתיחות עם סין, בקרב של ענקיות הטכנולוגיה שהציב את קוסטה ריקה, השוכנת במרחק שלוש שעות טיסה בלבד ממיאמי,  בעמדה מנצחת.

 אינטל הקימה את המתקן בקוסטה ריקה בשנת 1997, אך ב-2015 העבירה את עיקר הפעילות שלה בתחום לאסיה,  ובכך צמצמה פעילות שהיוותה 20% מהיצוא של קוסטה ריקה, המפעל הופעל מחדש שוב ב-2020 עם השקעה מוכרזת של 350 מיליון דולר שבסופו של דבר גדלה למיליארד דולר, כולל גידול של 60% בכוח האדם לכמעט 4,000 עובדים ב-2022 עם תוכניות להרחבה בעתיד. אמר טימותי סקוט, מנהל קשרי המימשל של אינטל בקוסטה ריקה בראיון לאל פאיס.

"למרות שהחוק שעליו חתם ביידן מתמקד באופן ספציפי בארצות הברית, בשל הקרבה הגיאוגרפית והיכולות הקיימות, הוא עשוי ליצור גל נרחב", הסביר סקוט, והכיר בעובדה שקוסטה ריקה היא כבר ביתם של מרכזי מחקר ושירותים גלובליים והדבר עשוי לתת יתרון לכלכלת המדינה.  

כידוע אינטל מרחיבה את פעילותה בארה"ב – ובמיוחד היא תבנה מגה מפעל באוהיו ובקרוב במדינות נוספות בארה"ב כתוצאה מחוק השבבים. לדברי סקוט , את השבבים הללו יהיה צריך להעביר להרכבה וקוסטה ריקה היא המתקן ההרכבה הקרוב ביותר לארה"ב.

הידיעה מגיעה אחרי שבשבוע שעבר הודיעה ממשלת ארה"ב על איסור יצוא לסין של סוגים שונים של שבבים המיועדים לייצור נשק ומחשבי על.

הפוסט קוסטה ריקה מסתמנת כאחת המרוויחות ב"מלחמת שבבים" בין ארה"ב לסין הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הנשיא ביידן חתם על חוק ה-Chip & Science ACT – חוק השבבים והמדע הדו-מפלגתי של 2022, שיזרז ביצוע השקעות היסטוריות שיקדמו את העובדים, הקהילות והעסקים בארה"ב.

"כניסתו של חוק השבבים לתוקף תחזק את הייצור האמריקאי, שרשראות האספקה והביטחון הלאומי, ותשקיע במחקר ופיתוח, במדע ובטכנולוגיה ובכוח העבודה של העתיד כדי לשמור על ארצות הברית כמובילה בתעשיות המחר, כולל ננוטכנולוגיה, אנרגיה נקייה, מחשוב קוונטי ובינה מלאכותית.  ההשקעות במסגרת חוק השבבים יהיו השקעות החכמות כך שהאמריקאים יוכלו להתחרות בו ולנצח את העתיד.

בעקבות העברת חוק השבבים והמדע של 2022, חברות הודיעו השבוע על כמעט 50 מיליארד דולר בהשקעות נוספות בייצור מוליכים למחצה בארה"ב, מה שהביא את סך ההשקעה העסקית (כלל התעשיה, לא רק תעשיית השבבים) לכמעט 150 מיליארד דולר מאז שהנשיא ביידן נכנס לתפקידו:

• מיקרון מכריזה על השקעה של 40 מיליארד דולר בייצור שבבי זיכרון, שתיצור עד 40,000 מקומות עבודה חדשים בבנייה ובייצור. השקעה זו לבדה תביא את נתח השוק האמריקאי של ייצור שבבי זיכרון מפחות מ-2% לעד 10% בעשור הקרוב.
• קוואלקום ו-GlobalFoundries מכריזות על שותפות חדשה הכוללת 4.2 מיליארד דולר לייצור שבבים בהרחבת המתקן של GlobalFoundries בניו יורק. קוואלקום, הודיעה על תוכניות להגדיל את ייצור המוליכים למחצה בארה"ב בעד 50% בחמש השנים הקרובות.
• וכמובן בחודשים האחרונים היו אלה אינטל ו-TSMC  שהודיעו על השקעה של 40 ו-20 מיליארד דולר (בהתאמה) בבניית מפעלי שבבים.

לדברי הנשיא ביידן, חוק השבבים והמדע יגביר את המחקר, הפיתוח והייצור של המוליכים למחצה האמריקאים, ויבטיח את ההובלה של ארה"ב בטכנולוגיה המהווה את הבסיס לכל דבר, החל ממכוניות, דרך מכשירי חשמל ביתיים וכלה במערכות הגנה. "אמריקה המציאה את המוליכים למחצה, אך כיום היא מייצרת כ-10 אחוזים מהאספקה העולמית – ואף אחד מהשבבים המתקדמים ביותר. במקום זאת, אנו מסתמכים על מזרח אסיה עבור 75 אחוז מהייצור העולמי. חוק השבבים והמדע יפתח מאות מיליארדים נוספים בהשקעות מוליכים למחצה במגזר הפרטי ברחבי המדינה, כולל ייצור חיוני למגזרים הביטחוניים והקריטיים הלאומיים."

"החוק גם יבטיח שארצות הברית תשמור ותקדם את היתרון המדעי והטכנולוגי שלה. באמצע שנות ה-60, בשיא המרוץ לירח, השקיעה הממשלה הפדרלית 2% מהתמ"ג במחקר ופיתוח. עד 2020, מספר זה ירד לפחות מ-1%. הצמיחה הכלכלית והשגשוג ב-40 השנים האחרונות התקבצו בכמה אזורים בחופים, והותירו הרבה יותר מדי קהילות מאחור. חוק השבבים והמדע יבטיח שהעתיד ייעשה בכל אמריקה, ויפתח הזדמנויות במדע ובטכנולוגיה עבור אלה שנותרו בחוץ מבחינה היסטורית." אמר ביידן.

​מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר, פרסם את ההצהרה הבאה לאחר העברת המימון לחוק השבבים האמריקאי לאמריקה:

"אני מברך את הקונגרס על ההצבעה לאישור המימון לחוק Chip & Science ACT. זהו צעד קריטי כדי לתמוך בכל תעשיית המוליכים למחצה בארה"ב ולעזור להבטיח את המשך ההובלה האמריקאית בייצור מוליכים למחצה ומו"פ. הקונגרס נתן את חלקו, ועכשיו אנחנו הולכים לעשות את שלנו. אני נרגש להניח את אבן הפינה כאשר אינטל נעה במלוא המהירות קדימה כדי להתחיל לבנות את המגה מפעל באוהיו". כאמור אינטל הכריזה עד כה על השקעה של 40 מיליארד דולר בארה"ב ו-80 מיליארד דולר באירופה.

הפוסט הנשיא ביידן חתם על חוק השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בניצחון גדול לממשל ביידן, בית הנבחרים העביר חקיקה דו-מפלגתית שמטרתה לתמוך בייצור מקומי של שבבים. החקיקה כבר עברה בסנאט מוקדם יותר השבוע בהצבעה של 64 מול 33 וכעת היא מגיעה לנשיא ביידן לחתימה כדי להפוך לחוק.

הצעת החוק המכונה שלא במפתיע CHIPS, ראשי תיבות (באנגלית) של יצירת תמריצים מועילים לייצור מוליכים למחצה, תספק מענקים בסך 54 מיליארד דולר לייצור ומחקר של מוליכים למחצה, עשרות מיליארדים לתמיכה במרכזי טכנולוגיה אזוריים וזיכוי מס המכסה 25% מההשקעות בייצור שבבים עד 2026.

"באמצעות ייצור יותר מוליכים למחצה בארצות הברית, הצעת החוק הזו תגדיל את הייצור המקומי ותוזיל את העלויות למשפחות", אמר ביידן בהצהרה שפורסמה לאחר ההצבעה בבית הנבחרים. "בנוסף, היא תחזק את הביטחון הלאומי שלנו בכך שתהפוך אותנו לפחות תלויים במקורות זרים של שבבים", אמר.

הצעת החוק היא גרסה צרה יותר של חבילת תחרותיות כלכלית שעברה בסנאט בשנה שעברה אך נתקעה בבית הנבחרים.

בית הנבחרים העביר את החקיקה ברוב של 243 מול 187, כאשר 24 רפובליקנים הצטרפו לדמוקרטים כדי לתמוך בחקיקה. אותם רפובליקנים תקפו בחריפות את הנהגת המפלגה שניסתה להשתמש בהצעת החוק כחלק ממאבק פוליטי על עסקה שהושגה בתיווך בין הסנאטור ג'ו מנצ'ין – דמוקרט המתנגד לפעולה נגד משבר האקלים  לבין מנהיגים דמוקרטים על הצעת חוק נפרדת בנושא אקלים ומס שקודם נכרכו בחבילה אחת. .

מנהיג המיעוט הרפובליקני בבית הנבחרים, קווין מקארתי, כינה ביום חמישי את החקיקה "צ'ק ריק" לתעשיית השבבים.

מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט, צ'אק שומר, שיבח את החקיקה יום קודם לכן מבימת הסנאט, ואמר כי היא "תירשם כאחד ההישגים הדו-מפלגתיים הגדולים של הקונגרס הזה, יחד עם חוק ההשקעות בתשתיות והמשרות וחוק בטיחות הנשק האחרון".

"לעם האמריקני מגיע לראות עוד דוגמאות כאלה, שבהם שני הצדדים מתאחדים כדי לעשות דברים מאוד מאוד גדולים שישפיעו לטווח ארוך על המדינה שלנו", הוסיף שומר.

17 רפובליקנים בסנאט הצביעו בעד החקיקה: רוי בלאנט ממיזורי, ריצ'רד בר מצפון קרוליינה, שלי מור קפיטו ממערב וירג'יניה, ביל קסידי מלואיזיאנה, סוזן קולינס ממיין, ג'ון קורנין מטקסס, סטיב דיינס ממונטנה, לינדזי גרהאם מדרום קרוליינה, ביל האגרטי מטנסי, מיץ' מקונל מקנטקי, ג'רי מורן מקנזס,  רוב פורטמן מאוהיו, מיט רומני מיוטה, בן סאס מנברסקה, תום טיליס מצפון קרוליינה, רוג'ר וויקר ממיסיסיפי וטוד יאנג מאינדיאנה. הסנאטור ברני סנדרס, עצמאי אך מצביע בדרך כלל עם הדמוקרטים (וכידוע היה קרוב מאוד למועמדות לנשיאות ב-2016 והפסיד אחרי מאבק ארוך להילרי קלינטון), הצביע נגד הצעת החוק.

תומכי החקיקה טוענים כי היא היתה צריכה להתקבל מזמן, ולהפחית את ההסתמכות של ארה"ב על סין לייצור שבבים, שלדבריהם מהווה סיכון לביטחון הלאומי.

על פי שירות המחקר של הקונגרס, כמעט ארבע חמישיות מכושר הייצור העולמי נמצאים באסיה נכון לשנת 2019.

"פעם היינו מייצרים 40% מהשבבים בעולם, עכשחן בערך 12%", אמרה שרת המסחר ג'ינה ריימונדו במהלך שולחן עגול וירטואלי עם ביידן ביום שני אחר הצהריים. "המציאות היא שבעוד שלא השקענו דבר כדי לדרבן את ייצור השבבים המקומי, סין השקיעה יותר מ-150 מיליארד דולר כדי לבנות את היכולת המקומית שלהם.  אז נמצאים אנחנו מאוד מאחור".

ממשל ביידן אומר ששיפור תעשיית השבבים מבית יעזור גם להקל על שיבושים בשרשרת האספקה. אבל מבקרי החקיקה, כולל סנדרס, מטילים ספק בסבסוד תעשיית המוליכים למחצה. "הבה נבנה מחדש את תעשיית השבבים בארה"ב, אבל בואו נעשה זאת באופן שיועיל לכל החברה שלנו, ולא רק לקומץ תאגידים עשירים, רווחיים וחזקים", אמר סנדרס בהצהרה באמצע יולי.

החלק הנפרד של החקיקיה – זה שעדין תקוע גם יאשר הוצאות של כ-100 מיליארד דולר על פני חמש שנים על מחקר מדעי, כולל יותר מ-80 מיליארד דולר עבור הקרן הלאומית למדע.

"שבבים לבדם לא יספיקו כדי לשמר את ההובלה הטכנולוגית של ארה"ב, ולכן אנחנו צריכים את שאר הצעת חוק החדשנות כדי שנשקיע לא רק בטכנולוגיית הליבה שמניעה את החדשנות כיום, אלא גם בטכנולוגיות שיניעו את החדשנות מחר", אמר היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן במהלך השולחן העגול של הבית הלבן.

הפוסט החקיקה לסבסוד ייצור שבבים בארה"ב ב-52 מיליארד דולר "ב אושרה סופית בקונגרס הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הסנאט האמריקני עבר ביום שלישי משוכה חשובה שתשחרר מענקים של קרוב ל-52 מיליארד דולר לתעשיית השבבים להמרצת הייצור, שרשרת האספקה ומחקר ופיתוח.  החוק מתעכב כבר שנה בקונגרס, משום שנציגי המפלגה הרפובליקנית ביקשו להתנות את תמיכתם בו בויתורים של הממשל בנושאים אחרים כגון אקלים. חוק השבבים נועד להחזיר לארה"ב את היתרון בתחום ייצור השבבים, שהביא אותה לנקודת נחיתות מול טאיוואן ולחולשה במלחמת הסחר מול סין.

בסופו של דבר הסנאטורים הצביעו 64-34 בעד קידום חוק השבבים, וזה מכשיר את הקרקע לדיון הסופי בחוק. זה אחד מכמה מהלכים שנעשים לפני שחוק השבבים יעבור סופית.

חוק השבבים הוצג בתגובה למחסור בשבבי מחשב המשמשים במחשבים, מכוניות, מכשירים רפואיים וציוד צבאי. כלכלת ארה"ב ספגה פגיעה של 240 מיליארד דולר ב-2021 כתוצאה מהמחסור בשבבים, אמר הסנטור מאוהיו רוב פורטמן בדיון על החוק בסנאט ב-19 ביולי.

חברות השבבים ובראשן אינטל הגבירו בשבועות את האחרונים את השתדלנות מול ממשלת ארה"ב להעברת החוק. הוא אושר במקור בשנה שעברה כחלק מחוק הרשאת ההגנה הלאומית, שקרא לשיפורים בייצור ובמו"פ של שבבים בארה"ב. חוק השבבים, אם יעבור, יכלול ניסוחים מתחיקה בסנאט ובבית הנבחרים כדי לשחרר כסף לתעשיית השבבים. אינטל נטלה חלק משמעותי בקריאה למחוקקים לתמוך בחקיקה של חוק השבבים בהמשך לכוונותיה ולאסטרטגיה שלה להחזיר את הכח הטכנולוגי למערב ולמצב את ארה"ב כטריטוריה מרכזית ומובילה לייצור לייצור שבבים מתקדמים כפי שהיה בעבר (היקף של 37% נכון לשנת 1990 ורק 12% כיום).

השלבים הבאים הם שהסנאט יקיים הצבעה סופית על חוק השבבים המתוקן, שנקרא שבבים פלוס, ואז יעביר אותו לבית הנבחרים. סנאטורים דחקו להעברה מהירה של החוק הסופי, אבל הזמן דוחק, או שיהיו עוד עיכובים. הסנאט יצטרך לקיים הצבעה נוספת על החוק הסופי בימים הקרובים ואז בית הנבחרים יצטרך להצביע לפני שיתפזר ב-27 ביולי.

ההצבעה הנוהלית נועדה לבדוק את המצב בסנאט, האם יש לפחות 60 קולות בעד חוק "שבבים פלוס", אמרה ריבה גוז'ון, מנהלת בכירה ב-Rhodium Group.

"עכשיו מגיעה השאלה מה נכנס ל"פלוס" של "שבבים פלוס". נראה שיש הסכמה לגבי המימון של 52 מיליארד דולר, זיכויי מס ואולי הרשאות לגופי מדע. החוק נתפס כמעדיף יצרניות שבבים כדוגמת אינטל, וצריך לדאוג שוהא יתן מענה למימון לחברות תכנון שבבים פאבלס ואיזה תנאים ספציפיים יצורפו למימון", אמרה גוז'ון.

אחת ההצעות היא לאסור על מקבלי מימון לבצעה השקעות להגדלת קיבולת ייצור בסין, לפחות בכל הנוגע לשבבים מתקדמים יותר מטכנולוגית 28 ננומטר.

הפוסט חוק השבבים עבר עוד משוכה בסנאט אך עדיין רחוק מאישור סופי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חוק השבבים שמתעכב בקונגרס לגבי התחרות מסין ו-52 מיליארד הדולרים שבו לתעשיית השבבים המקומית — חטפה את תשומת הלב של המועמדים, למרות שהבוחרים עדיין מנסים להבין מדוע זה צריך להיות אכפת להם.

היריבים בסנאט טים ריאן הרפובליקני וג'.ד. ואנס הדמוקרטי, וגם המושל הרפובליקני מייק דהוויין והמועמדת הדמוקרטית נאן וויילי יודעים כולם שגורלו של חוק השבבים יכול להשפיע על אלפי משרות ויש לו השלכות כלכליות ארוכות טווח על המדינה.

כזכור אינטל התחייבה לקדם "אזור סיליקון" שמתחיל בפרויקט של 20 מיליארד דולר ליצירת מפעלים לייצור שבבים במחוז ליקינג בפאתי קולומבוס. הפרויקט יוכל ליצור שם 3,000 משרות ישירות, בתוספת מעגל שני של מאות ספקים בכל אוהיו והשקעות ושותפויות עם אוניברסיטאות. העברת חוק השבבים תוכל להאיץ ולמקסם את היקף הפרויקט. אבל אם החוק לא יעבור, חוששים שזה יאט או יצמצם את המחויבות של אינטל ויסיט כספים ומשרות לחו"ל.

מנהיג המיעוט הרפובליקני בסנאט מיץ' מקונל איים לקבור את חוק השבבים אם הדמוקרטים יקדמו עסקת אקלים, אנרגיה ומיסים בלי תמיכת המפלגה הרפובליקנית. הדמוקרטים לא מוותרים ומקווים להשיג קולות כדי לעקוף את מקונל ולקבל את כספי השבבים מבלי להקריב עדיפויות אחרות. בגלל עיכוב החוק אינטל דחתה טקס הנחת אבן פינה שנקבע לחודש הזה. הדוברת ננסי סנצ'ז אמרה: "הטקס נדחה, אבל תוכניות הבנייה שלנו לא השתנו" — אבל ההיקף והמקום תלויים בחקיקה.

במחוז ליקינג, שבו דונלד טראמפ קיבל 63% מהקולות בבחירות לנשיאות ב-2020, באזור שבו אינטל תתחיל לבנות יש שדות תירס, חוות קטנות ובתים כפריים. הרשויות המקומיות התחילו לקלוט מנהלי תכנון ופיתוח כדי להתכונן. ג'יימי קרל, מנהל התקשורת של איגוד היצרנים של אוהיו, אמר שתחום ההשפעה יהיה מעבר למרכז אוהיו. "יש לנו 1,500 חברים בכל המדינה… מעסקים משפחתיים קטנים ועד ווירלפול והונדה — וכמעט כולם מושפעים מהמחסור בשבבים". "יש מאה ספקים במדינת אוהיו שעומדים לספק לאינטל", אמר ריאן. "אם משיגים מפלצת כמו אינטל, זאת תחילתו של אשכול של התפתחות כלכלית".

הפוסט הרפובליקאים תוקעים את חוק השבבים * אינטל דוחה את הנחת אבן הפינה למפעל באוהיו הופיע לראשונה ב-Chiportal.