וואווי מנסה להגדיר מחדש את הדרך שבה מודדים התקדמות בשבבים. בכנס IEEE International Symposium on Circuits and Systems, שנערך בשנגחאי, הציגה החברה את Tau Scaling Law — עיקרון תכנוני חדש שלטענתה יאפשר לפתח שבבים בעלי צפיפות טרנזיסטורים השקולה לתהליך ייצור של 1.4 ננומטר עד 2031. עם זאת, חשוב להדגיש: וואווי אינה טוענת כי פתרה את בעיית הליתוגרפיה המתקדמת או כי היא עומדת לייצר בפועל בטכנולוגיית 1.4 ננומטר מסורתית. מדובר בהבטחה לשוויון ביצועים או צפיפות ברמת המערכת, לא בהכרח בצומת ייצור חדש במובן המקובל בתעשייה.

בלב ההכרזה עומדת ההבנה שמזעור גיאומטרי של טרנזיסטורים — הבסיס ההיסטורי של חוק מור — נעשה קשה, יקר ומוגבל יותר. במקום להתמקד רק בהקטנת הטרנזיסטור, וואווי מציעה להתמקד בזמן: כמה זמן לוקח לאותות ולנתונים לנוע בתוך השבב, בין יחידות עיבוד, בזיכרון ובמערכות מרובות שבבים. זהו מוקד חשוב במיוחד בעידן הבינה המלאכותית, שבו צווארי הבקבוק אינם תמיד רק במספר הטרנזיסטורים, אלא גם בתקשורת ביניהם, ברוחב הפס, בצריכת החשמל ובפיזור החום.

היישום הראשון של העיקרון נקרא LogicFolding. לפי וואווי, הארכיטקטורה החדשה נועדה “לקפל” או לדחוס נתיבי לוגיקה כך שאותות יעברו מרחקים קצרים יותר, עם פחות השהיה ופחות עומס חשמלי. החברה טוענת כי השיטה רלוונטית לא רק לשבבים בודדים, אלא גם למעגלים, מערכות, שבבי AI ואשכולות מחשוב גדולים. השבבים המסחריים הראשונים שיאמצו את הארכיטקטורה יהיו שבבי Kirin לדור הבא של סמארטפונים, הצפויים להופיע בהמשך השנה; בהמשך מתכננת וואווי לשלב את הגישה גם בשבבי Ascend למרכזי נתונים עד 2030.

לפי החברה, ב־6 השנים האחרונות כבר תוכננו ויוצרו בייצור המוני 381 שבבים שהתבססו על עקרונות Tau Scaling, בתחומים הכוללים סמארטפונים ומחשוב AI. זוהי טענה משמעותית, אך עדיין חסרים נתוני ביצועים בלתי תלויים שיאפשרו להעריך עד כמה השיפור נובע מהארכיטקטורה החדשה, ועד כמה הוא בר־השוואה לצמתים המתקדמים של TSMC וסמסונג. רויטרס ציינה כי וואווי לא סיפקה נתוני ביצועים עצמאיים במסגרת ההכרזה. (Reuters)

תגובה למגבלות האמריקניות

ההקשר הגיאופוליטי ברור. מאז 2019 נתונה וואווי למגבלות אמריקניות חמורות, שמקשות עליה גישה לציוד ייצור שבבים מתקדם, לתוכנות תכנון ולשרשראות אספקה מערביות. מגבלות אלה פגעו במיוחד ביכולתה להסתמך על יצרניות שבבים מובילות מחוץ לסין. חזרתה של וואווי לשוק הסמארטפונים עם Mate 60, שהתבסס על שבב מתוצרת SMIC בטכנולוגיה המוערכת סביב 7 ננומטר, כבר סימנה כי סין מצליחה להתקדם למרות המגבלות — אך גם הדגישה את הפער שנותר מול החזית העולמית.

כאן נכנסת Tau Scaling Law לתמונה. אם אי אפשר להדביק במהירות את TSMC או סמסונג דרך ליתוגרפיה בלבד, וואווי מנסה להראות שאפשר להשיג חלק מהשיפור דרך תכנון מערכתי: קיצור חיווט, הפחתת השהיות, אריזה מתקדמת, אופטימיזציה של תנועת נתונים ותכנון שבבים מותאם עומסים. זוהי אינה “עקיפה מלאה” של חוק מור, אלא ניסיון להזיז את מרכז הכובד מהננומטר אל הביצועים בפועל.

מול TSMC: הפער עדיין קיים

היעד של וואווי שאפתני במיוחד משום ש־TSMC כבר הציגה את תהליך A14 שלה, המקושר לדור 1.4 ננומטר, ומתכננת להכניסו לייצור ב־2028. לפי TSMC, A14 צפוי לספק עד 15% שיפור מהירות באותה צריכת חשמל, או עד 30% הפחתה בצריכת החשמל באותה מהירות, לצד שיפור של יותר מ־20% בצפיפות הלוגיקה לעומת N2. (pr.tsmc.com)

לכן, גם אם וואווי תעמוד ביעד 2031, מדובר בלוח זמנים מאוחר בכ־3 שנים מהיעד המוצהר של TSMC לייצור A14. נוסף על כך, TSMC מדברת על תהליך ייצור מסחרי בפאונדרי גלובלי, בעוד וואווי מדברת בשלב זה על צפיפות שקולה ועל שיפור ארכיטקטוני. ההבדל הזה חשוב: תעשיית השבבים כבר מזמן אינה משתמשת בשמות הננומטרים כתיאור פיזי מדויק של גודל הטרנזיסטור, אבל עדיין יש הבדל בין צומת ייצור מוכחת לבין שיטה תכנונית שמנסה להפיק יותר מאותו בסיס ייצור.

המשמעות לשוק ה־AI

הכרזת וואווי חשובה במיוחד בשוק שבבי הבינה המלאכותית. שבבי Ascend של החברה הפכו לאלטרנטיבה מקומית מרכזית לאנבידיה בסין, בעיקר משום שמגבלות הייצוא האמריקניות מצמצמות את הגישה הסינית למאיצי AI מתקדמים של אנבידיה. ככל שסין מנסה לבנות תשתית AI עצמאית, כל שיפור בביצועים, בנצילות וביכולת לחבר שבבים רבים לאשכולות גדולים הופך לנכס אסטרטגי. (Reuters)

עם זאת, גם כאן נדרשת זהירות. שיפור בארכיטקטורה אינו פותר לבדו בעיות של חום, צריכת חשמל, תשואה בייצור, זמינות זיכרון מתקדם, כלי EDA ותוכנה. גם וואווי עצמה מכירה בכך שהגישה החדשה מחייבת כלי תכנון חדשים ושפתרון בעיות החום והאינטגרציה יישאר אתגר מרכזי — במיוחד משבבי מובייל ועד מרכזי נתונים גדולים.

לא סוף חוק מור, אלא שינוי במוקד התחרות

ההכרזה של וואווי אינה קוברת את חוק מור, וגם אינה מוכיחה שסין סגרה את הפער מול TSMC. אבל היא כן מצביעה על כיוון חשוב: בעידן שבו מזעור טרנזיסטורים נעשה קשה יותר, התחרות תעבור יותר ויותר לשכבות אחרות — ארכיטקטורת שבבים, חיווט פנימי, אריזה מתקדמת, תקשורת בין שבבים, זיכרון ותוכנה.

במובן הזה, Tau Scaling Law היא לא רק הצהרה טכנולוגית, אלא גם מסר פוליטי־תעשייתי: וואווי מבקשת להראות שגם תחת סנקציות, היא יכולה להציע מסלול פיתוח עצמאי לשבבים מתקדמים. השאלה הגדולה היא האם ההבטחה הזו תתורגם למוצרים תחרותיים בשוק, או תישאר בעיקר מפת דרכים שאפתנית שנועדה להוכיח שסין עדיין במשחק.

הפוסט וואווי מציגה דרך עוקפת ננומטרים: “1.4 ננומטר שקול” עד 2031 בלי להבטיח קפיצה בליתוגרפיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל חשפה הישגים טכניים המקיימים צינור עשיר של חידושים עבור מפת הדרכים העתידית של החברה, תוך הדגשת המשך והתפתחות חוק מור. בכנס IEEE להתקנים ומכשירים אלקטרוניים 2023‏ (IEDM), חוקרי אינטל הציגו התקדמות בטרנזיסטורי CMOS משוכבים תלת-ממדית בשילוב הספקת כוחבגב השבב ומגעים גביים ישירים.

הקטנת טרנזיסטורים והספקת כוח בצד האחורי הם מפתח לענות על הדרישה ההולכת וגדלה באופן מעריכי למחשוב חזק יותר. שנה אחר שנה, אינטל עונה על דרישת מחשוב זו, ומדגימה שהחידושים שלה ימשיכו להניע את תעשיית המוליכים למחצה ויהוו אבן פינה של חוק מור. אמר פול פישר מנהל תהליכי ייצור שבבים בקנה המדיה המזוסקופי במסיבת עיתונאים מקוונת שהתקיימה לרגל ההכרזה.

בכנס IEDM 2023 הציגה קבוצת המחקר של הרכיבים באינטל את מחויבותה לחדשנות בדרכים חדשות שמכניסות יותר טרנזיסטורים על סיליקון תוך השגת ביצועים גבוהים יותר.

החוקרים זיהו תחומי מחקר ופיתוח מרכזיים הנחוצים כדי להמשיך בהקטנת טרנזיסטורים. בשילוב הספקת כוח ומגעים בגב השבב, אלה יהיו צעדים גדולים קדימה בטכנולוגיית ארכיטקטורת טרנזיסטורים. בנוסף לשיפור הספקת הכוח בגב השבב והוספת ערוצים דו ממדיים חדשניים, אינטל עובדת כדי להאריך את חוק מור לטריליון טרנזיסטורים על שבב עד 2030.

אינטל הציגה מחקר טרנזיסטורים עדכני בכנס IEDM 2023 המציג לראשונה בתעשיה את היכולת לשכב אנכית טרנזיסטורי שדה משלים בפיץ' שער מקוטע של 60 ננומטר. תהליך זה מאפשר יעילות שטח ויתרונות ביצועים על ידי שיכוב טרנזיסטורים. זאת בשילוב גם עם הספקת כוח בגב השבב ומגעים ישירים בגב השבב.

אינטל מסתכלת לאחר פיתוח חמשת הצמתים בארבע שנים ומזהה תחומי מפתח במחקר ופיתוח הנחוצים כדי להמשיך בקיצור טרנזיסטורים עם הספקת כוח אחורית:

PowerVia של אינטל תהיה מוכנה לייצור ב-2024, מה שיהיה אחת היישומים הראשונים של הספקת כוח בגב השבב. קבוצת המחקר של רכיבים זיהתה נתיבים להרחבה וקיצור של הספקת כוח גבית מעבר ל-PowerVia, והשיפורים התהליכיים המרכזיים הנחוצים כדי לאפשר אותם.

אינטל היא הראשונה שמשלבת בהצלחה טרנזיסטורי סיליקון עם טרנזיסטורי גליום ניטריד (GaN) על אותה פלטת 300 מ"מ, ומדגימה שזה מבוצע היטב:

ב-IEDM 2022, המקדה אינטל בשיפורי ביצועים ובניית נתיב בר-קיימא לפלטות GaN-on-silicon בקוטר 300 מ"מ. השנה, החברה מתקדמת באינטגרציית תהליכים של סיליקון ו-GaN. אינטל הצליחה להדגים פתרון מעגל משולב ביצועים גבוהים בקנה מידה גדול – נקרא "DrGaN" – להספקת כוח. אינטל היא הראשונה להראות שהטכנולוגיה הזו מבצעת היטב ויכולה בפוטנציאל לאפשר פתרונות הספקת כוח שישמרו קצב עם דרישות הצפיפות והיעילות של מחשוב עתידי.

אינטל מתקדמת במחקר ופיתוח בתחום הטרנזיסטור הדו ממדי להמשך תחזוקת חוק מור.

חומרי ערוץ 2D מבוססי דיכלקוגנידים מעבריים מציעים הזדמנות ייחודית לאורך שער פיזי מקוטע של טרנזיסטור מתחת ל-10 ננומטר. ב-IEDM 2023, אינטל תדגים אבות-טיפוס של טרנזיסטורי TMD במובילות גבוהה הן ל-NMOS והן ל-PMOS, הרכיבים המרכזיים של CMOS.

הפוסט ללא הכרזה רשמית: אינטל הציגה פריצות דרך בטרנזיסטורים זעירים שיאפשרו להמשיך בייצור צמתים עתידיים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל וקרן גורדון ובטי מור הודיעו היום כי מייסד החברה גורדון מור הלך לעולמו בגיל 94.   הקרן דיווחה כי הוא מת בשלווה ביום שישי, 24 במרץ 2023, מוקף במשפחתו בביתו בהוואי.  מור הותיר אחריו את רעיתו בטי אותה נשא לאשה בשנת 1950,  שני בנים – קנת וסטיבן וארבעה נכדים.

גורדון ארל מור נולד בסן פרנסיסקו ב-3 בינואר 1929 לוולטר הרולד ופלורנס אלמירה "מירה" (ויליאמסון) מור. מור התחנך באוניברסיטת סן חוזה, באוניברסיטת קליפורניה בברקלי ובמכון הטכנולוגי של קליפורניה, שם קיבל תואר דוקטור בכימיה בשנת 1954. 

הוא החל את קריירת המחקר שלו במעבדה לפיזיקה יישומית של ג'ונס הופקינס במרילנד. הוא חזר לקליפורניה בשנת 1956 כדי להצטרף לשוקלי סמיקונדקטור. בשנת 1957, מור ייסד את פיירצ'יילד סמיקונדקטור, חטיבה של פיירצ'יילד לתחומי הצילום וכלי נגינה, יחד עם רוברט נויס ושישה עמיתים נוספים מ-Shockley Semiconductor. 11 שנים לאחר מכן, ביולי 1968 מור ונויס ייסדו יחד את אינטל.  

מור כיהן בתחילה כסגן נשיא בכיר עד 1975, אז הפך לנשיא. בשנת 1979 מונה מור ליו"ר הדירקטוריון ולמנכ"ל, תפקידים בהם החזיק עד 1987, אז ויתר על תפקיד המנכ"ל והמשיך כיו"ר. ב-1997 התמנה מור ליו"ר אמריטוס, ופרש ב-2006.

לפני הקמת אינטל, מור ונויס השתתפו בהקמת פיירצ'יילד סמיקונדקטור, שם מילאו תפקידים מרכזיים בייצור המסחרי הראשון של טרנזיסטורים מסיליקון מפוזרים ומאוחר יותר במעגלים המשולבים הראשונים בעולם הניתנים לשימוש מסחרי. השניים עבדו בעבר יחד תחת ויליאם שוקלי, ממציא שותף של הטרנזיסטור ומייסד Shockley Semiconductor, שהייתה חברת המוליכים למחצה הראשונה שהוקמה במה שיהפוך לעמק הסיליקון. לאחר שיצאו לדרך עצמאית, מור ונויס שכרו את מנכ"ל אינטל לעתיד, אנדי גרוב, כעובד השלישי, ושלושתם בנו את אינטל לאחת החברות הגדולות בעולם. יחד הם נודעו בשם "השילוש הקדוש של אינטל", ומורשתם ממשיכה עד היום.

בנוסף לתפקידו החשוב של מור בהקמת שתיים מחברות הטכנולוגיה החלוציות בעולם, הוא חזה ב-1965 כי מספר הטרנזיסטורים במעגל משולב יוכפל מדי שנה – תחזית שזכתה לכינוי "חוק מור".  "כל מה שניסיתי לעשות היה להעביר את המסר, שבאמצעות העברת  עוד ועוד יישומים על שבבים אנחנו הולכים להפוך את כל האלקטרוניקה לזולה יותר", אמר מור בראיון ב-2008.

לאחר שתחזיתו מ-1965 הוכחה כנכונה, ב-1975 מור עדכן את הערכתו להכפלת הטרנזיסטורים במעגל משולב כל שנתיים במשך 10 השנים הבאות. כך או כך, הרעיון של טכנולוגיית שבבים הצומחת בקצב אקספוננציאלי, והופכת ללא הרף את האלקטרוניקה למהירה, קטנה וזולה יותר, הפך לכוח המניע מאחורי תעשיית המוליכים למחצה וסלל את הדרך לשימוש בכל מקום בשבבים במיליוני מוצרים יומיומיים.

עם פיירצ'יילד ואינטל הגיעה ההצלחה הכלכלית. החל ממתנות אישיות, רבות מהן אנונימיות, לאחר מכן הקימו את קרן משפחת מור, ולבסוף, בשנת 2000, הקימו את קרן גורדון ובטי מור, מור ואשתו חיפשו פילנתרופיה כדי להפוך את העולם למקום טוב יותר עבור הדורות הבאים. תשוקתו להשפעה ולמדידה היו סימני ההיכר של עבודתו הפילנתרופית ושאיפותיו. 

הוא קיבל את המדליה הלאומית לטכנולוגיה מהנשיא ג'ורג' הרברט ווקר בוש (האב) בשנת 1990, ואת מדליית החירות הנשיאותית, אות הכבוד האזרחי הגבוה ביותר של האומה, מהנשיא ג'ורג' ווקר בוש (הבן) בשנת 2002.

לאחר פרישתו מאינטל ב-2006, מור חילק את זמנו בין קליפורניה להוואי, ושימש כיו"ר מועצת המנהלים של קרן גורדון ובטי מור עד שעבר ליו"ר אמריטוס ב-2018. מור כיהן גם כחבר במועצת המנהלים של Conservation International ו-Gilead Sciences, Inc. הוא היה חבר באקדמיה הלאומית להנדסה, עמית בחברה המלכותית למהנדסים ועמית במכון למהנדסי חשמל ואלקטרוניקה. הוא כיהן כיו"ר חבר הנאמנים של המכון הטכנולוגי של קליפורניה מ-1995 עד תחילת 2001, והמשיך כנאמן לחיים.

בשנת 2022 הכריזה גלסינגר על שינוי שמו של קמפוס רונלר אייקרס באורגון – שבו צוותי אינטל מפתחים טכנולוגיות תהליכים עתידיות – לפארק גורדון מור ברונלר אייקרס. בניין RA4 המשמש כביתם של רוב קבוצת פיתוח הטכנולוגיה של אינטל שונה גם למרכז מור יחד עם בית הקפה שלו, The Gordon.

"אני לא יכול לחשוב על דרך טובה יותר לכבד את גורדון ואת ההשפעה העמוקה שהייתה לו על החברה הזו מאשר להעניק את שמו בקמפוס הזה", אמר גלסינגר באירוע. "אני מקווה שעשינו אותך גאה היום, גורדון. והעולם מודה לך".  

במהלך חייו, מור גם הקדיש את המיקוד והאנרגיה שלו לפילנתרופיה, במיוחד שימור הסביבה, מדע ושיפורים בטיפול בחולים. יחד עם אשתו, הוא הקים את קרן גורדון ובטי מור, שתרמה יותר מ-5.1 מיליארד דולר למטרות צדקה מאז הקמתה בשנת 2000.  

"אלה מאיתנו שנפגשו ועבדו עם גורדון יקבלו לנצח השראה מחוכמתו, ענוותנותו ונדיבותו", אמר נשיא הקרן הארווי פיינברג. "למרות שהוא מעולם לא שאף להיות שם מוכר, חזונו של גורדון ומפעל חייו אפשרו את החדשנות הפנומנלית וההתפתחויות הטכנולוגיות המעצבות את חיי היומיום שלנו. אך הישגים היסטוריים אלה הם רק חלק ממורשתו. הנדיבות שלו ושל בטי כפילנתרופים תעצב את העולם לדורות הבאים". 

פט גלסינגר, מנכ"ל אינטל, אמר כי "גורדון מור הגדיר את תעשיית הטכנולוגיה באמצעות התובנות והחזון שלו. הוא סייע בחשיפת כוחם של הטרנזיסטורים, ונתן השראה לטכנולוגים וליזמים לאורך עשרות שנים. אנו באינטל שומרים על השראה מחוק מור ומתכוונים להמשיך בו עד למיצוי הטבלה המחזורית. החזון של גורדון ממשיך להיות המצפן האמיתי שלנו כאשר אנו משתמשים בכוחה של הטכנולוגיה כדי לשפר את חייהם של כל אדם על פני כדור הארץ. הקריירה שלי וחלק גדול מחיי קרמו עור וגידים בתוך האפשרויות שהניעו את מנהיגותו של גורדון בראשות אינטל, ואני נרגש מהכבוד והאחריות לשאת את מורשתו קדימה".

פרנק שנהרי, יו"ר מועצת המנהלים של אינטל, אמר כי "גורדון היה מדען מבריק ואחד היזמים והמנהיגים העסקיים המובילים באמריקה. אי אפשר לדמיין את העולם שבו אנו חיים כיום, עם מחשוב כה חיוני לחיינו, ללא תרומתו של גורדון מור. הוא תמיד יהווה השראה למשפחת אינטל שלנו ולחשיבה שלו בליבת תרבות החדשנות שלנו".

אנדי בראיינט, לשעבר יו"ר מועצת המנהלים של אינטל, אמר: "אני אזכור את גורדון כמדען מבריק, איש עסקים ישר ונבון שביקש להפוך את העולם לטוב יותר ותמיד לעשות את הדבר הנכון. זו הייתה זכות להכיר אותו, ואני אסיר תודה על כך שהמורשת שלו ממשיכה להתקיים בתרבות של החברה שהוא עזר ליצור".

הפוסט גורדון מור, מייסד שותף של אינטל, נפטר בגיל 94 הופיע לראשונה ב-Chiportal.