חברת Lyte, שפועלת בתחום התפיסה לרובוטים ולמערכות אוטונומיות, השלימה סבב גיוס C בהיקף של 165 מיליון דולר. הסבב מעניק לחברה שווי של 1.6 מיליארד דולר אחרי הכסף ומביא את סך ההון שגייסה מאז הקמתה ב־2021 ל־272 מיליון דולר.

את הסבב הובילה Maverick Silicon. השתתפו בו גם Fidelity Management & Research, שהובילה את סבב B של החברה, Atreides Management, קרן Key1 Capital, ‏Ora Global, לשעבר Exor Ventures, וכן משקיעים קיימים וחדשים נוספים. אנדרו הומן, שותף מנהל ב־Maverick Silicon, יצטרף לדירקטוריון Lyte.

הגיוס מגיע שמונה חודשים בלבד לאחר שהחברה יצאה ממצב חשאי בינואר 2026 ודיווחה אז על גיוסים מצטברים של 107 מיליון דולר. Lyte כבר החלה בייצור ובאספקה ללקוחות בתחום הרובוטיקה בענפי הבדיקה התעשייתית, הלוגיסטיקה והייצור, אך לא חשפה את שמות הלקוחות, היקף ההכנסות או מספר המערכות שנמסרו.

שכבת התפיסה של ה־Physical AI

Lyte אינה מפתחת רובוט שלם. היא מבקשת לספק את שכבת התפיסה שמאפשרת לרובוטים ולמערכות אוטונומיות להבין היכן הם נמצאים, אילו עצמים מקיפים אותם ומה נע בסביבה בזמן אמת.

המוצר המרכזי שלה, LyteVision, משלב ראייה קוהרנטית בארבעה ממדים, צילום RGB ומדידת תנועה באמצעות יחידת IMU. שבב ייעודי שפיתחה החברה ממזג את המידע מכמה חיישנים כבר ברמת החומרה ומפיק זרם נתונים מרחבי, חזותי ומתוזמן במשותף. הנתונים מוזרמים למערכות המחשוב ולמודלי הבינה המלאכותית שמפעילים את הרובוט.

הגישה נועדה לפתור אחת הבעיות המורכבות ברובוטיקה: שילוב חיישנים שמגיעים מספקים שונים, פועלים בקצבים שונים ודורשים כיול וסנכרון. במערכות רגילות, צוותי הפיתוח צריכים להשקיע זמן רב בחיבור המצלמות, חיישני העומק, מערכות מדידת התנועה ותוכנות המיזוג. Lyte טוענת כי שילוב אנכי של שבב, אופטיקה, חיישנים ותוכנה מקטין השהיה, מפחית סטיות כיול ומספק למערכת הרובוטית ציר זמן יחיד ומסונכרן.

לפי החברה, הפלטפורמה מיועדת למגוון מערכות Physical AI, ובהן רובוטים ניידים אוטונומיים, זרועות רובוטיות, רובוטים בעלי ארבע רגליים, רובוטקסי ורובוטים דמויי אדם. היא אמורה להשתלב עם פלטפורמות מחשוב AI קיימות ולא להחליף את המעבד הראשי שמריץ את מודלי ההחלטה והפעולה.

הקשר הישראלי: אביגדור וילנץ

Lyte היא חברה אמריקנית שמרכזה בסאניווייל שבקליפורניה. הקשר הישראלי המרכזי שלה הוא אביגדור וילנץ, המשקיע המייסד ויו״ר הדירקטוריון. וילנץ היה ממייסדי Galileo Technologies, שנמכרה למארוול, וכן משקיע מוקדם ב־Annapurna Labs וב־Habana Labs.

את החברה הקימו אלכסנדר שפונט, ארמן חג׳תי ויובל גרסון. שפונט היה ממייסדי PrimeSense וסמנכ״ל הטכנולוגיות שלה; טכנולוגיית חישת העומק שפיתחה החברה שימשה ב־Kinect של מיקרוסופט, ולאחר רכישת PrimeSense בידי אפל הוא עסק שם במערכות תפיסה. חג׳תי וגרסון מילאו גם הם תפקידי הנדסה באפל, וגרסון הוא יוצא PrimeSense.

השילוב הזה מסביר מדוע Lyte מציגה את עצמה לא כחברת חיישנים בלבד, אלא כחברת מערכות שבונה את כל שרשרת התפיסה — מהטרנזיסטור ועד לנתונים המרחביים שמקבל מודל הבינה המלאכותית.

הכסף יופנה להרחבת הייצור

Lyte מתכננת להשתמש בכספי הגיוס כדי להרחיב את ייצור שבבי החישה ואת פלטפורמת LyteVision, לשפר את יכולות הבינה המלאכותית והתפיסה ולהגדיל את מספר ההטמעות אצל חברות רובוטיקה ולקוחות תעשייתיים. החברה גם מתכננת להרחיב משמעותית את כוח האדם בתחומי השבבים, התוכנה, האופטיקה, הייצור, התפעול והשיווק.

השווי הגבוה משקף את ציפיות המשקיעים לכך שהמרוץ ל־Physical AI לא יוכרע רק באמצעות מודלי בינה מלאכותית ומעבדי האצה. לפני שרובוט יכול לקבל החלטה, הוא זקוק לנתוני סביבה אמינים, מסונכרנים ומהירים. עם זאת, בשלב הנוכחי Lyte עדיין אינה מפרסמת נתונים שמאפשרים לבחון את קצב האימוץ המסחרי או את היתרון הכמותי של הפלטפורמה לעומת פתרונות חישה ומיזוג אחרים.

הפוסט Lyte של אביגדור וילנץ גייסה 165 מיליון דולר לפי שווי של 1.6 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אלביט מערכות הודיעה היום כי חתמה על חוזים בהיקף מצטבר של כ־270 מיליון דולר עם לקוח בינלאומי, לאספקת מערכות מתקדמות למודיעין, תצפית, רכישת מטרות וסימון מטרות. החוזים יבוצעו במשך תקופה של עד שש שנים.

במסגרת העסקה תספק החברה מערכות ממשפחת SPECTRO — מערכות אלקטרו־אופטיות רב־ספקטרליות המשלבות מספר ערוצי צילום וחישה במערכת אחת. לפי אלביט, המערכות כוללות ערוץ תרמי בתחום האינפרה־אדום הבינוני MWIR, ערוץ צילום באור נראה וערוץ SWIR בתחום האינפרה־אדום קצר־הגל.

השילוב בין תחומי הספקטרום השונים מאפשר למפעיל לזהות ולעקוב אחר מטרות גם בתנאי ראות קשים, בשעות היום והלילה ובמרחקים גדולים. המערכות כוללות גם יכולות סימון לייזר ואנליטיקה מבוססת בינה מלאכותית, שנועדה לסייע בזיהוי, סיווג ומעקב אחר מטרות.

מערכת רב־חיישנית לפלטפורמות אוויריות, ימיות וקרקעיות

משפחת SPECTRO מיועדת להתקנה על מגוון פלטפורמות, ובהן מטוסים, מסוקים, כלי טיס בלתי מאוישים, כלי שיט ורכבים קרקעיים. המערכת משלבת חיישני צילום ברזולוציה גבוהה, מערכות ייצוב, מדידת טווח וסימון לייזר ועיבוד תמונה בזמן אמת.

בדגמי SPECTRO XR של החברה, לדוגמה, משולבים ערוצי VIS, MWIR ו־SWIR סביב מערכת אופטית משותפת, במטרה לספק טווח גילוי וזיהוי גדול מבלי להגדיל משמעותית את נפח ומשקל המטע"ד. אלביט מציינת כי המערכת כוללת גם יכולות ניתוח וידאו בזמן אמת המבוססות על בינה מלאכותית.

העסקה החדשה ממשיכה את מגמת ההתרחבות של תחום המערכות האלקטרו־אופטיות באלביט. בחודש מאי הודיעה החברה על חוזה אירופי גדול בהיקף של כ־1.4 מיליארד דולר, שכלל בין היתר מערכות אלקטרו־אופטיות, לוחמה אלקטרונית, תקשורת ופתרונות חימוש מדויק.

הלקוח בעסקה החדשה לא נחשף, ואלביט לא מסרה אילו דגמים ממשפחת SPECTRO נכללים בחוזים.

הפוסט אלביט מערכות זכתה בחוזים בהיקף 270 מיליון דולר למערכות SPECTRO רב־ספקטרליות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת RP Optical Lab הישראלית בוחנת את העסקה הגדולה בתולדותיה: רכישת מלוא הבעלות בחברה אמריקנית פרטית, המתמחה בתכנון, בפיתוח ובייצור של מערכות אלקטרו־אופטיות המבוססות על טכנולוגיית LiDAR לשוק הביטחוני בארצות הברית.

על פי הדיווח שפרסמה RP Optical, החברה החלה בבדיקת נאותות ובמשא ומתן על בסיס מכתב כוונות לא מחייב. התמורה המסתמנת עומדת על כ־100 מיליון דולר במזומן, בכפוף להתאמות המבוססות בין השאר על ביצועי חברת היעד בשנים 2026 ו־2027.

השלמת העסקה מותנית בחתימה על הסכם מחייב, בתוצאות בדיקת הנאותות ובקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים בארצות הברית. בעלי המניות של חברת היעד התחייבו לתקופת בלעדיות, שבמהלכה לא ינהלו משא ומתן מקביל עם רוכשים אחרים. RP Optical הדגישה כי אין בשלב זה ודאות שהמשא ומתן יבשיל לעסקה.

עסקה הגדולה מפי שניים מההכנסות השנתיות

היקף העסקה חריג ביחס לגודלה הנוכחי של RP Optical. הכנסות החברה בשנת 2025 הסתכמו בכ־48.1 מיליון דולר והרווח הנקי בכ־10.2 מיליון דולר. כלומר, התמורה המתוכננת גבוהה מפי שניים מהכנסותיה השנתיות של החברה.

RP Optical מסרה כי היא בוחנת כמה דרכים למימון הרכישה, ובהן הנפקת מניות וקבלת מימון חיצוני. לפיכך, אם העסקה תתקדם, צפויה החברה להידרש למהלך מימוני משמעותי, שעשוי לכלול דילול של בעלי המניות, הגדלת החוב או שילוב בין השניים.

זהותה של חברת היעד לא נחשפה, וגם נתוניה הכספיים, צבר ההזמנות שלה ורמת הרווחיות שלה לא פורסמו. בהיעדר הנתונים האלה לא ניתן עדיין להעריך את מכפיל הרכישה או לקבוע אם המחיר משקף פרמיה משמעותית.

כניסה עמוקה יותר לשוק הביטחוני האמריקני

טכנולוגיית LiDAR מבוססת על שיגור פולסי לייזר ומדידת זמן החזרה שלהם מן המטרה. באמצעות המדידות ניתן לחשב מרחקים וליצור תמונה מרחבית מדויקת של הסביבה. במערכות ביטחוניות יכולה הטכנולוגיה להשלים מצלמות תרמיות, חיישנים אופטיים ומכ"ם.

חברת היעד פועלת, על פי הדיווח, גם בתחום של פלטפורמות אוויריות מסווגות. הרכישה אמורה להעניק ל־RP Optical לא רק טכנולוגיות לייזר ו־LiDAR, אלא גם פעילות ייצור מקומית, קשרים עם לקוחות אמריקניים וגישה לתוכניות ביטחוניות שבהן קיימת העדפה לספקים מקומיים.

RP Optical כבר מפעילה חברה בת אמריקנית העוסקת בשיווק ובמכירת מוצריה בארצות הברית, אולם רכישת יצרנית מקומית עשויה להרחיב משמעותית את נוכחותה התפעולית בשוק.

מיצרנית אופטיקה לספקית מערכות חישה

העסקה משתלבת באסטרטגיה של RP Optical להתרחב מייצור עדשות, מצלמות ומודולים אופטיים לאספקת מערכות חישה שלמות ורב־חיישניות. החברה מתמחה בהדמיה תרמית בתחומי SWIR,‏ MWIR ו־LWIR ומפתחת מצלמות ומערכות מולטי־ספקטרליות ליישומי תצפית, הגנת גבולות, מערכות נגד רחפנים, כלי טיס ולוויינים.

לפי מצגת משקיעים שפרסמה החברה, ברבעון הראשון של 2026 הגיעו 47% מהכנסותיה ממערכות אופטיות מורכבות, לעומת 29% מעדשות. התפלגות זו משקפת את ניסיונה לטפס במעלה שרשרת הערך ולספק חלק גדול יותר ממערכת החישה הסופית.

במקביל לעסקה האמריקנית, RP Optical מנהלת משא ומתן מתקדם לרכישת 70% מחברה במערב אירופה המתמחה בעדשות מדויקות ובהרכבה אופטו־מכנית. החברה גם השקיעה כ־2.9 מיליון דולר ברדלר טכנולוגיות הישראלית, המפתחת מערכות בקרת תנועה וניהול הספק, ולאחרונה רכשה את ראדומטיקס, העוסקת במכ"ם ובאלקטרוניקה משימתית.

אם המהלכים יושלמו, RP Optical תחבר תחת קבוצה אחת יכולות אופטיקה, הדמיה תרמית, LiDAR, לייזר, מכ"ם, בקרת תנועה ואלקטרוניקה. אלא שהעסקה האמריקנית גדולה בהרבה מהרכישות וההשקעות שביצעה עד כה, ולכן המבחן יהיה לא רק בהשלמת המימון, אלא גם בשילוב החברה הנרכשת ובשמירה על רווחיותה.

הפוסט RP Optical בוחנת רכישת חברת LiDAR ביטחונית אמריקנית בכ־100 מיליון דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טלפונים חכמים, לוויינים זעירים ומודלים של בינה מלאכותית מתחברים בהדרגה לתשתית חישה עולמית, שנועדה לצמצם את הזמן החולף בין זיהויו של אסון טבע לבין קבלת ההתרעה בידי הציבור ורשויות החירום.

גילה לויקה, מנהלת מוצר לתחזיות שיטפונות וחוסן בפני משברים ב־Google Research, הציגה את המערכות בהרצאה בוועידה השנתית ה־54 למדע ולסביבה, שהתקיימה ביולי 2026 בבנייני האומה בירושלים. הכתבה מבוססת על הקלטה ותמלול של ההרצאה שערך אבי בליזובסקי, בתוספת אימות מול מקורות Google, Google DeepMind ו־Earth Fire Alliance.

“היעד שלנו הוא שאיש לא יופתע מאסון טבע — לפחות לא מאסון שמתקרב אליו”, אמרה לויקה. המערכות אינן מונעות את האסון ואינן מבטיחות שכל התרעה תהיה נכונה, אך הן ממחישות כיצד תשתיות מחשוב וחישה יכולות לספק שניות, שעות או ימים נוספים לפעולה.

מד התאוצה בטלפון הופך לחיישן סייסמי

מערכת Android Earthquake Alerts משתמשת במדי התאוצה המותקנים בטלפונים חכמים. רכיבים אלה משמשים בדרך כלל לזיהוי כיוון המכשיר, תנועה וספירת צעדים, אך הם מסוגלים לזהות גם דפוסי רעידה העשויים להעיד על התרחשות רעידת אדמה.

כאשר טלפונים רבים באזור מסוים מזהים בעת ובעונה אחת תנועה דומה, הם שולחים לשרתי גוגל אות בצירוף מיקום מקורב. המערכת משלבת את המדידות כדי להעריך אם החלה רעידת אדמה, את מיקומה ואת עוצמתה המשוערת.

אין מדובר בחיזוי של הרעידה לפני שהחלה. היתרון נובע מהפער בין מהירות העברת המידע האלקטרוני לבין מהירות התקדמות הגלים הסייסמיים בקרקע. משתמשים הנמצאים במרחק מהמוקד עשויים לקבל כמה שניות של התרעה לפני הגעת הטלטלה החזקה.

מבחינה טכנולוגית, המערכת הופכת מיליוני חיישני MEMS זולים שכבר נמצאים בידי הציבור לרשת מדידה מבוזרת. במקום להקים בכל מקום מערך ייעודי של סייסמומטרים, היא נשענת על חומרה קיימת, קישוריות סלולרית ועיבוד מרכזי בענן. עם זאת, היא תלויה במספר הטלפונים הפעילים באזור, באיכות החיבור וביכולת להפריד בין רעידת אדמה לבין תנועות אחרות.

FireSat: חיישן אינפרה־אדום ייעודי לשריפות

שכבת חישה נוספת נמצאת במסלול נמוך סביב כדור הארץ. ב־7 ביולי 2026 שוגרו שלושת הלוויינים המבצעיים הראשונים במערך FireSat, לאחר שיגורו של לוויין ניסויי במרץ 2025.

הלוויינים נבנו בידי Muon Space על בסיס פלטפורמת Condor-M עבור Earth Fire Alliance. כל לוויין נושא מטען חישה רב־ספקטרלי בעל שישה ערוצים בתחום האינפרה־אדום, שנועד לזהות מוקדי חום ולעקוב אחר שריפות גם בתנאי עשן ועננות.

לפי מפתחי המערכת, החיישנים מסוגלים לזהות מוקדי אש ששטחם כחמישה על חמישה מטרים. שלושת הלוויינים החדשים אמורים לספק עד סוף 2026 לפחות שתי תצפיות ביום על אזורים המועדים לשריפות. לכן אין לפרש את השיגור כאילו כבר הושג ניטור עולמי רציף.

התוכנית היא להרחיב את המערך ליותר מ־20 לוויינים בין 2027 ל־2029 ולהגיע לקצב עדכון של שעה או פחות. המערך המלא, המתוכנן לכלול כ־50 לוויינים משנת 2030 ואילך, אמור לספק עדכון עולמי מדי 20 דקות או פחות.

Google Research מתכננת להשתמש בבינה מלאכותית כדי להשוות את תמונות FireSat לתצלומים קודמים של אותו אזור ולשלב נתוני מזג אוויר ומשתנים נוספים. המטרה היא לאתר שריפות קטנות תוך צמצום מספר ההתראות המוטעות, ובהמשך לנתח את קצב התפשטותן.

מתחזית יחידה למערך הסתברויות

בתחום מזג האוויר הציגה לויקה את WeatherNext, משפחת מודלים שפותחה בידי Google DeepMind ו־Google Research. במקום להפיק תרחיש אחד, המערכת מחשבת במהירות אוסף של מסלולים אפשריים ומעריכה את ההסתברות לכל אחד מהם.

הגישה חשובה במיוחד במקרים שבהם כמה שינויים קטנים בתנאי ההתחלה עלולים לקבוע אם סופה תיחלש, תשנה מסלול או תתפתח לאירוע קיצוני.

כדוגמה הציגה לויקה את הוריקן מליסה, שפגע בג׳מייקה באוקטובר 2025 בדרגה 5. כאשר הסופה עדיין הוגדרה כשקע טרופי חלש, WeatherNext העריך חמישה ימים מראש הסתברות של כ־80% להתעצמות ולפגיעה בג׳מייקה בדרגה 5. שלושה ימים לפני הפגיעה עלתה ההסתברות לכמעט 100%.

המודל לא החליף את החזאים. הוא סיפק למרכז ההוריקנים האמריקני מקור מידע נוסף שניתן היה להשוות למודלים הפיזיקליים ולתצפיות. זוהי גם אחת המגמות המרכזיות בתחום המחשוב המדעי: שילוב בין סימולציות המבוססות על משוואות פיזיקליות לבין מודלים שאומנו על כמויות גדולות של נתוני עבר.

ג׳מיני הופך דיווחי חדשות למאגר אימון

גוגל כבר מספקת ב־Flood Hub תחזיות להצפות נהרות עד שבעה ימים מראש, ביותר מ־150 מדינות ובאזורים שבהם חיים כשני מיליארד בני אדם. שיטפונות בזק עירוניים הציבו קושי שונה, משום שהם מתפתחים במהירות ולעיתים אינם מתועדים באמצעות מדי גובה המים הקיימים בנהרות.

כדי להתגבר על המחסור בנתוני אימון פיתחה החברה את Groundsource. המערכת השתמשה בג׳מיני כדי לנתח דיווחי חדשות לא מובנים שנאספו במשך כ־20 שנה ולהמיר אותם למאגר של כ־2.6 מיליון רשומות על אירועי שיטפון.

המאגר שימש לאימון מודל המעריך את ההסתברות לשיטפון בזק באזור עירוני במהלך 24 השעות הבאות. המודל משלב רצף של שבעה ימי נתונים מטאורולוגיים וגאופיזיים עם תחזית מזג האוויר ליממה הקרובה. בשלב זה הרזולוציה היא כ־20 על 20 קילומטרים.

השימוש בדיווחי חדשות פותר בעיית נתונים אחת אך יוצר הטיות אחרות. אירועים בערים ובמדינות בעלות תקשורת מפותחת מתועדים טוב יותר משיטפונות בכפרים ובאזורים דלי אוכלוסייה. אירוע שלא דווח עלול להופיע במאגר כאילו לא התרחש. גוגל מגבילה בשל כך את המודל בשלב הנוכחי בעיקר לאזורים עירוניים וצפופי אוכלוסייה.

מתחזית להחלטה מעשית

הערך של התחזית נמדד ביכולת להפוך אותה לפעולה. בשיתוף פעולה בניגריה השתמש ארגון GiveDirectly בתחזיות Flood Hub ובמידע מקומי כדי לקבוע מתי להעביר כסף למשקי בית במדינת קוגי.

בשנת 2024 קיבלו 3,250 בני אדם תשלום מוקדם לפני שיא ההצפה. לאחר השלמת בדיקות זהות קיבלו תשלום כ־1,400 אנשים נוספים, ובסך הכול השתתפו בתוכנית יותר מ־4,600 תושבים. הכסף אפשר למשפחות להתפנות, להעביר רכוש למקום מוגן ולהצטייד במוצרים חיוניים.

המקרה גם מבהיר מדוע אין להסתמך על אלגוריתם בלבד. התחזיות שולבו במדידות מקומיות, בידע של התושבים ובבדיקות זכאות. בחלק מן האזורים הופסקו התשלומים זמנית בשל בעיות בזיהוי המשתתפים.

המערכות שהציגה לויקה בנויות על שרשרת טכנולוגית שלמה: חיישני MEMS, מטענים רב־ספקטרליים, לוויינים, רשתות תקשורת, תשתיות ענן, מאגרי נתונים ומאיצי AI. כשל בכל אחת מן החוליות עלול לעכב או לשבש את ההתרעה. כאשר השרשרת פועלת כמתוכנן, התוצר החשוב ביותר שלה אינו רק תחזית מדויקת יותר, אלא זמן נוסף לקבלת החלטות.

הפוסט מטלפונים חכמים ועד לווייני FireSat: תשתית החישה וה־AI שמנסה להקדים אסונות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Arbe Robotics הישראלית הודיעה כי טכנולוגיית המכ״ם ברזולוציה גבוהה שלה נבחרה בידי אינטגרטור מערכות בינלאומי לשילוב במספר תוכניות אזרחיות וביטחוניות. החברה לא מסרה את שם הלקוח, את היקף ההזמנות הצפוי או את המועד שבו המערכות ייכנסו לייצור.

המערכת של Arbe מבוססת על ערכת שבבים הכוללת משדר, מקלט ומעבד ייעודי לעיבוד תמונת המכ״ם. היא נועדה להפיק תמונה מפורטת של עצמים בסביבה ולמדוד בו־זמנית מרחק, מהירות, זווית וגובה.

לפי החברה, הרזולוציה הגבוהה מאפשרת להבחין בין עצמים סמוכים ולעקוב אחר מספר רב של מטרות. היכולת מיועדת ליישומים שבהם מצלמות או חיישנים אופטיים עלולים להתקשות בגלל חושך, גשם, ערפל, אבק או סנוור.

ממכוניות למערכות תשתית

Arbe נוסדה במקור כדי לפתח מכ״ם הדמיה עבור כלי רכב ומערכות נהיגה מסייעת ואוטונומית. בשנים האחרונות הרחיבה החברה את קהל היעד לתחומים נוספים, ובהם ציוד תעשייתי, מערכות תשתית, תחבורה חכמה ויישומים ממשלתיים.

הבחירה של אינטגרטור מערכות בינלאומי עשויה לפתוח לחברה ערוץ מסחרי שאינו תלוי רק בלוחות הזמנים הארוכים של יצרניות הרכב. בתעשיית הרכב נדרשות לעיתים כמה שנים בין בחירת רכיב לבין תחילת הייצור הסדרתי, וההכנסות תלויות במספר כלי הרכב שבהם הוא מותקן.

לעומת זאת, תוכניות תשתית ומערכות ייעודיות עשויות להתחיל בכמויות קטנות יותר, אך לאפשר לחברה להוכיח את הטכנולוגיה במגוון תנאים ולהרחיב בהדרגה את מספר היישומים.

מערך אנטנות גדול ומעבד ייעודי

מערכת המכ״ם של Arbe משתמשת במערך וירטואלי גדול של ערוצי שידור וקליטה. ככל שמספר הערוצים גדול יותר, ניתן לשפר את ההפרדה הזוויתית ולהבחין טוב יותר בין עצמים הנמצאים במרחק קטן זה מזה.

המידע המתקבל מהמשדרים ומהמקלטים מעובד במעבד ייעודי שפיתחה החברה. המעבד נדרש לבצע בזמן אמת חישובי אות מורכבים ולהפיק ענן נקודות או תמונת מכ״ם שמערכת התפיסה יכולה לנתח.

גישה זו שונה מחיישני מכ״ם פשוטים יותר, שנועדו בעיקר למדידת מרחק או לזיהוי מכשול כללי. Arbe מנסה למצב את המערכת כחיישן המספק מידע מרחבי עשיר יותר ומשלים מצלמות וחיישנים אחרים.

עם זאת, החברה לא פרסמה נתונים המאפשרים להעריך כמה מערכות יירכשו, מהו המחיר לכל מערכת ומה יהיה חלקה של Arbe בהכנסות מהפרויקט.

המשמעות העסקית עדיין אינה ברורה

ההודעה מייצגת זכייה טכנולוגית, אך אינה בהכרח הזמנה מסחרית מיידית. בענף השבבים והרכב, בחירה בטכנולוגיה יכולה להוביל לשלבי התאמה, בדיקות, פיתוח אב־טיפוס והסמכה לפני קבלת הזמנות סדרתיות.

Arbe תידרש לעבוד עם האינטגרטור על שילוב החיישן, התאמת התוכנה, עמידה בתקנים והוכחת אמינות. רק לאחר השלמת שלבים אלה ניתן יהיה להעריך את תרומת הפרויקטים להכנסות.

החברה פועלת בשוק תחרותי הכולל יצרניות שבבים גדולות, ספקיות מכ״ם ותיקות וחברות סטארטאפ. חלק מהמתחרות משלבות את עיבוד המכ״ם בתוך שבב יחיד כדי להפחית עלויות, בעוד Arbe מדגישה רזולוציה גבוהה ומספר גדול של ערוצים.

הבחירה עשויה לסייע לחברה לבסס את הטכנולוגיה שלה מחוץ לשוק הרכב הפרטי, אך בהיעדר פרטים כספיים יש להתייחס אליה בשלב זה כאבן דרך בפיתוח העסקי ולא כחוזה הכנסות מהותי.

הפוסט טכנולוגיית המכ״ם של Arbe נבחרה לתוכניות אזרחיות וביטחוניות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת הסטארטאפ Elio השלימה סבב גיוס של 21 מיליון דולר לפיתוח חיישנים המיועדים מלכתחילה לעבודה עם מערכות בינה מלאכותית, במקום לצילום תמונות המותאמות לעין האנושית. את הסבב הובילו קרנות ההון סיכון Innovation Endeavors ו-Xora, והשתתפו בו גם קווין וייל, Scribble VC והמשקיעות הקיימות UpWest ו-Resolute Ventures. (StreetInsider.com)

החברה הוקמה בידי המנכ"ל נדב גרוסינגר וסמנכ"ל הטכנולוגיות ניתאי רומנו, שפעלו במשך יותר משני עשורים בתחומי האופטיקה והבינה המלאכותית. השניים היו בין מקימי Pebbles Interfaces הישראלית, שנרכשה בידי פייסבוק, כיום מטא, ולאחר הרכישה עבדו במשך שבע שנים על מערכות החישה הפיזיות ששימשו את משקפי המציאות המדומה והרבודה של החברה.

גרוסינגר היה בעבר גם בין מייסדי ColoRight, שפיתחה טכנולוגיות למדידה ולניתוח של צבעי שיער ונרכשה בידי לוריאל. רומנו התמחה באופטיקה דיפרקטיבית וכיהן בעבר כמדען האופטיקה הראשי בחברת Holo/Or הישראלית.

להעביר את החישוב אל תוך המערכת האופטית

מרבית החיישנים הקיימים מצלמים תמונה או אוספים מערך נתונים קבוע, ולאחר מכן מעבירים את המידע למעבד או למאיץ AI לצורך ניתוח. המשמעות היא שהמערכת נדרשת תחילה לאסוף כמות גדולה של מידע, גם כאשר רק חלק קטן ממנו נחוץ לביצוע המשימה.

הגישה של Elio שונה. החברה משלבת שכבות אופטיות דינמיות הכוללות מיקרו־מראות זעירות, המעבדות ומשנות את האור לפני שהוא מגיע לרכיב החישה. המערכת יכולה לשנות בזמן אמת את זווית המדידה, את מוקד התמונה ואת סוג המידע שהיא אוספת, בהתאם לשאלה שמודל הבינה המלאכותית מנסה לפתור. (Elio)

לדברי החברה, השכבות האופטיות מבצעות אלפי פעולות על האור ומתפקדות באופן הדומה יותר לרשת עצבית מאשר לעדשה קבועה. מודל הבינה המלאכותית לומד את התנהגות המערכת האופטית, מכייל אותה ומתקן את המדידות תוך כדי פעולה.

החברה טוענת כי בדרך זו ניתן לחלץ חתימות פיזיקליות של עצמים וחומרים, ולא להסתפק במידע המופיע בפיקסלים של תמונה רגילה. אותו מודול חומרה יכול גם להחליף מספר חיישנים נפרדים ולרכוש יכולות חדשות באמצעות תוכנה לאחר שכבר הותקן אצל הלקוח.

איתור פגמים מבלי לחתוך את פרוסת הסיליקון

אחד השווקים שאליהם מכוונת Elio הוא תעשיית המוליכים למחצה. ככל שהשבבים נעשים מורכבים יותר ומשלבים מספר רב של שכבות, שבבונים וערוצי קישור באריזה אחת, גדל הקושי לאתר פגמים הנמצאים מתחת לפני השטח.

לדברי החברה, המערכת שלה עשויה לאפשר למהנדסים לבחון מבנים רב־שכבתיים ולאתר פגמים קבורים מבלי לחתוך את פרוסת הסיליקון או לפרק את הרכיב. יכולת כזאת עשויה להיות רלוונטית לבדיקת פרוסות, לבקרת תהליכי ייצור ולניתוח תקלות בשבבים ובאריזות מתקדמות. (StreetInsider.com)

עם זאת, החברה עדיין אינה מוסרת אילו יצרניות שבבים או ספקיות ציוד בוחנות את הטכנולוגיה, מהו קצב המדידה שהיא מסוגלת להשיג והאם המערכת כבר פועלת בסביבות ייצור סדרתיות.

תחומי יישום נוספים כוללים מיקרוסקופיה, רובוטיקה ומערכות ביטחוניות. בתחום המחקר הביולוגי נועדה המערכת לאפשר מעקב אחר תגובת תאים חיים לתרופות ללא צביעה או השמדה של הדגימה. ברובוטיקה היא מיועדת להעניק למכונה כמה יכולות חישה באמצעות מודול אחד, המסוגל לכייל את עצמו ולהחליף את אופן המדידה בהתאם לתנאי הסביבה.

Elio פועלת מסן מטאו שבקליפורניה. כספי הגיוס ישמשו להמשך פיתוח פלטפורמת החישה ולהרחבת הפעילות בתחומי התעשייה, המדע והרובוטיקה.

תגיות: Elio, נדב גרוסינגר, ניתאי רומנו, חיישנים, בינה מלאכותית, אופטיקה, בדיקת שבבים, פרוסות סיליקון, אריזה מתקדמת, גיוס הון, מטא

הפוסט יוצאי מטא גייסו 21 מיליון דולר לפיתוח חיישנים שבהם הבינה המלאכותית קובעת מה למדוד הופיע לראשונה ב-Chiportal.

רשות החדשנות הרחיבה היום, 15 ביולי 2026, את מסלולי Pre-Seed ו־Seed בקרן ההזנק והעלתה את תקרות המימון לחברות טכנולוגיה בשלבים מוקדמים. השינוי מיועד בעיקר לחברות דיפ־טק עתירות מחקר ופיתוח, ובהן חברות שבבים, חומרה, פוטוניקה, חיישנים, מחשוב קוונטי ומכשור רפואי.

במסלול Pre-Seed תגדל תקרת השתתפות הרשות מ־1.5 מיליון שקל ל־2 מיליון שקל, עלייה של כ־33%. שיעור המענק יהיה עד 60% מסבב ההשקעה, וסכום הסבב המרבי שיוכל להיכלל במסלול יעמוד על 6 מיליון שקל.

במסלול Seed תעלה תקרת המימון מ־5 מיליון שקל ל־6 מיליון שקל. הרשות תוכל לממן עד 50% מסבב ההשקעה, ותקרת הסבב המזכה תעלה מ־25 מיליון שקל ל־30 מיליון שקל. תקרת המימון במסלול Round A תישאר ללא שינוי ותעמוד על 15 מיליון שקל.

העלאת התקרות חשובה במיוחד לחברות בתחום השבבים. בניגוד לחברות תוכנה היכולות לעיתים להגיע למוצר ראשוני בהשקעה מצומצמת יחסית, פיתוח רכיב חומרה כרוך ברכישת כלי תכנון, ייצור אב־טיפוס, ביצוע Tape-out, מארזים, בדיקות ואימות מול לקוחות. בשל העלויות האלה, גם סבבי גיוס המוגדרים Pre-Seed או Seed עשויים להגיע למיליוני דולרים.

רשות החדשנות הסבירה את השינוי בכך שסביבת ההשקעות נעשתה תחרותית ומאתגרת יותר. פחות חברות מצליחות להשלים סבבים, אך אלה שכן מגייסות נדרשות לעיתים לסכומים גדולים יותר כדי להגיע לאבן הדרך הטכנולוגית או העסקית הבאה. הרחבת המסלולים נועדה לאפשר לחברות להתאים את סכום הגיוס לצורכי הפיתוח בפועל ולא להידחק למסלול מתקדם יותר רק בשל גודל הסבב.

חברות באזור פיתוח א׳ וחברות בהובלת יזמים מאוכלוסיות המצויות בתת־ייצוג בהייטק יוכלו לקבל תקרה מוגדלת של עד 2.2 מיליון שקל במסלול Pre-Seed ועד 6.6 מיליון שקל במסלול Seed. חברות שעיקר פעילות המחקר והפיתוח שלהן מתבצעת בשדרות או ביישובי עוטף עזה יוכלו לקבל עד 2.4 מיליון שקל בשלב Pre-Seed ועד 7.2 מיליון שקל בשלב Seed.

כדי להגיש בקשה תידרש החברה להציג מזכר הבנות או הסכם עם משקיעים המכסה לפחות 15% מסבב ההשקעה המבוקש. לאחר אישור הרשות יינתנו לחברה עד שישה חודשים להשלים את גיוס ההון הפרטי הנותר.

מימון הרשות אינו מדלל את בעלי המניות, משום שהיא אינה מקבלת מניות בתמורה להשתתפותה. עם זאת, חברה שמגיעה למכירות נדרשת להחזיר את המימון באמצעות תמלוגים בהתאם לכללי חוק החדשנות.

עבור חברות שבבים ישראליות, הרחבת התוכנית אינה פותרת את המחסור במשקיעי חומרה מתמחים או את העלויות הגבוהות של מעבר מאב־טיפוס לייצור. היא עשויה, עם זאת, לאפשר ליותר חברות להשלים שלבי פיתוח ראשוניים ולהגיע לסבב הבא עם טכנולוגיה מוכחת יותר ועם סיכון נמוך יותר עבור המשקיעים הפרטיים.

הפוסט רשות החדשנות מגדילה את המימון לחברות דיפ־טק בשלבי Pre-Seed ו־Seed הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת אינוויז הישראלית מרחיבה את נוכחותה בתחום מערכות ההגנה מפני רחפנים. החברה משתפת פעולה עם AeroNous הישראלית, המפתחת פלטפורמת שליטה ובקרה פתוחה להגנה על תשתיות, מתקנים ואתרים אסטרטגיים. במסגרת שיתוף הפעולה תשולב טכנולוגיית ה־LiDAR של אינוויז במערכת השליטה והבקרה של AeroNous, במטרה לשפר יכולות איכון תלת־ממדי בזמן אמת של מטרות אוויריות.

אף שמדובר לכאורה בעוד שילוב של חיישן במערכת קיימת, ההקשר הרחב מעניין יותר: אינוויז אינה נכנסת לשוק ההגנה מפני רחפנים כספקית של אמצעי יירוט, אלא כספקית של שכבת תפיסה מרחבית. זהו תפקיד הדומה מאוד לזה שמילאה טכנולוגיית LiDAR בעולם הרכב האוטונומי – יצירת תמונת עולם תלת־ממדית מדויקת, המתעדכנת בזמן אמת ומוזנת למערכת קבלת ההחלטות.

ההכרזה עם AeroNous מצטרפת לשורת שיתופי פעולה שעליהם דווח לאחרונה, ובהם שילובים עם Regulus, Givon Defense ו־Cogniteam. המכנה המשותף ביניהם הוא שימוש ב־LiDAR לא רק כעוד חיישן גילוי, אלא ככלי לשיפור יכולות Localization, Perception, Classification ו־Situational Awareness – כלומר איכון, תפיסה, סיווג ובניית תמונת מצב מרחבית.

מערכות נגד רחפנים מאמצות ארכיטקטורת רכב אוטונומי

מערכות Counter-UAS התבססו בעבר לא פעם על חיישן מרכזי אחד: מכ"ם, מצלמות אלקטרו־אופטיות או חיישני RF. אולם האיום השתנה. רחפנים קטנים, רחפני FPV, מערכות אוטונומיות ונחילים פועלים לעיתים בגובה נמוך, בסביבה עירונית ובקרבת עצים, מבנים וקווי חשמל.

במצב כזה לא מספיק לדעת שקיים אובייקט באוויר. המערכת צריכה להבין מהו, היכן הוא נמצא בדיוק, כיצד הוא נע, ומה הסיכוי שמדובר באיום אמיתי ולא בציפור, בלון או עצם אחר.

לכן התחום עובר בהדרגה לארכיטקטורות רב־חיישניות. מכ"ם מספק גילוי וטווח, מצלמות מספקות מידע חזותי, חיישני RF מזהים אותות תקשורת כאשר הם קיימים, ותוכנת AI משלבת את הנתונים לתמונת מצב אחת. סקירות מחקריות בתחום Counter-UAS מציינות כבר כמה שנים כי מערכות כאלה משלבות בדרך כלל מכ"ם, ראייה ממוחשבת, RF, חיישנים אקוסטיים ומיזוג נתונים כדי להתמודד עם האתגר של גילוי וזיהוי רחפנים. (arXiv)

בתוך הארכיטקטורה הזאת, ה־LiDAR מוסיף שכבה ייחודית: ענן נקודות תלת־ממדי, הכולל מרחק, גובה, צורה ותנועה. במקום תמונה דו־ממדית או החזר מכ"ם בלבד, המערכת מקבלת מודל מרחבי שניתן להזין לאלגוריתמי מעקב, סיווג וחיזוי תנועה.

מאוטומוטיב לדיפנס

המעבר הזה טבעי עבור אינוויז. החברה פיתחה את חיישניה במשך שנים עבור שוק הרכב האוטונומי, שבו נדרש שילוב של חומרה אופטית, עיבוד אות, קושחה, עיבוד ענני נקודות ותוכנת תפיסה. מחקרים בתחום הרכב האוטונומי מדגישים כי LiDAR מספק מידע תלת־ממדי בצורת ענן נקודות, וכי מידע כזה משמש לזיהוי אובייקטים בזמן אמת. מחקר שעסק ב־InnovizOne הראה שימוש בחיישן LiDAR של אינוויז לזיהוי תלת־ממדי בזמן אמת על מאיץ AI חסכוני, בהקשר של רכב אוטונומי. (arXiv)

היישום הביטחוני שונה מן הרכב האוטונומי, אך הבעיה הבסיסית דומה: כיצד לבנות מודל מרחבי אמין של עולם דינמי, שבו עצמים קטנים נעים במהירות ונדרש לקבל החלטות בזמן קצר.

במערכת רכב אוטונומי, המודל הזה נועד לזהות הולכי רגל, מכוניות, אופניים ומכשולים. במערכת Counter-UAS, הוא נועד לסייע בזיהוי ובמעקב אחר עצמים מעופפים קטנים. בשני המקרים, התפקיד של ה־LiDAR אינו להחליף את המכ"ם או את המצלמות, אלא להשלים אותם.

מרכז הכובד עובר לתוכנה

הנקודה המעניינת בשיתופי הפעולה האחרונים של אינוויז היא זהות השותפים. חלקם אינם מפתחים אמצעי יירוט, אלא שכבות שליטה ובקרה, תפיסה, ניווט, איכון או תוכנה. הדבר מלמד כי מרכז הכובד בתחום אינו נמצא רק באפקטור הסופי, אלא במערכת שמזהה, מסווגת ומבינה את המרחב.

זהו שינוי חשוב גם מבחינת תעשיית השבבים והחיישנים. מערכות הגנה מודרניות הופכות למערכות חישה, עיבוד ו־AI בזמן אמת. הן דורשות חיישנים מדויקים, מעבדי אות, מאיצי AI, קישוריות מהירה ותוכנות מיזוג נתונים.

עבור אינוויז, הכניסה לתחום הזה עשויה לפתוח שוק נוסף מעבר לרכב האוטונומי – שוק שבו יש ביקוש גובר לחיישנים אמינים, מוקשחים ובעלי יכולת עבודה בתנאי סביבה מורכבים.

עם זאת, הדרך לשוק הביטחוני אינה פשוטה. מערכות כאלה דורשות אינטגרציה עמוקה עם ספקי שליטה ובקרה, עמידה בדרישות אמינות מחמירות, התאמה לתרחישי שטח שונים ותהליכי אישור ארוכים. נוסף על כך, LiDAR אינו פתרון יחיד לכל האיומים: הוא תלוי בטווח, בתנאי ראות, בהספק ובאופן שבו המידע שלו משולב עם חיישנים אחרים.

לכן חשיבות המהלך של אינוויז אינה בכך שה־LiDAR הופך את מערכות ההגנה מפני רחפנים למערכת עצמאית, אלא בכך שהוא עשוי להפוך לאחת משכבות התפיסה המרכזיות בארכיטקטורה רב־חיישנית.

אם ברכב האוטונומי ה־LiDAR נועד לעזור למכונית להבין את הכביש, בתחום Counter-UAS הוא נועד לעזור למערכת להבין את המרחב האווירי הנמוך. בשני המקרים, הערך אינו נמצא רק בלייזר עצמו, אלא ביכולת להפוך נקודות אור למודל תלת־ממדי שמערכת AI יכולה להבין ולפעול לפיו.

הפוסט ה־LiDAR של אינוויז יוצא מהרכב האוטונומי לשכבת ההגנה מפני רחפנים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

פורום האו"ם להרמוניזציה של תקנות כלי רכב, WP.29, אימץ את המסגרת העולמית הראשונה לאישור כלי רכב המצוידים במערכת נהיגה אוטומטית מלאה. יעד הכניסה לתוקף שציינה מזכירות קבוצת העבודה הוא ינואר 2027.

המסגרת אינה חלה על מערכות סיוע המחייבות השגחה רצופה של הנהג, אלא על מערכות ADS המבצעות את משימת הנהיגה המלאה בתחום תפעולי מוגדר. היצרניות יידרשו להראות כי המערכת אינה יוצרת סיכון בלתי סביר וכי ביצועיה משתווים לפחות לאלה של נהג אנושי מיומן.

האישור לא יתבסס על מבחן כביש יחיד. היצרן יידרש להציג תיק בטיחות, להפעיל מערכת ניהול בטיחות הניתנת לביקורת ולשלב סימולציות, מבחני מסלול וניסויים בעולם האמיתי. לאחר הפריסה יהיה עליו להמשיך לנטר את ביצועי הצי ולדווח על אירועים.

התקנות מחייבות גם מערכת לשמירת נתוני ADS רלוונטיים לבטיחות. מבחינת ספקי השבבים, המשמעות היא דרישה גוברת לרכיבים המספקים לא רק ביצועי בינה מלאכותית, אלא גם יתירות, אבחון תקלות, רישום מאובטח של אירועים, עקיבות אחר החלטות ועדכוני תוכנה מוגנים.

לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, צי הרובוטקסי המסחרי בעולם יותר מהוכפל בשנת 2025 והגיע לכ־8,000 כלי רכב ביותר מ־20 ערים. התחזיות לשנת 2035 נעות בין 700 אלף לשלושה מיליון כלי רכב.

כל שירותי הרובוטקסי המסחריים הקיימים מבוססים כיום על רכב חשמלי. צריכת המחשבים והחיישנים יכולה להגיע מכמה מאות ואט ליותר מקילוואט, ולכן יעילות אנרגטית ופיזור חום הופכים לשיקולים מרכזיים בתכנון מעבדי AI לרכב.

התקינה עשויה להרחיב בהדרגה את השוק לשבבי ראייה, מכ"ם ולידאר, בקרי בטיחות, זיכרונות, תקשורת מהירה ורכיבי סייבר. עם זאת, היא אינה מבטלת את הצורך באישורים מקומיים ובבחינת כל שירות בהתאם לעיר, לכבישים ולתחום הפעולה שהוגדר עבורו.

הפוסט האו"ם אימץ תקן עולמי ראשון לרכב אוטונומי: השלכות חדשות על שבבים וחיישנים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קבוצת דרייב וחברת אינוויז טכנולוגיות (NASDAQ: INVZ) חתמו על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי להרחבת השימוש בחיישני LiDAR ביישומי אבטחה היקפית, הגנת תשתיות ותחבורה חכמה. במרכז ההסכם עומדת מערכת Barak LightGuard, המשלבת את חיישן InnovizSMART של אינוויז עם מצלמת וידאו ותוכנת ניתוח מבוססת בינה מלאכותית.

במסגרת ההסכם מסרה קבוצת דרייב לאינוויז הזמנת רכש ראשונית לחיישני InnovizSMART. מספר החיישנים והיקפה הכספי של ההזמנה לא נמסרו. החברות הציבו יעד להגיע למכירות מצטברות של 20 מיליון דולר עד סוף שנת 2027, בעיקר בשווקים הבינלאומיים.

שילוב של LiDAR, מצלמה ובינה מלאכותית

מערכת Barak LightGuard פותחה בידי ברק 555, חברה בת של קבוצת דרייב, בשיתוף עם אינוויז וחברת הרובוטיקה והתוכנה קוגניטים. המערכת משלבת חיישן LiDAR תלת־ממדי ברזולוציה גבוהה, מצלמת וידאו ותוכנת אנליטיקה מבוססת בינה מלאכותית.

לפי החברות, המערכת מסוגלת לזהות ולעקוב אחר בני אדם, כלי רכב ובעלי חיים בטווחים של עד כקילומטר, בהתאם לתנאי השטח והסביבה. שילוב המידע מן ה־LiDAR ומן המצלמה מאפשר לקבל מיקום תלת־ממדי של האובייקט, לסווג אותו ולהפחית התרעות שווא.

בניגוד למצלמה רגילה, חיישן LiDAR אינו מסתפק בתמונה דו־ממדית. הוא משגר פעימות אור ומודד את זמן חזרתן, וכך בונה מפת עומק של הסביבה. יכולת זו עשויה להיות שימושית בתנאי תאורה משתנים וביישומים שבהם יש צורך במדידת מרחק ומיקום מדויקים.

השווקים שאליהם מכוונות החברות כוללים אבטחת גבולות, הגנה על מתקני אנרגיה ותשתיות חיוניות, גילוי חדירות למתחמים, איכון רחפנים ומערכות תחבורה חכמות. בתחום התחבורה ניתן להשתמש בחיישנים לניטור תנועה, זיהוי הולכי רגל וכלי רכב, ניהול צמתים וניתוח תנועת משתמשי הדרך.

אינוויז מרחיבה את הפעילות מעבר לתעשיית הרכב

אינוויז התמקדה לאורך השנים בפיתוח חיישני LiDAR ומערכות תפיסה ליצרניות רכב ולמערכות נהיגה אוטונומית. החברה פועלת כספקית Tier 1 ומספקת או מפתחת מערכות עבור יצרניות רכב וספקיות של מערכות נהיגה אוטונומית.

InnovizSMART נועד להרחיב את הטכנולוגיה גם ליישומים שאינם כלי רכב פרטיים, ובהם ביטחון, רובוטיקה, תשתיות, ערים חכמות ותחבורה. עבור אינוויז, ההסכם עם קבוצת דרייב הוא חלק ממאמץ לבנות מקור הכנסות נוסף בשוקי ה־Physical AI – מערכות בינה מלאכותית הקולטות מידע מן העולם הפיזי ופועלות על פיו.

בדוחות הרבעון הראשון של 2026 העריכה אינוויז כי הכנסותיה השנתיות יסתכמו ב־67–73 מיליון דולר. החברה הציבה יעד שלפיו מכירות LiDAR ליישומי Physical AI שאינם בתחום הרכב יגיעו לעד 10% מהכנסותיה ב־2026. לפיכך, מימוש יעד של 20 מיליון דולר עד סוף 2027 עשוי להפוך את שיתוף הפעולה עם דרייב לפעילות משמעותית יחסית בתחום הלא־רכבִי של החברה.

מקבוצת כבישים לפתרונות חישה

קבוצת דרייב מאגדת שש חברות הפועלות בתחומי התחבורה, התשתיות, החשמל, הבקרה והאבטחה. בין החברות בקבוצה נמצאות דרך ארץ, המפעילה את כביש 6; נתיבי הכרמל, המפעילה את מנהרות הכרמל; דרך הצפון; דרך בטוחה; א.א.כ.י; וברק 555.

השותפות מעניקה לאינוויז גישה לניסיון התפעולי של הקבוצה בכבישים, במתקני תחבורה ובתשתיות, בעוד דרייב מקבלת רכיב חישה שפותח במקור בהתאם לדרישות תעשיית הרכב.

“שיתוף הפעולה עם אינוויז מסמן אבן דרך אסטרטגית עבור קבוצת דרייב”, אמר סמנכ״ל הכספים של הקבוצה, אוהד קופולוביץ. לדבריו, שילוב חיישני ה־LiDAR נועד לחזק את פתרונות התחבורה, התשתיות והביטחון שמציעה הקבוצה ללקוחות בישראל ובעולם.

אלדר צגלה, סמנכ״ל הכספים של אינוויז, אמר כי ההסכם מספק “בסיס לבניית תזרים הכנסות משמעותי”, והגדיר את יעד 20 מיליון הדולר כהזדמנות מכירות לתקופה של כשנה וחצי.

הצלחת המהלך תהיה תלויה ביכולת החברות להפוך את ההדגמות וההזמנה הראשונית לפריסות מסחריות בהיקף רחב. בין היתר יצטרכו המערכות להוכיח ביצועים בתנאי שטח, יכולת השתלבות במערכות קיימות ועלות שתאפשר להן להתחרות בפתרונות המבוססים על מצלמות, מכ״ם וחיישנים אחרים.

הפוסט קבוצת דרייב ואינוויז ישלבו LiDAR במערכות אבטחה ותחבורה חכמה הופיע לראשונה ב-Chiportal.