פורום האו"ם להרמוניזציה של תקנות כלי רכב, WP.29, אימץ את המסגרת העולמית הראשונה לאישור כלי רכב המצוידים במערכת נהיגה אוטומטית מלאה. יעד הכניסה לתוקף שציינה מזכירות קבוצת העבודה הוא ינואר 2027.

המסגרת אינה חלה על מערכות סיוע המחייבות השגחה רצופה של הנהג, אלא על מערכות ADS המבצעות את משימת הנהיגה המלאה בתחום תפעולי מוגדר. היצרניות יידרשו להראות כי המערכת אינה יוצרת סיכון בלתי סביר וכי ביצועיה משתווים לפחות לאלה של נהג אנושי מיומן.

האישור לא יתבסס על מבחן כביש יחיד. היצרן יידרש להציג תיק בטיחות, להפעיל מערכת ניהול בטיחות הניתנת לביקורת ולשלב סימולציות, מבחני מסלול וניסויים בעולם האמיתי. לאחר הפריסה יהיה עליו להמשיך לנטר את ביצועי הצי ולדווח על אירועים.

התקנות מחייבות גם מערכת לשמירת נתוני ADS רלוונטיים לבטיחות. מבחינת ספקי השבבים, המשמעות היא דרישה גוברת לרכיבים המספקים לא רק ביצועי בינה מלאכותית, אלא גם יתירות, אבחון תקלות, רישום מאובטח של אירועים, עקיבות אחר החלטות ועדכוני תוכנה מוגנים.

לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, צי הרובוטקסי המסחרי בעולם יותר מהוכפל בשנת 2025 והגיע לכ־8,000 כלי רכב ביותר מ־20 ערים. התחזיות לשנת 2035 נעות בין 700 אלף לשלושה מיליון כלי רכב.

כל שירותי הרובוטקסי המסחריים הקיימים מבוססים כיום על רכב חשמלי. צריכת המחשבים והחיישנים יכולה להגיע מכמה מאות ואט ליותר מקילוואט, ולכן יעילות אנרגטית ופיזור חום הופכים לשיקולים מרכזיים בתכנון מעבדי AI לרכב.

התקינה עשויה להרחיב בהדרגה את השוק לשבבי ראייה, מכ"ם ולידאר, בקרי בטיחות, זיכרונות, תקשורת מהירה ורכיבי סייבר. עם זאת, היא אינה מבטלת את הצורך באישורים מקומיים ובבחינת כל שירות בהתאם לעיר, לכבישים ולתחום הפעולה שהוגדר עבורו.

הפוסט האו"ם אימץ תקן עולמי ראשון לרכב אוטונומי: השלכות חדשות על שבבים וחיישנים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קבוצת דרייב וחברת אינוויז טכנולוגיות (NASDAQ: INVZ) חתמו על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי להרחבת השימוש בחיישני LiDAR ביישומי אבטחה היקפית, הגנת תשתיות ותחבורה חכמה. במרכז ההסכם עומדת מערכת Barak LightGuard, המשלבת את חיישן InnovizSMART של אינוויז עם מצלמת וידאו ותוכנת ניתוח מבוססת בינה מלאכותית.

במסגרת ההסכם מסרה קבוצת דרייב לאינוויז הזמנת רכש ראשונית לחיישני InnovizSMART. מספר החיישנים והיקפה הכספי של ההזמנה לא נמסרו. החברות הציבו יעד להגיע למכירות מצטברות של 20 מיליון דולר עד סוף שנת 2027, בעיקר בשווקים הבינלאומיים.

שילוב של LiDAR, מצלמה ובינה מלאכותית

מערכת Barak LightGuard פותחה בידי ברק 555, חברה בת של קבוצת דרייב, בשיתוף עם אינוויז וחברת הרובוטיקה והתוכנה קוגניטים. המערכת משלבת חיישן LiDAR תלת־ממדי ברזולוציה גבוהה, מצלמת וידאו ותוכנת אנליטיקה מבוססת בינה מלאכותית.

לפי החברות, המערכת מסוגלת לזהות ולעקוב אחר בני אדם, כלי רכב ובעלי חיים בטווחים של עד כקילומטר, בהתאם לתנאי השטח והסביבה. שילוב המידע מן ה־LiDAR ומן המצלמה מאפשר לקבל מיקום תלת־ממדי של האובייקט, לסווג אותו ולהפחית התרעות שווא.

בניגוד למצלמה רגילה, חיישן LiDAR אינו מסתפק בתמונה דו־ממדית. הוא משגר פעימות אור ומודד את זמן חזרתן, וכך בונה מפת עומק של הסביבה. יכולת זו עשויה להיות שימושית בתנאי תאורה משתנים וביישומים שבהם יש צורך במדידת מרחק ומיקום מדויקים.

השווקים שאליהם מכוונות החברות כוללים אבטחת גבולות, הגנה על מתקני אנרגיה ותשתיות חיוניות, גילוי חדירות למתחמים, איכון רחפנים ומערכות תחבורה חכמות. בתחום התחבורה ניתן להשתמש בחיישנים לניטור תנועה, זיהוי הולכי רגל וכלי רכב, ניהול צמתים וניתוח תנועת משתמשי הדרך.

אינוויז מרחיבה את הפעילות מעבר לתעשיית הרכב

אינוויז התמקדה לאורך השנים בפיתוח חיישני LiDAR ומערכות תפיסה ליצרניות רכב ולמערכות נהיגה אוטונומית. החברה פועלת כספקית Tier 1 ומספקת או מפתחת מערכות עבור יצרניות רכב וספקיות של מערכות נהיגה אוטונומית.

InnovizSMART נועד להרחיב את הטכנולוגיה גם ליישומים שאינם כלי רכב פרטיים, ובהם ביטחון, רובוטיקה, תשתיות, ערים חכמות ותחבורה. עבור אינוויז, ההסכם עם קבוצת דרייב הוא חלק ממאמץ לבנות מקור הכנסות נוסף בשוקי ה־Physical AI – מערכות בינה מלאכותית הקולטות מידע מן העולם הפיזי ופועלות על פיו.

בדוחות הרבעון הראשון של 2026 העריכה אינוויז כי הכנסותיה השנתיות יסתכמו ב־67–73 מיליון דולר. החברה הציבה יעד שלפיו מכירות LiDAR ליישומי Physical AI שאינם בתחום הרכב יגיעו לעד 10% מהכנסותיה ב־2026. לפיכך, מימוש יעד של 20 מיליון דולר עד סוף 2027 עשוי להפוך את שיתוף הפעולה עם דרייב לפעילות משמעותית יחסית בתחום הלא־רכבִי של החברה.

מקבוצת כבישים לפתרונות חישה

קבוצת דרייב מאגדת שש חברות הפועלות בתחומי התחבורה, התשתיות, החשמל, הבקרה והאבטחה. בין החברות בקבוצה נמצאות דרך ארץ, המפעילה את כביש 6; נתיבי הכרמל, המפעילה את מנהרות הכרמל; דרך הצפון; דרך בטוחה; א.א.כ.י; וברק 555.

השותפות מעניקה לאינוויז גישה לניסיון התפעולי של הקבוצה בכבישים, במתקני תחבורה ובתשתיות, בעוד דרייב מקבלת רכיב חישה שפותח במקור בהתאם לדרישות תעשיית הרכב.

“שיתוף הפעולה עם אינוויז מסמן אבן דרך אסטרטגית עבור קבוצת דרייב”, אמר סמנכ״ל הכספים של הקבוצה, אוהד קופולוביץ. לדבריו, שילוב חיישני ה־LiDAR נועד לחזק את פתרונות התחבורה, התשתיות והביטחון שמציעה הקבוצה ללקוחות בישראל ובעולם.

אלדר צגלה, סמנכ״ל הכספים של אינוויז, אמר כי ההסכם מספק “בסיס לבניית תזרים הכנסות משמעותי”, והגדיר את יעד 20 מיליון הדולר כהזדמנות מכירות לתקופה של כשנה וחצי.

הצלחת המהלך תהיה תלויה ביכולת החברות להפוך את ההדגמות וההזמנה הראשונית לפריסות מסחריות בהיקף רחב. בין היתר יצטרכו המערכות להוכיח ביצועים בתנאי שטח, יכולת השתלבות במערכות קיימות ועלות שתאפשר להן להתחרות בפתרונות המבוססים על מצלמות, מכ״ם וחיישנים אחרים.

הפוסט קבוצת דרייב ואינוויז ישלבו LiDAR במערכות אבטחה ותחבורה חכמה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המעבר של הבינה המלאכותית מהענן ומהדאטה סנטר אל העולם הפיזי — מכוניות, רובוטים, חיישנים ומערכות תעשייתיות — עמד במרכז אחת ההרצאות המרכזיות בסימפוזיון הטכנולוגי האירופי של TSMC, שהתקיים באמסטרדם. את ההרצאה נשא ז’אן־מארק שרי, מנכ"ל STMicroelectronics, שהציג את הדרך שבה החברה מתאימה את עצמה לעידן שבו השבב הבודד כבר אינו מספיק: הלקוחות מחפשים פתרונות מערכתיים, תוכנה, קושחה והבנה עמוקה של היישום הסופי.

בפתיחת האירוע הדגיש כריס תומאס, נשיא TSMC Europe, כי הבינה המלאכותית משנה את דרישות התכנון והייצור של שבבים כמעט בכל שכבות השוק. לדבריו, AI כבר אינה מוגבלת למרכזי נתונים ולהדרכת מודלים גדולים, אלא מתרחבת במהירות גם לקצה: סמארטפונים, כלי רכב, רובוטים, אבחון רפואי, חיזוי אקלים ומערכות מדעיות עתירות חישוב. כל אלה דורשים צפיפות חישוב גבוהה יותר, רוחב פס גדול יותר ויעילות אנרגטית טובה יותר.

TSMC הציגה באירוע גם את עומק הפעילות שלה מול השוק האירופי. לפי הנתונים שהוצגו, בשנה האחרונה שלחה החברה ללקוחות אירופיים יותר מ־1.2 מיליון שקולות פרוסות 12 אינץ’, סיפקה כ־900 מוצרים שונים והשלימה יותר מ־100 tape-outs חדשים — קצב השקול לכשני שבבים מורכבים שנכנסים לייצור מדי שבוע. לצד זאת הדגישה החברה את המשך ההשקעה באירופה: הקמת מפעל ESMC Fab 24 בדרזדן מתקדמת לפי התוכנית, ומרכז התכנון האירופי במינכן כבר החל לפעול, בין היתר בתחום פתרונות זיכרון ללקוחות אירופיים.

שרי קשר בין מגמות אלה לבין השינוי שעוברת STMicroelectronics עצמה. החברה, המעסיקה כ־50 אלף עובדים, מהם כ־10,000 במחקר ופיתוח, נפגעה ב־2025 מהאטה בשוק הרכב ומתיקון מלאים, אך לדבריו נמצאת כעת במסלול התאוששות וצמיחה. יעד החברה הוא להגיע להכנסות של כ־20 מיליארד דולר עד סוף העשור.

עם זאת, החלק המרכזי בהרצאה לא עסק רק במספרים, אלא בשינוי האסטרטגי. שרי תיאר מעבר מחברה המונעת בעיקר ממוצרים ורכיבים אל חברה שמבינה יישומים ומאפשרת אותם. במקום להציע רק מיקרו־בקרים, חיישנים, רכיבי הספק או רכיבים אנלוגיים, ST מבקשת להציע ללקוחות פלטפורמות מותאמות לבעיות מערכתיות: רכב חכם, ניידות, אנרגיה, אוטומציה תעשייתית ומכשירים מחוברים.

המונח המרכזי בהרצאה היה “בינה מלאכותית פיזית” — Physical AI. שרי הציג את התחום כשלב הבא לאחר התרחבות תשתיות ה־AI. בעוד שהכנסות רבות כיום קשורות לתשתיות חישוב, תקשורת והספק לדאטה סנטרים, הצמיחה העתידית תגיע לדבריו ממערכות שבהן AI פועל בתוך העולם הפיזי: רכבים חשמליים ואוטונומיים, רובוטים תעשייתיים, ממשקי אדם־מכונה ומערכות אוטומציה.

הנקודה המעניינת מבחינת ST היא הדמיון הארכיטקטוני בין התחומים האלה. רכב חשמלי מתקדם, רובוט תעשייתי ומערכת חכמה במפעל כוללים כולם מחשוב מרכזי, בקרה אזורית, חיישנים, דרייברים, בקרים ורכיבי הספק. ההתלכדות הזו מאפשרת לחברה להשתמש בידע מערכת אחד בכמה שווקים, ולבנות פלטפורמות שניתנות להתאמה בין תעשיות.

בהתאם לכך, ST שינתה גם את המבנה הארגוני שלה. במקום חלוקה מסורתית לפי משפחות מוצרים בלבד, החברה מחזקת שיווק לפי ורטיקלים ומשלבת הנדסת מערכת בתחומי האנלוג, ההספק, החיישנים והמיקרו־בקרים. המטרה היא לא רק לשפר רכיב בודד, אלא להראות ללקוח כיצד שילוב רכיבים, תוכנה וקושחה משפר מדדי ביצוע של המערכת כולה.

שרי הדגיש גם את השימוש בתאומים דיגיטליים לצורכי פיתוח ואימון. לדבריו, ST משתפת פעולה עם שותפים כדי לאמן ארכיטקטורות של רובוטים ומערכות פיזיות באמצעות מודלים דיגיטליים של המערכת ושל הרכיבים עצמם. כך ניתן לקצר את תהליכי הלמידה והפיתוח, ולבחון מראש כיצד רכיבי ST משפיעים על ביצועי המערכת.

במקביל, החברה ממשיכה לשנות את מערך הייצור שלה. שרי ציין האצה במעבר לטכנולוגיות מבוססות סיליקון על פרוסות 300 מ"מ, התקדמות בטכנולוגיות רחבות פס אסור כמו סיליקון קרביד, והעמקת שיתוף הפעולה עם שותפי foundry, ובראשם TSMC, גם בצמתים מתקדמים יותר. המסר היה ברור: בעידן ה־AI, גם חברה שמחזיקה יכולות ייצור עצמאיות נדרשת לשלב בין ייצור פנימי, שותפויות foundry והבנה מערכתית של שוקי היעד.

המשמעות הרחבה יותר עבור תעשיית השבבים היא שהגל הבא של AI לא יימדד רק במספר מאיצים בדאטה סנטר או בדור הבא של ליתוגרפיה. הוא יימדד ביכולת לחבר חישוב, חישה, הספק, תוכנה וקישוריות למערכות אמינות, חסכוניות וניתנות לייצור בהיקפים גדולים. עבור אירופה, שבה קיימת מסורת חזקה ברכב, תעשייה, אנרגיה וחיישנים, זהו חלון הזדמנות משמעותי — בתנאי שהאקוסיסטם יצליח לחבר בין יצרני שבבים, חברות תכנון, foundries, יצרני מערכות ולקוחות קצה.

הפוסט מנכ"ל STMicroelectronics: הצמיחה הבאה של הבינה המלאכותית תגיע מהרכב, הרובוטיקה והתעשייה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת אינוויז הישראלית הכריזה על InnovizTwo Ultra Long-Range, גרסה חדשה של חיישן LiDAR המיועדת לזיהוי עצמים בטווח של עד קילומטר. לפי החברה, החיישן החדש כבר נמסר כדגימות ראשונות ללקוחות נבחרים, והוא מבוסס על תהליכי הייצור של פלטפורמת InnovizTwo הקיימת.

החיישן החדש מסמן הרחבה מעניינת של שוק היעד של אינוויז. בשנים האחרונות החברה התמקדה בעיקר בשוק הרכב, ובייחוד במערכות סיוע מתקדמות לנהג וברכב אוטונומי. אולם InnovizTwo ULR מכוון גם לשוק רחב יותר של יישומי תשתית. החברה מציינת בין השימושים האפשריים רובוטקסי, משאיות כבדות, אבטחת גבולות ומתחמים גדולים, זיהוי רחפנים, נמלים, שדות תעופה, ניהול תנועה עירונית, אוטומציה תעשייתית ותאומים דיגיטליים של אזורים עירוניים.

המעבר לטווח של עד 1,000 מטר משנה את נקודת המבט על LiDAR. במכונית נוסעים רגילה, גם טווחים של מאות מטרים יכולים להספיק לרוב תרחישי הנהיגה. לעומת זאת, משאיות כבדות, תשתיות תחבורה, נמלי ים, שדות תעופה ואתרי תעשייה גדולים זקוקים לעיתים לזיהוי מוקדם הרבה יותר. ככל שהמערכת מזהה עצמים, כלי רכב או בני אדם ממרחק גדול יותר, ניתן להפעיל מערכות התרעה, בקרה או בלימה מוקדם יותר, ולהקטין את מספר החיישנים הדרוש לכיסוי שטח רחב.

לפי אינוויז, InnovizTwo ULR מספק ענן נקודות תלת־ממדי ברזולוציה של עד 667 נקודות למעלה רבועה, שדה ראייה של 120 מעלות על 24 מעלות, ויכולת הטיה דיגיטלית של חמש מעלות לכל צד. החברה מציינת גם עמידות בפני חסימות ולכלוך, גשם, אבק וטמפרטורות קיצוניות. בגרסת SMART, המיועדת ליישומי תשתית, החיישן צפוי לכלול גם חיבור Power over Ethernet, כלומר העברת חשמל ונתונים בכבל רשת יחיד.

ההקשר הרחב יותר הוא עליית המושג Physical AI, או בינה מלאכותית פיזית. בניגוד למערכות AI שפועלות בעיקר על טקסט, תמונות או נתונים דיגיטליים, מערכות אלה צריכות להבין את העולם הפיזי בזמן אמת. הן זקוקות למידע מדויק על מרחקים, תנועה, נפחים, מכשולים ושינויים בסביבה. מצלמות מספקות מידע חזותי עשיר, אך מתקשות בתנאי תאורה מסוימים. מכ"ם מספק טווח ועמידות, אך ברזולוציה מרחבית מוגבלת. LiDAR מוסיף שכבה של מדידה תלת־ממדית מדויקת.

עומר כילף, מנכ"ל ומייסד שותף של אינוויז, אמר כי מערכות Physical AI זקוקות להבנה תלת־ממדית מדויקת בזמן אמת של העולם, ולא רק להסקה הסתברותית. לדבריו, שילוב של טווח בקנה מידה של קילומטר, רזולוציית תלת־ממד גבוהה ועמידות של חיישן ברמת רכב מאפשר שימוש במגוון תעשיות, גם בתנאי שטח קשים, ביום ובלילה.

עבור אינוויז, ההכרזה עשויה להיות משמעותית גם מבחינה עסקית. שוק הרכב האוטונומי התקדם בשנים האחרונות לאט יותר מהתחזיות האופטימיות של העשור הקודם, וחברות LiDAR רבות חיפשו שווקים נוספים מעבר לרכב פרטי. יישומי תשתית, אבטחה, תעבורה וניהול שטחים גדולים עשויים להציע מסלול מסחרי שונה: פחות תלות במחזורי פיתוח ארוכים של יצרני רכב, ויותר פרויקטים נקודתיים מול מפעילי תשתיות, רשויות, נמלים, שדות תעופה וחברות תעשייה.

עם זאת, ההכרזה עדיין אינה מלמדת על היקף מסחרי רחב. אינוויז מסרה כי דגימות ראשונות נמסרו ללקוחות נבחרים, אך לא פרסמה שמות לקוחות, היקפי הזמנות או לוחות זמנים לייצור המוני. לכן, בשלב זה InnovizTwo ULR הוא בעיקר הרחבה טכנולוגית ואסטרטגית של פלטפורמת InnovizTwo, והוכחה לכך שהחברה מנסה למצב את עצמה לא רק כספקית LiDAR לרכב, אלא גם כספקית חישה תלת־ממדית לתשתיות AI פיזיות.

הפוסט אינוויז חושפת חיישן LiDAR לטווח של עד קילומטר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

STMicroelectronics הודיעה בז'נבה, כי השלימה את רכישת פעילות חיישני ה-MEMS של NXP Semiconductors. העסקה הוכרזה ביולי 2025, וכעת הושלמה לאחר קבלת כל האישורים הרגולטוריים. לפי החברה, הרכישה מחזקת את מעמדה בתחום החיישנים לרכב, במיוחד ביישומי בטיחות וביישומים שאינם בטיחותיים, ומרחיבה את פעילות החיישנים גם לשווקים תעשייתיים.

המהלך מצטרף למגמה רחבה בתעשיית השבבים, שבה חיישנים הופכים לרכיב ליבה כמעט בכל מערכת מודרנית: מרכב חכם, דרך אוטומציה תעשייתית ועד ציוד רפואי ואלקטרוניקה צרכנית. בתחום הרכב, חיישנים נדרשים לא רק לנוחות ולחוויית משתמש, אלא גם לשכבות בטיחות מתקדמות, ניטור מצב הרכב ותמיכה במערכות סיוע לנהג. בתעשייה, חיישנים מניעים ניטור, בקרה ותחזוקה חזויה, ומאפשרים יעילות אנרגטית וניצול טוב יותר של תהליכי ייצור.

מה ST מקבלת מהרכישה, ומה צפוי בטווח הקרוב

לפי הודעת החברה, הפעילות שנרכשה כוללת מוצרי חיישני MEMS שמכוונים לשני צירים מרכזיים:

1. שוק הרכב, עם דגש על מערכות בטיחות ומוצרים נלווים,
2. שוק החיישנים לתעשייה, כלומר חיישנים שמיועדים ליישומים תעשייתיים רחבים.

ST ציינה כי על בסיס הערכה ראשונית, היא מצפה שהפעילות הנרכשת תתרום להכנסותיה ברבעון הראשון של 2026 סכום בטווח “אמצע ה־40 מיליון דולר”. החברה לא פירטה בהודעה את רמת הרווחיות של הפעילות הנרכשת או את קצב הסינרגיות, אך עצם מתן תחזית הכנסה לרבעון הקרוב מרמז על מעבר מהיר יחסית לשילוב מסחרי ותפעולי במסגרת מערך החיישנים הגלובלי שלה.

ההקשר העסקי: למה חיישני MEMS חשובים, ולמה עכשיו

חיישני MEMS (מערכות מיקרו-אלקטרו-מכניות) הם קטגוריה מרכזית בעולם החישה המודרני. היתרון שלהם הוא שילוב של גודל קטן, צריכת חשמל נמוכה ויכולת לייצר חישה מדויקת במחיר שמאפשר פריסה רחבה. כשמוסיפים לכך דרישות מחמירות בתעשיית הרכב, והאצה באוטומציה תעשייתית, מתקבלת סביבה שבה פורטפוליו חיישנים רחב הופך ליתרון תחרותי משמעותי.

מבחינת ST, הרכישה משרתת יעד ברור: הרחבת יכולות החיישנים וחיזוק המיקוד ביישומי רכב ותעשייה, שהם שווקים ארוכי טווח עם דרישות איכות, אמינות ושרידות גבוהות. בהודעה החברה מציבה את המהלך כחיזוק לעמדת ההובלה שלה בחיישנים, ולא כמהלך פיננסי קצר טווח.

ST מדגישה שהיא יצרנית שבבים משולבת (IDM), עם כ־48 אלף עובדים ומערך ייצור מתקדם. בהקשר הקיימות, החברה מציינת יעד להגיע לנייטרליות פחמנית בפליטות הישירות והעקיפות שלה (Scopes 1 ו-2), וכן בתחומי הובלת מוצרים, נסיעות עסקיות ונסיעות עובדים (כמיקוד ב-Scope 3). בנוסף, היא מציבה יעד למעבר ל־100% אספקת חשמל ממקורות מתחדשים עד סוף 2027.

הפוסט STMicroelectronics השלימה את רכישת עסק חיישני ה-MEMS של NXP הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ארבה רובוטיקס (נאסד״ק ות״א: ARBE) הודיעה כי יצרנית רכב ממשלתית בסין בחרה ב־Hirain Technologies, שותפתה של ארבה בסין, כספקית מערכת רדאר קדמית לתוכנית רכב אוטונומי בדרגה 4 (L4). לפי ההודעה, הייצור הסדרתי של המערכת אמור להתחיל בדצמבר 2026, ובמהלך 2027 צפויות להימסר לשוק אלפי מכוניות שישולבו בהן הרדארים.

לפי ארבה, לאחר מספר שנות פיתוח משותף נבחרה Hirain לספק את רדאר ה־LRR610 שלה, המבוסס על ערכת השבבים של ארבה. הרדאר מיועד לשמש כחיישן הקדמי המרכזי בכל רכב במסגרת התוכנית. ארבה מציינת כי ערכת השבבים שלה כוללת 48 משדרים ו־48 מקלטים, מעבד ייעודי ועיבוד מבוסס בינה מלאכותית.

צ׳נגג׳יאן פאן (Chengjian Fan), סמנכ״ל הטכנולוגיות של Hirain Technologies, מסר כי כלי רכב אוטונומיים בדרגה 4 מחייבים רזולוציה, דיוק ואמינות ברמה גבוהה במיוחד, וכי השילוב של השבבים של ארבה מאפשר “חישה מדויקת ומפורטת” בסביבות עירוניות מורכבות לצד זיהוי איכותי למרחקים ארוכים בכבישים מהירים. לדבריו, מדובר בתרחישים עם צפיפות תנועה, משתמשי דרך פגיעים ומקרי קצה, ולכן הדגש הוא על בטיחות, דיוק וחוויית נסיעה.

קובי מרנקו, מנכ״ל ומייסד־שותף של ארבה, אמר כי סין היא שוק אסטרטגי שמתקדם במהירות לעבר נהיגה אוטונומית, וכי החברה רואה “התקדמות ממשית” באזור. הוא הוסיף כי Hirain היא שותפה חדשנית וזריזה שמספקת מענה ממוקד לצורכי השוק.

בהיבט הטכנולוגי, ארבה מציינת שמערכת הרדאר שלה מפיקה “תמונה מפורטת” עם למעלה מ־20 אלף זיהויים בכל פריים, ומאפשרת רזולוציה גבוהה, מדידה מדויקת של מרחק ומהירות, מעקב אחר מספר רב של כלי רכב במקביל וזיהוי תמרונים כגון עקיפות והתפרצות לנתיב. עוד נמסר כי המערכת פועלת באופן אמין גם בתנאי סביבה קשים כמו ערפל, גשם או שלג, ומפחיתה תלות בחיישנים אופטיים שמוגבלים בתנאי ראות נמוכה.

בנוסף הודיעה ארבה כי תציג את טכנולוגיית הרדאר שלה בתערוכת CES, בביתן 4551 באולם מערב במרכז הכנסים של לאס וגאס (LVCC), בין 6 ל־9 בינואר.

הפוסט ארבה: יצרנית רכב ממשלתית בסין בחרה ברדאר של החברה לתוכנית רכב אוטונומי דרגה 4 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

משרד הביטחון הודיע על חתימת הסכם אסטרטגי רב-שנתי עם חברת Semiconductor Devices (SCD), בהיקף של כ-380 מיליון שקל (115 מיליון דולר), שמטרתו הרחבת ייצור מקומי של חיישני אינפרה-אדום מתקדמים לדור הבא של מערכות הביטחון.

החוזה החדש נועד לחזק את עצמאותה הטכנולוגית של ישראל ולספק לצה"ל פתרונות חדשניים בתחום האינפרה-אדום לשימוש בלוויינים, במערכות אוויריות ובפלטפורמות צבאיות רחבות־היקף. בכך יתחזק גם בסיס התעשייה המקומי, לצד הגדלת התחרותיות של ישראל בתחום הטכנולוגיות האלקטרו-אופטיות בעולם.

חברת SCD, הממוקמת במגדל תפן שבגליל התחתון, מתמחה בייצור גלאי אינפרה-אדום ומקורות לייזר. החברה נמצאת בבעלות משותפת של רפאל מערכות לחימה מתקדמות ואלביט מערכות, ופועלת כגוף עצמאי.

הייצור יבוצע במתקני החברה במסגרת אסטרטגיה שיזם מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם, לחיזוק תעשיות הביטחון המקומיות ולמתן מענה מלא לצרכים המבצעיים הנוכחיים והעתידיים של צה"ל.

ראש מפא"ת, תא"ל (מיל') דניאל גולד, הדגיש כי ההשקעה תעמיק את העצמאות הישראלית לכל אורך שרשרת הערך ותבטיח את יתרונה הטכנולוגי של ישראל. גם תא"ל יהודה אלמקייס, ראש חטיבת המחקר והפיתוח במפא"ת, ציין כי ההסכם יאפשר הרחבת יכולות הייצור והטמעת טכנולוגיות חדשות בגלאי אינפרה-אדום מתקדמים בשנים הקרובות.

מנכ"ל SCD, קובי זושניצר, הוסיף כי מדובר בצעד קריטי לא רק לביטחון הלאומי אלא גם לשותפות עם לקוחות בינלאומיים: "ההשקעה הזו תאפשר ל-SCD לספק לקהילת ההגנה הבינלאומית את טכנולוגיות האינפרה-אדום המתקדמות, האמינות והביצועיות ביותר."

קרדיט צילום: משרד הביטחון – נציגי משרד הביטחון וחברת SCD במעמד החתימה על ההסכם

רוצה שאכין לזה גם גרסת אמפמ מלאה (כותרת, כותרת משנה, תגים, ביטוי מפתח ונרדפים + SLUG באנגלית) כמו בהנחיות האחרונות שלך?

הפוסט משרד הביטחון חתם עם SCD על עסקה לייצור חיישני אינפרה-אדום מתקדמים בהיקף 115 מיליון דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

‏TriEye, מחלוצות טכנולוגיית החישה ב-SWIR ‏(אינפרא־אדום בגלים קצרים) בעלת יחס העלות-תועלת המאפשר שוק המוני, ו-LITEON Technology פיתחו מדגים טכנולוגי המשלב את חיישן ה-SWIR של TriEye עם מוצר VCSEL (לייזר פולט-משטח חללי אנכי) חדשני באורך גל 1135 נ״מ מבית LITEON.

באמצעות אסטרטגיות ייצור בהיקפים גדולים וניתנות להרחבה, המוצרים מספקים פתרונות חסכוניים הן לשווקים צרכניים והן לתעשייה.

המערכת מדגישה את היכולות של TES200, חיישן התמונה של TriEye המבוסס CMOS ל-SWIR, הידוע ברגישות גבוהה וברזולוציה גבוהה. הוא תוכנן לאפשר דימות SWIR במגוון תעשיות — לרבות ראיית מכונה תעשייתית, רובוטיקה ואלקטרוניקה צרכנית — ומהווה צעד משמעותי קדימה בהנגשת דימות SWIR לשוק הרחב.

מודול חישה משולב All-in-One לזיהוי PM2.5, RHT (טמפרטורה/לחות יחסית), TVOC ו-eCO₂

‏LITEON Technology מציגה מוצר מערך VCSEL עתיר-עוצמה באורך גל 1135 נ״מ, ‏[LTPE-3532**OX] — פתרון משלים שממוטב לביצועי מערכות SWIR. מוצר ה-VCSEL החדש צפוי להרחיב את היקף היישומים בדימות, חישה, רובוטיקה ו-Datacom במגוון תעשיות, ‏תוך שיפור בטיחות לעיניים ביחס לפתרונות קיימים.

סנדר סו, מנכ״ל חטיבת ‏OPS SBU ב-LITEON Technology, אמר:
“שיתוף הפעולה עם TriEye תומך ביעדים המשותפים שלנו. ה-VCSEL שלנו באורך גל 1135 נ״מ, יחד עם חיישן ה-SWIR יוצא הדופן של TriEye, מסמנים התקדמות משמעותית בהיקף ובתחום פתרונות הדימות וההארה. זו יותר מהישג טכנולוגי — זהו חזון משותף לחדשנות עתירת בטיחות לעיניים ויעילות בעולמות הצרכני, התעשייתי, הרכב והרובוטיקה.”

אבי בקאל, מנכ״ל ‏TriEye, אמר: “‏ב-TriEye המחויבות שלנו היא לקדם טכנולוגיית SWIR פורצת דרך בקדמת השוק. השילוב של חיישן TES200 שלנו עם פתרון ה-VCSEL ‏1135 נ״מ של LITEON במסגרת השותפות הזו הוא הוכחה למשימה הזו. אנו גאים להוסיף שותף VCSEL נוסף לאקוסיסטם הדימות שלנו ב-SWIR. הרחבת המערכת האקולוגית הופכת את חישת ה-SWIR לנגישה מאי-פעם.”

תגיות: ‏LITEON, ‏TriEye

הפוסט ‏TriEye ו-LITEON מקדמות פתרונות חישה ותצלום SWIR לרובוטיקה ולרכב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצא כי הטלפונים הסלולריים החכמים שנמצאים ברשות כל אחד מאתנו עשויים לסייע באיסוף נתוני מזג אוויר (מהציבור) ובמתן התראות מוקדמות על תנאי מזג אוויר קיצוניים שבעקבותם עלולות לפרוץ שריפות, ואף למנוע את התפתחותן.

החוקרים מסבירים כי בכל טלפון סלולרי חכם ישנם חיישנים רבים היכולים לאסוף נתוני סביבה חשובים, כגון טמפרטורה, לחץ ברומטרי, לחות, שדה מגנטי, אור, קול, מיקום, תאוצה, כבידה ועוד. הנתונים הללו עוזרים לנו לנווט במרחב, לקבוע המיקום שלנו, להתריע על התחממות הסוללה ולחות במכשיר, והנתונים עוזרים לנו בזמן אמת, ללא שמירה.  החוקרים הראו ששימוש חכם של הנתונים שלנו מהטלפונים החכמים עשויה לעזור במערכות התראה מוקדמת לאירועי שריפות יער.. במיוחד שיש אלפי, אם לא מיליוני, נתונים שנאספים במדינות שונות בעולם. מערכות התרעה מוקדמת שכאלו זקוקות לנתונים שבדרך כלל אינם זמינים באזורים מיוערים מרוחקים בגלל חוסר בתחנות מדידה. אולם, הציבור נושא בכיסיו טלפונים סלולריים חכמים ובכל אחד מהמכשירים הללו מיקרו-חיישנים מתוחכמים במיוחד. החיישנים פועלים ברקע באופן רציף ואת הנתונים המתקבלים מהם ניתן לאסוף ולשמור. כבר היום חברות רבות אוספות את הנתונים הללו ומשתמשות בהם לצרכים שונים, באישור המשתמשים. החוקרים סבורים שמקור הנתונים העצום הזה (נכון ל2024 ישנם למעלה מ-7 מיליארד טלפונים סלולריים חכמים ברחבי העולם) עשוי לסייע בנושא חיזוי מזג אוויר קיצוני.

פרופ' קולין פרייס ותלמידת הדוקטורט חופית שחף מהחוג לגיאופיזיקה בבית הספר פורטר לסביבה ומדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב, השתמשו בנתונים שנאספו מהציבור דרך אפליקציית מזג האוויר WeatherSignal   ((Opensignal  על מנת לפתח מתודולוגיה להערכת הסיכון לשריפות יער, המבוססת אך ורק על נתוני טלפונים סלולריים חכמים שנאספו מהציבור. תוצאות המחקר פורסמו לאחרונה בכתב העת Natural Hazards Earth System Sciences.

אחד הפרמטרים המרכזיים שקובעים את הסבירות לשריפת יער הוא כמות הלחות בצמחייה (שהיא בעצם הדלק לשריפה), וזו נקבעת על ידי טמפרטורת האוויר והלחות היחסית של האוויר סביב הצמחייה. שני פרמטרים אלו זמינים בקלות מטלפונים סלולריים חכמים שנמצאים בידי הציבור.

חופית שחף מסבירה: "פיתחנו מדד שמתבסס על VPD  ((vapor pressure deficit או גרעון לחץ אדים, שמשקף למעשה את הקשר בין הסביבה (טמפרטורה ולחות) לבין היובש בצמחים. ככל שהתנאים האטמוספריים הופכים חמים ויבשים יותר, הסביבה מושכת יותר לחות מהצמחים, מה שמקל על הצתת שריפות. כשאוויר קריר ולח יותר, שריפות אינן יכולות להתלקח. אפשר לראות יותר ויותר מחקרים המשתמשים ב- VPD לניבוי רמת הסכנה לשריפות יער, אם כי הוא מחושב בדרך כלל באמצעות נתונים הנלקחים מתחנות מזג אוויר מקומיות. החידוש במחקר שלנו הוא השימוש בנתונים שנאספו ממשתמשי טלפונים סלולריים חכמים, ללא השתתפות פעילה שלהם, לחישוב VPD על פני שטחים נרחבים, ומספק תובנות חשובות להערכת הסיכון לשריפות."

עם זאת, לנתוני הטלפונים סלולריים חכמים יש שגיאות. ייתכן שהטמפרטורה תשקף את המזגן במשרד, בעוד שחיישני הלחות עשויים לזהות את הלחות באמבטיה במהלך מקלחת. לכן היה צורך לכייל תחילה את נתוני הסלולריים באמצעות תחנות מטאורולוגיות מסחריות. התברר שהכיולים היו פשוטים למדי, והיה צורך לבצע אותם רק פעם אחת כדי לתקן את קריאות הסלולריים. לאחר כיול הנתונים או "אימונם", החוקרים התמקדו בניתוח שני מקרי מבחן משמעותיים של שריפות יער: הראשון הוא אירועי השריפות בישראל בנובמבר 2016, השני הוא שריפת הענק בפורטוגל שהתרחשה ביולי 2013. התוצאות היו מפתיעות, שכן נתוני הטלפונים סלולריים חכמים שנאספו מהציבור הראו אנומליות משמעותיות במדד VPD לפני ובמהלך השריפות הגדולות שנצפו.

חופית שחף מוסיפה: "מפתיע, אך למרות שלכל סלולרי יש שגיאות והטיות משלו, באמצעות כמויות גדולות של נתונים ממספר רב של טלפונים סלולריים חכמים אנו יכולים למצע את השגיאות ועדיין להישאר עם נתונים שימושיים. כמות הנתונים הגדולה מתגברת על הבעיות הקשורות לטלפונים סלולריים חכמים בודדים."

כיסוי הטלפונים הסלולריים החכמים העולמי גדל בכ-30% בחמש השנים האחרונות. ככל שצפיפותם העולמית תמשיך לגדול, נתונים שנאספים מסלולריים עשויים להציע בסופו של דבר רזולוציה מרחבית טובה יותר מאשר רשתות מטאורולוגיות מסורתיות. זה נכון במיוחד באזורים עירוניים שבהם אסונות טבע כמו שריפות יכולה להיות השפעה משמעותית. בנוסף, במדינות עם הכנסה נמוכה קיים מחסור בתשתיות מטאורולוגיות, וכך טלפונים סלולריים חכמים עשויים לספק נתונים שימושיים למעקב אחר תנאי מזג אוויר קיצוניים. פרייס מסכם: "בהתחשב בגידול המהיר במספר הטלפונים הסלולריים החכמים ברחבי העולם, אנו מציעים לנצל את מקור הנתונים הזה כדי לספק התרעה מוקדמת טובה יותר לציבור ולמנהלי חירום על אסונות טבע מתקרבים. התרעה מוקדמת טובה יותר יכולה למנוע מסכנות טבע להפוך לאסונות טבע."

הפוסט כיצד יכולים הטלפונים הניידים להתריע מפני שריפות יער ותנאי מזג אויר קיצוניים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת קמטק (נאסד"ק ובורסת תל אביב: CAMT), פרסמה היום את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי של שנת 2020.

• הכנסות הרבעון השלישי מהוות שיא רבעוני של כ-40.1 מיליון דולר, גידול של 23% ביחס לרבעון המקביל אשתקד;
• שיעור רווח גולמי של 48.5% על בסיס GAAP; שיעור רווח גולמי של 48.8% על בסיס Non-GAAP;
• הרווח התפעולי על בסיס GAAP הסתכם ב-6.3 מיליון דולר והרווח התפעולי על בסיס Non-GAAP הסתכם ב-6 מיליון דולר, המהווים שיעורי רווחיות של 15.8% ו-19.0% בהתאמה;
• הרווח הנקי על בסיס GAAP הסתכם ב-6.0 מיליון דולר או 15 סנט למניה בדילול מלא, הרווח הנקי על בסיס Non-GAAP הסתכם ב-7.3 מיליון דולר או 18 סנט למניה בדילול מלא;
• תזרים מזומנים מפעילות שוטפת בסך של 5.0 מיליון דולר עם יתרות מזומנים ופיקדונות לזמן קצר בהיקף של 106.0 מיליון דולר.

תחזית

בהתבסס על ההזמנות שהתקבלו, הנהלת החברה מצפה להמשך צמיחה בהכנסות ברבעון הרביעי, עם הכנסות של 42-44 מיליון דולר, המהוות גידול של כ-30% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. בהתבסס על צבר ההזמנות הקיים ביחד עם העיסקאות בתהליך, אנו מאמינים כי הכנסות החברה במחצית הראשונה של 2021 יהיו דומים להכנסות במחצית השניה של שנת 2020, כ-25% גידול יחסית למחצית הראשונה של 2020.

רפי עמית, מנכ"ל קמטק אמר: "תוצאות הרבעון השלישי של קמטק משקפות את הביקוש המתמשך למוצרינו, מלקוחות קיימים וחדשים.

אנו נהנים מביקוש גובר למוצרינו, בייחוד בתחום המארזים מתקדמים, חיישני מצלמה (CMOS Image Sensors) ורכיבי תדר רדיו (RF). בנוסף אנו מרחיבים את נוכחותנו בשוק ה-Front-End בייחוד בתחום בדיקות המאקרו. דבר זה מגדיל משמעותית את היקף שוק היעד הרלוונטי למוצרי החברה.

עוד הוסיף עמית:  "אנו ממשיכים בשיתוף הפעולה עם יצרניות השבבים (IDMs) בכדי לפתח פתרונות מדידה ובדיקה לדורות הבאים של המארזים המתקדמים. אנו צופים כי יישומים אלו יהפכו למשמעותיים עבורנו מבחינה עסקית. מנועי הצמיחה של תעשיית השבבים, ביצועי המערכות שלנו, הנוכחות הגוברת שלנו בשוק ושביעות רצון לקוחותינו מאפשרים לנו להיות אופטימיים באשר לשנת 2021."

הפוסט קמטק מדווחת על הכנסות שיא הרבעון השלישי של 2020 הופיע לראשונה ב-Chiportal.