שבעה תלמידים ממגמת מכטרוניקה, מתיכון דרכא דאלית אל כרמל, זכו במקום הראשון והשני בתחרות הלאומית לרובוטיקה בשירות האדם והחברה אשר מדדה יצירתיות, בקיאות וכישרון

200 תלמידים מכל רחבי הארץ השתתפו השבוע באורט בראודה בתחרות הארצית לרובוטיקה בשירות האדם והחברה על שם אברהם בוקאי.  בין התיכונים המשתתפים, ניתן היה למצוא את תיכון דרכא דאלית אל כרמל ו- 7 תלמידים ממגמת המכטרוניקה.  התלמידים זכו במקום הראשון בקריטריון תכן הנדסי, ובמקום השני בקריטריון: פוסטר הנדסי בפיתוח המצאות חדשניות כגון: רובוט אשר אוסף משקולות בחדר כושר, רובוט  המבצע סטריליזציה  לכלי ניתוח  ומתקן לדחיסת פחיות. כמו כן, התלמידים זכו במקום השני בתחרות האולימפידע.

תלמידי דרכא דאלית אל כרמל זכו במקום הראשון בקטגוריית תכן ההנדסי עם המצאת רובוט אשר אוסף את משקולות המתאמנים בחדר הכושר, מקל על המתאמנים וכתוצאה מכך, מסייע במניעת פציעות. המצאה נוספת הייתה מתקן לדחיסת פחיות,  המקל על תהליך מחזור הפחיות.

בקריטריון – פוסטר הנדסי אשר היווה תמצית לפרויקט הנדסי וכלל הצעה לתכן רובוטי , תלמידי דרכא דאלית אל כרמל, זכו במקום השני. הרעיון לפיתוח היה רובוט  המבצע סטריליזציה  לכלי ניתוח ובכך מקל על עובדי הסיעוד בחדרי הניתוח.

בתחרות האולימפידע-  תחרות שבוחנת את רמת הידע התיאורטי הנלמד במגמת המכטרוניקה בנושאים  מתחומי הבקרה, חשמל, מערכות מכניות, סרטוט הנדסי, לוגיקה ועוד..  זכו תלמידי דרכא דאלית אל כרמל במקום בשני.

הרעיונות לפיתוחים שזכו, צצו במהלך חיפוש פתרונות , אחר בעיות וקשיים המלווים  את התלמידים, חבריהם ובני המשפחה. התלמידים במגמה למדו כיצד יצירתיות וחשיבה מקורית תוך שימוש בכלים טכנולוגיים, מביאים לפתרונות חדשניים ויצירתיים. 

הרעיון לפיתוח רובוט המבצע סטריליזציה  לכלי ניתוח החל מטיוטה של תלמידת המגמה, התלמידה חקרה את הנושא ומצאה שישנו עומס אדיר על עובדי הסיעוד המארגנים את חדרי הניתוח לנתיחה. במסגרת המגמה, התלמידה שיתפה במותו הטראגי של בן משפחתה שנגרם כתוצאה מזיהום בחדר הניתוח. התלמידה סיפרה, כי בעקבות העומס שפקד את עובדי הסיעוד בחדר הניתוח הן שכחו לחטא את כלי הניתוח ובן משפחתה נהרג כתוצאה מזיהום.

חמודי ענבר, מהנדס מכונות במקצועו המרכז את מגמת המכטרוניקה בתיכון דרכא דאלית אל כרמל ובעל עסק לפיתוח שנקרא "סמארט סול" לפתרונות הנדסיים ופיתוח פטנטים מעולם הנדסת המכונות והנדסת התוכנה מספר: "אני מאמין שכל אדם צריך להשפיע ולכל אדם יש את היכולת להשפיע.  אני פוגש הרבה אנשים ששואלים אותי למה אני בוחר להיות מורה בבית ספר וזה תמיד מעלה בי את הסיבה שאני נמצא בחינוך. המטרה הראשונה שלי היא חינוך, אני מאמין שאדם צריך לאהוב אדם. השנייה, להוכיח לתלמידים שהכול אפשרי, אם תרצו אתם תצליחו בדיוק כמו שאני מצליח לשלב בין הנדסה לחינוך.."

הפוסט תלמידי מגמת מכטרוניקה מדרכא דאלית אל כרמל, זכו במקומות ראשונים בתחרות הלאומית לרובוטיקה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לטכנולוגיות מתפתחות כמו בינה מלאכותית (ובמיוחד הבינה המלאכותית היוצרת כדוגמת דאלי או CHATGPT), וכן לטכנולוגיות ותיקות יותר כגון מציאות מדומה ורבודה ובלוקצ'יין – יש פוטנציאל לשנות באופן משמעותי את הדרך בה אנו לומדים ומלמדים. כך עולה ממחקר שפורסם לאחרונה.

מחקר של אחת מהמגמות המרכזיות בעתיד הלמידה היא למידה מותאמת אישית, שבה התלמידים יכולים ללמוד בקצב שלהם ובהתאם לצרכים ולהעדפות שלהם. טכנולוגיות מתפתחות כגון מערכות למידה מסתגלות ומערכות חונכות חכמות יכולות לסייע בהתאמה אישית של הלמידה על-ידי מתן תוכן ומשוב מותאמים אישית ללומדים בודדים.

חוקרים מקנדה ומגאנה טוענים כי טכנולוגיות מתפתחות יכולות לסייע ביצירת חוויות למידה סוחפות ומרתקות יותר, באמצעות שימוש במציאות מדומה ורבודה. טכנולוגיות אלה יכולות לאפשר לתלמידים לחקור ולקיים אינטראקציה עם תוכן בדרכים חדשות, מה שהופך את הלמידה לאינטראקטיבית ודינמית יותר.

בנוסף, המאמר מדגיש את הפוטנציאל של טכנולוגיית הבלוקצ'יין ליצור מערכות שקופות ומאובטחות יותר לאישורים והסמכה, שעשויות להיות להן השלכות משמעותיות על עתיד ההשכלה הגבוהה.

המונח בינה מלאכותית גנרטיבית (או בינה מלאכותית יוצרת) מתייחס לשימוש בבינה מלאכותית ליצירת תוכן חדש, כגון תמונות, מוזיקה או טקסט. תפקידה של הבינה המלאכותית הגנרטיבית הוא להקל על יצירה של תוכן שקשה או גוזל זמן רב לייצור עבור בני אדם.

לבינה מלאכותית גנרטיבית יש מספר יישומים בתעשיות שונות. בתחום האמנות והעיצוב, ניתן להשתמש בבינה מלאכותית גנרטיבית ליצירת יצירות אמנות ועיצובים מקוריים וייחודיים. בתעשיית המוזיקה, ניתן להשתמש בבינה מלאכותית גנרטיבית כדי ליצור יצירות מוזיקה חדשות או כדי לסייע בתהליך ההלחנה.

בתחום השפה, ניתן להשתמש בבינה מלאכותית גנרטיבית כדי ליצור טקסט חדש או כדי לסייע בתהליך הכתיבה. לדוגמה, ניתן להשתמש בו כדי ליצור מאמרים חדשותיים או לסייע ביצירת תוכן שיווקי.

ניתן להשתמש בבינה מלאכותית גנרטיבית גם בתעשיית המשחקים כדי ליצור סביבות משחק ודמויות חדשות. בנוסף, יש לו יישומים פוטנציאליים בתחום הרפואה, שם ניתן להשתמש בו כדי ליצור תרופות חדשות או לסייע באבחון של מחלות.

בחינוך, לבינה מלאכותית גנרטיבית יש פוטנציאל לשנות את הדרך שבה תלמידים לומדים ויוצרים אינטראקציה עם תוכן. על-פי המאמר, ניתן להשתמש בבינה מלאכותית גנרטיבית כדי ליצור חוויות למידה מותאמות אישית, המתאימות לצרכים ולהעדפות של תלמידים בודדים.

לדוגמה, ניתן להשתמש בבינה מלאכותית גנרטיבית כדי ליצור תוכן חינוכי מותאם אישית כגון חידונים, תרגילים וסימולציות, המבוססים על היסטוריית הלמידה והביצועים של התלמיד. ניתן להשתמש בו גם כדי ליצור משוב ותמיכה מותאמים אישית לתלמידים, ולספק להם הדרכה ומשאבים שיעזרו להם לשפר את הבנתם בנושא מסוים.

ניתן להשתמש בבינה מלאכותית גנרטיבית גם כדי ליצור חוויות למידה סוחפות ומרתקות באמצעות יצירת סביבות מציאות מדומה ורבודה. ניתן להשתמש בסביבות אלה כדי לדמות מצבים בעולם האמיתי, ולספק לתלמידים הזדמנויות לחקור ולקיים אינטראקציה עם תוכן בדרכים חדשות.

הבלוקצ'יין יאפשר להפחית הונאות בחינוך

על-פי המאמר, אחד היתרונות העיקריים של שימוש בטכנולוגיית בלוקצ'יין בחינוך הוא שהיא מספקת דרך מאובטחת ושקופה לאחסן ולאמת רשומות חינוכיות. זה יכול לעזור להפחית הונאות ולהבטיח כי אישורי חינוך תקפים ומוכרים על ידי מעסיקים ומוסדות חינוך אחרים.

בנוסף, טכנולוגיית בלוקצ'יין יכולה לאפשר לתלמידים שליטה רבה יותר על הרשומות והאישורים החינוכיים שלהם. הם יכולים לאחסן את הרשומות שלהם ברשת מבוזרת שאינה נשלטת על-ידי אף מוסד יחיד, והם יכולים לבחור למי יש גישה לרשומות שלהם ולאילו מטרות.

יתר על כן, טכנולוגיית בלוקצ'יין יכולה לסייע בהגדלת הגישה לחינוך ולהפחית את חסמי הכניסה לתלמידים שאולי אין להם גישה למוסדות חינוך רגילים. לדוגמה, ניתן להשתמש בו כדי ליצור פלטפורמה מבוזרת לחינוך מקוון הנגישה לכל מי שיש לו חיבור לאינטרנט.

בנוסף לבינה מלאכותית יוצרת ובלוקצ'יין, המאמר גם מציין טכנולוגיות נוספות שיכולות לשפר את החוויה הלימודית:

• מציאות מדומה ורבודה (VR/AR) יכולים לשמש ליצירת חוויות למידה סוחפות ומרתקות, לספק סימולציות למטרות הדרכה ולעזור לתלמידים לדמיין מושגים מורכבים.
• האינטרנט של הדברים (IoT): ניתן להשתמש ב- IoT כדי ליצור כיתות וקמפוסים חכמים, להפוך משימות ניהוליות לאוטומטיות ולספק נתונים בזמן אמת על ביצועי התלמידים.
• רובוטיקה: ניתן להשתמש ברובוטיקה כדי לספק חוויות למידה מעשיות, להפוך משימות ניהוליות לאוטומטיות ולספק סיוע לתלמידים עם מוגבלויות.

• לסיכום מציינים החוקרים כי לטכנולוגיות מתפתחות אלה יש פוטנציאל לשנות את החינוך על-ידי יצירת חוויות למידה מרתקות, יעילות ומותאמות אישית, המספקות את הצרכים של תלמידים בודדים. עם זאת, חשוב לוודא שטכנולוגיות אלה מיושמות באופן אתי ואחראי כדי למנוע החרפת אי-השוויון וההטיות הקיימות בחינוך.

הפוסט כיצד ייראה החינוך בעידןCHATGPT? הופיע לראשונה ב-Chiportal.