עופר אסיף מחברת חלל תקשורת, דדי חזיזה מנכ"ל נקסטנה ופרופ׳ רן גינוסר נשיא ומייסד רמון ספייס דיווחו על כך במפגש הסיליקון קלאב

החלל החדש ישנה את התעשייה ויש כבר שתי חברות המייצרות לוויני אינטרנט נמוכי מסלול. כך עולה מפאנל שהתקיים במסגרת מפגש פורום סיליקון קלאב שעסק בתחום החלל החדש. 

בפאנל השתתפו עופר אסיף סמנכ”ל פיתוח עסקי של חברת חלל תקשורת ושותף בקרן המשקיעה בתחום החלל, פרופ' רן גינוסר נשיא רמון ספייס ודדי חזיזה מנכ”ל נקסטנה. חזיזה תאר כיצד נטל חלק במהפכה זו עם השקת פרויקט סטארלינק (כיום בבעלותו של אילון מאסק). חזיזה עבד אז במטה גוגל בארה״ב אליה בא עם רקע לווייני מאמ״ן ומפיתוח לווייני עמוס. ״ ההתפתחות בנושא הלוויני קרתה בתוך גוגל. שם היתה מטרה ליצר לווינים זולים ולעבור ממסלול גיאוסטציונרי (36 אלף ק"מ)  הדורש לוויינים גדולים, למסלול נמוך של כמה מאות קילומטר מעל פני הקרקע.״

״במעבר הזה מפסידים את היתרון שיש למסלול הגיאוסטציונרי והוא שהלוויין מסתכל כל הזמן על אותה נקודה בכדור הארץ. לוויינים נמוכי מסלול חולפים במהירות וצריך אנטנה קרקעית  שעוקבת  אחר הלוויין. עד כה הפתרונות היו לקחת צלחת ולסרוק אלקטרונית את השמים לאיתור אותות מלוויינים. זו שיטה יקרה וצורכת הספק רב. אנחנו פיתחנו טרמינל זול, שיספק אינטרנט יורד בקצב של 1 ג'יגהביט לשניה וזרם עולה של 200 מגהביט ב-500 דולר, כאשר החברות שרוכשות אותו משכירות אותו לצרכנים ב-30 דולר לחודש."

"הגענו לתקופה שבה מייצרים לווינים בייצור המוני במפעלים של וואן ווב בפלורידה ובמפעלים המתחרים של ספייס אקס."

עופר אסיף, אתה מכיר את הסביבה הלא סלחנית של החלל. איבדתם לוויין אחד במסלול ואחר בכן השיגור?

אסיף מסביר כי הוא נמצא בפאנל בשני כובעים האחד – כבכיר בחלל תקשורת, חברה מסחרית לכל דבר העוסקת בתקשורת לווינית במסלול גיאוסטצינרי המפעילה את צי לוויני עמוס. חברה ותיקה הנסחרת כבר עשרים שנה בבורסה. אבל הכוב השני הוא של  שותף בקרן ההשקעות Earth and Beyond שזכתה ברישיון מטעם המדינה להקים חממה לעולם החלל החדש. כשאתה משתמש בשירותי תקשורת לוויינית. לווין הוא סוג של תחנת ממסר באוויר. משדרים אות ומחזירים אותו.  בנקודת הגובה 36 אלף קילומטרים הלוויינים מסתובבים באותה מהירות כמו כדור הארץ. כל לוויין רואה סדר גודל של כשליש משטח כדור הארץ והם יכולים להעביר שידורים ממקום למקום. עם זאת לווינים הם עסק מסובך, כי אם משהו משתבש בחלל אי אפשר לשלוח מהנדס לתקן.

אסיף מזכיר את דבריו של איתן סטיבה מוקדם יותר במפגש פורום סיליקון קלאב, ששהה בחללית על כן השיגור ושמע את רעש התדלוק. "היה לנו לווין שהתפוצץ על כן השיגור בזמן תדלוק.  השיגור הוא פעלה מאוד מסובכת. בשנים האחרונות נעשה מאמץ להפוך את הטכנולוגיה ליותר אמינה כמעט מאה אחוז. הוספנו יתירות. ירידת עלויות השיגורים שמתרחשת בשנים האחרונות מביאה חלון הזדמנויות למדינת ישראל לקחת  את הידע הבטחוני ולממש אותו בתעשייה הפרטית."

"יש לנו חלון הזדמנויות  ולכן הקמנו את הקרן. יש בישראל המון ידע רלוונטי לחלל של יכולת יזמית ומולטידיסצפלינריה. לצד זה דיבר איציק בן ישראל על היכולת הבטחונית הלווינית של ישראל שהיא בחזית הטכנולוגיה. אנחנו עדים למהפכה אזרחית. יש המון כסף שזורם לתחום הנושא של חיבור של תשתית שיכולה להביא ידע ומידע עם יכולת אנליטית ולהלביש את זה ברמה האזרחית על שימושים ספציפיים. שכנענו את המדינה להצטרף לקרן כשהראנו מה קרה בתחום הרכב בתקופה שבה היה בו שיבוש חיצוני. גם בחלל מתרחש שיבוש כזה, ובראיה שלי יש פה חלון הזדמנות למדינה לתפוס את הגל הבא חלק מהמדינות התחילו להשפיע בזה כספים מאדו משמעותיים. יש לנו את האפשרות להיות חלק מזה."

פרופ' גינוסר, איך אתה רואה את תחום החלל החדש?

פרופ' גינוסר: "אנחנו ברמון ספייס בונים מחשבים שיטוסו בחלל וצריכים להתגבר על כל המכשולים של סביבת חלל. פיתחנו את המחשבים במשך עשרים שנה והם נמצאים בהרבה משימות מעניינות בחלל העמוק – החללית היבואסה  שביקרה באסטרואידים קטנים, חלליות המקיפות עם מאדים – היו לנו מחשבים בבראשית  ובחללית חדשה שמקיפה את השמש. מאות מחשבים שלנו נמצאים בלווינים סביב כדור הארץ במשימות שונות. לנאס"א יש צי של שמונה לווינים שחוקרים הוריקנים ובכל אחד מהם יש מחשב שלנו. נאס"א עומדת להוציא עוד טיסה לירח שבנויה על המחשבים שלנו. זו לא דרך לעשות כסף, כי מדובר במכירה של מחשבים בודדים פה ושם אבל זה זה נותן לנו המון מוניטין ופותח לנו את הדלתות בכל העולם. שואלים אותנו מתי נבנה את הדטה סנטר הגדול על הירח זו משימה שבכל העולם מסתכלים עליה."

"זה נראה אילו הכול מסחרי אבל ברוב העולם התעשייה נתמכת באופן משמעותי על ידי מדינות. במדינות רבות יש רשת בטחון ממשלתית שבה נותנים לחברות קטנות מתפתחות לעשות טעויות ולשרוד לאחר מכן בעולם מסחרי לא כל כך פשוט. ככל שתחום החלל הופך ונעשה יותר תלוי במשקיעים פרטיים רמת הסיכון העסקי הולכת ועולה. בישראל הרשות לחדשנות וסוכנות החלל מספקים רשת לא רעה וצריך לדאוג שהיא תמשיך. בצד הטכנולוגי בוודאי שיש לישראל הרבה מה להציע. לא רק מפעלים גדולים אלא גם שירותים קטנים שצמחו פה. להקים קונסטלציה של לוויני תקשורת עולה 5 מיליארד דולר.אבל  ישראל יכולה להשתלב בהרבה פעולות קטנות. צריך לנצל את הטכנולוגיה שפותחה בישראל. העולם הוא כפר קטן חובה לשתף פעולה כמעט עם כולם."

הפוסט סיליקון קלאב: “הגענו לתקופה שבה לווייני תקשורת מיוצרים בייצור המוני״ הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת גילת רשתות לוויין (נאסד"ק ובורסת ת"א: GILT), מובילה עולמית בטכנולוגיה לרשתות תקשורת לוויינית, פתרונות ושירותים, הודיעה היום על פריצת דרך בטכנולוגיית האנטנה האלקטרונית המתכווננת (ESA), לקישוריות אינטרנט במטוסים (IFC), עם סיום מבחני הטיסה שבוצעו על ידי קבוצת איירבוס, המציינים את השלמתו המוצלחת של השלב הסופי בפרויקט Clean Sky 2 IFC ESA שארך חמש שנים. הקישוריות הודגמה על גבי לוויין עמוס 17 של חלל תקשורת הפועל בתדר Ka.

טכנולוגיית ה-ESA של גילת, שהודגמה באמצעות פלטפורמת ה- SkyEdge II-c והמודם המנוהל (MODMAN), Taurus. ה-ESA של גילת הינה אנטנה שטוחה, אשר הוטמעה ונבדקה במטוס המבחן C295, כחלק מתוכנית המחקר Clean Sky 2 של האיחוד האירופי, וכחלק מיוזמת Horizon 2020 EC.

"ה-ESA של גילת הציגה עמידות גבוהה בטיסות המבחן, שמירה על קישוריות יציבה במהלך תמרונים אגרסיביים של המטוס, וביצועים גבוהים מהמצופה", אמר לואיס בניטז, המהנדס הראשי בתוכנית Clean Sky 2 ומטוס המבחן באיירבוס. "ה-ESA של גילת, המשולבת בצורה אווירודינמית בין יריעת הכנף לגוף המטוס, מאפשרת למטוס יעילות תפעולית, טיסה שקטה ותכונות מתקדמות עבור מגוון רחב של יישומים".

"חלל תקשורת שמחה להיות ספקית התשתית הלוויינית אשר אפשרה לגילת, שותפתנו, להשיג אבן דרך בטיסת המבחן", אמר עופר אסיף, סמנכ"ל פיתוח עסקי בכיר, שיווק ואסטרטגיה בחברת Spacecom. "לוויין עמוס-17 הפועל בתדר Ka הופנה לאזור הטיסה בדרום ספרד באמצעות אלומה הניתנת לכוונון ובנוסף נעשה שימוש  באלומה קבועה המשרתת את רשת ה-SkyEdge II-c".

"מבחן הטיסה המוצלח של טכנולוגיית ה-ESA שלנו בוצע בצוותא עם השותפות הוותיקות שלנו, FBM, Airbus  ו Spacecom  וקבע את הסטנדרט לדור הבא של מערכות תקשורת לווייניות עבור IFC", אמר אלכס וולודרסקי, מנהל תוכנית קישוריות לוויינית בתנועה בגילת. "הוכחנו את יכולתנו לפתח ולספק את טכנולוגיית ה-ESA המתקדמת מסוגה הפועלת עםTaurus , ה-MODMAN המוטס שלנו, בהתאם לדרישות המחמירות של תעשיית התעופה. אנו שואפים כי טכנולוגיית ה-ESA שלנו תאומץ באופן נרחב בשוק ה-IFC בשנים הבאות, במיוחד לאור תוכניות פריסת קונסטלציות הלוויין המרובות במסלולי NGSO."

הפוסט שיתוף פעולה של גילת וחלל תקשורת עם איירבוס הביא לשבירת שיא מהירות אינטרנט במטוסים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חלל-תקשורת (TASE:SCC), מפעילת לווייני התקשורת "עמוס", התקשרה בהסכם במסגרתו תספק פתרון כולל לאספקת שירותי תקשורת ללקוח גדול באפריקה בהיקף כספי של כ-92 מיליון דולר. במסגרת ההסכם, אשר יתפרס על פני 10 שנים, תספק החברה ציוד, התקנה, תחזוקה וניהול של שירותי תקשורת, למגוון רחב של צרכים ודרישות, באמצעות הלוויין הדיגיטלי המתקדם עמוס 17. החברה מציינת שההסכם יכנס לתוקפו לאחר שהלקוח ישלים את הליך המימון הצפוי להסתיים בחודשים הקרובים.

לחברת חלל-תקשורת היכרות רבת שנים עם לקוחות באפריקה בתחומי האינטרנט, תקשורת נתונים, וידאו, טלוויזיה וכיו"ב. הנסיון הנצבר של החברה עם יכולותיו המתקדמות של הלווין עמוס 17, מאפשרים אספקת פתרונות כוללים, מתקדמים וגמישים למגוון רחב מאד של צרכים, אשר נותנים מענה יעיל וייחודי ולמגוון רחב של לקוחות. צרכים אלו נמצאים במגמה של עלייה מתמדת בצריכת נתונים בשוק האפריקאי, מגמה שרק מתעצמת לאור מגפת ה-COVID-19 בעולם ובאפריקה.

הלוויין עמוס 17 שנבנה על ידי בואינג והחל את פעילותו המסחרית לפני פחות משנה וממוקם בנקודת השמיים 17°E , הינו לוויין HTS (High Throughput) חדשני ודיגיטלי, שתוכנן במיוחד עבור צרכי התקשורת הגדלים והמשתנים של השוק האפריקאי. הטכנולוגיות שהוטמעו בו ומיקומו האידיאלי מאפשרים לו לכסות מדינות ואזורים באפריקה באלומה ייעודית, בפס רחב במיוחד וברמת זמינות ושירות בסטנדרט הגבוה ביותר.

בדוח הכספי לרבעון הראשון החברה דיווחה מכירות ו-EBITDA בסך 22 מיליון דולר ו-17 מיליון דולר בהתאמה. יתרת המזומן לסוף הרבעון הראשון הסתכמה לסך של 146 מיליון דולר וצבר הזמנות בסך 364 מיליון דולר.

מנכ"ל החברה דן זיצ'ק: "הפרוייקט הכולל שירותי אפיון, אספקת ציוד, ניהול פרוייקט, תחזוקה ואספקה של שירותי תקשורת לאורך זמן, מהווה אבן דרך חשובה במימוש האסטרטגיה של חלל לאספקת מענה כולל לצרכי לקוחות שונים באפריקה עם צרכים מגוונים. ההתפתחות ביכולות החברה לצד יכולותיו המתקדמות של עמוס 17, נותנות מענה מצוין לצרכי השוק המתפתח באפריקה ולצרכי ארגונים ממשלתיים, גופים בינלאומיים וחברות הפועלות באזור." מוסיף זיצ'ק.

הפוסט חלל-תקשורת תספק שירותי תקשורת מנוהלים באפריקה בהיקף של 92 מיליון דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חלל-תקשורת, מפעילת לווייני התקשורת "עמוס", וגילת טלקום, ספקית שירותי רשת לפיתוח שירותי לוויין מהירים ומתקדמים עבור חברות ביבשת אפריקה, הודיעו היום שישתפו פעולה ויציעו ללקוחות באפריקה שירותי תקשורת מתקדמים ואמינים הודות ליכולות הדיגיטליות הגבוהות של הלוויין עמוס 17, ולטכנולוגיה הייחודית של המוצר SD-WAN MAX של גילת טלקום. מדובר בין השאר בשירותי רפואה מרחוק, למידה מקוונת, שיחות ועידה בווידאו ועוד, שיהיו זמינים מיידית וניתנים לשימוש בחיבור מהבית או מהמשרד.

שיתוף הפעולה בין חלל-תקשורת וגילת טלקום, יאפשר למפעילי רשתות סלולריות וספקי אינטרנט באפריקה חיסכון גדול בהוצאות הודות לחיבור שמאפשר הלוויין המתקדם עמוס 17 תוך שימוש וניצול הציוד הקיים של הלקוח, שניתן גם להפעלה מרחוק על ידי משתמשי הקצה. בנוסף לכך, יהנה הלקוח גם מתפוקה גבוהה יותר והפחתת עלויות אופרטיביות, זאת הודות לשימוש בספק השירות החכם של גילת טלקום וכן, תעריף ניהול חכם בזכות טכנולוגיית ה-SD-WAN, המאפשרת לספקי שירות וספקי רשת סלולרית לרכז את השליטה בתעבורת המידע על ידי הלוויין וסיבים אופטיים גם יחד. השירות מאפשר שימושים שונים כגון: שימוש קולי, סטרימינג, שימוש באפליקציות כמו פייסבוק, נטפליקס, שירותי ענן וכו', כל אלה בהתאמה אישית לצרכי המשתמשים ולדרישה.

עופר אסיף, סמנכ"ל פיתוח עסקי, שיווק ואסטרטגיה בחלל-תקשורת מציין כי "שיתוף הפעולה עם גילת טלקום יאפשר לחברה להאיץ את השירותים המוצעים ללקוחות תוך ניצול הטכנולוגיה המתקדמת של הלויין עמוס 17 בשוק האפריקאי המתפתח. אנחנו בטוחים ששיתוף הפעולה עם גילת טלקום יוביל אותנו לאפשרויות עסקיות מניבות רבות באפריקה".

אמיר כהן, סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי בגילת טלקום: "אנחנו חברה יוזמת, שמתמקדת כל הזמן בכיצד ניתן לשפר את השירות שאנחנו מספקים עבור הלקוחות שלנו. שיתוף הפעולה עם חלל-תקשורת מצביע על כך שאנחנו עובדים בתוך אקוסיסטם כדי להניע חיסכון בעלויות ושיפור ביכולות".

הפוסט גילת וחלל תקשורת ישתפו פעולה במיזמים באפריקה הופיע לראשונה ב-Chiportal.