ייצור בחלל מציע חדשנות טכנולוגית, התקדמות ותגליות שאינם מוגבלים על ידי כוחות הכבידה של כדור הארץ. כדי לנצל את הפוטנציאל המלא של ייצור במסלול נמוך סביב כדור הארץ (LEO), מנהיגי התעשייה התכנסו באוניברסיטת סטנפורד במרץ 2023 בסדנת הייצור הראשונה של מוליכים למחצה בחלל כדי לדון בעבר, ההווה והעתיד של התחום. כעת מתפרסם דוח מפורט על ממצאי הסדנה.

סדנה זו איחדה קהילה של מומחים לחקור את ההיסטוריה העשירה של ייצור מוליכים למחצה וייצור בחלל. מטרת הסדנה הייתה לזהות את היעדים ל-2030 שחייבים להתממש כדי להפוך ייצור מוליכים למחצה בחלל למציאות עד 2050. הקונצנזוס היה שהתחום צריך לנצל את השנים הנותרות כדי להפחית סיכונים מהשקעות של חברות מוליכים למחצה ומשקיעים פרטיים. כדי לעשות זאת, הקהילה צריכה להשיג נתונים נוספים באמצעות מחקר ופיתוח מבטיחים של מוליכים למחצה ב-LEO (מסלול ארץ נמוך).

פעילות זו תכלול את כל הטווח של ניסויים בשלבי ייצור המוליכים למחצה כמו גידול גבישים, עיבוד פרוסות, גידול אפיטקסיאלי, עיצוב מעגלים וכו'. מעבר לסינתזה של תובנות מהסדנה, הדוח מתאר את המצב הנוכחי של ייצור מוליכים למחצה בחלל ויוצר נתיב לעתיד. בשלושת העשורים האחרונים, חלה ירידה בגילוי והצמחה של גבישים חדשים (DGCM) בארצות הברית, דבר שהאט משמעותית את תעשיית המוליכים למחצה.

דוח זה מתכוון להשיב את תשומת לבה של ארצות הברית לייצור מוליכים למחצה מבוסס חלל ולהחזיר את התחום חזרה מהיברנציה. סעיפי החזון ל-2050 וקריאת המעשה, שהושפעו ממומחי תעשייה והיסטוריה, מציעים פתרונות מעשיים שיכולים להעיר את תעשיית המוליכים למחצה מכמעט 25 שנות אי-פעילות בחלל.

היתרונות של ייצור מוליכים למחצה ב-LEO ברורים. כוחות הכבידה של כדור הארץ מהווים מכשולים משמעותיים לייצור מהיר ויעיל של מוליכים למחצה. מעבר ליתרונות המדעיים של מיקרו כבידה, יש יתרונות מעשיים משמעותיים בשילוב ייצור ב-LEO בשרשרת האספקה. מעבר תעשייה זו לחלל הוא הנתיב היחיד קדימה אם ארצות הברית רוצה לשמור על קצב המרוץ הטכנולוגי המתפתח ברחבי העולם. דוח זה מזהה הזדמנויות לחיזוק המנהיגות האמריקאית בתחום ייצור המוליכים למחצה ב-LEO.

לדברי מחברי הדוח, התעשייה זקוקה בדחיפות למפת דרכים הן לאסטרטגיות מימון מיידיות והן לטווח ארוך שיכולות לתמוך ברכיבים שונים. השקעות ממשלתיות לטווח ארוך יכולות לעזור להפחית השקעות פרטיות נוספות, ומימון תכניות מלגות לסטודנטים יקדם פיתוח כוח אדם. מעבר לצורך במימון, התעשייה זקוקה למערכת אקוסיסטם שיתופי מיועדת. תחום זה ממוקם כרגע לצד מספר תחומים קשורים, וקבלת אחיזה בתחומים מבוססים היא בהחלט הכרחית. עם זאת, יש צורך ברור ב"בית" מיועד וקהילה שיכולים לשאוב ידע מאקדמיה, ממגזר החלל ומתעשיית המוליכים למחצה. דחיפה לכיוון סביבה שיתופית זו תתרום רק לתעשייה בכללותה ותיתן לארצות הברית יתרון תחרותי בתחום הגדל הזה.

למאמר המדעי

הפוסט ייצור שבבים בחלל יאפשר להתגבר על מחסום ההתקדמות בטכנולוגית ייצור שבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חשש: ישראל תוצא מתוכנית המו"פ האירופית בתחומי מיחשוב קוונטי וחלל. כך עולה מדיווחים באתר החדשות הבריטי סיינס ביזניס, אתר ביקורתי שעוסק הרבה בפגיעה במדע בבריטניה לאחר היציאה באיחוד. בישראל פועלים כ-20 פרויקטים קוונטיים הכוללים שותפים ומימון של האיחוד האירופי וכן מספר לווינים המפותחים במקביל עם כמה ממדינות האיחוד.

הצעות טיוטה שהוגשו במרץ ימנעו ממדינות מחוץ לאיחוד האירופי, כמו גם חברות ומוסדות שאינם ממדינות האיחוד אירופי, הפועלים במדינות האיחוד האירופי (למשל חברות רב לאומיות), להגיש הצעות השתתפות בפרויקטים מסוימים של התוכנית בשל הצורך ב"אוטונומיה בטחונית". מלבד הסוגיה הבטחונית, באירופה חוששים מבריחת מוחות בעקבות שיתופי הפעולה המדעיים עם גורמים ממדינות אחרות, שעלולות לפתות את המדענים המצויינים האירופים בתחומים הללו להגר אליהם.

ואולם המדענים הבכירים בתחומים הללו באירופה סבורים שההחלטה תפגע במדע האירופי. תומאס הופמן, נשיא האוניברסיטה הטכנית במינכן וברית האוניברסיטאות EuroTech, קרא לאיחוד האירופי "לאמץ גישה כוללת" לאירופה חדשנית ומשגשגת. "אנו מודאגים עמוקות מכך שמדינות בעלות רקורד ארוך של שיתוף פעולה ומצוינות במחקר ובחדשנות, מודרים מחלקים מהתוכנית. ההחלטה תשפיע לרעה על מוסדות המחקר אירופה ועל יכולתן לפתח טכנולוגיות מפתח דיגיטליות, מאפשרות ומתפתחות, " נכתב במכתב . "כולם מזועזעים; מעולם לא ראינו דבר כזה. זה לא טוב לנו, לא טוב לתחום ולא טוב לאיחוד האירופי", צוטט קלאוס אנסלין, פרופסור לפיזיקה של מצב מוצק ב- ETH ציריך. "סיום שיתוף הפעולה במחקר קוונטי וחלל יפגע גם באיחוד האירופי, מכיוון שהאוניברסיטאות והמעבדות שלו מאבדות שותפים חיוניים, הזהירו החוקרים."

"היום זו טכנולוגיה קוונטית וחלל, מחר ידברו על בינה מלאכותית ומי יודע מה עוד" אמר טל דוד, ראש התוכנית הלאומית למדע וטכנולוגיה קוונטיים לאתר סיינס ביזניס. דוד, ובכירים אחרים בשני התחומים בישראל סירבו להתראיין לכתבה הראשונית בנושא שפורסמה באתר הידען על אף שכבר עשו זאת מול התקשורת הבינלאומית.

שלוש המדינות באותה סירה

יש מי שחזה מראש את הצורך לשתף פעולה לא רק עם האיחוד האירופי אלא גם עם מדינות אירופיות בעלות מסורת מחקר שאינן חברות באיחוד ואפילו נקב בשמן – בריטניה ושווייץ. בתחילת 2020 הגישה וועדה מטעם האקדמיה הלאומית למדעים דו"ח על מצב המדע בישראל ובו המליצה בין היתר על פיתוח וחיזוק קשרי המדע הבין-לאומיים של מדינת ישראל לטיפוח מחקר מדעי בסיסי. עם סיום התוכנית האירופית Horizon 2020 ולאור הצלחתה של ישראל בתוכניות המו"פ האירופי, המליצה הוועדה על הקצאת המשאבים הנדרשים להמשך פעילותה הענפה של ישראל בתוכניות המו"פ של האיחוד האירופי. כמו כן ממליצה הוועדה לכונן תוכניות מחקר משותפות נוספות עם מדינות כמו בריטניה ושווייץ המתאפיינות במצוינות מדעית מובהקת.

לכתבה המפורטת באתר סיינס ביזניס

הפוסט חשש: ישראל תוצא מתוכנית המו"פ האירופית בתחומי מיחשוב קוונטי וחלל הופיע לראשונה ב-Chiportal.