אילון מאסק חשף את Terafab, מיזם חדש לייצור שבבים שיוקם ב־אוסטין, טקסס, ויופעל במשותף בידי טסלה ו־SpaceX, עם זיקה גם לצורכי הבינה המלאכותית של xAI. לפי הדיווחים, מדובר במתחם ייצור מתקדם שאמור לתת מענה לביקוש הגדל לשבבים עבור רכב אוטונומי, רובוטיקה ומחשוב עתיר־ביצועים.

לפי רויטרס, המתחם יכלול שני מפעלי ייצור נפרדים. מפעל אחד יתמקד בשבבים עבור כלי הרכב של טסלה ועבור הרובוט האנושי Optimus. המפעל השני יתמקד בשבבים המיועדים לתשתיות בינה מלאכותית בחלל, כלומר מערכות חישוב שצריכות לפעול בתנאים קיצוניים של חום, קרינה וסביבה חללית.

מאסק הסביר כי הסיבה למהלך היא החשש שלו ממחסור עולמי בכושר ייצור שבבים. לדבריו, קצב ההתרחבות של תעשיית השבבים הקיימת אינו מספיק לצרכים העתידיים של טסלה, SpaceX ו־xAI. לכן, במקום להסתמך רק על ספקיות חיצוניות כמו TSMC, סמסונג ומייקרון, הוא מבקש להקים תשתית ייצור עצמאית שתספק לחברותיו שבבים ייעודיים בקנה מידה גדול יותר.

לפי ההצגה של מאסק, Terafab אינו מוצג כמפעל שבבים רגיל בלבד, אלא כחלק מאסטרטגיה רחבה של אינטגרציה אנכית: תכנון, ייצור והטמעה של שבבים בתוך האקוסיסטם של החברות שבשליטתו. הדגש הוא על שלושה תחומים שבהם הדרישה לכוח חישוב צפויה לעלות במהירות בשנים הקרובות: נהיגה אוטונומית, רובוטיקה דמוית־אדם ומערכות בינה מלאכותית גדולות. רויטרס דיווחה כי מאסק אף טען שהתפוקה המתוכננת של הפרויקט אמורה להגיע בסופו של דבר להיקף של טרה־ואט אחד של קיבולת חישוב בשנה.

במקביל להצגת Terafab בטקסס, מאסק רמז גם לחזון עתידי נפרד לגמרי: תשתית תעשייתית על הירח כחלק ממה שהוא מכנה “עיר צומחת מעצמה” על פני הירח, יעד שלדבריו עשוי להיות בר־השגה בתוך פחות מעשר שנים. לפי Axios, בהצגה הוקרנה גם אנימציה של שיגור לוויינים מבסיס ירחי — ניסוח מדויק יותר מאשר “לוויינים מבוססי ירח” — אך נכון לעכשיו לא פורסמה תוכנית מפורטת או מאושרת למפעל שבבים ירחי, ולכן נכון לראות בכך בשלב זה חזון עתידי כללי ולא פרויקט הנדסי קונקרטי כמו שני המפעלים באוסטין.

הפוסט מאסק מציג את Terafab: מתחם ייצור שבבים חדש בטקסס עבור טסלה, SpaceX ו־xAI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אילון מאסק ממשיך לאחד את העסקים שבשליטתו: SpaceX אישרה כי תרכוש את xAI, חברת הבינה המלאכותית שפיתחה את הצ’אטבוט Grok. לפי הדיווחים, תנאי העסקה לא פורסמו במלואם, אך מדובר במהלך שמחבר תחת קורת גג אחת יכולות שיגור לחלל, אינטרנט לווייני, תשתיות מחשוב ובינה מלאכותית – מה שמציב את הגוף המאוחד כמועמד להפוך לחברה הפרטית בעלת השווי הגבוה ביותר בעולם.

במזכר שצוטט בדיווחים, מאסק הציג את המיזוג כ“מנוע חדשנות” שיאפשר לשלב בין AI, רקטות, אינטרנט מבוסס חלל ומוצרי מדיה/הפצה, תוך ניצול הסינרגיה בין נתונים, כוח מחשוב ותשתיות שיגור. לפי תפיסתו, המגבלה המרכזית של מערכות AI מתקדמות בשנים הקרובות תהיה אנרגיה ותשתיות מחשוב, והוא רומז שהפתרון ארוך-הטווח עובר דרך חלל – לרבות רעיונות כמו מרכזי נתונים בחלל.

מה ידוע על העסקה והמספרים

לפי Reuters, הערכות בשוק מציבות את שווי xAI סביב 250 מיליארד דולר ואת SpaceX סביב טריליון דולר – סדרי גודל שמציבים את העסקה כאחת הגדולות ביותר שנראו בחברות פרטיות. באותה נשימה, אנליסטים מציינים שהעלות העצומה של כוח מחשוב (compute), תשתיות וצריכת אנרגיה בתחום הבינה המלאכותית יוצרת לחץ להגדלת סקייל ולמהלכי איחוד – במיוחד כשחברות מתקרבות לאפשרות של הנפקה (IPO) או גיוסים גדולים נוספים.

ברקע, למאסק כבר יש זיקות הדדיות בין החברות: Tesla דיווחה לאחרונה על השקעה משמעותית ב-xAI, מה שהדגים כיצד הון, תשתיות וחוזים יכולים “לזרום” בין החברות שבשליטת אותו בעלים. חלק מהפרשנים רואים במהלך הנוכחי גם הכנה לסיפור צמיחה “יעיל הונית” לקראת מהלך עתידי בשוקי ההון.

למה זה מהלך משמעותי

החידוש כאן אינו רק “עוד רכישה”, אלא ניסיון ליצור שרשרת ערך אחת שמתחילה בנתונים והפצה, עוברת דרך מודלים של AI ומרכזי מחשוב, ומסתיימת בתשתית חלל (שיגור ולוויינים). ל-xAI יש יתרון גישה לתרחישי שימוש ולזרמי מידע בזמן אמת דרך הפלטפורמות שמאסק מחזיק/משפיע עליהן; ל-SpaceX יש יכולת ייחודית לשגר, לתפעל ולהרחיב מערכים בחלל בקצב ובעלות שמעט מאוד גופים יכולים להתחרות בהם.

עם זאת, החיבור הזה מגיע גם עם סיכונים: רגולטורים באירופה ובבריטניה כבר בודקים היבטים שונים סביב Grok – החל בהערכת סיכונים לצרכנים ועד שאלות של פרטיות ועיבוד נתונים, לצד דרישה לצמצם אפשרות לייצר תוכן פוגעני או בלתי חוקי. ככל שמרכז הכובד של “AI + הפצה + תשתית” מתכנס לגוף אחד, כך גם עולה הסבירות לבדיקות עומק על ממשל תאגידי, בטיחות, עמידה בחוקי תוכן ופרטיות – ובמקרה של SpaceX, גם רגישויות הקשורות לחוזים ממשלתיים.

בשורה התחתונה, מיזוג SpaceX ו-xAI עשוי לסמן את השלב הבא באסטרטגיה של מאסק: לא “עוד מוצר AI”, אלא פלטפורמה שמנסה להחזיק יחד את כל המרכיבים הדרושים כדי להפעיל ולהרחיב בינה מלאכותית בקנה מידה ענק – כולל אנרגיה, מחשוב, הפצה ותשתית חלל. מיזוג SpaceX ו-xAI הוא גם מבחן: האם יתרון תשתיתי אמיתי יכול להפוך ליתרון AI מתמשך, או שמורכבות רגולטורית ותפעולית תאט את “מנוע החדשנות” שהוא מבטיח.

הפוסט SpaceX רוכשת את xAI: מאסק מאחד טילים ולוויינים עם בינה מלאכותית לחברה פרטית בשווי שיא הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ממשלות ארצות הברית וישראל הכריזו על מסגרת אסטרטגית חדשה לשיתוף פעולה בתחומי הבינה המלאכותית, מחקר וטכנולוגיות קריטיות. לפי פרסומים על הטקס, ההצהרה נחתמה בעיר דוד בירושלים בהשתתפות בכירים משתי המדינות, בהם יעקב הלברג, תת־מזכיר המדינה האמריקני לעניינים כלכליים, וגדעון סער, שר החוץ של ישראל, לצד מייק האקבי, שגריר ארה״ב בישראל.

השותפות ממותגת כחלק מיוזמת Pax Silica – מסגרת אמריקנית רחבה יותר לשיתופי פעולה טכנולוגיים בין מדינות, על רקע מאבקי שרשרת אספקה, תחרות גלובלית על שבבים ותשתיות מחשוב מתקדמות, ומדיניות שמבקשת לצמצם תלות בגורמים יריבים. לפי דיווחים, ביוזמה כבר מעורבות גם מדינות נוספות במזרח התיכון, כולל קטאר ואיחוד האמירויות.

מה כולל שיתוף הפעולה בפועל

על פי נוסח ההצהרה כפי שדווח במקורות שונים, המסגרת החדשה מכוונת לשיתופי פעולה במחקר, פיתוח והשקעה בשורה של תחומים “קריטיים”, ובראשם:

• בינה מלאכותית ולמידת מכונה (יישומים בין היתר בבריאות, סייבר ומערכות אוטונומיות), לצד דגש על פיתוח הון אנושי והכשרות משותפות;
• שבבים ומחשוב מתקדם, כולל הרחבת יוזמות מחקר הקשורות לתעשיית השבבים;
• חלל ושיתופי פעולה מדעיים, בהקשר למסגרות בינלאומיות דוגמת Artemis Accords;
• רובוטיקה, מדעי חומרים, וטכנולוגיות אנרגיה (כגון אגירת אנרגיה ואופטימיזציית רשת).

לפי הדיווח, היישום אמור להתבצע באמצעות קבוצת היגוי כלכלית משותפת (Joint Economic Development Group) שתשמש “ועדת היגוי” מרכזית.

לא אמנה מחייבת, כן איתות מדיני־טכנולוגי

נקודה חשובה בנוסח ההצהרה: מדובר בהצהרת כוונות שאינה יוצרת התחייבויות משפטיות מחייבות, ואינה כוללת התחייבות אוטומטית להקצאת תקציבים—כל פעולה עתידית אמורה להתבצע בהתאם לחקיקה ולתהליכים פנימיים בכל מדינה. (israeltechinsider.com)

עם זאת, עצם ההכרזה מאותתת על העמקת התיאום בין וושינגטון לירושלים בסוגיות שמחברות בין מחקר אקדמי, תעשייה ורגולציה—ובעיקר סביב אבטחת מחקר וטכנולוגיות רגישות, גישה לתשתיות מחשוב, ושרשראות אספקה של שבבים וציוד מתקדם.

בינה מלאכותית, שבבים, טכנולוגיות קריטיות, ארה״ב, ישראל, מחקר ופיתוח, חלל, אנרגיה, סייבר

הפוסט ארה״ב וישראל השיקו שותפות אסטרטגית בבינה מלאכותית ובטכנולוגיות קריטיות במסגרת “Pax Silica” הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ייצור בחלל מציע חדשנות טכנולוגית, התקדמות ותגליות שאינם מוגבלים על ידי כוחות הכבידה של כדור הארץ. כדי לנצל את הפוטנציאל המלא של ייצור במסלול נמוך סביב כדור הארץ (LEO), מנהיגי התעשייה התכנסו באוניברסיטת סטנפורד במרץ 2023 בסדנת הייצור הראשונה של מוליכים למחצה בחלל כדי לדון בעבר, ההווה והעתיד של התחום. כעת מתפרסם דוח מפורט על ממצאי הסדנה.

סדנה זו איחדה קהילה של מומחים לחקור את ההיסטוריה העשירה של ייצור מוליכים למחצה וייצור בחלל. מטרת הסדנה הייתה לזהות את היעדים ל-2030 שחייבים להתממש כדי להפוך ייצור מוליכים למחצה בחלל למציאות עד 2050. הקונצנזוס היה שהתחום צריך לנצל את השנים הנותרות כדי להפחית סיכונים מהשקעות של חברות מוליכים למחצה ומשקיעים פרטיים. כדי לעשות זאת, הקהילה צריכה להשיג נתונים נוספים באמצעות מחקר ופיתוח מבטיחים של מוליכים למחצה ב-LEO (מסלול ארץ נמוך).

פעילות זו תכלול את כל הטווח של ניסויים בשלבי ייצור המוליכים למחצה כמו גידול גבישים, עיבוד פרוסות, גידול אפיטקסיאלי, עיצוב מעגלים וכו'. מעבר לסינתזה של תובנות מהסדנה, הדוח מתאר את המצב הנוכחי של ייצור מוליכים למחצה בחלל ויוצר נתיב לעתיד. בשלושת העשורים האחרונים, חלה ירידה בגילוי והצמחה של גבישים חדשים (DGCM) בארצות הברית, דבר שהאט משמעותית את תעשיית המוליכים למחצה.

דוח זה מתכוון להשיב את תשומת לבה של ארצות הברית לייצור מוליכים למחצה מבוסס חלל ולהחזיר את התחום חזרה מהיברנציה. סעיפי החזון ל-2050 וקריאת המעשה, שהושפעו ממומחי תעשייה והיסטוריה, מציעים פתרונות מעשיים שיכולים להעיר את תעשיית המוליכים למחצה מכמעט 25 שנות אי-פעילות בחלל.

היתרונות של ייצור מוליכים למחצה ב-LEO ברורים. כוחות הכבידה של כדור הארץ מהווים מכשולים משמעותיים לייצור מהיר ויעיל של מוליכים למחצה. מעבר ליתרונות המדעיים של מיקרו כבידה, יש יתרונות מעשיים משמעותיים בשילוב ייצור ב-LEO בשרשרת האספקה. מעבר תעשייה זו לחלל הוא הנתיב היחיד קדימה אם ארצות הברית רוצה לשמור על קצב המרוץ הטכנולוגי המתפתח ברחבי העולם. דוח זה מזהה הזדמנויות לחיזוק המנהיגות האמריקאית בתחום ייצור המוליכים למחצה ב-LEO.

לדברי מחברי הדוח, התעשייה זקוקה בדחיפות למפת דרכים הן לאסטרטגיות מימון מיידיות והן לטווח ארוך שיכולות לתמוך ברכיבים שונים. השקעות ממשלתיות לטווח ארוך יכולות לעזור להפחית השקעות פרטיות נוספות, ומימון תכניות מלגות לסטודנטים יקדם פיתוח כוח אדם. מעבר לצורך במימון, התעשייה זקוקה למערכת אקוסיסטם שיתופי מיועדת. תחום זה ממוקם כרגע לצד מספר תחומים קשורים, וקבלת אחיזה בתחומים מבוססים היא בהחלט הכרחית. עם זאת, יש צורך ברור ב"בית" מיועד וקהילה שיכולים לשאוב ידע מאקדמיה, ממגזר החלל ומתעשיית המוליכים למחצה. דחיפה לכיוון סביבה שיתופית זו תתרום רק לתעשייה בכללותה ותיתן לארצות הברית יתרון תחרותי בתחום הגדל הזה.

למאמר המדעי

הפוסט ייצור שבבים בחלל יאפשר להתגבר על מחסום ההתקדמות בטכנולוגית ייצור שבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חשש: ישראל תוצא מתוכנית המו"פ האירופית בתחומי מיחשוב קוונטי וחלל. כך עולה מדיווחים באתר החדשות הבריטי סיינס ביזניס, אתר ביקורתי שעוסק הרבה בפגיעה במדע בבריטניה לאחר היציאה באיחוד. בישראל פועלים כ-20 פרויקטים קוונטיים הכוללים שותפים ומימון של האיחוד האירופי וכן מספר לווינים המפותחים במקביל עם כמה ממדינות האיחוד.

הצעות טיוטה שהוגשו במרץ ימנעו ממדינות מחוץ לאיחוד האירופי, כמו גם חברות ומוסדות שאינם ממדינות האיחוד אירופי, הפועלים במדינות האיחוד האירופי (למשל חברות רב לאומיות), להגיש הצעות השתתפות בפרויקטים מסוימים של התוכנית בשל הצורך ב"אוטונומיה בטחונית". מלבד הסוגיה הבטחונית, באירופה חוששים מבריחת מוחות בעקבות שיתופי הפעולה המדעיים עם גורמים ממדינות אחרות, שעלולות לפתות את המדענים המצויינים האירופים בתחומים הללו להגר אליהם.

ואולם המדענים הבכירים בתחומים הללו באירופה סבורים שההחלטה תפגע במדע האירופי. תומאס הופמן, נשיא האוניברסיטה הטכנית במינכן וברית האוניברסיטאות EuroTech, קרא לאיחוד האירופי "לאמץ גישה כוללת" לאירופה חדשנית ומשגשגת. "אנו מודאגים עמוקות מכך שמדינות בעלות רקורד ארוך של שיתוף פעולה ומצוינות במחקר ובחדשנות, מודרים מחלקים מהתוכנית. ההחלטה תשפיע לרעה על מוסדות המחקר אירופה ועל יכולתן לפתח טכנולוגיות מפתח דיגיטליות, מאפשרות ומתפתחות, " נכתב במכתב . "כולם מזועזעים; מעולם לא ראינו דבר כזה. זה לא טוב לנו, לא טוב לתחום ולא טוב לאיחוד האירופי", צוטט קלאוס אנסלין, פרופסור לפיזיקה של מצב מוצק ב- ETH ציריך. "סיום שיתוף הפעולה במחקר קוונטי וחלל יפגע גם באיחוד האירופי, מכיוון שהאוניברסיטאות והמעבדות שלו מאבדות שותפים חיוניים, הזהירו החוקרים."

"היום זו טכנולוגיה קוונטית וחלל, מחר ידברו על בינה מלאכותית ומי יודע מה עוד" אמר טל דוד, ראש התוכנית הלאומית למדע וטכנולוגיה קוונטיים לאתר סיינס ביזניס. דוד, ובכירים אחרים בשני התחומים בישראל סירבו להתראיין לכתבה הראשונית בנושא שפורסמה באתר הידען על אף שכבר עשו זאת מול התקשורת הבינלאומית.

שלוש המדינות באותה סירה

יש מי שחזה מראש את הצורך לשתף פעולה לא רק עם האיחוד האירופי אלא גם עם מדינות אירופיות בעלות מסורת מחקר שאינן חברות באיחוד ואפילו נקב בשמן – בריטניה ושווייץ. בתחילת 2020 הגישה וועדה מטעם האקדמיה הלאומית למדעים דו"ח על מצב המדע בישראל ובו המליצה בין היתר על פיתוח וחיזוק קשרי המדע הבין-לאומיים של מדינת ישראל לטיפוח מחקר מדעי בסיסי. עם סיום התוכנית האירופית Horizon 2020 ולאור הצלחתה של ישראל בתוכניות המו"פ האירופי, המליצה הוועדה על הקצאת המשאבים הנדרשים להמשך פעילותה הענפה של ישראל בתוכניות המו"פ של האיחוד האירופי. כמו כן ממליצה הוועדה לכונן תוכניות מחקר משותפות נוספות עם מדינות כמו בריטניה ושווייץ המתאפיינות במצוינות מדעית מובהקת.

לכתבה המפורטת באתר סיינס ביזניס

הפוסט חשש: ישראל תוצא מתוכנית המו"פ האירופית בתחומי מיחשוב קוונטי וחלל הופיע לראשונה ב-Chiportal.