טאואר סמיקונדקטור דיווחה על הכנסות ורווחי שיא ברבעון השני של 2026, על רקע הצמיחה המהירה בביקוש לשבבי סיליקון פוטוניקס המשמשים להעברת נתונים במהירות גבוהה במרכזי נתונים ובמערכות בינה מלאכותית.

הכנסות החברה הסתכמו ב־460.1 מיליון דולר, עלייה של 24% לעומת 372.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד ושל 11% לעומת 413.6 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה.

הרווח הגולמי הגיע ל־137.8 מיליון דולר, לעומת 80 מיליון דולר ברבעון המקביל – זינוק של 72%. שיעור הרווח הגולמי עלה לכ־30% מההכנסות, לעומת כ־21.5% בשנה שעברה. הרווח התפעולי יותר מהוכפל והסתכם ב־90.3 מיליון דולר, לעומת 39.9 מיליון דולר ברבעון השני של 2025.

הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הגיע ל־90.8 מיליון דולר, או 80 סנט למניה, לעומת 46.6 מיליון דולר ו־42 סנט למניה בתקופה המקבילה. הרווח המדולל המתואם הסתכם ב־88 סנט למניה. הנתונים המלאים מופיעים במצגת התוצאות של טאואר.

החברה סיפקה תחזית להכנסות של 520 מיליון דולר ברבעון השלישי, עם טווח סטייה של 5% לכל כיוון. נקודת האמצע של התחזית מגלמת צמיחה של 13% לעומת הרבעון השני ושל 31% לעומת הרבעון המקביל ב־2025. אם התחזית תתממש, יהיה זה שיא הכנסות רבעוני נוסף.

מנוע הצמיחה: תקשורת אופטית למרכזי נתונים

השינוי הבולט ביותר בתמהיל הפעילות הוא העלייה במשקלן של טכנולוגיות RF Infrastructure, הכוללות את פעילות הסיליקון פוטוניקס. התחום סיפק 49% מהכנסות טאואר ברבעון, לעומת 25% בלבד ברבעון המקביל אשתקד.

מנגד, חלקן היחסי של הפעילויות הוותיקות ירד: שבבים למכשירים ניידים היוו 12% מההכנסות לעומת 23% בשנה שעברה; שבבי הספק ירדו מ־17% ל־14%; וחיישנים וצגים ירדו מ־15% ל־12%. הירידה היא בעיקר בחלקן היחסי בתמהיל, כתוצאה מהצמיחה המהירה של תשתיות התקשורת, ולא בהכרח ירידה מקבילה במכירותיהן במונחים כספיים.

לדברי טאואר, פעילות הסיליקון פוטוניקס הגיעה ברבעון לקצב הכנסות שנתי של 680 מיליון דולר, לעומת 180 מיליון דולר בלבד שנה קודם לכן. החברה מתכננת לעבור קצב שנתי של מיליארד דולר כבר ברבעון הרביעי של 2026, ומצפה להמשך צמיחה במהלך 2027.

סיליקון פוטוניקס מאפשר לשלב רכיבים אופטיים ושבבי סיליקון באותו מארז או על אותה פרוסה. הטכנולוגיה משמשת במקמ"שים אופטיים המחברים בין שרתים, מאיצי בינה מלאכותית ומתגי תקשורת. ככל שמספר המאיצים במרכזי הנתונים גדל, כך עולה הדרישה לחיבורים בעלי רוחב פס גבוה וצריכת חשמל נמוכה.

מנכ"ל טאואר, ראסל אלוונגר, אמר כי החברה רשמה ביקושים חזקים ביחידות הפעילות המרכזיות, במקביל להגדלת כושר הייצור. לדבריו, החברה מתכוונת לחצות ברבעון הרביעי את רף מיליארד הדולרים במונחי קצב ההכנסות השנתי של הסיליקון פוטוניקס.

השקעות גבוהות בכושר הייצור

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם ברבעון ב־177 מיליון דולר, לעומת 123 מיליון דולר בשנה שעברה. במקביל השקיעה טאואר 187 מיליון דולר ברכוש ובציוד, לעומת 111 מיליון דולר ברבעון המקביל. לפיכך, בחישוב פשוט של תזרים מפעילות בניכוי ההשקעות, התזרים החופשי ברבעון היה שלילי בכ־10 מיליון דולר – תוצאה המשקפת את קצב הרחבת הייצור.

בסוף יוני החזיקה החברה 231 מיליון דולר במזומנים ועוד 1.25 מיליארד דולר בפיקדונות לזמן קצר. ההון העצמי הסתכם ב־3.07 מיליארד דולר, לעומת התחייבויות כוללות של כ־700 מיליון דולר.

ההשקעות כוללות הרחבת קווי ייצור לסיליקון פוטוניקס ולסיליקון־גרמניום, ובפרט את תוכנית ההתרחבות ביפן. ביולי הודיעה טאואר על תוכנית השקעה בהיקף של כשלושה מיליארד דולר, הנתמכת במענקים של עד מיליארד דולר מממשלת יפן. התוכנית כוללת הסבת מפעל Arai לייצור סיליקון פוטוניקס בפרוסות 300 מ"מ והקמת מפעל נוסף בסמוך למפעל Fab 7.

יעד שאפתני ל־2028 – בכפוף לניצול הקיבולת

טאואר העלתה את המודל העסקי שלה ל־2028 להכנסות של 3.6 מיליארד דולר, רווח גולמי של 1.63 מיליארד דולר ורווח נקי של 1.2 מיליארד דולר. יעד הרווח הנקי משקף שיעור של כ־33% מההכנסות.

זהו עדכון ניכר לעומת המודל הקודם, שצפה הכנסות של 2.84 מיליארד דולר ורווח נקי של 750 מיליון דולר. עם זאת, אין מדובר בתחזית מובטחת: המודל מניח ניצול ממוצע של 85% מכושר הייצור של החברה, השלמה מוצלחת של ההרחבות והמשך ביקוש גבוה מצד הלקוחות.

הצמיחה המהירה בסיליקון פוטוניקס מעניקה לטאואר חשיפה ישירה להשקעות בתשתיות בינה מלאכותית, אך גם מגדילה את תלותה בתחום ובמספר לקוחות גדולים. מימוש היעדים יהיה תלוי ביכולת החברה להקים ולהכשיר בזמן את קווי הייצור החדשים, לשמור על תשואות ייצור גבוהות ולמלא את התחייבויות האספקה שלה.

מקור: דוח התוצאות של טאואר סמיקונדקטור

הפוסט טאואר כמעט הכפילה את הרווח ל־91 מיליון דולר; צופה הכנסות שיא של 520 מיליון דולר ברבעון השלישי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טאואר סמיקונדקטור הודיעה על תוכנית להרחבה נרחבת של פעילות הייצור שלה ביפן, שתתבצע בשני מסלולים מקבילים ותתמקד בפוטוניקת סיליקון, בטכנולוגיית סיליקון־גרמניום ובאריזה אופטית מתקדמת. לפי מסמכי החברה, השקעתה נטו בשני המסלולים עשויה להגיע לעד 3 מיליארד דולר, לאחר מענקים בהיקף של מיליארד דולר שתעמיד ממשלת יפן באמצעות משרד הכלכלה, המסחר והתעשייה — METI. מכאן שהיקף הפרויקט הכולל עשוי להגיע לכ־4 מיליארד דולר. (Tower Semiconductor)

ההשקעה נועדה לענות על הגידול בביקוש לרכיבי תקשורת אופטית עבור מרכזי נתונים ומערכות בינה מלאכותית. ככל שמספר המאיצים במרכזי הנתונים גדל, חיבורי נחושת מתקשים לספק את רוחב הפס ואת יעילות האנרגיה הנדרשים להעברת מידע בין המעבדים, הזיכרונות והמתגים. פוטוניקת סיליקון מאפשרת לשלב רכיבים אופטיים על גבי שבבים המיוצרים בשיטות המקובלות בתעשיית המוליכים למחצה, ולהעביר מידע באמצעות אור במקום אותות חשמליים בלבד.

טכנולוגיית סיליקון־גרמניום, SiGe, משמשת לייצור רכיבים הפועלים בתדרים גבוהים ובצריכת הספק נמוכה יחסית. היא מיועדת בין היתר לתקשורת אופטית, תשתיות סלולר, מערכות רדאר ורכיבים אנלוגיים מהירים. השילוב בין SiPho, SiGe ואריזה מתקדמת אמור לאפשר לטאואר להציע ללקוחותיה חלק רחב יותר משרשרת הייצור של קישוריות אופטית למרכזי נתונים.

הסבת המפעל באראי לייצור בפרוסות 300 מ"מ

במסלול הראשון תסב טאואר את אתר הייצור באראי שבמחוז ניאיגטה, שנודע בעבר כ־Fab 6, לייצור פוטוניקת סיליקון בפרוסות בקוטר 300 מ"מ ולפעילות אריזה אופטית מתקדמת. המפעל ישלים את פעילות Fab 7 בעיר אואוזו שבמחוז טויאמה, שבו טאואר כבר מייצרת רכיבים פוטוניים בפרוסות 300 מ"מ.

החברה צופה כי המסלול הראשון יהיה מוכן לייצור מלא ברבעון הרביעי של 2027. השימוש באתר קיים אמור לאפשר לה להרחיב את התפוקה מהר יותר ובסיכון נמוך יותר לעומת הקמת מפעל חדש לחלוטין או העברת תהליכי ייצור בין מפעלים.

טאואר הודיעה במרץ 2026 על ארגון מחדש של פעילותה ביפן, שבמסגרתו היא צפויה לקבל בעלות מלאה על Fab 7 ועל פעילות ה־300 מ"מ, בעוד נובוטון תקבל את הבעלות על מפעל ה־200 מ"מ, Fab 5. השלמת העסקה מתוכננת לאפריל 2027, בכפוף לאישורים. במסגרת התוכנית קיבלה טאואר גם אפשרות לרכוש את מבנה Fab 7 ואת הקרקע שעליה הוא ממוקם.

מפעל נוסף ליד Fab 7

המסלול השני יחל במקביל ויכלול הקמת מתקן ייצור נוסף בפרוסות 300 מ"מ בסמוך ל־Fab 7. הקמתו עדיין כפופה לחתימה ולהשלמה של ההסכמים הנדרשים, אך טאואר מעריכה כי הוא יוכל להגדיל פי כמה את כושר הייצור שלה בפוטוניקת סיליקון ובסיליקון־גרמניום.

בניגוד למסלול הראשון, שעליו מתבססים יעדיה הפיננסיים של החברה ל־2028, המפעל החדש צפוי להתחיל לתרום באופן משמעותי לתוצאות החל משנת 2029. לדברי החברה, המסלול השני נועד לספק בסיס להמשך הצמיחה מעבר ליעדים שכבר פורסמו לשנת 2028.

טאואר מעלה בחדות את יעדיה ל־2028

בעקבות ההרחבה במסלול הראשון העלתה טאואר את המודל העסקי שלה לשנת 2028. החברה צופה כעת הכנסות של כ־3.6 מיליארד דולר ורווח נקי של כ־1.2 מיליארד דולר. קודם לכן הציבה יעד להכנסות של 2.8 מיליארד דולר ולרווח נקי של 750 מיליון דולר. היעדים החדשים אינם כוללים תרומה מהמפעל הנוסף המתוכנן במסלול השני.

הביקוש שעליו נשענת התוכנית אינו מבוסס רק על תחזיות כלליות לשוק ה־AI. במאי הודיעה טאואר כי חתמה עם לקוחותיה הגדולים על חוזים להכנסות של 1.3 מיליארד דולר מפוטוניקת סיליקון בשנת 2027, וקיבלה מקדמות בהיקף של 290 מיליון דולר עבור שמירת כושר ייצור. החברה מסרה גם כי התחייבויות הלקוחות לשנת 2028 גבוהות יותר מאלו שנחתמו ל־2027.

לדברי מנכ"ל טאואר ראסל אלוונגר, השילוב בין טכנולוגיות הייצור של החברה לבין תשתיות הייצור, מוסדות המחקר וכוח האדם ביפן נועד ליצור מרכז מחקר וייצור בעל התמחות עולמית בפוטוניקת סיליקון, סיליקון־גרמניום ואריזה אופטית. הוא הוסיף כי הסבת אתר קיים והרחבת מפעל פעיל אמורות להפחית את הסיכונים ואת זמן ההכשרה הכרוכים בדרך כלל בהקמת מפעל חדש.

ההודעה התקבלה בחיוב בשוק ההון. מניית טאואר הנסחרת בנאסד"ק עלתה ביותר מ־18% במסחר המוקדם לאחר פרסום התוכנית.

הפוסט טאואר יוצאת להרחבת ענק ביפן: תשקיע עד 3 מיליארד דולר לאחר מענקים ממשלתיים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דירקטוריון טאואר סמיקונדקטור מבקש מבעלי המניות לאשר הרחבה משמעותית של מסגרת התגמול למנכ״ל ולמנהלים הבכירים בחברה, על רקע הזינוק בשווי השוק שלה והתרחבות פעילותה בתחומי הבינה המלאכותית, מרכזי הנתונים והתשתיות האלחוטיות.

ההצעה תובא להצבעה באספה הכללית של בעלי המניות שתתקיים ב־2 ביולי 2026. במסמך משלים שהגישה טאואר לרשות ניירות הערך האמריקנית ב־22 ביוני, טען הדירקטוריון כי מדיניות התגמול הקיימת, שאושרה ב־2023, אינה תואמת עוד את ממדי החברה ואת התחרות הגלובלית על מנהלים בענף השבבים. (stocktitan.net)

לפי טאואר, שווי השוק שלה גדל בכ־28 מיליארד דולר בין 15 ביוני 2025 ל־15 ביוני 2026 והגיע לכ־32 מיליארד דולר – עלייה של פי שבעה בקירוב לעומת השווי בעת אישור המדיניות הקיימת. החברה גם מציינת כי התשואה הכוללת לבעלי המניות עלתה ביותר מ־137 נקודות אחוז מעבר לתשואת קרן הסל לענף השבבים SOXX מתחילת 2025 ועד אמצע יוני 2026. הנתונים מוצגים בידי החברה כחלק מהנימוקים להצעה ואינם מהווים הערכת שווי עצמאית.

הבונוס המרבי יעלה ל־225% מהשכר

השינוי הבולט ביותר נוגע לבונוס השנתי של מנכ״ל טאואר, ראסל אלוונגר. תקרת הבונוס המבוסס על עמידה ביעדים תעלה, אם ההצעה תאושר, מ־175% מהשכר השנתי ל־225% ממנו. הבונוס לא ישולם אוטומטית, אלא ימשיך להיות תלוי במדדים כמותיים ובספי ביצוע שיאושרו מראש בידי ועדת התגמול והדירקטוריון.

במקביל, היחס המרבי בין התגמול המשתנה לתגמול הקבוע של המנכ״ל יעלה מ־17 ל־1 ל־20 ל־1. אצל יתר נושאי המשרה יעלה היחס מ־11 ל־1 ל־14 ל־1. משמעות היחסים הגבוהים היא שרוב פוטנציאל התגמול יהיה תלוי בביצועים, במניות ובתגמול ארוך טווח ולא בשכר הבסיס.

תקרת התגמול ההוני השנתי למנכ״ל תעלה משווי השווה לפי עשרה מהשכר השנתי לפי 13 מהשכר. אצל מנהלים אחרים תעלה התקרה מפי חמישה לפי שבעה. עם זאת, כל הקצאה למנכ״ל תידרש גם בעתיד לאישור נפרד של בעלי המניות.

טאואר מבקשת גם לאפשר למשקל המדדים הפיננסיים – ובהם הכנסות, רווח נקי, EBITDA ומצב המזומנים – להגיע לעד 90% מהחלק המדיד בבונוס השנתי, לעומת תקרה של 70% במדיניות הקיימת. שאר המדדים עשויים לכלול יעדים עסקיים, תפעוליים, טכנולוגיים ויעדי משאבי אנוש.

היערכות לחילופי דורות בהנהלה

חלק נוסף בהצעה עוסק בגיוס מנהלים ובתכנון חילופי דורות. המנכ״ל וששת המנהלים הכפופים לו ישירות עובדים בטאואר במשך 27 שנים בממוצע, ותק הנע בין 21 ל־34 שנים. אלוונגר, בן 71, משמש מנכ״ל החברה מאז 2005.

המדיניות המוצעת תאפשר, בתנאים מסוימים, המשך הבשלה של מניות במשך עד שנתיים לאחר פרישתו של מנהל ותיק. הזכאות תותנה בין השאר בהודעה מוקדמת של שישה חודשים, בהתחייבויות לאחר הפרישה ובעמידה בכלל שלפיו סכום גילו של המנהל ושנות עבודתו הרצופות בחברה יהיה לפחות 70.

כמו כן, טאואר מבקשת להרחיב את האפשרות להעניק למנהל חדש תגמול הצטרפות הוני בשווי של עד פי שניים משכרו השנתי. התגמול עשוי לשמש גם לפיצוי מנהל על מניות או הטבות שיאבד בעת עזיבת מעסיק קודם. לפחות 60% מתגמול כזה יינתנו כמניות המבוססות על ביצועים, והבשלתן תיפרס על פני שלוש שנים לפחות.

תקרת ביטוח האחריות לדירקטורים ולנושאי משרה צפויה לעלות אף היא, מ־130 מיליון דולר ל־175 מיליון דולר. החברה מנמקת זאת בגידול בשווי השוק ובחשיפה המשפטית הנלווית לפעילותה הגלובלית.

טאואר: מדובר בתקרות, לא בתשלום מובטח

הדירקטוריון מדגיש כי ההצעה אינה מאשרת תשלום, בונוס או הקצאת מניות מסוימת, אלא מגדירה את הגבולות שבתוכם יוכלו ועדת התגמול והדירקטוריון לפעול בשלוש השנים הבאות. מרבית התגמול ארוך הטווח ימשיך להיות מבוסס ביצועים, והדילול הכולל הנובע מכל תוכניות התגמול ההוני יישאר מוגבל ל־10% מהון המניות בדילול מלא. גם מנגנוני השבת תגמולים, דרישות החזקת מניות ואישור בעלי המניות להקצאות למנכ״ל ולדירקטורים יישארו בתוקף.

המסמכים השנתיים של טאואר מספקים גם הקשר להיקף התגמול הקיים. בשנת 2025 רשמה החברה בגין אלוונגר עלות שכר בסיס של 1.01 מיליון דולר, בונוס של 1.8 מיליון דולר, הטבות סוציאליות בעלות של 330 אלף דולר והוצאות רילוקיישן של 280 אלף דולר. בנוסף, החברה רשמה הוצאה חשבונאית של 12.28 מיליון דולר בגין תגמולים הוניים שניתנו לו לאורך תקופות שונות. ההוצאה החשבונאית אינה בהכרח הסכום שקיבל בפועל באותה שנה, והיא תלויה בהבשלה ובביצועי המניות. (sec.gov)

הבקשה להרחבת מסגרת התגמול מגיעה לאחר שטאואר דיווחה על הכנסות של 414 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2026, עלייה של 15% לעומת התקופה המקבילה, ועל רווח נקי של 65 מיליון דולר. החברה צופה הכנסות שיא של כ־455 מיליון דולר ברבעון השני והמשך צמיחה רבעונית בהכנסות ובשולי הרווח במהלך השנה. (Tower Semiconductor)

הפוסט בעקבות הזינוק בשווי: טאואר מבקשת להעלות את תקרות התגמול לבכיריה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת IQE הבריטית וטאואר סמיקונדקטור ממגדל העמק הודיעו על הסכם רב־שנתי לאספקת פרוסות אפיטקסיאליות מבוססות אינדיום פוספיד (InP), שישמשו את פלטפורמות הסיליקון פוטוניקס של טאואר עבור תשתיות תקשורת אופטית למרכזי נתונים ויישומי בינה מלאכותית. במקביל הודיעו החברות כי הגיעו להסכם נפרד המסדיר את סכסוך הקניין הרוחני שהתנהל ביניהן בשנים האחרונות. (iqep.com)

לפי ההודעה המשותפת, פרוסות ה־InP של IQE ישולבו בכמה מפלטפורמות הפוטוניקה של טאואר, בין היתר עבור רכיבים לתקשורת של 200 גיגה־ביט לשנייה לכל ערוץ, אבות־טיפוס למודולטורים של 400 גיגה־ביט לשנייה לכל ערוץ, ויישומים נוספים כגון מתגי מעגלים אופטיים למרכזי נתונים. ההסכם כולל התחייבות מינימום לרכישה מצד טאואר בשנה הראשונה, התחייבות אספקה מצד IQE והתחייבויות נפח לשנים הבאות, אך החברות לא פרסמו את שוויו הכספי.

החשיבות העסקית של ההסכם חורגת מאספקת חומרי גלם בלבד. טאואר נמצאת בתקופה של הרחבת פעילותה בתחום הסיליקון פוטוניקס, על רקע הביקוש הגובר לקישורי תקשורת מהירים וחסכוניים באנרגיה במרכזי נתונים של AI. בחודש מאי הודיעה טאואר כי חתמה על חוזים בהיקף של 1.3 מיליארד דולר להכנסות צפויות ב־2027 בתחום הסיליקון פוטוניקס, וקיבלה מקדמות של 290 מיליון דולר להזמנת קיבולת. (גלובניוזווייר)

החלק הרגיש בהודעה הוא סיום הסכסוך המשפטי בין החברות. IQE הגישה ב־2022 תביעה נגד טאואר בבית משפט פדרלי בקליפורניה, בטענה שטאואר השתמשה שלא כדין בסודות מסחריים הקשורים לטכנולוגיית porous silicon – סיליקון נקבובי – ושהגישה בקשות פטנט שהתבססו, לטענת IQE, על ידע שנחשף במהלך מגעים לשיתוף פעולה. IQE טענה אז להפרת סודות מסחריים, הפרת חוזה, תחרות בלתי הוגנת וסעדים נוספים.

כעת הודיעו החברות כי במסגרת הסכם נפרד תעניק טאואר ל־IQE רישיון עולמי, רחב וללא תמלוגים לפטנטים בתחום הסיליקון הנקבובי שהיו במוקד המחלוקת, וכי בכך יוסדרו כל ההליכים המשפטיים בין הצדדים. ההודעה אינה מפרטת תשלומים או הודאה באחריות מצד מי מהחברות.

מבחינת IQE, ההסכם מגיע לאחר תקופה מאתגרת אך גם בנקודת מפנה אפשרית. רויטרס דיווחה בסוף מאי כי החברה צופה שיפור בהכנסות וברווחיות ב־2026, בין היתר בזכות הביקוש למרכזי נתונים של AI, לאחר שב־2025 נפגעה מחולשה בשוק המובייל. מנכ"לית IQE, יוטה מאייר, ציינה גם כי מחסור ועליית מחירים בחומרי גלם כמו אינדיום פוספיד וגאליום משפיעים על התעשייה. (Reuters)

המחסור ב־InP הפך בתקופה האחרונה לנושא אסטרטגי בפני עצמו. לפי דיווח נוסף של רויטרס, מגבלות יצוא מצד סין על אינדיום פוספיד יוצרות צוואר בקבוק עבור יצרני רכיבים אופטיים למרכזי נתונים, משום שהחומר חיוני לרכיבי פוטוניקה מהירים המשמשים להעברת מידע בין שרתי AI.

לכן, עבור טאואר, ההסכם עם IQE אינו רק פתרון לסכסוך ישן אלא גם הבטחת שרשרת אספקה לרכיב מפתח במפת הדרכים של הסיליקון פוטוניקס. עבור IQE, מדובר בלקוח אסטרטגי ובחיזוק מעמדה בשרשרת הערך של תשתיות AI. לאחר כמה שנים של עימות משפטי פומבי, שתי החברות בחרו להפוך את המחלוקת לשיתוף פעולה סביב אחד התחומים הצומחים בתעשיית השבבים.

הפוסט טאואר ו-IQE מסיימות את סכסוך ה-IP ונכנסות לשיתוף פעולה בפוטוניקה ל-AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הפיליפינים מנסים למצב את עצמם כחוליה חדשה בשרשרת האספקה העולמית של שבבים, בינה מלאכותית וסייבר — והם מחפשים לשם כך שותפים בישראל. משלחת מטעם משרד המסחר והתעשייה של הפיליפינים ומועצת ההשקעות של המדינה קיימה באחרונה סדרת פגישות בישראל עם חברות טכנולוגיה, יצרני שבבים, חברות סייבר וגופי חדשנות, בניסיון לקדם שיתופי פעולה תעשייתיים ומחקריים.

בראש המשלחת עמד ד״ר ספרינו רודולפו, תת־שר המסחר וראש מועצת ההשקעות של הפיליפינים. לפי הדיווחים, רודולפו נפגש עם חברות הסייבר Dream Security ו־Binary Networks, ודן עמן בשימוש בפתרונות סייבר מבוססי AI לחיזוק עמידותן של תשתיות פיליפיניות, בעיקר בתחומי התקשורת והממשל. בתחום השבבים נערכו פגישות עם Tower Semiconductor, Next Silicon ו־Ci Semi, סביב אפשרויות לשיתופי פעולה עם יצרני שבבים בפיליפינים, שילוב בשרשראות אספקה, ושותפויות ייצור או תכנון. (SunStar Publishing Inc.)

המהלך אינו עומד בפני עצמו. הוא משתלב במאמץ רחב יותר של הפיליפינים למשוך השקעות בתחומים שבהם ארה״ב ובעלות בריתה מנסות לבנות חלופות לשרשראות אספקה מרוכזות מדי. באפריל הודיעו ארה״ב והפיליפינים על תוכנית להקמת אזור תעשייה בהיקף של כ־4,000 אקרים בניו קלארק סיטי, צפונית למנילה, שנועד לחזק את שרשרת האספקה בתחומי AI, שבבים, ייצור מתקדם ותשתיות נתונים. רויטרס דיווחה כי הפיליפינים הצטרפו במסגרת זו ליוזמת Pax Silica, שמטרתה לבנות רשת מדינות שותפות סביב טכנולוגיות קריטיות, ממחצבים ועד מרכזי נתונים. (

מה הפיליפינים מחפשים בישראל

עבור הפיליפינים, ישראל אינה יעד טבעי לייצור המוני של שבבים, אלא מקור לידע, תכנון, IP, סייבר, ארכיטקטורות מחשוב וחדשנות עמוקה. זו הסיבה שהפגישות בישראל התמקדו פחות בהקמת מפעלי ענק ויותר בחיבור בין חברות ישראליות לבין אזור התעשייה המתוכנן בקלארק, יצרני אלקטרוניקה מקומיים, וחברות בינלאומיות שיבחנו את הפיליפינים כבסיס ייצור או אינטגרציה.

לטאואר, למשל, יש מומחיות בתחומי ייצור שבבים אנלוגיים, RF, סיליקון פוטוניקס וחיישנים — תחומים שאינם תמיד בחזית הננומטרים, אך קריטיים לתקשורת, רכב, תעשייה, תשתיות ו־AI. נקסט סיליקון מייצגת זווית אחרת: מחשוב עתיר ביצועים וארכיטקטורות עיבוד יעילות. Ci Semi משתלבת במרחב התכנון והשירותים לתעשיית השבבים. עבור הפיליפינים, שילוב כזה יכול לסייע בבניית יכולות שאינן מתחרות ישירות ב־TSMC או סמסונג, אלא משלימות את שרשרת הערך סביב תכנון, בדיקה, אינטגרציה וייצור מתקדם.

Pax Silica: לא רק שבבים, אלא גיאופוליטיקה של טכנולוגיה

יוזמת Pax Silica היא חלק מהניסיון האמריקני לארגן מחדש את שרשראות האספקה של הטכנולוגיות הקריטיות סביב מדינות שותפות. לפי רויטרס, ארה״ב והפיליפינים צפויות לסגור “במוקדם ולא במאוחר” מסגרת ארוכת טווח לאזור הביטחון הכלכלי החדש, אך עדיין קיימות שאלות פתוחות, כולל סוגיות ריבונות, רגולציה ומעמד משפטי באזור.

במילים אחרות, הפיליפינים מנסים להפוך את מיקומם הגיאוגרפי, כוח העבודה שלהם והקשרים הביטחוניים עם ארה״ב ליתרון תעשייתי. הם אינם מבקשים רק להיות יעד להרכבה זולה, אלא להשתלב בשלבים מתקדמים יותר של שרשרת הערך: אלקטרוניקה, שבבים, AI, סייבר, מחצבים קריטיים ותשתיות נתונים.

עבור ישראל, זהו חלון הזדמנויות מעניין. חברות ישראליות רבות אינן מחזיקות מפעלי ייצור גדולים, אך הן חזקות בתכנון, אלגוריתמיקה, סייבר, תקשורת, חיישנים, פוטוניקה ותוכנה לתעשייה. אם אזור קלארק אכן יהפוך למרכז תעשייתי בינלאומי, חברות ישראליות עשויות למצוא בו שותפים לייצור, אינטגרציה, פיילוטים וגישה לשווקים באסיה.

גם “כלכלה כחולה” על השולחן

לצד סייבר ושבבים, המשלחת הפיליפינית בחנה בישראל גם שיתופי פעולה בתחומי הכלכלה הכחולה — טכנולוגיות ימיות, דיג, נמלים, לוגיסטיקה ימית וחקלאות ימית. רודולפו נפגש עם המרכז הלאומי לכלכלה כחולה בישראל וביקר בחברת Bar Algae, המפתחת פתרונות מיקרו־אצות ליישומי חקלאות ימית. עבור הפיליפינים, מדינת איים עם ענפי דיג, נמלים וספנות משמעותיים, מדובר בתחום בעל חשיבות אסטרטגית לא פחות מהשבבים. (BusinessWorld Online)

המשלחת נפגשה גם עם רשות החדשנות, כדי לבחון אפשרויות לשיתופי פעולה במחקר ופיתוח, קולות קוראים משותפים, וובינרים לאיתור צורכי תעשייה, ופיילוטים של חברות ישראליות בפיליפינים. לפי הדיווחים, אחד התחומים שעלו בדיונים הוא מחצבים קריטיים — תחום שהפך בשנים האחרונות לנקודת חיבור מרכזית בין תעשיית השבבים, האנרגיה והביטחון הכלכלי.

הפוטנציאל — והמגבלות

חשוב להדגיש: בשלב זה מדובר בפגישות ובבחינת אפשרויות, לא בהכרזה על חוזים מחייבים או על הקמת פעילות ישראלית בפיליפינים. כמו במקרים רבים של דיפלומטיה טכנולוגית, המרחק בין ביקורי משלחות לבין עסקאות בפועל עשוי להיות גדול.

עם זאת, עצם הבחירה של הפיליפינים לקיים שיחות עם חברות ישראליות בתחומי שבבים, סייבר ו־AI מלמדת על שינוי במפת ההזדמנויות של התעשייה. מדינות שאינן יכולות להתחרות ישירות בטייוואן, קוריאה או ארה״ב על ייצור השבבים המתקדם ביותר מנסות לבנות נישות אחרות: הרכבה, בדיקה, תכנון, אבטחת תשתיות, ייצור מיוחד, אינטגרציה של מערכות, ופתרונות לתעשיות מקומיות.

אם יוזמת Pax Silica תתקדם, ישראל עשויה להשתלב בה לא כמרכז ייצור המוני, אלא כספקית ידע וטכנולוגיה. עבור חברות ישראליות, הפיליפינים יכולים להפוך לשער לשווקים בדרום־מזרח אסיה; עבור הפיליפינים, ישראל יכולה לשמש מקור לטכנולוגיות שיאפשרו לה לעלות מדרגה בשרשרת הערך התעשייתית.

הפוסט הפיליפינים מחפשים בישראל שותפים לשבבים, סייבר ו־AI כחלק מ-Pax Silica הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הביקוש הגובר למחשוב בינה מלאכותית משנה לא רק את שוק המעבדים, אלא גם את האופן שבו מרכזי נתונים מעבירים מידע בין שבבים, שרתים, מדפים ומרכזי נתונים שלמים. בהרצאה שנשא ד"ר יעקב רויזין מטאואר סמיקונדקטור בכנס ChipEx2026, הוא הציג את פוטוניקת הסיליקון כאחת הטכנולוגיות המרכזיות שיאפשרו להמשיך להגדיל את תשתיות ה-AI בעשור הקרוב.

רויזין התמקד בהרצאתו בנושא Scaling Silicon Photonics for Artificially Intelligent Data Centers. לדבריו, אחד האתגרים המרכזיים של תעשיית המחשוב כיום אינו רק בניית מעבדים חזקים יותר, אלא העברת כמויות עצומות של מידע ביניהם במהירות גבוהה, בצריכת הספק נמוכה ובשטח פיזי קטן ככל האפשר. כאן נכנסת לתמונה פוטוניקת הסיליקון, המשתמשת באור במקום באלקטרונים לצורך העברת מידע על גבי שבבים ובין מערכות.

הצורך הזה נובע משלוש מגבלות מוכרות בתשתיות מחשוב גדולות. הראשונה היא מגבלת ההספק: ככל שמעבירים יותר מידע דרך חוטי נחושת, גדלים ההפסדים והחום. השנייה היא מגבלת הקלט-פלט: מערכות AI נדרשות להזרים כמויות עצומות של נתונים מחיישנים, זיכרונות ומערכות חיצוניות. השלישית היא מגבלת הזיכרון: המעבדים נעשים מהירים יותר, אך הגישה לזיכרון אינה תמיד עומדת בקצב. חיבורים אופטיים יכולים להקל על שלוש המגבלות האלה, משום שהם מאפשרים העברת נתונים מהירה יותר ובצריכת אנרגיה נמוכה יותר.

בהרצאה הוצגו שלושה סוגי הרחבה של תשתיות AI. הראשון הוא Scale-Up, כלומר הגדלת כוח החישוב בתוך מדף או מערכת אחת. השני הוא Scale-Out, שבו מחברים מספר גדול של מדפים בתוך מרכז נתונים. השלישי הוא Scale-Across, כלומר חיבור בין מרכזי נתונים מרוחקים. פוטוניקת סיליקון רלוונטית לכל הרמות האלה, משום שכל אחת מהן דורשת יותר רוחב פס, פחות השהיה ופחות צריכת הספק לכל ביט מידע.

רויזין הסביר כי השוק נשען כיום במידה רבה על רכיבים אופטיים ניתנים לשליפה, Pluggable Optics. רכיבים אלה ממירים אותות חשמליים לאותות אופטיים ולהפך, ומאפשרים חיבור מהיר בין שרתים ומתגים באמצעות סיבים אופטיים. זהו שוק גדול מאוד, המשמש בעיקר להרחבת מרכזי נתונים ברמת Scale-Out. אולם הדור הבא מתקדם לעבר Co-Packaged Optics, שבו החלק האופטי משולב קרוב הרבה יותר למעבד או למתג עצמו. צמצום המרחק שהאות החשמלי צריך לעבור לפני שהוא מומר לאור מפחית הספק, מקצר השהיה ומאפשר רוחב פס גבוה יותר.

אחד המסרים החשובים בהרצאה היה שפוטוניקת סיליקון אינה מחייבת בהכרח את קווי הייצור המתקדמים ביותר מבחינת גודל טרנזיסטור. בניגוד למעבדי עיבוד כלליים או מאיצי AI, שבהם כל דור מתקדם לננומטרים קטנים יותר, בפוטוניקה ההתקדמות נמדדת גם ברוחב פס, באיכות המודולטורים, בשילוב מקורות אור, בהפסדים אופטיים נמוכים ובצמצום שטח המעגל הפוטוני. לכן מפעלי ייצור CMOS קיימים יכולים למלא תפקיד מרכזי בהאצת התחום.

לפי המצגת, לטאואר יש כבר פעילות רחבה בתחום. ארבעה מתוך ששת מפעלי הייצור של החברה, ובהם גם המפעל במגדל העמק, מייצרים רכיבי פוטוניקת סיליקון. לפי רויזין, קיבולת הייצור בתחום גדלה פי ארבעה בשנה שעברה, וצפויה לגדול פי חמישה השנה. המוצרים המרכזיים הם משדרים-מקלטים אופטיים, כאשר הדור הנוכחי מגיע לקצבים של 1.6 טרה-ביט לשנייה, והיעד הבא הוא 3.2 טרה-ביט לשנייה.

מערכת פוטונית טיפוסית מבוססת על פרוסות Silicon-on-Insulator, שבהן שכבת סיליקון דקה בעובי של כ-220 ננומטר משמשת להובלת אור. בתוך השבב משולבים מוליכי גל מסיליקון או מסיליקון ניטריד, מודולטורים, גלאי גרמניום לאור בתחום האינפרא-אדום, ומבנים שמאפשרים לחבר את האור אל סיב אופטי או ממנו. המטרה היא להפוך את האור למוביל מידע בתוך עולם שנבנה במקור סביב אותות חשמליים.

רויזין תיאר גם כמה אבני בניין חדשות שמאפשרות להמשיך להגדיל את הביצועים. אחת מהן היא שילוב מקורות אור בתוך שבב הפוטוניקה עצמו. דוגמה לכך היא שילוב שבבי לייזר מבוססי אינדיום פוספיד בתוך שבבי פוטוניקת סיליקון. כיוון נוסף הוא שימוש במודולטורים מתקדמים, ובהם מודולטורים מבוססי אינדיום פוספיד או ליתיום ניובט, שיכולים לפעול בתדרים גבוהים במיוחד. טכנולוגיות כאלה נועדו לאפשר העברת מידע בקצבים גבוהים יותר ובצריכת אנרגיה נמוכה יותר.

תחום נוסף שהוזכר בהרצאה הוא שימוש בסיליקון ניטריד, חומר שמאפשר הפסדים אופטיים נמוכים מאוד ומתאים גם ליישומים רגישים כמו מחשוב קוונטי. לצד זאת, רויזין התייחס למטה-חומרים, כלומר מבנים זעירים שמנצלים תכנון ננומטרי מדויק כדי להשפיע על התנהגות האור בדרכים שאינן אפשריות באופטיקה רגילה. השימוש במטה-חומרים עשוי לאפשר רכיבים קטנים יותר, מהירים יותר ויעילים יותר.

המעבר ל-Co-Packaged Optics מחייב גם טכנולוגיות שילוב מתקדמות. בהרצאה הוזכרו TSV, חיבורי Through-Silicon Via, קישור בין פרוסות, ושילוב חומרים אורגניים לצורך יצירת עדשות או מבנים אופטיים מיוחדים. כל אלה נועדו לקרב בין השבב החשמלי והשבב האופטי, לקצר את המסלול החשמלי ולהעביר כמה שיותר מהתקשורת אל המרחב האופטי.

החשיבות של פוטוניקת הסיליקון גדלה משום שמרכזי הנתונים של AI כבר אינם מתמודדים רק עם כוח עיבוד. הם מתמודדים עם בעיית תנועה של מידע. מודלים גדולים דורשים העברה רציפה של נתונים בין מאיצים, זיכרונות, מתגים ואחסון. אם התקשורת בין הרכיבים אינה עומדת בקצב, המעבדים עצמם ממתינים לנתונים והמערכת כולה מאבדת יעילות. לכן התעשייה מחפשת פתרונות שיקטינו את עלות האנרגיה של כל ביט מידע ויגדילו את רוחב הפס הזמין.

המסר המרכזי מהרצאתו של רויזין הוא שפוטוניקת סיליקון עוברת ממעמד של טכנולוגיה נישתית לתשתית הנדסית מרכזית של עידן ה-AI. היא אינה מחליפה את השבבים האלקטרוניים, אלא משלימה אותם ומאפשרת להם לפעול בקנה מידה גדול יותר. ככל שמרכזי הנתונים נעשים צפופים, מהירים ותובעניים יותר, החיבור בין עולם ה-CMOS לעולם האופטי הופך לאחד המפתחות להמשך ההתרחבות של תשתיות הבינה המלאכותית.

הפוסט ד"ר יעקב רויזין מטאואר: פוטוניקת סיליקון הופכת לתשתית מרכזית של מרכזי נתונים ל-AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טאואר סמיקונדקטור הודיעה כי שבבי ה־beamforming של חברת Axiro Semiconductor האמריקנית זמינים כעת ומיוצרים במפעלי טאואר בארה״ב, בטכנולוגיית Silicon Germanium, או SiGe. לפי ההודעה, הרכיבים כבר נמצאים בתהליך מעבר לייצור בכמויות, ומיועדים לשילוב במערכות רדאר ביטחוניות מתקדמות.

Axiro היא חברת תכנון שבבים מארה״ב המתמקדת ברכיבי RF, רדאר, תקשורת לוויינית ותקשורת מהירה. במסגרת שיתוף הפעולה, Axiro מתכננת ומשווקת את רכיבי ה־BFIC, ואילו טאואר מייצרת אותם במתקניה בארה״ב. בכך מבקשות החברות לתת מענה לדרישה גוברת מצד קבלני ביטחון ויצרני רדאר אמריקניים לרכיבים שתוכננו ומיוצרים בתוך שרשרת אספקה מקומית ובטוחה יותר.

רכיבי beamforming משמשים לשליטה בעיצוב ובכיוון של אלומות רדאר או תקשורת. במקום להסתמך רק על תנועה מכנית של אנטנה, מערכות מתקדמות משתמשות במערכי אנטנות וברכיבים אלקטרוניים כדי לכוון את האלומה במהירות ובדיוק גבוהים. זהו רכיב מרכזי במערכות רדאר מודרניות, בתקשורת לוויינית ובמערכות תקשורת עתירות ביצועים.

לפי טאואר, הרכיבים החדשים של Axiro מיועדים לתחומי Ku ו־X, שני תחומי תדרים המשמשים בין היתר ביישומי רדאר ותקשורת. החברה מציינת כי הרכיבים מציעים יתרונות בביצועים כגון הגבר, ליניאריות, הספק יציאה, יעילות ומהירות מיתוג. אלה פרמטרים חשובים במערכות רדאר, שבהן נדרשים שילוב בין דיוק, אמינות, תגובה מהירה ויכולת פעולה בתנאים תובעניים.

הבחירה בטכנולוגיית SiGe אינה מקרית. טכנולוגיות Silicon Germanium משמשות לעיתים קרובות ביישומי RF ותדרים גבוהים, שבהם נדרש שילוב בין ביצועים אנלוגיים גבוהים לבין יכולת ייצור תעשייתית יציבה. עבור טאואר, זהו אחד מתחומי ההתמחות המרכזיים שלה, לצד פלטפורמות נוספות כמו RF CMOS, BiCMOS, פוטוניקה על סיליקון, חיישני תמונה, ניהול הספק ו־MEMS.

המשמעות האסטרטגית של ההודעה רחבה יותר מהזמינות של רכיב מסוים. בשנים האחרונות ארה״ב מחזקת את הדגש על ייצור מקומי של שבבים קריטיים, במיוחד בתחומים ביטחוניים ותשתיתיים. כאשר מדובר במערכות רדאר ותקשורת ביטחונית, מקור הייצור והשליטה בשרשרת האספקה הופכים לחלק מהשיקול הטכנולוגי עצמו. העובדה שהרכיבים מיוצרים במתקני טאואר בארה״ב מאפשרת ל־Axiro להציע ללקוחותיה פתרון אמריקני יותר מבחינת תכנון, ייצור ואספקה.

מייק סקוט, סגן נשיא ומנהל חטיבת התעופה והביטחון בטאואר, אמר כי לחברה נוכחות מבוססת כספקית לתעשיות התעופה והביטחון בארה״ב, וכי הניסיון הזה, יחד עם יכולות ה־SiGe של החברה, מספקים בסיס לביצועים ולמדרגיות הנדרשים במערכות ביטחוניות מודרניות. מנכ״ל Axiro, נאווין ינדורו, אמר כי החברה בחרה בטאואר בשל מומחיותה בטכנולוגיית SiGe, וכי העבודה עם מתקן הייצור האמריקני של טאואר מחזקת את מחויבותה לאספקת טכנולוגיה קריטית לשוק הביטחוני האמריקני.

ההודעה מגיעה גם על רקע רצף מהלכים של טאואר בתחומי הייצור המתקדם והפלטפורמות האנלוגיות. לפי הדיווח שצורף, טאואר תציג בכנס SPIE Defense and Security 2026, שיתקיים בין 28 ל־30 באפריל בנשיונל הרבור, מרילנד. אותו דיווח גם מזכיר מהלכים אחרונים של החברה, בהם שינוי מבנה הפעילות ביפן ושיתוף פעולה עם Lightwave Logic בתחום מודולטורים אופטיים מהירים.

עבור טאואר, ההכרזה מחזקת את מיצובה כחברת ייצור שבבים אנלוגיים ייעודיים לשווקים שבהם לא מספיקים רק מזעור וצפיפות טרנזיסטורים. בתחומים כמו RF, רדאר, תקשורת לוויינית, חישה ופוטוניקה, היתרון נמצא לעיתים קרובות בתהליך ייצור מותאם, באמינות וביכולת לשלב ביצועים אנלוגיים גבוהים עם ייצור יציב לאורך זמן. שיתוף הפעולה עם Axiro משתלב בדיוק בנקודה הזאת: לא עוד תחרות ישירה על המעבד הכללי המהיר ביותר, אלא התמחות בשבבים ייעודיים המשמשים מערכות קריטיות.

הפוסט טאואר מייצרת בארה״ב שבבי רדאר של Axiro למערכות ביטחוניות מתקדמות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

גלובלפאונדריז פתחה חזית משפטית נגד טאואר סמיקונדקטור במהלך שעלול להפוך לאחד העימותים הבולטים השנה בשוק הפאונדרי המתמחה. החברה האמריקנית הודיעה ב־26 במרץ 2026 כי הגישה שתי תביעות בבית המשפט הפדרלי במחוז המערבי של טקסס וכן תלונה לנציבות הסחר הבינלאומית של ארה״ב, בטענה שטאואר מפרה 11 פטנטים אמריקניים הקשורים לטכנולוגיות ייצור שבבים. לצד פיצויים כספיים, GF מבקשת גם צווי מניעה שיחסמו יבוא ומכירה בארה״ב של מוצרים שלטענתה מבוססים על הטכנולוגיות שבמחלוקת.

לפי הודעת GF, הפטנטים נוגעים לטכנולוגיות תהליך המשמשות לייצור רכיבים עבור סמארטפונים ומערכות אלקטרוניות נוספות. החברה הציגה את המהלך כהגנה על השקעות ארוכות שנים במחקר ופיתוח ועל קניין רוחני שהוא, מבחינתה, חלק מליבת היתרון התחרותי שלה. טאואר, מצדה, מסרה לרויטרס כי היא דוחה בתוקף את ההאשמות ותגן בנחישות על הטכנולוגיה ועל הקניין הרוחני שלה. נכון לעכשיו מדובר בטענות משפטיות שטרם הוכרעו, ולא בקביעה של בית משפט או של ה־ITC.

הסיפור חשוב במיוחד משום שלא מדובר בתביעה שולית בין חברות מרוחקות זו מזו, אלא בעימות בין שתי יצרניות שפועלות בחלקים חופפים של שוק ה־specialty foundry. בניגוד ליצרניות שממוקדות בעיקר בחתכים המתקדמים ביותר של שבבי מחשוב, שתי החברות בנויות סביב ייצור שבבים ייעודיים עתירי ערך בתחומים כמו RF, חיישנים, אנלוג, ניהול הספק וסיליקון פוטוניקס. בדיווח שצירפת הודגש שטאואר היא שחקנית נישה המתמקדת בחיישני תמונה, סיליקון פוטוניקס, רכיבי RF ורכיבי ניהול הספק, עם נוכחות חזקה בשוקי הרכב, התעשייה, התעופה והביטחון.

פערי הגודל בין שתי החברות משמעותיים, אך אינם הופכים את טאואר לשחקנית שולית. גלובלפאונדריז דיווחה על הכנסות של 6.79 מיליארד דולר בשנת 2025. טאואר דיווחה על הכנסות של 1.57 מיליארד דולר באותה שנה, עלייה של 9% לעומת 2024, עם רווח נקי של 220 מיליון דולר. כלומר, GF גדולה בהרבה, אך טאואר מגיעה לעימות הזה כשהיא מציגה צמיחה, רווחיות והשקעות משמעותיות בהרחבת קיבולת. (GlobalFoundries Inc.)

לעיתוי יש חשיבות מיוחדת. יום לפני פרסום התביעה הודיעה טאואר על ארגון מחדש של פעילות TPSCo ביפן יחד עם Nuvoton Technology Corporation Japan. במסגרת המהלך, טאואר אמורה לקבל בעלות ושליטה תפעולית מלאה בפעילות ה־300 מ״מ של המיזם, בעוד שהפעילות ב־200 מ״מ תישאר בידי החברה היפנית. באותו שבוע הודיעה טאואר גם על תוכנית להרחבת קיבולת ה־300 מ״מ ביפן כדי לתמוך בביקוש הלקוחות. מבחינה תעשייתית, המשמעות היא שהתביעה מגיעה בדיוק כאשר טאואר מנסה לחזק את בסיס הייצור שלה ביפן ולהעמיק את יכולתה לענות על ביקוש לצמתים ולטכנולוגיות מתמחות. (Tower Semiconductor)

גם בשוק ההון נרשמה תגובה מיידית. לפי רויטרס, לאחר פרסום המהלך ירדה מניית טאואר ב־7.45% ומניית גלובלפאונדריז ב־4.64%, ירידות חדות מהירידה באותו יום במדד הנאסד״ק. זו אינדיקציה לכך שהמשקיעים רואים בתיק הזה לא רק לחץ על טאואר, אלא גם סיכון להסלמה בתחרות המשפטית והעסקית בשוק השבבים המתמחים כולו.

מנקודת מבט של CHIPORTAL, זהו סיפור שחורג בהרבה מהממד המשפטי. אם GF תצליח לקדם ב־ITC הליך שיוביל למגבלות יבוא, הלחץ על טאואר יהיה מהותי יותר מתביעה כספית רגילה. מנגד, אם טאואר תבלום את ההליך ותצליח להגן על עמדתה, היא תוכל להציג זאת כהוכחה לעוצמת תיק הקניין הרוחני שלה דווקא בשלב שבו היא מרחיבה פעילות ביפן וממשיכה לבנות מנועי צמיחה בתחומי הסיליקון פוטוניקס והתשתיות לדאטה סנטרים. זהו עדיין שלב מוקדם, אבל כבר עכשיו ברור שמדובר בעוד סימן לכך שהתחרות בשוק הפאונדרי האנלוגי עוברת גם לאולם בית המשפט.

הפוסט גלובלפאונדריז תובעת את טאואר בארה״ב: מאבק פטנטים חדש בשוק הפאונדרי האנלוגי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת טאואר סמיקונדקטור ונובוטון טכנולוג'י קורפוריישן יפן הודיעו על מהלך אסטרטגי שיפריד את פעילויות הייצור של TPSCo ביפן לשני מסלולים נפרדים. כיום TPSCo מוחזקת ב־51% על ידי טאואר וב־49% על ידי NTCJ, חברה בת בבעלות מלאה של נובוטון. לפי ההסכם, טאואר תקבל בעלות מלאה ושליטה תפעולית על מפעל ה־300 מ"מ (12 אינץ') באואוזו, בעוד מפעל ה־200 מ"מ (8 אינץ') בטונאמי יישאר בתוך TPSCo, שתהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של NTCJ. כחלק מן העסקה, NTCJ תשלם לטאואר 25 מיליון דולר במועד הסגירה.

מבחינת טאואר, זהו מהלך בעל משמעות אסטרטגית רחבה יותר מעצם שינוי מבנה הבעלות. החברה הדגישה כי המהלך יחזק את טביעת הרגל הגלובלית שלה באמצעות מפעל 300 מ"מ בבעלות מלאה ביפן, כולל כלי הייצור, העובדים, הפעילות העסקית והשליטה התפעולית. במקביל, שתי החברות חתמו עקרונית גם על הסכמי אספקה ארוכי טווח, שנועדו להבטיח שלא תהיה פגיעה בלקוחות קיימים של שני הצדדים, גם כאשר מוצרים מסוימים מיוצרים כיום באתר שיעבור לבעלות הצד האחר.

טאואר לא הסתפקה בהודעה על הפיצול, ובאותו יום גם הכריזה על תוכנית להרחבת קיבולת ה־300 מ"מ ביפן. לפי החברה, בכפוף לאישור סובסידיה ממשרד הכלכלה, המסחר והתעשייה של יפן (METI), היא שואפת להרחיב את הקיבולת המשולבת של אתר אואוזו הקיים ושל שטח סמוך כך שתגיע בסופו של דבר ל־פי ארבעה מן הקיבולת הנוכחית של מפעל ה־300 מ"מ. טאואר קושרת את ההתרחבות בעיקר לביקוש גובר בטכנולוגיות פוטוניקה ואופטיקה, ובהן SiGe ו־SiPho, תחומים שבהם היא כבר מספקת מוצרים בנפחים מסחריים מן האתר היפני.

המסר העסקי של המהלך ברור: טאואר רוצה שליטה מלאה בנכס היפני המתקדם יותר שלה, כדי ליישר אותו עם אסטרטגיית הצמיחה ארוכת הטווח שלה בתחומי האנלוג, הפוטוניקה והפאונדרי המבדל. נובוטון, מצדה, מרכזת אצלה את פעילות ה־200 מ"מ והקווים הייעודיים, באופן שמתאים יותר לצרכים שלה. במקום שותפות הונית משותפת, שתי החברות יעברו כעת למודל של יחסי ספק־לקוח אסטרטגיים ארוכי טווח.

בשורה התחתונה, מדובר במהלך שמחדד את חלוקת התפקידים בין שתי החברות: טאואר מהדקת את האחיזה במפעל ה־300 מ"מ, שבו היא רואה מנוע צמיחה עתידי, ואילו נובוטון לוקחת לידיה את פעילות ה־200 מ"מ. אם העסקה תושלם כמתוכנן באפריל 2027, טאואר תצא ממנה עם נכס יפני בבעלות מלאה ועם בסיס להתרחבות משמעותית בשוקי הפוטוניקה והשבבים האנלוגיים המתקדמים.

הפוסט טאואר ונובוטון מפרקות את מבנה השותפות ביפן: טאואר תקבל שליטה מלאה במפעל ה־300 מ"מ הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לפי הודעת החברות, שיתוף הפעולה יתמקד בהטמעת טכנולוגיית הפולימרים האלקטרו־אופטיים של Lightwave Logic בתוך ערכת תכנון התהליך, ה־PDK, של פלטפורמת הסיליקון־פוטוניקס PH18 של טאואר. המטרה היא לאפשר ללקוחות טאואר לתכנן ולהטמיע מאפננים אופטיים עתירי ביצועים במעגלים פוטוניים משולבים, בעיקר עבור קישורי 400G לליין, שבהם צפיפות רוחב הפס וצריכת האנרגיה הופכות לקריטיות במיוחד. (נסדא"ק)

החידוש החשוב כאן אינו רק עצם ההסכם, אלא העובדה שהמודולטורים של Lightwave Logic אמורים להפוך לחלק אינטגרלי מסביבת התכנון של טאואר, ולא להישאר רכיב ניסיוני או פיתוח נקודתי. המשמעות המעשית היא שלקוחות יוכלו לגשת לטכנולוגיה דרך תשתית פאונדרי פתוחה ומסודרת, במקום לפתח הכל מאפס. PH18 עצמה היא פלטפורמת סיליקון־פוטוניקס שמיועדת לשוקי קישוריות מרכזי הנתונים בתחומי O-band ו־C-band, ומוצעת במפעל ה־200 מ"מ של טאואר בניופורט ביץ' שבקליפורניה, עם ריצות Multi Project Wafer לאבי־טיפוס מהירים ועלות נמוכה יחסית.

פלטפורמת PH18 כבר כוללת מוליכי־גל מסיליקון ומסיליקון ניטריד, פוטודיודות גרמניום, מסיטי מופע ומודולטורי Mach-Zehnder, וכן תמיכה ב־PDK מבוססי Cadence, Synopsys, Luceda וכלים נוספים. לכן, שילוב טכנולוגיית המודולציה של Lightwave Logic בתוך אותה פלטפורמה עשוי להרחיב עבור לקוחות טאואר את ארגז הכלים הזמין להם, בלי לדרוש מעבר לתהליך ייצור חדש. בטאואר הגדירו זאת כהרחבת אפשרויות המאפננים הזמינות ללקוחות, ואילו ב־Lightwave Logic הדגישו שהמטרה היא להכניס את יתרונות הביצועים של המודולטורים מבוססי הפולימרים לסביבת פאונדרי נגישה ורחבה יותר.

מבחינת לוח הזמנים, החברות מתכננות כמה tapeouts הנדסיים כבר במהלך 2026, כדי לאמת יעדי ביצועים עבור ארכיטקטורות מודולטור דלות־הספק של 200G ו־400G. שתי החברות גם מתכוונות לאפשר ללקוחות להשתתף בריצות ההנדסיות הללו, כדי לאשר מוקדם תכנונים המבוססים על המודולטורים החדשים בפלטפורמת PH18. זהו פרט חשוב, משום שהוא מעיד שהמהלך מכוון לא רק למחקר עתידי אלא גם למסלול אימוץ מסחרי בפועל.

ההסכם עם Lightwave Logic משתלב במאמץ רחב יותר של טאואר לבסס את עצמה כפאונדרי מרכזי לתשתיות פוטוניקה עבור עידן ה־AI. רק בשבוע שעבר הודיעה החברה כי תגיע ל־OFC 2026 כדי להציג את מפת הדרכים של פלטפורמת הסיליקון־פוטוניקס שלה ליישומי AI, טלקום ויישומים מתפתחים, ובהם optical transceivers, אופטיקה משולבת־מארז, לייזרי DWDM, מיתוג אופטי, LiDAR ומחשוב קוונטי. גם ברצף ההודעות האחרון של טאואר ניכר שהחברה בונה סביב PH18 וקרובותיה אקו־סיסטם רחב של שותפים, כולל Scintil Photonics בתחום לייזרי DWDM לתשתיות AI ו־Salience Labs בתחום מתגים אופטיים למרכזי נתונים. (Tower Semiconductor)

גם המספרים של טאואר מספקים הקשר עסקי ברור למהלך. בחודש פברואר דיווחה רויטרס כי הביקוש לשבבי הסיליקון־פוטוניקס של טאואר, המשמשים להעברת נתונים מהירה בתשתיות AI, תרם לתוצאותיה הכספיות, וכי החברה הגדילה את השקעתה בציוד לייצור סיליקון־פוטוניקס ל־920 מיליון דולר בסך הכל. לפי אותו דיווח, טאואר שואפת להגדיל פי יותר מחמישה את קצב האספקה החודשי של שבבים אלה עד סוף 2026, ואף ציינה שלקוחות כבר התחייבו לרכוש את הקיבולת הנוספת. במילים אחרות, שיתוף הפעולה עם Lightwave Logic אינו מהלך מבודד, אלא עוד נדבך במהלך רחב שבו טאואר מנסה להפוך את הסיליקון־פוטוניקס ממוצר נישה למרכיב תעשייתי מרכזי בתשתיות מחשוב ובינה מלאכותית.

לכן, גם אם הכותרות בשוק ההון התמקדו בזינוק רגעי במניית Lightwave Logic, עיקר הסיפור הוא אחר: ניסיון לחבר בין טכנולוגיית חומרים ייעודית של חברת photonics קטנה יחסית לבין פלטפורמת ייצור ותכנון רחבה של פאונדרי מבוסס. אם החיבור הזה יעמוד ביעדי הביצועים, הוא עשוי לקצר את הדרך של לקוחות מ־design kit אל אבטיפוס וממנו אל יישומי תקשורת אופטית מהירים יותר וחסכוניים יותר באנרגיה.

הפוסט טאואר ו־Lightwave Logic ישלבו מאפננים מהירים בפלטפורמת PH18 הופיע לראשונה ב-Chiportal.