האקונומיסט יוצא נגד הרעיון של ייצור שבבים “מבית” בלבד בארה״ב ומזהיר: ניסיון להציל את אינטל באמצעות מכסים, סבסוד כבד ואף “כמעט־הלאמה” עלול לפגוע ביתרון הטכנולוגי של ארה״ב. לפי השבועון, שבבים הם תעשייה גלובלית במיוחד. שרשראות הערך נשענות על התמחות קיצונית ועל זרימה חופשית של ציוד, ידע וכוח אדם. ניתוק מהעולם ייקר את הייצור, יאט חדשנות, ויפגע במובילות האמריקנית.

אינטל מוצגת כסיפור אזהרה. לפני עשורים הייתה סמל לחוד החנית. כיום שווי השוק שלה סביב 100 מיליארד דולר. היא כמעט שאינה מספקת שבבים מתקדמים ל־AI. חוק השבבים והמדע של ממשל ביידן הקצה לה 8 מיליארד דולר מענקים ועד 12 מיליארד דולר כהלוואות. ובכל זאת, המפעל באוהיו מתעכב כעת לתחילת שנות ה־30 של המאה. החברה ממונפת, תזרים המזומנים חלש, והמעבר לדורות ייצור מתקדמים מקרטע. לפי הערכות, נדרשים מעל 50 מיליארד דולר השקעות כדי לנסות להדביק את TSMC.

האקונומיסט טוען שהצעדים שמקדם הנשיא טראמפ רק יחמירו את הבעיה. מכסים כלליים יעלו עלויות לכל התעשייה. מכסים ספציפיים על שבבים יפגעו בלקוחות אמריקניים. לחץ על אנבידיה וחברות אחרות “לייצר אצל אינטל” יכפה מוצר נחות יחסית ויפגע בביצועים. שבבים הם אמצעי לחדשנות, לא מטרה בפני עצמה. כופים על החברות פחות־מהטוב ביותר – ומקהים את יתרונן.

אקונומסיט ממליץ לפצל את אינטל

מה כן? השבועון מציע להפסיק “להציל את אינטל בכל מחיר” ולבחון מבנים אחרים. אפשרות אחת: למכור את עסקי הייצור למשקיע עתיר הון (לפי הדיווח, סופטבנק הביעה עניין ואף השקיעה 2 מיליארד דולר השבוע). אפשרות אחרת: למכור את זרוע התכנון ולהפנות את התמורה לבניית ייצור תחרותי באמת. כך או כך, המדינה לא צריכה להיכנס כבעלים. הזרמת כספים ללא תחתית תסבך עוד יותר.

הלקח השני: להקל על מי שכן מצליחים. TSMC כבר משקיעה בארה״ב ומפעילה פאב ל־4 נ״מ, עם פאב מתקדם נוסף מתוכנן ל־2028 ועוד אתר שני־ננומטר בהמשך. סמסונג בונה בטקסס ומתכוונת ל־2 נ״מ בקוריאה עוד השנה. שתיהן נתקלו בעיכובים ברישוי ובמחסור בכוח אדם מיומן. המדיניות הנכונה, לפי האקונומיסט: לפשט רישוי, להאיץ הכשרת מהנדסים וטכנאים, ולפתוח שערים ליבוא מכונות, חומרים ואנשים – במקום מכסים.

הלקח השלישי: גם אם מגדילים כושר ייצור מקומי, ארה״ב לא יכולה להתנתק. מכונות ליתוגרפיה EUV מגיעות מהולנד. ציוד מרכזי מגיע מיפן. וטאיוואן תישאר קריטית: גם בסוף העשור, כשהקמת האתרים בארה״ב תתקדם, חלק גדול מהשבבים המתקדמים עדיין ייוצר באי. מודל TSMC הוא לחדש בבית, ואז להרחיב גלובלית. לכן, מדיניות יציבה כלפי טאיוואן חיונית לא פחות מתמריצים מקומיים.

מסקנת השבועון: ארה״ב זקוקה לאסטרטגיה קוהרנטית ורב־שנתית, שתיהנה מתמיכה דו־מפלגתית ותספק ודאות לתעשייה. במקום לאומנות כלכלית ומכסים, יש לבנות מערכת אקוסיסטם עם בעלות הברית – טאיוואן, דרום קוריאה ויפן – ולהפוך את אמריקה למקום הטוב ביותר להקמת פאבים באמצעות רגולציה חכמה וכוח אדם איכותי. כך תישמר המובילות האמריקנית בעידן ה־AI.

הפוסט אקונומיסט על השקעת הממשל באינטל: “סיליקון כל־אמריקני” הוא אשליה – שבבים אמריקניים יצליחו רק עם בעלות ברית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שוקל להטיל מכס בגובה 20% על יבוא שבבים במסגרת חקירה לפי סעיף 232 לחוק הסחר מ-1962 – מהלך שעלול להוות אתגר כלכלי כבד במיוחד עבור טייוואן, כך התריעו ביום שישי חוקרים במכון הכלכלי צ'ונג-חואה (CIER).

לדברי נשיא המכון, ליאן סיין-מינג, תעשיית השבבים ממלאת תפקיד חריג בעוצמתו בפיתוח התעשייתי והכלכלי של טייוואן, והשפעתה גדולה במיוחד על מאזן הסחר עם ארה"ב. בשנת 2024 רשמה טייוואן עודף סחר של 73.9 מיליארד דולר מול ארה"ב, לעומת 47.8 מיליארד דולר בשנה שקדמה לה – בעיקר בשל ביקוש גבוה לשרתים מבוססי בינה מלאכותית ולשבבים.

ליאן אמר כי "טראמפ מתמקד במיוחד בגירעון הסחר הנובע ממוצרי הייטק כמו שבבים", והזכיר את החקירה הממוקדת ביבוא מוצרי ICT (טכנולוגיית מידע ותקשורת) – ובעיקר שבבים – שהושקה באפריל.

נכון לעכשיו, גובה המכס שהוצע ירד מ־32% ל־20%, אך מדובר בצעד זמני. נשיא טייוואן ויליאם לאי הצהיר כי ימשיכו במגעים עם ארה"ב להפחתת שיעור המכס. לדבריו, צוות המו"מ של טייוואן עוסק ישירות בסוגיית השבבים – מה שמדגיש עד כמה הממשלה רואה בצעד איום משמעותי על הכלכלה.

סגן נשיא CIER, צ'ן שין-הונג, הסביר כי מדיניות המכסים האמריקנית כוללת פעמים רבות מכסים גבוהים יותר על מגזרים אסטרטגיים. כך למשל, אף שיפן זכתה להפחתת מכסים כלליים מ־25% ל־15%, מכסי הפלדה והאלומיניום נותרו בגובה של 50% – כחלק ממאמציו של טראמפ להחיות את "חגורת החלודה" האמריקנית.

צ'ן הוסיף כי גם אם ארה"ב מבינה שיצרני שבבים או שרתים לא יפתחו מפעלים חדשים בטווח הקצר, ייתכן שמכס נמוך יושת בשלב הראשון ויוגדל בהדרגה תוך שנתיים-שלוש.

חברת TSMC, המובילה את תעשיית השבבים הטייוואנית, כבר הזהירה כי מהלך כזה עלול לערער את התוכניות להרחבת פעילותה בארה"ב. החברה, שהשקיעה כבר 65 מיליארד דולר במדינת אריזונה והתחייבה להשקעה נוספת של 100 מיליארד דולר, שלחה מכתב רשמי למשרד המסחר האמריקני במאי, ובו כתבה:
"צעדי הגבלה חדשים עלולים לערער את ההובלה הטכנולוגית של ארה"ב ולסכן פרויקטים קיימים, כולל התוכנית הנרחבת של TSMC בפיניקס".

שר המסחר האמריקני, הווארד לוטניק, הודיע בסוף יולי כי תוצאות החקירה יפורסמו בתוך שבועיים – עוד לפני החלטה סופית על הטלת מכסים.

בעוד טייוואן פועלת להפחתת המכס, כלכלנים מזהירים כי צעדים סקטוריאליים מסוג זה לא רק יפגעו בכלכלה המקומית, אלא גם יפנו את שרשרת האספקה העולמית למזרח אסיה, שם הכללים ברורים יותר.

המאבק על השבבים עולה מדרגה – וטייוואן, שמובילה עולמית בתחום, ניצבת במרכז הסערה.

תגים:
שבבים, ארה"ב, טייוואן, TSMC, טראמפ, מכסים, מלחמת סחר, כלכלה עולמית, בינה מלאכותית, ICT

ביטוי מפתח:
מכס על שבבים

נרדפים:
מכסים על טכנולוגיה, עימות סחר עם ארה"ב, תעשיית השבבים הטייוואנית, TSMC באריזונה, יבוא שבבים, רגולציית ICT, טראמפ ומסחר עולמי

SLUG:
chip-tariff-threatens-taiwan-economy-2025

הפוסט טראמפ שוקל להטיל מכס על שבבים מטאיוואן. TSMC שוקלים ביטול המפעל בפיניקס הופיע לראשונה ב-Chiportal.

תחת עננה של מגבלות סחר חדשות, מתיחות גיאופוליטית ועליית מכסים, תעשיית השבבים העולמית חווה אי ודאות גוברת. על רקע הקרב הכלכלי המתעצם בין ארה"ב לסין, מדיניות הסחר שמובילה ממשלת טראמפ הנכנסת מאיימת להטיל מכסים של עד 32% על רכיבי אלקטרוניקה מטאיוואן, כדי להגביל את חדירת הטכנולוגיה הסינית לשוקי המערב ולחזק את ייצור השבבים על אדמת ארה"ב.

למרות האיום, היצוא הטכנולוגי של טאיוואן שובר שיאים: לפי נתונים רשמיים, בחודש יוני נרשמה עלייה של כ־24.6% בהזמנות יצוא לעומת התקופה המקבילה אשתקד, בעיקר בזכות הביקוש לשבבים ומוצרים מבוססי AI. חברת TSMC, יצרנית השבבים הגדולה בעולם, הגיעה לאחרונה לשווי שוק של טריליון דולר, בין היתר בזכות הזמנות מצד חברות כמו אנבידיה ו-AMD.

ישראל בשרשרת האספקה: בין תלות להזדמנות

לישראל יש נוכחות עקיפה אך משמעותית בתמונה הזו. לפי פרסומים בתקשורת הטאיוואנית והישראלית, בשנים האחרונות מתקיים שיתוף פעולה הולך ומתרחב בין אוניברסיטאות ומכוני מחקר ישראליים לבין גופי מחקר טכנולוגיים בטאיוואן, בעיקר בתחומי הנדסת חומרים, תכנון שבבים (IC design) ובינה מלאכותית.

במקביל, חברות הייטק ישראליות רבות מסתמכות על טכנולוגיות ייצור שבבים של TSMC, וכך כל שינוי מדיניות – למשל הקשחת מכסים או שינוי בתנאי סחר בין טאיוואן לארה"ב – עלול להשפיע על זמינות רכיבים, עלויות ייצור ולוחות זמנים של סטארט-אפים ישראליים.

עם זאת, על רקע הדרת סין ממוקדי ההשפעה במערב, ישראל עשויה גם ליהנות מהחולשה של תעשיית השבבים הסינית ולבסס שיתופי פעולה חדשים בטאיוואן, שתזדקק לגמישות אסטרטגית ולקשרים כלכליים יציבים במדינות הידידותיות למערב.

בין מדע לביטחון: רגישות אסטרטגית

היחסים בין ישראל לטאיוואן מתנהלים בשנים האחרונות בעיקר במסגרות לא רשמיות, בשל מדיניות "סין אחת" שמחייבת את ירושלים להימנע מהכרה רשמית בטאיפיי. עם זאת, שיתוף הפעולה הטכנולוגי נמשך ואף מתרחב, תוך שמירה על מרחק מהתחומים הרגישים – כמו ביטחון ומודיעין – שעשויים לעורר את חמתה של סין.

בתוך כך, ישראל תצטרך לאזן בין המחויבות למערב, הצורך בשיתופי פעולה מדעיים, והרצון שלא להכעיס את בייג'ין – שעדיין מהווה שוק יעד חשוב, בעיקר בתחומים שאינם צבאיים.

מסקנה

שוק השבבים הגלובלי נכנס לעידן של חישוב מסלול מחדש. מדיניות הסחר החדשה של ארה"ב משפיעה ישירות על טאיוואן – ועל כל מי שתלוי בה. לישראל יש מה להפסיד – אבל גם מה להרוויח. בעתיד הקרוב תידרש הממשלה – כמו גם החברות – לקבל החלטות מדויקות לגבי ניהול סיכונים, פיזור מקורות ייצור, ובניית שותפויות חדשות עם השחקנים המרכזיים בתחום השבבים.

הפוסט מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין מחריפה – וישראל בתווך: החשש ממכס על שבבים מטאיוואן, לצד פוטנציאל לשיתוף פעולה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

על רקע המתיחות המתמשכת בין ארה"ב לסין סביב מגבלות ייצוא טכנולוגיות מתקדמות, מנכ"ל ומייסד חברת אנבידיה, ג'נסן הואנג, הודיע כי החברה הגישה בקשה רשמית לממשל האמריקני לקבל רישיון לייצא מחדש את שבב הבינה המלאכותית H20 לסין. הוא ציין כי הממשל האמריקני הבטיח לאפשר את החידוש תחת רישוי מתאים, והביע תקווה כי המשלוחים יחלו בקרוב.

ההודעה נמסרה במסגרת סבב פגישות רשמי של הואנג הן בוושינגטון הבירה והן בבייג'ינג. בארה"ב הוא פגש את הנשיא טראמפ ובכירים נוספים, והביע תמיכה ביוזמות הממשל לחיזוק תשתיות הבינה המלאכותית המקומיות, הגדלת התעסוקה בענף, והעברת ייצור שבבים לשטח ארה"ב.

בבייג'ינג, הוא דן עם נציגי ממשל ותעשייה על תפקידה של הבינה המלאכותית בהעלאת הפרודוקטיביות ובהרחבת אפשרויות כלכליות. השיחות הדגישו את האפשרות לשתף פעולה בינלאומית במחקר אחראי ובטוח בבינה מלאכותית, לטובת כלל האנושות.

במקביל, חשף הואנג כי אנבידיה תשיק כרטיס גרפי חדש בשם NVIDIA RTX PRO, המותאם לחלוטין לרגולציות הייצוא האמריקאיות. לדבריו, מדובר ב-GPU שמתאים במיוחד ליישומי "תאום דיגיטלי" (Digital Twin) בתעשייה החכמה ובמערכות לוגיסטיות מתקדמות.

"הגענו לנקודת מפנה," אמר הואנג. "הבינה המלאכותית הפכה למשאב יסוד כמו אנרגיה, מים והאינטרנט. אנו רואים במחקר פתוח ובמודלים בסיסיים כלי להנגשת החדשנות לכל מדינה – מאסיה, דרך אירופה ועד אמריקה הלטינית."

לדבריו, כל מודל בינה מלאכותית אזרחי צריך לפעול בצורה מיטבית על בסיס טכנולוגיה אמריקנית, ובכך לתמוך במובילות אמריקנית גלובלית תוך חיזוק כלכלות מתפתחות.

הפוסט מנכ"ל אנבידיה מבקש רישיון לחדש את מכירת שבבי H20 לסין ומודיע על GPU חדש שתואם לרגולציות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טייוואן הגבירה את מגבלות הייצוא של טכנולוגיות שבבים מתקדמות כאשר הכלילה את ענקיות הטכנולוגיה הסיניות Huawei ו-SMIC (Semiconductor Manufacturing International Corp) ברשימת הישויות המוגבלות שלה – צעד המשקף התאמה לאסטרטגיית ארה"ב לבלימת התקדמותה הטכנולוגית של סין.

רשות הסחר של משרד הכלכלה הטייוואני פרסמה כי 601 גופים נוספים נכנסו לרשימה, בהם גם גורמים מרוסיה, איראן, פקיסטן ומיאנמר. הכללת Huawei ו-SMIC ברשימה זו מחייבת אישור ממשלתי מראש עבור כל ייצוא אליהם של טכנולוגיות, חומרי גלם או ציוד הקשור לשבבים.

השלכות אסטרטגיות על מאמצי סין בפיתוח שבבים

ההחרפה באה על רקע פריצות דרך טכנולוגיות של Huawei ו-SMIC, שב-2023 הציגו שבב סיני מתקדם ב-7 ננומטר בסדרת הסמארטפונים Mate 60 – מהלך שהפתיע את הממשל האמריקני. כעת, טייוואן מצטרפת לשורת צעדים בינלאומיים שנועדו לצמצם את הגישה של סין לרכיבי ליבה בשרשרת האספקה של שבבים מתקדמים, ובפרט כאלה הדרושים לפיתוח בינה מלאכותית.

למרות זאת, אנליסטים סבורים כי ההשפעה הישירה של הצעד מוגבלת – היות והחברות הסיניות כבר פועלות תחת מגבלות דומות מצד ארה"ב ונאבקות להגדיל את קיבולת הייצור העצמית שלהן.

TSMC במוקד

החלטת טייוואן מדגישה שוב את מקומה המרכזי בתעשיית השבבים העולמית, כמדינה שבה שוכנת TSMC – יצרנית השבבים לפי הזמנה (foundry) הגדולה בעולם, וספקית קריטית לחברות כמו Nvidia. דיווחים קודמים העלו חששות בקרב רשויות אמריקאיות לאחר ששבב מתוצרת TSMC נמצא במוצר של Huawei, מה שהוביל לפתיחה בבדיקה של משרד המסחר האמריקאי.

רקע פוליטי

ההחלטה מגיעה גם על רקע התחזקות המתיחות בין טייוואן לסין, לאחר שנשיא טייוואן, לאי צ'ינג-דה, הגדיר את סין כ"ישות עוינת זרה". טייוואן מיישרת קו עם הגישה האמריקאית, השואפת לנתק את סין מגישה לטכנולוגיות ליבה, תוך שמירה על יתרון תעשייתי במירוץ הגלובלי אחר בינה מלאכותית ושבבים מתקדמים.

משמעות גלובלית

בעוד Huawei ו-SMIC נחשבות לשני השחקנים המרכזיים בתחום השבבים הסיני, המגבלות החדשות צפויות לדחוף אותן להאצת פיתוחים עצמאיים וחיפוש אחר שרשראות אספקה חלופיות. עבור טייוואן, המהלך נועד לא רק להגן על יתרונה התעשייתי, אלא גם לשמש כלי מדיני-אסטרטגי במאבק הגלובלי על שליטה בטכנולוגיות קריטיות.

הפוסט טייוואן מחריפה את הפיקוח על יצוא שבבים – מכניסה את Huawei ו-SMIC לרשימת החברות האסורות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת אנבידיה חשפה אמש בכנס Computex 2025 בטאיפיי את תכניתה לבניית אחד ממחשבי־העל המתקדמים בעולם המיועד למחקר בבינה מלאכותית, לצד הקמת המטה החדש שלה בטאיוואן.

במסגרת המהלך, תוקם במרכז הלאומי למחשוב ביצועים גבוהים (NCHC) מערכת שתשלב יותר מ-10,000 כרטיסי גרפיקה מדגם Blackwell של אנבידיה, באמצעות שיתוף פעולה עם ממשלת טאיוואן וחברת Foxconn Big Innovation Group. מחשב־העל החדש, המבוסס על צמתים מדגם HGX H200, על מערכות B300 בעלות מעבדי Blackwell Ultra ועל מדפי GB200 NVL72, יחובר באמצעות רשת Quantum InfiniBand ויציע ביצועי AI השווים פי שמונה מהמחשב הקיים Taiwania 2.

מנכ”ל אנבידיה, ג’נסן הואנג, הציג גם קונספט למטה החדש של החברה שכותרתו “Constellation”, שתוקם ברובע Beitou שצפוי להיראות כמבנה המזכיר חללית שנחתה בעיר. “אנו גדלים מעבר לגבולות המשרד הנוכחי שלנו בטאיוואן,” אמר הואנג. “המהלך יאפשר לנו לתמוך טוב יותר במחקר האקדמי המקומי ובשותפינו העיקריים בתעשיית השבבים, בראשם TSMC.”

מחשב־העל הידוע כ-“NCHC Constellation” יתמוך בפרויקטים ממשלתיים של טאיוואן, ביניהם TAIDE – פיתוח מנועים לשפה גדולה המותאמים לתרבות ולשפה הטאיוואנית, ופלטפורמת Taiwan AI RAP לפיתוח יישומי בינה מלאכותית ייעודיים. כמו כן, המערכת תשמש לסימולציות בתחום מודלי אקלים, כימיה קוונטית ומניעת מגיפות. אנבידיה דיווחה כי באמצעות פלטפורמת CUDA-Q שלה כבר הופעל בהצלחה סימולציה קוונטית חסרת תקדים בהיקף של 784 קיוביטים, וכי במקביל מתפתח מערכת משולבת קוונטית-קלאסית חדשה.

המהלך מגיע על רקע מאמציה של ארצות הברית להחזיר חלק מייצור השבבים לשטח אמריקה, ולאחר שביידן הטיל הגבלות היצוא על אנבידיה לאספקת מעבדי AI לסין. אנשי תעשייה טוענים כי הקמת המטה הבינלאומי בטאיוואן תסייע לחברה לעקוף חלק מהמגבלות הלוגיסטיות והרווחתיות שבמתחם השנוי במחלוקת, ותמחיש את תלותה העמוקה בשרשרת האספקה הטאיוואנית. לטאיוואן, בה מובילות TSMC ו-Foxconn את תעשיית השבבים, קיים יתרון אסטרטגי משמעותי בייצור ובהפצה – יתרון שהואנג מתכוון למנף כדי להמשיך ולבסס את מעמדה של אנבידיה כמובילה גלובלית בשוק שבבי הבינה המלאכותית.

הפוסט אנבידיה תקים מטה בטאיוואן הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ביום 2 באפריל 2025 הכריז נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על מצב חירום לאומי במענה לגירעונות הסחר המתמשכים של ארה"ב, והטיל מכסים חדשים הנעים בין 10% ל-50% על כלל היבוא למדינה. במכסים המקוריים קיבלה טאיוואן שיעור מרבי של 32%, אולם כבר שבוע לאחר ההכרזה, ב-9 באפריל, הוקפאו רוב המכסים למשך 90 יום והוטל שיעור אחיד של 10% על חברי העולם, למעט סין (25–145%), קנדה ומקסיקו (25%). בהקפאה זו נכללו גם מוצרי אלקטרוניקה ושבבים, אך ממשל טראמפ הדגיש כי מדובר בהקלה זמנית בלבד וכי שורה של מכסים ייעודיים לענף צפויה להצטרף במהלך החודשים הקרובים.

כך עולה מניתוח שערך האנליסט תום מינדרסט מ־Taiwan Insight.

בחסות ההקלה הזמנית קיימה טאיוואן ב-12 באפריל את סבב המו״מ הראשון עם ארצות הברית במטרה להוריד את שיעור המכסים בחזרה אל מתחת ל-10% או להשיג פטור מלא. במקרה שלא יושג הסכם עד תחילת יולי, צפוי שיעור המכסים לחזור ל-32% ולהכביד משמעותית על יצוא היבואניות הטאיוואניות. עד אז, רבים מהמפעלים המייצאים לארה"ב — ובראשן תעשיית השבבים — ייאלצו להתמודד עם עלות סחר גבוהה יותר והתאמת שרשרת האספקה למציאות החדשה.

תעשיית השבבים מהווה כ-50% מהיצוא הטאיוואני כולו, כש-TSMC אחראית לכ-50% מההיצע העולמי של שבבים מתקדמים. שבבים, כיצור בעל ערך גבוה המשולב בתהליכי ייצור אחרים, ממקמים את טאיוואן בלב של שרשרת האספקה הגלובלית של מוצרי אלקטרוניקה. למשל, רכיבי שבבים המיוצרים בטאיוואן משולבים במכשירי iPhone שאחר כך מורכבים בסין ומיובאים חזרה לשוק האמריקני. כתוצאה, כל שינוי במיסוי המכס של ארצות הברית פוגע ישירות גם בזכיינות הסינית וגם במפעלי הייצור הטאיוואניים.

הטלת המכסים הגלובלית היא המשך ישיר למלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, בה ניצבת טאיוואן בצד ההפסדנים עקב תלותה בשווקי שני הענקים. בעבר הועברה פעילות היצוא לטאיוואן מגורמי ייצור בסין חזרה לארה"ב, וזאת במסגרת חמ״י CHIPS and Science Act וביוזמות אחרות שנועדו להגביר את הביטחון האספקתי של ארצות הברית. שורה של חברות טאיוואניות הגדילו מאז השקעותיהן בפסי ייצור בארה"ב, אך במקביל גדל הצורך לשמור על גמישות ולמצוא שווקים חלופיים מעבר לסין.

בתגובה לצניחת השווקים הטאיוואניים עם הטלת המכסים, החלו מניות תעשיית השבבים לרדת בשווי, והמשק הגיע לתזזית כלכלית חריפה. לצד המשא ומתן עם ארצות הברית, בוחנת טאיוואן אפשרות להרחיב את השוק האירופי והיפני, אך גבולות הגידול שם מוגבלים כבר כיום. במקביל עלתה גם הצעה לחזק את היחסים הכלכליים עם סין, ששווקה ממשיך להעדיף כיום יבוא טאיוואני עקב העלייה במחירי השבבים האמריקניים, אך דרך זו עלולה לפגוע בביטחון הלאומי של טאיוואן ולסבך את יחסיה האסטרטגיים עם וושינגטון.

המו״מ הנוכחי בין טאיוואן לארה"ב מסמן, לפי מומחים, אחד הרגעים הקריטיים ביותר ביחסי הסחר בתולדות טאיוואן. הצלחתו או כישלונו של המשא ומתן תקבע במידה רבה את היכולת של טאיוואן לאזן בין תלותה הכלכלית בארצות הברית וצמצום הסיכונים האסטרטגיים מול סין, לצד שימור מעמדה כמובילה עולמית בייצור שבבים.

הפוסט המכסים הגלובליים של טראמפ מכים בתעשיית השבבים הטאיוואנית ומשנים את מאזן הסחר עם ארה"ב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במקביל לצפי להטלת מכסים סקטור על יבוא שבבים ותרופות לארצות הברית, הציגה ממשלת טאיוואן חבילת סיוע רחבת היקף שנועדה לתמוך בתעשיית השבבים המקומית ולייצב את שרשרת האספקה האסטרטגית של האי.

ב־1 באפריל 2025 הודיעה מחלקת המסחר של ארצות הברית על פתיחת חקירות במסגרת סעיף 232 לחוק Trade Expansion Act משנת 1962, במטרה לבחון השפעות על כלכלת הביטחון הלאומי של יבוא שבבים, ציוד להפקתם ומוצרי תרופות. על פי ההערכות, הודעות החקירה מצביעות על אפשרות להטלת מכסים ענפיים בגובה של 10–25% עד אמצע מאי הקרוב.

כדי להיערך לאפשרות זו ולסייע לחברות המייצאות, הודיע ראש הממשלה צ’ו ג’ונג־טאי כי הוצגה תכנית בסך 2.67 מיליארד דולר שיכולה לכלול תמיכה ישירה, מענקים והלוואות בערבות ממשלתית . בתום ישיבת קבינט בינאיגונית שהתקיימה ב־7 באפריל, צ’ו הדגיש כי ביצועי הממשלה בוצעו הערכות ברמת המאקרו וברמת המגזרים הספציפיים, וקרא לשיתוף פעולה מהיר בין הרשויות לאישור והקצאת התקציב.

בנוסף לכך, הודיעה שרת האוצר צ’ואנג צווּי־יּון על מתן הנחת ריבית על הלוואות יצוא בהיקף 2.6 מיליארד, לצורך שיפור תנאי המימון של יצרני שבבים ויצואנים אחרים.

גורמים בתעשיית השבבים, ובהם החברות הגדולות TSMC ו־MediaTek,  הביעו חשש מעליה בעלויות הייצור ואפשרות העברה מהירה של רווחיות להשקעות מחוץ לטאיוואן. הם קוראים לממשלה להרחיב את התמריצים גם למחקר ופיתוח ולהבטיח גישה מהירה להון עבודה על מנת לשמור על היתרון התחרותי העולמי של תעשיית השבבים בטאיוואן

הממשלה מסרה כי היא ממשיכה במגעים עם ממשל ארצות הברית במטרה למתן את היקף המכסים ולהבטיח שהדיונים יכללו התייחסות מיוחדת למצבה הייחודי של תעשיית השבבים של טאיוואן, שהופכת לחלק קריטי בשרשרת האספקה הגלובלית.

הפוסט טאיוואן מגיבה למכסי טראמפ בחבילת סיוע ענקית לתעשיית השבבים שלה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הכרזת הממשל האמריקני על סבב חדש של מכסים תחת הנשיא דונלד טראמפ עוררה השבוע סערה בעמק הסיליקון. בתחילה נראה כי יצרני השבבים נשמו לרווחה – תת-קטגוריה מצומצמת של מוליכים למחצה קיבלה פטור מהמכסים החדשים. אך בחינה מעמיקה מגלה כי מדובר בחרב פיפיות: מרבית הציוד והמוצרים שבהם משולבים שבבים – כולל שרתים, ציוד בינה מלאכותית, וציוד ייצור חיוני – לא נכללו בפטור ויספגו תוספת מס משמעותית.

לדברי מרטין צ׳ורזמפה, חוקר בכיר במכון פיטרסון לכלכלה בינלאומית, "השקעה של מאה מיליארד דולר בתעשיית השבבים בארה״ב שווה פחות מבעבר. העלויות צפויות לעלות – והמשקיעים לא יאהבו את זה".

פטור סמלי – מכה למגזר ה-AI

המכסים מתבססים על סיווג מוצרים במערכת האמריקנית HTS, הכוללת מאות אלפי קודים. הפטור תקף רק לשבבים מתקדמים מסוגים מסוימים, ואינו כולל את רוב השרתים, המערכות המשולבות ואת ציוד הייצור. כך למשל, מערכות DGX של Nvidia, הכוללות GPUs ייעודיים ללמידת מכונה, צפויות לספוג מכס בגובה של כ-40%.

סטייסי ראסגון, אנליסט בכיר בחברת Bernstein Research, טוען כי "מדובר בפגיעה מערכתית – השפעה רוחבית שלא תיעצר בשבבים עצמם, אלא בכל שרשרת הערך."

גם כלי הייצור עצמם – מכונות ליתוגרפיה מתקדמות, שרובן מיוצרות ביפן ובהולנד – יספגו מכסים של 20–24 אחוזים, צעד העלול לפגוע במאמצי הממשל להחזיר ייצור שבבים לתוך גבולות ארה״ב.

השפעה צפויה על מחירי השרתים

אחת המדינות שצפויות להיפגע במיוחד מהמהלך היא טאיוואן – ספקית מרכזית של שבבים ושרתים לשוק האמריקני. ג׳ייסון סו, לשעבר חבר פרלמנט טאיוואני וכיום חוקר במכון הדסון, מעריך כי רק 10% מיצוא טאיוואן לארה״ב ייהנו מהפטור, בעוד שהיתר – בעיקר שרתים – יספגו תוספת מס של 32%.

"המחירים של שרתי AI עלולים לזנק בצורה קיצונית," אמר סו. "רוב החברות הפועלות בתחום הזה עובדות על שוליים רווח צרים, והן לא יוכלו לספוג את העלות."

חשש משרשרת תגובות גלובלית

פרופ' מארק וו מבית הספר למשפטים בהרווארד מזהיר שהמכסים עלולים להוביל למכסי נגד מצד מדינות מפתח אחרות. "הסיכון למלחמת סחר חדשה מוחשי מאוד – הספקולציות רבות, והאווירה בשוק בלתי צפויה לחלוטין," הוא טוען.

במקביל, ייתכן שטראמפ יכריז על סבב נוסף של מכסים – הפעם ממוקדים ישירות בתעשיית השבבים. זהו מהלך שעשוי לשבש עוד יותר את אסטרטגיית "השבת הייצור הביתה" שיזם ממשל ביידן במסגרת חוק השבבים והמדע (CHIPS Act), אשר השקיע עד כה כ-52 מיליארד דולר בייצור, הכשרה ומחקר.

ההשפעה על ספקיות חומרה ויצרני AI בארה״ב

בעוד חברות כמו אינבידיה חוות ירידות חדות במניותיהן – כשליש מערכן מאז תחילת השנה – נרשמת דאגה הולכת וגוברת בקרב סטארטאפים בתחום הבינה המלאכותית והחישוב הקוונטי. ההסתמכות על שרתים ו-GPU מתקדמים עלולה להפוך ליקרה מדי עבור חברות אמריקניות קטנות ובינוניות.

ננסי ווי, אנליסטית שרשרת אספקה בקבוצת Eurasia, מסכמת את המצב כך: "מדובר בפגיעת עומק לא רק בשוק השבבים, אלא ביכולת של ארה״ב לשמר מובילות בתחומי מחשוב העתיד."

הפוסט מכסי טראמפ מאיימים גם על תעשיית השבבים האמריקנית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת TSMC (Taiwan Semiconductor Manufacturing Company), יצרנית השבבים המובילה בעולם, חנכה בסוף השבוע מפעל חדש לייצור שבבים בטכנולוגיית 2 ננומטר בעיר הדרומית קאושיונג שבטאיוואן – אף על פי שהיא מרחיבה במקביל את פעילותה בארצות הברית בהשקעה של 100 מיליארד דולר.

המפעל החדש צפוי להתחיל בייצור סדרתי במחצית השנייה של שנת 2025, והוא יעסיק כ־7,000 עובדים בתחום ההיי-טק. מדובר במהלך שיחזק את מיקומה המרכזי של טאיוואן בשרשרת האספקה הגלובלית של שבבים – כך דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס.

סגן נשיא בכיר ומנהל התפעול המשותף של TSMC, יונג־פיי (Y.P.) צ'ן, אמר בטקס הפתיחה, ששודר בתחנות טלוויזיה מקומיות, כי טאיוואן תישאר הבסיס האסטרטגי והתפעולי של החברה:
"נמשיך לחפש מקומות להרחבת ההשקעות בטאיוואן. המחויבות שלנו לענות על צורכי הלקוחות הגלובליים נותרת איתנה."

ראש ממשלת טאיוואן, צ'ו צ'ונג־טה, שהשתתף אף הוא באירוע, בירך את TSMC על כך שהיא שומרת את עיקר תשתיותיה על אדמת האי. "הבסיסים החשובים ביותר יישארו בטאיוואן," הדגיש. "TSMC תמיד תהיה הקבוצה הלאומית שלנו."

TSMC נחשבת ל"מגינה על המדינה", בשל חשיבותה האסטרטגית לכלכלת טאיוואן ולתעשיית השבבים העולמית. החברה מספקת שבבים מתקדמים לענקיות טכנולוגיה כגון אפל, אנבידיה ו־Qualcomm, ומהווה רכיב חיוני בשרשרת האספקה הטכנולוגית של ארה"ב.

למרות המתחים הגיאופוליטיים וקריאותיו החוזרות של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ להחזיר את ייצור השבבים לארה"ב – ואף על רקע האפשרות שיוכרזו השבוע מכסים הדדיים חדשים על יבוא שבבים – גם ממשלת טאיוואן וגם TSMC מבהירות כי הטכנולוגיות המתקדמות ביותר ימשיכו להישאר בטאיוואן.

בנוסף למפעל החדש בקאושיונג, ייוצרו שבבי 2 ננומטר גם באתר המרכזי של החברה בעיר סינצ'ו.

הפוסט TSMC חונכת מפעל לייצור שבבים בגודל 2 ננומטר בטאיוואן – למרות ההתרחבות בארה"ב הופיע לראשונה ב-Chiportal.