חברת ASML ההולנדית, יצרנית ציוד הליתוגרפיה החיוני לייצור שבבים מתקדמים, עומדת בפני זינוק חד בביקושים בשל העלייה המהירה בשימוש במודלי בינה מלאכותית מתקדמים מסוג "מודלי חשיבה" (Reasoning Models). דגמים אלה מייצרים דרישה עצומה ליכולות עיבוד, תוך הפחתת עלויות השימוש בבינה מלאכותית בצורה דרמטית. כך קובע אתר האנליסטים סיקינג אלפא.

החברה מחזיקה במונופול אסטרטגי בתחום ציוד הליתוגרפיה בטכנולוגיית EUV, המאפשרת ייצור שבבים ברזולוציה נמוכה במיוחד (עד 3 ננומטר). חברות ענק כגון NVIDIA, גוגל ו-TSMC תלויות לחלוטין במכונות של ASML כדי לייצר את שבבי הבינה המלאכותית שלהן.

הפרדוקס של ג'בונס (Jevons Paradox), שמסביר כיצד התייעלות בשימוש במשאב מביאה דווקא לעלייה בצריכתו, פועל במקרה זה בצורה קיצונית: ככל שהשימוש ב-AI נעשה זול יותר, הביקוש ליכולות עיבוד דווקא מתגבר, משום שהוא מאפשר יישומים חדשים שלא היו כדאיים כלכלית קודם לכן. כתוצאה מכך, הביקוש למכונות EUV של ASML עשוי לגדול משמעותית, כאשר צבר ההזמנות של החברה כבר עומד על כ-36 מיליארד אירו וצפוי להמשיך ולגדול.

עם זאת, החברה ניצבת בפני סיכונים משמעותיים. המתיחות הגאופוליטית בין ארה"ב וסין, הכוללת הגבלות על ייצוא טכנולוגיות מתקדמות, עלולה לפגוע בשוק שלה. בנוסף, סין מתקדמת במהירות בפיתוח טכנולוגיית ליתוגרפיה מתקדמת משלה, מה שעלול לאיים על מעמדה של ASML בטווח הארוך.

למרות האיומים, האנליסטים מעריכים כי המיצוב הייחודי של ASML בשוק יאפשר לה להמשיך לצמוח במהירות, עם שיפור ניכר בשולי הרווח שלה בשנים הקרובות.

הפוסט ASML נהנית מביקוש שיא הודות לפריחת המודלים המתקדמים של בינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לפי דיווח שפורסם לאחרונה, ענקית הטכנולוגיה הסינית וואווי (Huawei) הצליחה להשיג בסתר שני מיליון שבבי בינה מלאכותית מתקדמים מסוג Ascend 910 מתוצרת חברת TSMC הטייוואנית בשנת 2024, זאת באמצעות שימוש בחברות קש.

המזימה נחשפה על ידי חברת TechInsights ו-TSMC עצמה, אשר הפסיקה את המשלוחים לחברות הקש הקשורות לוואווי והחלה בחקירה פנימית. הדיווח של המרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS) טוען כי "TSMC ייצרה עבור וואווי מעל שני מיליון שבבי Ascend 910B, שהועברו לסין בניגוד להגבלות הייצוא האמריקניות."

עוד נכתב בדו"ח כי השבבים שהועברו מספיקים לייצור כמיליון יחידות של השבב החדש Ascend 910C. עם זאת, הדו"ח מעלה שאלות לגבי הזמינות של רכיבי HBM (זיכרון בעל רוחב פס גבוה) הדרושים לשילוב עם שבבים אלו, אך ההערכה היא שוואווי הספיקה לצבור מלאי מספק לפני כניסת ההגבלות האמריקניות על רכיבי HBM לתוקף בדצמבר 2024.

למרות הגילוי, הדו"ח מכיל כמה אי-דיוקים, בעיקר לגבי הטכנולוגיה בה מיוצרים שבבי Ascend 910C, אשר מיוצרים כיום על ידי SMIC, ולא על ידי TSMC כפי שנכתב בדו"ח המקורי. עם זאת, TSMC אכן ייצרה מחדש שבבי Ascend 910 מקוריים עבור וואווי בשנתיים האחרונות ללא ידיעתה, לפני שהמזימה התגלתה.

נוסף על כך, הייצור של שבבי Ascend 910B ו-910C מתאפיין בשיעורי פחת גבוהים יחסית, ורק כ-75% מהשבבים מצליחים לעבור בהצלחה את תהליך האריזה המתקדם.

וואווי ממשיכה לרכוש מיליוני שבבי Ascend 910B ו-910C לפרויקטים פנימיים של בינה מלאכותית וללקוחות חיצוניים, למרות הקשיים הטכנולוגיים. לפי הערכות, השבב Ascend 910C מספק כ-60% מהביצועים של השבב המוביל בשוק, H100 של Nvidia, מה שמאפשר שימוש יעיל בעיקר למשימות הסקה ופחות לאימון מודלים גדולים של שפה.

הפוסט דיווח: וואווי רכשה בסתר שני מיליון שבבי בינה מלאכותית מסוג Ascend 910 מ-TSMC הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במרץ 2025 נחשפה תוצאה מרשימה מתוך מחקר שנערך על ידי מכון KISTEP הדרום קוריאני, אשר מצביע על שינוי מהותי במאזן הכוחות בתחום השבבים. לפי הדו"ח, סין הצליחה להשיג עליונות טכנולוגית בתחומי שבבי הזיכרון, שם חברות דרום קוריאה כגון Samsung ו-SK Hynix שמרו במשך עשור על מעמד מוביל. נתוני המחקר מצביעים על כך שסין מדורגת כיום במקום השני בעולם בתחום זה, כאשר רק ארצות הברית מובילה.

על פי הממצאים, טכנולוגיות הזיכרון של סין מדורגות ב-94.1%, לעומת 90.9% של דרום קוריאה, מה שמעיד על קרבת הפער הטכנולוגי ואף על עלייתו של המעמד הסיני בתחום זה. הדו"ח מתאר גם הישגים נוספים של סין בתחומים כמו שבבים לביצועים גבוהים ולצריכת אנרגיה נמוכה עבור יישומי בינה מלאכותית, כאשר סין השיגה ציונים של 88.3% בתחום זה, לעומת 84.1% של דרום קוריאה. בתחום שבבי הכוח, סין רשמה 79.8% לעומת 67.5% של דרום קוריאה, ובטכנולוגיות האריזה המתקדמות שתי המדינות השיגו שוויון – 74.2%.

הדו"ח, שהתבסס על סקר בקרב 39 מומחים בתחום השבבים שנערך בשנת 2024, מצביע על כך שסין משקיעה מאמצים מרובים לשיפור יכולותיה הבסיסיות ולהשגת עצמאות טכנולוגית. מעבר להישגים בתחומי השבבים, צוין כי סין מציגה יכולת ניכרת בעיצוב ובתכנון, תחומים שבהם דרום קוריאה מתמודדת עם חולשות אשר עלולות להשפיע על מעמדה העתידי בשוק הגלובלי.

למרות ההגבלות שהוטלו על סין, בעיקר כתוצאה ממדיניות ייצוא אמריקאית, המדינה נקטה בגישה כוללת להשגת עצמאות טכנולוגית, שכללה הקמת קרן השקעות ענקית בתחום השבבים. היוזמה הלאומית הזו, בשילוב ההתקדמות הטכנולוגית של חברות זיכרון סיניות כגון ChangXin Memory Technologies, מצביעה על סגירת הפער הטכנולוגי מול מתחרים גלובליים, אם כי עדיין קיימים אתגרים כגון מעבר לייצור בטכנולוגיות מתקדמות יותר של 12 ננומטר.

מצד שני, המחקר מצביע על אתגרים גאופוליטיים המשפיעים על תעשיית השבבים בדרום קוריאה, כולל חששות מפני ירידה ביצוא והתרחקות מהשוק הסיני כתוצאה מהגבלות אמריקאיות. לעומת זאת, ארצות הברית וטאיוואן ממשיכות להחזיק במעמד מוביל בתחומים של ייצור ובאריזה מתקדמת, בהתאמה.

לסיכום, המחקר מציג תמונה משתנה של תחרות השבבים העולמית, שבה סין מציגה הישגים טכנולוגיים משמעותיים בתחומים קריטיים, מה שמסמן מעבר בשוק הגלובלי לעבר עצמאות טכנולוגית רחבה יותר. השינויים הללו מציבים אתגר עבור מדינות שהצליחו לבסס את מעמדן כלמובילות בתחום, ודורשים תגובות אסטרטגיות לשימור יתרונותיהן.

תעשיית השבבים, סין, דרום קוריאה, שבבי זיכרון, טכנולוגיה, דו"ח KISTEP, שוק הגלובלי, עצמאות טכנולוגית

הפוסט דרום קוריאה: סין עוקפת אותנו בטכנולוגיות זכרון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ענקית הייצור פוקסקון (Foxconn) הכריזה על השקת FoxBrain – מודל בינה מלאכותית ראשון מסוגו לתמיכה בתהליכי ייצור ושרשרת אספקה. המודל פותח במקור לשימוש פנימי, אך החברה מתכננת כעת להרחיב את השימוש בו בשיתוף פעולה עם גורמים נוספים בתעשייה.

FoxBrain פותח עם התאמה ייחודית לשפה הסינית המסורתית וסגנון השפה הטאיוואני, והוא מציע יכולות מתקדמות בניתוח נתונים, תמיכה בקבלת החלטות, שיתוף מסמכים, פתרון בעיות ויצירת קוד. בנוסף, פוקסקון מתכוונת לפרסם רכיבים מסוימים מהמודל בקוד פתוח, במטרה להאיץ את האימוץ של טכנולוגיות AI בתעשיית הייצור ושרשרת האספקה.

המודל החדש אומן במיוחד לסגנונות לשוניים סיניים וטאיוואניים, עם ארכיטקטורה המותאמת לעיבוד נתונים מורכבים. FoxBrain פותח בהתבסס על מודל שפה גדול, תוך אופטימיזציה לנתונים תפעוליים ולשיפור קבלת ההחלטות בתהליכים מורכבים.

המודל הותאם במיוחד לסגנונות השפה של טייוואן וסין ופועל היטב בניתוח נתונים מורכבים, תמיכה בהחלטות, שיתוף פעולה במסמכים, פתרון בעיות והפקת קוד.

ההכרזה על FoxBrain מגיעה בזמן שפוקסקון משקיעה משמעותית בתשתיות AI, כולל השקעה של 900 מיליון דולר במפעל לשרתים במקסיקו וצמיחה חזקה בהכנסות החברה המונעת בעיקר מביקושים גבוהים ליישומי AI.

הפוסט פוקסקון משיקה את FoxBrain – מודל AI ראשון מסוגו לתעשיית הייצור ושרשרת האספקה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת נוקיה הפינית הודיעה על הסכם רכישה היסטורי שמטרתו לרכוש את אינפנרה, אחת מחברות הטכנולוגיה המובילות בתחום הפתרונות לרשתות אופטיות וטכנולוגיות מוליכים למחצה מתקדמות. במסגרת העסקה, אשר הוערכה בשווי כולל של 2.3 מיליארד דולר, יוענקו לבעלי מניות אינפינרה אפשרויות בחירה לקבל תמורה במזומן, במניות נוקיה או בשילוב של שניהם, כאשר התמורה תעמוד על 6.65 דולר למניה. העסקה, המהווה צעד אסטרטגי משמעותי להמשך הצמיחה והחדשנות, צפויה להניב סינרגיות תפעוליות בשווי מוערך של 200 מיליון אירו עד שנת 2027, ובכך לשפר משמעותית את שולי הרווח של נוקיה.

בשיחה עם התקשורת, פקה לונדמארק, מנכ"ל נוקיה, הדגיש כי "האסטרטגיה שלנו תמיד התמקדה בהרחבת טווח הפעילות והגברת יכולותינו הטכנולוגיות. רכישת אינפינרה מהווה חלק מהחזון הרחב שלנו בתחום הרשתות האופטיות, ומאפשרת לנו להרחיב את מאגר המוצרים והפתרונות ולהגיב במהירות לצרכים המשתנים של השוק הגלובלי." לונדמארק ציין כי ההסכם יעמיד את נוקיה בעמדה אסטרטגית מחוזקת במיוחד באזור צפון אמריקה, שם אינפינרה נהנית מתשתית שוקית איתנה ומהווה חלק ניכר מהמכירות שלה, ובכך יסייע לנוקיה להרחיב את נוכחותה בשווקים נוספים ברחבי העולם.

דייויד הירד, מנכ"ל אינפינרה, הביע את התלהבותו מהשילוב עם נוקיה ואמר כי "הצטרפותנו לנוקיה תאפשר לנו למנף את המשאבים והיכולות הטכנולוגיות שלנו בצורה יעילה יותר, ליצור חדשנות טכנולוגית ברמה עולמית ולהמשיך ולהוביל את השוק בתחום הרשתות האופטיות." הירד הוסיף כי השילוב יביא ליצירת ארגון גלובלי בעל יכולות מחקר ופיתוח מוגברות, עם דגש מיוחד על פיתוח מעבדים דיגיטליים (DSP), פתרונות סיליקון פוטוניקה וטכנולוגיות מעגלים משולבים פוטוניים (PIC), אשר ביחד יסייעו למצב החברה כמובילה טכנולוגית אמיתית.

על פי פרטי העסקה, לפחות 70% מהתמורה יינתנו במזומן, כאשר עד 30% מהתמורה תינתן בצורה של מניות נוקיה, כאשר מניית נוקיה תסופק על בסיס ADS. כדי למזער את ההשפעה של דילול המניות, הנהלת נוקיה התחייבה להאיץ ולהגדיל את תוכנית רכישת המניות שלה. על אף העלויות הנוספות הצפויות מהתהליך, נוקיה סבורה כי השילוב יוביל לשיפור מהותי ביעילות ובתחרותיות, תוך פיתוח יכולות אסטרטגיות שישמרו על החברה בעמדת מובילות בתחום הטכנולוגי.

מהצד הכלכלי, העסקה מציגה גם יתרונות מובהקים. הסינרגיות הצפויות מהשילוב צפויות להגיע ל-200 מיליון אירו עד שנת 2027, כאשר חלק ניכר מהתועלת צפוי להגיע מהפחתת עלויות ייצור ושיפור שרשרת האספקה, וכן מהפחתת הוצאות תפעוליות באמצעות אופטימיזציה של תיק המוצרים והפחתת עלויות הנדסיות. בנוסף, נוקיה מצפה שהעסקה תתרום לצמיחה אורגנית בממוצע של מספר אחוזים בשוק הרשתות, ובכך תחזק את מעמדה הכלכלי ותשפר את שיעור הרווחיות לאורך זמן.

העסקה, אשר זכתה לאישור הדירקטורים של שתי החברות, צפויה להתבצע במהלך המחצית הראשונה של שנת 2025, בכפוף לאישורים רגולטוריים ונדרשות מצד בעלי המניות של אינפינרה. בנוסף לכך, חלק ממשקיעי אינפינרה, כולל חברת Oaktree Optical Holdings, אשר מחזיקה בכ-11% ממניות החברה, הביעו תמיכה בעסקה והביעו את אמונם בשילוב החברות.

הפוסט האם הענקית הפינית חוזרת? רוכשת את חברת השבבים אינפרה, תמורת 2.3 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, המריא הלילה לוושינגטון, שם ייפגש עם נשיא ארה"ב הנכנס, דונלד טראמפ. הביקור, שיתמקד לא רק בנושאים ביטחוניים וגיאופוליטיים אלא גם בהשלכות קריטיות על הכלכלה הישראלית, צפוי לכלול דיונים בנושאים מרכזיים המשפיעים על ישראל.

אחד מהנושאים הבולטים שיעלו לדיון הוא מדיניות המכסים הקשחה שמתכנן טראמפ להחיל על ייבוא לארה"ב. במהלך מסע הבחירות שלו, התחייב טראמפ להגן על התעשייה האמריקאית באמצעות הטלת מכסים גבוהים, מהלך שיכלול גם מסי ייבוא מסין, קנדה ומקסיקו. גורמים ממשלתיים וכלכליים בישראל מזהירים כי צירוף ישראל לרשימה זו עלול לפגוע באופן משמעותי במשק המקומי, שכן הייצוא הישראלי לארה"ב מוערך בכ-50 מיליארד שקל בשנה. מכסים כאלה עלולים לפגוע במיוחד בתעשיות ההייטק והטכנולוגיה, שמובילות את הכלכלה הישראלית.

בנוסף, נתניהו צפוי לדון עם טראמפ בהגבלות שהטיל ממשל ביידן על ייצוא שבבים מתקדמים לבינה מלאכותית. ההגבלות, שנועדו לשמר את ההובלה הטכנולוגית של ארה"ב בתחום ה-AI, עלולות להשפיע על יכולתה של ישראל להקים תשתיות מחשוב מתקדמות ולתמוך בחברות מובילות כמו אינטל ואנבידיה. בכירים במערכת הביטחון מזהירים כי הגבלת הגישה לטכנולוגיה מתקדמת עלולה לפגוע גם בהיערכות הצבאית העתידית של ישראל, מה שמגביר את הדאגה בקרב קובעי המדיניות הביטחונית.

לקראת הפגישה עם טראמפ, התקיימו דיונים מקדימים בין נתניהו, השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', במטרה להגדיר את הנושאים המרכזיים שיידונו עם הנשיא האמריקאי ועם צוות הבית הלבן.

בביקורו בוושינגטון, נתניהו צפוי לטעון כי החרגת ישראל ממדיניות המכסים ומהגבלות ייצוא השבבים חיונית לשמירה על יציבות הכלכלה הישראלית והחוסן הביטחוני של המדינה, תוך מניעת פגיעה משמעותית במגזרי הטכנולוגיה וההייטק.

הפוסט נתניהו יבקש מטראמפ להסיר את מגבלות השבבים על ישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בעיצומה של מהפכת הבינה המלאכותית, שתי חברות בולטות מתחרות על המובילות בתחום: החברה הסינית DeepSeek ואנבידיה, החברה המובילה בתחום שבבי ה-GPU. בעוד DeepSeek מציגה טכנולוגיות מתקדמות בעלות פוטנציאל לשינוי מערכות בתחומים כמו בריאות, פיננסים ואינטרנט, אנבידיה, אשר עד כה הייתה סמל עוצמתי בתעשייה, חווה ירידה ניכרת בערכה בשוק – עד כדי איבוד של כמעט 300 מיליארד דולר מערכה – עקב מעבר משקיעים לטכנולוגיות חדשות.

מה עומד מאחורי השינויים?
לדברי החוקרת דניאל דאלביה מאוניברסיטת קווין מארי בלונדון, השינוי בערך אנבידיה אינו בהכרח סימן לכישלון, אלא תוצר של תגובות שוק ספקולטיביות בהן משקיעים מעדיפים להשקיע בחברות עם פוטנציאל עתידי מובהק. הסחר במניות נעשה על בסיס תחזיות וציפיות לעתיד, ובכך נוצר מצב שבו התנועות בשוק עשויות להצביע על בועה ספקולטיבית.

האם מדובר בבועה?
"חלק מהמומחים מזהירים כי ההתלהבות סביב טכנולוגיות הבינה המלאכותית עשויה להוביל להערכת יתר של התחום, בדומה לבועת הדוטקום שהתרחשה בשנות ה-2000. לעומת זאת, השימוש המוגבר בטכנולוגיות AI בחיי היום-יום מעיד על כך שהתחום כבר נחצה את שלב הניסוי והטעייה, והשאלה המרכזית היא האם המשקיעים מצפים לצמיחה מתמשכת או שהם נשאים על דעת ספקולטיבית בלבד."

צורך ברגולציה
"לצד ההתפתחויות המרגשות, עולה הצורך במנגנוני בקרה ורגולציה שיבטיחו יציבות פיננסית והגנה על הצרכן. מומחים קוראים להנחיות ברורות, שקיפות פיננסית ושיתוף פעולה בינלאומי, במטרה למנוע סיכונים מיותרים וליצור סביבה בטוחה להשקעות בתחום הבינה המלאכותית.

"המאבק בין DeepSeek לאנבידיה מהווה עדות לכוחם ולחשיבותם של פיתוחי הבינה המלאכותית שמשנים את פני הכלכלה והחברה, וההשקעות בתחום עשויות לקבוע את עתיד הטכנולוגיה והשפעותיה על חיי היום-יום." מסכמת החוקרת.

הפוסט  DeepSeek ואנבידיה: הקרב על עתיד הבינה המלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סין הודיעה על השקעה חסרת תקדים של 37 מיליארד אירו במטרה לחזק את עצמאותה הטכנולוגית בתחום המוליכים למחצה. היוזמה, שנחשפה בימים האחרונים, מכוונת לפיתוח מכונות ליתוגרפיה מקומיות המהוות מרכיב קריטי בייצור מוליכים למחצה מתקדמים.

תחום זה נשלט כיום על ידי חברות כמו ASML ההולנדית, המובילה בפיתוח ציוד ליתוגרפיה מתקדם. באמצעות ההשקעה הענקית, מקווה בייג'ין לצמצם את תלותה בספקים זרים ולעקוף את המגבלות שמטילות ארצות הברית ואירופה על טכנולוגיות מתקדמות.

המיזם הסיני נועד להתמודד עם הלחצים הכלכליים והטכנולוגיים המופעלים מצד המערב. דוגמה בולטת להצלחת סין בהתמודדות זו היא השקת הסמארטפון Mate 60 Pro של Huawei, המצויד בשבבים שפותחו ויוצרו בסין, למרות הסנקציות הבינלאומיות.

מומחים רואים ביוזמה הזו מהלך אסטרטגי שמטרתו להבטיח עצמאות טכנולוגית בסקטור הנחשב לקריטי עבור הפיתוח הכלכלי והביטחוני של סין.

השפעה גיאופוליטית על תעשיית השבבים

היוזמה אינה רק עניין תעשייתי, אלא חלק מתחרות גיאופוליטית רחבה יותר. השליטה בטכנולוגיית המוליכים למחצה, החיונית הן לשימושים אזרחיים והן לשימושים צבאיים, נחשבת למפתח להשגת השפעה עולמית בתחומי החדשנות והאספקה האסטרטגית.

מנגד, אירופה ממשיכה להוביל את התחום באמצעות ASML, המפתחת מכונות EUV חדישות המסוגלות לייצר שבבים בגודל של פחות משני ננומטרים. עם זאת, סין שואפת לא רק להדביק את הפער, אלא גם להפוך את האתגרים להזדמנות שתאפשר לה לשנות את מאזן הכוחות בתעשייה זו.

השקעת הענק של סין מייצגת עידן חדש של תחרות גלובלית, שבו החדשנות משמשת ככלי אסטרטגי וכלכלי מרכזי. הצלחתה או כישלונה של סין במאמציה להשיג עצמאות טכנולוגית עשויים להשפיע באופן מהותי על הכלכלה העולמית ועל היחסים הגיאופוליטיים בעשורים הבאים.

הפוסט סין משקיעה 37 מיליארד אירו בתעשיית המוליכים למחצה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במפגש הסיליקון קלאב שנערך בבית IBM בפתח תקווה, הציג דב דונין, מנכ"ל חברת Revealense, גישה חדשנית להבנת התנהגות אנושית בעזרת בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות. בהרצאתו, שהתובנות בה התערבבו עם חוש הומור מושחז, סיפר דונין על האתגרים הכרוכים בניסיון להבין אנשים טוב יותר ממה שהם מבינים את עצמם.

דונין, בעל רקע בפסיכולוגיה, מתמטיקה ופיזיקה, תיאר כיצד הבינה המלאכותית מוגבלת ביכולתה לתפוס את המורכבות של רגשות אנושיים. "AI זו מערכת בינארית," הוא אמר, "אבל אנשים הם אורגניזמים מורכבים. הדרך להבין אותם היא ללמד את המחשב לפעול בצורה אנושית."

במהלך ההרצאה שיתף דונין את הקהל ב"ניסוי דוד" – הדגמה שמטרתה לבדוק אם אדם מסוגל לשקר למכונה. דוד, משתתף בניסוי ואדם בעל ניסיון מרשים ב"משחקי בלוף," ניסה לשקר למערכת שפיתחה החברה. המערכת, שעושה שימוש בטכנולוגיות כמו ניתוח תנועות עיניים ושפת גוף, הצליחה לזהות את השקר של דוד.

"דוד הוא אחד המשתתפים הטובים ביותר שלנו," אמר דונין בחיוך. "הוא איש פוקר מקצועי, והוא יודע איך לתעתע באנשים. אבל המכונה שלנו? אותה הוא לא הצליח להטעות."

בהדגמה שהוצגה לקהל נראה בבירור כיצד המערכת מזהה הבדלים בין מצבי אמת ושקר. "רגש הוא לא דבר קבוע," הסביר דונין. "הוא משתנה בהתאם למצב הרוח, הנסיבות ואפילו שעת היום. דוד, כמו כל אדם, מגיב אחרת במצבים שונים, והמכונה שלנו לומדת את הדקויות האלו."

דונין סיים את ההרצאה במסר מעורר מחשבה: "מדען טוב שואל שאלות ולא רק מספק תשובות. זה בדיוק מה שאנחנו עושים ב-Revealense – שואלים את השאלות הנכונות, וממשיכים ללמוד."

הפוסט מנכ"ל Revealense, דב דונין, על הבינה המלאכותית ועל אנושיות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

משרד הסחר האמריקני הכריז השבוע על פתיחת חקירה מקיפה לבדיקת פרקטיקות אנטי-תחרותיות שמיוחסות לסין בתחום תעשיית השבבים, במטרה לתמוך במעמדה הדומיננטי בשוק העולמי. החקירה מתבצעת תחת סעיף 301 של חוק הסחר האמריקני ומתמקדת בשבבים הנמצאים בשימוש תעשיות קריטיות כמו רכב, בריאות, תשתיות, חלל וביטחון.

במהלך החקירה נבחנות טענות לפיהן סין משתמשת באמצעים נרחבים שאינם שוקיים, כגון קביעת יעדי נתח שוק וקידום מדיניות תומכת עצמית, כדי לחזק את כוחה בתעשיית השבבים המקומית והעולמית.

הצעד הנוכחי מעורר חששות להפרעה משמעותית בשרשראות האספקה הגלובליות. במידה ויוחלט על הטלת מגבלות ייבוא או מכסים חדשים על שבבים מסין, ייתכן כי ההחלטה תשפיע על מוצרים יומיומיים כמו מכשירי חשמל ורכבים.

משרד המסחר של סין הביע התנגדות חריפה לחקירה וטען כי הפעולה תפגע באינטרסים של חברות אמריקניות וצרכנים גלובליים. סין אף הזהירה כי תנקוט צעדים נחוצים להגנת זכויותיה, וציינה כי תעשיית השבבים האמריקנית זוכה אף היא לסובסידיות משמעותיות מהממשל.

חשיבות השבבים המיושנים

בעוד שבשנים האחרונות התמקדה מדיניות השבבים האמריקנית בטכנולוגיות המתקדמות ביותר, החקירה הנוכחית מדגישה את החשיבות של שבבים מבוססי טכנולוגיה מיושנת (legacy semiconductors), ששימשו כפתרון קריטי בתקופת מגפת הקורונה.

עם המשך העימותים בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם, מומחים מזהירים מפני ההשפעות האפשריות על תעשיית הטכנולוגיה הגלובלית והתחזקות המתחים בין המעצמות.

הפוסט ארצות הברית פתחה בחקירה נגד תעשיית השבבים של סין הופיע לראשונה ב-Chiportal.