ענקית השבבים הטייוואנית TSMC הכריזה על כניסתה לתחום המיחשוב הקוונטי, במהלך שנועד לחזק את מעמדה כמובילה עולמית בייצור שבבים מתקדמים. במסגרת המהלך, החברה תשקיע משאבים נרחבים במחקר ופיתוח של שבבים קוונטיים ובשיתוף פעולה עם מוסדות מחקר ואקדמיה מובילים.

לפי הצהרת החברה, TSMC מתכוונת להקים מרכז מחקר ייעודי לטכנולוגיות קוונטיות ולגייס מהנדסים מומחים בתחום. החברה אף מתכננת להשקיע במעבדות מחקר חיצוניות, במטרה להאיץ את פיתוח השבבים הקוונטיים ולאפשר להם השתלבות חלקה במערכות קיימות.

"אנחנו רואים במיחשוב הקוונטי את העתיד של עולם הטכנולוגיה והחישוב," אמר מנכ"ל TSMC, צאי יינג-ג'יה. "המטרה שלנו היא להוביל את המהפכה הזו ולאפשר ללקוחותינו ליהנות מביצועים חסרי תקדים ויעילות גבוהה יותר."

האתגר המרכזי: ניהול רעשים ודיוק

TSMC הודיעה כי תשתף פעולה עם גופים בינלאומיים מובילים בתחום המיחשוב הקוונטי, כולל אוניברסיטאות אמריקניות ואירופיות, כמו גם חברות טכנולוגיה שמתמחות בפיתוח אלגוריתמים קוונטיים. המהלך נועד להבטיח גישה לטכנולוגיות מתקדמות ולמומחיות רחבה שתסייע בפתרון אתגרי המיחשוב הקוונטי.

אנליסטים מעריכים כי ההשקעה במיחשוב קוונטי תעניק ל-TSMC יתרון תחרותי משמעותי מול יריבותיה, במיוחד לנוכח ההשקעות המאסיביות של סין וארצות הברית בתחום. עם יכולות הייצור המתקדמות שלה, TSMC צפויה להוות שחקן מרכזי בפיתוח והפצת שבבי קוונטום בקנה מידה עולמי.

אחד האתגרים המרכזיים במיחשוב קוונטי הוא ניהול רעשים ושמירה על דיוק החישובים, נושא ש-TSMC מתכננת להתמודד איתו באמצעות פיתוח חומרים מתקדמים ושיטות ארכיטקטוניות חדשות לשבבים קוונטיים. החברה מתמקדת ביצירת שבבים בעלי צריכת אנרגיה נמוכה וביצועים גבוהים, שיתאימו גם ליישומים תעשייתיים וגם ליישומים צבאיים ובטחוניים.

TSMC שואפת להשיק אבטיפוס של שבב קוונטי ראשון עד שנת 2027, תוך שיפור מתמיד של טכנולוגיות ייצור השבבים הנוכחיות שלה. החברה אף בוחנת את האפשרות לשלב יכולות קוונטיות בשבבי AI מתקדמים, במטרה להאיץ יישומים כמו ניתוח נתונים בזמן אמת ופתרון בעיות חישוביות מורכבות.

הפוסט TSMC נכנסת לתחום המיחשוב הקוונטי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"ההיי-טק הישראלי שובר שיאים וממשיך לצמוח". כך מתאר גיא קצוביץ', מנכ"ל קרן פיוז'ן, בניוזלטר שהוציאה הקרן לאחרונה.

גיא קצוביץ', מנכ"ל קרן פיוז'ן, סיכם את שנת 2024 כתקופה יוצאת דופן להיי-טק הישראלי, זאת על אף האתגרים הפוליטיים, הביטחוניים והכלכליים שעמדו בפני המדינה. לדבריו, "רבים ניבאו קריסה כלכלית ובריחת מוחות, אך המציאות בשטח מוכיחה שההיי-טק הישראלי חזק וגמיש מתמיד."

קצוביץ' ציין כי בכנס הטרנדים והתחזיות השנתי של Fusion, בשיתוף עם קרן Vintage, הוצגו נתונים מרשימים המעידים על עמידות וצמיחה בתעשייה. השנה הסתיימה עם שיא כל הזמנים במיזוגים ורכישות של סטארט-אפים ישראליים, שהגיעו לסכום כולל של 10.5 מיליארד דולר, לצד עלייה בהיקף ההשקעות.

"השנה ביצענו מעל ל-30 השקעות בסטארט-אפים ישראליים," סיפר קצוביץ'. "ערכנו יותר מ-50 כנסים וסדנאות ליזמים ויזמות, והשקנו את דוח הפרה-סיד הראשון של תעשיית ההון-סיכון בישראל."

בין ההצלחות הבולטות של השנה, קצוביץ' הדגיש את רכישתה של חברת Innplay Labs על ידי פלייטיקה בסכום של כ-300 מיליון דולר, וכן סבבי גיוס משמעותיים של חברות כמו Agora, DigitalOwl, ScaleOps ו-Clarity. לדבריו, "החברות שהצליחו לגייס סכומים גדולים הן אלו שהפגינו מצוינות טכנולוגית."

נתוני הכנס הצביעו על כך שרוב הכספים שמגיעים להשקעות בהיי-טק הישראלי מקורם ברוכשים ומשקיעים זרים, בעיקר מארה"ב. קצוביץ' הדגיש את חשיבות השוק האמריקני להמשך צמיחת התעשייה המקומית.

לדבריו, מגמת הריכוזיות של ההשקעות בתחומים כמו סייבר ובינה מלאכותית נמשכת, אך קצוביץ' הדגיש את הצורך להרחיב את ההשקעות גם לתחומים חדשים ומגוונים. "תחומים כמו חקלאות-טק, טכנולוגיות בריאות ואנרגיה מתחדשת זוכים לפחות תשומת לב, אך הם קריטיים לעתיד הכלכלה הישראלית. אנו רואים פוטנציאל אדיר בתחום הבינה המלאכותית, אך גם זקוקים להשקעות ממשלתיות כדי להתחרות בזירה הגלובלית," הוסיף.

בנוסף לכך, קצוביץ' ציין את הגידול בשיתופי הפעולה בין חברות סטארט-אפ ישראליות לבין תאגידים בינלאומיים. "בשנה האחרונה ראינו חברות כמו Nvidia ו-Salesforce משקיעות מיליארדי דולרים ברכישות של חברות ישראליות. שיתופי הפעולה הללו מדגישים את החשיבות של הכישרון המקומי בזירה הגלובלית," אמר.

תחום נוסף שצבר תאוצה הוא ההשקעות ב-Deep Tech וטכנולוגיות מתקדמות. "הדור הבא של הסטארט-אפים בישראל לא מתמקד רק בפתרונות מהירים, אלא גם בטכנולוגיות עמוקות שמשנות תעשיות שלמות. זהו שינוי מגמה שיכול להניב פירות משמעותיים בעתיד," הסביר קצוביץ'.

התעשייה גם מתמודדת עם אתגרים לא מעטים

קצוביץ' התייחס גם לאתגרים הפוליטיים והכלכליים שממשיכים להוות מכשול עבור התעשייה. "המצב הפוליטי השברירי משפיע על אמון המשקיעים, במיוחד בשוק ההון הזר. עלינו להבטיח יציבות כלכלית ופוליטית כדי לשמר את מעמדנו בזירה הבינלאומית."

האתגרים הניצבים בפני תעשיית ההיי-טק בישראל כוללים גם ירידה בכמות ההשקעות בשלבים מוקדמים, אשר מקשה על סטארט-אפים צעירים לקבל תמיכה ראשונית. בנוסף, התעשייה סובלת מהתרכזות יתר בתחומים ספציפיים, כמו סייבר, שמותירים תחומים מבטיחים אחרים ללא השקעה מספקת. "הפערים הללו עלולים לפגוע ביכולתנו להוביל בזירה הבינלאומית בעתיד," ציין קצוביץ'. אתגר נוסף הוא המחסור במענה מתאים לצרכים של תעשיות מתפתחות כגון אנרגיה ירוקה ובינה מלאכותית, הדורשות משאבים ותשתיות מתקדמות שאינן זמינות כיום. לדבריו, "שימור הכישרון המקומי והחזרת מוחות מבריקים שיצאו לחו"ל הם משימות קריטיות לשמירה על יתרוננו התחרותי."

לסיכום, קצוביץ' הביע תקווה ואופטימיות לגבי המשך צמיחתו של ההיי-טק הישראלי, אך הדגיש את האחריות המשותפת של הממשלה והמגזר הפרטי לתמוך בתעשייה. "כדי לשמור על מעמדנו כ'אומת הסטארט-אפ', עלינו לאמץ גישה פרו-אקטיבית ולהשקיע בתחומים חדשים ובכישרונות הצעירים. עם התמדה וגישה נכונה, נוכל להמשיך להיות מקור להשראה עולמית," סיכם.

הפוסט סיכום 2024: ההיי-טק הישראלי שובר שיאים וממשיך לצמוח הופיע לראשונה ב-Chiportal.

קנדה מתמקדת במשאבים קריטיים לתחום ייצור השבבים והסוללות החשמליות, כדי לפצות על הנתק של ארה"ב עם סין. סין מענישה את המערב על חרם השבבים ומאטה את קצב אספקת הכימיקלים הנדירים המשמשים את ייצורם.
הדו"ח השנתי של Canadian Critical Minerals Strategy לשנת 2024 מדגיש את ההתקדמות של קנדה בתחום המינרלים הקריטיים, תוך פירוט מדיניות ומחקר ופיתוח הנמצאים בתהליך יישום. הדו"ח מתמקד במאמצי מרכז המצוינות למינרלים קריטיים (CMCE) במשרד המשאבים הטבעיים של קנדה (NRCan), שמטרתו לזהות ולתמוך בפרויקטים אסטרטגיים בשרשרת האספקה של תעשיית השבבים.

למרות שהמאמצים בשלביהם המוקדמים, המיקוד הוא על פרויקטים שמגבירים את הייצור והעיבוד של חומרים גולמיים הנדרשים לתעשיות מתקדמות, כמו טכנולוגיות תקשורת, מערכות מיקרו-אלקטרומכניות (MEMS), מוליכים למחצה מורכבים ותשתיות דיגיטליות.

ג'ורדון הארלינג, מנכ"ל CMC Microsystems, מזהיר מפני האתגרים הכרוכים במיצוי מינרלים קריטיים בקנדה. לדבריו, רגולציות מחמירות ומשך הזמן הארוך לפתיחת מכרות – בין 10 ל-15 שנים – עשויים לעכב את המאמץ להפוך לספקית מרכזית של משאבים אלו.

"בארצות הברית, פועל מכרה Thacker Pass בנבאדה, אחד מהמאגרים הגדולים ביותר לליתיום בעולם, כבר פועל," אמר הארלינג. "לעומת זאת, בקנדה, התהליך ארוך ומורכב יותר, בעיקר מסיבות סביבתיות."

המגבלות הטכנולוגיות והסביבתיות: הארלינג הוסיף כי עיבוד ועידון ליתיום הם תהליכים מזהמים מאוד, ודורשים פיתוח טכנולוגיות חדשות להפחתת ההשפעה הסביבתית. בנוסף, מדינות כמו אוסטרליה מציעות תמיכה ממשלתית משמעותית יותר לתעשיית הכרייה הקריטית.

אתגר נוסף הוא ההתקדמות במדע החומרים. הארלינג ציין כי כימיית סוללות חדשה עשויה להפוך את הצורך בליתיום למיושן.

הארלינג הסביר שמוליכים למחצה מתקדמים דורשים מינרלים נדירים ברמת טוהר גבוהה במיוחד (99.9999%), ועיבודם דורש מפעלים יקרים מאוד. לדבריו, המתקנים המתאימים לכך ממוקמים בעיקר בסין ובארצות הברית.
הארלינג מציע שקנדה יכולה למקד את מאמציה במיצוי מתכות נדירות מפסולת של מכרות אחרים, כמו מכרות ברזל או נחושת. עם זאת, עיבוד החומרים הללו יצטרך להתבצע מחוץ לקנדה.

פרויקטים קיימים ועתידיים בקנדה

למרות האתגרים, בקנדה פועלים מספר פרויקטים לחקר מינרלים קריטיים:

• פרויקט Nechalacho: מתכנן לייצר מינימום של 5,000 טון אוקסידים של מינרלים נדירים בשנה עד 2025.
• פרויקט Crawford Nickel: מכרה ניקל עתידי בצפון אונטריו שנחשב לשני בגודלו בעולם מבחינת מאגרי ניקל.

ביקוש עולמי למגנטים נדירים:
מחקר של IDTechEx מדגיש ביקוש גבוה למגנטים נדירים המבוססים על ניאודימיום ברזל בורון, המשמשים ברכבים חשמליים. קנדה נחשבת למדינה בעלת פוטנציאל גבוה בתחום זה, אך התעשייה עדיין בשלביה הראשונים.

דרק למקה, סגן נשיא ב-Exiger, מזהיר כי המתחים הגיאופוליטיים, במיוחד בין סין למערב, יוצרים הזדמנויות לקנדה בתעשיית המינרלים הקריטיים. למקה ציין כי קנדה יושבת על כמה מינרלים חשובים כמו גרמניום, אנטימון וגליום, אך האתגרים הרגולטוריים והסביבתיים מעכבים את פיתוח התעשייה.

בעוד שקנדה מתמודדת עם אתגרים משמעותיים בפיתוח תעשיית המינרלים הקריטיים, הפוטנציאל שלה לתרום לתעשיית השבבים והטכנולוגיות החשמליות ברור. עם רגולציה נכונה, פיתוח טכנולוגי ותמיכה ממשלתית, היא עשויה להפוך לשחקן משמעותי בתחום זה בשנים הבאות.

תגים

הפוסט קנדה מתמקדת במינרלים קריטיים לתעשיית השבבים וסוללות הרכב החשמלי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Taiwan Semiconductor Manufacturing Co (TSMC) צפויה לצמוח בהכנסותיה בכ-25% לשיא חדש של כ-98 מיליארד דולר בשנה הבאה, בזכות ביקוש גובר לטכנולוגיות מתקדמות בתחום הבינה המלאכותית (AI) וכריית מטבעות קריפטוגרפיים, כך לפי דו"ח של חברת International Data Corp (IDC) שפורסם בשבוע שעבר.

תחזית זו מציינת כי TSMC תחזיק ב-67% מנתח השוק העולמי בשוק המוליכים למחצה בשנה הבאה, לעומת 64% השנה, כך אמר גלן זנג, מנהל המחקר הבכיר לתחום המוליכים למחצה ב-IDC. לפי הגדרה רחבה יותר של תחום הייצור, החברה תגדיל את נתח השוק שלה ל-36% לעומת 33% השנה, הוסיף.

כדי להתמודד עם חששות בנוגע לשליטתה בשוק, השיקה החברה בחודש יולי הגדרה חדשה לשוק הייצור בשם "Foundry 2.0", הכוללת אריזה, בדיקה, ייצור מסכות וכל היצרנים המשולבים (IDM), כמו חברת Intel Corp, אך ללא יצרני שבבי הזיכרון. "זוהי תחזית ש-TSMC תמשיך לשלוט בשוק הייצור, בין אם לפי ההגדרה Foundry 1.0 או Foundry 2.0," ציין זנג.

TSMC, יצרנית השבבים הגדולה בעולם, מאיצה את ייצור השבבים בטכנולוגיות 3, 4 ו-5 ננומטר כדי לעמוד בביקוש לקוחותיה, באמצעות תהליך ייצור מזורז במיוחד המכונה "super-hot-run", תהליך הייצור הקצר ביותר שמיועד להזמנות דחופות, הוסיף זנג. לדבריו, שיעור הניצול בטכנולוגיות אלו עומד על יותר מ-95%.

החברה מתכננת להוסיף 70,000 פרוסות שבבים מתקדמות בחודש בשנה הבאה, בנוסף לכושר הייצור הקיים של שבבי 2, 3, 4 ו-5 ננומטר.

בנוסף, צפויה החברה להכפיל את כושר הייצור בטכנולוגיית האריזה המתקדמת שלה, הידועה כ-CoWoS (Chip-on-Wafer-on-Silicon), המשמשת בעיקר לשבבים מתקדמים של Nvidia, לכ-660,000 יחידות בשנה הבאה, לעומת 330,000 יחידות השנה, אמר זנג. עם זאת, הוא ציין כי כושר ייצור זה יישאר בלתי מספק גם בשנה הבאה.

IDC מעריכה כי שוק המוליכים למחצה העולמי יצמח ב-15% בהיקפו לערך של 782 מיליארד דולר, בעוד שתחום הייצור הגלובלי יצמח ב-20% בשנה הבאה.

חברת סמסונג צפויה להאיץ את ייצור טכנולוגיית 2 ננומטר בשנה הבאה, ציין הדו"ח. מהלך זה של סמסונג צפוי להתרחש מוקדם יותר מזה של TSMC בטווח של רבעון עד חצי שנה, אך החברה עדיין מתמודדת עם בעיות תשואה נמוכה, נאמר.

TSMC צפויה להתחיל בייצור בנפח משמעותי בטכנולוגיית 2 ננומטר במחצית השנייה של השנה הבאה, עם משלוחים בהיקף קטן ל-Apple בסוף השנה או בתחילת 2026, הוסיפה IDC.

הפוסט TSMC צפויה לצמוח ב-25% בשנת 2025 ל-96 מיליארד ד' בעקבות ביקוש גובר לטכנולוגיות מתקדמות הופיע לראשונה ב-Chiportal.