סמסונג מנסה לנצל את אחד מנכסיה החזקים ביותר — שליטתה בשוק הזיכרונות — כדי לצמצם פערים מול TSMC בשוק ייצור השבבים עבור לקוחות. לפי דיווחים של DigiTimes וכלי תקשורת נוספים באסיה, יו"ר סמסונג אלקטרוניקס, לי ג'ה־יונג, ביקר ב־21 במאי במטה מדיה־טק בטייוואן ונפגש עם יו"ר החברה מינג־קאי צאי, עם המנכ"ל ריק צאי ועם בכירים נוספים.

הביקור לא לווה בהודעה רשמית של שתי החברות, ולכן יש להתייחס לפרטים בזהירות. עם זאת, עצם הדיווח עורר עניין רב בענף, משום שהוא מצביע על יעד אסטרטגי ברור של סמסונג: למשוך למדפי הייצור שלה הזמנות ממדיה־טק, אחת מחברות השבבים ללא מפעלים החשובות בעולם, שמרבית ייצור השבבים שלה נשען כיום על TSMC.

מדיה־טק מוכרת בעיקר בזכות מעבדי Dimensity לסמארטפונים, אך בשנים האחרונות היא מנסה להתרחב גם לתחומי שבבי AI, תקשורת ו־ASICs למרכזי נתונים. הרחבה זו הופכת אותה ללקוחה אטרקטיבית במיוחד עבור כל יצרנית פאונדרי. ככל שמדיה־טק תעמיק את פעילותה מעבר לשוק הסמארטפונים, כך יגדל הצורך שלה בקיבולות ייצור מתקדמות, באריזות מתקדמות ובאספקה יציבה של זיכרונות מהירים.

הזיכרון כקלף אסטרטגי

לפי הדיווחים, סמסונג אינה מציעה רק מחיר או קיבולת ייצור, אלא חבילת ערך רחבה יותר: גישה מועדפת לזיכרונות מתוצרתה, בתמורה להעברת חלק מהזמנות הייצור אל Samsung Foundry. עבור מדיה־טק, זהו שיקול שאינו שולי. מעבדי מובייל מתקדמים נארזים לעיתים בצמידות לזיכרונות LPDDR, ואילו שבבי AI למרכזי נתונים דורשים לעיתים קרובות שילוב עם HBM — זיכרון ברוחב פס גבוה, שהפך לאחד מצווארי הבקבוק המרכזיים בתשתיות בינה מלאכותית.

במילים אחרות, סמסונג מנסה להפוך את היתרון ההיסטורי שלה בזיכרונות למנוף עסקי בתחום שבו היא חלשה יותר: ייצור לוגיקה מתקדם עבור לקוחות חיצוניים. זו אינה טקטיקה חדשה לגמרי. בעבר השתמשה סמסונג במעמדה בשוק הסמארטפונים כדי לחזק קשרים עם קוואלקום. הפעם, המנוף הוא לא מכשירי גלקסי אלא רכיבי זיכרון, שמחיריהם וביקושם עלו על רקע הגידול הדרמטי בהשקעות AI.

המאבק מול TSMC

המהלך מגיע בשעה שסמסונג עדיין רחוקה מאוד מ־TSMC בשוק הפאונדרי. לפי נתוני TrendForce לרבעון הרביעי של 2025, TSMC החזיקה בכ־70.4% משוק ייצור השבבים עבור לקוחות, בעוד Samsung Foundry החזיקה בכ־7.1% בלבד. סמסונג אמנם נותרה במקום השני, אך הפער בינה לבין המובילה הטייוואנית עצום.

עבור סמסונג, זכייה בלקוח כמו מדיה־טק יכולה להיות חשובה לא רק מבחינת הכנסות, אלא גם מבחינת אמון השוק. עסקי הפאונדרי שלה סבלו בשנים האחרונות מתחרות קשה, מפערי תפוקה ותשואה מול TSMC, ומהיעדר לקוחות עוגן גדולים בקנה מידה שמספיק להצדיק השקעות ענק. החוזה עם טסלה לייצור שבבי AI6, שעליו דווח ב־2025, כבר סימן התקדמות חשובה. אם גם מדיה־טק תעביר חלק מהזמנותיה לסמסונג, זו תהיה אינדיקציה נוספת לכך שהחברה הקוריאנית מצליחה להפוך את תהליך ה־2 ננומטר שלה להצעה מסחרית רלוונטית.

למה מדיה־טק עשויה לשקול גיוון

גם למדיה־טק יש סיבות לא להישען על ספק יחיד. TSMC היא יצרנית השבבים המובילה בעולם, אך העומס על קווי הייצור המתקדמים שלה גבוה, המחירים עולים, והלקוחות הגדולים ביותר — ובראשם אנבידיה, אפל, AMD וקוואלקום — מתחרים על אותה קיבולת. בנוסף, המתיחות הגיאופוליטית סביב טאיוואן גורמת לחברות רבות לבחון מודלים של גיוון ייצור, גם אם הן אינן ממהרות לוותר על TSMC.

עם זאת, מעבר כזה אינו פשוט. תכנון שבב לתהליך ייצור מסוים דורש התאמות עמוקות, בדיקות ממושכות ואמון גבוה ביכולת הייצור של הפאונדרי. לכן, גם אם מדיה־טק תבחר בסמסונג, סביר שהמהלך יתחיל בהזמנות מוגבלות או בדורות מסוימים של מוצרים, ולא בהעברה גורפת של פעילות.

ההקשר הרחב: AI משנה את יחסי הכוחות

העיתוי אינו מקרי. באפריל הציגה גוגל את הדור השמיני של שבבי ה־TPU שלה, TPU 8t לאימון ו־TPU 8i להרצה מהירה של מודלים ויישומי AI. לפי דיווחים בענף, מדיה־טק מעורבת באספקת רכיבי ASIC עבור תשתיות AI, ובמקביל נבחנות גם אפשרויות ייצור ואריזה מתקדמת אצל ספקים נוספים, ובהם אינטל. אם הדיווחים נכונים, מדיה־טק כבר אינה רק ספקית שבבי מובייל, אלא שחקנית שמנסה לתפוס מקום בשרשרת הערך של מרכזי הנתונים.

זה בדיוק השוק שסמסונג רוצה להיכנס אליו בעוצמה. החברה היא כבר שחקנית מרכזית בזיכרונות, אך בשוק ה־AI הערך הגדול נמצא בשילוב בין לוגיקה מתקדמת, זיכרון מהיר, אריזה מתקדמת וקיבולת ייצור אמינה. סמסונג מנסה להציג את עצמה כמי שיכולה לספק יותר מחוליה אחת בשרשרת הזו.

לא מהפך — אבל איתות חשוב

אין לראות בביקור המדווח מהפך מיידי במאזן הכוחות מול TSMC. הפערים בין החברות עדיין גדולים, ולקוחות AI גדולים אינם צפויים להעביר במהירות ייצור קריטי מפאונדרי מוכחת לפלטפורמה שעדיין צריכה להוכיח יציבות בקנה מידה גדול. אבל עצם העובדה שסמסונג פועלת באופן אגרסיבי מול מדיה־טק מלמדת שהמאבק בשוק הפאונדרי נכנס לשלב חדש.

סמסונג אינה מנסה לנצח את TSMC רק באמצעות ננומטרים. היא מנסה לשנות את כללי המשחק: להציע ללקוחות לא רק ייצור שבבים, אלא שילוב של ייצור, זיכרון, אריזה ותמחור שמגלגל חלק מהסיכון אליה. אם הטקטיקה הזו תצליח, היא עשויה להחזיר את Samsung Foundry לרשימת האפשרויות הרציניות של חברות שבבים גדולות — גם אם הדרך לשם עוד ארוכה.

הפוסט סמסונג מנסה לשבור את תלות מדיה־טק ב־TSMC: הזיכרונות הופכים לקלף מיקוח הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אילון מאסק, מנכ"ל טסלה ו־SpaceX, לא הגיע לבסוף לוועידה הבין־לאומית ה־9 לתחבורה חכמה שנפתחה היום באקספו תל אביב, אך השתתף בה מרחוק בשיחת וידיאו. מאסק, שהיה אמור להיות אורח הכבוד של הוועידה, אמר כי הוא מצפה לבקר בישראל בעתיד הקרוב, ושיבח את מעמדה של ישראל בתחום החדשנות. לדבריו, ישראל משיגה תוצאות יוצאות דופן ביחס לגודל האוכלוסייה שלה, והיא נמצאת בחזית העולמית של היזמות והטכנולוגיה.

הוועידה, The Samson International Smart Mobility Summit 2026, מתקיימת ביוזמת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ובשיתוף קרן היסוד. את מאסק ראיינה דניאלה גרא מרגליות, סמנכ"לית חדשנות ותחבורה חכמה במשרד התחבורה. השיחה עסקה בעיקר בעתיד הנהיגה האוטונומית, ברובוטקסי, בבינה מלאכותית וברובוטיקה, אך גלשה גם לחזון הרחב יותר של מאסק על SpaceX, Neuralink וחיים על מאדים.

רובוטקסי בישראל: הבטחה טכנולוגית, לא תאריך השקה

הכותרת המרכזית מבחינת השוק הישראלי היא הצהרתו של מאסק כי טכנולוגיית הנהיגה האוטונומית של טסלה צפויה להתרחב לישראל. לפי הדיווחים מהוועידה, מאסק אמר כי לטסלה כבר יש שירות רובוטקסי שפועל בטקסס, וכי הוא מעריך שהשירות יתרחב בשנה הקרובה למקומות נוספים, ובהם גם ישראל. עם זאת, הוא עצמו ציין כי אינו בטוח מהו מצב החקיקה בישראל, ולכן יש להתייחס לדברים כהצהרת כוונות ולא כהודעת השקה רשמית עם לוח זמנים מחייב.

ההבחנה הזו חשובה במיוחד. מערכת FSD של טסלה מוצגת על ידי החברה כיכולת נהיגה עצמית מתקדמת, אך במדינות רבות היא עדיין מוגדרת כמערכת המחייבת פיקוח של נהג. לפי דיווחים קודמים, משרד התחבורה כבר נתן לטסלה אישור לבחון בישראל את מערכת FSD בתנאים מפוקחים, כאשר נהג חייב להימצא ברכב ולהשגיח על פעולת המערכת.

במילים אחרות, הפער בין ניסוי מפוקח, הפעלה מסחרית של FSD, ושירות רובוטקסי מלא ללא נהג הוא פער רגולטורי, ביטוחי ותפעולי לא קטן. בישראל, עם כבישים צפופים, נהיגה עירונית אגרסיבית, תשתיות לא אחידות וריבוי משתמשי דרך פגיעים, המעבר הזה צפוי לדרוש בדיקות, הגדרות אחריות וחקיקה משלימה.

מאסק: בתוך עשור התחבורה תישען על AI

מאסק חזר בוועידה על הערכתו כי בתוך חמש עד עשר שנים רוב התחבורה תתבסס על בינה מלאכותית. לפי אחד הדיווחים, הוא העריך כי כ־90% מהתחבורה תהיה מונעת בידי מערכות AI. לדבריו, הכיוון ברור: כלי הרכב לא יהיה עוד מכונה שהאדם מפעיל, אלא מערכת חכמה שמסיעה את האדם.

מאסק הסביר כי טסלה בחרה בגישה שונה מזו של חלק ממתחרותיה. במקום להישען בעיקר על לידאר או מכ"ם, החברה מבססת את מערכת הנהיגה שלה על מצלמות ובינה מלאכותית, בדומה לאופן שבו אדם משתמש בראייה כדי להבין את סביבתו. לדבריו, גישה זו צפויה להיות בטוחה יותר מנהיגה אנושית.

במקביל, הדיווחים הבין־לאומיים על התקדמות הרובוטקסי של טסלה מצביעים גם על האתגרים. רויטרס דיווחה כי טסלה מפעילה שירותים אוטונומיים בכמה ערים בטקסס, אך גם ציינה כי לשירות היו קשיים תפעוליים, וכי מאסק ידוע בתחזיות שאפתניות במיוחד לגבי לוחות הזמנים של טכנולוגיות הנהיגה העצמית.

הישראליות של התחבורה החכמה

שרת התחבורה מירי רגב התייחסה בדבריה בכנס למערכת FSD ולתחום הנהיגה האוטונומית, ואמרה כי למערכות אלה עשויה להיות משמעות גדולה בצמצום טעויות אנוש, תאונות דרכים ועומסי תנועה. לדבריה, העומסים עולים למשק הישראלי כ־40 מיליארד דולר בשנה.

ההקשר הישראלי רחב יותר מטסלה בלבד. ישראל נחשבת זה שנים למרכז משמעותי של טכנולוגיות תחבורה חכמה, ראייה ממוחשבת, חיישנים, שבבים לרכב, סייבר לרכב ומערכות ניהול תנועה. מאסק ביקש לחזק את הנקודה הזו כשאמר כי ישראל היא אחת המדינות החדשניות בעולם, וכי היא צריכה להמשיך להיות בחוד החנית.

עם זאת, השאלה המעשית תהיה כיצד ישראל תאזן בין הרצון להיות שדה ניסוי מוקדם לטכנולוגיות תחבורה מתקדמות לבין הצורך לשמור על בטיחות הציבור. הפעלת רובוטקסי אינה רק עניין של תוכנה טובה יותר. היא דורשת הגדרת אחריות במקרה של תאונה, התאמת ביטוח, פיקוח על איסוף מידע, קביעת אזורי פעילות, ניהול תרחישי קיצון ושקיפות לגבי מגבלות המערכת.

מאסק הציג גם חזון רחב יותר שבו רובוטים דמויי אדם יהפכו לחלק מחיי היום־יום, ובינה מלאכותית תגדיל מאוד את התפוקה הכלכלית העולמית. לדבריו, בעתיד יהיו יותר רובוטים תבוניים מבני אדם, והם יוכלו לבצע משימות רבות טוב יותר מבני אדם. אך גם כאן, כמו בתחום הרכב האוטונומי, המרחק בין חזון טכנולוגי לבין יישום בטוח ומפוקח תלוי לא רק בקצב הפיתוח של טסלה, אלא גם ביכולת של מדינות ומוסדות רגולציה לעמוד בקצב השינוי.

הפוסט מאסק: טכנולוגיית הנהיגה של טסלה תגיע לישראל; הרגולציה תהיה מבחן המפתח הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אילון מאסק חשף את Terafab, מיזם חדש לייצור שבבים שיוקם ב־אוסטין, טקסס, ויופעל במשותף בידי טסלה ו־SpaceX, עם זיקה גם לצורכי הבינה המלאכותית של xAI. לפי הדיווחים, מדובר במתחם ייצור מתקדם שאמור לתת מענה לביקוש הגדל לשבבים עבור רכב אוטונומי, רובוטיקה ומחשוב עתיר־ביצועים.

לפי רויטרס, המתחם יכלול שני מפעלי ייצור נפרדים. מפעל אחד יתמקד בשבבים עבור כלי הרכב של טסלה ועבור הרובוט האנושי Optimus. המפעל השני יתמקד בשבבים המיועדים לתשתיות בינה מלאכותית בחלל, כלומר מערכות חישוב שצריכות לפעול בתנאים קיצוניים של חום, קרינה וסביבה חללית.

מאסק הסביר כי הסיבה למהלך היא החשש שלו ממחסור עולמי בכושר ייצור שבבים. לדבריו, קצב ההתרחבות של תעשיית השבבים הקיימת אינו מספיק לצרכים העתידיים של טסלה, SpaceX ו־xAI. לכן, במקום להסתמך רק על ספקיות חיצוניות כמו TSMC, סמסונג ומייקרון, הוא מבקש להקים תשתית ייצור עצמאית שתספק לחברותיו שבבים ייעודיים בקנה מידה גדול יותר.

לפי ההצגה של מאסק, Terafab אינו מוצג כמפעל שבבים רגיל בלבד, אלא כחלק מאסטרטגיה רחבה של אינטגרציה אנכית: תכנון, ייצור והטמעה של שבבים בתוך האקוסיסטם של החברות שבשליטתו. הדגש הוא על שלושה תחומים שבהם הדרישה לכוח חישוב צפויה לעלות במהירות בשנים הקרובות: נהיגה אוטונומית, רובוטיקה דמוית־אדם ומערכות בינה מלאכותית גדולות. רויטרס דיווחה כי מאסק אף טען שהתפוקה המתוכננת של הפרויקט אמורה להגיע בסופו של דבר להיקף של טרה־ואט אחד של קיבולת חישוב בשנה.

במקביל להצגת Terafab בטקסס, מאסק רמז גם לחזון עתידי נפרד לגמרי: תשתית תעשייתית על הירח כחלק ממה שהוא מכנה “עיר צומחת מעצמה” על פני הירח, יעד שלדבריו עשוי להיות בר־השגה בתוך פחות מעשר שנים. לפי Axios, בהצגה הוקרנה גם אנימציה של שיגור לוויינים מבסיס ירחי — ניסוח מדויק יותר מאשר “לוויינים מבוססי ירח” — אך נכון לעכשיו לא פורסמה תוכנית מפורטת או מאושרת למפעל שבבים ירחי, ולכן נכון לראות בכך בשלב זה חזון עתידי כללי ולא פרויקט הנדסי קונקרטי כמו שני המפעלים באוסטין.

הפוסט מאסק מציג את Terafab: מתחם ייצור שבבים חדש בטקסס עבור טסלה, SpaceX ו־xAI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טסלה מפרקת את הצוות שבנה את Dojo – מחשב־העל לאימון בינה מלאכותית שעליו דיבר אילון מאסק כעמוד־תווך בדרך ל־Full Self-Driving. לפי בלומברג, מנהל הפרויקט פיטר בנון עוזב, והעובדים הנותרים יופנו לפרויקטי דאטה סנטר וחומרה אחרים בטסלה. רויטרס מדווחת כי לא הצליחה לאמת עצמאית את הפרטים, והחברות המעורבות נמנעו מתגובה בשלב זה.

הפירוק מגיע אחרי גל עזיבות: כ־20 מאנשי Dojo עזבו כדי להקים את DensityAI – חברת שבבים, חומרה ותוכנה למרכזי נתונים ולרובוטיקה, שהוקמה בידי ראש Dojo לשעבר, גנש ונקטראמננן, יחד עם ביל צ’אנג ובן פלורינג. לפי פרסומים, DensityAI צפויה לצאת מהסתר בקרוב.

שינוי כיוון: מחשב־על ייעודי לשותפויות חיצוניות

על פי הדיווחים, טסלה תגביר את ההישענות על שבבי עיבוד של אנבידיה ו־AMD, ובייצור תיעזר בסמסונג. המהלך מצטרף להסכם אספקה גדול שנסגר בסוף יולי: עסקה בהיקף 16.5 מיליארד דולר עם Samsung Foundry לייצור שבב ה־AI6 הבא של טסלה לשנות ההמשך, שאמור לשרת גם את FSD וגם את הרובוט ההומנואידי Optimus.

הסגירה של Dojo איננה צעד מנותק: כבר בקיץ 2024 הציג מאסק את “Cortex” – אשכול אימון ענק שמוקם במטה טסלה באוסטין, המבוסס בהיקף רחב על GPU-ים של אנבידיה. Cortex הוצג כפתרון “ריאלי־עולם” לאימון על וידאו בקנה מידה עצום.

יתרה מזו, בדברי מאסק בשיחת המשקיעים לרבעון השני (23 ביולי 2025) עלה רעיון “התכנסות” בין קווי השבבים: “לחשוב על Dojo-3 ועל שבב ה־AI6… אינטואיטיבית נרצה למצוא התכנסות שבה זה בעצם אותו שבב” – רמז שבפועל מפחית הצדקה להמשיך שני פיתוחים שונים במקביל.

מה היה Dojo — ולמה זה משמעותי

Dojo הוכרז רשמית ב-AI Day הראשון של טסלה ב-2021, לצד שבב ה-D1 בעיצוב עצמי וארכיטקטורת “טיילים” ייחודית לאימון רשתות על בסיס וידאו מהרכב. בשלב מוקדם הוצהר כי יעבוד “לצד” GPU-ים של אנבידיה, ובהמשך הוזכר שבב D2 שיתקן צווארי בקבוק. כעת, עם פירוק הצוות והסטת מאמץ לשותפויות, נראה שטסלה נוטשת את קו השבבים הייעודי לאימון. (TechCrunch)

ב־2023 פרסמה מורגן סטנלי הערכה פומבית שלפיה Dojo לבדו עשוי להוסיף עד 500 מיליארד דולר לשווי טסלה באמצעות פתיחת זרמי הכנסה כמו רובוטקסי ושירותי תוכנה. לנוכח הסגירה, הערכה זו נראית — לפחות באופן הישיר — פחות רלוונטית.

בין החזון למציאות: רובוטקסי וגזרת הרכב

מאסק מנסה לשכנע משקיעים לראות בטסלה חברת AI ורובוטיקה, לא “רק” יצרנית רכב. ביוני הושק באוסטין פיילוט רובוטקסי מצומצם עם Model Y ומלווה אנושי במושב הקדמי, שזכה לדיווחים על תקריות נהיגה בעייתיות. השבתת Dojo — פרויקט שמאסק תיאר כמיועד “לעיבוד כמויות וידאו עצומות” — מסמנת שינוי טקטי בדרך ליעד הזה.

במקביל, דירקטוריון טסלה אישר בשבוע שעבר חבילת תגמול של כ-29 מיליארד דולר במניות למאסק, תוך הדגשת “מלחמת הכישרונות ב-AI” והצורך לשמור את מאסק ממוקד בטסלה נוכח עיסוקיו הנוספים (xAI וכו’). ההסלמה בתחרות על כוח-אדם בכיר ב-AI היא גם הרקע האסטרטגי לבחירה לרכז מאמץ בקו שבבים אחד (AI5/AI6) ובשותפויות חיצוניות.

מה המשמעויות המעשיות?

1. זמינות עיבוד ואימונים. מעבר מ־Dojo לשותפויות GPU משמעו קיצור סיכונים טכניים והאצה באמצעות חומרה סטנדרטית בקנה מידה תעשייתי — במחיר תלות בספקים חיצוניים ובשרשראות אספקה צפופות. (Reuters)
2. עלויות והיקפים. עסקת סמסונג מספקת עוגן לייצור שבבי AI6 לאורך שנים, אך אינה מחליפה תשתית אימון ייעודית. טסלה תידרש להוכיח שהארכיטקטורה ה”מתכנסת” שלה אכן מתאימה גם לאינפרנס בקצה וגם לאימון במרכזי נתונים. (Reuters)
3. תחרותיות ב-FSD. טסלה מצמצמת פיתוח שבבי אימון ייעודיים בזמן שחברות אחרות — מסטארטאפים ועד ענקיות — משקיעות בפתרונות חומרה ייחודיים ל-AI. מנגד, הסתמכות רחבה על אנבידיה היא גם דרך מהירה ליהנות מדור שבבים חדש (H200/B100 וכו’) בלי לשאת סיכוני פיתוח סיליקון. (Reuters)

ומה הלאה?

בטווח הקצר, טסלה תישען יותר על Cortex ועל ענני GPU סטנדרטיים כדי לאמן את מודלי הנהיגה והרובוטיקה שלה; בטווח הבינוני, מבחן התוצאה יהיה בביצועי תוכנת הנהיגה והשקת שירותי רובוטקסי מסחריים. שאלה פתוחה היא עד כמה יצליחו AI5/AI6 — שבבים שמאסק ציין כי נרצה “אותו שבב” למעשה — לכסות גם אימון וגם אינפרנס במידה מספקת כדי להצדיק ויתור על Dojo. בשלב זה, פרט למבנה העסקה עם סמסונג ולעדכון הכיוון, החברה לא פרסמה תכנון ארוך טווח מפורט.

שורה תחתונה: סגירת Dojo היא פנייה חדה — פחות “חומרה ייעודית של טסלה”, יותר סטנדרטיזציה על GPU-ים, לצד ייצור שבבי AI ייעודיים לרכב ולרובוטיקה בקבלנות חוץ. אם המהלך יקצר זמן לשוק ויחסוך סיכוני סיליקון — ייתכן שהוא יזרז את מימוש חזון ה-AI של טסלה. אם לא — הוא ייזכר כהחמצה של יתרון מבדל שבדיוק לשם כך הוקם Dojo.

אמפמ

כותרת: טסלה סוגרת את Dojo: הצוות פורק, ההשקעה זזה לאנבידיה ולסמסונג
כותרת משנה: אחרי גל עזיבות והקמת DensityAI, טסלה מוותרת על מחשב־העל לאימון וידאו ייעודי; עסקת 16.5 מיליארד דולר עם סמסונג ו־Cortex באוסטין הופכים לעמודי התווך החדשים.
תגים: טסלה, Dojo, בינה מלאכותית, FSD, רובוטקסי, אנבידיה, AMD, סמסונג, שבבים, Cortex, מחשבי על
ביטוי מפתח (Yoast): טסלה סוגרת את Dojo
נרדפים: מחשב־על לאימון, שבבי AI, AI6, AI5, מרכז דאטה, רובוטיקה, נהיגה אוטונומית
SLUG: tesla-shuts-down-dojo-aug-2025

• Reuters
• Tom's Hardware
• Investors
• Statesman
• The Economic Times

הפוסט טסלה סוגרת את פרויקט Dojo: מהלך חד במדיניות ה־AI, מעבר להסתמכות על אנבידיה ושותפות חדשות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

תרחיש 1: השתלטות החזון של אילון מאסק

אילון מאסק, הידוע במיזמים הנועזים שלו, יכול להחדיר חיים חדשים לאינטל. עם הרקורד המוכח שלו בחדשנות וטכנולוגיות משבשות, מאסק יכול למנף את יכולות הייצור המתקדמות של אינטל ואת הכישרון ההנדסי של צוות הפיתוח שלה כדי להאיץ את הפיתוח של שבבים חדישים. במקרה הזה יתמקד מאסק בכמה תחומים מרכזיים:

• בינה מלאכותית ולימוד מכונה: האצת הפיתוח של שבבי בינה מלאכותית כדי להפעיל את הדור הבא של יישומי בינה מלאכותית בחברותיו.
• רכבים אוטונומיים: מינוף המומחיות של אינטל לפיתוח שבבים מתקדמים עבור מכוניות ומערכות אוטונומיות אחרות.
• ממשקים עצביים: בחינת הפוטנציאל של ממשקי מוח-מחשב והתקדמות בפיתוח ישומים אחרים בתחום הנוירוטכנולוגיה.

תרחיש 2: משחק הקונסולידציה של הוק טאן

להוק טאן, מנכ"ל ברודקום, יש היסטוריה של רכישות ענק ושילוב חברות טכנולוגיה גדולות בתוך חברתו. רכישה פוטנציאלית של אינטל עשויה לבסס עוד יותר את מעמדה של ברודקום כמעצמת שבבים עולמית. תחומי מיקוד מרכזיים:

• גיוון: הרחבת סל המוצרים של ברודקום כך שיכלול מגוון רחב יותר של פתרונות בתחום השבבים.
• סינרגיה בתחום עלויות היצור והפיתוח של שבבים: זיהוי ויישום צעדים לצמצום עלויות הפיתוח והיצור של ברודקום לשיפור רווחיות החברה (נקודה חשובה מאד לטאן).
• דומיננטיות שוק: ביסוס עמדה דומיננטית בשוק השבבים העולמי.

תרחיש 3: האינטגרציה האנכית של אפל

אפל, הידועה בגישה המשולבת האנכית שלה, תוכל לרכוש את אינטל כדי להשיג שליטה רבה יותר על שרשרת האספקה ​​שלה ולהפחית את תלותה בספקים חיצוניים. זה יאפשר לאפל לפתח שבבים מותאמים אישית לצרכים הספציפיים שלה, ולבדל עוד יותר את מוצריה. תחומי מיקוד מרכזיים:

• תכנון שבבים מותאמים אישית: פיתוח שבבים מתקדמים מותאמים אישית עבור מכשירי iPhone, iPad, Mac ומכשירי אפל אחרים.
• הבטחת שרשרת אספקה: הבטחת אספקה ​​אמינה של שבבים והפחתת התלות בספקים חיצוניים.
• AI ולימוד מכונה: האצת הפיתוח של תכונות ומוצרים של אפל המונעים ע"י בינה מלאכותית.

בעוד שהתרחישים הללו הם דמיונים ואינם מסתמכים על מידע כלשהו, מאחורי כל אחד מהם יש הגיון עסקי והיתכנות מעשית לאור הנסיון של שלוש חברות טכנולוגיה מצליחות אשר מאחורי כל אחת מהן עומד מוביל עסקי ואיש חזון שיכול למנף את הנכסים של אינטל ביחד עם הנכסים הקיימים של חברתו כדי להצעיד את אינטל לעתיד חדש ומבטיח יותר.

הפוסט מה יקרה לאינטל? שלוש תחזיות דמיוניות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אילון מאסק, מייסד xAI, מתכנן להרחיב את מחשב-העל Colossus של החברה ליותר ממיליון מעבדי GPU, כך מדווח ה-Financial Times. ההתרחבות תהפוך את Colossus לאחד ממחשבי-העל החזקים בעולם, אך היא תלויה בהשקעות משמעותיות ובזמינות של אספקה ותשתיות.

כיום, Colossus כבר מפעיל מעל 100,000 מעבדי H100 מבית Nvidia, והחברה מתכננת להכפיל את המספר הזה בטווח הקרוב, מה שיהפוך אותו למחשב-העל הגדול ביותר הממוקם במבנה יחיד. לשם כך, xAI משתפת פעולה עם Nvidia, Dell ו-Supermicro. בנוסף, עיריית ממפיס שבטנסי, שם ממוקם Colossus, הקימה צוות ייעודי לתמוך בפרויקט.

לא ברור אם החברה תשתמש במעבדים מהדור הנוכחי (Hopper) או מהדור הבא (Blackwell), אשר צפויים להציע שיפור משמעותי בביצועים. עם זאת, הצורך ברכישת מאות אלפי מעבדי GPU, הנחשבים למבוקשים מאוד, מהווה אתגר מרכזי. כמו כן, נדרשת תשתית מורכבת שתאפשר למיליון מעבדי GPU לעבוד יחד באופן יעיל.

השקעות עתק

ההשקעה בפרויקט עצום כזה צפויה להגיע לעשרות מיליארדי דולרים, בהתחשב בעלויות הגבוהות של מעבדי ה-GPU והתשתיות הנדרשות עבור קירור ואספקת חשמל. xAI גייסה עד כה כ-11 מיליארד דולר השנה והוסיפה לאחרונה 5 מיליארד נוספים, כאשר שווי החברה נאמד ב-45 מיליארד דולר.

בשונה מחברות מתחרות כמו OpenAI הנתמכת על ידי מיקרוסופט, ו-Anthropic שנתמכת על ידי אמזון, xAI בונה את התשתית שלה באופן עצמאי. גישה זו ממקמת את החברה בתחרות גבוהה על רכישת חומרה מתקדמת, אך ההשקעות האסטרטגיות של xAI עשויות להעניק לה יתרון על מתחרותיה.

למרות ההתקדמות המרשימה, הפרויקט ספג ביקורת על היעדר אישורי תכנון והשפעתו על רשת החשמל האזורית. החברה פועלת להתמודד עם החששות באמצעות טכנולוגיית Tesla Megapack המיועדת לנהל את הדרישות האנרגטיות.

בעוד Colossus זוכה להערכה כבסיס טכנולוגי פורץ דרך, המוצר המסחרי המרכזי של xAI, Grok, עדיין מפגר מבחינת יכולות וקהל משתמשים בהשוואה למתחרים כמו ChatGPT ו-Gemini. עם זאת, משקיעים רואים ב-Colossus הוכחה ליכולתה של xAI להוביל חדשנות טכנולוגית במהירות גבוהה.

הפוסט אילון מאסק מתכנן להרחיב את מחשב-העל xAI למיליון מעבדי GPU של אנבידיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת מובילאיי (נסד"ק: MBLY) פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי שהסתיים ב-28 בספטמבר 2024. ההכנסות ברבעון זה ירדו ב-8% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, והסתכמו ב-486 מיליון דולר, בעיקר בשל ירידה של 9% בנפחי EyeQ. עם זאת, ההכנסות צמחו ב-11% בהשוואה לרבעון השני של 2024. למרות הירידה בהכנסות, תחזית ההכנסות לשנה כולה נותרה ללא שינוי.

הרווח הגולמי עמד על 237 מיליון דולר, ירידה של 13% מהשנה שעברה, בעיקר בשל עלייה בעלויות הקשורות לדור חדש של EyeQ. המרווח הגולמי ירד לכ-49%. הוצאות תפעוליות עלו, בעיקר בשל ירידת הערך של המוניטין שנגרמה כתוצאה מירידה בשווי השוק של החברה.

הרווח המדולל למניה (GAAP) עמד על הפסד של 3.35 דולר, בעוד שהרווח המדולל המתואם (Non-GAAP) היה 0.10 דולר. הפסד GAAP נגרם בעיקר בשל הפסד שאינו במזומן עקב ירידת ערך של מוניטין בשווי 2.7 מיליארד דולר.

מנכ"ל מובילאיי, פרופ' אמנון שעשוע אמר: "אנו ממשיכים להתמקד ביעדים האסטרטגיים המרכזיים לשנתיים הקרובות, לרבות חיזוק עמדתנו בשוק ה-ADAS מחוץ לסין והעמקת שיתופי הפעולה עם לקוחות מובילים."

במהלך שיחת הרווחים של מובילאיי לרבעון השלישי של 2024, התייחס פרופ' אמנון שעשוע, נשיא ומנכ"ל החברה, לתחום הרובוטקסי ולתחרות מול טסלה. להלן ציטוטים מרכזיים מדבריו:

על תחום הרובוטקסי, אומר שעשוע: "אנו ממשיכים להתקדם בפיתוח טכנולוגיות הרובוטקסי שלנו, עם דגש על שיתופי פעולה עם מפעילים גלובליים. הגישה שלנו מתמקדת במתן פתרונות טכנולוגיים מתקדמים, תוך הבנה שהאתגר המרכזי הוא לא רק טכנולוגי, אלא גם עסקי."

על התחרות מול טסלה: "אנו מודעים לתחרות בשוק, במיוחד מול חברות כמו טסלה האסטרטגיה שלנו שונה; אנו מתמקדים בשיתופי פעולה עם יצרניות רכב ומפעילים, ומציעים פתרונות מודולריים המותאמים לצרכים מגוונים." שעשוע הדגיש את מחויבותה של מובילאיי להמשיך ולהוביל בתחום הנהיגה האוטונומית, תוך התאמה לצרכים המשתנים של השוק והלקוחות.

הפוסט "הגישה של מובילאיי לתחום הרובוטקסי שונה מאוד מזה של טסלה" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טסלה גייסה מומחה לייצור חדש, ג'ון פול דאלי, מתעשיית השבבים לסייע בשיפור הייצור של סוללות בגיגה-מפעל שלה בטקסס.

כידוע, טסלה מבקשת לשלוט בכמה שיותר רכיבים במכונית לרבות שבבים. במהלך השנים האחרונות, טסלה החלה להעלות את ייצור תאי הסוללה שלה – עסק חדש עבור יצרנית הרכב. טסלה חשפה טכנולוגיית תאי סוללה חדשה המאפשרת פורמט תא גדול יותר בשמו 4680.

טסלה הצליחה להגביר את הייצור כדי לתמוך בייצור ה-Model Y בגיגה-מפעל טקסס, ולאחרונה, החליפנ את קו הייצור ה-4680 שלו כדי לייצר גרסה חדשה של תא הסוללה עבור ה-Cybertruck. עם זאת הדיווחים מציינים כי טסלה נתקלת בבעיות בייצור האלקטרודות היבשות של הסוללה החדשה. בחברה אומרים שהתקלה לא תשפיע על רוכשי המכוניות משום שיש לטסלה מלאי של סוללות המספיק לשבועות.

הפוסט טסלה מגייסת מומחה מענף השבבים כדי לסייע לה בייצור סוללות לרכב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לאחר הדויווח בשבוע שעבר לפיו כי טסלה יכולה להוביל את התעשייה בבניית כלי רכב חשמליים אוטונומיים לחלוטין, מסתבר ש-TSMC היא שחקנית המפתח. היא מייצרת שבבי FSD חדשים עבור טסלה, מה שהופך את "המוח" של כלי רכב חשמליים לחכם יותר.

TSMC מעולם לא הגיבה על לקוחות בודדים ושמועות בשוק. עם זאת, בפורום הטכנולוגיה הקודם של TSMC בצפון אמריקה, נראה כי בכירי טסלה חלקו את המקרה המוצלח של שיתוף פעולה עם TSMC, ששכנע את התעשייה בקשר בין שיתוף הפעולה של שתי החברות בשבבים מתקדמים.

על פי מקורות בתעשייה, ה-FSD הישן של טסלה מיוצר בתהליך 14 ננומטר של סמסונג, והוא ישודרג לתהליך 7 ננומטר של סמסונג, והיא שוקלת לשדרג ל-5 ננומטר. בשל שדרוגי תכנון והתחשבות מקיפה באיכות הייצור ההמוני והרחבת היקף הייצור, היא נחושה לעבור לייצור תהליכי 5 ננומטר (כולל 4 ננומטר) של TSMC, וסמסונג תייצר שבבים וזיכרון ישנים לתמיכה חלקית.

לאחרונה, הרבה נתונים זרים וזרים הראו כי שבב ה- FSD החדש של טסלה מוכנס בהדרגה למודל Y ולדגמי מכוניות אחרים. הנתונים של כמה מודל Y שנמכרו בטקסס מראים כי הוא יכול לתמוך FSD HW4 האחרון עד סוף מאי השנה. בנוסף, על פי אתר מידע המכירות של טסלה בארה"ב, מספר קטן של דגמי Model X הנמכרים במיאמי תומכים ב-FSD HW4 האחרון.

מאסק אמר בעבר בשיחת משקיעים כי עלות השדרוג מ-HW3 ל-HW4 היא משמעותית. לאחר שמאסק הכריז כי טסלה צפויה להגיע לנהיגה אוטומטית מלאה בהמשך השנה לכל המוקדם, התעשייה אופטימית כי המכוניות האוטונומיות לחלוטין של טסלה יעוררו באופן בלתי נמנע גל חדש של מומנטום קנייה, ויזריק מומנטום חזק לעסקי הרכב של TSMC.

TSMC גם בטוחה למדי בהכנסת תהליך הייצור המתקדם שלה ליישומי רכב. ז'אנג שיאו-צ'יאנג, סגן נשיא בכיר לפיתוח עסקי, חשף לאחרונה כי לקוחות רכב להוטים לקדם טכנולוגיית תהליכים של 3 ננומטר. לכן, TSMC השיקה את פתרון N3AE ללקוחות לתכנון ושימוש, אשר יסייע ללקוחות לקצר את זמן היציאה לשוק בשנתיים עד שלוש.

הפוסט טסלה עוברת מסמסונג ל-TSMC לייצור שבבים לרכבים אוטונומיים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מנכ"ל טסלה אילון מאסק הכריז על התקדמות משמעותית בפרויקט המרכזי של טסלה, הנהיגה האוטונומית המלאה (FSD), שמטרתה להפוך רכבים לאוטונומיים לחלוטין. לאחר שעבדה על הטכנולוגיה מספר שנים ונתקלה במספר מכשולים, מנכ"ל החברה, אילון מאסק, חושב שה-FSD תגיע לרחובות כבר במהלך 2023. התחזית הזו הגיעה במהלך נאום מרכזי וירטואלי בכנס העולמי לאינטיליגנציה מלאכותית בשנחאי. מאסק אמר שהוא מאמין שטסלה "קרובה מאוד להשגת נהיגה אוטונומית מלאה ללא פיקוח אנושי". הוא מניח שהטכנולוגיה תגיע לרכבים שייוצרו עוד לפני סוף השנה.

למרות זאת, מאמר שפורסם באתר TOM HARDWARE מציין שיש לקחת את תחזיות FSD של מאסק בספקנות. מאסק הציג לוחות זמנים ל-FSD שהתבררו כמופרזים. שנתיים לאחר שהציג את הרעיון של FSD עם Autopilot 2.0 ב-2016 (ומכר אותו ללקוחות במחיר של 3,000 עד 5,000 דולר לכל אחד), טסלה הסירה את האפשרות מדפי ה-Design Studio שלה. ה-FSD הושהתה ל-2020 אך לעולם לא הגיעה באמת. ב-2021, היצרנית של רכבים חשמליים הציגה מנוי חודשי של 200 דולר שישחרר את ה-FSD אם תרכוש עדכון חומרה של 1,500 דולר. שנתיים לאחר מכן, הטכנולוגיה הייתה מוכנה להתגלגל, אך לא הגיעה מעבר לקבוצה מוגבלת של משתמשים לבדיקה.

שטסלה נשארה מחויבת לרמה גבוהה יותר של נהיגה אוטונומית כל הזמן, . מי שתושפע מהתהליך הינה יצרנית הרכב רצדס-בנץ שהפכה ליצרנית הרכב הראשונה שקיבלה תעודת רמה 3 בקליפורניה בחודש שעבר. בעוד שטסלה מתכננת להציע נהיגה אוטונומית ברמה 4 או 5, מרצדס בנץ למדה לאורך השנים שהתחלה קטנה ועבודה משם עשוייה להיות אסטרטגיה בטוחה יותר – אם כי זו לא בהכרח האסטרטגיה שטסלה (או מאסק, באותו מידה) מכירה.

הפוסט אילון מאסק: טסלה תציג עוד השנה מכונית אוטונומית לחלוטין הופיע לראשונה ב-Chiportal.