נשיא ארה״ב דונלד טראמפ קרא ב־16 במרץ 2026 למדינות נוספות להצטרף למאמץ לאבטח מחדש את מצר הורמוז, לאחר שאיראן פעלה לסגור בפועל את המעבר בתגובה לתקיפות אמריקניות־ישראליות. לפי רויטרס, דרך המצר עוברת בדרך כלל כחמישית מהסחר העולמי בנפט ובגז טבעי נוזלי, אך כמה מבעלות בריתה של וושינגטון, בהן גרמניה, ספרד ואיטליה, כבר הבהירו שאין להן כעת כוונה להצטרף למבצע ימי באזור. במקביל הזהיר ראש ארגון הספנות הבינלאומי כי ליווי צבאי לא יעניק “ערבות של 100%” למעבר בטוח, ולכן גם אם תוקם קואליציה, פתרון מהיר עדיין אינו מובטח.

המהלך הדיפלומטי והצבאי הזה מתרחש לאחר שארה״ב תקפה בימים האחרונים יותר מ־90 יעדים צבאיים באי ח׳ארג, מרכז יצוא הנפט העיקרי של איראן, תוך השארת תשתיות הנפט עצמן שלמות. טראמפ אף איים לשקול תקיפות נוספות אם איראן תמשיך לפגוע בתנועת האוניות במצר. מבחינת שוקי הסחורות והלוגיסטיקה, עצם העימות סביב ח׳ארג והורמוז מספיק כדי לשמור את רמת הסיכון גבוהה, גם בלי חסימה מלאה וארוכת טווח.

האפקט על תעשיית השבבים

בדרום קוריאה כבר מזהירים מפני שיבוש באספקת חומרי ייצור מרכזיים לתעשיית הסמיקונדקטור, ובראשם הליום, חומר שאין לו תחליף מעשי בתהליכי ייצור שבבים. במקביל, השיבוש בייצור הגז הטבעי בקטר כבר הקפיץ את מחירי ההליום בשוק הספוט, כאשר לפי רויטרס המחירים הוכפלו מאז תחילת המשבר. קטר הפיקה ב־2025 קרוב לשליש מההיצע העולמי, ולכן כל עצירה בשרשרת ה־LNG שלה מורגשת מיידית גם בקווי הייצור של שבבים, ציוד רפואי וחלל.

גם שכבת חומרי הביניים הפטרוכימיים מתחילה להיסדק. חברת Formosa Petrochemical מטייוואן הודיעה על force majeure בחלק ממוצריה בעקבות עיכובים באספקת חומרי הזנה שנגרמו מהשיבושים בהורמוז, ובין המוצרים שנפגעו נמנים אתילן ופרופילן. בנפרד דיווחה רויטרס כי יצרניות פטרוכימיה באסיה נערכות להאטת פעילות ולצמצום קצבי ייצור, בעוד שמרווחי הנפטא זינקו לשיא של ארבע שנים. מבחינת תעשיית האלקטרוניקה, אלו אותות מוקדמים לכך שהפגיעה אינה מסתכמת בדלק יקר יותר, אלא חודרת גם לשרשרת חומרי הגלם שממנה נגזרים פלסטיקים, כימיקלים ותשומות ייצור תעשייתיות.

התמונה הכוללת ברורה: גם אם חלק מהמכליות מתחילות לשוב בהדרגה למעבר, השוק עדיין מתמחר סיכון מתמשך. בנקי השקעות כבר העלו תחזיות למחיר הנפט, וחברות לוגיסטיקה וספנות נערכות למסלולים חלופיים, עיכובים ועלויות ביטוח גבוהות יותר. עבור תעשיית השבבים, המשמעות היא שילוב מסוכן של אנרגיה יקרה יותר, חומרים קריטיים בלחץ, ועלייה בסיכון לשיבושי אספקה באסיה – בדיוק באזור שבו מרוכזים חלקים גדולים מהייצור העולמי.

הפוסט טראמפ מבקש קואליציה לאבטחת הורמוז, ותעשיית השבבים חוששת מפגיעת שרשרת אספקה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל עשויה לחזור למחשבי אפל כבר ב־2027 – אבל מהצד של הייצור, לא כמעבד "אינטל אינסייד". על פי תחזית חדשה של אנליסט שרשרת האספקה מינג־צ’י קואו, אינטל עשויה להפוך לספקית פאונדרי מתקדמת עבור אפל ולהיות אחראית על ייצור מעבדי ה־M הבסיסיים של החברה, החל מאמצע 2027, אם לוחות הזמנים הטכניים יישמרו.

קואו כתב ברשת X כי הסיכויים של אינטל להפוך ל"advanced-node supplier" של אפל "השתפרו משמעותית" בשבועות האחרונים, על בסיס סקרי תעשייה עדכניים שביצע. לדבריו, בין אפל לאינטל נחתם כבר הסכם סודיות (NDA) שבמסגרתו אפל רוכשת את ערכת הפיתוח (PDK) לגרסת 0.9.1GA של תהליך הייצור 18AP של אינטל. כעת ממתינים בקופרטינו לגרסאות PDK ‎1.0/1.1, שאמורות להגיע ברבעון הראשון של 2026. אם אינטל תעמוד ביעדים, היא עשויה להתחיל לספק לאפל את מעבדי ה־M הנמוכים בסדרה, המיוצרים בתהליך 18AP, כבר ברבעון השני או השלישי של 2027 – אך קואו מדגיש שהכל תלוי בשאלה עד כמה יעבור שלב ה־PDK המלא בצורה חלקה.

כל עסקה כזו תהיה טעונה בסמליות: אינטל, שהחמיצה בעבר את ההזדמנות לספק שבבים לאייפון הראשון, צופה כיום מהצד על עידן Apple Silicon – שבו אפל מתכננת את מעבדיה בעצמה ומסתמכת על TSMC הטיוואנית כקבלנית ייצור למעבדי iPhone, iPad ו־Mac. אם אינטל תיכנס לתמונה כפאונדרי נוסף, היא לא תחזור למעמד של ספקית מעבדים "מדף" לאפל, אלא תהפוך לשותפת ייצור על גבי תכנון ARM קנייני של אפל.

קואו מציע גם זווית גיאו־פוליטית: לדבריו, שיתוף פעולה עם אינטל יאפשר לאפל להציג בפני ממשל טראמפ מחויבות מחודשת ל"Buy American", באמצעות הסטת חלק משרשרת האספקה חזרה לחברות אמריקניות. מנקודת המבט של אינטל, עסקה עם אפל על צומת 18AP יכולה לסמן שהחברה יוצאת מן התקופה הקשה שלה בפאונדרי, ומסוגלת להתחרות שוב בצמתי ייצור מתקדמים מול TSMC. קואו אף מעריך שאם התהליך יצליח, גם הצמתים הבאים של אינטל – 14A ומעבר לו – יוכלו למשוך הזמנות נוספות מאפל ומלקוחות Tier-1 נוספים ולצבוע באור ורוד יותר את תחזית החברה לשנים הבאות.

בשלב זה מדובר עדיין בתחזית אנליסט, לא בהודעה רשמית מאפל או מאינטל. השאלות הפתוחות רבות: האם אפל תרצה לפצל בפועל את ייצור משפחת ה־M בין TSMC לאינטל, האם היא תסתפק בהעברת הדגמים הבסיסיים בלבד לפאונדרי האמריקני, ומה תהיה המשמעות של מהלך כזה מבחינת עלות, סיכון טכנולוגי וגמישות תכנונית. אבל עצם העובדה שלקראת סוף 2025 מדבר אחד האנליסטים המקושרים ביותר בשוק על "התקרבות" בין אפל לאינטל – הפעם סביב צמתי ייצור מתקדמים – מראה עד כמה המפה הגלובלית של תעשיית השבבים עדיין גמישה ופתוחה לשינויים.

הפוסט אפל תשוב לייצר שבבים באינטל, בטכנולוגית 18A כבר ב־2027 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בסופה של פגישה מטלטלת הסכימה אינטל להמיר סכום משמעותי לו היתה זכאית כמענק במסגרת חוק CHIPSACT בהעברת 9.9% ממניות החברה בתמורה לסכום שהיה קרוב לסכום שהיתה יכולה ללא הענקת בעלות לממשלת ארה"ב. רבים רואים בכך סימן לחולשתה של אינטל אך יש צדדים נוספים למטבע. כמה אנסליסטים לא מהססים להגדיר  את החלטתה של אינטל כתמרון חכם המשקף אסטרטגיה מחושבת של הנהגת אינטל להבטיח הון, ליישר קו עם אינטרסים לאומיים ולמצב את עצמה מחדש במרוץ העולמי של מוליכים למחצה כנגד הענקיות מהמזרח TSMC וסמסונג.

חוק ה- CHIPSACT שאושר באוגוסט 2022, נועד להחיות את ייצור השבבים באמריקה. החוק מציע שך של  52 מיליארד דולר בסובסידיות לחברות שיבנו מפעלי יצור (פאבים) על אדמת ארה"ב. רבים הניחו כי המענקים הללו יוזרמו בצורה צהירה ופשוטה לכל מי שמוכיח כי אכן בכוונתו להקים מפעל ליצור שבבים בארה"ב אך המציאות מורכבת הרבה יותר.

ממשלת ארה"ב ביקשה מכל חברה שרצתה להנות מהמענקים הנדיבים לספק לה מידע רב על כוונותיה בהקמת המפעלים וקשרה את התשלומים עם אבני דרך שיש לעמוד בהם.

אינטל, שבעבר הייתה המובילה הבלתי מעורערת בחדשנות שבבים, התמודדה לאחרונה עם עיכובים בבניית המפעל באוהיו, מועדי יעד של מוצרים שהוחמצו והפסד רבעוני היסטורי בשנת 2023. כל אלה עוררו ספקות בלב אנשי הממשל בדבר יכולתה של אינטל לעמוד בהבטחותיה.

אך כעת פני השטח התהפכו. במסגרת הסכם מתוקן, הבטיחה אינטל קבלת  5.7 מיליארד דולר באופן מיידי על ידי המרת מענקים שלא סופקו למניות וכן  3.2 מיליארד דולר נוספים שהגיעו ממשרד ההגנה, כחלק מתוכנית שמטרתה לחזק את הביטחון הלאומי באמצעות השקעה בטכנולוגיות קריטיות.

סכום הכולל בסך 8.9 מילארד דולר הוא שנתן לממשלת ארה"ב כמעט 10% ממניות החברה. חשוב לציין, כי מניות אלו אינן מעניקות זכות הצבעה ומחויבות להתיישר עם החלטות הדירקטוריון של אינטל, תוך שמירה על האוטונומיה של החברה.

מדוע המהלך של אינטל הוא חכם ולא נואש

במבט ראשון, מסירת הון עצמי בתמורה למענק עשויה להיראות כוויתור. אך הנהלת אינטל ראתה הזדמנות להפוך עיכוב בירוקרטי לניצחון אסטרטגי שמעניק לה כמה יתרונות חשובים:

1. נזילות מיידית ללא חוב: אינטל נמנעה מהנפקת אג"ח או דילול מניותיה באמצעות הנפקות ציבוריות. במקום זאת, היא קיבלה גישה למיליארדי דולרים במזומן ללא תשלומי ריבית או תנודתיות בשוק.

2. יישור אסטרטגי עם וושינגטון: על ידי קבלת פנים לממשלת ארה"ב כבעלת מניות, אינטל חיזקה את תפקידה כאבן הפינה של ריבונות הטכנולוגיה האמריקאית. יישור זה יכול לשחרר תמריצים עתידיים, חוזי הגנה ורצון טוב פוליטי.

3. שינוי תדמית: במקום להיראות כחברה הזקוקה לחילוץ, אינטל מיצבה את עצמה כשותפה פטריוטית בשיקום תשתית המוליכים למחצה של אמריקה. הנרטיב עבר מחילוץ לשיתוף פעולה נועז.

4. שליטה נשמרת: אחזקות הממשלה מגיעות ללא ייצוג דירקטוריון וללא כוח הצבעה. אינטל מקבלת את ההון והאמינות – מבלי לוותר על שליטה.

5. יתרון תחרותי חדש: מרוץ השבבים העולמי נשלט זה מכבר על ידי TSMC של טייוואן וסמסונג של דרום קוריאה, שתיהן עקפו את אינטל בייצור צמתים מתקדם. אך מתחים גיאופוליטיים ופגיעויות בשרשרת האספקה ​​חשפו סדקים בדומיננטיות שלהן.

העסקה החדשה של אינטל מעניקה לה יתרון ייחודי: אינטל נהנית כעת מגיבוי אסטרטגי ארוך טווח ועמוק מממשלת ארה"ב – דבר שמתחרותיה אינן יכולות להשתוות לו. זה לא רק מחזק את מעמדה בשווקים המקומיים אלא גם הופך אותה לשותפה מועדפת לפרויקטים בתחומי הביטחון, התעופה והחלל ותשתיות קריטיות.

הפוסט עסקת אינטל טראמפ – האם מדובר בהימור אסטרטגי או בצעד נואש הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במהלך חסר תקדים, החליטה השבוע ממשלת ארה"ב לרכוש אחזקה פסיבית של 9.9% באינטל, בשווי 8.9 מיליארד דולר. על פי ההסכם בין אינטל לממשל טראמפ, הממשלה לא תחזיק במושב בדירקטוריון או בזכויות ניהול אלא תהיה משקיעה פסיבית. עם זאת, העסקה כוללת צו לחמש שנים המאפשר רכישה של 5% נוספים מהמניות אם יחידת מפעלי היצור של אינטל ירדו למתחת ל-51% בבעלות אמריקאית.

מדוע זה קרה?

צעדה של ממשלת ארה"ב מייצג שינוי משמעותי: ארה"ב עוברת לראשונה מהענקת סובסידיות מסורתיות, להשקעה מגובת הון עצמי בחברות טכנולוגיה פרטיות. זוהי אסטרטגיה מאד לא טיפוסית לממשל האמריקאי ומהווה שינוי פרדיגמה במדיניות התעשייתית של ממשל הרפובליקאי המאמין בדרך כלל בכלכלה חופשית ללא התערבות ממשלתית. .

השינוי במדיניות הממשל האמריקאי מהווה לפני הכל הוכחה חותכת לחשיבות תעשיית הסמיקונדקטור לעולם המערבי בכלל ולארה"ב בפרט. אינטל היא החברה היחידה שבסיסה בארה"ב ומסוגלת גם לפתח וגם לייצר שבבי סיליקון מתקדמים. ע"י הפיכתו לבעל המניות הגדול, הממשל האמריקאי מבטיח  התאמה רבה יותר בין מטרות הביטחון הלאומי של ארה"ב לבין שאיפות ייצור שבבים מקומיות.

אינטל שבשנים האחרונות החלה לפגר בטכנולוגיות יצור אחרי הענקיות האסיאתיות TSMC וסמסונג ובתחום הבינה המלאכותית אחרי אנבידיה ו AMD זוכה כעת לגיבוי ממשלתי המעניק לה מרחב נשימה כדי לבנות מחדש את יכולות היצור הדרושות לשוק השבבים המתקדם במהירות ומחליף טכנולוגיה כמעט כל שנתיים.

לצד היתרון הגדול, העובדה שממשלת ארה"ב היא בעלת המניות הגדולה ביותר באינטל, עלולה ליצור סיכון של פוליטיזציה בקבלת החלטות עסקיות או ניכור מצד שותפים בינלאומיים. אינטל עצמה הזהירה כי העסקה עלולה לפגוע במכירות הבינלאומיות שלה, במיוחד באסיה. (בהתחשב בהסתמכותה הכבדה על שווקים זרים – 76% מהכנסותיה בשנת 2024 הגיעו מחוץ לארה"ב, כולל 29% מסין).

לסיכום ניתן לומר כי שבבי סיליקון מניעים את העידן הדיגיטלי ומהווים כיום את התחום הטכנולוגי החם והחשוב ביותר. אחזקת ממשלת ארה"ב ב-9.9% מאינטל, היא יותר מהשקעה – היא מייצגת נקודת מפנה במדיניות התעשייתית, ומהווה הוכחה חותכת לחשיבות שבבי הסיליקון הנמצאים כיום בצומת מרכזית בין טכנולוגיה, כלכלה וביטחון לאומי כפי שלא היו מעולם.

הפוסט מה הביא את ממשל טראמפ להשקיע 9 מילארד דולר באינטל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נשיא ארה״ב דונלד טראמפ אמר כי בכוונתו להטיל מכסים על יבוא מוליכים למחצה “בשבוע ובשבוע שלאחריו”, והוסיף שהשיעור עשוי להגיע עד 200%–300%. דבריו מגיעים לאחר שהצהיר בשבוע שעבר על כוונה למכס של 100% עם פטורים אפשריים לחברות שמייצרות בארה״ב.

לצד ההחמרה המסתמנת, טראמפ חתם על צו מנהלי המאריך את ההפוגה בהעלאות המכס על סין ב-90 יום נוספים – עד תחילת נובמבר – כדי לאפשר המשך מו״מ.

העלאת מכסים חדה על שבבים עשויה:

• להעלות את עלות הרכיבים המיובאים למחשבים, סמארטפונים, רכב חכם ותעשייה – ולחלחל למחירי מוצרי קצה.
• לייצר עידוד לרילוקליזציה של ייצור שבבים ואלקטרוניקה לארה״ב, כפי שניכר בגל הכרזות תעשייתיות, למשל ב-GE Appliances שמזיזה קווי ייצור מסין ומקסיקו ומשקיעה מעל 3 מיליארד דולר במפעלים בארה״ב.
• להחריף את אי-הוודאות בשרשראות האספקה: נרשם שיא היסטורי בתנועת המכולות בנמל לוס אנג׳לס ביולי, כשיבואנים “מקדימים סחורות” לפני העלאות מכס.

• מסגרות המכס על שבבים טרם פורסמו רשמית, אך הנשיא מצהיר שיגיעו תוך שבוע-שבועיים וייתכנו שיעורים חריגים של 200%–300%.
• מכסי הפלדה והאלומיניום המורחבים נכנסים לתוקף 18 באוגוסט.
• ההפוגה עם סין הוארכה עד תחילת נובמבר.

מה הלאה: השוק עוקב אחרי נוסח ההכרזה הרשמי על שבבים (מיוחס לביטחון לאומי במסגרת חקירות מסחר), אחרי תגובות נגד של שותפות סחר, ואחרי האם העלייה בעלויות תחלחל ל-CPI בספטמבר-אוקטובר. בינתיים, הסיכון המרכזי הוא זחילה אינפלציונית לצד פערי זמינות ברכיבים.

הפוסט טראמפ מאיים על יבוא שבבים: מכסים “תוך שבוע-שבועיים”, עשויים להגיע עד 300% הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בעיצומם של צעדי מיסוי אגרסיביים מצד ממשל טראמפ, הודיעה ממשלת מלזיה כי הצליחה להבטיח פטור מתשלום מכס על יצוא שבבים ותרופות לארצות הברית – מהלך שעשוי להציל את אחד מענפי הייצוא המרכזיים של המדינה.

ממשל ארה"ב הודיע כי יטיל מכס בגובה 19% על מרבית המוצרים המיובאים ממלזיה החל מה־8 באוגוסט. מדובר בשיעור נמוך לעומת מכס של 25% שנשקל קודם לכן. עם זאת, שר הסחר של מלזיה, טנקו זפרול עזיז, מסר כי ענף השבבים והפרמצבטיקה ימשיכו ליהנות מפטור מלא.

"נכון לעכשיו, היצוא של מוצרים פרמצבטיים ושבבים נותר ב־0% מכס," אמר השר במסיבת עיתונאים בקואלה לומפור.

תחום השבבים מהווה את לב תעשיית הטכנולוגיה של מלזיה ואחד ממנועי הצמיחה המרכזיים שלה – במיוחד לאור חשיבותו בשרשרת האספקה הגלובלית של אלקטרוניקה ומערכות בינה מלאכותית. ההחרגה מהמכס נחשבת להישג משמעותי עבור קואלה לומפור, שמובילה מאמץ מתמשך לשימור מעמדה בשוק העולמי.

לצד זאת, הוסיף השר כי ארה"ב פתוחה לשקול פטורים נוספים גם עבור יצוא קקאו, גומי ושמן דקלים, אך טרם הושג הסכם סופי בעניין.

בנוגע לתחום התרופות, ציין עזיז כי הפטור ממס ימשיך לאפשר אספקה שוטפת של תרופות חיוניות לשוק האמריקני, מבלי לפגוע ברווחיות היצרנים המקומיים.

עוד הבהיר השר כי מלזיה לא הסכימה לדרישות מצד ארה"ב בנושאים רגישים כגון הקלה בתנאי אישור מוצרים חלאל, ביטול מיסוי על אלכוהול וטבק, או הסרת מגבלות החזקות זרות בסקטורים אסטרטגיים.

לעומת זאת, הוא ציין כי לא התקבלה כל בקשה מצד ארה"ב לאספקה בלעדית של מתכות נדירות – משאב חיוני בתעשיות אנרגיה וטכנולוגיה מתקדמת – והבהיר כי מלזיה לא מחויבת בשלב זה להסכם בנושא.

הפטור שניתן לתעשיית השבבים המלזית עשוי להשפיע גם על השווקים הגלובליים, במיוחד על רקע המאבק הכלכלי בין ארה"ב לסין, אשר שולטת כיום בכ־90% מקיבולת העיבוד של מינרלים קריטיים.

הפוסט הקלות במלחמת הסחר: מלזיה הצליחה לפטור שבבים ותרופות מהמכסים האמריקניים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

על רקע הצהרתו של נשיא ארה״ב דונלד טראמפ כי בכוונתו להטיל מכסים חדשים על שבבים ותרופות עד ה־1 באוגוסט, מעריכים אנליסטים בבית ההשקעות Wedbush כי ייתכן שעמדתו תתמתן. בהודעה ששלחו ללקוחותיהם ביום רביעי, ציינו האנליסטים בראשות דן אייבס כי ממשל טראמפ שואף לחתום על הסכמי סחר רחבים – לרבות עם סין, יפן והודו – מבלי לשנות באופן דרמטי את הסביבה התחרותית של חברות הטכנולוגיה הגדולות.

האנליסטים הפנו את תשומת הלב לכך שחברת אנבידיה (Nvidia) הודיעה בתחילת השבוע כי קיבלה הבטחה מהממשל האמריקני לרישיונות שיאפשרו לה לחדש את מכירת שבבי ה-AI מסוג H20 לסין. מדובר למעשה בצעד אחורה מהמגבלות שהוטלו לאחרונה על ידי הממשל בניסיון לבלום את שאיפותיה של בייג'ינג בתחום הבינה המלאכותית. לדברי האנליסטים, מדובר בהתפתחות חיובית אסטרטגית עבור כלל ענף הטכנולוגיה.

עם זאת, מניית חברת הציוד לשבבים ASML צנחה ביותר מ־8% ביום רביעי, לאחר שהחברה הודיעה כי אינה יכולה להבטיח צמיחה בשנת 2026, בשל אי־ודאות מאקרו־כלכלית וגיאופוליטית. ASML מוכרת את מכונות ה־EUV המתקדמות שלה ללקוחות ברחבי העולם, בהם אינטל ו־TSMC – יצרנית השבבים לפי הזמנה הגדולה בעולם. גם מניות אינטל וחברת הזיכרונות Micron רשמו ירידות בעקבות ההודעה.

האירועים האחרונים מדגישים את הרגישות של ענף השבבים למדיניות סחר ולהתפתחויות גיאופוליטיות, במיוחד כאשר מדובר בגישה לשווקים כמו סין. מהלכיו של טראמפ, בין אם יהיו תקיפים או מתונים יותר, צפויים להשפיע באופן ישיר על יציבות התעשייה ועל ערכן של החברות הפועלות בה.

הפוסט אנליסטים מעריכים – טראמפ עשוי לרכך את עמדתו לגבי הטלת מכסים על שבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת השבבים האמריקנית GlobalFoundries הודיעה כי תשקיע למעלה מ-16 מיליארד דולר להרחבת יכולות הייצור שלה בארצות הברית. מדובר במהלך אסטרטגי שנועד לחזק את עצמאות תעשיית השבבים האמריקנית, בהתאם לקריאות מצד הנשיא דונלד טראמפ להגביר את הייצור המקומי – ולנוכח הביקוש ההולך וגובר למוצרי בינה מלאכותית.

על פי ההודעה, כ-13 מיליארד דולר יוקצו להרחבה ולמודרניזציה של מתקני החברה בניו יורק ובוורמונט, לרבות מימון מרכז חדשני שהושק לאחרונה – מרכז האריזה והפוטוניקה המתקדמת של ניו יורק. כ-3 מיליארד דולר נוספים יופנו למחקר ולפיתוח בתחומים כגון חדשנות באריזת שבבים, פוטוניקה מבוססת סיליקון וטכנולוגיות GaN (Gallium Nitride), הנפוצות בשבבים להספק גבוה.

מנכ"ל החברה טים ברין הדגיש כי "אנו גאים לשתף פעולה עם מובילי הטכנולוגיה החדשנית בעולם בייצור השבבים שלהם כאן בארצות הברית – לקידום החדשנות ולחיזוק העמידות הכלכלית ושרשראות האספקה." לדבריו, הצמיחה האדירה בתחום הבינה המלאכותית יוצרת ביקוש עיקש ומתמשך לטכנולוגיות של החברה.

GlobalFoundries נחשבת לאחת מספקיות השבבים המרכזיות לתאגידים כמו אפל ו-AMD, ומתמחה בייצור שבבים חיוניים שאינם בהכרח מהדור המתקדם ביותר – אך נדרשים במגוון רחב של מוצרים.

מניית החברה (סימול: GFS) עלתה בכ-2.5% בעקבות ההודעה, אך עדיין רשמה ירידה של כ-12% מתחילת השנה.

קרדיט תמונה: Thomas Fuller / SOPA Images / LightRocket via Getty Images

תגים: גלובלפאונדריז, שבבים, טראמפ, תעשייה אמריקנית, בינה מלאכותית, GaN, פוטוניקה, ייצור שבבים, חדשנות טכנולוגית, השקעות בארה"ב

ביטוי מפתח: השקעת ענק בייצור שבבים בארה"ב

נרדפים: ייצור מקומי, טכנולוגיית שבבים, חיזוק תעשייה אמריקנית, מרכז שבבים, השקעות טכנולוגיה, מחקר ופיתוח, תעשיית חצי מוליכים

הפוסט גלובלפאונדריז תשקיע 16 מיליארד דולר בהרחבת ייצור השבבים בארה"ב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

איחוד האמירויות הערביות פועלת בשיתוף עם הממשל האמריקני כדי להבטיח גישה לשבבי מחשוב מתקדמים — מרכיב מפתח להגשמת חזון ה‑AI הלאומי של המדינה. כך הצהיר פנג שיאו, מנכ”ל חברת הבינה המלאכותית G42, בהתייחס להסכם ההשקעות הגדול שנחתם לאחרונה עם וושינגטון.

לפי המודל החדש של “כללי הפצת AI” שבמסגרתו מדינות מסווגות לפי רמת הסיכון להגנה על הטכנולוגיה, UAE נותרת כרגע בטיר השני, המגביל את מספר המעבדים שיכולה לייבא. בכוונתה להעלות את רמתה לטיר הראשון — מעמד שיאפשר ייבוא בלתי מוגבל של שבבים נדרשים לפרויקטים רחבי היקף.

המהלך בא בתמורה להבטחה להשקעה בסך 1.4 טריליון דולר בחיזוק הקשרים הכלכליים והביטחוניים בין איחוד האמירויות לארה”ב. במסגרת הפגישה שנערכה בחודש שעבר בין נשיא ארה”ב דונלד טראמפ לשייח’ תאנוון בן זייד אל נהיאן, אושר גם סיוע בגובה 100 מיליארד דולר לפרויקט AI תשתיתי שיזמה וושינגטון, בהשקעה של חברת MGX מאבו דאבי.

מדובר בשיטת “דיפלומטיית השקעות” שבה אימון כלכלי מהווה מנוף לקבלת פטורים ומענקים לטכנולוגיות אסורות, לאחר שממשל טראמפ הוסיף מאז 2020 למעלה מ‑140 חברות סיניות לרשימת הגורמים המוגבלים ויאסר ייצוא של 24 סוגי ציוד ליתוגרפיה.

המטרה הכוללת של האמירויות היא להבטיח רציפות בפיתוח מערכות AI מתקדמות בתחומי הבריאות, התחבורה ואנרגיה מתחדשת, ולמצב את עצמה כשחקנית מרכזית במפת ההייטק העולמית — גם לנוכח ההגבלות הגוברות שמטילה ארצות הברית על יצרניות הסיליקון בסין ובמדינות אחרות.

הפוסט איחוד האמירויות מבקשת גישה לשבבים אמריקניים מתקדמים לחיזוק יכולות הבינה המלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע כי בשבוע הבא יכריז על הטלת מכסים משמעותיים על יבוא חצי־מוליכים ומרכיבי אלקטרוניקה כחלק מ"חקירות לשמירה על הביטחון הלאומי" לפי סעיף 232 בחוק הרחבת הסחר של שנת 1962. טראמפ ציין כי בכוונתו לבחון את כל שרשרת האספקה בתחום האלקטרוניקה ולגלות גמישות כלפי כמה חברות מרכזיות בתעשייה, אך לא הבהיר עד כה מי יזכו לפטור ומי ייאלץ לשאת בהכבדה.

בחזית הפגיעה, ענקיות כמו אנבידיה עלולות להיקלע למצוקות תפעוליות וכלכליות. החברה בונה את מעבדי ה‑AI וה‑GPU המתקדמים שלה באמצעות שיתופי פעולה עם TSMC, הייצרנית הגדולה בעולם של שבבים עבור לקוחות חיצוניים; עם SK הייניקס, המשווקת את הזיכרונות מסוג HBM החיוניים למערכות ביג־דאטה ולבינה מלאכותית; ועם ASML, המפתחת ומייצרת את מכונות הליתוגרפיה באורך גל קיצוני (EUVL) הנחוצות לחריטת דפוסי השבבים המורכבים ביותר. הטלת מכסים על יבוא רכיבים אלו תעמיד את אנבידיה בפני הצורך לשאת בעלויות גבוהות או למצוא ספקים חלופיים בארה"ב.

אינטל, שבונה חלק ניכר מתשתיות הייצור שלה מחוץ לארצות הברית, תיאלץ להתמודד גם היא עם עלייה בעלויות. למרות שהיא מחזיקה במפעלים אמריקאיים רבי־עוצמה, אינטל עדיין מייבאת זיכרונות DRAM מ‑SK הייניקס ומתקני ליתוגרפיה מ‑ASML. במידה והמכסים יוטלו גם על ציוד ייצור ושירותי OEM, עלויות אלה עלולות לצמצם את התמריץ להציב בישראל ובמדינות נוספות מפעלים חדשים לחברות תעשיית השבבים.

חברת TSMC, שסיפקה בשנת 2023 כ‑44.2% מהלוגיקה המיובאת לארה"ב ברמת הסגמנט, עומדת במרכז הסערה: לקוחותיה הגדולים כוללים את אנבידיה, אפל, אינטל, קוואלקום ומיקרוסופט. הטלת מכסים על יבוא השבבים עשויה להאיץ את המעבר של חברות אלו לייצור מקומי, ולחזק את מעמדן של יצרניות אמריקאיות כמו אינטל.

סמסונג אלקטרוניקס מספקת שבבים לאינטל, אפל וקוואלקום, לצד יצרני רכב כמו טסלה. אף שהיצע החיישנים, הסוללות והתצוגות שלה אולי לא ייכללו במכסים החדשים, חשש מהגבלות אחרות עלול לפגוע בשורת הרווח שלה ולשלוח לקוחותיה לחפש פתרונות מקומיים.

אפל בנתה אסטרטגיית ייצור הכוללת ייבוא שבבים מתוצרת TSMC, SK הייניקס וסמסונג אלקטרוניקס, ומקורה בשיתופי פעולה גם עם מיקרון, ברודקום, קוואלקום וטקסס אינסטרומנטס. תוכניותיה להעביר חלק מהייצור להודו עשויות להיתקל בקשיים לוגיסטיים ותפעוליים, והרחקת שרשרת האספקה עלולה לעכב את השקתו של סדרת האייפון הבאה.

באם יבוצע החלת המכסים על ציוד הליתוגרפיה, השפעתם תרגיש גם בתעשיית ה‑EUVL כולה, ותאלץ מחדש את מפתחי הטכנולוגיה החזויה לבחון חלופות בתעשיית הפניקה המקומית. השאלות המרכזיות כעת הן מי יוכרז כפוגע ומה יהיה היקף הפטורים – והאם חברות ענק תבחרנה להרחיב את קווי הייצור בארה"ב כדי למזער את ההשפעה.

הפוסט טראמפ מתכוון להטיל מכסים על יבוא שבבים – אלו התאגידים שיהיו בסבך ומה תהיה ההשפעה על ישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.