כבר קרוב ל-50 שנה שמחשבים הפכו להיות חלק מהותי מחיינו אך כעת עומדת להכנס לחיינו טכנולוגית מיחשוב חדשה אשר עשוי לשנות את העולם ביכולות ובביצועים שלא היו קיימים עד כה. מחשוב קוונטי הוא דור חדש של טכנולוגיה המשתמש בחומרת מחשבים ואלגוריתמים המנצלים את מכניקת הקוונטים כדי לפתור בעיות מורכבות שמחשבים קלאסיים אינם יכולים לפתור או שאינם יכולים לפתור מספיק מהר.

מחשבי הקוונטום של חברת יבמ מבוססים על חומרה קוונטית אמיתית ההופכת את הטכנולוגיה הקוונטית לזמינה למאות אלפי מפתחים. מאמר זה עוסק בטכנולוגיה הטרנספורמטיבית הזו וביתרונותיה לעולם עיבוד הנתונים.

מדוע אנחנו צריכים מחשבים קוונטיים?

כאשר מדענים ומהנדסים נתקלים בבעיות קשות, הם פונים למחשבי-על. מדובר במחשבים קלאסיים גדולים מאוד הכוללים לרוב אלפי ליבות מעבד ומעבדים גרפיים קלאסים( GPUs) המסוגלים להריץ חישובים גדולים מאוד ונעזרים גם בבינה מלאכותית מתקדמת. עם זאת, אפילו מחשבי-על הם מכונות מבוססות קוד בינארי הנשענות על טכנולוגיית הטרנזיסטורים של המאה העשרים. כאשר מדובר בעיבודים בדרגה גבוהה של מורכבות גם מחשבי העל נאבקים כדי להתמודד עם אותן בעיות חישוביות.

בעיות חישוביות מורכבות הן בעיות עם הרבה משתנים המקיימים אינטראקציה בדרכים מסובכות. למשל מודל התנהגות של אטומים בודדים במולקולה היא בעיה מורכבת, בגלל כל האלקטרונים השונים באינטראקציה זה עם זה. זיהוי דפוסים עדינים של הונאה בעסקאות פיננסיות אף הוא מורכב מאד. כלומר יש בעיות שאפילו המחשבים הקלאסים החזקים ביותר של ימנו אינם יודעים לפתור.

מדוע מחשבים קוונטיים מהירים יותר?

בואו נסתכל על דוגמה הממחישה כיצד מחשבים קוונטיים יכולים להצליח במקום שבו מחשבים קלאסיים נכשלים?

מחשב קלאסי עשוי להיות מצוין במשימות קשות כמו מיון מסד נתונים גדול של מולקולות. אבל הוא נאבק לפתור בעיות מורכבות יותר, כמו הדמיה של איך המולקולות האלה מתנהגות.

כיום, אם מדענים רוצים לדעת איך מולקולה תתנהג הם חייבים לסנתז אותה ולהתנסות איתה בעולם האמיתי. אם הם רוצים לדעת כיצד תיקון קל ישפיע על ההתנהגות שלה, הם צריכים לסנתז את הגרסה החדשה ולהפעיל את הניסוי שלהם מחדש. זהו תהליך יקר הגוזל זמן רב ומונע התקדמות בתחומים מגוונים כמו רפואה או תכנון שבבים מתקדמים המורכבים ממילארדי טרנזיסטורים המייצגים לפעמים מאות מליוני קישורים בינהם.אך לאף מחשב על קלאסי אין את זיכרון העבודה הדרוש כדי לטפל בכל התמורות האפשריות של התנהגות מולקולרית.

אלגוריתמים קוונטיים נוקטים בגישה חדשה לסוגים של בעיות מורכבות כאלה עי" יצירת מרחבי חישוב רבי-ממדיים המסוגלים לבצע הדמיה מולקולרית בכל הצורות האפשריות.

איך מחשבים קוונטיים עובדים?

מעבד IBM Quantum הוא שבב לא גדול בהרבה מזה הנמצא במחשבים ניידים. ומערכת חומרה קוונטית היא בערך בגודל של מכונית, המורכבת ברובה ממערכות קירור כדי לשמור על המעבד המוליך בטמפרטורת הפעולה הקרה במיוחד שלו.

מעבד קלאסי משתמש בביטים קלאסיים לביצוע פעולותיו. מחשב קוונטי משתמש בקיוביטים (CUE-bits) כדי להפעיל אלגוריתמים קוונטיים רב-ממדיים.

סביר להניח שלמחשב השולחני שלכם מספיק מאוורר רגיל כדי לקרר אותו ולאפשר לו לעבוד כראוי. המעבדים הקוונטיים צריכים להיות קרים מאוד – למען הדיוק כמאית המעלה מעל האפס המוחלט – כדי למנוע "דה-קוהרנטיות", או לשמור על המצבים הקוונטיים שלהם. כדי להשיג זאת, יש צורך להשתמש בנוזלי-על מקוררים במיוחד. בטמפרטורות נמוכות אלו חומרים מסוימים מציגים השפעה מכאנית קוונטית חשובה: אלקטרונים נעים דרכם ללא התנגדות. זה הופך אותם ל"מוליכים". כאשר אלקטרונים עוברים דרך מוליכים הם מתאימים זה לזה ויוצרים "זוגות קופר". זוגות אלה יכולים לשאת מטען על פני מחסומים, או מבודדים, באמצעות תהליך המכונה מינהור קוונטי. שני מוליכים הממוקמים משני צידיו של מבודד יוצרים צומת ג'וזפסון.

כיצד ניתן להפוך מחשבים קוונטיים לשימושיים?

נכון לעכשיו, מחשב הקוונטום של יבמ מוביל את העולם בחומרה ותוכנה למחשוב קוונטי. מפת הדרכים של יבמ כוללת תוכנית ברורה ומפורטת להרחבת מעבדים קוונטיים, במטרה להתגבר על בעיית קנה המידה ולבנות את החומרה הדרושה לנטרול רעשים ומחשוב קוונטי יעיל.

נושא הרעשים הוא קריטי במיוחד במחשוב קוונטי מכיוון שאפילו רעש סביבתי קל כמו רעידות, תנודות טמפרטורה או הפרעות אלקטרומגנטיות עלולות להכניס שגיאות בקיוביטים אשר ישבשו את  החישובים ויובילו לתוצאות לא מדויקות. ככל שלמערכת יש יותר קיוביטים, כך היא הופכת להיות רגישה יותר לרעש. לכן חלק גדול מהעבודה בתחום המחשוב הקוונטי מוקדשת כעת למניעת השפעת הרעשים במחשבים קוונטיים וליצוב התוצאות המתקבלות בהם.

הפוסט מהו מחשוב קוונטי? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל, AMD ו-IBM הם הבחירות המועדפות למעבדים במערכות HPC. כך עולה מרשימת TOP 500 המדרגת את מחשבי העל החזקים בעולם. 

אינטל מובילה את רשימת עשרת מחשבי העל הגדולים עם חמישה מעבדי CPU. השילוב הנפוץ ביותר: CPUs של אינטל וGPU של אנבידיה. מתוך 10 המערכות המובילות, ל-5 יש מעבדי אינטל, ל-2 יש מעבדי AMD, ול-2 יש מעבדי IBM.

אינטל מובילה במספר המערכות החדשות עם המעבד החדש Sapphire Rapids שמופיע ב-25 מערכות חדשות. עם זאת מתוך 45 מערכות חדשות ברשימה, רק 4 משתמשות ב-GPU של אינטל.

מתוך 10 המערכות המובילות, 3 (Eagle, Leonardo, MareNostrum 5) משלבות מעבדי אינטל עם GPU של NVIDIA.

מה-45 מערכות חדשות ברשימה, רק 4 משתמשות ב-GPU של אינטל, בעוד שאחרות בוודאי משלבות GPU של יצרניות אחרות.

המערכת החדשה הגדולה ביותר שמשלבת אינטל ו-NVIDIA היא Eagle במקום 3, עם מעבדי אינטל ו-GPU של NVIDIA.

אכן, נראה שיש מגמה הולכת וגוברת של שילוב מעבדי אינטל עם GPU של יצרניות אחרות, בעיקר NVIDIA, במערכות החדשות ברשימת ה-TOP500.

המהדורה ה-62 של TOP500 מראה שמערכת פרונטיר שומרת על המקום הראשון שלה והיא עדיין המכונה הנגישה היחידה ברשימה. עם זאת, חמש מערכות חדשות או משודרגות טלטלו את העשירייה המובילה.

פרונטיר, הממוקמת במעבדה הלאומית אוק רידג' בטנסי, ארה"ב, מובילה את הרשימה עם ציון HPL של 1.194 אקסה-פלופ/שנייה – ללא שינוי מהרשימה מחודש יוני 2023. פרונטיר משתמש במעבדי AMD EPYC 64C 2GHz ומבוססת על הארכיטקטורה האחרונה ביותר של HPE Cray EX235a. למערכת יש סה"כ 8,699,904 ליבות CPU ו-GPU משולבות. בנוסף, לפרונטיר יש דירוג יעילות אנרגיה מרשים של 52.59 GFlops/watt והיא מסתמכת על רשת Slingshot 11 של HPE להעברת נתונים.

המערכת החדשה אורורה שנמצאת במתקן המנהיגות במחשוב בארגון, אילינוי, ארה"ב, נכנסה לרשימה במקום השני שהוחזק קודם על ידי פוגאקו – עם ציון HPL של 585.34 PFlop/s. יחד עם זאת, חשוב לציין שהמספרים של אורורה הוגשו כאשר מחשב זה פועל בחצי מעוצמתו המתוכננת ולפי הדיווחים תעבור את פרונטיר עם ביצועים מקסימליים של 2 אקסה-פלופ/שנייה כשתסתיים.

אורורה נבנתה על ידי אינטל ומבוססת על HPE Cray EX – שמשתמש במעבדי Xeon CPU Max Series של אינטל ומאיצי אינטל  Data Center GPU Max Series, ומתקשרת דרך רשת הרוחב Slingshot-11 של HPE.

מערכת חדשה נוספת בשם Eagle, שהותקנה בענן Microsoft Azure בארה"ב, תפסה את המקום השלישי. זה הדירוג הגבוה ביותר שמערכת ענן השיגה אי פעם ב-TOP500. למעשה, רק לפני שנתיים, מערכת Azure קודמת הייתה מערכת הענן הראשונה אי פעם שנכנסה ל-TOP10 במקום מס' 10. מערכת ה-Microsoft NDv5 הזו השיגה ציון HPL של 561.2 PFlop/s ומבוססת על מעבדי Xeon Platinum 8480C ומאיצי H100 של NVIDIA.

פוגאקו עברה לדירוג הנוכחי שלה במקום מס' 4 לאחר שבדירוג הקודם היוני 2023  היא היתה במקום השני לאחר החזיקה במקום מס' 1 מיוני 2020 עד נובמבר 2021. מערכת זו ממוקמת בקובה, יפן, ויש לה ציון HPL של 442.01 PFlop/s. היא נשארת המערכת בדירוג הגבוה ביותר מחוץ לארה"ב.

המערכת LUMI המבוססת ביורוהפ״ק/CSC בקייאני, פינלנד, השיגה את המקום מס' 5 עם ציון HPL של 379.70 PFlop/s. מערכת זו היא הגדולה באירופה ועברה שדרוגים מרובים ששומרים אותה בין המובילות ברשימה, הפעם עם שיפור מ-309.10 PFlop/s. ברשימה הקודמת.

בכל הרשימה, 20 מערכות חדשות כעת משתמשות במעבדי Sapphire Rapids של אינטל. ומעלות את המספר הכולל של מערכות המשתמשות ב-CPU זה ל-25, מעבד ה- Sapphire Rapids של אינטל מוביל עכשיו את ה-CPU החדש בקרב מערכות חדשות. עם זאת, מתוך 45 המערכות החדשות ברשימה רק ארבע משתמשות ב-GPU המתאים של אינטל, כשאורורה היא בהרבה הגדולה ביותר.

הפוסט אינטל מובילה במחשבי העל הכוללים מעבדים מתוצרתה. השילוב הנפוץ ביותר: מעבדי אינטל + אנבידיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ענקית המחשוב הגלובלית IBM הודיעה כי היא משיקה קרן הון סיכון תאגידית בהיקף של 500 מיליון דולר להשקעה בסטארטאפים וחברות בשלב הצמיחה המתמקדות בהאצת טכנולוגיית בינה מלאכותית יוצרת ומחקר עבור ארגונים.

הקרן, IBM Enterprise AI Venture Fund, תתמקד בחברות המפתחות פתרונות שמסייעים לארגונים ועסקים ברחבי העולם לממש את הפוטנציאל של בינה מלאכותית יוצרת. את הקרן מוביל צוות ייעודי עם עשרות שנות ניסיון כמשקיעים, ומומחי בינה מלאכותית ארגונית. היא תספק לכל סטארטאפ הזדמנויות לפתח שותפויות משמעותיות עם IBM, לשפר את המומחיות התפעולית בפיתוח המוצרים ובהנדסה, וכן תתמוך באסטרטגיית היציאה לשוק.

ל-IBM יש היסטוריה ארוכה של הבאת טכנולוגיות ויכולות בינה מלאכותית ארגוניות מוכחות לארגונים ברחבי העולם, כפי שהודגם בפלטפורמת הבינה המלאכותית והנתונים של החברה – watsonx. בסיוע IBM Enterprise AI Venture Fund, החברה תצמיח את האקוסיסטם שלה, הכולל שורה של חברות המתמקדות בבינה מלאכותית וחברות שכבר ממנפות ובונות פתרונות המבוססים על watsonx, במטרה לייצר ערך לטווח ארוך עבור לקוחות חדשים וקיימים.

"בינה מלאכותית אמורה לפתוח שוק של פתרונות בתחום הפיריון בהיקף של כמעט 16 טריליון עד 2030", אמר רוב תומאס, סגן נשיא בכיר לתוכנה והמנהל המסחרי הראשי (CCO) של IBM. השקת הקרן תאפשר פתיחת ערוץ נוסף דרכו נוכל לרתום את הפוטנציאל העצום של מהפכת הבינה המלאכותית לטובת תוצאות מוחשיות וחיוביות עבור IBM והחברות בהם אנחנו משקיעים. הקרן הזו היא עוד דרך שבה אנחנו מדגישים את המחויבות שלנו לחדשנות בתחום הבינה המלאכותית כדי לעזור לארגונים להפעיל את הטכנולוגיה המהפכנית הזו".

IBM הודיעה באוגוסט על השתתפותה בסבב D בסך 235 מיליון דולר של Hugging Face, פלטפורמת שיתוף הפעולה המובילה בקוד פתוח לקהילת למידת המכונה והבינה המלאכותית. בנוסף, IBM תרמה מאות מודלים בקוד פתוח ומערכי נתונים ל-Hugging Face, כולל מודל בסיס ייחודי בתחום הגיאוגרפי (geospatial), שפותח עם נאס"א. זהו מודל הבסיס הגיאו-מרחבי הגדול ביותר ב-Hugging Face והוא מאפשר להאיץ מחקרים בתחום שינוי האקלים, התמודדות עם אסונות טבע ומיזמי תשתית גדולים.

IBM גם השתתפה בסבב A של הסטארטאפ HiddenLayer המתמקד בתחום אבטחת מודלי בינה מלאכותית (Machine Learning Security – MLSec). מדובר בסבב הגיוס הגדול ביותר מסדרה A שגייסה חברת אבטחת סייבר שהתמקדה בהגנה על בינה מלאכותית השנה.

בספטמבר, IBM הכריזה על היציאה לשוק של המודלים הראשונים בסדרת watsonx Granite – אוסף מודלי בינה מלאכותית יוצרת לתהליכי עבודה ארגוניים. IBM גם אישרה שההגנות הסטנדרטיות על קניין רוחני למוצרי IBM יחולו על כל המודלים הנכללים ב-watsonx AI. מוקדם יותר השנה, IBM הודיעה על כוונתה לארח את מודל Llama 2-chat של חברת מטא הכולל כ-70 מיליארד פרמטרים בתוך watsonx, כדי לקדם את האסטרטגיה שלה למינוף מודלי הבינה המלאכותית החיצוניים (של צד שלישי) ולקדם את החדשנות והקוד הפתוח בתחום.

הפוסט IBM השיקה קרן הון סיכון תאגידית של 500 מיליון דולר להשקעות בחברות בינה מלאכותית יוצרת הופיע לראשונה ב-Chiportal.

IBM מפטרת בישראל עשרות עובדים בתחום פיתוח מערכות אחסון מבוססי תוכנה. כחלק מההליך, הציעה יבמ לאותם עובדים להחליף את הפיטורים בחבילת  פרישה מסודרת או למצא לעצמם עבודה חלופית בתוך החברה.

צוות הפיתוח הישראלי של יבמ בתחום האחסון מורכב למעשה מהצוות שהקים שאת חברת XIV  בשנת 2002. בין המייסדים אופיר זהר ועימו צוות של יוצאי תלפיות. משה ינאי שימש כיו"ר החברה עד לרכישתה ע"י יבמ בשנת 2008 בסכום של כ350- מליון דולר.  עם רכישתה הצטרף צוות של כ-50 מהנדסים ליבמ והם אלו שהיוו את הגרעין לפיתוח מוצרי האחסון של יבמ בישראל. מאז גדל המרכז והוא מעסיק כיום מאות רבות של עובדים.

הפיטורים ב-IBM מצטרפים לפיטורים קודמים שביצעו השנה ענקיות הייטק אחרות הפועלות בישראל כולל אינטל, פיליפס, מטה (פייסבוק) אמזון ו- HP.  

בעקבות השמועות על הפיטורים הגיבה יבמ ישראל כדלהן : "IBM בוחנת ומעדכנת ללא הרף את הטכנולוגיה ופורטפוליו המוצרים שלה, במטרה להישאר בחזית החדשנות, ולתת מענה מלא על הצרכים של לקוחותיה בהווה ובעתיד. דבר זה דורש התאמה של חלק קטן ממשאבי כוח האדם שלנו בישראל, אך לא משפיע כלל ועיקר על המחויבות שלנו ללקוחותינו או לישראל".

יבמ ישראל מעסיקה כ-3,000 עובדים הפועלים מתוך משרדיה בפתח תקווה (מטה החברה בישראל), , גבעתיים, תל אביב, חיפה ובאר שבע.

הפוסט <strong>יבמ מפטרת עשרות עובדי פיתוח בישראל</strong> הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ד"ר יואל מארק, נולדה וגדלה בצרפת, לאחר עלייתה לארץ השלימה את לימודי הדוקטורט שלה בטכניון והצטרפה למרכז המדעי של יבמ בחיפה שם עסקה בבניית אחד ממנועי החיפוש הראשונים של-IBM, אחרי 17 שנה ביבמ הפכה למהנדסת הראשונה שנשכרה לעבודה ע"י חברת גוגל בישראל והקימה כאן את מרכז הפיתוח הראשון של גוגל בו ניהלה את הצוות שפיתח את Google Suggest (תכונת ההשלמה האוטומטית של שאילתות) שהושק ב-2008 ב-google.com ו-youtube.com.  בשנת 2009 עברה לחברת יהו (Yahoo!) שם היתה אחראית על פיתוח תכונות חדשות עבור Yahoo! Mail and Yahoo! Answers . מאוחר יותר קודמה להיות סגנית נשיאה ומנהלת המחקר של Yahoo . החל משנת 2017היא משמשת כסגנית נשיא בחברת אמזון ואחראית על צוות המחקר של   .Alexa Shopping

ד"ר איה סופר, החלה את הקריירה שלה בהייטק כמהנדסת תוכנה בחברת אלסינט. אחר כך עבר למרילנד ארה"ב שם השלימה את לימודיה לתואר שני ודוקטורט. לאחר תקופת עבודה קצרה ב- NASA הצטרפה כאשת סגל לאונב' מרילנד. בשנת 1998 עבדה במסגרת הטכניון על מחקר שעסק באיחזור וידאו לפי מערכות תוכן. החל משנת 1999 היא עובדת במרכז המדעי של יבמ בחיפה. לאחר שהצטרפה ליבמ עסקה בניתוח בסיסי נתונים ומשנת 2018 היא מתמקדת במחקר בתחום הבינה המלאכותית. כסגנית נשיא לתחום הבינה המלאכותית של יבמ היא משמת כמודל להשראה עבור מאות מדעני IBM ברחבי העולם ועוזרת לעצב את הרעיונות שלהם לטכנולוגיית AI חדשה שיכולה להביא ערך מדעי ומסחרי. בשנת 2021 התמנתה בנוסף לתפקידה המקצועי גם כמנהלת המרכז המדעי של יבמ בחיפה.

רחלי גנות, נולדה וגדלה בבית חרדי בבני ברק. להבדיל מבנות רבות בגילה ובסביבתה החליטה ללמד הנדסת מחשבים והשלימה תואר במדעי המחשב ומתימטיקה באונב' בר אילן. לאחר סיום לימודיה בשנת 2000 הצטרפה כמהנדסת וריפיקציה לחברת השבבים Mindspeed. בין השנים 2003-2007 עבדה כמהנדסת וריפיקציה במספר חברות נוספות. בשנת 2007 החליטה להקים את חברת Rachip המעסיקה נשים חרדיות . כיום מעסיקה החברה כ-170 מומחים [מתוכם 70% נשים חרדיות] ועד כה היתה שותפה בפיתוח של כ-200 שבבים שונים לחברות בינלאומיות. בשנת 2015 היתה רחלי שותפה להקמת חממה טכנולוגית ליזמים חרדים.

עינת זינגר דן , היא מייסדת ומנכ"לית הפורום הכלכלי חברתי . גוף שהוקם כשותפות בין 500 ארגונים כולל חברות מסחריות מובילות, ארגונים חברתיים, אקדמיים, פילנתרופיים ומשרדי ממשלה על מנת לייצר השפעה אמיתית בסדר היום החברתי-כלכלי.

במסגרת תפקידה הובילה עינת ביחד עם המכון הישראלי לדמוקרטיה (לצד פרופ' קרנית פלוג – ס' נשיא המכון ודפנה אבירם ניצן – מנהלת המרכז לכלכלה וחברה) את המהלך הלאומי להעלאת הפריון וצמיחה מכלילה. עם פרוץ משבר הקורונה הובילה את הקמת מינהלת המעסיקים הלאומית יחד עם זרוע העבודה, נשיאות המגזר העסקי והסתדרות העובדים.

עינת מעורבת ביוזמות חברתיות מגוונות בינהן יזמה ביחד עם יואל חשין (יו"ר)  את הקמת Business Roundtable הישראלי בהשתתפות 100  מנכ"לי החברות הגדולות בישראל ובהם  הפורום מקביל בפעילותו ל- Business Roundtable  האמריקאי.

במפגש הסיליקון קלאב שיערך בDTECH – – המכון הטכנולוגי החדש להכשרת צעירי הדרוזים להייטק, יתארחו בנוסף לארבעת הנשים המרשימות הנ"ל גם אלוף ראסן עליאן, לשעבר מפקד גולני וכיום מתאם הפעולות בשטחים, אורי תדמור, סגן נשיא חברת KLA העולמית ונשיא KLA ישראל ורן בר, לשעבר מנכ"ל משרד הכלכלה וכיום מנכ"ל DTECH  – המכון להעצמת הדרוזים להייטק. את המפגש ינחה שלמה גרדמן, מנכ"ל חברת איי אס ג'י ויו"ר הסיליקון קלאב. להרשמה לחצו כאן

הפוסט <strong>ארבע מנהלות פורצות דרך ישתתפו במפגש הסיליקון קלאב</strong> הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הקרן הלאומית למדעתשתף פעולה עם ענקיות מגזר הטכנולוגיה IBM, אריקסון, אינטל וסמסונג ביוזמת תכנון וייצור שבבים בשווי של כמעט 50 מיליון דולר. כך הוכרז ביום חמישי האחרון.

"מוליכים למחצה ומיקרו-אלקטרוניקה עתידיים ידרשו מחקר בין תחומי המשתרע על פני חומרים, התקנים ומערכות, כמו גם מעורבות של ספקטרום מלא של הכישרונות הנמצאים במגזר האקדמי והתעשייתי", אמר מנהל ה-NSF סת'ורמאן פנצ'נאת'ן. "שותפויות כאלה חיוניות כדי ליידע את צרכי המחקר, לעודד חדשנות, להאיץ את תרגום התוצאות לשוק ולהכין את כוח העבודה העתידי".

יוזמת NSF החדשה תתמקד בתמיכה בחוקרים המשלבים חומרים, התקנים, מערכות ויישומים תומכים בטכנולוגיות שבבים חדשניות.בנוסף השותפות מבקשת לטפח כוללות בניה ירוקה וייצור בר-קיימא.

מגפת הקורונה והמתיחות הדיפלומטית עם סין גרמו לזעזועים בשרשרת האספקה, וזירזו את העניין של ממשלת ארה"ב בהקמת מרכזי ייצור מוליכים למחצה מקומיים נוספים. כיום רק עשרה אחוזים מכלל ייצור השבבים מתבצע בארה"ב. אחד מסעיפי חוק השבבים קובע, בנוסף לסבסוד ישיר של בניית מפעלים גם השקעה פדראלית של 11 מיליארד דולר בהגברת המחקר והפיתוח בתחום השבבים בארה"ב. חלק מההמלצות כוללות התמקדות בחינוך מתקדם לטיפוח כוח עבודה חזק והסביבה התומכת באמצעות שותפויות ציבוריות-פרטיות.

הפוסט הקרן הלאומית למדע של ארה"ב תזרים 50 מ' לשותפות עם יבמ אינטל אריקסון וסמסונג לתגבור מו"פ שבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

באחרונה נמסר כי גלובל פאנודריז מכרה מפעל שלה במדינת ניו יורק אותו ירשה בזמנו מיבמ לחברת און סמיקונדקטור על כאלף עובדיו.

ידיעה זו היא דוגמה נוספת לחברה מבטיחה שנותרה מאחור. כפי שעולה מתביעה שהגישה יבמ ביוני 2021, גלובל פאונדריז לא צלחה את המעבר מ-14 ננומטר ל-10 ננומטר. לפני מספר חודשים הודיעה יבמ על נטישת גלובל פאונדריז וחבירה לסמסונג. זו גם עוד עדות להתכווצות ענף ייצור השבבים לכדי שלוש חברות עיקריות: TSMC, סמסונג ואינטל

לאחר שבמשך שנים יצרה יבמ את השבבים שלה בעצמה, היא החליטה שזה לא כדאי ואף שילמה 1.5 מיליארד דולר לגלובל פאונדריז כדי שזו ימשיכו לייצר את שבבי פאואר 8 בטכנולגית 22 ננומטר, ולאחריהם ייצור שבבי פאואר 9 בטכנולוגית 14 ננומטר ובהמשך את שבבי פאואר 10 בטכנולוגית 10 ננומטר.

GlobalFoundries לא הצליחה לשכלל את תהליך ה-EUV שלה בטכנולוגית 10 ננומטר (בדיוק כמו אינטל עד לכניסתו לתפקיד של המנכל פט גלסינגר) וניסתה להעביר את שבב ה-Power10 המתעכב לתהליך EUV של 7 ננומטר תוך דילוג על תהליך 10 ננומטר, ואז באוגוסט 2018 היא ויתרה והודיעה שהיא הולכת להתמקד ב-12 ננומטר ובגאומטריות גדולות יותר שכבר עבדו.

הנפגעות העיקריות היו יבמ ו-AMD. בעוד AMD בחרה להפוך לשותפה של TSMC, בעיקר בתחום הכרטיסים הגרפיים, יבמ חברה לסמסונג. סמסונג המשיכה לשדרג את המפעלים שלה, ועברה מייצור שבבים לטלפונים חכמים לשבבי שרתים, שסמסונג היא יצרנית מעבדים וזיכרונות ותיקה וכבר יש לה תהליך בוגר של 7 ננומטר (7LPP) ותהליך מתקדם של 5 ננומטר (SF5E) שניתן לכוונן עבור שבבי שרתים, הדורשים טרנזיסטורים מעט חזקים יותר ממכשירי קצה. לסמסונג יש תחזית לפיתוח טכנולוגיות תהליך של 4 ננומטר, 2 ננומטר ו-1.4 ננומטר. צמתים אלה ישתמשו ב-GAA כמו תהליכים דומים ב-TSMC ואינטל.

יבמ מציעה את המומחיות המשמעותית שלה בטרנזיסטורים ובאריזות כדי לעזור לסמסונג לפתח את הדורות הבאים של טכנולוגיות ייצור השבבים.

הפוסט יבמ וסמסונג מתקדמות בשיתוף הפעולה וגלובל פאונדריז מוכרת מפעלים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אם תבדקו מי מוביל את פיתוח המיחשוב הקוונטי תתפלאו לגלות כי דווקא חברת יבמ שנראה כי נשארה קצת מאחור בעידן בו חברות הטכנולוגיה הנחשבות הן גוגל, אמזון ואפל היא זו שהחליטה להתמקד בתחום המיחשוב הקוונטי כבר לפני כמה וכמה שנים וכיום היא נחשבת לאחת מחברות המיחשוב הקוונטי המובילות בעולם. ואם יש מישהו שיודע מה בדיוק עושה יבמ בתחום הלא הוא ד"ר סקוט קראודר, CTO וסגן נשיא לתחום המיחשוב הקוונטי ביבמ.

מיד עם סיום לימודי הדוקטורט שלו באוניברסיטת סטנפורד בשנת 1995 הצטרף ד"ר קראודר למרכז המחקר והפיתוח של יבמ לתחום השבבים. בשנת 2003 התמנה לתפקיד מנהל פיתוח טכנולוגיות תהליכי 90 ננומטר ו45 ננומטר עבור יבמ וחברות שבבים מובילות אחרות בינהן סמסונג, אינפיניאון וצ'רטרד. בתפקידו הבא שימש ד"ר קראודר כסגן נשיא לפיתוח אסטרטגיה טכנית ועסקית חוצה חברות ליוזמות צמיחה תוך התמקדות בתחומים כגון Big Data & Analytics, ניהול נתונים בדור הבא, מחשוב קוגניטיבי, תשתיות מחשוב ענן ושירותי ענן.

כיום משמש ד"ר קראודר כמנהל הטכני הראשי (CTO) וסגן נשיא, לתחום מיחשוב קוונטי במטה יבמ בניו יורק. האחריות שלו כוללת הובלת המאמץ למסחור מחשבים קוונטיים, הובלת מהפך חשיבה תכנוני והאצת חדשנות בפיתוח באמצעות פרויקטים מיוחדים. כשנשאל לאחרונה מה המטרה המרכזית של יבמ בתחום המיחשוב הקוונטי ענה: המטרה העיקרית של תוכנית IBM Quantum היא להפוך את המיחשוב הקוונטי לזמין באופן נרחב כדי לעודד חדשנות ושימוש אבל יש לנו עוד הרבה עבודה לעשות לפני שנגשים את מטרתנו ליצור חומרת מיחשוב קוונטית, תוכנה ואלגוריתמים שיכולים לפתור בעיות בעולם האמיתי ושאינן ניתנות לביצוע בעזרת שיטות החישוב הקלאסי".

ד"ר סקוט קראודר יהיה אורח כנס ChipEx2021 וירצה בכנס (שיערך ב21 ביוני) על השפעת המיחשוב הקוונטי על הדור הבא של העולם הדיגיטלי. אל תחמיצו.

הפוסט עתיד המיחשוב הקוונטי והאורח המפתיע שמשתתף ב- ChipEx2021 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הפורום הכלכלי העולמי הודיע היום על השקת הברית העולמית לפעילות בינה מלאכותית (GAIA), יוזמה חדשה שחרטה על דגלה האצה באימוץ בינה מלאכותית, באופן שקוף הוגן ואמין בכל העולם.

הטעמת AI יכולה לייעל ארגונים ב-40% כשעד 2035 תהווה ערך כלכלי של כ-14 טריליון דולר. אך ככל שהפוטנציאל גדול כך גם הסיכונים הנובעים ממערכות AI לא מאובטחות או לא מוסריות. בראש הנהגת הברית יושבים מובילי עולם התעשייה, ממשלה, אקדמיה וחברה אזרחית מנחה את הברית. יושבי הראש של הועדה הם: ארווינד קרישנה, יו"ר ומנכ"ל IBM ו-וילאס דהר, נשיא קרן פטריק ג'יי מקגוברן.

כמו במחלוקות אחרונות בנושא זיהוי פנים, קבלת החלטות אוטומטיות ומעקב אחרי מאומתים לקורונה, גם הבינה המלכותית דורשת מעורבות חזקה מצד אזרחים והגופים הממשלתיים, בהתבסס על כך שהבינה המלאכותית נבנית בצורה אתית וכך גם משתמשים בה.

מתוך הכרה בצורך הזה, למעלה מ-175 ארגונים הציעו עקרונות אתים לבינה מלאכותית. ה-GAIA היא פלטפורמת שיתוף פעולה חדשה ורבת שותפים שנועדה להאיץ את הפיתוח והאימוץ של כלים חכמים ברחבי העולם ובמגזרי התעשייה. הברית מאגדת למעלה ממאה חברות מובילות, ממשלות ארגונים בינלאומיים, מלכ"רים ואנשי אקדמיה המאוחדים כולם במחויבות למקסם את היתרונות של בינה מלאכותית תוך מזעור הסיכונים שבה.

• בינה מלאכותית עשויה לתרום מעל 15 טריליון דולר לכלכלה העולמית עד שנת 2030 תוך שיפור דרמטי בחייהם של מיליארדים, אך היא תשיג את הפוטנציאל שלה רק אם תשתמש בה באחריות.
• הברית מאגדת למעלה מ -100 חברות, ממשלות, ארגוני חברה אזרחית ומוסדות אקדמיים כדי להאיץ את אימוץ AI למען האינטרס הציבורי העולמי.
• חברי הברית יעבדו יחד על מנת לזהות וליישם את הכלים והפרקטיקות הטובות ביותר הזמינות לשימוש אתי באופן אתי ולמקסם את יתרונותיו לכל

הברית נתמכת במשימתה על ידי כמותות מובילות המחויבות להניע פרויקטים חדישים המתמקדים בתחומי השפעה מרכזיים וצרכים שלא קיבלו מענה, כולל AI העולמי, מכון AI, AI ו- You ו- EqualAI. תחומי המיקוד הראשוניים כוללים:

• חינוך מנהיגי הממשלה והתעשייה בנוגע לסיכונים, הזדמנויות ושיטות עבודה מומלצות בתחום הבינה המלאכותית
• טיפוח למידת עמיתים בינלאומית בין מחוקקים המתמקד ב- AI
• נהיגה בתכנון מוצר אחראי ושימוש בארגונים מונעי AI
• פיתוח סימן הסמכה למערכות AI אחראיות
• זיהוי והפחתת הטייה במערכות AI
• הגדלת הכללה במערכת האקולוגית של AI והרחבת התועלת של AI לקבוצות מוחלשות
• פתיחת צוהר לצדק באמצעות יישום AI במערכות משפט
• מינוף AI להאצת מטרות הפיתוח בר-קיימא
• הכנת אזרחים לעתיד ה- AI והעצמתם לסייע בעיצובו

ארבינד קרישנה, יו"ר ומנכ"ל IBM ויו"ר שותף בהנהגת הברית אמר: "זה כבוד להוביל יחד את הברית העולמית של GAIA ולתרום את המומחיות של IBM באתיקה של AI ולקדם את שיתוף הפעולה. אני בטוח שביחד נוכל להפוך את ההבטחה והיתרונות של AI אחראי למציאות בחברה שלנו."

הפוסט הפורום הכלכלי העולמי מודיע על השקת הברית העולמית לפעולת AI הוגנת הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת טושיבה תבצע אאוטסורסינג של  שיעור שלא נמסר ממוצרי הלוגיקה שלה לסמסונג. אחת הסיבות להפתעה, מלבד העובדה שלטושיבה יש יכולת ייצור משלה היא שסמסונג וטושיבה הן מתחרות מרות בתחום זכרונות ה-NAND והלוגיקה.
חטיבת הלוגיקה של טושיבה עומדת לעבור קיצוץ . חטיבת LSI Division ירחיבו את האאוטסורסינג של המוצרים העדכניים, לרבות שבבי 40 ננומטר, כדי להכפיל את הייצור משנת 2011 מבלי להגדיל את קיבולת הייצור ואף להפחיתה.
בו בזמן, טושיבה ממשיכה להתרחק מעסקי הייצור החדשניים. כחלק ממעבר אסטרטגי של מערכות ה-LSI ואבטחת מודל עסקי קל יותר חתמה טושיבה על הסכם הבנות עם סוני, דבר המעיד על כוונתה למכור את נגסאקי סמיקונדוקטורים מנופקצ'רינג (NSM) להעביר את כל קווי הייצור בטכנולוגית 300 מילימטר לסוני. בעבר דובר כי טושיבה תבצע אאוטסורסינג של לוגיקת IC בטכנולוגית 28 ננומטר לגלובל פאונדריז, לא ברור מהמצב עיסקה זו.
הן סמסונג והן טושיבה הם חלק ממועדון היצרנים של יבמ, ברית הטכנולוגיה הכוללת בנוסף לשתיים גם את פריסקייל, גלובל פאונדריז, יבמ, אינפיניון, רנסאס ו-ST, המשתפים ביניהם תהליכי מחקר ופיתוח.

הפוסט טושיבה, יצרנית השבבים השלישית בגודלה הפכה ללקוח של סמסונג הופיע לראשונה ב-Chiportal.