יהודה נולד וגדל בתל אביב לזוג הורים יוצאי פולין. הם לא היו אנשי הייטק אבל הם כן היו יזמים שניהלו חנות נעליים ברחוב הרצל בעיר.  וכך גם יהודה, אחרי שסיים שני תארים בהנדסת חשמל בטכניון ועבד כעשור בחברת מוטורולה ישראל החליט לצאת לדרך עצמאית והקים בשנת 1975 את  חברת  "ביטקום סוכנויות" שעסקה בשיווק מוצרי תקשורת.  לאחר כמה שנים הצטרף ליהודה אחיו הצעיר זהר שהשתחרר מהצבא לאחר שפיקד על אחת מיחידות העילית הטכנולוגיות של חיל המודיעין. חברת ביטקום, שלאחר מספר שנים שינתה את שמה ל"בינת תקשורת מחשבים" ייצגה יצרנים בינלאומיים חשובים והייתה הראשונה שהשיקה טכנולוגיות תקשורת חדשניות לתעשיה הישראלית.

אך כאן רק החל המסע של יהודה שהיה המוח הפיננסי והתפעולי של החברה בעוד שזהר היה ידוע יותר כשר החוץ של החברה. שני האחים פיתחו יחד אשכול של חברות שצמחו מתוך קבוצת רד בינת וכללו למעלה מ-20 חברות שונות. חלק מהחברות קמו על בסיס רעיונות של שני האחים המוכשרים וחלקם בעקבות רעיונות יצירתים של עובדי החברות שיהודה וזהר החליטו לאמץ ולטפח.

אך תרומתם של יהודה וזהר לתעשיית ההייטק המקומית גדולה הרבה יותר. מחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב, מצא כי קרוב ל-200 חברות טכנולוגיה שונות יצאו מקבוצת החברות שהקימו בינהן חברות שצמחו והצליחו ברחבי העולם, חלקן אף הונפקו בנסדא"ק וכולן סיפקו עבודה לאלפים רבים של עובדים.

במקביל לפעילותו העסקית, פעל יהודה לקידום החינוך הטכנולוגי וצמצום הפערים בחברה .נושא החינוך וההכשרה הטכנולוגית היה חשוב לו במיוחד והוא עשה רבות כדי לאפשר לנוער מהפריפריה לזכות בהשכלה מיטבית. בין הפרויקטים הרבים שקידם בלט במיוחד פרויקט ״״אופקים להייטק״, שהיה קרוב לליבו. הפרויקט נועד לאפשר לחיילים קרביים בוגרי צה"ל מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית לזכות בהשכלה טכנולוגית ומדעית. כמו כן זכור במיוחד פרויקט שיזם בעת ששימש כיו"ר תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה. בתפקידו זה יזם יהודה פרויקט לעובדים מבוגרים שנפלטו ממעגל העבודה ולאחר שעברו הסבה למהנדסי תוכנה, נקלטו בתעשיית ההייטק.

זכיתי להכיר את יהודה זיסאפל מקרוב. ואני אומר זכיתי כי אני באמת מרגיש בר מזל שזכיתי להכיר אותו, להעריך את התרומה האדירה שלו לתעשיית ההייטק הישראלית ואף לשתף עימו פעולה בהזדמניות רבות. כבר בתחילת שנות ה-2000 לאחר שנבחרתי לתפקיד יו"ר פורום מנכ"לי הייטק כאשר פניתי ליהודה וביקשתי אותו שיסייע בידי לקדם את תעשיית ההייטק הישראלית בכלל ואת נושא החינוך הטכנולוגי בפרט הוא נענה ברצון. תמיד היה קשוב, מגיב במהירות ונכון לשתף פעולה. ואת כל זה עשה בצנעה ובענווה.  

לפני כעשור כשיזמתי את כנס החדשות הטכנולוגית iNNOVEX היה ברור לפרופ' שלמה מיטל (יו"ר משותף של הכנס) ולי כי האחים יהודה וזוהר זיסאפל הם בין הראשונים הראויים לקבל את אות מובילי החדשנות הגלובלית ואכן הם זכו לקבל את האות כבר בשנה הראשונה של הכנס. בנוסף הזמנתי את יהודה להרצות בכנס iNNOVEX ובעקבות השתתפותו בכנס הוא כתב לי:

"שלמה יקר, היה לי הכבוד והעונג להשתתף בארוע. אני מעריך מאד את הזמן והמאמצים שאתה משקיע בקידום החדשנות בישראל. יהודה".

בתקופת הקורונה פניתי איליו וביקשתי לשמוע מה הוא חושב על המשבר שנוצר. בראיון עימו היה יהודה מאד אופטימי ואמר בין השאר: "ההייטק הישראלי איתן ובעל יכולת להגיב מהר לשינויים, ולכן יצלח את המשבר וימשיך לשגשג."

יהודה היווה ללא ספק מודל לחיקוי והשראה עבור אנשים רבים בתעשיית ההייטק ואף עבורי. היה בו שילוב נדיר של מנהיגות וחזון לצד מעשיות ויכולות ביצוע יוצאות דופן. במקביל לעבודתו הרבה והיוזמות המגוונות שהוביל הוא תמיד ידע לשמור על אנושיות. יהיה זכרו ברוך! 

הפוסט לזכרו של יהודה זיסאפל מעמודי התווך של תעשיית ההייטק וג'נטלמן הופיע לראשונה ב-Chiportal.

"יהודה היה דוגמה ומופת לבוגר טכניון שרתם את חזונו ואת כשרונו לטובת פיתוח הטכנולוגיה והכלכלה הישראלים ולחינוך הדורות הבאים," אמר נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון. "הוא גילם באישיותו את הרוח האמיתית של הטכניון, המשלבת מצוינות, חדשנות, חריצות ורוח יזמית עם מחויבות חברתית עמוקה ודאגה לרווחת הקהילה. חזונו ומחויבותו לחברה הישראלית באו לידי ביטוי בפעילותו החינוכית והחברתית רבת ההשפעה. הוא ואחיו זהר, שהלך לעולמו בשנה שעברה, היו חברים ושותפי אמת של הטכניון, מקור גאווה עבורנו ומודל השראה לכל בוגרי הטכניון. יהודה וזהר זיהו בשלב מוקדם את הפוטנציאל הטכנולוגי הטמון בננוטכנולוגיה והתגייסו להקמת המרכז לננו-אלקטרוניקה ע"ש הוריהם שרה ומשה זיסאפל, שהיה הראשון מסוגו בישראל. המרכז יחד עם מכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה התניעו את מהפכת הננוטכנולוגיה בישראל ומיצבו את הטכניון בחזית המחקר העולמי בתחום. עם פתיחת שנת הלימודים הנוכחית פתחנו בטכניון את הבניין להנדסת חשמל ומחשבים שתרמו האחים זיסאפל והוא נקרא על שמם. הבניין החדש ינציח את חזונם – הכשרת עילית המהנדסים לטובת תעשיית ההייטק הישראלית. הוא יאפשר לנו להמשיך ולפתח את הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי, לגייס חברי סגל מובילים ולשמר את מעמדנו בחזית המחקר העולמי. תמיד נשאר אסירי תודה ליהודה ולזהר ולכל משפחת זיסאפל על התמיכה, על השותפות ועל החברות רבת השנים. יהיה זכרו של יהודה ברוך."

דיקנית הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי, פרופ' עדית קידר,  אמרה כי "הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים נפרדת בצער רב מבוגר הפקולטה, יהודה זיסאפל ז"ל, חלוץ התעשיות עתירות המדע בישראל בתחומי האלקטרוניקה, התקשורת והמחשבים. מעבר לתרומתם הגדולה להייטק הישראלי, יהודה ואחיו זהר תרמו רבות להתפתחות הפקולטה ולשגשוגה. בחזונם המשותף לפריצת דרך בתחום הננו-אלקטרוניקה הם הביאו להתפתחות התחום בארץ. לאחרונה אפשרו לטכניון להרחיב את תחומי פעילותיו בתחומי טכנולוגיות העילית על ידי הרחבת התשתית הפיזית של הפקולטה ותוספת הבניין ע"ש יהודה וזהר זיסאפל."

"יהודה היה דוגמה ומופת לבוגרי הטכניון, אדם אשר לא רק הפך לחלוץ תעשיית טכנולוגיות העילית בישראל, אלא היה לראש חץ לידידי הטכניון בישראל. זו אחת הדוגמאות יוצאות הדופן לבוגר טכניון שהטביע את  חותמו על מדינה שלמה, אבל באותו הזמן לא שכח את הטכניון," אמר פרופ' פרץ לביא, יו"ר אגודת ידידי הטכניון בישראל ונשיא הטכניון לשעבר. "תמיכתם של יהודה וזהר בטכניון, ובמיוחד בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי, שבה למדו, הייתה עקבית וארוכת שנים. התרומה הגדולה הראשונה שלהם, בניין משה ושרה זיסאפל לננוטכנולוגיה, הייתה – במבט לאחור – שינוי פרדיגמה. אני בטוח שהבניין החדש של הנדסת חשמל ומחשבים יביא לתוצאות דומות. יהודה היה יזם ברוך כישרון ואדם מיוחד שצפה וחזה את העתיד."

יהודה זיאספל ז"ל החל ללמוד בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי בטכניון עוד בתקופת שירותו הצבאי וסיים את לימודיו ב-1966. הוא נפצע במלחמת ששת הימים ובתום האשפוז החל לעבוד ב"מוטורולה", שם התקדם במהירות לתפקידים בכירים. באמצע שנות השבעים הקים את חברת "בינת", לשיווק מוצרי תקשורת נתונים. בתום שירותו הצבאי של האח הצעיר זהר, אף הוא בוגר הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי בטכניון, הזמין אותו יהודה לחבור אליו בתחום המקצועי. כך נולדה בשנות השמונים "רד תקשורת נתונים" שפיתחה מוצרים ייחודיים והתחרתה בחברות ענק בשוק הגלובלי. יחד הם יצרו מודם זעיר שהוביל למהפכה ולהצלחה כלכלית מסחררת. הרעיונות החדשניים שלהם הובילו ליצירת חברות הזנק נוספות וכך הפכו האחים יהודה וזהר זיסאפל ליזמים הסדרתיים הראשונים של מדינת ישראל. לימים אמר יהודה: "יצרנו שותפות נדירה. אנו מאוד שונים איש מאחיו, הן בחזות והן בחשיבה ובהתייחסות לדברים. זה טוב – אנו מפרים זה את זה." 

יהודה היה יזם פעיל גם בתחומי הביוטכנולוגיה והטכנולוגיה הביו-רפואית והקים עם פרופ' נאוה זיסאפל את חברת "נעורים פרמקולוגיה" ואת החממה "רד ביומד".

כשנקרא יהודה לדגל והתבקש לעמוד בראש ארגון בוגרי הטכניון הוא נעתר מייד, ובתפקיד זה פעל להעצמתו של הארגון ולהידוק הקשר בין הטכניון, בוגריו והתעשייה. הוא הקים את "מועדון המאה" של בוגרי הטכניון ואת הפרויקט החינוכי "משלוש לחמש" המקדם תלמידי תיכון על ידי חונכים בוגרי הטכניון. קידום הדור הצעיר בפריפריה הגאוגרפית והחברתית עמד תמיד לנגד עיניו והוא מימש זאת בשורה של יוזמות חלוציות ורבות השפעה.

בשנת 2001 העניק הטכניון ליהודה תואר דוקטור לשם כבוד על מנהיגותו ועל תרומתו לפיתוח תעשיית ההייטק בישראל ועל מעורבותו הרבה בקידום החינוך הטכנולוגי והמדעי בישראל.

ב-2003 הונחה אבן הפינה למרכז לננו-אלקטרוניקה ע"ש שרה ומשה זיסאפל, שנבנה הודות לתרומתם של האחים. הקמת הבניין סייעה לפיתוח תחום הננו-טכנולוגיה בטכניון והפכה את ישראל למובילה בתחום.

בשנת 2019 העמידו האחים זיסאפל תרומה גדולה להקמת הבניין להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש יהודה וזהר זיסאפל, וב-2022 הוענק להם אות הטכניון – אות ההוקרה הגבוה ביותר שמעניק המוסד על מפעל חיים למען הטכניון ועל תרומה לקידום האנושות, רווחת העם היהודי ומדינת ישראל.

"זהו כבוד עבורנו לקבל את אות הטכניון ואני מודה לכם בשמי ובשם זהר," אמר יהודה זיסאפל בטקס שהתקיים לפני שנתיים. "התחלתי את לימודיי בטכניון בשנת 1961 וסיימתי ב-1966, עוד לפני שנטבע הצירוף 'הייטק ישראלי'. רק כעבור עשור התרחשה הפריצה בתעשייה הטכנולוגית בישראל, ולשמחתי נכנסנו אליה בנקודת זמן קריטית והפכנו לחלוצים בהייטק הישראלי. בתפקידי כיו"ר ארגון בוגרי הטכניון וגם בתפקידיי בהמשך יזמתי תוכניות חינוכיות המתייחסות לצורכי ההייטק הישראלי ובה בעת מקדמות תלמידים מהפריפריה וכך מצמצמות פערים חברתיים. יחד עם זהר הקמתי בטכניון את המרכז לננוטכנולוגיה ע"ש הורינו, שרה ומשה זיסאפל, ובקרוב נחנוך את הבניין החדש בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים. המשק הישראלי סובל ממחסור חמור במהנדסים ובכוח אדם טכנולוגי, ואנו מאמינים שהבניין החדש של הפקולטה יסייע לטכניון במשימתו להגדיל את מספר חברי הסגל ואת תחומי המחקר וההוראה ולהכשיר יותר מהנדסים צעירים לטובת תעשיית ההייטק בישראל."

יהי זכרו ברוך.

הפוסט הטכניון נפרד מיהודה זיסאפל, בוגר הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי, מהגדולים שבידידי הטכניון ומהאבות המייסדים של ההייטק הישראלי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

יהודה זיסאפל (1942-2024), איש עסקים, משקיע, יזם ומוזיקאי, הלך לעולמו בסוף השבוע. זיסאפל, מהאבות המייסדים של ההייטק הישראלי, יו״ר חברת RAD ומבעליה, נפטר 10  חודשים לאחר מותו של אחיו ושותפו לדרך רבת השנים, זהר זיסאפל.

יהודה, יליד תל אביב, הוא בוגר לימודי הנדסת חשמל בטכניון ולימודי תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב. יחד עם אחיו זהר, הקים את קבוצת החברות רד-בינת שפיתחו, ייצרו ושיווקו  פתרונות עבור תעשיית הטלקומוניקציה והרשתות. רבות מהן הונפקו בנאסד"ק ורבות מהן נמכרו. במחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב, עלה כי למעלה מ-200 חברות טכנולוגיה נוספות יצאו מקבוצת החברות שהקימו, שסיפקו ומספקות עבודה לאלפים רבים של עובדים.

״יהודה התחיל את פעילותו יחד עם אחיו בעידן שלא ידע מה זה ׳סטארטאפ׳, אבל, בעצם הם היו ראשוני הסטארטאפיסטים הישראלים״, אומר אודי קשקש, מנכ״ל ונשיא רד. ״יהודה היווה מודל לחיקוי והשראה עבורי ועבור אנשים רבים בתעשייה שלנו. היה בו שילוב נדיר מאוד של מנהיגות, דוגמא אישית, חוכמה, ראיית הנולד, יוזמה וחזון, יכולות ניהול וביצוע יוצאות דופן, עבודה קשה ומסירות, כישרון מוזיקלי כנגן וכמלחין, ומעל הכל – אנושיות״. 

במקביל לפעילות העסקית, פעל יהודה לקידום החינוך הטכנולוגי וצמצום הפערים בחברה, תוך מתן הזדמנויות לנוער מהפריפריה לזכות בהשכלה מיטבית. בין הפרויקטים הרבים שקידם בלט ״״אופקים להייטק״, שנועד לאפשר לחיילים קרביים בוגרי צה"ל מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית לזכות בהשכלה טכנולוגית ומדעית. בשמשו כיו"ר תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, יזם יהודה זיסאפל פרויקט לעובדים מבוגרים שנפלטו ממעגל העבודה, הסבתם למהנדסי תוכנה, וקליטתם בתעשיית ההייטק. ״נושא החינוך וההכשרה הטכנולוגיים חייבים לעלות על סדר היום הלאומי״, דאג לומר בכל הזדמנות.

יהודה ואחיו דאגו גם למוסד שעיצב את זהותם – הטכניון. הם תרמו להקמת מרכז ננו-טכנולוגיה בטכניון ואף תרמו להקמת הבניין ע"ש זיסאפל להנדסת חשמל ומחשבים. השניים זכו באות הטכניון – האות היוקרתי ביותר שמעניק המוסד על מפעל חיים למען הטכניון.

יהודה, שבצעירותו ניגן בכינור, היה אספן כלי נגינה ואף מצא זמן להלחנה של יצירות מוזיקליות. באמצעות ״עמותת רד״ הוא השאיל כלים מוסיקליים לסטודנטים מעוטי יכולת שמצטיינים בתחום.

הלוויתו תערך ביום ב', 11.3.24 בשעה 15:00 בבית העלמין נחלת יצחק.

נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, מסר עם היוודע פטירתו של יהודה זיספאל, כי "יהודה היה אחד ממייסדי תעשיית ההייטק בישראל, ונודע ביחד עם אחיו זהר, כמי שהתווה את הדרך לרבים שהגיעו אחריו. תרומתו העצומה לתעשיית ההייטק הישראלית לא תסולא בפז- הוא לא רק הקים בעצמו חברות בעלות טכנולוגיה מובילה ופורצת דרך, אלא גם יצר חממות טכנולוגיות שעודדו מחקר ופיתוח ישראלי והוציאו שורה של יזמים צעירים ומצליחים שהמשיכו את תנופת ההייטק בישראל. כמו כן יהודה כיהן בהתאחדות התעשיינים כיו"ר איגוד האלקטרוניקה, אשר כיום הנו איגוד ההייטק, ובמסגרת זו קידם ועודד הקמה והרחבה של חברות טכנולוגיות תעשייתיות רבות בישראל. תרומתו תהיה עימנו לעד. יהי זכרו ברוך".

גם לשכת טכנולוגית המידע הוציאה הודעה: ״לשכת טכנולוגיות המידע מרכינה ראשה על פטירתו של יהודה זיסאפל. יהודה, מחלוצי תעשיית ההיי טק הישראלית היה במשך שנים ביחד עם אחיו זהר ז"ל מהאבות המייסדים של התעשייה ומורה עבור רבים שהלכו בדרכו".

הפוסט הלך לעולמו יהודה זיסאפל, יו״ר RAD ומהאבות המייסדים של ההייטק הישראלי   הופיע לראשונה ב-Chiportal.

1. כיצד מתמודדת חברתך עם משבר הקורונה? (האם פיטרתם עובדים, צמצמתם פעילות וכו')
עברנו לעבודה מרחוק, ומתארגנים לעמוד בתוכנית העבודה והמטלות של שנת 2020.

2. איזה טיפ ניהולי להתמודדות עם המשבר אתה יכול לתת למנהלים אחרים בהייטק?
ההייטק ימשיך להתפתח. כל חברה צריכה לבדוק את רלוונטיות הפתרונות שלה לתקופת הקורונה. אי-ודאות של התקופה תאט ותדחה החלטות של לקוחות, משקיעים יהיו זהירים, ולכן החשוב ביותר לשמור על המזומן.

3. האם אתם מפעילים עבודה מרחוק/מהבית – מה מסקנותיך משימוש בשיחות וידאו ועבודה מבוזרת?
הטכנולוגיה זמינה לעבודה מרחוק. יש צורך להתאים את מערכות התקשורת והאבטחה של הארגון לעבודה מרחוק. חלק מהעובדים מדווחים על הגדלת היעילות וחסכון בזמן. להערכתי, ידרש זמן כדי ללמוד את הסביבה והתנאים החדשים, ואף לשפר אותם.

4. האם אתה צופה שינויים בהייטק ו/או בעולם העסקי בעקבות המשבר או שהכל יחזור לקדמותו?
המהפיכה של המידע והידע שאנו עדים לה בשנים האחרונות תתעצם ותאיץ.

5. מסקנות כלליות ותובנות שלך ממשבר הקורונה (מה היית צריך לעשות אחרת, מה צריכה לעשות ממשלת ישראל למען התעשיה, מה הציפיות שלך מספקים, לקוחות, עובדים?)
הממשלה פותרת בעיה גדולה אבל יוצרת בעיה גדולה יותר. ההייטק הישראלי מכוון בעיקר לחו"ל. התנהלות ארה"ב, אירופה והמזרח הרחוק במשבר ולאחריו ישפיעו על ההייטק הישראלי. הייטק הישראלי איתן ובעל יכולת להגיב מהר לשינויים, ולכן יצלח את המשבר וימשיך לשגשג.

הפוסט חמש עם יהודה זיסאפל, נשיא קבוצת רד-בינת ומבכירי ההייטק הישראלי – התנהלות ארה"ב, אירופה והמזרח הרחוק במשבר ולאחריו ישפיעו על ההייטק הישראלי הופיע לראשונה ב-Chiportal.