רשות החדשנות מדווחת כי במסגרת קרן יוזמה נחתמו עד כה הסכמי השקעה בהיקף של כ־450 מיליון דולר בקרנות הון סיכון ישראליות. לפי ההודעה, עם השלמת הסגירה המלאה של הקרנות, סכומים אלה צפויים להוביל לגיוס מוערך כולל של מעל 2 מיליארד דולר, כאשר השקעות נוספות מתוכננות במהלך 2026.

לקרן שני מסלולים מרכזיים: מסלול תמרוץ השקעת מוסדיים בקרנות הון סיכון ישראליות, ומסלול קרנות דיפטק (Fund of Funds) להשקעה ישירה בקרנות המתמחות בטכנולוגיות עמוקות.

במסלול תמרוץ המוסדיים, התחייבו עד כה גופים מוסדיים להשקעות כוללות של כ־365 מיליון דולר ב־11 קרנות ישראליות, מתוכן כ־79 מיליון דולר הם כספי קרן יוזמה. על פי ההודעה, התחייבויות אלה צפויות להוביל לגיוסי קרנות בסך משוער של לפחות מיליארד דולר. ברשות החדשנות מציינים כי המסלול השלים כעת את שלב היישום הראשון, עם “עמידה באבן דרך משמעותית” בדמות התחייבויות של מאות מיליוני דולרים מצד מוסדיים ישראליים, והדגמה של יכולת המנגנון לחולל שינוי בשוק בפועל.

במסלול קרנות הדיפטק, אושרו השקעות ישירות של כ־85 מיליון דולר ב־9 קרנות נוספות, אל מול יעד גיוס כולל של מיליארד דולר. לפי תנאי המסלול, הקרנות שאושרו בדצמבר מחויבות להגיע לסגירה ראשונה בתוך חצי שנה ממועד האישור – דרישה שנועדה, לפי ההודעה, להאיץ את תהליכי הגיוס ולאפשר התחלת פעילות השקעה כבר בטווח הקצר. הקרנות מיועדות לשלבים שונים של השקעה – מהשלבים המוקדמים ועד לשלבים מאוחרים – ובסקטורים מגוונים, בהם שבבים, ביוטכנולוגיה, חומרים מתקדמים, קוונטום ואגרו־פודטק.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ מסר כי “באמצעות קרן יוזמה אנו מזרימים הון ממשלתי שמניע השקעות פרטיות בהיקפים של מיליארדי דולרים, מחזק את קרנות ההון סיכון המקומיות ומבטיח רציפות השקעה גם בתקופות מאתגרות”. שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל הדגישה כי טכנולוגיות עמוקות “דורשות הון סבלני, מומחיות וליווי לאורך זמן”, וכי המהלך “מחבר בין מדיניות ממשלתית, הון פרטי ויזמות פורצת דרך”. מנכ״ל רשות החדשנות, דרור בין, אמר כי על רקע ירידה חדה בגיוסי קרנות הון סיכון בשנים האחרונות, הקרן נועדה לעודד את משקיעי הקרנות “לרדת מן הגדר”, וכי קרן יוזמה תמשיך להשקיע גם בשנת 2026. סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, כפיר בטט, ציין כי “יוזמה 2.0” נועדה להגדיל השקעה מקומית בהייטק וליצור יציבות מימונית לטווח ארוך, וכי מסלול הדיפטק החדש יסייע לקרנות המתמחות בטכנולוגיה עמוקה לגשר על אתגרי המימון.

לפי ההודעה, במסלול המוסדיים משתתפים 11 גופים מוסדיים מובילים שלהם הוקצו כ־140 מיליון דולר, ומתוכם נוצלו ב־2025 כ־79 מיליון דולר מתקציב הרשות, שמונפו להתחייבויות השקעה כוללות של כ־365 מיליון דולר. יתרת ההשקעות במסגרת המסלול צפויה להתבצע ב־2026. במסלול הדיפטק, 9 הקרנות שזכו להשקעה צפויות להשלים סגירה ראשונה בחודשים הקרובים, וסגירה סופית בטווח של כ־18 חודשים לאחר מכן, בהתאם לתנאי המסלול.

הפוסט קרן יוזמה: נחתמו הסכמי השקעה בכ־450 מיליון דולר בקרנות הון סיכון ישראליות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בעידן שבו תחום ההייטק ממשיך להתפתח בקצב מהיר, רשות החדשנות בישראל נערכת לקראת האירוע המרכזי בתעשיית השבבים והבינה המלאכותית – כנס ChipEx2024, שיתקיים ב-7-8 המאי, בתל אביב. ד"ר אלון סטופל, יושב ראש רשות החדשנות, יציג בכנס את תוכנית 'יוזמה 2.0' שתקדם את תעשיית השבבים בישראל ותסייע בהבאת חדשנות לשוק המקומי ואשר אושרה בממשלה בשבועות האחרונים.

ד"ר סטופל מסביר כי התכנית כוללת שיתוף פעולה עם חברות מובילות, מוסדות אקדמיים ושת"פ בין האקדמיה לתעשייה. "אנו משקיעים במספר כיוונים, כולל בחברות העוסקות בתחום ה-AI ובמעבר של ידע מהאקדמיה לתעשייה, כדי ליצור מנוע לצמיחה ארוכת טווח," הוא אומר.

במסגרת התוכנית פועלת גם קרן 'יוזמה 2.0', שתקדם השקעות בתחום זה על ידי שילוב משקיעים מוסדיים ישראלים בקרנות הון סיכון. כזכור, קרן יוזמה המקורית שהוקמה בראשית שנות התשעים, השתתפה בהשקעות בקרנות הון סיכון שבעצמן השקיעו בחברות סטארט-אפ ופתחה בכך את עידן ההייטק בישראל.

"מטרת הקרן להגדיל את חלקו של ההון המקומי בהייטק הישראלי ולהקטין את התלות בהון הזר," מציין סטופל. הוא מדגיש את החשיבות של יצירת יציבות בשוק הון הסיכון הישראלי, במיוחד בתקופות משבר.

השקעות ישירות הן רק חלק אחד מהמעטפת הכוללת של רשות החדשנות. בכל שנה נפתחים מאגדים טכנולוגיים, שבהם חברות גדולות, חברות קטנות ומוסדות אקדמיים משתתפים בפיתוח תשתית בתחום מסויים, כשכל המשתתפים נהנים מהפיתוח. בהקשר זה פועלים לאחרונה מאגדים בתחום השבבים והבינה המלאכותית. בין היתר עוסקים המאגדים בעיבוד צמוד סנסור, לתמיכה ביכולות AI בקצה. מאגד נוסף, – IGBCTECH, מיועד לשילוב אלקטרוניקה וביולוגיה על שבבים. מאגד נוסף הוא מאגד עיבוד נוירומורפי, להרצת מודלי בינה מלאכותית בצורה חסכונית באנרגיה ולבסוף, מאגד TRUST AI, למניעת הונאות באמצעות בדיקת מערכות בינה מלאכותית.

ד"ר סטופל גם מתייחס לחשיבות ההסכם עם אינטל ולצורך במשקיע עוגן נוסף שיסייע לשפר את התשתית התעשייתית בישראל. "אנו רוצים לראות איך מושכים יותר משרשרת הערך לתוך ישראל ולא רק בשלב המחקר והפיתוח," הוא מסכם. "זה יכול לכלול הכנסת תחומים נוספים כמו ייצור, אריזה ובדיקות, מה שיגביר את נוכחות ישראל בשוק העולמי בתחומי הטכנולוגיה המתקדמת."

לינק להרשמה לכנס ChipEx2024

הפוסט יו"ר הרשות לחדשנות יציג חזון חדש להייטק הישראלי ולהעצמת תעשיית השבבים ב- ChipEx2024 הופיע לראשונה ב-Chiportal.