התפרצות נגיף הקורונה והקושי המערכתי להתמודד עם מערך בדיקות גדול ומהיר, מעקב בריאותי אחרי חולים רבים ועוד קשיים, האיצו את חברות ישראליות ומדענים בין היתר חלקם בחסות משרד המדע לפתח פיתוחים וחידושים בנושא שיכולים להוות פתרונות להתמודדות העולמית עם הנגיף. ועדת המדע והטכנולוגיה בראשות ח"כ עינב קאבלה, כינסה היום דיון מיוחד בנושא יחד עם שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי, מנכ"לית המשרד שי-לי שפיגלמן, בכירי המשרד ומומחים רבים מעולם הפיתוח הטכנולגי והרפואי.

אופיר קליין, מנכל חברת BD הציג לוועדה את המכשיר החדשני בפיתוחם יחד עם חברה מארה"ב שמספקת את המודד לזיהוי הקורונה בתוך דקה אחת. לדבריו, "ביקשנו כבר מזמן להיפגש עם סגן שר הבריאות קיש אך טרם נענינו לכך".

אלכסנדר גרויסמן מחברת ננוסט הציג את הפיתוח לבדיקת קורונה ללא כלל מגע בפה אלא בנשיפה מהאף.

דר אורן הרשקוביץ, מנכ"ל אנלייבקס תרפיוטיקס, הציג בוועדה את הפיתוח של החברה לתרופה כנגד הקורונה שלדבריו כבר עשרת החולים התאוששו על ידה באופן מלא מהמחלה עם חזרה למצב נורמלי בכלל מערכות הגוף שנפגעו עקב המחלה, "אנחנו מפתחים תרופות חדשניות אימונומודולטוריות המאזנות את התגובה החיסונית לטיפול תאי במחלות מסכנות חיים nמור מורכבות ללא טיפול רפואי יעיל. הרשקוביץ סיפר לוועדה כי הניסוי מורחב בימים אלו לעד 24 חולים קשים וקריטיים במספר בתי חולים בארץ.

דר גליה הנטקין, חברת קליין אייר הציגה לוועדה את הפיתוח למערכת המחוללת תהליך טיהור אוויר תמידי של האוויר בחלל הסגור ועם הוכחה כיעילה במיגור הקורונה ב99%, ע"פ תוצאות דיגום אוויר במחקרים שבוצעו במעדניות אוכל, בתי חולים, בתיי אבות, בתי כנסת וכדו'.

יוסי אברהם, חברת מדיפס הציג לוועדה את הפיתוח של החברה לתעודת מעבר רפואית דיגטלית לניטור אוכלוסייה וביצוע חקירה אפידמיולוגית – "הטכנולוגיה ייחודית שמסוגלת לזהות מיקום כל פרט באוכלוסייה ברזולוציה של חדר ללא פגיעה בפרטיות של האזרחים. ככה נוכל לסייע בקטיעת שרשרת ההדבקה על ידי השלמת תחקיר אפידמיולוגי תוך דקות, לתת התראה לאלו שהיו בסביבת חולה מאומת ולחסום אותם מלהכנס למקומות ציבוריים וכל זאת אפילו ללא צורך באפליקציה או טלפון או הסכמה וולנטרית של האזרחים".

גיא אהרנסון מחברת סייט הציג לוועדה פיתוח שניתן על ידו לבצע בדיקות דם תוך 10 דק', גם מחוץ למעבדות המרכזיות.

ד"ר שרון יגור- קרול ממשרד המדע הציגה את פיתוחיהם של פרופ'זאב זלבסקי מאוניברסיטת בר-אילן המביא לניטור מרחוק של רמת רויית חמצן בדם אצל חולי קורונה ע"י עקיבה אחרי תנועות המיקרו-סאקדה של העיניים. לדבריה, "זוהי שיטה פשוטה וזולה היכולה לנטר כמות רויית חמצן בדם מרחוק ללא מגע ע"י לייזר אל תוך העין".

הפיתוח של ד"ר עמוס דניאלי מאוניברסיטת בר-אילן שהוצג הוא מכשיר לבדיקות סרולוגיות מהירות ורגישות מאוד של נוגדנים המבוסס על כוחות מגנטיים. לדבריה "הדיוק בזה הוא גדול שכן על ידי הפעלת כוחות מגנטים אנחנו מרכזים את כל המולקולות בכל התמיסה אל קרן הלייזר במקום שתיים שלוש מולקולות יופיע אלפי מולקולות והאות תתחזק משמעותית".

עוד הוצג בוועדה פיתוח חדשני טכנולוגי שיאפשר לרופאים לתת אבחנה בין דלקת ריאות הנגרמת מקורונה לכל מחלה אחרת.

ד"ר דבורה שמואלי, מאוניברסיטת חיפה הציגה לוועדה את מרכז הידע והמחקר הלאומי בתחום ההיערכות למצבי חירום שפועל בתמיכת משרד המדע והטכנולוגיה והרשות הלאומית לחירום במשרד הביטחון. "כגוף מחקר רב-תחומי שיכול להזרים נתונים, תובנות והמלצות לצוותים ומקבלי החלטות ו 15 מחקרים פעילים.

אחד המחקרים שעליו עמלו במרכז המחקר והידע, קובע כי "אמון הציבור בממשלה בישראל בתקופת משבר הקורונה נשחק. המגמה צריכה להדאיג את הדמוקרטיה הישראלית, אך עם זאת, אמון הציבור כלפי גופי המנהל הביצועיים גבוה. כמו כן, יש להעניק להם יותר סמכויות ואחריות בקבלת החלטות".

בנוסף קובע המסמך שהוצג בדיון: "השלטון המקומי הוא כלי לבניית אמון מחדש והשגת יותר שיתוף פעולה עם הציבור, הערכת הביצועים הנמוכה שמקבלים רבים ממשרדי הממשלה פוגעת באמון – לעומת זאת הצבא (פיקוד העורף) זוכה לאמון מכל המגזרים בחברה ויש לתת לו תפקיד מוביל בעת המשבר. רמה נמוכה של מעורבות אזרחית, יחד עם תהליך קבלת החלטות בלתי מסודר/מבולגן, מסכנים את אמון הציבור. בסיכום נכ' "פרדוקס הקורונה: רמת אמון הציבור בממשלה נמוכה, אך רמת הצייתנות גבוהה יחסית. מצב זה עלול להשתנות בקלות אם רמת חוסר האמון תשאר נמוכה לאורך זמן".

יו"ר הוועדה, ח"כ עינב קאבלה: "באמצע אוגוסט קיימנו כאן ישיבה בנוגע לחיסון לקורונה, ואתמול התבשרנו מהמכון הביולוגי כי שלב הניסויים הקליניים בבני אדם ייצא לדרך בשבוע הבא. כולנו מאחלים בהצלחה ומקווים שהדבר יניב פירות טובים בקרוב. היום הישיבה היא בנושא טכנולוגיות ופיתוחים חדשים להתמודדות עם נגיף הקורונה, וכמו בעניין החיסון, גם כאן זה מגיע מאותו מקום של כוחות חשובים ונהדרים עם הרצון לפתח דרכי התמודדות שונים עם הנגיף. המטרה היא לתת ביטוי למיזמים וחידושים שיכולים לשנות תפיסה ולסייע בהתמודדות עם משבר הקורונה ואף בהצלת חיים.

מודה לשר המדע והטכנולוגיה יזהר שי ומנכ"לית המשרד שהגיעו לוועדה להציג את התוכניות של המשרד בתחום להאצת פיתוחים שונים וכן לשמוע את המדענים והחברות שהציגו כאן היום את חידושים בתחומים השונים.

הקורונה לצערנו לא תעזוב מחר וגם לא בזמן הקרוב, לכן יש להשכיל לפעול בכל המערכות להגביר את השימוש בטכנולוגיות ובפיתוחים המדעיים לטובת התמודדות טובה ויעילה יותר".

שר המדע והטכנולוגיה, יזהר שי: "אנחנו מפעילים את הרדארים כל העת בחיפוש אחר טכנולוגיות שנוכל להציג לקבינט הקורונה ולמדינת ישראל ע"מ לנצח את הנגיף. עבודת המשרד בימים אלו היא למצוא את הדברים הכי רלוונטיים שיש בעולם הטכנולוגי כרגע עבור מדינת ישראל. אנחנו רגילים לומר בעולם החדשנות שכל משבר הוא גם הזדמנות – הרבה אנשים הראו אזרחות טובה והתגייסו לטובת הנושא, שינו את המודלים העסקיים של החברה כדי לתת מענה לאתגרים החברתיים והבריאותיים של הקורונה ועמלים לייצר את אותן טכנולוגיות חכמות שיועילו וישנו את המצב.

אני מודע לכל הבירוקרטיה הכבדה של החברות מול משרד הבריאות, אך אנחנו פה כדי להמשיך ולעודד את כולם – בסוף זה יקרה. הוצגו ועלו בוועדה רעיונות טובים שאני אקח אותם לתשומת ליבי ואראה עם צוות המשרד כיצד ומה ניתן לאמץ.

הקורונה לצערנו תהיה אתנו ובעולם עוד זמן לא קצר ולכן אני קורא מכאן לכל המפתחים: ניתן לסייע ולשכנע גם בעולם לקנות את הפיתוחים האלו. תמשיכו ותעשו חיל".

השר יזהר שי הציג לוועדה את פרויקט המשרד המיוחד – צוות 19: צוות מתנדבים רב-תחומי הפועל מזה כ 6- חודשים שמייעץ ומכין ניירות חקר ומדיניות עבור השר יזהר שי ומזה לצוות חברי קבינט הקורונה. הצוות כולל ייעוץ רב מגזרי קבוע וקובע בניית מודלים והצעת חלופות תוך שימוש בהצעות לייעול ההתמודדות בעזרים טכנולוגיים.

שי-לי שפיגלמן, מנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה: "המדע, הטכנולוגיה והחדשנות עומדים בחזית המאבק העולמי נגד התפשטות נגיף הקורונה. משרד המדע והטכנולוגיה, כמי שאמון על המחקר היישומי בישראל, מממן עשרות מחקרים פורצי דרך בתחום הקורונה, הן במדעי הרפואה והן בתחום בריאות ומדעי החברה. כל המחקרים צפויים להסתיים בתוך מספר חודשים עד שנה לכל המאוחר, על מנת שניתן יהיה ליישמם כבר במשבר הנוכחי ולהיערך טוב יותר להמשך החיים לצד הקורונה. בנוסף זיהה המשרד צורך בהקמת קהילת חוקרים וחוקרות מדעיים שמטרתה לשתף מידע בין החוקרים בינם לבין עצמם ובין החוקרים למקבלי ההחלטות על מנת שאלה יוכלו לקבל החלטות מבוססות נתונים. בשבוע הבא אנחנו צפויים להשיק את הקהילה שרשומים אליה כבר מאות חוקרים וחוקרות ישראליים ממגוון דיסציפלינות וקוראים לחוקרים נוספים להצטרף. משרד המדע והטכנולוגיה, ימשיך לפעול ולהעמיק את המעורבות שלנו במאבק בנגיף הקורונה עד שיימצא החיסון המיוחל."

הפוסט בדיקת קורונה ללא מגע, בדיקות דם ב10 דק': חברות ישראליות מאיצות פיתוחים למאבק בקורונה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הטקס נפתח בהנחת אבן הפינה של המכון בידי השיח מוואפק טריף, המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית וח״כ יזהר שי, שר המדע והטכנולוגיה.

ח"כ יזהר שי, שר המדע והטכנולוגיה התייחס בדבריו לעולם היזמות והטכנולוגיה ממנו הגיע והדגיש כי הקמת המכון הינה יוזמה מבורכת שהוא שמח לתמוך ולסייע בהקדמתה. הוא אף הזמין את קופטאן חלבי, יו״ר העמותה לקידום מעמד החייל הדרוזי להיפגש עימו כדי לדון בסיוע הדרוש להקמת המכון.

שלמה גרדמן, מנכ"ל חב' איי אס ג'י ויו"ר פורום מנכ"לי הייטק ציין בדברי ברכתו כי הוא מלווה את פעילותו הנמרצת של קופטאן חלבי מאז 2010 ומסייע לו לשלב את בני העדה בתעשיית ההייטק . זהו יום היסטורי בו מתלכדים יחד שתי מטרות חשובות. האחת לאפשר לצעירי העדה הדרוזית, בוגרי צה"ל להשלים לימודיהם הטכנולוגים והשניה להרחיב את תעשיית ההייטק לפריפריה ולגליל בכדי לאפשר לתושבי הפריפריה להצטרף להייטק ע"י הקמת חברות וסטרטאפים בכרמל ובגליל.

מר אורי תדמור נשיא KLA ישראל: "החזון של קופטאן להקים מכון טכנולוגי להכשרת צעירים וחיילים משוחררים, בני העדה הדרוזית, לעולם ההייטק מתיישב עם החזון שלנו, כחברת הייטק שפעילה בצפון כבר 30 שנה ומעסיקה מאות עובדים. כמי שתומכים במוסדות אקדמיים המכשירים עובדים לתעשיית ההייטק נשמח להיות מעורבים גם במכון הטכנולוגי החדש ולסייע כמיטב יכולתנו. אנחנו מברכים על היוזמה ומאחלים ליזמים הצלחה רבה."

עוד נשאו דברים בטקס יו״ר קרן היסוד מר סאם גרונדוורג, פרופ' בועז גולני, משנה לנשיא ומנכ"ל הטכניון, בהיג׳ מנסור השגריר בדימוס, ראש מועצת עוספיא, תא״ל במיל׳ חסון חסון בשם העמותה, מנכ״ל בנק ישראל מר חזי כאלו, האלוף במילואים עמוס גלעד ועוד. את האירוע הנחה כתב ערוץ 13 אלון בן דוד שהעלה על נס את פועלו ותרומתו של מר קופטאן חלבי, יו״ר העמותה לקידום מעמד החייל הדרוזי.

כמו כן השתתפו בטקס כמה מבכירי תעשיית ההייטק בינהם יוסי כרמיל, מנכ"ל חב' סלברייט, עימאד תלחמי, יו"ר חב' באבאקום, איציק פריד, מנכ"ל קרן Takwin Labs, צביקה ברעם, סגן נשיא חב' סרגון ואחרים.

הפוסט המכון הטכנולוגי הראשון למגזר הדרוזי נחנך בנוכחות יזהר שי, שר המדע והטכנולוגיה, בועז גולני, מנכ״ל הטכניון וראשי תעשיית ההייטק הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ידיעה זו היא ידיעת המשך לידיעה זו: שר המדע והטכנולוגיה הנכנס במפגש הסיליקון קלאב: אנחנו שוקלים ברצינות כניסה להשקעות בתעשיית חלל אזרחית

גופים רבים בממשלה עוסקים בחדשנות אך אין גורם מתכלל. כך אמרה מנכ"לית משרד המדע שי לי שפיגלמן התארחה עם השר יזהר שי במפגש פורום הסיליקון קלאב שהתקיים ביום שני בת"א.
הדבר החשוב ביותר הוא לתכלל. היום הטיפול בחדשנות מפוזר ברשות החדשנות, מוסדות ההשכלה הגבוהה, משרד המדע, ישראל דיגיטלית ועוד, אך אין ראייה מתכללת לגיבוש תחומים אסטרטגיים. תפקיד זה, לדבריה מיועד למשרד המדע, הטכנולוגיה והחדשנות.
השר שי הציג את מטרות העל של המשרד בראשותו: "שימור וחיזוק יכולותיה של מדינת ישראל בתחומי החדשנות המדע והטכנולוגיה."

השר שי התייחס גם לדרך שהוא ושפיגלמן מבקשים לנהל את המשרד: "אנחנו שני אנשי הייטק עם מנטליות כזו שהכול צריך להיות מדיד ובעל אימפקט, את תזלזלו בפקידי הציבור יש שם אנשים מדהימים. הכנסנו מנטליות שגורמת לאנשים להסתכל עלינו בחשש במסדרונות, היום עשו לנו סיור במשרד. היתה הפתעה שהשר רוצה להכיר את עובדי המשרד. דבר ראשון הכירו לי את יו"ר וועד העובדים."
"אנו לומדים הרבה, נפגשים כמעט עם כל מי שמוכן להיפגש איתנו מהתעשיה, הממשלה, חוקרים, אנשי המדע, תהליך מאוד שיטתי ואסטרטגי. נסינו לגבש, ללמוד מה תפקיד משרד המדע בחוק והחלטת הממשלה שהקימה אותו. איך אנחנו יכולים להוביל את החדשנות בישראל כך שתהפוך למובילה עולמית בחדשנות טכנולוגית ואיך גוזרים מה תקציב. מדע מחקר וטכנולוגיה וחדשנות אלו הם מנועי הצמיחה, ולחשוב יחד איך אנחנו עושים את זה הכי טוב.
למשרד יש שלל תפקידים שמוגדרים בחוק, אחד מהם לבוא לממשלה ולהגיד הנה הכיוונים הנה הדברים החשובים שמדינת ישראל כמדינה צריכה לחהליט שהיא רוצה להיות בהם בעשר שעשרים השנים הקרובות. משימת המשרד: "שימור וחיזוק יכולותיה של מדינת ישראל בתחומי החדשנות המדע והטכנולוגיה."
"אנחנו מתחילים לעבד תוכניות שיוגשו לאישור הממשלה.". עוד אמר שי: "בישראל בעוד שלושים שנה יימחק המושג פרירפריה. לשם כך צריך להתחיל היום. בסופו של דבר נוצרה הזדמנות".

השניים גם התייחסו לדרך שעברו בהייטק הישראלי עד כה.
השר שי: "כשידעתי שאני מועמד לתפקיד שר, אמרתי וואו אני צריך מישהו או מישהי שילמדו אותי במה מדובר, איך נראה משרד ממשלתי ואיך עובדים מול פקידי האוצר. כך יצא ששי לי שפיגלמן אז המנהלת של ישראל דיגיטלית הרימה אלי טלפון בישראל דיגיטלית כדי לתדרך אותי על הקשר בין משרדי הממשלה והחדשנות והיו לנו כמה שיחות. לא ידעתי אז שהיה שר, וגם היא לא ידעה זאת. ביום שקיבלתי את המינוי שאלתי אם את הרואה את עצמך כמועמדת להמשיך בשירות הציבורי."
שפיגלמן: "גדלתי בהייטק, הייתי בשלל תפקידים במיקרוסופט ישראל רעננה ומרכז הפיתוח בהרצליה. בגיל 40, עם ארבעה ילדים החלטתי לעשות משהו למען הציבור. עברתי למגזר המשלתי ואז הקימו את ישראל דיגיטלית. הייתי סגנית ראש המטה של יאיר שינדלר, וכשיאיר עזב הציעו לי לנהל את ישראל דיגיטלית, ובארבע השנים העליתי ממשרד רוה"מ עם 7 עובדים, עברנו למשרד לשוויון חברתי עם 70 עובדים ותקציב של חצי מיליארד שקל."
"הכול הפתיע. זה שוק קשה לעבור למגזר הציבורי, הראל לוקר אמר שלא אשרוד יומיים. אני רוצה לעשות דברים טובים יש נכונו, יש תפקיד וזה לא יוצא, יש חשבים, פקידים ואחרים שיפריעו."
לאחר מכן שאלה שפיגלמן" את שי: "מה גרם לך ללכת לפוליטיקה אחרי שני אקזיטים, ושותפות בקרנות הון סיכון בארץ ובעולם?

יזהר שי: "הייתי בצד הנפלא הזה של האנשים הנפלאים הללו (חברי הסיליקון קלאב א.ב.). רוב האנשים עושים משהו מעבר לעבודה. זו לא היתה החלטה פשוטה כי המשמעות הייתה לעזוב חיים נוחים וכיפיים בהם יש לך שליטה על מה שקורה סביבך, על סדר היום, איך מתלבשים."
"זה היה עניין של צירוף נסיבות שפגשתי את בני גנץ, נהיינו חברים, הוא שכנע אותי שההייטק הישראלי צריך ייצוג בכנסת ובממשלה, יש כמה יוצאי הייטק בתפקידים בכירים אבל הם לא מייצגים את המגזר. בני גנץ שכנע אותי שאני יכול לעשות משהו לטובת כלכלת החדשנות., מונח שכולל לא רק את ההייטק הקלאסי אלא כולל אגרוטק ציוד רפואי, ועוד עשרות תחומים נוספים. לאט לאט בנינו קומפלקס שלם שמדבר על ההזדמנויות שבכלכלה, והמשמעות לפריפריה. למען האמת התלבטתי עד הרגע האחרון. הייתי אני אחרון המצטרפים למפלגת חוסן."
לסיכום אמרה שפיגלמן כי בפני השר ובפניה עומדות משימות גדולות בין היתר כאלה הקשורות לקורונה, אך גם חיבור טוב יותר בין ההייטק לממשלה, "ושנצליח לקדם את מדיניות הממשלה לעולמות הנכונים."

הפוסט מנכ"לית משרד המדע שי לי שפיגלמן: גופים רבים עוסקים בחדשנות אך אין גורם מתכלל, משרד המדע צריך לעשות זאת הופיע לראשונה ב-Chiportal.

באחת מהופעותיו הראשונות בציבור מאז התמנה לשר המדע והטכנולוגיה ובראיון זוגי ראשון עם שי לי שפיגלמן, מנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה,  שוחחו השניים שראיינו האחת את השני (ולהיפך) על חשיבות החדשנות ועל תוכניותיהם לקידום המדע והטכנולוגיה בישראל. כשנשאל השר שי מהם התחומים הטכנולוגים שהוא מתכוון להתמקד בהם הודה כי משרדו עדיין בוחן מספר כיוונים אבל מצא לנכון לפרט תחום אחד במיוחד – תעשיית החלל האזרחית. לפי שי יש בישראל תעשיית חלל מפוארת בזכות ראש הממשלה המנוח מנחם בגין. הכל החל בשנת 1982 כאשר בגין החליט שצריך לפתח תעשיית חלל בישראל ודיבר עם אנשים סביבו. צחקו עליו, אמרו לו שתעשית חלל זה למעצמות כמו ארה"ב או רוסיה אך הוא ענה להם באומרו "כשויתרנו על סיני ויתרנו על העומק האסטראטגי שלנו אז אנחנו צריכים עומק אסטראטגי בחלל" ואחרי שצחקו עליו הלכו לעבוד ו-30 שנה אחרי, מדינת ישראל היא בין המדינות הבודדות בעולם שיש לה יכולת חלל מלאה החל מיכולת לבנות לויינים, לשגר לוויינים, לתחזק אותם בחלל, למכור שרותי לווינים וכו'. רוב התעשיה היא צבאית אבל כיום יש טרנד עולמי שנקרא תעשיית חלל אזרחית.

עד לפני 10 שנים העלות של לשלוח קילוגרם ציוד לחלל היתה קצת יותר מ- 100,000 דולר וכיום העלות של שליחת אותו קילו לחלל עולה 3,000 בלבד. כיום ניתן להכניס באותו קילו הרבה יותר מיחשוב אז העלות/תועלת השתפרה משמעותית. משקיעי הון סיכון בארה"ב ואירופה השקיעו בתחום מילארדים כבר לפני כמה שנים וכעת אנחנו שוקלים מאד ברצינות להכנס לתעשיית חלל אזרחית. צריך לשכנע עוד הרבה מאד גורמים וגם אנחנו עוד לא לגמרי השתכנענו אבל אנחנו בודקים את זה לעומק, דיברנו עם משקיעים בעמק הסיליקון, דיברנו עם אסטרונאוטים שבונים בארה"ב תחנת חלל אזרחית ונחליט. אז בעוד 20 שנה אם תרצו להתפוצץ מצחוק ותחפשו את האשמים שהחליטו להשקיע בתעשיית חלל אזרחית זה אנחנו. או חלילה אם מדינת ישראל תפספס את הטרנד הזה כי החליטה לא להיכנס לשם וכל העולם יהיה שם אז זה בגלל שהחלטנו לא להכנס לתחום ומדינת ישראל עלולה להפסיד תעשייה שלמה כמו שפורחת כאן כיום תעשית האוטוטק עם מאות חברות ועשרות אלפי עובדים.

בתגובה לשאלת השר שי, מה היית רוצה שיקרה בסיום הקדנציה שלך ענתה המנכ"לית שפיגלמן: "אני מקווה שנקבל את ההחלטות הנכונות שיסייעו להפוך את ישראל למדינה יותר דיגיטלית, שנצליח לקדם את נושא הבריאות הדיגיטלית ושנכניס אוכלוסיות נוספות להייטק".

לצפיה בראיון המלא לחצו כאן

הפוסט שר המדע והטכנולוגיה הנכנס במפגש הסיליקון קלאב: אנחנו שוקלים ברצינות כניסה להשקעות בתעשיית חלל אזרחית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לאחר ההקלות שמאפשרות לקיים אירועים של עד 250 איש, התאפשר לחדש את הסיליקון קלאב – מועדון מנכ"לי חברות ההייטק בישראל. המפגשים מתקיימים ביום שני האחרון של כל רבעון. מפגש יוני של הסיליקון קלאב יתקיים היום כמתוכנן ויוקדש לנושא "ניהול בהפרעה" – ומגיפת הקורונה היא ללא ספק ההפרעה הגדולה ביותר בהסטוריה של הטכנולוגיה. במפגש יתארחו כמה מהמנהלים הבכירים בהייטק הישראלי וכן ישתתפו יזהר שי, שר המדע והטכנולוגיה הנכנס ושי לי שפיגלמן, מנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה על האתגרים בתפקיד החדש.

אתמול התארח השר שי במדור "חמש עם" וסיפר על כוונותיו לפתוח מרכזי מו"פ בפריפריה הפיזית והחברתית.

עוד משתתפים מנכ"ל KLA Tencor בישראל אורי תדמור שידבר על ניהול בעידן של שינויים מהירים, אייל וולדמן, מנכ"ל מלאנוקס שידבר על ניהול בסביבה רצופת שינויים, רם יאולוס, מנכ"ל קבוצת נירם גיתן NGG ומחבר הספר עידן הדחיפות – הישרדות ארגונית בעולם של הפרעה ישוחח על התובנות שעולות מספרו. עותק של הספר יחולק לכל אחד מהמשתתפים במפגש.
יחתום את הערב פנל בנושא: "אתגרי הניהול בעולם שאחרי משבר הקורונה" בהשתתפות יוסי כרמיל, מנכ"ל חברת Cellebrite, יגאל רותם, מנכ״ל חברת Credorax ואיתן שלייפר, מנכ"ל ש.ל.ה – שירותי רפואה – חברת בת של שרותי בריאות כללית

המפגש יתקיים בהתאם להנחיות משרד הבריאות וכדי לשמור על בריאותכם ובריאות שאר המשתתפים אודה אם תקיימו את הכללים הבאים:

• יש להימנע מהגעה לכנס לסובלים מחום או שיעול או קושי בנשימה או תסמין נשימתי חד אחר
• יש להקפיד על נטילת ידיים עם סבון או חיטוי ידיים בעמדות ייעודיות לעיתים תכופות, ביחוד לפני ואחרי ביקור בשירותים או לפני מגע באוכל.
• יש להשתמש במסכת פנים ולהימנע ממגע בעיניים באף ובפה עם ידיים שלא נשטפו/חוטאו.
• יש להימנע מלחיצת ידיים.
• יש להימנע משימוש בתחנות מיחשוב משותפות למשתתפים או מגע באביזרים/כלים שונים לשימוש משותף. אם בכל זאת נוצר מגע, יש לשטוף ידיים עם סבון/ חומר חיטוי על בסיס אלכוהול.
•  באולם המפגש עצמו ימוקמו הכסאות במרווח של כסא זה מזה ויוצבו עמדות חיטוי לשטיפת ידיים.

הפוסט חוזרים לשגרת קורונה: מפגש הסיליקון קלאב יתקיים היום בהשתתפות שר המדע יזהר שי ומנכ"ל מלאנוקס אייל ולדמן הופיע לראשונה ב-Chiportal.

1. כמנהל חברות בהייטק וכמשקיע בעברך, כיצד אתה רואה את תפקיד משרד המדע והטכנולוגיה כתומך בתעשיית ההייטק בישראל?

משרד המדע והטכנולוגיה אחראי על בניית התכנית האסטרטגית הלאומית בתחומי המחקר והפיתוח, על קביעת סדרי עדיפויות לאומיים ועל המלצות לממשלה בנושא תשתיות טכנולוגיות לאומיות. במסגרת המשרד עובדת המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח, הבוחנת את החלופות השונות ומגישה את הצעותיה מעת לעת לממשלת ישראל. מכאן, שהמשרד צריך להיות בקשר שוטף עם תעשיית החדשנות הישראלית, לשמוע דיעות, להשמיע ולנהל תהליך רציף של הפרייה הדדית ולמידה, תוך עידוד מחקר ישראלי וחדשנות. בנוסף, בכוונתי לחזק את הקשר עם האקו-סיסטם של ההייטק והחדשנות כדי לייצר ממשק אחוד למגעי התעשייה עם הממשלה ולייצר הבנה רוחבית במשרדי הממשלה השונים לגבי צרכי תעשיית החדשנות הישראלית.

2. כאשר רוב הכסף המיועד לתמיכה בתעשיית ההייטק נמצא במשרד הכלכלה מהי יכולתך להשפיע באמת על התעשיה?

אני עובד בצמוד לשרי האוצר והכלכלה בכל מה שקשור לעידוד תעשיית החדשנות בישראל. יש לנו פרויקטים משותפים עם רשות החדשנות וכאמור לעיל, מאחר שהמשרד אמון על התוויית מדיניות ארוכת טווח, הרי שזה מחייב שיתוף פעולה וממשקי עבודה רבים.

3. משבר הקורונה שנחת על כולנו בהפתעה עלול להביא למשבר כלכלי מקומי ועולמי. איזה שינויים אתה צופה שיקרו בהייטק ו/או בעולם העסקי בעקבות המשבר או שלדעתך הכל יחזור לקדמותו?

המשבר יצר בעייה קשה של ביקושים לרוב חברות ההייטק, גם אלו שהשכילו להתאים את עצמן לעבודה מרחוק ו/או תחת מגבלות הקורונה. בנוסף, יש ירידה משמעותית בהיקפי ההשקעות בארץ ובעולם. אני צופה שההתאוששות תגיע רק כשיימצאו פתרונות ארוכי טווח שיאפשרו לכלכלות במדינות העולם לחזור לתפקד בהיקפים מלאים ובמגמות של צמיחה. עד אז, נראה ירידה במשכורות, צמצומים בהיקפי כוח אדם ובגיוסים. במקביל, חשוב לזכור שהוכח כבר במשבר הקודם של 2008, כי השקעה מסיבית במו"פ מייצרת מנועי צמיחה ותעסוקה. לכן, חשוב להמשיך לתמוך בחברות בשלבים מוקדמים וגם יזמים ויזמיות יכולים להניח שזה הזמן לצאת לדרך היזמות, ליצור מיזמים חדשניים ולהצמיח את הדור הבא של חברות חדשניות.

4. בסקר שנערך לאחרונה ע"י רשות החדשנות דיווחו יותר מ-50% מהחברות כי ללא גיוס הון, פעילותן תופסק תוך 6 חודשים. האם לדעתך המדינה (קרי משרד האוצר, הכלכלה ואולי אף משרדך) צריכים לתמוך בחברות סטרטאפ שנקלעו לקשיים כלכלים בעקבות המשבר או שזו אחריות החברות ומשקיעיהן?

בתנאים של כשל שוק זהו בהחלט תפקידה של המדינה לבחור אזורים בהם היא מייצרת תמריצים ומסירה חסמים. ללא ספק, ההשקעה בשלבים מוקדמים היא אחד מהתחומים האלה.

5. פעמים רבות צוטטת כמי שפועל למען שילוב אוכלוסיות ומגזרים בהייטק וכן מעונין להביא את ההייטק לפריפריה. מהן תוכניותיך בנידון?

משרד המדע והטכנולוגיה מעורב בפעילויות רבות המנגישות את מקצועות המדע והטכנולוגיה לבני נוער ולאוכלוסיות מודרות ברחבי הארץ. בכוונתי להעמיק את הפעילויות האלו ובמקביל לייצר קשר בין אלפי החברות הפעילות בתעשיית החדשנות לבין אלפי הקבוצות הנמצאות במסגרות שונות בהן תומך המשרד. בנוסף, אנחנו עוסקים בימים אלה בהכנת תכניות לעידוד הקמתם של מרכזי חדשנות בפריפריה החברתית והגיאוגרפית של המדינה, תוך יצירת שיתופי פעולה בין הסקטור הפרטי והציבורי למטרה זו.

הפוסט חמש עם יזהר שי, שר המדע והטכנולוגיה – אנחנו עוסקים בהכנת תכניות לעידוד הקמתם של מרכזי חדשנות בפריפריה החברתית והגיאוגרפית! הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אתמול, יום ב' (18.5) נערך טקס חילופי שרים במשרד המדע והטכנולוגיה במעמד השר הנכנס, חה"כ יזהר שי והשר היוצא, חה"כ אופיר אקוניס.

יזהר שי (55) נשוי ואב לארבעה, תושב היישוב קדימה שבשרון. הוא מהנדס חשמל בוגר הטכניון. שירת בצנחנים (גדוד 890) כלוחם במלחמת לבנון הראשונה וכקצין בבית הספר למ"כים. הוא יליד קיבוץ עין השלושה שבנגב וגדל רוב שנות ילדותו בירושלים. בפברואר 2019, מתוך הכרה בחשיבות השליחות הציבורית, הצטרף יזהר שי למפלגת חוסן לישראל (מקום 12) וביחד איתה לסיעת כחול לבן (מקום 20).

שי היה שותף מנהל בקרן ההון סיכון Canaan Partners Israel, שימש כחבר דירקטוריון בחברות סטארט-אפ מבטיחות, והיה שותף במספר אקזיטים מרשימים. לפני הצטרפותו כשותף לקרן הון הסיכון, היה יזהר מנכ"ל ויו"ר בחברת V-Secure, ולפני כן היה  המייסד והמנכ"ל של חברת Business Layers. שתי החברות האלו ביצעו אקזיט מוצלח תחת ניהולו. שי נכלל ברשימת 70 האנשים המהווים דוגמא ומופת בהייטק הישראלי, בפרויקט מיוחד שנערך לכבוד יום העצמאות ה-70 למדינה. בנוסף, קהילת VCFORU הגדירה את יזהר שי כאחד מ- 20 המשקיעים המובילים בישראל לשלבים המוקדמים.

בנאום שנשא לרגל כניסתו לתפקיד שר המדע והטכנולוגיה אמר שי: "אני ניגש  לתפקידי החדש ביראת כבוד ובהוקרת תודה על הזכות לעבוד במשרד שבמידה רבה משקף את העשייה האישית שלי ותחומי העניין שלי בשלושים השנים האחרונות. עבורי זה כבוד וזכות גדולה לעבוד כאן, ולחזק את מעמדה של מדינת ישראל כאומת המדע, הטכנולוגיה והחדשנות ובניית הדור הבא של מדענים, חוקרים ומהנדסים. אני רוצה להוקיר תודה מיוחדת לשר היוצא אופיר אקוניס שהנהיג את המשרד הזה להישגים יוצאי דופן בקדנציה שלו כאן. אני מודה לכולכם על העבודה הנאמנה במשרד המדע והטכנולוגיה ומבטיח שנמשיך לעבוד קשה, ביחד."

"פעילותו של המשרד וההסכמים הבינלאומיים שנחתמו במהלך השנים אינם חשובים רק בצד הטכנולוגי, אלא משמעותיים מאוד לחוסנה האסטרטגי של מדינת ישראל כאומת החדשנות והסטארט-אפים". הוסיף שי.

שי ציין, כי בתקופת השר היוצא הפך המשרד למוקד משמעותי, שעושה את אחד הדברים החשובים ביותר: הנגשת המדע לכלל אזרחי ישראל. "ראיתי באחת החוברות שהוגשו לי לקראת כניסתי לתפקיד, שלא פחות מחצי מיליון ישראלים נחשפו למגוון הפעילויות של המשרד, בכל התחומים. סל המדע, התמיכה במשלחות של תלמידים לתחרויות רובוטיקה, קייטנות הקיץ ועוד הם חלק ממטרות המשרד, לצד הנגשת המדע לפריפריה, והם קרובים לליבי", אמר השר, והוסיף: "אני נכנס לתפקיד ביראת כבוד ומודה על הזכות שניתנה לי לעסוק בתחום שאני קרוב אליו כבר 30 שנה, כי ההיי-טק בשבילי אינו רק דרך חיים, אלא אחד הסמלים של מדינת ישראל".

שר המדע והטכנולוגיה היוצא, חה"כ אופיר אקוניס ציין: "אני מסיים את תפקידי כשר המדע והטכנולוגיה אחרי 4 שנים ו-8 חודשים. נפגשנו לראשונה בספטמבר 2015 ומאז עברנו יחד דרך ארוכה ורבת הישגים. לא אפריז אם אומר שבזמן הזה שברנו שיאים של פעילות למען הציבור הישראלי, שכדוגמתם לא היו מאז הוקם המשרד. עם כניסתי לתפקיד הצבתי שני יעדים עיקריים שאותם העליתי לראש סדר העדיפויות: הראשון הוא הנגשת המדע והטכנולוגיה לכל אזרחי ישראל. היעד השני שהצבתי הוא העמקת הקשרים הבינלאומיים של ישראל וחתימה על הסכמים חדשים על מדינות בכל רחבי הגלובוס. בהעבירי את המשרד אני יודע שעמדנו באופן מלא ביעד של הנגשת המדע והטכנולוגיה לכל אזרחי ישראל, באשר הם. יהודים ושאינם יהודים, בפריפריה ובערים הגדולות, צעירים, סטודנטים ובני הגיל השלישי. העובדה שבארבע וחצי השנים האחרונות חתמנו על 25 הסכמים בינלאומיים חדשים עם מדינות בכל רחבי העולם היא ביטוי להצלחה הכבירה של המדיניות הזאת ועמידה ביעד השני שהצבתי. אני רוצה להודות למנכ״ל המשרד רן בר על שיתוף הפעולה, המסירות והמקצועיות לכל אורך הדרך ולכל עובדות ועובדי המשרד שבזכות היוזמה והיצירתיות שלכם עשינו מהפכות גדולות יחד. אני מאחל הצלחה רבה לשר הנכנס יזהר שי, אני בטוח שימשיך את המהפכה שהתחלנו פה במשרד המדע והטכנולוגיה למען אזרחי ישראל כולם."

מנכ"ל משרד המדע והטכנלוגיה, רן בר הוסיף: "משרד המדע והטכנולוגיה, חרט על דגלו להיות מנוף לצמיחה כלכלית וחברתית ומוביל את המחקר התרגומי והיישומי בישראל. תודה רבה, לשר היוצא, חבר הכנסת אופיר אקוניס, על ההובלה, היוזמה, ההכוונה והחשיבה היצירתית. בהובלתו הצלחנו לעמוד ולממש אתגרים רבים ולשבור שיאים, כל פעם מחדש. ולשר החדש, חבר הכנסת יזהר שי, אנו מאחלים לך הצלחה רבה, עומדים לרשותך ובטוחים שניסיונך הרב בתחום ההייטק יסייע לך ולנו לדייק את הכשרת הדור הבא, להכווין את מי שמעוניין באקדמיה למחקר היישומי חדשני להמריא אל עבר פסגות חדשות במדע בטכנולוגיה ובחלל."

הפוסט יזהר שי נכנס לתפקידו כשר המדע והטכנולוגיה:"בשבילי ההייטק אינו רק דרך חיים, אלא אחד מסמלי מדינת ישראל" הופיע לראשונה ב-Chiportal.