בסוף מאי 2025 הודיע משרד המסחר של מדינת ארצות הברית על השעיית רישיונות המאפשרים לחברות אמריקאיות לייצא לסין חלקים טכנולוגיים בעלי ערך אסטרטגי, לרבות מנועי מטוסים, רכיבים וציוד תכנון שבבים (Electronic Design Automation – EDA). ההחלטה התקבלה כתגובת נגד להחלטת סין לעצור יצוא של מגוון מינרלים נדירים ומגנטים החיוניים לתעשיות הרכב, התעופה, השבבים והצבאית. הצעד הסיני התבצע באפריל 2025, לאחר ההחרפה במלחמת הסחר בין סין לארצות הברית, ולכאורה נועד להפעיל לחץ על ארה״ב לצמצם מכסים בהסכם זמני שנחתם ב־12 במאי 2025.

לפי גורם בכיר המעורב בשיחות, משרד המסחר האמריקאי השעות ספציפית את רישיונות הייצוא עבור COMAC, היצרנית הממשלתית של מטוסי הקומאק C919. מטוס זה, הדומה בגודלו לבואינג 737 ולאיירבוס A320, מוצע כיום בשוק המקביל לבעלי מנועים וחלקים ממערב אירופה וארצות הברית. רבים ממנועי המטוסים והרכיבים החיוניים להנעתם ולשלוט בפונקציונליותם מיובאים מארה״ב ומאירופה.

במקביל, גם יצוא תוכנות תכנון שבבים של חברות כמו Cadence, Synopsys ו־Siemens הוקפא. תוכנות EDA אלה מהוות את כלי התכנון להתקדמות של שבבים ביכולות מתקדמות (כולל שבבי AI ו־HPC) ואיכות הביצועים שלהן מותאמת לכלי הייצור החדישים ביותר. ה־Financial Times דיווח עוד באפריל כי ארצות הברית מתכוונת להגביל את יצוא התוכנות הללו לסין, אף שעד אז הממשל הביידן הותיר בידיים תשתיתית חלק מהייצוא לגופים הסיניים ועדיין הוקפה בעיקר בתחום השבבים המתקדמים מאוד.

השעיית היצוא מצטרפת למגמות הולכות ומחריפות במלחמת הסחר והטכנולוגיה בין וושינגטון לבייג׳ינג. בחודשים האחרונים הוטלו מגבלות נוספות על מכירת שבבי AI מתקדמים לסין, ונבחן חוסר ברשימות שחורות של חברות סיניות מתחום השבבים. במקביל, סין מסרבת להסיר באופן מלא את מגבלות הייצוא של מינרלים נדירים (Rare Earths) המהווים מרכיב חיוני לייצור מגנטים ותהליכי הרצת מפעלי התעודה בתעשיות הרכב, התעופה והצבא. אמנם בחודשים האחרונים חודשה האספקה המוגבלת של מגנטים נדירים, אך חברות אמריקאיות מודאגות מהקושי להבטיח רצף אספקה מלא.

תעשיית השבבים בסין צמחה במהירות מאז תחילת שנות ה־2000, כאשר יוזמות כמו פרויקט 908 (1990–2000), הקמת חברות Fabless, ותמיכה כלכלית ממשלתית הביאו להקמתו של SMIC (2000), HiSilicon וחברות נוספות. ב־2014 הוקמה קרן ההשקעות הלאומית (National IC Industry Investment Fund), המכונה “הקרן הגדולה” (“Big Fund”), שהזרימה למעלה מ־344 מיליארד רנמינבי (כ־47.1 מיליארד דולר) בשלב השלישי שלה. בין החברות המרכזיות: SMIC, Yangtze Memory Technology Corp (YMTC), HuaHong, ChangXin Memory Technologies (CXMT), ו־SMEE (Shanghai Micro Electronics Equipment).

מטרת הסינים היא להשיג עצמאות של לפחות 50% בייצור השבבים עד סוף 2025, אך בפועל העצמאות מתבטאת בעיקר בתחום התהליכים הבסיסיים (photoresist stripping, etching, CMP). עם זאת, תהליכים קריטיים יותר כגון ליתוגרפיה באורך גל נמוך (EUV), יוניפיקציה של ציפויים (coating/developing) ומדידה (metrology) עדיין תלויים ביצואן ממערב: הולנד (ASML), יפן ודרום קוריאה. ב־2023 עמדה סין על כ־16% מתפוקת השבבים העולמית, והכנסות התעשייה הסינית הגיעו לכ־179.5 מיליארד דולר (צפויות לצמוח ב־7.31% שנתית עד 2027).

השילוב הגאופוליטי בין ארצות הברית סין בתחומי הטכנולוגיה והביטחון מהווה אתגר מתמשך לתעשייה הסינית. בעוד בייג׳ינג שואפת לשלב חזיתות פיתוח פנימיות (techno-security state) עם שיתופי פעולה גלובליים (techno-developmental state), על רקע מגבלות היצוא האמריקאיות ותמריצי הממשל הסיני, הסימנים מצביעים על רתיעה חלקית מהתלות ביבוא. יחד עם זאת, התאוצה במחקר ופיתוח של שבבי AI ו־neuronal processing units (כגון Cambricon Technologies ו־Alibaba’s Pingtouge) מסמנת כוונה להקטין האצה בתלות במערכות זרות.

השלכות וצפי לעתיד:
החלטת ארה״ב לעצור ייצוא של טכנולוגיות קריטיות לסין עשויה להאט את קצב הפיתוח של התעשייה הסינית בתחומי המנועים לאווירונאוטיקה ובשבבים מתקדמים. מצד אחד, תעכב גישה לכלים ותוכנות חיוניות; מצד שני, תגביר את המוטיבציה הסינית להשקעה עצמאית בפיתוח ליתוגרפיה מתקדמת ובתוכנות מחשב פנימיות. לעומת זאת, חברות מערביות כמו GE Aerospace, Honeywell, Cadence, Synopsys ו־Siemens צפויות לסבול מירידה בהכנסות בסין, תחום שמגלגל מיליארדי דולרים בשנה.

ברמת המקרו, המאבק על שרשרות האספקה למינרלים נדירים, לשבבים ולמנועי מטוסים מאיים על יציבות הסחר העולמי. בתוך כך מתעוררת השאלה האם ארצות הברית וסין יצליחו להגיע להסדר שלשמו הוקפאו מכסים ל־90 יום — והאם תימצא דרך למזער פגיעה בתעשיות האלקטרוניקה והאווירונאוטיקה, שתלויות הדדית בגורמים משני צידי הסכסוך. סין צפויה לצמצם בהדרגה את ייבוא השבבים והמנועים האמריקאיים, אך כעת נותרת תלות מסוימת ביבוא ציוד מתקדם (EUV, metrology) ובשיתוף פעולה מחקרי עם מדינות אירופה ודרום־מזרח אסיה.

הפוסט ארצות הברית משהה ייצוא טכנולוגיות מטוסים ושבבים לסין; תעשיית השבבים הסינית עדיין תלויה ביבוא קריטי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ועדת המשנה של הכנסת לענייני בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות התכנסה בשבוע שעבר לדיון חירום בעקבות הודעת ממשל ביידן על הגבלות חדשות בייצוא שבבי מחשוב מתקדמים. במסגרת הדיון נחשף כי ישראל מתכוונת להקדים רכישת שבבים שתוכננה לשנים 2026 ו-2027 ולהשלימה ב-120 הימים הקרובים, לפני שההגבלות ייכנסו לתוקף.

ממשל ביידן הציג מסגרת חדשה לחלוקת מדינות העולם לשלוש רמות גישה לשבבי מחשוב מתקדמים. ישראל מוקמה ברמת הביניים, יחד עם מדינות כמו מקסיקו ופורטוגל. משמעות הדבר היא שישראל תוכל לייבא שבבים מארה"ב, אך תחת מגבלות מחמירות של כוח חישוב ואישורי בירוקרטיה. כל רכישה של שבבים מתקדמים מיצרניות כמו Nvidia או אינטל תדרוש אישור פרטני מהרשויות האמריקאיות.

חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, שעמדה בראש הדיון, הזהירה שההגבלות האמריקאיות מגיעות לאחר דו"ח מבקר המדינה שהצביע על כך שלישראל חסרה אסטרטגיה לאומית ארוכת טווח בתחום ה-AI, והיא במגמת ירידה בדירוג הבינלאומי. "ישראל פספסה הזדמנות להיערך ליום הזה," אמרה.

\לפי דבריו של סגן אלוף אלעד דביר, ראש תחום הבינה המלאכותית במשרד הביטחון, ההגבלות החדשות יחייבו את משרד הביטחון להבהיר את מטרת כל רכישה של שבב AI. "הרגולציה החדשה תגרום להשלכות אסטרטגיות משמעותיות, בעיקר עבור תעשיות הביטחון," אמר דביר בדיון.

מנכ"ל משרד הביטחון, אייל זמיר, הדגיש בחודש שעבר כי טכנולוגיות AI עומדות לשנות את פני שדה הקרב המודרני בעשור הקרוב, כאשר רובוטים מבוססי AI יהוו מרכיב מרכזי בלחימה ביבשה, באוויר ובים. "צבאות שיאמצו יכולות AI ראשונים יזכו ליתרון משמעותי, ומי שלא ישקיע בטכנולוגיה זו יישאר מאחור," ציין זמיר.

ד"ר אריאל סובולמן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, הזהיר שהמגבלות החדשות יחמירו את ירידת המעמד הטכנולוגי של ישראל. "במשך שנה אנחנו מזהירים על ההידרדרות המתמשכת במעמד ה-AI של ישראל, והמגבלות האמריקאיות רק יזרזו את התהליך," אמר. סובולמן הדגיש כי תשתיות טכנולוגיות הן תנאי בסיסי למהפכה הבאה, ושבבי AI מהווים חומר גלם קריטי. "ישראל חייבת אסטרטגיה לאומית ברורה בתחום ה-AI," דרש.

העתיד של ישראל בשוק ה-AI
על אף שישראל עדיין מדורגת בין 10 האקוסיסטמות המובילות בתחום ה-AI, מומחים מזהירים שהיא רחוקה ממיצוי הפוטנציאל המלא שלה. יזמים ומנהיגים טכנולוגיים מתריעים כי ישראל מפספסת את גל הבינה המלאכותית ועלולה להישאר מאחור ללא השקעות מתאימות בחינוך, מחקר, תשתיות וחברות סטארט-אפ.

פרקש הכהן קראה לממשלה לנצל את הזמן שנותר לפני כניסת המגבלות לתוקף ולפעול לשינוי ההחלטה האמריקאית כלפי ישראל. "תלות טכנולוגית מסכנת את הביטחון הלאומי של ישראל, והמדינה חייבת לפתח עצמאות טכנולוגית בדומה להשקעותיה בתחומים אחרים לאורך השנים," אמר סובולמן.

הפוסט ישראל מקדימה רכישת שבבי AI בעקבות הגבלות הייצוא החדשות הופיע לראשונה ב-Chiportal.