קבוצת אדאני הודיעה בתחילת מאי על השהיית המשא ומתן עם חברת טאוור סמיקונדקטור הישראלית, בנוגע להקמת מתקן ייצור שבבים בשווי מוערך של 10 מיליארד דולר במאחרשטרה שבמערב הודו. המשא ומתן, שאושר רשמית בספטמבר 2024 על ידי ממשלת מדינת מהאראשטרה, נועד להביא להקמת מתקן שיוכל לייצר 80,000 פרוסות שבבים (“וופרים”) בחודש וליצור כ־5,000 משרות, אך נדחה לאחר שהערכה פנימית של אדאני מצאה חוסר התאמה בין היעדים העסקיים־אסטרטגיים של הקבוצה ובין תנאי השותפות המוצעים.

לפי מקורות המקורבים להחלטה שדיברו עם סוכנות הידיעות רויטרס, אדאני בחנה מחדש את כדאיות הפרויקט במסגרת מדיניות “Make in India”, במטרה להפוך את הודו למרכז גלובלי לייצור שבבים. ההערכות הדגישו חששות מפעימות הביקוש הפנימי לשבבים, שעדיין מוגבל בהשוואה לשווקים מפותחים יותר, וקבעו כי על־אף תקוות לתמיכה ממשלתית רחבה, קיים פער בין הייצור המתוכנן ובין יכולת המכירה בשוק ההודי והעולמי. מקור אחד ציין: “זה היה יותר עניין אסטרטגי — אדאני בחנה את הנושא והחליטה להמתין,” וסיפר כי קיימת אפשרות לחידוש המשא ומתן בשלב מאוחר יותר.

כמו כן, עלו חששות בנוגע למחויבות הכלכלית של טאוור סמיקונדקטור. בעוד שטאוור הוצגה כשותפה הטכנולוגית שתספק מומחיות בפיתוח שבבים אנלוגים ואותות מעורבים , אדאני דרשה שהחברה תגדיל את השקעתה הכלכלית בפרויקט. “אדאני רצתה שטאוור תהיה בעלת עניין כספי גדול יותר במשחק,” אמר מקור נוסף ל־Reuters (Reuters). שני הצדדים בחרו שלא להגיב רשמית לפניות התקשורת.

הסתייגות אדאני מצטרפת לכשלונות קודמים בהודו בתחום השבבים, בהם קריסת שותפות Vedanta–Foxconn בהיקף של 19.5 מיליארד דולר ב־2023, לאחר התערבות ממשלתית בסוגיית העלויות והאינדיקציות לאימות תמריצים ממשלתיים. נכון להיום, אין להודו אף מתקן שבבים פעיל, אף שמספר חברות, בהן Tata ו־Micron, מובילות פרויקטים שצפויים להתממש בשנים הקרובות.

בהקשר רחב יותר, הוערך שעדיין לא ברור כיצד יושג שיווק מספק לשבבים שייוצרו של בהודו. לפי בנק UBS, ארצות הברית וסין מהוות יחד 54% מהביקוש העולמי לשבבים, בעוד שהודו אחראית רק ל־6.5% ממנו, נתון שממחיש את הצורך בקידום דרכי הפצה ושימוש מקומי לטובת יציבות עסקית עתידית.

השהיית המשא ומתן מהווה מכשול משמעותי לתוכנית הראשית של ממשלת הודו לעידוד ייצור טכנולוגי מתקדם, ובינתיים, קבוצת אדאני שוקלת דרכים למזער סיכונים ולוודא כי תשתית הייצור תשרת גם את צרכי השוק המקומי. עם זאת, גורמים בענף סבורים כי דיונים על קרקע חדשה, הלוואות בשותפות והבטחות ממשלתיות יכולות להשיב את השותפות למסלול בשלב הבא.

אמפמ

• כותרת: אדאני מפסיקה זמנית את המשא ומתן עם “טאוור סמיקונדקטור” על פרויקט שבבים בהודו
• כותרת משנה:
• תגים: אדאני, טאוור סמיקונדקטור, ייצור שבבים, הודו, Make in India, מאחרשטרה, פרויקטים טכנולוגיים
• ביטוי מפתח: משא ומתן על פרויקט שבבים
• רדפים: ייצור וופרים, ביקוש שבבי מקומי, תמריץ ממשלתי לשבבים, שותפות פיננסית טכנולוגית, התרחבות תעשייתית בהודו

הפוסט אדאני מפסיקה זמנית את המשא ומתן עם טאוור סמיקונדקטור על פרויקט שבבים בן 10 מיליארד דולר בהודו הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הכרזת הממשל האמריקני על סבב חדש של מכסים תחת הנשיא דונלד טראמפ עוררה השבוע סערה בעמק הסיליקון. בתחילה נראה כי יצרני השבבים נשמו לרווחה – תת-קטגוריה מצומצמת של מוליכים למחצה קיבלה פטור מהמכסים החדשים. אך בחינה מעמיקה מגלה כי מדובר בחרב פיפיות: מרבית הציוד והמוצרים שבהם משולבים שבבים – כולל שרתים, ציוד בינה מלאכותית, וציוד ייצור חיוני – לא נכללו בפטור ויספגו תוספת מס משמעותית.

לדברי מרטין צ׳ורזמפה, חוקר בכיר במכון פיטרסון לכלכלה בינלאומית, "השקעה של מאה מיליארד דולר בתעשיית השבבים בארה״ב שווה פחות מבעבר. העלויות צפויות לעלות – והמשקיעים לא יאהבו את זה".

פטור סמלי – מכה למגזר ה-AI

המכסים מתבססים על סיווג מוצרים במערכת האמריקנית HTS, הכוללת מאות אלפי קודים. הפטור תקף רק לשבבים מתקדמים מסוגים מסוימים, ואינו כולל את רוב השרתים, המערכות המשולבות ואת ציוד הייצור. כך למשל, מערכות DGX של Nvidia, הכוללות GPUs ייעודיים ללמידת מכונה, צפויות לספוג מכס בגובה של כ-40%.

סטייסי ראסגון, אנליסט בכיר בחברת Bernstein Research, טוען כי "מדובר בפגיעה מערכתית – השפעה רוחבית שלא תיעצר בשבבים עצמם, אלא בכל שרשרת הערך."

גם כלי הייצור עצמם – מכונות ליתוגרפיה מתקדמות, שרובן מיוצרות ביפן ובהולנד – יספגו מכסים של 20–24 אחוזים, צעד העלול לפגוע במאמצי הממשל להחזיר ייצור שבבים לתוך גבולות ארה״ב.

השפעה צפויה על מחירי השרתים

אחת המדינות שצפויות להיפגע במיוחד מהמהלך היא טאיוואן – ספקית מרכזית של שבבים ושרתים לשוק האמריקני. ג׳ייסון סו, לשעבר חבר פרלמנט טאיוואני וכיום חוקר במכון הדסון, מעריך כי רק 10% מיצוא טאיוואן לארה״ב ייהנו מהפטור, בעוד שהיתר – בעיקר שרתים – יספגו תוספת מס של 32%.

"המחירים של שרתי AI עלולים לזנק בצורה קיצונית," אמר סו. "רוב החברות הפועלות בתחום הזה עובדות על שוליים רווח צרים, והן לא יוכלו לספוג את העלות."

חשש משרשרת תגובות גלובלית

פרופ' מארק וו מבית הספר למשפטים בהרווארד מזהיר שהמכסים עלולים להוביל למכסי נגד מצד מדינות מפתח אחרות. "הסיכון למלחמת סחר חדשה מוחשי מאוד – הספקולציות רבות, והאווירה בשוק בלתי צפויה לחלוטין," הוא טוען.

במקביל, ייתכן שטראמפ יכריז על סבב נוסף של מכסים – הפעם ממוקדים ישירות בתעשיית השבבים. זהו מהלך שעשוי לשבש עוד יותר את אסטרטגיית "השבת הייצור הביתה" שיזם ממשל ביידן במסגרת חוק השבבים והמדע (CHIPS Act), אשר השקיע עד כה כ-52 מיליארד דולר בייצור, הכשרה ומחקר.

ההשפעה על ספקיות חומרה ויצרני AI בארה״ב

בעוד חברות כמו אינבידיה חוות ירידות חדות במניותיהן – כשליש מערכן מאז תחילת השנה – נרשמת דאגה הולכת וגוברת בקרב סטארטאפים בתחום הבינה המלאכותית והחישוב הקוונטי. ההסתמכות על שרתים ו-GPU מתקדמים עלולה להפוך ליקרה מדי עבור חברות אמריקניות קטנות ובינוניות.

ננסי ווי, אנליסטית שרשרת אספקה בקבוצת Eurasia, מסכמת את המצב כך: "מדובר בפגיעת עומק לא רק בשוק השבבים, אלא ביכולת של ארה״ב לשמר מובילות בתחומי מחשוב העתיד."

הפוסט מכסי טראמפ מאיימים גם על תעשיית השבבים האמריקנית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ענקיות השבבים אינטל ו-TSMC הגיעו להסכמה ראשונית על הקמת מיזם משותף חדש, כך לפי דיווח של האתר The Information. במסגרת ההסכם, יופעלו מתקני הייצור של אינטל על ידי המיזם המשותף, כאשר ל-TSMC תהיה אחזקה של 20% מהחברה החדשה.

מה שמייחד את העסקה הוא ש-TSMC לא צפויה להשקיע הון כספי ישיר במיזם, אלא תתרום את חלקה על ידי שיתוף פרקטיקות ייצור מתקדמות והכשרה של עובדים במתקני אינטל. כך מקווים באינטל לשדרג את תהליכי הייצור ולייעל את התחרות מול מתחרות כמו סמסונג ו-TSMC עצמה.

על פי הדיווח, ממשל טראמפ היה זה שעודד את המהלך מלכתחילה, כחלק ממאמץ לתמוך בהתאוששות של אינטל, שכבר תקופה נאבקת לשמור על מעמדה בתעשייה. באינטל אף חוששים מגל פיטורים המוני אם לא יימצאו פתרונות מבניים שיחזירו את החברה למסלול הצמיחה.

המהלך מגיע פחות מחודש לאחר מינויו של היזם והמשקיע ליפ-בו טאן (Lip-Bu Tan) לתפקיד מנכ"ל אינטל. טאן, מייסד Cadence ושותף ותיק בתחום ההון סיכון, כבר אז רמז על שינויים עמוקים שהוא מתכנן לחברה.

הפוסט אינטל ו-TSMC מקימות מיזם משותף לייצור שבבים – TSMC תכשיר עובדים במקום להשקיע הון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אילון מאסק סבור כי המדינה שתשלוט ביכולת ייצור שבבים מתקדמים תנצח בתחרות הגלובלית לפיתוח בינה מלאכותית. "בשנים הקרובות, אני מאמין שארצות הברית צפויה להוביל," אמר מאסק לאחרונה בראיון לפודקאסט של הסנאטור האמריקני טד קרוז. "לאחר מכן, הגורם שיקבע יהיה מי שולט בייצור השבבים עבור בינה מלאכותית. אם סין תחזיק ברוב יכולות הייצור, סין תנצח."

לדברי מאסק, TSMC הטייוואנית מייצרת כיום את כל שבבי הבינה המלאכותית המתקדמים, עובדה שמייצרת סיכון לביטחון הלאומי של ארה"ב. "כיום 100% משבבי ה-AI המתקדמים מיוצרים בטייוואן," אמר מאסק. "אם סין תפלוש לטייוואן בעתיד הקרוב, העולם יאבד גישה לשבבי AI מתקדמים."

מאסק עצמו משקיע רבות בתחום ה-AI. לאחרונה הצטרפו חברת Nvidia והסטארטאפ xAI של מאסק לקונסורציום הנתמך על ידי מיקרוסופט, קרן ההשקעות MGX ובלאקרוק, במטרה להרחיב את תשתיות ה-AI בארה"ב. טסלה, חברה נוספת בבעלות מאסק, משתמשת בשבבים מתקדמים של TSMC בטייוואן למחשב-העל שלה, Dojo, המשמש לפיתוח יכולות נהיגה אוטונומית.

ג'ף קוך, אנליסט בחברת SemiAnalysis, אמר כי מאסק צודק בדבריו: "הסיכון של ריכוז ייצור השבבים בטייוואן הוא עצום, לא רק בתחום השבבים המתקדמים אלא גם בזיכרון בעל רוחב פס גבוה (HBM) ואריזות מתקדמות (Advanced Packaging). שלושת התחומים קריטיים, ולארה"ב אין יכולת ייצור מספקת כרגע."

נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ, שמינה לאחרונה את מאסק לאחראי על משרד חדש ליעילות ממשלתית, הודיע בשבוע שעבר ש-TSMC תשקיע 100 מיליארד דולר נוספים במפעל שלה בפיניקס, אריזונה, במטרה להפחית את התלות בטייוואן.

אולם, לדברי קוך, "התחייבויות עמומות אינן מספיקות. יש צורך בפירוט מדויק לגבי לוחות הזמנים, טכנולוגיות התהליך והקיבולת שתוקם. פרטים אלו חיוניים להבטחת יכולות ה-AI של ארה"ב לטווח הארוך."

פול טריולו, מומחה לייעוץ טכנולוגי, מציין כי "התלות הכבדה בשבבי AI מתוצרת טייוואן לא תשתנה משמעותית לפני 2030, וזאת רק אם השקעות TSMC באריזונה, וכן יצרניות אחרות כמו אינטל וסמסונג, יצליחו לעמוד בציפיות."

טריולו מזהיר גם מסיכוני הגדרת התחרות כמרוץ בין סין לארה"ב: "הרטוריקה הזאת, לצד מגבלות חדשות שארה"ב מטילה על חברות סיניות, מגבירה את הסיכון לעימות סביב טייוואן, שעלול להיות קטסטרופלי."

הפוסט אילון מאסק: "מי שישלוט בייצור שבבי הבינה המלאכותית ינצח במירוץ ה-AI" הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לפי דיווח שפורסם לאחרונה, ענקית הטכנולוגיה הסינית וואווי (Huawei) הצליחה להשיג בסתר שני מיליון שבבי בינה מלאכותית מתקדמים מסוג Ascend 910 מתוצרת חברת TSMC הטייוואנית בשנת 2024, זאת באמצעות שימוש בחברות קש.

המזימה נחשפה על ידי חברת TechInsights ו-TSMC עצמה, אשר הפסיקה את המשלוחים לחברות הקש הקשורות לוואווי והחלה בחקירה פנימית. הדיווח של המרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS) טוען כי "TSMC ייצרה עבור וואווי מעל שני מיליון שבבי Ascend 910B, שהועברו לסין בניגוד להגבלות הייצוא האמריקניות."

עוד נכתב בדו"ח כי השבבים שהועברו מספיקים לייצור כמיליון יחידות של השבב החדש Ascend 910C. עם זאת, הדו"ח מעלה שאלות לגבי הזמינות של רכיבי HBM (זיכרון בעל רוחב פס גבוה) הדרושים לשילוב עם שבבים אלו, אך ההערכה היא שוואווי הספיקה לצבור מלאי מספק לפני כניסת ההגבלות האמריקניות על רכיבי HBM לתוקף בדצמבר 2024.

למרות הגילוי, הדו"ח מכיל כמה אי-דיוקים, בעיקר לגבי הטכנולוגיה בה מיוצרים שבבי Ascend 910C, אשר מיוצרים כיום על ידי SMIC, ולא על ידי TSMC כפי שנכתב בדו"ח המקורי. עם זאת, TSMC אכן ייצרה מחדש שבבי Ascend 910 מקוריים עבור וואווי בשנתיים האחרונות ללא ידיעתה, לפני שהמזימה התגלתה.

נוסף על כך, הייצור של שבבי Ascend 910B ו-910C מתאפיין בשיעורי פחת גבוהים יחסית, ורק כ-75% מהשבבים מצליחים לעבור בהצלחה את תהליך האריזה המתקדם.

וואווי ממשיכה לרכוש מיליוני שבבי Ascend 910B ו-910C לפרויקטים פנימיים של בינה מלאכותית וללקוחות חיצוניים, למרות הקשיים הטכנולוגיים. לפי הערכות, השבב Ascend 910C מספק כ-60% מהביצועים של השבב המוביל בשוק, H100 של Nvidia, מה שמאפשר שימוש יעיל בעיקר למשימות הסקה ופחות לאימון מודלים גדולים של שפה.

הפוסט דיווח: וואווי רכשה בסתר שני מיליון שבבי בינה מלאכותית מסוג Ascend 910 מ-TSMC הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ענקית השבבים הטייוואנית TSMC הכריזה על כניסתה לתחום המיחשוב הקוונטי, במהלך שנועד לחזק את מעמדה כמובילה עולמית בייצור שבבים מתקדמים. במסגרת המהלך, החברה תשקיע משאבים נרחבים במחקר ופיתוח של שבבים קוונטיים ובשיתוף פעולה עם מוסדות מחקר ואקדמיה מובילים.

לפי הצהרת החברה, TSMC מתכוונת להקים מרכז מחקר ייעודי לטכנולוגיות קוונטיות ולגייס מהנדסים מומחים בתחום. החברה אף מתכננת להשקיע במעבדות מחקר חיצוניות, במטרה להאיץ את פיתוח השבבים הקוונטיים ולאפשר להם השתלבות חלקה במערכות קיימות.

"אנחנו רואים במיחשוב הקוונטי את העתיד של עולם הטכנולוגיה והחישוב," אמר מנכ"ל TSMC, צאי יינג-ג'יה. "המטרה שלנו היא להוביל את המהפכה הזו ולאפשר ללקוחותינו ליהנות מביצועים חסרי תקדים ויעילות גבוהה יותר."

האתגר המרכזי: ניהול רעשים ודיוק

TSMC הודיעה כי תשתף פעולה עם גופים בינלאומיים מובילים בתחום המיחשוב הקוונטי, כולל אוניברסיטאות אמריקניות ואירופיות, כמו גם חברות טכנולוגיה שמתמחות בפיתוח אלגוריתמים קוונטיים. המהלך נועד להבטיח גישה לטכנולוגיות מתקדמות ולמומחיות רחבה שתסייע בפתרון אתגרי המיחשוב הקוונטי.

אנליסטים מעריכים כי ההשקעה במיחשוב קוונטי תעניק ל-TSMC יתרון תחרותי משמעותי מול יריבותיה, במיוחד לנוכח ההשקעות המאסיביות של סין וארצות הברית בתחום. עם יכולות הייצור המתקדמות שלה, TSMC צפויה להוות שחקן מרכזי בפיתוח והפצת שבבי קוונטום בקנה מידה עולמי.

אחד האתגרים המרכזיים במיחשוב קוונטי הוא ניהול רעשים ושמירה על דיוק החישובים, נושא ש-TSMC מתכננת להתמודד איתו באמצעות פיתוח חומרים מתקדמים ושיטות ארכיטקטוניות חדשות לשבבים קוונטיים. החברה מתמקדת ביצירת שבבים בעלי צריכת אנרגיה נמוכה וביצועים גבוהים, שיתאימו גם ליישומים תעשייתיים וגם ליישומים צבאיים ובטחוניים.

TSMC שואפת להשיק אבטיפוס של שבב קוונטי ראשון עד שנת 2027, תוך שיפור מתמיד של טכנולוגיות ייצור השבבים הנוכחיות שלה. החברה אף בוחנת את האפשרות לשלב יכולות קוונטיות בשבבי AI מתקדמים, במטרה להאיץ יישומים כמו ניתוח נתונים בזמן אמת ופתרון בעיות חישוביות מורכבות.

הפוסט TSMC נכנסת לתחום המיחשוב הקוונטי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת הטכנולוגיה מטריקס רוכשת את חברת 'אורטק שיווק ציוד ואספקה', המייצגת ומשווקת ציוד יצור, הרכבות ובדיקות לתעשיות האלקטרוניקה, מיקרואלקטרוניקה, סמיקונדוקטור, רכיבים לתקשורת אופטית, אופטרוניקה ופוטוניקה.

חברת אורטק הוקמה לפני 38 שנה על ידי משה אורט שמנהל אותה עד היום. רכישתה תיעשה במספר שלבים ותושלם תוך שלוש שנים.

אורטק מייבאת, מפיצה, מוכרת ומספקת מכונות ייצור אוטומטיות להרכבת רכיבים ומכונות לבדיקות אוטומטיות של תהליכי ההרכבה והרכיבים בקווי הייצור. לקוחותיה הם שחקנים מובילים בתחומי מכשור תעשייתי, רפואי, צבאי, לייזרים וסנסורים ליישומים אזרחים וביטחוניים, מערכות לתקשורת אופטית, מערכות מכ"ם למכוניות ועוד. החברה מספקת שרות טכנולוגי ותהליכי וכן תמיכה באפיון ותכנון מכונות יצור ייעודיות.

אורטק צפויה להשתלב באשכול סחר ופתרונות טכנולוגיים מתקדמים במטריקס, הכולל גם את פעילות החברות רדט, אסיו ויז'ן, גסטטנר וקליבר הנדסה ומחשבים. אורטק תוסיף לאשכול מומחיות ופתרונות  מובילים לחיזוק האופרינג לתהליכי ייצור, הרכבה ובדיקות בתעשיות כגון ביטחון, רפואה, תקשורת ועוד, הזוכות לביקוש הולך ועולה בשנים האחרונות.

מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס: "אנו גאים לכלול את אורטק באשכול סחר ופתרונות טכנולוגיים מתקדמים של מטריקס. אנו נספק מעטפת מקיפה לכל צרכי החברה כדי שתמשיך לצמוח ולגדול. במגעים לרכישת אורטק נחשפנו לחברה איכותית, מצליחה, רווחית ומקצועית שעם צוות קטן ומקצועי זוכה להצלחה עשרות שנים. רכישה זו מצטרפת למעל מאה מיזוגים ורכישות מוצלחים שביצעה מטריקס עד היום, המסייעים לנו להמשיך לצמוח להעמיק ולהתרחב לתחומים חדשים".

לדברי ליאת טננהולץ, סמנכ"לית מיזוגים ורכישות במטריקס, "רכישת אורטק תאפשר למטריקס לספק הצעות ערך נרחבות יותר ללקוחותיה על ידי הרחבת סל הפתרונות של מטריקס בעולם של מכונות וציוד לקויי יצור. למטריקס ואורטק לקוחות משותפים רבים במגזרים צומחים. רכישת אורטק תרחיב את היצע הפתרונות ללקוחותינו שמפעילים קווי יצור.  אני מברכת על הצטרפותה של אורטק לאשכול סחר ופתרונות טכנולוגיים מתקדמים שתחת ניהולי וצופה שמהלך זה יביא לצמיחה משמעותית בתחום".

לדברי משה אורט, מנכ"ל ובעלים של אורטק, "אנו שמחים וגאים להצטרף לחברת פתרונות הטכנולוגיה הגדולה ביותר בישראל, חברה עם רקורד מוכח בהצלחה ברכישה ומיזוג חברות. אבן דרך זו לאחר 38 שנות פעילות אורטק, היא תוצאת עבודה לאורך שנים של צוות עובדים מקצוענים, מסורים ובעלי תודעת שירות מהגבוהות בתעשייה. תודתי נתונה לכל אחד ואחת מהם. כמו כן תודתי ללקוחותינו ולספקי הציוד שלנו על עבודה משותפת לאורך שלושה עשורים ויותר. הגידול הצפוי של חברת אורטק עם ההצטרפות למטריקס  יניב ערך לעובדי החברה וללקוחותיה שחלקם לקוחות קיימים ואסטרטגיים של מטריקס כיום".

הפוסט מטריקס רוכשת את אורטק המספקת פתרונות יצור, הרכבה ובדיקות לתעשיות האלקטרוניקה והסמיקונדוקטור הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המחצית הראשונה של 2024 הייתה נקודת שיא עבור אנבידיה, החברה האמריקנית המובילה בתעשיית השבבים, כאשר שילשה את משלוחי השבבים הגלובליים שלה. עם זאת, מומחים מזהירים כי הדרישה הגוברת לייצור שבבים מעלה את השימוש בחשמל לרמות בלתי-ניתנות להתעלמות, דבר העלול לפגוע במעבר לאנרגיה ירוקה. התהליך המסובך של ייצור שבבים מתקדמים, המשתמש במכונות ליתוגרפיה באולטרה-סגול קיצוני (EUV), דורש צריכה גבוהה של חשמל.

לפי דו"חות של בלומברג, מכונות אלו צורכות בסביבות מגה-וואט חשמל, כמות אנרגיה המקבילה לצריכת האנרגיה של בית ספרדי ממוצע במשך ארבעה חודשים. כבר בשנת 2013 הזהירה חברת הייעוץ האמריקנית מקינזי כי מפעלי ייצור שבבים טיפוסיים צורכים כמויות חשמל השוות לצריכת כ-50,000 משקי בית בשנה.

במיוחד בטאיוואן, המהווה בית לחברת TSMC, המובילה העולמית בייצור שבבים, צריכת האנרגיה של התעשייה חורגת משמעותית מהמקובל במדינות אחרות. בשנת 2020, TSMC היוותה כ-6% מצריכת האנרגיה של טאיוואן, וצפויה להגיע לכ-12.5% עד 2025. הבעיה נעוצה בכך שיותר מ-80% מהאנרגיה בטאיוואן מגיעה משריפת דלקים מאובנים, כמו פחם וגז. על אף שהממשלה קבעה יעד של 20% אנרגיה ממקורות מתחדשים עד 2025, הערכות אחרונות מצביעות על כך שהיעד יונמך ל-15%.

גם מדינות נוספות, כגון דרום קוריאה וסין, מתמודדות עם בעיות דומות. בדרום קוריאה, ענקית הטכנולוגיה סמסונג מפעילה שישה מפעלי שבבים שמהווים כ-3% מחשבון החשמל של המדינה. על אף מאמציה של סמסונג להרחיב את פעילותה ולנסות להתחרות ב-TSMC, היא נתקלת באתגרים הנוגעים לצריכת האנרגיה, במיוחד על רקע השימוש הנרחב בפחם וגז במדינה.

בתוך כך, ישנם מומחים המאמינים כי קיימות דרכים לשיפור המצב. מחקר ופיתוח של שיטות ייצור חסכוניות יותר באנרגיה, כגון שימוש באור לעיבוד מידע או חקר מצבים קוונטיים, עשויים להוות פתרון לטווח הארוך. חברת Canon הודיעה על כוונתה להיכנס לשוק מכונות הליתוגרפיה באמצעות טכנולוגיות דפוס ננו, העלולות להפחית את עלות הייצור ואת צריכת האנרגיה.

עם זאת, חברות כמו אינטל, המקדמות את השימוש באנרגיה ירוקה, עדיין מתמודדות עם עלייה כללית בצריכת החשמל עקב טכניקות ייצור מתקדמות. על אף שאינטל משתמשת ב-80% אנרגיה ממקורות מתחדשים במתקניה באריזונה, ניו מקסיקו ואורגון, אתגרי האנרגיה בעולם השבבים נמשכים.

מומחים מזהירים כי אם לא ינקטו צעדים משמעותיים, ייצור השבבים עלול להמשיך להוות מכשול מהותי למעבר לאנרגיה מתחדשת ולהשפיע על הסביבה העולמית בעשורים הבאים.

הפוסט צריכת החשמל של השבבים מהווה מכשול מהותי במעבר לאנרגיה מתחדשת הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ב-21 בספטמבר 2024, חתם ראש ממשלת וייטנאם, פאם מין, על החלטה מספר 1018/QD-TTg הקובעת את האסטרטגיה והחזון לפיתוח תעשיית המוליכים למחצה במדינה. החלטה זו משרטטת יעדים קצרים עד שנת 2030 ותחזיות ארוכות טווח עד שנת 2050. התוכנית כוללת חמישה תחומים עיקריים: פיתוח שבבים ייעודיים, קידום תעשיית האלקטרוניקה, פיתוח כוח אדם ויצירת הזדמנויות עבודה, משיכת השקעות לתחום, וביצוע משימות רלוונטיות נוספות.

יעדי 2050: שלושה מפעלי ייצור ו-20 מתקני אריזה ובדיקות

האסטרטגיה של וייטנאם נפרסת על פני שלושה שלבים עיקריים:

שלב 1 (2024-2030):

בשלב הראשון, וייטנאם מתכננת לנצל את יתרונותיה הגיאוגרפיים וכוח העבודה הקיים בתחום המוליכים למחצה כדי למשוך השקעות ישירות זרות (FDI). המטרה היא להפוך לאחת מהמרכזים הגלובליים לכישרונות בתחום המוליכים למחצה ולהקים יכולות בסיסיות בכל שרשרת הערך של התעשייה – מחקר, עיצוב, ייצור, אריזה ובדיקות.

במהלך תקופה זו, הממשלה מתכננת למשוך השקעות להקמת לפחות 100 חברות עיצוב, מפעל קטן לייצור שבבים, ו-10 מתקנים לאריזה ובדיקות. וייטנאם צופה להכנסות שנתיות של למעלה מ-25 מיליארד דולר מתעשיית המוליכים למחצה, עם תרומה נוספת של 10%-15% לערך המוסף.

שלב 2 (2030-2040):

בשלב השני, וייטנאם שואפת להיות מרכז עולמי לתעשיות המוליכים למחצה והאלקטרוניקה, תוך שילוב השקעות חוץ עם פיתוח עצמי. היעדים כוללים הקמת 200 חברות עיצוב, שני מפעלי ייצור שבבים, ו-15 מתקני אריזה ובדיקות. בנוסף, צפויה המדינה להשיג עצמאות חלקית בתחום עיצוב וייצור מוצרים ייעודיים למוליכים למחצה.

בשלב זה, ההכנסות השנתיות הצפויות מתעשיית המוליכים למחצה יגיעו לכ-50 מיליארד דולר, עם ערך מוסף של 15%-20%, ואילו ההכנסות מתעשיית האלקטרוניקה עשויות לעבור את רף ה-485 מיליארד דולר. מספר העובדים בתעשייה צפוי לגדול לכ-100,000 מהנדסים ובוגרים.

שלב 3 (2040-2050):

בשלב האחרון, וייטנאם שואפת להפוך לאחת מהמדינות המובילות בעולם בתחום המוליכים למחצה והאלקטרוניקה, ולשלוט בתהליכי מחקר ופיתוח. המדינה מתכננת להקים 300 חברות עיצוב, שלושה מפעלי ייצור שבבים, ו-20 מתקני אריזה ובדיקות. ההכנסות מהתעשייה יגיעו למעל ל-100 מיליארד דולר, עם ערך מוסף של 20%-25%.

בשלב זה, תעשיית האלקטרוניקה עשויה להניב הכנסות שנתיות העולות על טריליון דולר. וייטנאם מתכננת גם להמשיך לפתח את מערך המוליכים למחצה שלה, תוך מיקוד בשיפור המערכת האקולוגית המקומית ומעבר לעצמאות רבה יותר בשרשרת הייצור.

אתגרים והשקעות זרות

בשנים האחרונות משכה וייטנאם השקעות משמעותיות מחברות בינלאומיות בתחום המוליכים למחצה, ביניהן סמסונג, אינטל, אמקור, טקסס אינסטרומנטס, קוואלקום, מרוול ואחרות. הממשלה מגדירה את תחום המוליכים למחצה כאחד מתשעה מוצרים ברמת מדינה ואת התעשייה כתחום מפתח להתפתחות בשנים הקרובות.

עם זאת, וייטנאם תצטרך להתמודד עם אתגרים כמו מחסור בחשמל, תחרות על כישרונות בתחום והשגת בסיס טכנולוגי חזק יותר, שיבטיח את הצלחתה לטווח הארוך.

הפוסט וייטנאם מתכננת להקים למעלה מ-20 מפעלי מוליכים למחצה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במהלך מגפת הקורונה ובעולם שלאחר הקורונה, נוצר מחסור באלקטרוניקה צרכנית ושיבושי מפעלים נלווים, שהדגישו את השבריריות של שרשרת האספקה העולמית של שבבים. כיום ישנו מאמץ משותף להקים ייצור מקומי. בין 2021 ל-2023 הוקמו 84 מפעלי ייצור חדשים ברחבי העולם. בארה"ב בלבד, חוק השבבים והמדע הביא להקמת 18 מפעלים חדשים שנבנים או בבנייה.

הזדמנויות אלו מציגות פוטנציאל עסקי משמעותי לחברות יפניות. חברות יפניות רבות מגבירות את מספר המיקומים ומשאבי האנוש שלהן גם בחו"ל. השוק בארה"ב נפתח יותר לחברות יפניות, ו-Canon מחזקת את השירות ואת יכולות המכירה שלה שם, למרות המחסור בעובדים והשכר הגבוה.

יפן הייתה מובילה עולמית בייצור שבבים בשנות ה-80 וה-90. כיום, המיקוד הוא בייצור מקומי, פיתוח טכנולוגיות חדשות ושיתופי פעולה. הממשלה היפנית תומכת בחברות הגדולות ובשיתופי פעולה כדי לשחזר את מעמדה של יפן כמרכז לייצור מוליכים למחצה.

הפתיחה של מפעלי TSMC בקומאמוטו ובאריזונה מדגישה את השוני בין המדינות. המפעל בקומאמוטו יתחיל לפעול במועד המתוכנן, אולי אפילו מעט לפני המועד, בעוד שהמפעל באריזונה סובל מעיכובים וצפוי להתחיל לפעול באיחור של שנתיים. בעוד שהמפעל באריזונה מתמקד בטכנולוגיות 2 ננומטר, המפעל ביפן מתמקד בשבבים מדור קודם.

ישנן מספר סיבות להבדלים הללו. אחת הסיבות היא שהביצוע של סבסוד הממשלה היפנית היה מהיר יחסית. בנוסף, התרבות היפנית מדגישה דיוק ועבודה לפי לוח זמנים, מה שמקל על קידום פרויקטים בתיאום עם הממשל המקומי והחברות.

במהלך השנתיים האחרונות, רמת הביקוש בתעשיית השבבים ירדה, עם זאת, החודשים הראשונים של 2024 היו חיוביים, עם עלייה ברווחיות ובהכנסות של מפעלי ייצור. תחזיות מצביעות על עלייה של 30% בשוק בשנת 2024, והתחזית ארוכת הטווח היא לתעשייה בשווי טריליון דולר עד 2030.

Canon, המוכרת היטב בזכות מצלמותיה, ביססה את מעמדה גם בתחום ייצור המוליכים למחצה. החברה הציגה את הציוד הראשון לליתוגרפיה ביפן בשנות ה-70 ורכשה את Tokki בשנת 2007 כדי להיות מובילה במערכות OLED. החברה מחזיקה גם ב-Canon Machinery המתמחה בדיי-בונדרים ו-Canon Anelva המתמחה בהשקעת סרטים דקים.

ב-2023 הציגה Canon מערכת ליתוגרפיה חדשה המבוססת על טכנולוגיית ננו-אימפרינט. טכנולוגיה זו מאפשרת העברה מדויקת של דפוסי מעגלים על גבי הוופר ומציגה יתרונות רבים לעומת טכנולוגיות קיימות כמו EUV. המערכת צורכת עשירית מהאנרגיה הנדרשת לציוד EUV ומפשטת את תהליך הייצור, מה שהופך אותה לידידותית יותר לסביבה.

בנוסף, Canon עוברת לשירותים בנוסף לציוד. דוגמה טובה לכך היא Lithography Plus, מערכת מבוססת IoT שמציעה תחזוקה מונעת, חיזוי, שחזור אוטומטי, התקנה אוטומטית ותמיכה הנדסית ללקוחות.

המעבר של Canon ממודל B2C ל-B2B, כולל תחומים כמו הדפסה מסחרית ומצלמות רשת, מחזק את החשיבות של קבוצת התעשייה באבולוציה זו. כחלק מהאסטרטגיה, Canon משקיעה רבות בפיתוח פלטפורמות שירות ושיתוף טכנולוגיות בין חברות הקבוצה ליצירת סינרגיות.

החזון של Canon לעתיד כולל חיזוק הטכנולוגיות הקיימות, פיתוח מערכות אריזה מתקדמות ושיתוף פעולה הדוק עם לקוחות על מנת לענות על צורכי השוק המשתנים. עד שנת 2030, Canon שואפת להיות שחקן מרכזי בתעשיית המוליכים למחצה ולתרום לצמיחתה הכוללת של החברה.

הפוסט קאנון – ממצלמות למכונות ייצור שבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.