Fab 34 של אינטל באירלנד החל בהפעלת מערכת הליתוגרפיה האולטרה סגולה הקיצונית (EUV) הראשונה שלה, המאפשרת ייצור בתהליך Intel 4 מזה מספר חודשים. מאז הגעתה עובדים צוותי אינטל אירלנד על התקנת המערכת המיוצרת על ידי היצרן ההולנדי ASML. השבוע הם הגיעו לציון דרך חשוב שבו סורק EUV ייצר לראשונה אור באורך גל של 13.5 ננומטר.

"אבן דרך זו ב- Fab ב- Leixlip, אירלנד, היא צעד מפתח בדרכה של אינטל לייצור בנפח גבוה של טכנולוגיית Intel 4 והיא הפעם הראשונה שבה נעשה שימוש בסורק EUV בנפח גבוה באירופה." נאמר בהודעת החברה.

"אבן דרך זו היא שיאם של שנים רבות של הכנה. התכנון, ההכנה והדיוק הנדרשים לאספקת ליתוגרפיה של EUV בייצור בכמויות גדולות הם חסרי תקדים. הגעת המכונה למפעל סוללת את הדרך לטכנולוגיית Intel 4, שהשיגה את אבן הדרך המרכזית שלה במוכנות הייצור עד הרבעון האחרון של 2022 לייצור מוצרים כמו מטאור לייק בשנת 2023. החידושים הייחודיים של אינטל בתחום התהליכים והגישה שלה ל-EUV עם תהליך Intel 4 שומרים על  אינטל במסלול אספקת חמישה צמתים בארבע שנים ולעמוד במחויבותה להחזיר לעצמה את הובלת טכנולוגיות תהליך הייצור עד 2025."

הפוסט ציון דרך באינטל סורק ה-EUV באירלנד ייצר לראשונה אור באורך גל של 13.5 ננומטר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מפעל קמטק במגדל העמק עובד כרגיל ומייצר מכונות בדיקה למפעלי יצור שבבים. המפעל גם קיבל לאחרונה הזמנה חדשה בסך 8 מליון דולר והתחזיות של מנהלי החברה הן לרבעון שני חזק. רפי עמית, מנכ"ל קמטק ציין כי "לקוחות החברה לא דחו הזמנות ואף דוחקים בנו להקדים הזמנות קיימות שלהם. בישראל, אנו מוגדרים כעת כמפעל חיוני, עובדה המאפשרת לנו להמשיך בפעילותינו בכדי להבטיח המשכיות עסקית".

אורי תדמור, נשיא חברת KLA בישראל מציין כי “המשבר הנוכחי תופס אותנו בשנת שיא במישור העסקי והלקוחות שלנו ממשיכים להזמין מוצרים למרות המשבר. בזמן שכל העולם עובר לתקשורת מרחוק, הצורך בשרתים, מחשבים ומכשירים אלקטרונים נוספים רק הולך וגדל, מה שמשפיע ישירות על תעשיית המוליכים למחצה וכמובן גם על מכונות המטרולוגיה שלנו. לא רק שאנחנו לא מפטרים עובדים אלא אנחנו מגייסים!"

קבלנית היצור הבינלאומית Flex, המעסיקה הגדולה ביותר מבין במפעלי יצור בישראל, אף היא פועלת במלא המרץ. לדברי רפי חדד, מנהל הפיתוח העסקי של פלקס בישראל הם ממשיכים לעבוד כרגיל, המצב טוב והם גם נערכו ליצור מוצרים הקשורים למשבר הקורונה.

ענקית הציוד הרפואי מדטרוניק מייצרת בארץ מוצרים רבים באמצעות קבלני משנה. עיקר היצור נעשה על ידי המפעלים של USR ושל סנמינה. שני המפעלים מייצרים עבורה בעיקר מוניטורים רפואים שפותחו ע"י חברת הבת אורידיון ורכיבים שחלקם משולבים במיכשור רפואי מתוצרת GE ופיליפס. המערכות של אורידיון מבוססות על טכנולוגיות המנטרות את רמות הפחמן הדו-חמצני בריאותיו של החולה. הן משמשות לצרכים רפואים שונים כולל טיפול בכאב, מעקב ביחידות לטיפול נמרץ וביחידות ההתאוששות, הרדמה ועוד. יחד עם זאת, מפעלי היצור של מדטרוניק אינם מייצרים בארץ מנשמים.

שתי חברות ישראליות שפיתחו מנשמים הן אינוביטק (Inovytec) ו- פלייט מדיקל (Flight Medical) החברות מייצרות את המנשמים פרי פיתוחם במפעלי היצור בישראל.

אחת החברות המייצרות מנשמים היא חברת Fibernet מיוקנעם המתמחה ביצור מערכות רפואיות וכעת עסוקה ביצור מערכות הנשמה לאחת החברות שפיתחו אותן. חברה נוספת המייצרת מנשמים היא חברת ניסטק. לניסטק שלושה מפעלי הרכבות בקצרין, מעלות ופתח תקווה. כמו כן בבעלותה מפעל אלטק המתמחה ביצור מעגלים המודפסים. גם מפעלי היצור של ניסטק הוגדרו ע”י המדינה כמפעל חיוני ולדברי ארבל ניסן, סמנכ"ל השיווק והפיתוח העסקי של החברה הם פועלים כרגיל. חלקם מייצרים מוצרים אלקטרונים שונים ואחרים מייצרים מוצרים מצילי חיים ואי לכך פועלים 24 שעות ביממה, כדי לספק את המוצרים בזמן הקצר ביותר תוך מתן עדיפות למוצרים חיונים אלה.

יחד עם כל האמור לעיל לא ברור מה יקרה בעתיד וסביר להניח כי אם תחול האטה משמעותית בכלכלה העולמית הדיה ישפיעו גם על תעשיית ההייטק בישראל כולל על היצור במפעלי היצור וההרכבות המקומיים.

הפוסט תחקיר Chiportal: למרות השמועות: מפעלי היצור בישראל מלאים בעבודה – כתבה שלישית בסדרה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

1. כיצד מתמודדת חברתך עם משבר הקורונה? (האם פיטרתם עובדים, צמצמתם פעילות וכו')

בתקופה, שלהרבה חברות לא הייתה ברירה אלא לפטר או להוציא עובדים לחל"ת, באופטימל+ החלטנו לא לפטר, ואפילו המשכנו עם מספר גיוסים קריטיים. הורדנו ב-10% את הוצאות השכר שלנו כמעסיק ופיצינו את העובדים באופציות בתמורה להפחתה בשכר – וכל זאת בהסכמה מלאה ובאישור 100% מהעובדים… ועדיין מכיוון שהכל דינמי, יצרנו ארבעה תרחישים של השפעה עד כדי 25% ירידה בהכנסות ואנו מוכנים לכל תרחיש.

אני תקוה שלא נצטרך להפעיל תרחישי קיצון. מבחינת המשכיות עסקית, אנו עובדים חזק מאוד. ממשיכים לתמוך בלקוחותינו ברחבי העולם, ממשיכים בפיתוח פתרונות, מתאימים את השירות שלנו לסיטואציה ומתכוננים ליום שאחרי כדי שנוכל לתת מענה מקצועי ללקוחות שלנו בכל שלב.

2. איזה טיפ ניהולי להתמודדות עם המשבר אתה יכול לתת למנהלים אחרים בהייטק?

• ראשית לגייס את כל השדרה הניהולית בחברה ולהוביל בעזרתה את המהלכים הנדרשים
• לייצר יחד תוכניות פרטניות לפי מספר תרחישים מהאופטימי עד הקיצוני. לא לחשוש מכך
• לתקשר, לתקשר ולתקשר עם כל העובדים בשקיפות מלאה, בתדירות קבועה ובבהירות
• לתקשר עם הלקוחות, להקשיב ללקוחות, להבין מה הבעיות הכואבות כרגע ולהרגיע. לייצר זמינות אופטימלית לתמיכה מרחוק, להמשיך לתת ערך במתן שרותים נוספים המתאימים לרוח המשבר
• פגישה יומית של צוותי הניהול: לאתר בעיות ברמה היומית ולפתור מיידית ככל שניתן
• להמשיך ולהתייעל בעבודה מהבית. יצירת שגרות שיאפשרו פרודוקטיביות מחד ומצד שני ישמרו על העובדים שלנו ולייצר איזון שיאפשר להם לקחת אויר ולהיות עם בני משפחתם.

3. האם אתם מפעילים עבודה מרחוק/מהבית – מה מסקנותיך משימוש בשיחות וידאו ועבודה מבוזרת?

בוודאי שבאופטימל כמו חברות רבות אחרות עברנו מיידית למוד עבודה מלא מהבית. תשתיות ה- IT שלנו מצוינות ומוכנות לעבודה יעילה מרחוק. בשל היותנו חברה גלובאלית, חלק גדול מהעובדים שלנו מתורגל בכך. שמחתי במיוחד לראות איך מחלקת הפיתוח שלנו (כ-100 מפתחים) הצליחה להיות פרודוקטיבית מהיום הראשון ועבודת הצוות והתקשורת, לא רק שלא נפגעה, אלא אף השתפרה. אנחנו מקפידים על שיחות וידאו ולא רק אודיו כך שכולם רואים את כולם ואני גאה בעובדים שלנו על המהירות שבה כולם הסתגלו ועל היכולת לשמור על סטנדרטים גבוהים של עבודה, למרות הנוכחות של בני המשפחה בבית. מדהים!

4. האם אתה צופה שינויים בהייטק ו/או בעולם העסקי בעקבות המשבר או שהכל יחזור לקדמותו?

כמו בכל משבר בסדר גודל כזה, מדובר באירוע מכונן שישנה סדרי עולם. כשהמגיפה תדעך יצוצו בוודאי הזדמנויות חדשות בתעשיות קיימות ובתעשיות חדשות שתיווצרנה כתוצאה ממנה. ישתנו סדרי עולם באופן שאנו עובדים, מתקשרים, סדרי העדיפויות הארגוניים, מוכנות לקטסטרופות עתידיות, ניהול סיכונים וכדומה. בעולם שבו אופטימל+ פועלת, Big data analytics לעולמות הייצור של תעשיות הסמיקונדקטור והאוטומוטיב, אני צופה שארגונים יעשו חישוב מסלול מחדש לגבי מוכנות עתידית שלהם למשבר כזה, איך למקסם יעילות תפעולית ביצור גם מרחוק באמצעות כלים מתקדמים כמו שימוש ב data analytics ושימוש בענן. חברות בתחום הזה בוודאי יחשבו מחדש איך מייצרים פרקטיקות שמחזירות את העסק במהירות המירבית לאופרציה מיטבית, איך מייצרים שקיפות אופטימלית בשרשת הערך כדי לדעת להעריך בכל רגע נתון מהם האתגרים וההזדמנויות. אנחנו לדוגמא, לא מפסיקים לעבוד לרגע וממשיכים לשרת את לקוחותינו גם מרחוק.

5. מסקנות כלליות ותובנות שלך ממשבר הקורונה (מה היית צריך לעשות אחרת, מה צריכה לעשות ממשלת ישראל למען התעשיה, מה הציפיות שלך מספקים, לקוחות, עובדים?)

אני חושב שבעת הזו קל לבקר את הגופים הממשלתיים. אני נמנע מכך ומעדיף להירתם ולתרום באזורים בהם אני יכול להביא ערך. לדוגמא, כדירקטור ב-8 השנים האחרונות בארגון ההייטק הישראלי IATI, אני פעיל ביותר בימים אלו בעזרה ביצוג IATI מול משרדי הממשלה. זו בעיני הזדמנות להשפיע ביצירת דיאלוג עם משרדי הממשלה השונים, להשמיע את קול המיגזר שלנו ולהשפיע על תוכנית ההקלות שהמדינה תוכל ליישם כדי לשמור על הלב הפועם של תעשיית ההיטק הישראלית, הכל כך חשובה לכולנו.

ולסיום והכי הכי חשוב – בריאות, בריאות ועוד בריאות – לכל אחד מכם, למשפחותיכם וליקרים לכם.

הפוסט חמש עם דן גלוטר, מנכ"ל Optimal Plus – חשוב להמשיך ולתקשר בשקיפות מלאה עם העובדים ועם הלקוחות! הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בהלת הקורונה יצרה משבר גלובלי שטרם ראינו כמותו ונראה כי השפעת הוירוס מבחינה כלכלית ועיסקית תורגש עוד הרבה אחרי שהמשבר הבריאותי יפתר. רבים תוהים האם למשבר הקורונה יש גם מרוויחים בתעשיית האלקטרוניקה והשבבים. כדי למצא תשובה לשאלה זו ביצענו בימים האחרונים סקר בין כמה מהמנהלים הבכירים בתעשיה והנה מה שלמדנו.

חברות השבבים המקומיות עוסקות בפיתוח שבבים ותוכנה בעוד השבבים עצמם מיוצרים במזרח, בעיקר בטיוואן שנפגעה בצורה שולית יחסית וממשיכה ביצור שבבים כמעט כרגיל.

ההשפעה היותר גדולה על חברות ישראליות היא באותם המקרים של חברות המייצרות מיכשור אלקטרוני שרובו מורכב בסין.  חברות ישראליות רבות מייצרות מעגלים מודפסים ומרכיבות בישראל רק חלק קטן מתוצרתן (בעיקר סדרות קטנות וראשוניות) אך כשזה מגיע ליצור המוני הן מעדיפות את היצור במזרח בעיקר בגלל החסכון בעלויות.

פנינו למספר מנהלים בתעשיה ושאלנו כיצד לדעתכם ישפיע המשבר הנוכחי על החלטת חברות ישראליות להעדיף יצור מקומי ומי ירוויח מהמשבר?

צביקה ברעם, סמנכ"ל התפעול הגלובלי של חברת סרגון מאמין כי ארוע סינגולרי גדול ככל שיהיה לא צפוי להשפיע על אסטראטגיה של ארגון. יחד עם זאת הוא מאמין כי אם הודו תשכיל לפתח הזדמנויות אטראקטיביות למשקיעים היא עשויה להיות המרוויחה הגדולה מהמצב הלא מאוזן שבו סין תופסת חלק לא פרופורציונאלי במאזן המסחרי של העולם.

רמי לנגר, COO של חברת קמטק (המייצרת את כל המכונות שלה בישראל) סבור כי יותר חברות יחליטו בעקבות המשבר להעביר הרכבות מסין למדינות אחרות אבל לאו דווקא לישראל אלא למקומות אחרים באסיה. יחד עם זאת, הוא מעריך כי המצב בסין משתפר, חברות ומפעלים פועלים במתכונת כמעט רגילה ובפועל קמטק ממשיכה לספק מכונות מתוצרתה לפי התכנון.

מנהל נוסף בתעשיה שהעדיף להישאר בעילום שם, מאמין כי יש צורך להגדיל ההרכבות בישראל. הוא מעריך כי יהיו הרבה מפסידים מהמשבר אך בין המרוויחים הגדולים תהיינה חברות העוסקות ביצור מכשור רפואי. מנהל אחר בתעשיה חושב שחברות ישראליות יפזרו סיכונים ויצרו מספר אלטרנטיבות כדוגמת סולאראדג' שכבר היום אינה מסתמכת על אתר יצור יחיד. לדעתו יש לא מעט חברות ישראליות הנסמכות על מכניקה, פלסטיקה ויצור מעגלים מודפסים במזרח. כרגע הם יחפשו אלטרנטיבות בישראל וענפים אלה עשויים להרוויח מהמשבר.

טל סגמן, מנכ"ל אבנט ישראל מאמין כי לא נראה גידול במספר ההרכבות בישראל כתוצאה מהמשבר אבל לדעתו חברות ידרשו לחשוב על אלטרנטיבה  ליצור המוני בסין. חלק מהלקוחות כבר פונים לקבלני משנה במזרח אירופה ולכן נראה לו שהיצרנים במזרח אירופה ירוויחו מהמשבר. לדבריו חלקם כבר זוכים להתענינות מלקוחות בתחום המעגלים המודפסים בעיקר.

אלדד יסעור, מנכ"ל המכירות של  Arrow בישראל לא חושש מהשפעות הקורונה. לדבריו התעשיה בסין חזרה לעבודה כמעט סדירה ונראה שהם משתלטים על המצב. לעומת זאת להעביר יצור למקום חדש לוקח הרבה זמן ודורש הרבה משאבים. ומכיוון שההערכות מדברות על השתלטות על המגיפה בתוך חודשים ספורים הוא אינו רואה אפשרות של היערכות מחודשת בתחום היצור וההרכבות. יסעור מסכים כי בטווח הקצר יהיו סקטורים שיצטרכו להצטמצם "עד יחלוף זעם" ואז יחזרו לשגרה בהדרגה. בטווח הבינוני והארוך המצב יחזור לקדמותו וגם הלך הרוח ישתפר.  הסקטורים שירוויחו מהמצב הם כל נותני השרותים או יצרני המוצרים המיידים לטיפול בקורונה כולל חברות הדברה וחיטוי, יצרני מסכות, מדי חום וציוד בדיקה רפואי.

ציפי לנדסמן, מנהלת פעילות Jabil בישראל מוטרדת מהתפשטות הוירוס אך מאמינה כי זו אפיזודה מצערת שתחלוף בקרוב. יחד עם זאת היא סבורה כי אין להתעלם מהעובדה כי תופעות כאלה יכולות לשוב ולהופיע בעתיד ויש להיערך לקראתן עם חלופות הולמות. לנדסמן משוכנעת כי יהיו יצרנים בישראל שירויחו מהמשבר במיוחד אלה העוסקים בפיתוח ויצור מכונות הנשמה וציוד רפואי.

לסיכום ניתן לומר כי מנהלים רבים מאמינים שיהיו ספקי שרותי יצור והרכבה בישראל שירוויחו מהמשבר אך לא צופים גידול משמעותי בתעשיית המעגלים המודפסים או ההרכבות בישראל. יחד עם זאת, משבר הקורונה צפוי לגרום לכך שחברות רבות ידאגו לעבוד עם שני ספקים לפחות (כדי לא להיות תלויים בספק אחד או מדינה אחת). מחוץ לישראל המרוויחים הגדולים עשויים להיות ספקי שרותי הרכבות ויצור בהודו, ויטנאם ומזרח אירופה.

הפוסט האם יש גם מרוויחים ממשבר הקורונה? מסתבר שכן הופיע לראשונה ב-Chiportal.