ראש הממשלה, בנימין נתניהו, המריא הלילה לוושינגטון, שם ייפגש עם נשיא ארה"ב הנכנס, דונלד טראמפ. הביקור, שיתמקד לא רק בנושאים ביטחוניים וגיאופוליטיים אלא גם בהשלכות קריטיות על הכלכלה הישראלית, צפוי לכלול דיונים בנושאים מרכזיים המשפיעים על ישראל.

אחד מהנושאים הבולטים שיעלו לדיון הוא מדיניות המכסים הקשחה שמתכנן טראמפ להחיל על ייבוא לארה"ב. במהלך מסע הבחירות שלו, התחייב טראמפ להגן על התעשייה האמריקאית באמצעות הטלת מכסים גבוהים, מהלך שיכלול גם מסי ייבוא מסין, קנדה ומקסיקו. גורמים ממשלתיים וכלכליים בישראל מזהירים כי צירוף ישראל לרשימה זו עלול לפגוע באופן משמעותי במשק המקומי, שכן הייצוא הישראלי לארה"ב מוערך בכ-50 מיליארד שקל בשנה. מכסים כאלה עלולים לפגוע במיוחד בתעשיות ההייטק והטכנולוגיה, שמובילות את הכלכלה הישראלית.

בנוסף, נתניהו צפוי לדון עם טראמפ בהגבלות שהטיל ממשל ביידן על ייצוא שבבים מתקדמים לבינה מלאכותית. ההגבלות, שנועדו לשמר את ההובלה הטכנולוגית של ארה"ב בתחום ה-AI, עלולות להשפיע על יכולתה של ישראל להקים תשתיות מחשוב מתקדמות ולתמוך בחברות מובילות כמו אינטל ואנבידיה. בכירים במערכת הביטחון מזהירים כי הגבלת הגישה לטכנולוגיה מתקדמת עלולה לפגוע גם בהיערכות הצבאית העתידית של ישראל, מה שמגביר את הדאגה בקרב קובעי המדיניות הביטחונית.

לקראת הפגישה עם טראמפ, התקיימו דיונים מקדימים בין נתניהו, השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', במטרה להגדיר את הנושאים המרכזיים שיידונו עם הנשיא האמריקאי ועם צוות הבית הלבן.

בביקורו בוושינגטון, נתניהו צפוי לטעון כי החרגת ישראל ממדיניות המכסים ומהגבלות ייצוא השבבים חיונית לשמירה על יציבות הכלכלה הישראלית והחוסן הביטחוני של המדינה, תוך מניעת פגיעה משמעותית במגזרי הטכנולוגיה וההייטק.

הפוסט נתניהו יבקש מטראמפ להסיר את מגבלות השבבים על ישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ועדת המשנה של הכנסת לענייני בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות התכנסה בשבוע שעבר לדיון חירום בעקבות הודעת ממשל ביידן על הגבלות חדשות בייצוא שבבי מחשוב מתקדמים. במסגרת הדיון נחשף כי ישראל מתכוונת להקדים רכישת שבבים שתוכננה לשנים 2026 ו-2027 ולהשלימה ב-120 הימים הקרובים, לפני שההגבלות ייכנסו לתוקף.

ממשל ביידן הציג מסגרת חדשה לחלוקת מדינות העולם לשלוש רמות גישה לשבבי מחשוב מתקדמים. ישראל מוקמה ברמת הביניים, יחד עם מדינות כמו מקסיקו ופורטוגל. משמעות הדבר היא שישראל תוכל לייבא שבבים מארה"ב, אך תחת מגבלות מחמירות של כוח חישוב ואישורי בירוקרטיה. כל רכישה של שבבים מתקדמים מיצרניות כמו Nvidia או אינטל תדרוש אישור פרטני מהרשויות האמריקאיות.

חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, שעמדה בראש הדיון, הזהירה שההגבלות האמריקאיות מגיעות לאחר דו"ח מבקר המדינה שהצביע על כך שלישראל חסרה אסטרטגיה לאומית ארוכת טווח בתחום ה-AI, והיא במגמת ירידה בדירוג הבינלאומי. "ישראל פספסה הזדמנות להיערך ליום הזה," אמרה.

\לפי דבריו של סגן אלוף אלעד דביר, ראש תחום הבינה המלאכותית במשרד הביטחון, ההגבלות החדשות יחייבו את משרד הביטחון להבהיר את מטרת כל רכישה של שבב AI. "הרגולציה החדשה תגרום להשלכות אסטרטגיות משמעותיות, בעיקר עבור תעשיות הביטחון," אמר דביר בדיון.

מנכ"ל משרד הביטחון, אייל זמיר, הדגיש בחודש שעבר כי טכנולוגיות AI עומדות לשנות את פני שדה הקרב המודרני בעשור הקרוב, כאשר רובוטים מבוססי AI יהוו מרכיב מרכזי בלחימה ביבשה, באוויר ובים. "צבאות שיאמצו יכולות AI ראשונים יזכו ליתרון משמעותי, ומי שלא ישקיע בטכנולוגיה זו יישאר מאחור," ציין זמיר.

ד"ר אריאל סובולמן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, הזהיר שהמגבלות החדשות יחמירו את ירידת המעמד הטכנולוגי של ישראל. "במשך שנה אנחנו מזהירים על ההידרדרות המתמשכת במעמד ה-AI של ישראל, והמגבלות האמריקאיות רק יזרזו את התהליך," אמר. סובולמן הדגיש כי תשתיות טכנולוגיות הן תנאי בסיסי למהפכה הבאה, ושבבי AI מהווים חומר גלם קריטי. "ישראל חייבת אסטרטגיה לאומית ברורה בתחום ה-AI," דרש.

העתיד של ישראל בשוק ה-AI
על אף שישראל עדיין מדורגת בין 10 האקוסיסטמות המובילות בתחום ה-AI, מומחים מזהירים שהיא רחוקה ממיצוי הפוטנציאל המלא שלה. יזמים ומנהיגים טכנולוגיים מתריעים כי ישראל מפספסת את גל הבינה המלאכותית ועלולה להישאר מאחור ללא השקעות מתאימות בחינוך, מחקר, תשתיות וחברות סטארט-אפ.

פרקש הכהן קראה לממשלה לנצל את הזמן שנותר לפני כניסת המגבלות לתוקף ולפעול לשינוי ההחלטה האמריקאית כלפי ישראל. "תלות טכנולוגית מסכנת את הביטחון הלאומי של ישראל, והמדינה חייבת לפתח עצמאות טכנולוגית בדומה להשקעותיה בתחומים אחרים לאורך השנים," אמר סובולמן.

הפוסט ישראל מקדימה רכישת שבבי AI בעקבות הגבלות הייצוא החדשות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ההשפעה של אינטל על ישראל

בדיוק לפני 50 שנה בשנת 1974 החליטה אינטל להקים  את מרכז הפיתוח הראשון שלה בישראל (והראשון מחוץ לאה"ב) . מרכז זה גדל לפעילות עניפה שהשפיעה על התעסוקה והכלכלה בישראל באופנים הבאים:

השקעות ותעסוקה: במהלך השנים השקיעה אינטל בישראל מעל 50 מיליארד דולר והפכה למעסיק הפרטי הגדול ביותר במגזר הטכנולוגי בארץ, עם כ – 12,000 עובדים. בתפקידי ייצור, פיתוח ושיווק התורמים באופן משמעותי לכלכלה המקומית.

רכש גומלין: הפעילות של אינטל בישראל אינה מוגבלת לתעסוקה. החברה גם התחייבה לרכוש סחורות ושירותים בשווי 16.6 מיליארד דולר מספקים ישראלים במהלך העשור הקרוב. רכש מקומי נרחב זה תומך במספר רב של עסקים קטנים ובינוניים, ומטמיע עוד יותר את אינטל במרקם כלכלת ישראל.

יצוא: הייצוא של אינטל מישראל הסתכם ב-2022 ב-8.7 מיליארד דולר, המהווים 5.5% מכלל יצוא ההייטק מהמדינה. נתון זה מדגיש את תפקידה של אינטל בחיזוק כלכלת הייצוא של ישראל ושמירה על היתרון התחרותי שלה בשוק הטכנולוגיה העולמי.

צמיחה כלכלית: הנוכחות של אינטל בישראל היוותה מניע מרכזי לצמיחה כלכלית, שיצרה אלפי משרות בשכר גבוה ומשכה חברות טכנולוגיה רב לאומיות נוספות למדינה.

מנהיגות טכנולוגית: ההשקעה של אינטל בישראל סייעה לבסס את המוניטין של המדינה כמובילה עולמית בטכנולוגיה וחדשנות ולחנך דור שלם של מנהיגים טכנולוגים שפרשו מאינטל והקימו חברות משלהם.

מערכת כלכלית של חדשנות: הנוכחות של אינטל בישראל תרמה לפיתוח אקו-סיסטם תוסס של חדשנות, תוך טיפוח שיתוף פעולה בין סטארטאפים, אקדמיה וחברות טכנולוגיה בוגרות.

חשיבותה של ישראל לאינטל

לצד ההשפעה החיובית והמהותית של אינטל על ישראל מנקודת המבט של אינטל, ישראל היא מרכז קריטי לחדשנות ולייצור.

מאגר כשרונות בתחום הפיתוח: ישראל מתהדרת במאגר גדול של מהנדסים ומדענים, שרבים מהם סייעו להצלחתה של אינטל. הדגש החזק של המדינה על חינוך וחדשנות טיפח תרבות של מצוינות טכנולוגית האטרקטיבית מאוד לחברות טכנולוגיה גלובליות. מרכזי המו"פ שלה בישראל סייעו בפיתוח כמה מהטכנולוגיות המתקדמות ביותר של אינטל, ממעבד 8088 דרך סדרת מעבדי הפנטיום ועד לונאר לייק –  סדרת המעבדים החדישים ביותר של אינטל כיום. חידושים אלה מילאו ועדיין ממלאים תפקיד מכריע בהצלחתה העולמית של אינטל.

מרכז מחקר מוביל: מרכז המחקר של אינטל בישראל הוא אחד הגדולים שלה מחוץ לארצות הברית. המרכז היה אחראי למספר רב של פריצות דרך בטכנולוגיית מוליכים למחצה ותרם באופן משמעותי ליתרון התחרותי של אינטל.

כח יצורי נאמן ומיומן: המחויבות של אינטל להקים בישראל את אחד ממפעליה החדישים ביותר בהשקעה אדירה של  25 מיליארד דולר מעידים על האמון של אינטל כי דווקא בישראל תוכל לייצר את המוצרים המתקדמים ביותר תוך הישענות על כח האדם המגוון של אינטל ישראל המסוגל לתמוך בצורה מיטבית ביצור מוצריה.

כוח העבודה מיומן זה מאפשר לאינטל להתמודד עם אתגרים מורכבים ולהישאר בקידמת תעשיית המוליכים למחצה.

מיקום אסטרטגי: ישראל ממוקמת בצומת הדרכים בין אירופה, אסיה ואפריקה, מה שהופך אותה למוקד נוח להגעה למגוון רחב של שווקים גלובליים. קרבה זו מאפשרת לאינטל להפיץ ביעילות את מוצריה ושירותיה ללקוחות באזורי מפתח כולל שווקים מתעוררים במזרח התיכון ובצפון אפריקה (MENA).  כמו כן היא יכולה לסייע בהפחתת עלויות הובלה וזמני אספקה, ולשפר את היעילות של שרשרת האספקה ​​של אינטל.

רשת ספקים מקומיים: לישראל יש אקוסיסטם משגשג של סטארטאפים טכנולוגיים וחברות מבוססות המספקות מגוון רחב של מוצרים ושירותים לתעשיית המוליכים למחצה. אינטל יכולה להשיג רכיבים, חומרים ושירותים מספקים מקומיים אלה, להפחית את התלות שלה בספקים בחו"ל ולשפר את היעילות ואת העלות האפקטיבית של שרשרת האספקה ​​שלה.

האב של חדשנות: המוניטין של ישראל כמרכז חדשנות עולמי מושך זרם קבוע של סטארטאפים ויזמים טכנולוגיים. מערכת אקולוגית תוססת זו יכולה לספק לאינטל גישה לטכנולוגיות חדשות ולפתרונות חדשניים שיכולים לעזור לה לשפר את שרשרת האספקה ​​שלה ולהקדים את המתחרים.

תמיכה ממשלתית: ממשלת ישראל העניקה תמיכה משמעותית לתעשיית ההייטק במדינה, לרבות מימון מחקר ופיתוח, תמריצי מס ומענקי יצור. תמיכה זו עזרה ליצור סביבה נוחה לאינטל לפעול ולהשקיע בישראל.

שיתוף פעולה עם מוסדות מחקר: ישראל היא ביתם של מספר מוסדות מחקר ברמה עולמית המשתפים פעולה באופן הדוק עם אינטל בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות. שיתופי פעולה אלו יכולים להוביל לפיתוח חומרים חדשים, תהליכי ייצור וכלי תכנון לפיתוח מוצריה של אינטל.

לסיכום, מערכת היחסים בין ישראל לאינטל היא מערכת יחסים של תלות הדדית. שני הצדדים השקיעו רבות זה בזה, ויצרו שותפות החיונית להצלחותיהם. מדובר במערכת יחסים סימביוטית, כאשר שני הצדדים מפיקים יתרונות משמעותיים משיתוף הפעולה ביניהם לכן קשה לקבוע מי צריך את מי יותר. יחד עם זאת ניתן לומר בבטחה כי הסינרגיה בין אינטל לישראל מניעה את המשך הצמיחה והחדשנות של שני הצדדים ונקווה כי תמשיך כך עוד שנים רבות.

הפוסט מי זקוק יותר למי? אינטל לישראל או ישראל לאינטל? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

למרות הזמן הקצר שעמד לרשותה, החליטה התאחדות התעשיינים הישראלית לעתור לבית המשפט הצרפתי בטענה של אפליה לא הוגנת. העתירה התקבלה בשתי ערכאות וגרמה לביטול  החלטת  בית המשפט לעניינים מסחריים בצרפת אשר אסר על חברות ישראליות להשתתף בתערוכת הנשק יורוסאטורי בפריז.

החלטת בית המשפט העליון התקבלה לאחר שגם בית המשפט לעניינים מסחריים בצרפת אישר מוקדם יותר את השתתפותן של חברות ישראליות בתערוכה, אך אסר על כניסת אזרחים ישראלים למתחם.

עם זאת, לרוב החברות הישראליות שהיו אמורות להציג בתערוכה לא נותר זמן להקים את ביתניהן ולפרוס את מוצריהן, שכן התערוכה נפתחה כבר ביום שני ותסתיים לקראת סוף השבוע.

64 חברות ביטחוניות מישראל, בהן אירונאוטיקס, אלביט מערכות, התעשייה האווירית ורפאל, התכוונו להשתתף בתערוכה החשובה. השתתפותן נאסרה בתחילה על ידי נשיא צרפת עמנואל מקרון ושל משרד ההגנה הצרפתי, כסנקציה נגד ישראל בעקבות המלחמה בעזה.

נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר בירך על החלטת בית המשפט העליון ואמר: "זה ניצחון שני היום בנושא. הניסיון של הארגונים הפרו-פלסטינים לפגוע בישראל ובכלכלה שלה נבלם. ישראלים זכאים להשתתף בתערוכה כמו כל העמים. כך היה צריך להיות מלכתחילה".

חברות ביטחוניות ישראליות הביעו אכזבה מכך שלא יוכלו להציג בתערוכה השנה, אך ציינו שהן ימשיכו לפעול בשווקים בינלאומיים אחרים.

ההחלטה של בית המשפט העליון בצרפת עשויה להשפיע על מערכת היחסים בין ישראל לצרפת. צרפת היא אחת מבעלות הברית הקרובות ביותר של ישראל, אך היחסים בין שתי המדינות התערערו בשנים האחרונות בשל חילוקי דעות בנוגע לסוגיות מדיניות שונות.

כעת, למרות שבית המשפט בצרפת התיר לחברות ישראליות להשתתף בתערוכה צפיות חברות ישראליות רבות להגיש תביעות לפיצויים בעקבות הנזקים העסקיים וההפסדים הכלכליים שנגרמו להן.

הפוסט דרמה בצרפת: מאחורי הקלעים של שינוי החלטת בית המשפט על איסור חברות ישראלית להשתתף בתערוכת הנשק Eurosatory הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אך בניגוד גמור להישגים המרשימים של חברות השבבים הישראליות (8 מתוך עשרת האקזיטים הגדולים בישראל מקורם בחברות הפאבלס המקומיות) כמות החברות החדשות הנולדות מדי שנה בתחום השבבים צנח בשנים האחרונות בצורה מדאיגה ותמוהה.

את מגמת הקיטון במספר החברות החדשות  ניתן לראות בכל מגזרי התעשיה עתירת הידע בישראל. עפ"י נתונים שנאספו ע"י חברת המחקר IVC – Online , בשנת 2017 הסתכם מספרן של חברות ההזנק ש"נולדו" באותה שנה ב-1,164 . שנה לאחר מכן ירד מספרן ל-1,025. מגמה זו אף המשיכה בשנים הבאות בקצבים הולכים וגדלים עד שהגיעה ל-558 חברות חדשות בלבד שנולדו בשנת 2021. מספר זה מייצג קיטון של 33% לעומת שנת 2020 אך קטן ביותר מחצי ( 52% ליתר דיוק)  ממספר החברות שהוקמו רק 5 שנים קודם לכן בשנת 2017. (ראו גרף מצורף).

בבואנו לבחון את מספר חברות השבבים שהוקמו בישראל באותה תקופה המספרים נמוכים בהרבה ואפשר לומר אפילו עגומים. מאז ומתמיד לא קמו בישראל חברות שבבים בסדרי גודל של מאות בשנה אך כאשר מספר החברות החדשות המוקמות בשנה יורד למספרים חד ספרתים יש מקום לדאגה. אם בשנת 2017 הוקמו 12 חברות חדשות הרי שב-2018 המספר ירד כבר ל-8 חברות בלבד וב-2020 צנח לשיא שלילי של 3 חברות בלבד! מספר זה מפתיע במיוחד לנוכח העובדה כי מגזר השבבים העולמי חווה בשנתיים האחרונות פריחה משמעותית עם ביקוש עולמי הולך וגובר שיצר מחסור גדול.

בשנת 2021 חלה עליה מזערית  מ-3 ל-4 חברות חדשות אך אם נקח בחשבון שבאותה שנה (2021) הוקמו בישראל 558 חברות חדשות הרי שלא מדובר אפילו באחוז אחד מסך החברות שהוקמו באותה שנה. (ראו גרף מצורף) . תעשיית השבבים הישראלית היא תעשיה מפוארת עם הצלחות כבירות. אין ספק שיש סיבות רבות לראות כאן כמות יוזמות חדשות גדולה בהרבה ונקווה שכך יקרה בשנים הבאות.

הפוסט בתוך 5 השנים האחרונות: צניחה של 75%! בכמות חברות השבבים החדשות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מאז נכתב לפני כעשור הספר  Start-up Nation: The Story of Israel's Economic Miracle קיבלה תעשיית ההייטק הישראלית הכרה עולמית ביכולת היצירתיות והחדשנות שלה. במקביל, המשיכה התעשייה לשמש כמנוע צמיחה קבוע לכלכלת ישראל . אין פלא כי גם כעת, בעת משבר הקורונה, נרתמה תעשיית ההייטק להתגבר ולמצא דרכים ותרופות להילחם בנגיף.

פתרון ישראלי יצירתי למחסור במכונות הנשמה בבתי החולים נולד לאחרונה במוחם של כמה בוגרי אחת היחידות המובחרות בצה"ל אשר ביחד עם ד"ר אלחנן פריד, מנהל המחלקה לטיפול נמרץ בהדסה הר הצופים, שוקדים על פיתוח מכשיר הנשמה פשוט ויעיל. מדובר במכשיר המבוסס על מפוח ההנשמה הידני "אמבו" המצוי בכל אמבלונס ובכל תיקי עזרה ראשונה בארץ. המכשיר הידני עבר הסבה בה הוצמדו איליו מערכת המבצעת את פעולות ההנשמה בצורה חשמלית ואוטומטית. בשבוע האחרון החלו ניסויים במערכות האוטומטיות ובסיומן ניתן יהיה להחליט מתי אפשר יהיה להפכן לברות שימוש המוני.

חברת הבריאות הדיגיטלית הישראלית CLEW פיתחה פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית לניטור חולים וזיהוי מוקדם של הידרדרות נשימתית. המערכת תוכנס לשימוש במחלקות טיפול נמרץ של בתי החולים איכילוב ושיבא על מנת לסייע בהיערכות לטיפול אפשרי במאות חולי קורונה, שחלקם יזדקקו לתמיכה. המערכת של CLEW מאפשרת לצוות הרפואי גם לעקוב מרחוק אחרי עשרות ומאות חולים מחדר בקרה (באופן שמקטין את הסיכון להדבקות בנגיף) ולתעדף את הטיפול בחולים הצפויים להידרדר ב-6-12 השעות הקרובות.

חברת Health Vocalis פיתחה ישום קולי מבוסס בינה מלאכותית המתיימר לאתר "טביעת אצבע" ווקאלית ייחודית, שדרכה יוכלו לזהות הידרדרות בבריאותם של חולי קורונה וכן לבצע זיהוי מוקדם של תסמינים חשודים בציבור הרחב ע"י דגימת קולם. בימים אלה נערך מחקר שמטרתו לאבחן האם אכן ניתן לאתר בצורה מהימנה חולי קורונה ו/או הדרדרות של חולים מאובחנים ע"י ניתוח קולם.

המחקר נערך בשיתוף פעולה עם ארגוני בריאות בארץ ובעולם ובתי חולים – ביניהם המרכז הרפואי שיבא- תל השומר והמרכז הרפואי רבין (בתי החולים בילינסון והשרון); יחידת המו"פ במפא"ת (המינהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) במשרד הביטחון בראשות תא"ל יניב רותם; המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב "אפקה", בהובלת נשיא המכללה פרופ' עמי מויאל המתמחה בעיבוד דיבור; וקבוצות מחקר נוספות מהאקדמיה ומצה"ל. תוצאות ראשוניות של המחקר צפויות להתקבל בתוך 4-6 שבועות.

במטרה לתמוך במאמץ המקומי סביב משבר הבריאות הנוכחי,  חברת סיילספורס ישראל, בשיתוף פעולה עם עם דלוייט ישראל וחברת הסטרטאפ הישראלית Diagnostic Robotics פיתחו את פלטפורמת Covid360 המשמשת פתרון להמשכיות הטיפול הרפואי לשוהים בבידוד, חולים וגם רופאים ביחד. הפתרון החדש נותן מענה קבוע למטופל הנמצא בבידוד. המערכת מאפשרת המשך טיפול ובדיקות, באמצעות איבחון המחלה על בסיס בינה מלאכותית מתקדמת ומעקב צמוד אחר התפתחותה. המערכת ממליצה למטופל באילו צעדים עליו לנקוט, האם עליו להישאר בבידוד או לפנות לקופת חולים קהילתית ואפילו יודעת לקבוע עבורו תור זמין וקרוב לביתו במידת הצורך.

לרופא הנמצא בבידוד, הפתרון מאפשר להמשיך לעבוד מהבית ולטפל בחולים מרחוק, באמצעות גישה לכל הנתונים והמידע, תוצאות הבדיקות וכו'. המערכת אפילו מאפשרת סיוע פסיכולוגי להתמודדות עם הבידוד. במקביל, המערכת ממפה את כל המידע העובר בערוציה ויודעת לזהות מראש פוטנציאל התפרצות באזורים ספציפיים בארץ באמצעות בינה מלאכותית.

חברת טכנולוגיות המידע מיטווך, המייצגת בישראל את חברת VIDYO פיתחה מערך בקרה טיפולי מרחוק, משולב וידאו וקול, כדי לתקשר עם החולים במחלקות הקורונה, תוך שמירה על בטיחות הצוות הרפואי. למערכת ניתן לחבר מכשור רפואי נלווה דוגמת מכשירי Tyto, סטטוסקופים דיגיטליים, מכשירי AKG ואחרים, המאפשרים ביצוע בדיקות רפואיות וקבלת אבחון מרחוק, במהלך ביצוע שיחת הווידאו על ידי הגורם המטפל.

מצלמה מיוחדת מאפשרת צילום בזום רב עוצמה וכיוונון מרחוק, לטובת קריאת נתוני מוניטורים, ומחשב AIO בעל מסך גדול, מאפשר לחולים לראות, על גבי המסך את הרופא, או האחות המטפלים ולנהל איתם שיחה מרחוק. כמו כן המערכת מאובטחת כדי למנוע זליגת מידע רפואי רגיש.

חברת INSPIRA פיתחה תחליף למכונות ההנשמה בדמות קטטר תוך ורידי שמחמצן את הדם ישירות ללא צורך במכונת הנשמה. הקטטר החד פעמי מעשיר את אחוז החמצן בדם הוורידי ומיועד למטופלים במצב קריטי בשל אי ספיקה נשימתית. התקן ה-OXSPIRA מאופיין בעלותו הנמוכה ויעילותו הגבוהה מאחר והחדרתו לוריד לא מצריכה הרדמה מלאה של המטופל ויכולה להיעשות על ידי צוות רפואי קטן יותר שהוכשר לבצע החדרה של קטטר תוך ורידי מרכזי. כך למשל, בעיתות עומס ביחידות אשפוז וטיפול נמרץ, בכפוף לאישורים רגולטוריים, יאפשר ההתקן לצוותים רפואיים קטנים לטפל בכמות גדולה של חולים. אינספירה נמצאת כעת בשלב מתקדם של ניסויים פרה-קליניים, במטרה להגיש בקשות לאישור שיווק בהקדם, תחת מסלולים מואצים של ה-FDA ורשויות רגולטוריות נוספות ברחבי העולם.

חברת ההדמייה הרפואית Nanox פיתחה גרסה חדשנית של מכשיר הדמייה מבוסס רנטגן, המאפשר הפחתה משמעותית של העלויות ופריסה רחבה יותר של מכשירים במטרה להנגיש את המכשיר לכל מקום ציבורי. מערכת ההדמיה של ננוקס, הנעזרת בטכנולוגית בינה מלאכותית מבוססת ענן, יכולה לאבחן זיהומים ולמנוע התפרצויות מגיפה, כמו נגיף הקורונה. ננוקס מתכננת להפיץ את מכשיר ההדמיה הרפואית שלה, הנקרא- Nanox.ARC גם בשדות תעופה, תחנות רכבת ונמלים בתקווה למגר את המגיפה הנוכחית ואלו שיבואו אחריה.

בשבועות האחרונים ובעקבות הנסיון המצטבר במדינות כמו סין וקוריאה פעלה הממשלה להגדלת מספר בדיקות קורונה כדי לאתר במהירות את החולים ולבודד אותם. במכון ויצמן החלו לעבוד על פיתוח חדשני שיאפשר להגביר משמעותית את הקצב עד כדי 20 אלף בדיקות ביום. את המיזם מובילים הפרופסורים ערן אלינב ועידו עמית. מדובר בפרויקט המנצל טכנולוגיות מאוד מתפתחות שהחוקרים עבדו איתן במחקריהם בתחום הריצוף הגנטי וכרגע הותאמו לבדיקות לגילוי הקורונה. המערכת צפויה להיות זמינה לפעולה כבר בימים הקרובים.

חברת מיי-הריטג (MyHeritage) העוסקת במחקר אילנות יוחסין ובדיקות דנ"א חברה לענקית הגנטיקה הסינית BGI כדי להקים בישראל מעבדת בדיקות קורונה. לפי הודעת החברה בניית המעבדה תושלם עד ה-9 באפריל ותאפשר למדינה לבצע בדיקות קורונה נרחבות, בהיקף של כ- 10,000 בדיקות ביום, ובהמשך אף להכפיל את המספר. מעבדה זהה הוקמה בתוך חמישה ימים בלבד על ידי חברת BGI בעיר ווהאן בה התפרץ נגיף הקורונה ומעבדה נוספת בשנזן.

עפ"י הודעת החברה, BGI תשלח לישראל בימים הקרובים ציוד הכולל עשרות מכונות מתקדמות לבדיקת קורונה מסוג qPCR – בו משתמשים לזיהוי נגיפים מסוג RNA ובהן ניתן למדוד כמויות מזעריות של הנגיף. הציוד כולל רובוטים להפקת RNA וכמויות גדולות של ציוד נלווה.  כדי שהמעבדה תעמוד בלוח הזמנים הדחוק ותחל לפעול עד ה-9 באפריל, נערכת מיי-הריטג' לגיוס בהול של 110 עובדים למעבדה.

בנוסף לכל הפיתוחים הנ"ל גם מערכת הבטחון התגייסה למצא פתרונות למיגור נגיף הקורונה . מיטב המוחות מצה"ל, המוסד, התעשיות הביטחוניות, אנשי הייטק, מחקר ואקדמיה גויסו לעבודה וביחד הם מנסים למצא פיתוחים שיסייעו להילחם בנגיף הקטלני. לפי פרסום בחדשותN12 פיתוח ראשון שאומץ ע"י מפא"ת היא מדבקה יחודית שפותחה בטכניון ע"י פרופ' איל זוסמן עברה הסבה מהתכנון המקורי שלה (שהיה מיועד לצרכים צבאים) בליווי המרכז הרפואי לגלי בנהריה ותסייע לצוותים הרפואים להפחית את כמות ההידבקות מחולים שבסביבתם. המדבקה מוצמדת למסכה הכירורגית בה משתמשים הצוותים והופכת אותה ליעילה יותר. המדבקה המכונה "מאיה" מיוצרת במדפסת תלת מימדית, מורכבת מסיבים ננומטרים המצופים בחומרי חיטוי במטרה לנטרל ביתר יעילות את הנגיפים בסביבתו של הצוות הרפואי.

אם אתם מפתחים פיתוחים חדשנים או מכירים אחרים המפתחים פתרונות יצירתיים להתגברות על הנגיף כתבו אלינו ל info@a85642-tmp.s743.upress.link

הפוסט הפיתוחים החדשנים למלחמה במגיפה: מדינת הסטרטאפ ניישן נרתמת לסייע במשבר הקורונה הופיע לראשונה ב-Chiportal.