ביקורו של ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בישראל, שנערך ב־25–26 בפברואר 2026, לא הסתכם במחוות דיפלומטיות בלבד. מודי, שהגיע לביקורו השני בישראל מאז 2017, נשא נאום מיוחד בכנסת והפך לראש ממשלת הודו הראשון שנאם בכנסת. בתום פגישותיו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ועם הנשיא יצחק הרצוג, הודיעו שתי המדינות על העלאת היחסים מדרגת “שותפות אסטרטגית” לדרגת “שותפות אסטרטגית מיוחדת לשלום, חדשנות ושגשוג” – ניסוח שמעיד כי ירושלים וניו דלהי רואות בקשר ביניהן לא רק ערוץ מדיני או ביטחוני, אלא גם פלטפורמה ארוכת טווח לשיתוף פעולה תעשייתי, מדעי וטכנולוגי. (mea.gov.in)

המסמכים הרשמיים שפרסמה ממשלת הודו מצביעים בבירור על סדר עדיפויות חדש: לצד ביטחון, חלל, אנרגיה וסייבר, שני המנהיגים הדגישו במפורש גם טכנולוגיות קריטיות ומתפתחות, ובהן בינה מלאכותית, שבבים, מחשוב קוונטי וביוטכנולוגיה. בהודעה הרשמית על שיחות מודי־נתניהו נכתב כי שתי המדינות מבקשות להרחיב את שיתוף הפעולה בתחומי ההגנה והביטחון, הסחר וההשקעות, המחקר המדעי והחדשנות; בהצהרה המשותפת אף נאמר כי הודו וישראל “מחויבות לשילוב ההתקדמות” שלהן בתחומי AI, סייבר, שבבים, קוונטום, פלטפורמות ביטחוניות וחלל. במילים אחרות, השבבים והמיקרואלקטרוניקה כבר אינם רק נושא של תעשיית הייטק אזרחית, אלא חלק מהשפה הרשמית של השותפות האסטרטגית בין שתי המדינות.

גם ברמת הצעדים המעשיים נרשמה התקדמות. שתי המדינות בירכו על פתיחת משא ומתן להסכם סחר חופשי, לאחר חתימת תנאי הייחוס והסבב הראשון של המו״מ בניו דלהי. במקביל נחתמו או קודמו שורה של הסכמים חדשים, ובהם מזכר הבנות לשיתוף פעולה בבינה מלאכותית, מכתב כוונות להקמת מרכז מצוינות הודו־ישראל בסייבר בהודו, שיתוף פעולה בתחום החינוך מבוסס AI, הקמת מרכז חדשנות חקלאי משותף, ושיתוף פעולה בגיאופיזיקה. מבחינת התעשייה, הצירוף בין הסכם השקעות דו־צדדי, מו״מ על סחר חופשי והסכמים טכנולוגיים חדשים עשוי ליצור בעתיד תשתית נוחה יותר להעברת ידע, הקמת מיזמים משותפים ושרשראות אספקה יציבות יותר.

סוכנות רויטרס דיווחה כי מודי אמר במפורש שהודו וישראל יקדמו פיתוח משותף, ייצור משותף והעברת טכנולוגיה בתחום הביטחוני. עוד דווח על שיתוף פעולה בתחום ה־“horizon scanning” – זיהוי מגמות, הערכת סיכונים ותכנון טכנולוגי באמצעות מחקר משותף, בניית יכולות וכלי AI – וכן על כוונת ישראל לאפשר כניסה של 50 אלף עובדים הודים נוספים בחמש השנים הקרובות, במיוחד למגזרי הייצור. אם אכן ייושם, מדובר במהלך בעל פוטנציאל משמעותי גם מבחינת תעשיות הייצור המתקדם, כולל מפעלי מערכות, אלקטרוניקה, אינטגרציה ותמיכה לוגיסטית.

בנאומו בכנסת חיבר מודי באופן ישיר בין ביטחון, סחר וטכנולוגיה. הוא הדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה במסגרת מסדרון הסחר India–Middle East–Europe Economic Corridor, או IMEC, ובמסגרת I2U2 עם ישראל, הודו, איחוד האמירויות וארצות הברית. באותו נאום אמר מודי כי הוא רואה “הרבה סינרגיות” בין שתי המדינות בתחומים כמו טכנולוגיות קוונטיות, שבבים ובינה מלאכותית. זהו ניסוח חשוב, משום שהוא מעביר את הדגש מהקשר הביטחוני הקלאסי – מל״טים, מערכות הגנה, חימוש מדויק – אל תשתית עמוקה יותר של ידע, תכנון, תוכנה, חיישנים, רכיבים ויכולות ייצור.

הממד הזה בלט גם בביקור המשותף של מודי ונתניהו בתערוכת טכנולוגיה בירושלים. לפי הודעת משרד החוץ ההודי, הוצגו שם חברות וגופים ישראליים בתחומי AI, סייבר, קוונטום, ניידות חכמה, מים, אקלים וחלל. בין הדוגמאות שצוינו רשמית: Quantum Machines ו־Classiq בתחום הקוונטום, Check Point בתחום הסייבר, AISAP בתחום ה־Health-Tech המבוסס AI, התעשייה האווירית בחלל, ומובילאיי, שהציגה טכנולוגיות חישה ושבבים להפחתת תאונות דרכים. עצם ההבלטה של מובילאיי בתוך מסגרת הביקור המדיני מדגישה כיצד רכיבי חומרה, חיישנים ושבבים הפכו לחלק בלתי נפרד מהשיח הגיאו־טכנולוגי בין ירושלים לניו דלהי.

ברקע, נתניהו דיבר עוד לפני הביקור על חזון של “משושה של בריתות” במזרח התיכון ובסביבתו, ואילו במסמכים הרשמיים של הביקור עצמו הדגש הושם יותר על I2U2, על IMEC, ועל מנגנונים מוסדיים לשיתוף פעולה בתחומי ביטחון, חדשנות ומחקר. לכן, לפחות בשלב זה, נכון יותר לראות בביקור של מודי לא הכרזה על גוש גיאו־פוליטי חדש ומוגדר, אלא צעד קונקרטי לחיזוק ציר הודו־ישראל סביב ייצור, חדשנות, סייבר, בינה מלאכותית ושבבים – תחומים שבהם ישראל מביאה עומק טכנולוגי, ואילו הודו מביאה קנה מידה תעשייתי, כוח אדם ויכולת ייצור. זו כבר אינה רק ברית של קונים ומוכרים במערכות נשק, אלא ניסיון לבנות אקוסיסטם משותף של טכנולוגיות קריטיות. (ממשלת ישראל)

אמפמ:
כותרת:
כותרת משנה: הביקור המדיני של ראש ממשלת הודו הסתיים בשדרוג היחסים, בקידום מו״מ על סחר חופשי ובהעמקת השיתוף בתחומי שבבים, סייבר, קוונטום וייצור ביטחוני משותף
תגים: הודו, ישראל, נרנדרה מודי, בנימין נתניהו, שבבים, מיקרואלקטרוניקה, בינה מלאכותית, סייבר, IMEC, I2U2, תעשיית הביטחון
ביטוי מפתח: שיתוף פעולה הודו ישראל בשבבים
נרדפים: ברית טכנולוגית הודו ישראל, שיתוף פעולה ביטחוני הודו ישראל, שבבים הודו ישראל, מיקרואלקטרוניקה הודו ישראל, AI הודו ישראל, ייצור ביטחוני משותף
SLUG: india-israel-defense-semiconductors-modi-visit-2026

אפשר גם להכין עכשיו גרסה קצרה יותר בסגנון צ'יפורטל, או עריכה רציפה יותר בסגנון הידען.

הפוסט מודי בירושלים: הודו וישראל מקדמות שיתוף פעולה בביטחון, שבבים ובינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

כאן נכנסת לתמונה הפוטוניקה (Photonics) – השימוש בפוטונים (חלקיקי אור) במקום באלקטרונים להעברת ועיבוד מידע. אם המאה ה-20 הייתה שייכת לאלקטרוניקה, המאה ה-21 מסתמנת כעידן הפוטוניקה, והשילוב שלה עם בינה מלאכותית הוא לא פחות משידוך משמיים (או לפחות משולחן השרטוט של המהנדסים המבריקים ביותר).

צוואר הבקבוק של "חוק מור" והקיר התרמי

במשך עשורים הסתמכנו על "חוק מור" – המזעור הבלתי פוסק של טרנזיסטורים. אבל כשמגיעים לרמה של ננומטרים בודדים, הפיזיקה מתחילה להתמרד. אלקטרונים שנעים בתוך מוליכים צפופים מייצרים התנגדות, והתנגדות משמעה חום. בחוות השרתים הענקיות של NVIDIA או גוגל, חלק נכבד מהעלות ומהאנרגיה מושקע לא בעיבוד עצמו, אלא בקירור השבבים ובשינוע המידע ביניהם דרך כבלי נחושת.

כאן טמון היתרון הראשון של האור: פוטונים נעים במהירות האור, הם חסרי מסה (במנוחה) ואינם מייצרים אינטראקציה זה עם זה באותו אופן שבו אלקטרונים מתנגשים. המשמעות? העברת מידע כמעט ללא איבוד אנרגיה כחום ורוחב פס רחב בעשרות מונים מזה של חוטי הנחושת.

למה AI זקוקה דווקא לאור?

כדי להבין למה שבבים פוטוניים הם ה"גביע הקדוש" של ה-AI, צריך להסתכל על מה שקורה "מתחת למכסה המנוע" של מודל שפה כמו GPT-4. בליבת העיבוד של בינה מלאכותית עומדת פעולה מתמטית עיקרית: מכפלת מטריצות (Matrix Multiplication).

במחשוב קלאסי, הפעולה הזו מתבצעת באופן דיגיטלי, שלב אחר שלב, בתוך ליבות העיבוד. בשבב פוטוני, ניתן לבצע את החישוב הזה בצורה אנלוגית באמצעות התאבכות של גלי אור. קרני אור עוברות דרך רשת של "אינטרפרומטרים" (Interferometers), והתוצאה המתמטית מתקבלת בקצה השני של השבב כמעט באופן מיידי, במהירות האור ובצריכת חשמל אפסית יחסית.

היכולת לבצע חישובים במקביל (Parallelism) היא טבעית לאור. ניתן לשלוח אלפי קרני אור באורכי גל שונים (WDM – Wavelength Division Multiplexing) דרך אותו נתיב אופטי מבלי שהן יפריעו זו לזו, מה שמאפשר "דחיסה" של כוח עיבוד ששום שבב אלקטרוני לא יכול להתחרות בו.

יעילות אנרגטית: מצילים את כדור הארץ (ואת התקציב)

צריכת החשמל של מרכזי נתונים ברחבי העולם היא נושא בוער. ההערכות מדברות על כך שתוך שנים ספורות, ה-AI לבדה תצרוך אחוזים נכרים מתפוקת החשמל העולמית. שבבים פוטוניים מציעים פתרון לבעיה האקולוגית והכלכלית הזו. מכיוון שעיבוד פוטוני דורש פחות אנרגיה להזזת מידע ואינו זקוק למערכות קירור מסיביות באותה מידה, מדובר בטכנולוגיה "ירוקה" יותר שתאפשר להמשיך ולפתח מודלי AI גדולים יותר מבלי להקים תחנת כוח ליד כל חוות שרתים.

האתגרים בדרך למסחור

למרות ההבטחה הגדולה, הדרך לשליטה פוטונית מלאה עדיין רצופה אתגרים. המרכזי שבהם הוא האינטגרציה עם עולם הסיליקון הקיים (Silicon Photonics). רוב המידע שלנו עדיין נשמר ומעובד בפורמט אלקטרוני, והצורך להמיר אותות מאלקטרונים לפוטונים ובחזרה (O-E-O Conversion) יוצר הפסדים.

בנוסף, ייצור של שבבים אופטיים דורש דיוק קיצוני – ברמת הננומטר – כדי למנוע דליפת אור. עם זאת, חברות ענק וסטארט-אפים (רבים מהם עם שורשים ישראליים עמוקים) כבר מציגים פתרונות של "Chiplets" אופטיים שיושבים לצד המעבד האלקטרוני ומאיצים רק את המשימות הכבדות ביותר.

הזווית הישראלית: מרכז כובד עולמי

אי אפשר לדבר על שבבים ועל פוטוניקה בלי להזכיר את ישראל. האקוסיסטם המקומי, המשלב ידע שנצבר ביחידות הטכנולוגיות של צה"ל עם מחקר אקדמי מוביל בטכניון, בעברית ובבר-אילן, הפך את ישראל למעצמת פוטוניקה. חברות ישראליות נמצאות בחזית הפיתוח של תקשורת אופטית בין שבבים ועיבוד אופטי ל-AI, וזהו בדיוק התחום שבו השקעות ה-Deep-Tech מתרכזות כיום.

סיכום

אנחנו נמצאים בנקודת מפנה היסטורית. אם ה-GPU הביא אותנו אל סף המהפכה של ה-AI היוצרת (Generative AI), הרי שהשבבים הפוטוניים הם אלו שיאפשרו לנו לעבור את הסף הזה אל עבר בינה מלאכותית כללית (AGI) ומחשוב בקנה מידה של "אקסטה-סקייל" (Exascale).

עבור תעשיית ההייטק הישראלית, ההזדמנות כאן היא כפולה: לא רק להיות הצרכנים של הטכנולוגיה הזו, אלא להיות אלו שמתכננים ובונים את ה"פנסים" שיאירו את עתיד המחשוב העולמי. ככל שהאור יחליף את החשמל במסלולי הסיליקון, כך תהפוך הבינה המלאכותית למהירה יותר, ירוקה יותר, ובעיקר – עוצמתית יותר מכל מה שדמיינו.

הפוסט המהפכה המוארת: מדוע שבבים פוטוניים הם המפתח לעתיד ה-AI ומקומה של ישראל במהפכה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ממשלות ארצות הברית וישראל הכריזו על מסגרת אסטרטגית חדשה לשיתוף פעולה בתחומי הבינה המלאכותית, מחקר וטכנולוגיות קריטיות. לפי פרסומים על הטקס, ההצהרה נחתמה בעיר דוד בירושלים בהשתתפות בכירים משתי המדינות, בהם יעקב הלברג, תת־מזכיר המדינה האמריקני לעניינים כלכליים, וגדעון סער, שר החוץ של ישראל, לצד מייק האקבי, שגריר ארה״ב בישראל.

השותפות ממותגת כחלק מיוזמת Pax Silica – מסגרת אמריקנית רחבה יותר לשיתופי פעולה טכנולוגיים בין מדינות, על רקע מאבקי שרשרת אספקה, תחרות גלובלית על שבבים ותשתיות מחשוב מתקדמות, ומדיניות שמבקשת לצמצם תלות בגורמים יריבים. לפי דיווחים, ביוזמה כבר מעורבות גם מדינות נוספות במזרח התיכון, כולל קטאר ואיחוד האמירויות.

מה כולל שיתוף הפעולה בפועל

על פי נוסח ההצהרה כפי שדווח במקורות שונים, המסגרת החדשה מכוונת לשיתופי פעולה במחקר, פיתוח והשקעה בשורה של תחומים “קריטיים”, ובראשם:

• בינה מלאכותית ולמידת מכונה (יישומים בין היתר בבריאות, סייבר ומערכות אוטונומיות), לצד דגש על פיתוח הון אנושי והכשרות משותפות;
• שבבים ומחשוב מתקדם, כולל הרחבת יוזמות מחקר הקשורות לתעשיית השבבים;
• חלל ושיתופי פעולה מדעיים, בהקשר למסגרות בינלאומיות דוגמת Artemis Accords;
• רובוטיקה, מדעי חומרים, וטכנולוגיות אנרגיה (כגון אגירת אנרגיה ואופטימיזציית רשת).

לפי הדיווח, היישום אמור להתבצע באמצעות קבוצת היגוי כלכלית משותפת (Joint Economic Development Group) שתשמש “ועדת היגוי” מרכזית.

לא אמנה מחייבת, כן איתות מדיני־טכנולוגי

נקודה חשובה בנוסח ההצהרה: מדובר בהצהרת כוונות שאינה יוצרת התחייבויות משפטיות מחייבות, ואינה כוללת התחייבות אוטומטית להקצאת תקציבים—כל פעולה עתידית אמורה להתבצע בהתאם לחקיקה ולתהליכים פנימיים בכל מדינה. (israeltechinsider.com)

עם זאת, עצם ההכרזה מאותתת על העמקת התיאום בין וושינגטון לירושלים בסוגיות שמחברות בין מחקר אקדמי, תעשייה ורגולציה—ובעיקר סביב אבטחת מחקר וטכנולוגיות רגישות, גישה לתשתיות מחשוב, ושרשראות אספקה של שבבים וציוד מתקדם.

בינה מלאכותית, שבבים, טכנולוגיות קריטיות, ארה״ב, ישראל, מחקר ופיתוח, חלל, אנרגיה, סייבר

הפוסט ארה״ב וישראל השיקו שותפות אסטרטגית בבינה מלאכותית ובטכנולוגיות קריטיות במסגרת “Pax Silica” הופיע לראשונה ב-Chiportal.

תעשיית המוליכים למחצה הישראלית, המוכרת זה מכבר כמעצמה עולמית של חדשנות, זכתה במחצית דצמבר החולף להצבעת אמון אדירה. ג'נסן הואנג, המנכ"ל בעל החזון של אנבידיה, הכריז על ישראל כ"בית השני" של החברה, והודיע ​​על השקעה שוברת שיאים בקמפוס ענק בן 90 דונם בקרית טבעון. הקמפוס נועד לאכלס יותר מ-10,000 עובדים ומציין אירוע טרנספורמטיבי שישפיע על כל המערכת האקולוגית הטכנולוגית הישראלית במשך עשרות שנים. עד השנים האחרונות היתה חברת אינטל המעסיק הגדול ביותר בהייטק הישראלי. כעת נראה כי אנבידיה עומדת לתפוס את מקומה של אינטל מתוך הכרה ביכולות הפיתוח של המהדנסים הישראלים.

מאז ומתמיד היתה ישראל מרכז חשוב לתכנון שבבים, כאשר כל מי שמחשב עצמו כשחקן מרכזי בשוק השבבים העולמי גם מחזיק במרכז פיתוח בישראל. מאינטל, ברוקדום וקוואלקום עד אמזון, גוגל ואפל לכולם יש כיום מרכזי פיתוח המעסיקים מאות אם לא אלפי מהנדסי שבבים בישראל. יחד עם זאת נראה כי מחויבותה של אנבידיה לישראל מעלה אותה למעמד ברמה חדשה. על ידי הגדרת ישראל כבסיס תפעולי מרכזי – שני רק למטה ארה"ב – אנבידיה מאותתת שהדרך לדור הבא של בינה מלאכותית ומחשוב עוברת ישירות דרך קריית טבעון. מהלך זה מאפשר את השילוב הייחודי של כישרון הנדסי ורוח יזמית המצויה בישראל, ומאשר את מעמדה בפסגת פיתוח השבבים העולמית.

"אפקט מלאנוקס" הוכפל

הצהרתו של מנכ"ל אנבידיה הינה תוצאה ישירה של החוויה החיובית מאד של אנבידיה לאחר רכישת חברת מלאנוקס בשנת 2020. שילוב יכולות עיבודי הרשת המובילות בעולם של מלאנוקס במערך מחשוב העל של בינה מלאכותית של אנבידיה היה הצלחה מסחררת, המונעת על ידי האיכות והחדשנות יוצאות הדופן של צוותי ההנדסה הישראליים. החלטתו של הואנג להכפיל את המאמץ בישראל היא עדות לכישרון שהניע את מלאנוקס וכעת מניע מרכיבים קריטיים בהצלחתה העולמית של אנבידיה. הקמפוס החדש מייצג הכפלה של הצלחה זו, ומתמקד לא רק ברשתות, אלא בספקטרום המלא של טכנולוגיות אנבידיה – כולל ארכיטקטורת GPU מהדור הבא, תכנון CPU ומערכת האקולוגית של התוכנה המניעה את מהפכת הבינה המלאכותית.

בעקבות ענקים

ההתרחבות של אנבידיה משקפת את המסלול המוצלח של ענקיות טכנולוגיה אחרות באזור, ובראשן אפל. אפל נכנסה לשוק הישראלי בשנת 2012 עם רכישת Anobit, ולאחר שחוותה ממקור ראשון את כישרונות ההנדסה המקומיים, הרחיבה באופן דרמטי את נוכחותה. כיום, אפל מעסיקה יותר מ-2,500 מהנדסים בישראל, ומסתמכת עליהם עבור חלק מפיתוח השבבים החשוב ביותר שלה. המהלך של אנבידיה מרמז על מחויבות דומה, אם לא גדולה יותר, לטווח ארוך למינוף מומחיות ישראלית כעמוד תווך באסטרטגיית המחקר והפיתוח הגלובלית שלה.

תזמון מושלם בתוך שינויים בתעשייה

התוכניות השאפתניות של אנבידיה מגיעות לצומת קריטי עבור התעשייה המקומית. במשך עשרות שנים, אינטל הייתה המעסיקה הגדולה ביותר במגזר הטכנולוגיה בישראל, והסתמכה במידה רבה על מהנדסים ישראלים לפיתוח המעבדים המתקדמים ביותר שלה. עם זאת, כאשר אינטל מתמודדת כיום עם אתגרים ומצמצמת את כוח העבודה שלה, ההתרחבות של אנבידיה מציעה איזון חיוני. היא מבטיחה שלמאגר העמוק של כישרונות מוליכים למחצה מתקדמים בישראל יהיה בית חדש ודינמי, תוך מניעת "בריחת מוחות" ושמירת היתרון התחרותי של המדינה בתקופת מעבר עבור שחקנים גדולים אחרים.

תדלוק צינור הכישרונות

ההשפעה המיידית ביותר תהיה על שוק העבודה. המטרה להעסיק מעל 10,000 עובדים יוצרת ביקוש עצום לכישרונות הנדסיים מתקדמים. זה יביא לתחרות עזה על עובדים מיומנים, מה שסביר להניח שיעלה את המשכורות וההטבות ברחבי המגזר. חשוב מכך, זה ייתן תמריץ לאוניברסיטאות ולמכונים טכניים להרחיב את מסלולי המוליכים למחצה ובינה מלאכותית שלהם, ויבטיח זרימה קבועה של כישרונות חדשים כדי לענות על ביקוש חסר תקדים זה. זה מבטיח למעשה נתיב קריירה לדור הבא של מהנדסים ישראלים.

מגנט למערכת האקולוגית

המגה-קמפוס של אנבידיה יפעל ככוח כבידה. מתקן בקנה מידה כזה מושך אליו קבוצת תעשיות תומכות – סטארט-אפים המפתחים תוכנות בינה מלאכותית משלימות, ספקים המספקים כלי עיצוב מיוחדים ושותפים המעוניינים להשתלב עם הפלטפורמות של אנבידיה. זה מטפח מערכת אקולוגית צפופה שבה חדשנות מתרחשת לא רק במעבדה, אלא גם בבתי הקפה ובחדרי הישיבות המקיפים את הקמפוס. אנו יכולים לצפות לעלייה במספר הסטארטאפים המקומיים שמטרתם להיות חלק משרשרת האספקה ​​של אנבידיה או למנף את הקרבה החדשה שלה למיזמים שיתופי פעולה.

חוסן בתקופות סוערות

אולי ההיבט הנוגע ללב ביותר של הכרזה זו הוא העיתוי שלה. בתקופה המאופיינת בחוסר יציבות גיאופוליטית ומלחמה, ענקית עולמית כמו אנבידיה שבוחרת להכפיל את נוכחותה בישראל שולחת מסר רב עוצמה של חוסן ואמונה ארוכת טווח. היא מרגיעה משקיעים בינלאומיים כי נקודות החוזק הבסיסיות של מגזר הטכנולוגיה הישראלי – החדשנות, הזריזות וההון האנושי שלו – נותרו בלתי מעורערות.

אפשר לסכם ולומר כי ההצהרה של ג'נסן הואנג היא רגע מכונן עבור תעשיית השבבים הישראלית. היא מחזקת את מעמדה של ישראל כמרכז בינלאומי לפיתוח שבבים מתקדמים. בשנות ה- 70 של המאה הקודמת היה זה דב פרומן, יהודי וישראלי ציוני שהצליח לשכנע את חברת אינטל העולמית לפתוח בישראל מרכז פיתוח שבבים. מרכז שבעקבותיו הפכה ישראל למרכז עולמי חשוב לפיתוח שבבים. ג'נסן הואנג, אינו ישראלי וגם לא יהודי אבל מעשיו בעת האחרונה ומחויבותו לישראל ישפיעו מהותית על תעשיית הטק הישראלית.  

ישראל כבר הפכה למרכז פיתוח הכרחי במהפיכת הבינה המלאכותית העולמית אך העובדה כי אנבידיה, חברת הטכנולוגיה הגדולה בעולם מאמינה ביכולות הפתוח של מהנדסי ישראל מבטיחה כי חברות נוספות ילכו בעקבותיה ויסייעו לעתיד של צמיחה טכנולוגית וכלכלית בישראל.  

הפוסט השפעת הצהרת "הבית השני" של אנבידיה על תעשיית השבבים בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אפלייד מטיריאלס (Applied Materials), מספקת ציוד ושירותים לתעשיית השבבים, הודיעה על פיטורי כ־100 עובדים בישראל במסגרת מהלך עולמי לקיצוץ כ־4% מכוח־האדם – כ־1,400 עובדים ברחבי העולם. המהלך נועד “לפשט תהליכים ולהפוך את הארגון לתחרותי ויעיל יותר”, וייגבה עלות חד־פעמית של 160–180 מיליון דולר בעיקר בדו”חות הרבעון הפיסקלי הרביעי של 2025.

הקיצוצים מגיעים על רקע האטה במכירות והידוק מגבלות היצוא האמריקניות על טכנולוגיות שבבים לסין, מגבלות שהחברה העריכה כי יקזזו כ־600 מיליון דולר מהכנסותיה בשנת הכספים 2026. לפי דיווחי החברה, נכון לקיץ 2025 הועסקו בה כ־36,100 עובדים.

בישראל מפעילה אפלייד מטיריאלס מרכז פיתוח ותפעול משמעותי; על פי הדיווח המקורי ב-CTech, מתוך גל הפיטורים העולמי יושפעו כ־100 משרות מקומיות. החברה לא פרסמה חלוקה לפי אתרים או תפקידים.

במקביל למהלך המקומי, החברה ציינה כי הקיצוץ הגלובלי הוא חלק מתוכנית רחבה יותר להתאמת מצבת כוח־האדם לעידן אוטומציה ודיגיטציה, והדגישה כי הוא נועד לתמוך בצמיחה ארוכת־טווח.

מה חשוב לדעת בקצרה

• כ-100 משרות ייפגעו בישראל כחלק מקיצוץ של ~4% גלובלי (~1,400 עובדים). (ctech)
• עלות חד־פעמית: 160–180 מיליון דולר; רוב העלות תרשם ברבעון הפיסקלי הרביעי/2025. (Reuters)
• מגבלות היצוא לאסיה צפויות לגרוע כ-600 מיליון דולר מהכנסות FY2026. (Reuters)

הפוסט אפלייד מטיריאלס תפטר כ־100 עובדים בישראל כחלק מהתייעלות עולמית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אינטל חשפה את Clearwater Forest, הדור הבא למשפחת Xeon המבוססת ליבות יעילות (E-cores), שמטרתו להעלות דרמטית את צפיפות המחשוב בדאטה סנטרים. השבב כולל עד 288 ליבות Darkmont – כפול מהדור הקודם (Sierra Forest) – ושיפור של כ-17% בביצועי IPC לליבה, לצד זיכרון מטמון משותף (LLC) עד 576MB. לפי נתוני החברה, מעבר לפלטפורמה החדשה עשוי לצמצם עד 71% בשטח ארונות השרתים ולהעלות פי 3.5 את יחס ביצועים-לוואט.

ברמת הטכנולוגיה, זהו מעבד Xeon ראשון המיוצר בתהליך Intel 18A, המשלב RibbonFET (שער גידי) ו-PowerVia (אספקת חשמל מהגב), לשילוב של צפיפות טרנזיסטורים גבוהה ויעילות אנרגטית. הארכיטקטורה המופרדת (Disaggregated) בנויה מאריחים (Tiles) המקושרים במארז מתקדם באמצעות Foveros Direct ‎3D ו-EMIB, ומאפשרת לאינטל להרכיב על אותו מארז רכיבי עיבוד, I/O וזיכרון שיוצרו בתהליכים שונים. התמיכה כוללת 12 ערוצי DDR5 עד ‎8000MT/s, עד ‎96 נתיבי PCIe 5.0 ו-64 נתיבי CXL 2.0.

בצד האבטחה, Clearwater Forest משלב Intel SGX ו-Intel TDX – טכנולוגיות שפותחו במידה רבה בישראל – ליצירת מובלעות מאובטחות לביצוע קוד ולבידוד מכונות וירטואליות בענן בהיקף גדול. כך ניתן לשלב צפיפות ליבות גבוהה עם הרצה מבודדת של יישומים רגישים. המעבד שומר על תאימות x86 מלאה לאקו־סיסטם הקיים, ומתוכנן לעומסי Scale-out בענן, טלקום ומיקרו-שירותים, לצד המשך קו Xeon מבוסס ליבות ביצועים (P-cores) למשימות עם דרישת ביצועי ליבה בודדת גבוהים.

מרכיב מרכזי בהצלחה של Clearwater Forest הוא התרומה הישראלית בתחום אבטחת המחשוב: קבוצות הפיתוח של אינטל בישראל (בעיקר חיפה ופתח־תקווה) הובילו בעשור האחרון את הארכיטקטורה, המימוש והאקוסיסטם של Intel SGX ו-Intel TDX—מטכנולוגיית המובלעות ברמת החומרה, דרך מיקרו־קוד, כלי פיתוח ו-SDKs, ועד שירותי אימות וזהות (attestation) המאפשרים ענני Confidential Computing בקנה מידה גדול. העבודה המקומית כללה אינטגרציה הדוקה עם שכבות וירטואליזציה ומערכות הפעלה, הטמעת הגנות זיכרון מתקדמות, ובחינה מול עומסי ענן אמיתיים—בשיתוף חברות סייבר ותשתיות ישראליות—כך שהמעבד החדש לא רק מכפיל ליבות וצפיפות, אלא גם מספק בידוד ואמון ברמת החומרה לפריסות מרובות לקוחות, רגולטוריות ורגישות-מידע.

זוהר צבע, סגן נשיא בחטיבת המחשוב באינטל ישראל אומר בהקשר זה: "ב־Panther Lake שילבנו את הטוב ביותר משני העולמות: את היעילות האנרגטית יוצאת הדופן של Lunar Lake ואת הביצועים הגבוהים של Arrow Lake, יחד עם גרפיקה חזקה במיוחד ומנוע AI חדש. כל זה מיוצר בטכנולוגיית Intel 18A, שהיא קפיצת מדרגה משמעותית עבור אינטל ועבור התעשייה כולה. זו הפעם הראשונה שאנו מביאים לשוק מוצר שמאחד את כל היכולות האלה ועומדים בדיוק בלוחות הזמנים שהבטחנו."

"מרכז הפיתוח של אינטל בישראל ממשיך להוביל את פרויקטי הדגל של החברה. כמו בלונר לייק, גם את Panther Lake הובלנו מכאן, מהגדרה ארכיטקטונית דרך קבלת ההחלטות ועד לאינטגרציה המלאה של המוצר. זו גאווה אמיתית לראות שמוצר שמיוצר בארצות הברית, ב-Fab 52 בצ’נדלר, נושא חותמת ישראלית ברורה בכל שלב בתהליך."

הפוסט אינטל חושפת את Clearwater Forest: מעבד שרתים חדש עם 288 ליבות יעילות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המתיחות הגוברת בין ארה"ב לסין מתחילה להשפיע באופן ישיר גם על ישראל, שמוצאת עצמה נאלצת לאזן בין בעלת הברית הביטחונית המרכזית שלה לבין אחת משותפות הסחר הגדולות ביותר.

במאמר שפורסם לאחרונה ב־Asia Times (30 באוגוסט 2025) כותב ליאון הדר (Leon Hadar), חוקר בכיר ב־Foreign Policy Research Institute ועורך־תורם ב־The American Conservative, כי ישראל ניצבת "במרכזו של משולש טכנולוגי רגיש", כאשר וושינגטון מגבירה את הלחץ להגביל שיתופי פעולה טכנולוגיים עם סין בתחומים כמו שבבים, בינה מלאכותית וטכנולוגיות ביטחוניות.

לדברי הדר:

"הלחץ האמריקני על ישראל שלא להעביר טכנולוגיה לסין, במיוחד בתחומים שיכולים לשמש לצרכים צבאיים, מאלץ את מקבלי ההחלטות בירושלים לבצע חישוב אסטרטגי מחודש – בין שמירה על היתרון הטכנולוגי של בעלת הברית המרכזית, לבין הרצון לשמר יחסים כלכליים חיוניים עם אחת מהכלכלות הגדולות בעולם."

ירידה ביצוא השבבים, עלייה בסחר הכללי

הנתונים מראים על ירידה חדה בהיקף יצוא השבבים מישראל לסין – מ־21 מיליון דולר בשנת 2020 ל־11 מיליון בלבד ב־2022. מגמה דומה נרשמה גם בצד הסיני. עם זאת, היקף הסחר הכולל בין המדינות דווקא עלה והגיע ל־16.3 מיליארד דולר בשנת 2024, מה שמעיד כי למרות המתיחות המדינית, הקשרים הכלכליים ממשיכים להתקיים.

שינוי בעמדת סין כלפי ישראל

מאז מתקפת חמאס באוקטובר 2023 ותגובת ישראל ברצועת עזה, ניכרת החמרה בעמדת סין. בייג’ינג נוטה לאמץ עמדות פרו־פלסטיניות, תומכת בהחלטות גינוי באו"ם ואף מגבירה את הביקורת על התקפות ישראליות נגד מטרות איראניות. שינוי זה הוביל לכך שבסקרים שנערכו בישראל בשנת 2024 רוב הציבור ראה בסין מדינה "בלתי ידידותית" ואף "עוינת".

מבט קדימה

הדר סבור כי יחסי ישראל–סין מצויים בתקופת מעבר:

• עתידם יושפע מהיקף התחרות הגלובלית בין וושינגטון לבייג’ינג.
• חוסר היציבות במזרח התיכון, ובעיקר היחסים מול איראן, עלול להעמיק את הקרע.
• מאבק העליונות בתחום השבבים והטכנולוגיות המתקדמות ישאיר את ישראל בעמדה עדינה, כמדינה חדשנית הנדרשת לבחור צד במערכת בינלאומית הולכת ומקוטבת.

לדברי הדר, "היחסים עם סין שימשו במשך שנים מודל של פרגמטיזם כלכלי, אך כיום הם הפכו לשדה קרב של פוליטיקה עולמית – שבו ישראל נדרשת להגדיר מחדש את האינטרסים ארוכי הטווח שלה".

הפוסט יחסי ישראל–סין במדרון עדין: לחץ אמריקני על טכנולוגיה מציב את ירושלים במבוכה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

“הפורום איפשר חיבור ישיר בין חברות לטביות לישראליות והוביל למזכרי הבנות ולידים קונקרטיים בתחומי הפוטוניקה, הרפואה המדויקת, ייצור אמוניה ירוקה וטכנולוגיות שבבים,” אמרה אירינה רובינצ’יק, ראש נציגות סוכנות ההשקעות והפיתוח של לטביה (LIAA) בישראל. (Trend)

על-פי הראיון שפורסם היום (12 באוגוסט 2025), לטביה מבקשת למצב את עצמה “שער כניסה” של חברות וסטארטאפים ישראליים לשוק האיחוד האירופי, עם דגש על תעשיות מבוססות חדשנות: טכנולוגיות ביטחוניות, אנרגיה נקייה ורפואה מדויקת.

במסגרת הפורום, שנערך בשיתוף מכון היצוא, נחתם מזכר הבנות לקידום סחר והשקעות, ארגון מפגשי B2B והעמקת שיתופי פעולה בתחומי טק-דיפנס, אנרגיות מתחדשות וייצור מתקדם. הסכמים נוספים עם איגודים עסקיים וקלסטרים טכנולוגיים נועדו להאיץ העברת ידע, פיתוח משותף ומסחור מהיר של תוצאות מחקר.

לטביה מציעה לחברות ישראליות “חבילת תמיכה” הכוללת מסלול רישום חברה מהיר, הטבות לפי חוק הסטארטאפים המקומי וסיוע ברילוקיישן לעובדים. בנוסף, הרשויות מעודדות להשתמש בלטביה כבסיס להשתתפות במכרזי האיחוד, להקמת מתקני מו״פ ולבחינת טכנולוגיות בסביבות “טסט-בד” מוסדרות.

תחומי עדיפות להמשך שיתוף הפעולה: פוטוניקה, שבבים, מערכות אוויריות בלתי-מאוישות ופתרונות נגד-רחפנים, מימן ואמוניה ירוקה, בריאות דיגיטלית מבוססת בינה מלאכותית ואגריטק בר-קיימא. השילוב בין יתרונות השוק האירופי של לטביה לבין יכולות החדשנות של ישראל, כך לטענת LIAA, יוצר “פוטנציאל משמעותי לפרויקטים הדדיים”.

לצד המערך המדינתי, ל-LIAA נציגות פעילה בישראל המסייעת בהכוונה, חיבורים עסקיים ותהליכי הקמה.

הפוסט לטביה מציעה מסלול מהיר ליזמים ולמשקיעים ישראלים לכניסה לשוק האיחוד האירופי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה מתכננת מהפכה מקומית עם מרכז פיתוח ענק בצפון ואפילו דחתה סיוע ממשלתי, ומציינת את הפיכתה למעסיק הזר הגדול בישראל

אנבידיה מחפשת להתרחב מאוד בישראל. החברה רשמה השבוע שווי שיא של 4 טריליון דולר. בישראל, החברה פועלת לבניית מרכז פיתוח חדש בשטח בנוי של כ־180 אלף מ"ר באזור מבוא כרמל, שעל פי הערכות יעסיק 5,000 עובדים – ויהפוך את אנבידיה למעסיק הפרטי הזר הגדול במדינה. המהלך צפוי ליצור מוקד טכנולוגי חדש בצפון הארץ, בדומה למה שעשתה אינטל לחיפה בשנות ה־70. הדבר בא במקביל לגל פיטורין עצום באינטל, מה שמלמד על חילופי המשמרות. כלי התקשורת הכלכליים דיווחו כי אנבידיה דחתה הצעות לעבור לתפן שבגבול לבנון למרות הסבסוד הנאה שהיה עשוי להיות כרוך בכך. מסתבר של חברה של 4 טריליון דולר הדבר אינו מהווה שיקול.

תעשיית השבבים העולמית נמצאת בעיצומה של תחייה חסרת תקדים, כשהשחקנית המרכזית בזירה – אנבידיה – לא רק שפורצת גבולות טכנולוגיים, אלא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית והישראלית. דו"ח חדש של איגוד תעשיית השבבים האמריקני (SIA) לשנת 2025 מצביע על השקעות עתק, תמורות גיאופוליטיות וחשיבות קריטית של מדיניות ממשלתית חכמה. בישראל, אנבידיה מתכננת להקים את אחד ממרכזי הפיתוח הגדולים והמשפיעים ביותר שנראו כאן אי פעם.

אמריקה משיבה מלחמה: מ־10% ליעד של פי 3

למרות הדומיננטיות המוחלטת של החברות האמריקניות בתכנון שבבים (עם למעלה מ־50% מנתח ההכנסות העולמי), ארה"ב הידרדרה ל־10% בלבד מיכולת הייצור העולמית – ירידה חדה מ־37% ב־1990. כעת, הודות ל"חוק השבבים והמדע", מדיניות מיסוי חדשה ותמריצי מו"פ, אמריקה מבקשת להשיב לעצמה את ההובלה גם בייצור, בעידן שבו AI, מחשוב קוונטי והגנה לאומית נשענים כולם על שבבים.

במקביל, אנבידיה – חברת השבבים הגדולה בעולם – חוצה שיאים היסטוריים: שווי שוק של מעל 4 טריליון דולר, דומיננטיות במדדי המניות הגדולים בארה"ב, ותשואות של עשרות אלפי אחוזים בעשור האחרון. מדובר לא רק בביצועי שוק, אלא בהשפעה אסטרטגית רחבת היקף.

במהלך 2025 אנבידיה ממשיכה במגמה הדרמטית של הרחבת פעילותה בישראל: לאחר שצמחה לכ‑5,000 עובדים בארץ, החברה הוציאה ביוני 2025 בקשה (RFI) לרכישת שטח בגודל 70–120 דונם באזור הצפון, באזור מבוא כרמל בין יקנעם לחיפה, בשטח בנוי עתידי של 80,000–180,000 מ״ר שיכלול מרכזי פיתוח, משרדים, ומתקני סופר‑מיחשוב. עלות הפרויקט נאמדת בכמה מיליארדי שקלים (הערכה: כ‑2 מיליארד שקל, כולל קרקע ובנייה), והוא צפוי להוסיף אלפי משרות ולהפוך את אנבידיה לאחת המעסיקות הגדולות במשק, עוד לפני מצביעה על כוונה לעקוף את אינטל כמעסיקה הזרה הגדולה ביותר בישראל .

אנבידיה היא כבר היום השחקן המרכזי בפיתוח שבבים ומרכזי סופר‑מיחשוב בישראל: היא מפעילה כבר מרכז R&D ביוקנעם, משרדים בתל אביב וירושלים ושיקמה בשנתיים האחרונות בענף המקומי באמצעות רכישות כמו Mellanox (2020), Deci ו‑Run.AI. בינואר 2025 השלימה השקעה של כ‑500 מיליון דולר בבניית מתחם נתונים ענקי עם כ‑10,000 מ״ר ונהרת חשמל של 30 מגוואט עבור מערכות נתונים מקומיות, כולל סופרמחשב Israel‑1 – אחד מהמובילים בעולם (דורג 34).

ההרחבה בצפון מהווה "game changer" למרחב ההייטק המקומי – מקומות כמו יקנעם וסביבתה צפויים להפוך למוקדי משרות הנדסיות ברמה עולמית, בדגש על תחומי שבבים, רשתות, בינה מלאכותית וסופר־מיחשוב . חשוב לציין כי אף שהצפון נהנה משכר מס חברות מופחת באזורי פיתוח (6–7.5%), הצפי הוא שמס החברות יתוקן לשיעור אחיד של 15%– וכתוצאה מכך המדינה עשויה להציע לאנבידיה הטבות משלימות משמעותיות, כגון תמריצים פיננסיים, אשראי לחינוך, תשתיות רגולטוריות והקלות בארנונה .

השילוב בין השקעות נדל”ן, תשתיות כבישים ורכבות, ופוטנציאל גיוס של כח אדם איכותי מהתעשייה והאקדמיה, מציב את אנבידיה במקום מוביל בבסיס ההייטק הישראלי – הן מבחינת יציבות ארוכת טווח והן כהובלה בסוגי פרויקטים מרכזיים בתחומי AI, שבבים וסייבר .

ההשפעה הצפויה: ידע, שכר, כוח אדם – ושינוי מגמות

מומחים מזהירים שהגיוס של אלפי מהנדסים, מפתחים ומומחי AI יבוא בחלקו על חשבון חברות קטנות, אך מדגישים: אנבידיה מביאה איתה ידע ומומחיות שאינם קיימים באקדמיה המקומית, מה שיחזק את כל האקוסיסטם הטכנולוגי. בנוסף, החברה עשויה להפוך לאבן שואבת לבוגרי אוניברסיטאות טריים, ולתרום להכשרה רחבה של דור מהנדסים חדש.

על פי התחזיות, מספר בוגרי הטק באקדמיה הישראלית יעלה רק מ־7,600 ל־9,000 עד שנת 2028 – תוספת שאינה מדביקה את הביקוש. לפיכך, מדיניות ממשלתית תידרש ללוות את המהלך גם בתמריצים רגולטוריים, פתרונות מס והסרת חסמים תשתיתיים – כולל פטורים מארנונה, פיתוח כוח אדם והקלות במיסוי גלובלי.

השילוב בין התחייה האמריקנית בתעשיית השבבים לבין הצמיחה הדרמטית של אנבידיה בישראל ממחיש את מרכזיותו של התחום בכלכלה הגלובלית ובביטחון הלאומי. זהו מפץ – לא רק של סיליקון, אלא של גאופוליטיקה, תעסוקה, ידע וכוח טכנולוגי. כדי לממש את הפוטנציאל הזה, תידרש גם בישראל מדיניות חכמה, שלא רק תגיב – אלא תוביל.

הפוסט אנבידיה חצתה את רף ה-4 טריליון דולר ובונה את עתיד ה-AI מישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המלחמה האחרונה בין ישראל לאיראן התמקדה סביב התפיסה לפיה נשק גרעיני הוא המפתח להרתעה ולעליונות אסטרטגית, נראה כי בעימותים העתידיים, הניצחון לא ייקבע על ידי עוצמת הראש האטומי, אלא על ידי השליטה הבלתי מעורערת בתחום הבינה המלאכותית  ובלב והמוח" המניעים אותה הלא הם שבבי הסיליקון המתקדמים.

בימים אלה אנו עדים לשינוי פרדיגמה המעביר את מוקד הכוח משדות הקרב הפיזיים למעבדות הפיתוח ולשרשראות האספקה הטכנולוגיות.

השינוי הגדול: מכימיה ופיזיקה לביטים ואלגוריתמים

הנשק האטומי סימל את פסגת היכולת הטכנולוגית של המאה הקודמת – פיתוחים פיזיקליים וכימיים ששחררו כוח הרסני בלתי נתפס. כח זה העניק למעצמות שהחזיקו בו יתרון מוחלט והרתעה אסטרטגית שאמורה הייתה למנוע מלחמה כוללת. אולם, אך כוחו של הנשק הגרעיני מוגבל בעיקר להרתעה אבסולוטית. הוא אינו כלי לניהול סכסוכים יומיומיים, מלחמות סייבר, תעמולה או השפעה גלובלית מורכבת.

כאן נכנסה לתמונה הבינה המלאכותית. הבינה המלאכותית אינה נשק פיזי במובן המסורתי, אלא כוח טרנספורמטיבי שיכול להשפיע על כל היבט של חברה – צבאי, כלכלי, חברתי ואף תרבותי. בינה מלאכותית מתקדמת מאפשרת:

• קבלת החלטות בזמן אמת: מערכות AI יכולות לנתח כמויות אדירות של נתונים (Big Data) במהירות ובדייקנות שאין שנייה לה, ולספק המלצות אסטרטגיות. במקביל מערכות AI יכולות לבצע פעולות אוטונומיות בשדות קרב מודרניים – החל מכלי טיס בלתי מאוישים ועד למערכות הגנה אקטיביות.
• לוחמה אסימטרית: AI מספקת יתרון קריטי גם לשחקנים קטנים יחסית, המאפשרת להם לפתח מערכות הגנה או התקפה חכמות, לנתח מודיעין ביעילות ולשבש את פעילות האויב באמצעים שאינם תלויים בכוח אש גרעיני.
• כלכלה וחדשנות: מדינה המובילה בתחום ה-AI שולטת גם על מנועי הצמיחה הכלכליים הבאים, מפתחת טכנולוגיות אזרחיות וצבאיות כאחד, ומושכת כישרונות והשקעות.

השבבים: ה"מוח" של המלחמה החדשה

אך הבינה המלאכותית אינה יכולה להתקיים ללא התשתית החומרתית המניעה אותה: השבבים. שבבים מתקדמים – ובעיקר אלו המיועדים למשימות AI ספציפיות (כמו מעבדי GPU, מעבדי AI ייעודיים ועוד) – הם ה"מוח" וה"לב" של כל מערכת AI. הם מאפשרים את כוח העיבוד העצום הנדרש לאימון מודלים מורכבים ולביצוע הסקות מהירות.

השליטה על תעשיית השבבים, ועל שרשרת האספקה שלה, הפכה לאחד ממוקדי המאבק הגיאופוליטי המרכזיים בעולם. מדינות מתחרות על:

• יכולות פיתוח: מי יכול לתכנן את השבבים היעילים והחזקים ביותר?
• יכולות ייצור: מי יכול לייצר אותם בכמויות וברמות הדיוק הנדרשות? תלות במעצמות יצרניות כמו טייוואן (TSMC) הופכת לנקודת תורפה אסטרטגית.
• שליטה על חומרי גלם וציוד: תעשיית השבבים דורשת ציוד וחומרי גלם ייחודיים ויקרים, ומי ששולט בשרשרת האספקה הזו מחזיק ביכולת להשפיע על כלל התעשייה.

המשמעויות הגיאופוליטיות

ההבנה כי שליטה ב-AI ובשבבים היא המפתח לעליונות העתידית ניכרת במדיניות החוץ והביטחון של המעצמות הגדולות. לכן אנו עדים בשנים האחרונות ל:

• מירוץ חימוש טכנולוגי: השקעות עתק במו"פ בתחום ה-AI והשבבים, לצד מאמצים לגיוס ושימור טאלנטים.
• מלחמת סחר ורגולציה: ניסיונות להגביל גישה של מדינות יריבות לטכנולוגיות שבבים מתקדמות, כפי שרואים במאבק בין ארה"ב לסין.
• השקעות אדירות בתשתיות: הקמת מפעלי שבבים ענקיים במדינות המערב, במטרה להפחית תלות בשרשראות אספקה חיצוניות.

שינוי פני המלחמה

המלחמה של מחר היא כבר כאן, והיא מתנהלת לא רק במצולות האוקיינוסים או בחלל, אלא גם – ואולי בעיקר – במעבדות ובמרכזי נתונים. בעוד האיום הגרעיני נותר אקט הרתעתי קיצוני, הכוח המעשי לשלוט, להשפיע ולנצח בעימותים המתפתחים טמון ביכולת לשלוט על הבינה המלאכותית ועל הליבה הדיגיטלית שלה: השבבים. מדינות שיצליחו להוביל בתחומים אלו יבטיחו לעצמן לא רק יתרון צבאי מכריע אלא גם בטחון כלכלי שיעצב את פני המאה העשרים ואחת.

הפוסט לא עוד נשק אטומי הופיע לראשונה ב-Chiportal.