ההייטק הישראלי פתח את 2026 עם התאוששות פיננסית ברורה, אך גם עם סימני שינוי עמוקים במבנה הענף. לפי דוח IVC–לאומיטק לרבעון הראשון של 2026, חברות הטכנולוגיה הישראליות גייסו 3.4 מיליארד דולר ברבעון, נתון הגבוה מהממוצע הרבעוני של 2020, שעמד על 2.7 מיליארד דולר. בהשוואה לרבעון הראשון של 2025 מדובר בעלייה של כמעט 50%, המעידה כי השוק התרחק משפל סוף 2023 וחזר לרמת פעילות יציבה יותר. לפי הערכת IVC, אם כוללים גם סבבי גיוס שלא פורסמו או שייחשפו בהמשך, מספר הסבבים ברבעון עשוי להגיע לכ־225, בהיקף כולל של כ־4 מיליארד דולר.

עם זאת, הדוח מדגיש כי ההתאוששות אינה מתורגמת באופן ישיר להתרחבות רחבה של הענף. מספר העסקאות עדיין נמוך ביותר מ־15% מהממוצע ההיסטורי של העשור האחרון, והכסף מתרכז במספר קטן יחסית של חברות גדולות וחזקות. עשירון העסקאות העליון קיבל 52.5% מכלל ההון שגויס ברבעון. במילים אחרות, השוק חזר להזרים כסף, אך הוא עושה זאת בזהירות רבה יותר, בעיקר לחברות שהמשקיעים רואים בהן סיכוי גבוה לצמיחה גלובלית.

הפער הזה מסביר מדוע הגידול בהון אינו מביא לגידול מקביל במספר המועסקים. לפי הדוח, מספר המשרות בהייטק התייצב מאז 2023 בטווח של כ־380 עד 388 אלף משרות, וחלקו של הענף בכלל שוק העבודה ירד מעט מ־9.5% ב־2023 ל־9.4%. גם קצב גידול התעסוקה השתנה: בשנים 2023–2025 הוא עמד בממוצע על 1.4% בלבד, לעומת 5.7% בשנים 2016–2022. הדוח קושר זאת לעלויות שכר גבוהות, להתחזקות השקל שפוגעת בכוח הקנייה של דולרים שגויסו, ולשימוש גובר בבינה מלאכותית שמחליפה חלק מתהליכי ההתרחבות האנושיים.

אחת התופעות המרכזיות בדוח היא המעבר של ההשקעות לשלבים מוקדמים יותר. מאז 7 באוקטובר עלה חלקם של סבבי Pre-Seed עד Series A מ־22.5% ל־36.1% מההון, וברבעון הראשון של 2026 הגיעו סבבים אלה ל־1.35 מיליארד דולר. לעומת זאת, סבבי B ו־C, שבעבר היו מנוע הצמיחה המקומי המרכזי של חברות ישראליות, ירדו מ־42.5% ל־29.7% מההון, אף שעדיין גייסו 1.16 מיליארד דולר ברבעון. המשמעות היא שהכסף מופנה יותר לבניית קניין רוחני וטכנולוגיה, ופחות להרחבת ארגונים מקומיים גדולים שמעסיקים עובדים רבים.

גם גודל הסבבים השתנה. חציון סבבי ההשקעה בשלבים מוקדמים הגיע לשיא של 8.5 מיליון דולר, לעומת טווח של שניים עד שישה מיליון דולר שאפיין שנים קודמות. בסבבי B ו־C החציון זינק ל־47 מיליון דולר, יותר מ־50% מעל רמת השיא של בועת 2021. לפי הדוח, המשמעות היא שהמשקיעים אינם מפזרים את ההון על פני מספר גדול של חברות, אלא מחמשים קבוצה מצומצמת יותר של חברות שנחשבות איכותיות במיוחד.

הבינה המלאכותית הופכת לשכבת תשתית רוחבית בהייטק הישראלי. לפי IVC, כ־35% מהחברות הפרטיות הפעילות בישראל, כמעט 3,000 חברות, משלבות AI במוצר או בתהליך הפעילות שלהן. במקביל, ההון הגדול מתרכז בקבוצה קטנה יותר של חברות תשתית, מודלים ו־GenAI. חלקו של תחום ה־GenAI מכלל ההשקעות בהייטק הישראלי עלה מ־3.6% ב־2016 לשיא של 25.3% ב־2025, וברבעון הראשון של 2026 עמד על 17.6%. הדוח מדגיש כי GenAI אינו בהכרח תחום נפרד, אלא שכבה טכנולוגית המשולבת בסייבר, פינטק, תוכנה ותחומים נוספים.

הריכוזיות הענפית ניכרת במיוחד בחלוקת ההון לפי תחומים. סייבר קיבל 37.7% מההון ברבעון, ותוכנה ארגונית וצרכנית קיבלה 33.2%. יחד, שני התחומים האלה משכו יותר מ־70% מההון הפרטי בהייטק הישראלי. מנגד, מדעי החיים ירדו לשפל של 2.7% בלבד, פחות מ־100 מיליון דולר ברבעון. תחומי אגריטק ופודטק כמעט נעלמו מהמפה, בעוד שבבים וחומרה עלו ל־7.2%, השיעור הגבוה ביותר מאז 2018. הדוח רואה בכך איתות אסטרטגי חשוב, על רקע הפיכת השבבים לנושא גאופוליטי מרכזי בעולם.

בצד האקזיטים, התמונה חריגה במיוחד. שווי האקזיטים ברבעון הראשון של 2026 הגיע ל־62 מיליארד דולר, אך הדוח מדגיש כי הנתון מושפע מאוד מעסקאות הענק של Wiz ו־CyberArk, שהיוו 92% מהשווי הכולל. גם בנטרול שתי העסקאות האלה, הרבעון הניב אקזיטים בהיקף של כ־4.8 עד חמישה מיליארד דולר, נתון חזק מאוד במונחים היסטוריים. עם זאת, גם כאן הריכוזיות גבוהה: עיקר האקזיטים ממשיך להגיע מתחומי התוכנה והסייבר.

לפי הדוח, המשקיעים הזרים ממשיכים להיות עמוד השדרה של נזילות ההייטק הישראלי. הם אחראים ל־67% מההון שגויס מקרנות VC ו־CVC, ובתחומי הצמיחה המאוחרת חלקם אף גבוה יותר. לצד זאת, קיימת קבוצה יציבה של כ־180 עד 200 משקיעים זרים פעילים וחוזרים, לצד גרעין מקומי חזק של קרנות ישראליות. כלומר, גם בתקופה של אי־ודאות ביטחונית ומדינית, ישראל עדיין נהנית מאמון של משקיעים מקצועיים, אך הם נעשים בררנים יותר.

המסקנה המרכזית של הדוח היא שההייטק הישראלי אינו במשבר הון, אלא בתקופת כיול מחדש. הכסף חזר, האקזיטים חזקים, והבינה המלאכותית יוצרת מוקדי צמיחה חדשים. אך המבנה נעשה צר יותר, מרוכז יותר ופחות עתיר תעסוקה. כדי שההתאוששות תהפוך לצמיחה רחבה יותר, יהיה צורך בהרחבת ההשקעות גם לתחומים שנדחקו לשוליים, ובהחזרת סבבי הצמיחה הבינוניים למעמד מרכזי יותר. אחרת, ההייטק הישראלי עלול להישאר חזק פיננסית, אך מצומצם יותר מבחינת השפעתו על שוק העבודה ועל מגוון החדשנות בישראל.

הפוסט דוח IVC–לאומיטק: ההייטק הישראלי חזר לגייס, אך הצמיחה בתעסוקה נבלמה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בשלושת הרבעונים הראשונים של 2022, חברות היי-טק בישראל גייסו 12.3 מיליארד דולר ב-538 סבבי גיוס. ברבעון השלישי של השנה, גויסו 2.6 מיליארד דולר ב-143 עסקאות. המספרים שלושת הרבעונים הראשונים מראים את היקף ההאטה בהשקעות, שמגיעה כמעט לכל חלקה בכלכלת ההיי-טק המקומית, מלבד בסבבי הגיוס המוקדמים.

תימור ארבל-סדרס, מנכ"לית לאומיטק: "הדוח הרבעוני מעיד על כך שהמציאות לא התייצבה ואנו עדיין פועלים תחת אי ודאות גדולה. עדיין לא בוצעו גיוסי המשך קובעי שווי בחברות שגייסו ב-2021, ומעניין יהיה לראות האם "משבר המכפילים" מתפתח למשבר ריאלי בתוצאות העסקיות של החברות. משבר כזה עלול להתרחש גם במקרה של כניסה למיתון עמוק וגם בשל קושי של החברות להתאים את עצמן לתנאי השוק"

בנוסף, מחדדת ארבל-סדרס את ההבחנה בין Startup nation ל-Scaleup nation. לדבריה, "בעוד שניסיון העבר המצטבר של תעשיית ההייטק – הנהלות ומשקיעים כאחד – גרר תגובה מהירה לשינויי השוק בסטארטאפים, עולם ה-Scale up הישראלי הוא עדיין חדש. החברות הללו הן חלוצות גם בהתמודדותן עם שינויי שוק כמו אלו שאנו חווים היום. השוק עוקב בדריכות אחרי ביצועי חברות ה-Scale up, ומחכה לראות תוצאות להשקעות הגדולות בשוויים הגבוהים שבוצעו ב-2021".

מריאנה שפירא, אנליסטית בכירה ב-IVC, מציינת, כי "ההתדרדרות המהירה בשווקי ההון הבינלאומיים המשיכה להשפיע על ההיי-טק הישראלי גם ברבעון השלישי. מהצד החיובי, שווים גבוהים באופן חריג של חברות שנוצרו בשנה הקודמת ירדו משמעותית בתשעת החודשים בראשונים של 2022 והערכים חזרו לטווחים יותר ממוצעים לעומת השנים האחרונות.

אך המחיר כלל יציאה מהירה של משקיעים זרים מהשוק הישראלי, מה שמשפיע לרעה על היקף הנזילות הזמין לחברות בצמיחה. כרגע ישנה אי ודאות גבוהה כיצד תראה המשך השנה וכן לגבי 2023, אך כל עוד היקפי הפעילות וגיוסי ההון של חברות בשלבים ראשוניים לא נפגעה, ניתן להיות אופטימיים לגבי תפקוד ההיי-טק המקומי בתקופה הנוכחית."

ברבעון השלישי של השנה התבצעו 15 השקעות גדולות, מעל ל-50 מיליון דולר כל אחת, שהיו אחראיות על 50% מסך הסכומים שגויסו בתקופה. המגה עסקאות, שגבוהות מ-100 מיליון דולר כל אחת, צנחו ל-3 בלבד ברבעון השלישי, ותפסו כ- 20% מסך ההון שגויס ברבעון, נמוך משמעותית משיעור של 53% מסך ההון שגויס ברבעון המקביל בשנת 2021.

סבבי הגיוס המוקדמים (Pre-Seed, Seed , A) הסתכמו ב-0.88 מיליארד דולר ב-Q3/2022, נמוך במקצת לעומת הרבעון הקודם, אך בדומה לרבעון המקביל אשתקד. הנתונים של סבבי הגיוס המוקדמים אינם מראים שינוי שלילי במגמה, ואף מספקים זוויות ראיה חיוביות לגבי ההשקעות בשלבים המוקדמים, לדוגמא המשך העלייה בהשקעה החציונית בסבבי ה-Seed. 

ברבעון השלישי של 2022, רק חברה אחת הצטרפה למועדון חדי הקרן (Unicorns) – חברות סטארט-אפ עם שווי של מיליארד דולר ומעלה כל אחת –בהמשך ל-20 חברות כאלו במהלך המחצית הראשונה של השנה. כ-470 מיליון דולר גויסו על ידי חדי קרן ברבעון השלישי ב-6 סבבים בלבד, בדומה למספרים בשנים 2018 – 2019.

אקזיטים של חברות היי-טק ישראליות

100 אקזיטים של חברות היי-טק ישראליות התבצעו בתשעת החודשים הראשונים של 2022 והסתכמו ב- 13.4 מיליארד דולר. בנטרול מגה-רכישה – של טאואר ע"י אינטל תמורת 5.8 מיליארד דולר (העיסקה טרם הושלמה), הרכישות שהתבצעו בתקופה זו הסתכמו בסך של 7.4 מיליארד דולר. רק 2 הנפקות ראשוניות (IPO) התבצעו ברבעון השלישי, עם שווי כולל – לאחר תחילת המסחר – של 61 מיליון דולר.

הקמת חברות הייטק חדשות

בעוד שהמספר הסופי של כמות חברות הסטארט-אפ שהוקמו במהלך 2021 – 2022 עדיין אינו סופי, IVC מעריכה כי 746 חברות הוקמו אשתקד (המספר צפוי להתעדכן בהמשך השנה הקרובה בעד 10% כלפי מעלה) ו-580 חברות הוקמו עד כה בשנת 2022.

הפוסט חב'היי-טק ישראליות גייסו 12.3 מיליארד ד' מתחילת השנה, למרות ירידה של 30% זה הסכום השני בגובהו לתקופה כזו הופיע לראשונה ב-Chiportal.