Geespace, חברת טכנולוגיית הלוויינים והשירותים המסחריים שהושקעה על ידי Zhejiang Geely Holding Group, השלימה את שיגור  הלוויין המוצלח השני שלה ממרכז שיגור הלוויינים Xichang בסין, ושיגרה אחד עשר לוויינים למסלול נמוך סביב כדור הארץ כמטוס המסלול השני של רשת הלוויינים Geely Future Mobility Constellation. שיגור מוצלח זה מסמן צעד משמעותי בפרויקט השאפתני של החברה לפיתוח קונסטלציית הלווינים..

Geely Future Mobility Constellation משלבת תקשורת, ניווט וחישה מרחוק ברשת לוויינים אחת. השיגור המסלולי הראשון, המורכב מתשעה לוויינים, נפרס בהצלחה ביוני 2022.

עד כה, Geespace לא רק החלה בייצור המוני של לוויינים, אלא גם השיגה פריסה במסלול והשיגה טלמטריה, מעקב ופיקוד (TT&C) ברמת קונסטלציה. החברה עוסקת באופן פעיל בפיתוח ובדיקה של יישומים חדשים של רשתות לוויין במסלול נמוך.

עם הפריסה הראשונית של הלוויינים שלה והרחבת הקונסטלציה עם לווייני מישור מסלול שני זה, Geespace מצטרפת לליגה עולמית של ארגונים, כולל בהצגת יכולתה לבנות ולנהל קונסטלציית לוויינים מסחרית באופן עצמאי. Geespace היא גם הישות הפרטית היחידה בסין שהקימה מודל עסקי לווייני מקיף כזה הכולל פיתוח לוויינים, ייצור, TT&C ויישומים.

רבים מבין מותגי הפורטפוליו של Geely Holding Group המצוידים כיום בפונקציונליות תקשורת לוויינית כוללים את Zeekr 001 FR החדש, Zeekr 007 ו- Geely Galaxy E8.

עד שנת 2025, Geespace שואפת להקים שירותי תקשורת נתונים גלובליים מבוססי לוויין בזמן אמת בעקבות פריסה מלאה של 72 לוויינים בקונסטלציית Geely Future Mobility Constellation. השלב השני של Geely Future Mobility Constellation ירחיב את הרשת ל-168 לוויינים, ויספק שירותי מיקום מדויקים ברמת סנטימטר עולמית.

הרחבה זו צפויה לספק שירותי לוויין אמינים וחסכוניים ביותר למגזרים שונים, החל ממגזר הניידות המתמקד בנהיגה אוטונומית, קישוריות חכמה ועד למגזר האלקטרוניקה הצרכנית ומעבר לכך.

לווייני Geespace מצוידים גם בפונקציות חישה מרחוק מבוססי בינה מלאכותית, המספקות הדמיה ברורה ברזולוציה גבוהה של 1-5 מטר.

הפוסט Geespace משגרת 11 לוויינים במסלול נמוך, ומרחיבה את Geely Future Mobility Constellation הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לוויינים ודאונים יכולים לספק מידע חיוני שמסוגל לתרום להגנה על היצורים המאביקים בטבע. מחקר חדש בוחן דרכים חדשות לניצול טכנולוגיות אלו על מנת לעקוב אחר הזמינות של פרחים, כאשר מחקר זה עשוי להיות משולב עם מחקרי התנהגות על מנת לראות את העולם דרך עיניהם של חרקים

[תרגום מאת ד”ר משה נחמני]

הזמינות של פרחים עבור חרקים משתנה מיום ליום ומאתר לאתר, ופעילות אנושית משנה את הנוף בדרכים שמשפיעות על כלל היצורים המאביקים (pollinators). צוות מחקר מאוניברסיטת אקסטר שבבריטניה ושותפיהם מקווים כי הגישה שלהם תוכל לסייע בהבנת שינויים אלו, מה שיוביל לשימור טוב יותר של יצורים חשובים אלו. “התקדמויות אחרונות בטכנולוגיות רחפנים ולוויינים מספקות הזדמנויות חדשות”, אמר החוקר הראשי

“כיום, רחפנים יכולים לספק לנו פרטי פרטים של הנוף – בקנה מידה של פרח בודד – ובעזרת שילוב פרטים אלו יחד עם דימות לוויינים, אנו יכולים ללמוד על זמינות המזון הקיים עבור יצורים מאביקים בשטח גדול. במקביל למחקרי התנהגות של חרקים, המידע המתקבל משיטה זו יסייע לנו להבין מהם האיומים הזמינים לחרקים וכיצד נוכל לפתח תוכניות שימור עבורם”.

“לאור המצב כיום, שבו זנים מסוימים של יצורים מאביקים הולכים ונכחדים, לרבות זני דבורים רבים, אנו נדרשים בדחיפות להבנה הזו על מנת להגן לא רק על היצורים המאביקים באופן כללי, אלא גם על המגוון של כלל הזנים הנוטלים כולם חלק חיוני באקו-מערכות המורכבות”.

יצורים מאביקים מספקים מגוון של תועלות (הקרויות בשם ‘שירותי אקו-מערכת’), במיוחד לבני אדם דרך האבקה של יבולים וצמחים. יחד עם זאת, מידע רב באשר להתנהגות שלהם ואזורי המחייה שלהם – וכן ההשפעה של האקלים המשתנה על ידי בני האדם – נותרו בלתי ידועים עדיין.

“עד היום, רוב המחקר אשר עשה שימוש בלוויינים התמקד בשטחים חקלאיים נרחבים כגוון חוות חקלאיות לגידול תירס, אגוזים וזרעים לשמן,” מסביר החוקר הראשי”. “אנו מדגישים את הצורך לבחון שטחים נרחבים הכוללים בתוכם מגוון נישות מורכבות של צמחים ומאביקים”.

המאמר המדעי

הפוסט לוויינים ורחפנים דאונים יכולים להציל את החרקים המאביקים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם מפעל חלל של התעשייה האווירית לתכנון ולפיתוח ננו-לוויין שינוע במסלול נמוך סביב הירח ויאסוף מידע באמצעות מטע"ד מחקרי. מדובר בפרויקט סטודנטים שייצא לדרך בתחילת שנת הלימודים הבאה, באוקטובר הקרוב, ויפעל עד להשלמתו בשנים הקרובות.

מפעל חלל של התעשייה האווירית יסייע לפרויקט בכמה היבטים ובהם אפיון, הגדרת המשימה והנחייה צמודה של הסטודנטים על ידי מהנדסי חלל. הסטודנטים שישתתפו בפרויקט יזכו גם לסיורים במעבדות ואולמות שילובי הלווינים וניסויי הסביבה המדמים סביבה חללית בתעשייה האווירית ובסוף התהליך יהיו שותפים לשיגורו של הננו-לוויין.

הפרויקט המשותף הוא שיאו של תהליך פקולטי של חתירה לאיזון בין שני התחומים הנלמדים ונחקרים בפקולטה: אווירונוטיקה וחלל. דיקן הפקולטה פרופ' טל שימא אמר כי "אם בעבר הוקדשו לתחום החלל אולי רק כ-10% מתוכנית הלימודים בפקולטה, בשנים האחרונות נעשו מאמצים לשנות זאת ולאזן טוב יותר בין התחומים ולשם כך עודכנה תוכנית הלימודים ואנו בעיצומו של מאמץ גיוס חברי סגל חדשים המתמחים בתחומי החלל. שיתוף הפעולה עם מפעל חלל של התעשייה האווירית יאפשר לנו לחשוף סטודנטים לפרויקטים משותפים עם התעשייה בתחומי החלל. מדובר בתחום מרתק שהפעילות בו מתעצמת בארץ ובעולם, ואני מקווה שכמה שיותר סטודנטים יבחרו להתמחות בו."

פרופ' גיל יודילביץ, שיזם ושיוביל את שיתוף הפעולה מצד הפקולטה, אמר כי "הפרויקט יאפשר לסטודנטים להיות שותפים בפרויקט עם התעשייה ויסייע להם להגיע בשלים יותר לתום לימודיהם ולהשתלב בתעשיית החלל המתפתחת." מטעם התעשייה האווירית יעמוד בראש הפרויקט המשותף בוגר הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל ניקו אדמסקי, המשמש כיום כמהנדס חלל במפעל חלל של התעשייה האווירית.

מנהל מפעל חלל בתעשייה האווירית שלומי סודרי אמר בטקס החתימה כי "התעשייה האווירית מובילה תהליך לחיזוק שיתוף הפעולה עם הטכניון באמצעות פרויקט סטודנטים בעולם הננו-לווינות, אשר יפתח בפני הסטודנטים עולם חדש הכולל פיתוח מערכתי וחדשני שיאפשר לסטודנטים להתנסות בהנדסת מערכת ייחודית בתחום החלל. ממד החלל מצריך יכולות הנדסיות ומערכתיות עם התמחות ייחודית. עבור הסטודנטים זו הזדמנות להשתלב בהמשך בתחום החלל בישראל, להיחשף לעשייה הרחבה בתחום החלל ולקבל טעימה מהיכולות ההנדסיות והתשתיות הנרחבות הקיימות בתעשייה האווירית ".

ההסכם נחתם זמן קצר לאחר שמשלחת של בכירי התעשייה האווירית בראשות מנכ"ל החברה בועז לוי, בוגר הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל, ביקרה בטכניון ונפגשה עם נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון והמשנה לנשיא למחקר פרופ' קובי רובינשטיין. במשלחת של התעשייה האווירית השתתפו גם מ"מ מנהל חטיבת מערכות טילים וחלל גיא בר-לב ומנהל מפעל חלל שלומי סודרי.

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון אמר כי "הקשר בין התעשייה לאקדמיה חשוב ומפרה לשני הצדדים, והחיבור עם גוף משמעותי וגדול כמו התעשייה האווירית הוא צעד גדול במגמה זו. הממשק בין האקדמיה לתעשייה משתנה במהירות והטכניון משקיע מאמצים רבים בגיבושו בהקשר הישראלי והבין לאומי. אנו פועלים לקידום שיתופי פעולה מחקריים הדוקים באופנים שונים ובהם הפיכת הטכניון למרכז (hub) לתעשיות רבות ומגוונות, לפלטפורמת מפגש בין התעשייה לאקדמיה. אנו פועלים במרץ למסחור טכנולוגיות שמקורן בקמפוס והשנה האחרונה הייתה שנת שיא ביצירת חברות סטארטאפ בטכניון. ביטוי נוסף של הידוק הקשרים הוא יצירה של מסלולים ללמידה והכשרה ייעודית עבור אנשים בתעשייה המעוניינים בלמידה לאורך החיים (Lifelong learning)."

מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי אמר כי "כבוגר הטכניון, המלווה פרויקטים ותוכניות מנטורינג שונות בטכניון לאורך השנים, אני שמח על שיתופי הפעולה הקיימים והעתידיים בין התעשייה האווירית לטכניון. עלינו לחזק את שיתוף הפעולה עם הטכניון והפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל, שהיא פקולטה יחידה בתחום בארץ ומובילה ברמה עולמית. הידוק השותפות עם הטכניון מייצר ערך מוסף לשני הצדדים, יסייע לנו לשמר ולחזק את המובילות הטכנולוגית שלנו, ומאפשר לבוגרי הטכניון ולסטודנטים להשתלב בעשייה טכנולוגית פורצת דרך, מאתגרת ומובילה עסקית בארץ ובעולם. לשם כך חשוב שנגבש יחד את דמות המהנדס שאנו רואים לנגד עינינו – מהנדס מעורב בעל ראייה מערכתית, יכולות מחקר והבנה עסקית."

הפוסט הטכניון והתעשייה האווירית ישתפו פעולה בפרויקט פיתוח ננו לווינים לסטודנטים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

פצחנים יכולים להשבית לוויינים – או להפוך אותם לכלי נשק

וויליאם אקוטו, עמית מחקר פוסט דוקטורט, האוניברסיטה של דנוור

בחודש שעבר ספייס אקס הפכה למפעילה של המערך הגדול ביותר בעולם של לוויינים פעילים. נכון לסוף ינואר, היו לחברה 242 לוויינים במסלול סביב כדור הארץ עם תוכניות לשגר 42,000 בעשור הבא. זה חלק מהפרויקט השאפתני שלה לספק גישה לאינטרנט ברחבי העולם. המרוץ לשים לוויינים בחלל נמשך, כשאמזון, OneWeb הבריטית וחברות אחרות להוטות לשים אלפי לוויינים במסלול בחודשים הבאים.

ללוויינים החדשים האלה יש פוטנציאל לחולל מהפכה בהיבטים רבים של חיי היומיום – מהבאת גישה לאינטרנט לפינות המרוחקות של העולם ועד לניטור הסביבה ושיפור מערכות הניווט הגלובליות. בתוך כל ההתלהבות, סכנה קריטית חמקה מבלי שהבחינו בה: היעדר תקנים ותקנות של אבטחת סייבר ללוויינים מסחריים, בארה"ב ובעולם. כאיש אקדמיה שחוקר עימותי סייבר, אני מאוד מודע לכך שבגלל עניין זה, יחד עם שרשראות האספקה המורכבות של לוויינים והרמות של בעלי העניין, הם מאוד פגיעים להתקפות סייבר.

אם פצחנים ישתלטו על הלוויינים האלה, התוצאות יכולות להיות חמורות. בצד הקל של הסקאלה, הפצחנים יכולים פשוט להשבית לוויינים ולמנוע גישה לשירותים שלהם. פצחנים יכולים גם לשבש או לזייף את האותות מהלוויינים וליצור אנדרלמוסיה בתשתיות חיוניות. זה כולל רשתות חשמל, רשתות מים ומערכות תחבורה.

לחלק מהלוויינים החדשים האלה יש אמצעי דחף שמאפשרים להם להאיץ, להאט ולשנות כיוון בחלל. אם פצחנים ישתלטו על הלוויינים הניתנים להיגוי האלה, התוצאות יכולות להיות נוראיות. הפצחנים יוכלו לשנות את המסלול של הלוויין ולרסק אותו לתוך לוויינים אחרים או אפילו לתוך תחנת החלל הבינ"ל.

חלקים מהמדף פותחים דלת

היצרנים של הלוויינים האלה, במיוחד הקיובסאטים (לווייני קובייה) הקטנים, משתמשים בטכנולוגיות מוכנות מהמדף כדי להפחית עלויות. הזמינות הנרחבת של הרכיבים האלה משמעה שפצחנים יכולים לנתח אותם כדי למצוא נקודות תורפה. בנוסף, רכיבים רבים מתבססים על טכנולוגיית קוד פתוח. הסכנה כאן היא שפצחנים יכולים להכניס דלתות אחוריות ונקודות תורפה אחרות לתוך התוכנה של הלוויינים.

האופי המאוד הטכני של הלוויינים האלה משמעו גם שיצרנים רבים מעורבים בייצור הרכיבים השונים. גם תהליך הבאת הלוויינים האלה לחלל מורכב, ומעורבות בו חברות רבות. גם כשהם כבר בחלל, הארגונים שהם בעלי הלוויינים לעיתים תכופות מעבירים את הניהול היומיומי שלהם במיקור חוץ לחברות אחרות. עם כל ספק נוסף, נקודות התורפה מתרבות כי לפצחנים יש הרבה הזדמנויות לחדור למערכת.

פריצה לחלק מהקיובסאטים האלה יכולה להיות לא יותר מסובכת מהמתנה עד שאחד מהם יעבור למעלה ואז שליחת פקודות זדוניות באמצעות אנטנות קרקעיות מיוחדות. גם פריצה ללוויינים יותר מתוחכמים עשויה להיות לא כל כך קשה.

לוויינים נשלטים בדרך כלל מתחנות קרקעיות. בתחנות האלה פועלים מחשבים עם נקודות תורפה בתוכנה שפצחנים יכולים לנצל. אם פצחנים יחדרו למחשבים האלה, הם יוכלו לשלוח פקודות זדוניות ללוויינים.

היסטוריה של פריצות

התרחיש הזה התרחש ב-1998 כשפצחנים השתלטו על לוויין קרני הרנטגן האמריקני- גרמני ROSAT. הם עשו זאת על ידי פריצה למחשבים במרכז טיסות החלל גודארד במרילנד. הפצחנים הורו לאחר מכן ללוויין לכוון את הלוחות הסולריים שלו ישירות לשמש. זה למעשה טיגן את הסוללות שלו והפך את הלוויין לחסר תועלת. הלוויין הפגום בסופו של דבר התרסק על כדור הארץ ב-2011. פצחנים יכולים גם לחטוף לוויינים עבור כופר, כפי שקרה ב-1999 כשפצחנים השתלטו על הלוויינים של SkyNet הבריטית.

במשך השנים האיום של התקפות סייבר על לוויינים החמיר. ב-2008 פצחנים, אולי מסין, השתלטו כנראה באופן מלא על שני לוויינים של נאס"א, אחד למשך כשתי דקות והשני למשך כתשע דקות. ב-2018 קבוצה אחרת של פצחנים סיניים בתמיכת המדינה התחילה במתקפת פריצה מתוחכמת שכוונה אל מפעילי לוויינים וקבלנים של משרד ההגנה. גם קבוצות של פצחנים איראנים ניסו לבצע התקפות דומות.

למרות שמשרד ההגנה האמריקני והסוכנות לביטחון לאומי (NSA) פעלו כדי לטפל באבטחת סייבר בחלל, הקצב איטי. אין כיום תקנים של אבטחת סייבר ללוויינים ואין גוף מפקח שמאסדר ומבטיח את אבטחת הסייבר שלהם. אפילו אם אפשר יהיה לפתח תקנים משותפים, לא קיימים מנגנונים לאכוף אותם. זה אומר שהאחריות לאבטחת סייבר של לוויינים מוטלת על כל אחת מהחברות שמייצרת ומפעילה אותם.

כוחות השוק פועלים נגד אבטחת סייבר בחלל

כשהן מתחרות כדי להיות מפעילת הלוויינים הדומיננטית, ספייס אקס והחברות המתחרות נתונות ללחץ גדל והולך להפחית עלויות. יש גם לחץ להאיץ את הפיתוח והייצור. המצב הזה מפתה את החברות לעגל פינות בתחומים כמו אבטחת סייבר שמשניים לעצם הבאת הלוויינים האלה לחלל.

אפילו אצל החברות שנותנות עדיפות גבוהה לאבטחת סייבר, העלויות שקשורות להבטחת האבטחה של כל אחד מהרכיבים יכולות להיות גורם מונע. הבעיה הזאת אפילו יותר חריפה במשימות חלל זולות, שבהן העלות של הבטחת אבטחת הסייבר יכולה לעלות על העלות של הלוויין עצמו.

כדי לסבך את העניינים, שרשרת האספקה המורכבת של הלוויינים האלה והגורמים הרבים שמעורבים בניהול שלהם משמעם שלעיתים קרובות לא ברור מי נושא באחריות ובחבות לפריצות סייבר. חוסר הבהירות הזה גרם לשאננות והפריע למאמצים לאבטח את המערכות החשובות האלה.

דרושה אסדרה

אנליסטים החלו לקרוא למעורבות ממשלתית חזקה בפיתוח והאסדרה של תקני אבטחת סייבר ללוויינים ונכסים אחרים בחלל. הקונגרס יכול לפעול לאימוץ מסגרת אסדרה מקיפה למגזר החלל המסחרי. לדוגמה, יכולים לקבל שם חוקים שמחייבים יצרני לוויינים לפתח ארכיטקטורת אבטחת סייבר משותפת.

הקונגרס גם יכול לחייב לדווח על כל פריצות הסייבר שמעורבים בהן לוויינים. צריכה גם להיות בהירות לגבי איזה נכסים בחלל נחשבים לקריטיים כדי לתעדף את פעילות אבטחת הסייבר. גם הנחיות משפטיות ברורות מי נושא באחריות להתקפות סייבר על לוויינים יועילו מאוד כדי להבטיח שהגורמים שאחראים ינקטו באמצעים הנחוצים כדי לאבטח את המערכות האלה.

לאור הקצב האיטי באופן מסורתי של החקיקה בקונגרס, ייתכן שיש הצדקה לגישה של בעלי עניין מרובים שכוללת שיתוף פעולה ציבורי- פרטי כדי להבטיח תקני אבטחת סייבר. מה שלא יהיו הצעדים שממשלות והתעשייה ינקטו, הכרחי לפעול עכשיו. זאת תהיה טעות גדולה לחכות עד שפצחנים ישתלטו על לוויין מסחרי וישתמשו בו כדי לאיים על חיי אדם ועל רכוש — כאן על הארץ או בחלל — לפני שנטפל בבעיה הזאת.

|למאמר ב-THE CONVERSATION

הפוסט האקרים עלולים להשבית לווינים או להפוך אותם לכלי נשק הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אלביט מערכות מציגה בתערוכה האווירית שבסיאול, קוריאה, שנפתחה השבוע (20 באוקטובר), פתרון צבאי מלא ראשון לתקשורת לווינית בתנועה (SOTM), המאפשר העברת נתונים בקצב גבוה על גבי פס רחב, בעלויות נמוכות. המערכת ניתנת להתקנה על גבי מגוון פלטפורמות וייחודה בצללית הנמוכה שלה.

כחלק מהפתרון החדש, מציעה אלביט מערכות אנטנת תקשורת קטנה וקומפקטית המאפשרת תקשורת על גבי פס רחב מכל מקום ובכל זמן, בטכנולוגיית מודם לווייני ייחודית.

בצלאל (בוצי) מכליס, מנכ"ל אלביט מערכות יבשה ותיקשוב תדיראן מסר כי שדה הקרב המודרני מצריך יכולת העברת נתונים בקצב גבוה למספר רב של משתמשים בו זמנית, באמינות גבוהה, גם בתנאי מזג אוויר קיצוניים. פתרון התקשורת הלווינית בתנועה של אלביט מערכות, ELSAT2000, עונה על דרישות גבוהות אלה באמצעות מודם לוויני מתקדם.

המערכת החדשה מוצעת בתצורה מוקשחת ומותאמת לשימוש צבאי, ומאפשרת תקשורת דו-כיוונית, ללא צורך בסנכרון וללא התערבות משתמש (המערכת מבצעת הקצאת תדרים ועקיבה באופן אוטומטי). המערכת כוללת מקלט GPS אינטגרלי וג'ירוסקופ והיא קלה להתקנה ולתפעול.

הקונספט החדשני של המערכת החדשה משלב את טכנולוגיית המודם שפותחה בשירון תקשורת לווינים שנרכשה בתחילת שנת 2009. טכנולוגיה זו מאפשרת לפתח פתרונות הולמים לדרישות הגוברות להעברת מולטימדיה אינטראקטיבית באמצעות לווין לאזורים מרוחקים. טכנולוגיה זו, שכבר הוכיחה עצמה בשוק האזרחי, יוצרת סינרגיה והשלמה לטכנולוגיות התקשורת הצבאית המיושמות במערכות ובפתרונות של אלביט מערכות.

הפוסט אלביט מערכות משיקה מערכת לתקשורת לווינים בתנועה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טאואר סמיקונדקטור וג'אז סמיקונדקטור (מקבוצת טאואר) הודיעו היום כי טכנולוגיית ה-SiGe של החברה נבחרה על-ידי נאס"א לפיתוח יישום עבור משימת מחקר שתבחן את סביבת האבק באטמוספרת הירח. המשימה, (Lunar Atmosphere and Dust Environment Explorer (LADEE, תבוצע במסלול שיקיף את הירח ומטרתה העיקרית אפיון סביבת האבק של הירח על מנת לקבוע את הצפיפות, ההרכב והשינויים לאורך זמן באטמוספרה השברירית של הירח טרם חשיפתה לפעילויות אנושיות והיא תספק נתונים אופטיים בקצב של למעלה מ-500 מגה-בייט בשנייה. מועד שיגור המשימה נקבע ל-1 במאי, 2012.

היישום יתבסס על פתרון טכנולוגי המבוסס על פלטפורמת ה-SiGe המתקדמת של ג'אז ועל טכניקות תכנון של חברת ADSANTEC. פתרון זה נבחר גם על-ידי JPL לשם ביצוע משימה עתידית במאדים.

"טכנולוגיית ה-SiGe המובילה בתעשייה של ג'אז מאפשרת לנו להשיג באופן שיטתי הצלחה מהירה בפיתוח יישומים עבור תעשיות החלל והיבשה," אמר ד"ר ולאדימיר קצמן, נשיא ADSANTEC. "אנו נרגשים להמשיך ולהרחיב את שיתוף הפעולה עם ג'אז על-ידי מימוש התכנון שלנו והפיכתו לזמין עבור לקוחות ג'אז." נכון להיום מספקת ADSANTEC רכיבים המיוצרים בג'אז למספר לקוחות מהמובילים בעולם בתחום התקשורת.

"אנו שמחים מאוד לחבור ל-ADSANTEC לפיתוח משימת המחקר של נאס"א בירח," אמר ד"ר מרקו רקאנלי, סמנכ"ל בכיר ומנהל קבוצת ה-RF וה-HPA, וקבוצת הביטחון והחלל בטאואר וג'אז. "אנו צופים כי בזכות פרויקט זה נזכה בלקוחות נוספים בתחום החלל."

הפוסט טאואר-ג'אז ונאס"א חתמו על הסכם שיתוף-פעולה לפיתוח וייצור רכיבים למקפת הירח LADEE הופיע לראשונה ב-Chiportal.