טלפונים חכמים, לוויינים זעירים ומודלים של בינה מלאכותית מתחברים בהדרגה לתשתית חישה עולמית, שנועדה לצמצם את הזמן החולף בין זיהויו של אסון טבע לבין קבלת ההתרעה בידי הציבור ורשויות החירום.

גילה לויקה, מנהלת מוצר לתחזיות שיטפונות וחוסן בפני משברים ב־Google Research, הציגה את המערכות בהרצאה בוועידה השנתית ה־54 למדע ולסביבה, שהתקיימה ביולי 2026 בבנייני האומה בירושלים. הכתבה מבוססת על הקלטה ותמלול של ההרצאה שערך אבי בליזובסקי, בתוספת אימות מול מקורות Google, Google DeepMind ו־Earth Fire Alliance.

“היעד שלנו הוא שאיש לא יופתע מאסון טבע — לפחות לא מאסון שמתקרב אליו”, אמרה לויקה. המערכות אינן מונעות את האסון ואינן מבטיחות שכל התרעה תהיה נכונה, אך הן ממחישות כיצד תשתיות מחשוב וחישה יכולות לספק שניות, שעות או ימים נוספים לפעולה.

מד התאוצה בטלפון הופך לחיישן סייסמי

מערכת Android Earthquake Alerts משתמשת במדי התאוצה המותקנים בטלפונים חכמים. רכיבים אלה משמשים בדרך כלל לזיהוי כיוון המכשיר, תנועה וספירת צעדים, אך הם מסוגלים לזהות גם דפוסי רעידה העשויים להעיד על התרחשות רעידת אדמה.

כאשר טלפונים רבים באזור מסוים מזהים בעת ובעונה אחת תנועה דומה, הם שולחים לשרתי גוגל אות בצירוף מיקום מקורב. המערכת משלבת את המדידות כדי להעריך אם החלה רעידת אדמה, את מיקומה ואת עוצמתה המשוערת.

אין מדובר בחיזוי של הרעידה לפני שהחלה. היתרון נובע מהפער בין מהירות העברת המידע האלקטרוני לבין מהירות התקדמות הגלים הסייסמיים בקרקע. משתמשים הנמצאים במרחק מהמוקד עשויים לקבל כמה שניות של התרעה לפני הגעת הטלטלה החזקה.

מבחינה טכנולוגית, המערכת הופכת מיליוני חיישני MEMS זולים שכבר נמצאים בידי הציבור לרשת מדידה מבוזרת. במקום להקים בכל מקום מערך ייעודי של סייסמומטרים, היא נשענת על חומרה קיימת, קישוריות סלולרית ועיבוד מרכזי בענן. עם זאת, היא תלויה במספר הטלפונים הפעילים באזור, באיכות החיבור וביכולת להפריד בין רעידת אדמה לבין תנועות אחרות.

FireSat: חיישן אינפרה־אדום ייעודי לשריפות

שכבת חישה נוספת נמצאת במסלול נמוך סביב כדור הארץ. ב־7 ביולי 2026 שוגרו שלושת הלוויינים המבצעיים הראשונים במערך FireSat, לאחר שיגורו של לוויין ניסויי במרץ 2025.

הלוויינים נבנו בידי Muon Space על בסיס פלטפורמת Condor-M עבור Earth Fire Alliance. כל לוויין נושא מטען חישה רב־ספקטרלי בעל שישה ערוצים בתחום האינפרה־אדום, שנועד לזהות מוקדי חום ולעקוב אחר שריפות גם בתנאי עשן ועננות.

לפי מפתחי המערכת, החיישנים מסוגלים לזהות מוקדי אש ששטחם כחמישה על חמישה מטרים. שלושת הלוויינים החדשים אמורים לספק עד סוף 2026 לפחות שתי תצפיות ביום על אזורים המועדים לשריפות. לכן אין לפרש את השיגור כאילו כבר הושג ניטור עולמי רציף.

התוכנית היא להרחיב את המערך ליותר מ־20 לוויינים בין 2027 ל־2029 ולהגיע לקצב עדכון של שעה או פחות. המערך המלא, המתוכנן לכלול כ־50 לוויינים משנת 2030 ואילך, אמור לספק עדכון עולמי מדי 20 דקות או פחות.

Google Research מתכננת להשתמש בבינה מלאכותית כדי להשוות את תמונות FireSat לתצלומים קודמים של אותו אזור ולשלב נתוני מזג אוויר ומשתנים נוספים. המטרה היא לאתר שריפות קטנות תוך צמצום מספר ההתראות המוטעות, ובהמשך לנתח את קצב התפשטותן.

מתחזית יחידה למערך הסתברויות

בתחום מזג האוויר הציגה לויקה את WeatherNext, משפחת מודלים שפותחה בידי Google DeepMind ו־Google Research. במקום להפיק תרחיש אחד, המערכת מחשבת במהירות אוסף של מסלולים אפשריים ומעריכה את ההסתברות לכל אחד מהם.

הגישה חשובה במיוחד במקרים שבהם כמה שינויים קטנים בתנאי ההתחלה עלולים לקבוע אם סופה תיחלש, תשנה מסלול או תתפתח לאירוע קיצוני.

כדוגמה הציגה לויקה את הוריקן מליסה, שפגע בג׳מייקה באוקטובר 2025 בדרגה 5. כאשר הסופה עדיין הוגדרה כשקע טרופי חלש, WeatherNext העריך חמישה ימים מראש הסתברות של כ־80% להתעצמות ולפגיעה בג׳מייקה בדרגה 5. שלושה ימים לפני הפגיעה עלתה ההסתברות לכמעט 100%.

המודל לא החליף את החזאים. הוא סיפק למרכז ההוריקנים האמריקני מקור מידע נוסף שניתן היה להשוות למודלים הפיזיקליים ולתצפיות. זוהי גם אחת המגמות המרכזיות בתחום המחשוב המדעי: שילוב בין סימולציות המבוססות על משוואות פיזיקליות לבין מודלים שאומנו על כמויות גדולות של נתוני עבר.

ג׳מיני הופך דיווחי חדשות למאגר אימון

גוגל כבר מספקת ב־Flood Hub תחזיות להצפות נהרות עד שבעה ימים מראש, ביותר מ־150 מדינות ובאזורים שבהם חיים כשני מיליארד בני אדם. שיטפונות בזק עירוניים הציבו קושי שונה, משום שהם מתפתחים במהירות ולעיתים אינם מתועדים באמצעות מדי גובה המים הקיימים בנהרות.

כדי להתגבר על המחסור בנתוני אימון פיתחה החברה את Groundsource. המערכת השתמשה בג׳מיני כדי לנתח דיווחי חדשות לא מובנים שנאספו במשך כ־20 שנה ולהמיר אותם למאגר של כ־2.6 מיליון רשומות על אירועי שיטפון.

המאגר שימש לאימון מודל המעריך את ההסתברות לשיטפון בזק באזור עירוני במהלך 24 השעות הבאות. המודל משלב רצף של שבעה ימי נתונים מטאורולוגיים וגאופיזיים עם תחזית מזג האוויר ליממה הקרובה. בשלב זה הרזולוציה היא כ־20 על 20 קילומטרים.

השימוש בדיווחי חדשות פותר בעיית נתונים אחת אך יוצר הטיות אחרות. אירועים בערים ובמדינות בעלות תקשורת מפותחת מתועדים טוב יותר משיטפונות בכפרים ובאזורים דלי אוכלוסייה. אירוע שלא דווח עלול להופיע במאגר כאילו לא התרחש. גוגל מגבילה בשל כך את המודל בשלב הנוכחי בעיקר לאזורים עירוניים וצפופי אוכלוסייה.

מתחזית להחלטה מעשית

הערך של התחזית נמדד ביכולת להפוך אותה לפעולה. בשיתוף פעולה בניגריה השתמש ארגון GiveDirectly בתחזיות Flood Hub ובמידע מקומי כדי לקבוע מתי להעביר כסף למשקי בית במדינת קוגי.

בשנת 2024 קיבלו 3,250 בני אדם תשלום מוקדם לפני שיא ההצפה. לאחר השלמת בדיקות זהות קיבלו תשלום כ־1,400 אנשים נוספים, ובסך הכול השתתפו בתוכנית יותר מ־4,600 תושבים. הכסף אפשר למשפחות להתפנות, להעביר רכוש למקום מוגן ולהצטייד במוצרים חיוניים.

המקרה גם מבהיר מדוע אין להסתמך על אלגוריתם בלבד. התחזיות שולבו במדידות מקומיות, בידע של התושבים ובבדיקות זכאות. בחלק מן האזורים הופסקו התשלומים זמנית בשל בעיות בזיהוי המשתתפים.

המערכות שהציגה לויקה בנויות על שרשרת טכנולוגית שלמה: חיישני MEMS, מטענים רב־ספקטרליים, לוויינים, רשתות תקשורת, תשתיות ענן, מאגרי נתונים ומאיצי AI. כשל בכל אחת מן החוליות עלול לעכב או לשבש את ההתרעה. כאשר השרשרת פועלת כמתוכנן, התוצר החשוב ביותר שלה אינו רק תחזית מדויקת יותר, אלא זמן נוסף לקבלת החלטות.

הפוסט מטלפונים חכמים ועד לווייני FireSat: תשתית החישה וה־AI שמנסה להקדים אסונות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

Blue Origin, חברת החלל שהקים ג'ף בזוס, מנהלת לפי דיווחים מגעים לגיוס פרטי של 10 מיליארד דולר לפי שווי של 130 מיליארד דולר לפני ההשקעה. מדובר בגיוס החיצוני הראשון בתולדות החברה, ולא בהנפקה לציבור או ברישום מניות בבורסה.

לפי Reuters, חברת ההשקעות Coatue Management צפויה להוביל את הסבב עם השקעה של כ־4 מיליארד דולר, ואילו בזוס צפוי להזרים שני מיליארד דולר נוספים. Blue Origin לא אישרה את פרטי העסקה, והיא עדיין עשויה להשתנות או שלא להגיע להשלמה.

במשך יותר מ־25 שנה מומנה Blue Origin בעיקר מכספו האישי של בזוס. המעבר למשקיעים מוסדיים משקף את הגידול החד בצורכי ההון של החברה, המפתחת במקביל משגרים, מנועים, נחתות ירח, חלליות ורשתות לוויינים.

הפרויקט המרכזי הוא משגר ניו גלן, המיועד לשיגורי לוויינים מסחריים, משימות של נאס"א ושיגורים ביטחוניים. השלב הראשון של המשגר תוכנן לשימוש חוזר בלפחות 25 טיסות, והוא מסוגל לשאת עד 45 טונות למסלול נמוך סביב כדור הארץ. שבעה מנועי BE-4 מניעים את השלב הראשון, ואילו השלב העליון משתמש בשני מנועי BE-3U.

במאי 2026 נפגע פרויקט ניו גלן כאשר משגר התפוצץ במהלך ניסוי הצתה סטטי במתחם השיגור בקייפ קנוורל. החברה החלה בשיקום האתר, שבו השקיעה יותר ממיליארד דולר, ומקווה לחדש את השיגורים עוד השנה.

הגיוס נועד גם לתמוך בפעילות הירח של Blue Origin. החברה מפתחת את נחתת בלו מון עבור תוכנית ארטמיס של נאס"א, וכן גרסת מטען לא־מאוישת. במאי קיבלה החברה חוזה נוסף בהיקף של 188 מיליון דולר להעברת כלי רכב ומטענים לקוטב הדרומי של הירח.

תחום חדש נוסף הוא תשתיות מחשוב בחלל. לפי דיווחים והגשות רגולטוריות, Project Sunrise של Blue Origin עשוי לכלול עד 51,600 לוויינים שישמשו כמרכזי נתונים במסלול. אם התוכנית תתממש, היא תדרוש כמויות גדולות של מעבדים, מאיצי AI, זיכרונות, רכיבי תקשורת אופטית, מערכות אספקת חשמל ופתרונות קירור מותאמים לחלל.

מבחינת תעשיית האלקטרוניקה והשבבים, הגיוס עשוי ליצור בעתיד שוק נוסף למחשוב מוקשח, תקשורת בין־לוויינית, רכיבי הספק וחומרה העמידה בקרינה. עם זאת, תוכניות למרכזי נתונים בחלל עדיין ניצבות בפני מגבלות קשות של שיגור, פיזור חום, תחזוקה ואורך חיי הרכיבים.

המהלך מגיע לאחר הנפקת SpaceX, שהגבירה את התיאבון של המשקיעים לחברות חלל. ואולם Blue Origin עדיין מפגרת משמעותית אחרי SpaceX בקצב השיגורים ובהכנסות. הצלחת הגיוס תספק לה משאבים, אך המבחן המרכזי יהיה יכולתה להפוך את ניו גלן למערכת שיגור סדירה ואת פרויקטי הירח והלוויינים לעסקים פעילים.

הפוסט בלו אוריג'ין מבקשת לגייס 10 מיליארד דולר לפי שווי של 130 מיליארד הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מערכת ההגנה העתידית של ישראל לא תתבסס על טכנולוגיה אחת שתספק מענה לכל האיומים. היא תצטרך להיות רשת רב־שכבתית ומסתגלת, המשלבת חיישנים, מודיעין, מערכות תקיפה, טילי יירוט, נשקי אנרגיה, לוחמה אלקטרונית, כלי טיס אוטונומיים ובינה מלאכותית.

זו הייתה המסקנה המרכזית שעלתה מפאנל מומחים שנערך במסגרת מפגש פורום מנכ"לי ההייטק Silicon Club שנערך ב־29 במאי במוזיאון ANU שבאוניברסיטת תל אביב. האירוע אורגן בידי חברת ASG, המוציאה לאור גם את CHIPORTAL.

בפאנל השתתפו תא"ל במיל' דורון גביש, לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית; אל"מ במיל' ניב כהן רווה, סמנכ"ל מו"פ אסטרטגי באלביט מערכות; נאור כספי, מנהל קרן Fresh Defense, המשקיעה בחברות טכנולוגיה ביטחונית; ויהודה דוידוביץ', סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי בחטיבת הטילים והחלל של התעשייה האווירית.

מערכות קצה לצד פתרונות זולים ובהיקפים גדולים

גביש חילק את ההשקעה הנדרשת לשני כיוונים. הראשון הוא מערכות "קצה" – היכולות המתקדמות והיקרות שבהן ישראל כבר משקיעה, ובהן מטוסי דור חמישי, כטמ"מים ונשקי אנרגיה.

הכיוון השני הוא עולם ה־Scale: יכולת לפרוס פתרונות רבים, זולים וגמישים יותר. בקטגוריה זו נכללים חימושים משוטטים, רחפנים להגנה ולהתקפה, מערכות רובוטיות וכטמ"מים בעלי רמות גבוהות יותר של אוטונומיה.

החלוקה הזאת נובעת בין היתר מהפער הכלכלי בין אמצעי התקיפה הזולים שמפעיל האויב לבין מערכות היירוט היקרות שנדרשות להתמודד עמם. מערכת הגנה עשויה להצליח מבחינה מבצעית, אך להיקלע למלחמת התשה כלכלית אם כל יירוט עולה מאות אלפי דולרים או מיליוני דולרים.

גביש מנה שלוש משפחות של טכנולוגיות שעשויות לצמצם את הפער: נשקי אנרגיה, ובהם לייזר ומערכות מיקרוגל רב־עוצמה; לוחמה אלקטרונית; ומיירטים זולים יותר, לרבות רחפני יירוט ומערכות המבוססות על הנעה חשמלית.

לדבריו, המערכות הללו לא יחליפו את כיפת ברזל, קלע דוד או חץ, אלא יוסיפו שכבות חדשות שיאפשרו לבחור מענה בהתאם לאיום, לטווח, לתנאי הסביבה ולעלות הצפויה של הנזק.

ארבעה מרכיבים להגנה שלמה

גביש טען כי עוד לפני בחירת המערכת יש להגדיר את תפיסת ההגנה. לדבריו, ההתמודדות עם טילים, רקטות וכטב"מים מורכבת מארבעה מרכיבים.

המרכיב הראשון הוא התקפה – פגיעה במשגרים, במחסנים ובשרשרת ההפעלה לפני השיגור או במהלכו. המרכיב השני הוא התרעה, הכוללת גילוי, זיהוי ועקיבה. המרכיב השלישי הוא הגנה אקטיבית באמצעות טילים, לייזר, לוחמה אלקטרונית ואמצעים נוספים. הרביעי הוא הגנה פסיבית, ובראשה המיגון והתנהלות האוכלוסייה.

מכאן, לדבריו, שלא ניתן להצביע על "מערכת מרכזית" אחת. המטרה צריכה להיות יצירת סל פתרונות משולב, שיספק למקבלי ההחלטות חלופות בזמן אמת.

גביש הוסיף כי האתגר אינו רק לחבר טכנולוגיות שונות, אלא גם לחבר בין התעשיות שפיתחו אותן. שיתוף מידע בין אלביט, רפאל, התעשייה האווירית וגופי משרד הביטחון נתקל לעיתים במגבלות קניין רוחני, באינטרסים עסקיים ובמבנים ארגוניים נפרדים.

"היכולת שלנו להיות אינטגרטיביים בפתרון שאנחנו נותנים" היא לדבריו אחד האתגרים המרכזיים, משום שמערכת בודדת אינה יכולה לספק מענה לכל התרחישים.

לבחור את המענה הנכון לאיום הנכון

דוידוביץ' תיאר את השינוי שעובר שוק ההגנה האווירית. בעבר נבנתה מערכת ייעודית כמעט לכל סוג של איום: תותחים נגד כלי טיס, טילים נגד מטוסים, ובהמשך מערכות נפרדות נגד רקטות וטילים בליסטיים.

כיום, לדבריו, הלקוחות אינם מחפשים רק מערכת או סוללה, אלא פתרון כולל שיאפשר להתמודד עם מגוון איומים, לרבות כאלה שעדיין אינם מוכרים. הפתרון צריך לשלב מודיעין, חיישנים, אפקטורים, בינה מלאכותית וניתוח כמויות גדולות של מידע.

אחד העקרונות שהציג הוא Shoot What Is Needed – הפעלת האמצעי הנדרש ולא בהכרח האמצעי החזק או היקר ביותר. מערכת השליטה צריכה לנתח את האיום, את מסלולו, את הנזק האפשרי ואת אמצעי היירוט הזמינים, ולבחור את המענה המתאים.

דוידוביץ' הזהיר כי הלייזר אינו מספק כיום פתרון לטילים בליסטיים המשוגרים ממרחק של אלפי קילומטרים. בתחומים אלה עדיין נדרשים מיירטים קינטיים ומערכות התרעה ארוכות טווח. לכן יש לשלב את הוזלת ההגנה עם שיפור יכולות התקיפה, כך שניתן יהיה לפגוע באיום כבר בשלבים מוקדמים.

ממענה למלחמה לפיתוח הדור שאחריה

כהן רווה סיפר כי במהלך השנה עד השנה וחצי הראשונות של המלחמה הפנתה אלביט חלק גדול ממשאביה לצורכי צה"ל ומערכת הביטחון, גם במחיר של דחיית אספקות ללקוחות מחו"ל.

לדוגמה, מערכות תקשוב שתוכננו לפעול בזירה מרכזית אחת נדרשו לתמוך במהירות במספר חזיתות ובמאות אלפי אנשי מילואים. הדבר חייב הרחבת שרתים, התאמת גרסאות ועבודה רצופה של צוותי פיתוח.

לדבריו, לאחר המענה לצרכים הדחופים חזרה החברה להשקיע גם בטווח של חמש עד עשר שנים. באלביט מכנים את המאמץ הזה N+2: חיפוש אחר טכנולוגיות שעדיין נמצאות בשלבי בשלות נמוכים ושעשויות להפוך לבסיס הדור הבא.

החברה מרחיבה לשם כך את שיתופי הפעולה עם האקדמיה, לרבות הטכניון, אוניברסיטת אריאל והאוניברסיטה העברית, ובוחנת מחקרים בתחומי בינה מלאכותית וטכנולוגיות נוספות לפני שהגיעו לשלב המוצר.

הבינה המלאכותית כבר נמצאת בשטח

לדברי כספי, כמעט בכל אחת מחברות הטכנולוגיה הביטחונית שבהן השקיעה Fresh Defense משולבים כיום רכיבי AI. השימושים משתרעים על פני כל הזירות: כטמ"מים, רחפנים, רובוטיקה קרקעית, מערכות ימיות, מודיעין ועיבוד מידע.

כספי תיאר כדוגמה חברה שמפתחת ישויות דיגיטליות פיקטיביות לפעילות מודיעינית. המערכת מסוגלת ליצור ולנהל אלפי זהויות, להתאים אותן לשפה ולנרטיב המקומיים ולהפיק עבורן טקסט, תמונות וסרטונים. משימות שבעבר חייבו מערך אנושי גדול יכולות, לדבריו, להתבצע כיום בהיקפים רחבים באמצעות תוכנה.

עם זאת, כאשר נשאל מהו התחום החשוב ביותר להשקעה, כספי לא הצביע על אלגוריתם או מערכת נשק. "טלנטים אנושיים", השיב. הצעירים המשרתים בצבא, אנשי הקבע והמילואים, ובהמשך יזמי הסטארט־אפים, הם לדבריו הכוח שמניע את החדשנות.

בסיכום הפאנל ניסח זאת באופן חד יותר: "אנשים, אנשים, אנשים". לצד ההשקעה בכישרונות, הוא קרא לשמור על ענווה ולהניח תמיד שהיריב לומד, מסתגל ומחפש דרכים חדשות לעקוף את היתרון הישראלי.

מהקרקע לחלל

דוידוביץ' הצביע על החלל כאחת הזירות המרכזיות של מערכות ההגנה העתידיות. לווייני תצפית בודדים מספקים תמונה איכותית, אך חולפים מעל אזור מסוים רק במרווחים. קונסטלציות של לוויינים קטנים יכולות לצמצם את הפערים ולספק כיסוי רציף יותר.

גם בתחום התקשורת עשויים לוויינים במסלול נמוך להציע יתרון. לווייני תקשורת גיאוסטציונריים נמצאים בגובה של כ־36 אלף קילומטרים, ולכן סובלים מזמן השהיה שאינו מתאים לכל משימת יירוט. רשת של לוויינים במסלול נמוך יכולה להעביר מידע מהר יותר ולשפר את הקישור בין חיישנים למערכות ההגנה.

השלב הבא עשוי להיות Space-Based Air Defense – העברת חיישנים ואולי גם אמצעי יירוט לחלל. מנקודת תצפית כזאת אפשר לזהות שיגור מוקדם יותר, עוד בשלב ההאצה של הטיל, מבלי שעקמומיות כדור הארץ תחסום את קו הראייה.

מדובר עדיין באתגר טכנולוגי, כלכלי ומדיני גדול, אך לדברי דוידוביץ' זהו אחד הכיוונים שאליהם מתקדם התחום.

עצמאות ישראלית בתוך רשת בינלאומית

גביש הדגיש כי ישראל אינה יכולה להסתמך רק על עצמה. במהלך המלחמה התחבר מערך ההגנה הרב־שכבתי הישראלי למכ"מים, ללווייני התרעה, לספינות ולמערכות יירוט אמריקניות. שיתוף הפעולה אפשר לזהות איומים מוקדם יותר ולחלק את משימות היירוט בין מערכות שונות.

לדבריו, ישראל צריכה לחשוב על הגנה כרשת אזורית ובינלאומית, בראש ובראשונה עם ארצות הברית, אך גם עם שותפים נוספים. החיבור הזה חיוני הן להגנה והן להתקפה.

במקביל, גביש קרא לזהות את הרכיבים הקריטיים שבהם נדרשת "עצמאות כחול לבן". אין צורך לייצר בישראל כל בורג וכל מערכת, אך יש תחומים שבהם תלות בספק יחיד או במדינה זרה עלולה להפוך לסיכון ביטחוני. לכן נדרשים פיתוח מקומי, מלאים מספקים ופיזור מקורות האספקה.

דוידוביץ' סיכם כי מערכת ההגנה העתידית תידרש לפעול בדומה למערכת אבולוציונית: להסתגל לאיומים שלא היו מוכרים בעת שתוכננה. לשם כך יהיה צורך בבינה מלאכותית, במודיעין עדכני, באנשים מיומנים ובארכיטקטורה פתוחה המאפשרת להוסיף חיישנים ואמצעי יירוט חדשים.

המסר המשותף של הפאנל היה כי העליונות הטכנולוגית של ישראל אינה תלויה רק בפיתוח המיירט הבא. היא תישען על היכולת לחבר בין המערכות, לבחור בכל רגע את המענה הנכון, להוזיל את ההתמודדות, לשתף פעולה עם בעלות ברית – ולהמשיך להשתנות מהר יותר מן האויב.

הפוסט פאנל הסיליקון קלאב: הגנת ישראל בדור הבא תהיה מבוססת על רשת הגנה מסתגלת ורב שלבית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

Geespace, חברת טכנולוגיית הלוויינים והשירותים המסחריים שהושקעה על ידי Zhejiang Geely Holding Group, השלימה את שיגור  הלוויין המוצלח השני שלה ממרכז שיגור הלוויינים Xichang בסין, ושיגרה אחד עשר לוויינים למסלול נמוך סביב כדור הארץ כמטוס המסלול השני של רשת הלוויינים Geely Future Mobility Constellation. שיגור מוצלח זה מסמן צעד משמעותי בפרויקט השאפתני של החברה לפיתוח קונסטלציית הלווינים..

Geely Future Mobility Constellation משלבת תקשורת, ניווט וחישה מרחוק ברשת לוויינים אחת. השיגור המסלולי הראשון, המורכב מתשעה לוויינים, נפרס בהצלחה ביוני 2022.

עד כה, Geespace לא רק החלה בייצור המוני של לוויינים, אלא גם השיגה פריסה במסלול והשיגה טלמטריה, מעקב ופיקוד (TT&C) ברמת קונסטלציה. החברה עוסקת באופן פעיל בפיתוח ובדיקה של יישומים חדשים של רשתות לוויין במסלול נמוך.

עם הפריסה הראשונית של הלוויינים שלה והרחבת הקונסטלציה עם לווייני מישור מסלול שני זה, Geespace מצטרפת לליגה עולמית של ארגונים, כולל בהצגת יכולתה לבנות ולנהל קונסטלציית לוויינים מסחרית באופן עצמאי. Geespace היא גם הישות הפרטית היחידה בסין שהקימה מודל עסקי לווייני מקיף כזה הכולל פיתוח לוויינים, ייצור, TT&C ויישומים.

רבים מבין מותגי הפורטפוליו של Geely Holding Group המצוידים כיום בפונקציונליות תקשורת לוויינית כוללים את Zeekr 001 FR החדש, Zeekr 007 ו- Geely Galaxy E8.

עד שנת 2025, Geespace שואפת להקים שירותי תקשורת נתונים גלובליים מבוססי לוויין בזמן אמת בעקבות פריסה מלאה של 72 לוויינים בקונסטלציית Geely Future Mobility Constellation. השלב השני של Geely Future Mobility Constellation ירחיב את הרשת ל-168 לוויינים, ויספק שירותי מיקום מדויקים ברמת סנטימטר עולמית.

הרחבה זו צפויה לספק שירותי לוויין אמינים וחסכוניים ביותר למגזרים שונים, החל ממגזר הניידות המתמקד בנהיגה אוטונומית, קישוריות חכמה ועד למגזר האלקטרוניקה הצרכנית ומעבר לכך.

לווייני Geespace מצוידים גם בפונקציות חישה מרחוק מבוססי בינה מלאכותית, המספקות הדמיה ברורה ברזולוציה גבוהה של 1-5 מטר.

הפוסט Geespace משגרת 11 לוויינים במסלול נמוך, ומרחיבה את Geely Future Mobility Constellation הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לוויינים ודאונים יכולים לספק מידע חיוני שמסוגל לתרום להגנה על היצורים המאביקים בטבע. מחקר חדש בוחן דרכים חדשות לניצול טכנולוגיות אלו על מנת לעקוב אחר הזמינות של פרחים, כאשר מחקר זה עשוי להיות משולב עם מחקרי התנהגות על מנת לראות את העולם דרך עיניהם של חרקים

[תרגום מאת ד”ר משה נחמני]

הזמינות של פרחים עבור חרקים משתנה מיום ליום ומאתר לאתר, ופעילות אנושית משנה את הנוף בדרכים שמשפיעות על כלל היצורים המאביקים (pollinators). צוות מחקר מאוניברסיטת אקסטר שבבריטניה ושותפיהם מקווים כי הגישה שלהם תוכל לסייע בהבנת שינויים אלו, מה שיוביל לשימור טוב יותר של יצורים חשובים אלו. “התקדמויות אחרונות בטכנולוגיות רחפנים ולוויינים מספקות הזדמנויות חדשות”, אמר החוקר הראשי

“כיום, רחפנים יכולים לספק לנו פרטי פרטים של הנוף – בקנה מידה של פרח בודד – ובעזרת שילוב פרטים אלו יחד עם דימות לוויינים, אנו יכולים ללמוד על זמינות המזון הקיים עבור יצורים מאביקים בשטח גדול. במקביל למחקרי התנהגות של חרקים, המידע המתקבל משיטה זו יסייע לנו להבין מהם האיומים הזמינים לחרקים וכיצד נוכל לפתח תוכניות שימור עבורם”.

“לאור המצב כיום, שבו זנים מסוימים של יצורים מאביקים הולכים ונכחדים, לרבות זני דבורים רבים, אנו נדרשים בדחיפות להבנה הזו על מנת להגן לא רק על היצורים המאביקים באופן כללי, אלא גם על המגוון של כלל הזנים הנוטלים כולם חלק חיוני באקו-מערכות המורכבות”.

יצורים מאביקים מספקים מגוון של תועלות (הקרויות בשם ‘שירותי אקו-מערכת’), במיוחד לבני אדם דרך האבקה של יבולים וצמחים. יחד עם זאת, מידע רב באשר להתנהגות שלהם ואזורי המחייה שלהם – וכן ההשפעה של האקלים המשתנה על ידי בני האדם – נותרו בלתי ידועים עדיין.

“עד היום, רוב המחקר אשר עשה שימוש בלוויינים התמקד בשטחים חקלאיים נרחבים כגוון חוות חקלאיות לגידול תירס, אגוזים וזרעים לשמן,” מסביר החוקר הראשי”. “אנו מדגישים את הצורך לבחון שטחים נרחבים הכוללים בתוכם מגוון נישות מורכבות של צמחים ומאביקים”.

המאמר המדעי

הפוסט לוויינים ורחפנים דאונים יכולים להציל את החרקים המאביקים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם מפעל חלל של התעשייה האווירית לתכנון ולפיתוח ננו-לוויין שינוע במסלול נמוך סביב הירח ויאסוף מידע באמצעות מטע"ד מחקרי. מדובר בפרויקט סטודנטים שייצא לדרך בתחילת שנת הלימודים הבאה, באוקטובר הקרוב, ויפעל עד להשלמתו בשנים הקרובות.

מפעל חלל של התעשייה האווירית יסייע לפרויקט בכמה היבטים ובהם אפיון, הגדרת המשימה והנחייה צמודה של הסטודנטים על ידי מהנדסי חלל. הסטודנטים שישתתפו בפרויקט יזכו גם לסיורים במעבדות ואולמות שילובי הלווינים וניסויי הסביבה המדמים סביבה חללית בתעשייה האווירית ובסוף התהליך יהיו שותפים לשיגורו של הננו-לוויין.

הפרויקט המשותף הוא שיאו של תהליך פקולטי של חתירה לאיזון בין שני התחומים הנלמדים ונחקרים בפקולטה: אווירונוטיקה וחלל. דיקן הפקולטה פרופ' טל שימא אמר כי "אם בעבר הוקדשו לתחום החלל אולי רק כ-10% מתוכנית הלימודים בפקולטה, בשנים האחרונות נעשו מאמצים לשנות זאת ולאזן טוב יותר בין התחומים ולשם כך עודכנה תוכנית הלימודים ואנו בעיצומו של מאמץ גיוס חברי סגל חדשים המתמחים בתחומי החלל. שיתוף הפעולה עם מפעל חלל של התעשייה האווירית יאפשר לנו לחשוף סטודנטים לפרויקטים משותפים עם התעשייה בתחומי החלל. מדובר בתחום מרתק שהפעילות בו מתעצמת בארץ ובעולם, ואני מקווה שכמה שיותר סטודנטים יבחרו להתמחות בו."

פרופ' גיל יודילביץ, שיזם ושיוביל את שיתוף הפעולה מצד הפקולטה, אמר כי "הפרויקט יאפשר לסטודנטים להיות שותפים בפרויקט עם התעשייה ויסייע להם להגיע בשלים יותר לתום לימודיהם ולהשתלב בתעשיית החלל המתפתחת." מטעם התעשייה האווירית יעמוד בראש הפרויקט המשותף בוגר הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל ניקו אדמסקי, המשמש כיום כמהנדס חלל במפעל חלל של התעשייה האווירית.

מנהל מפעל חלל בתעשייה האווירית שלומי סודרי אמר בטקס החתימה כי "התעשייה האווירית מובילה תהליך לחיזוק שיתוף הפעולה עם הטכניון באמצעות פרויקט סטודנטים בעולם הננו-לווינות, אשר יפתח בפני הסטודנטים עולם חדש הכולל פיתוח מערכתי וחדשני שיאפשר לסטודנטים להתנסות בהנדסת מערכת ייחודית בתחום החלל. ממד החלל מצריך יכולות הנדסיות ומערכתיות עם התמחות ייחודית. עבור הסטודנטים זו הזדמנות להשתלב בהמשך בתחום החלל בישראל, להיחשף לעשייה הרחבה בתחום החלל ולקבל טעימה מהיכולות ההנדסיות והתשתיות הנרחבות הקיימות בתעשייה האווירית ".

ההסכם נחתם זמן קצר לאחר שמשלחת של בכירי התעשייה האווירית בראשות מנכ"ל החברה בועז לוי, בוגר הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל, ביקרה בטכניון ונפגשה עם נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון והמשנה לנשיא למחקר פרופ' קובי רובינשטיין. במשלחת של התעשייה האווירית השתתפו גם מ"מ מנהל חטיבת מערכות טילים וחלל גיא בר-לב ומנהל מפעל חלל שלומי סודרי.

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון אמר כי "הקשר בין התעשייה לאקדמיה חשוב ומפרה לשני הצדדים, והחיבור עם גוף משמעותי וגדול כמו התעשייה האווירית הוא צעד גדול במגמה זו. הממשק בין האקדמיה לתעשייה משתנה במהירות והטכניון משקיע מאמצים רבים בגיבושו בהקשר הישראלי והבין לאומי. אנו פועלים לקידום שיתופי פעולה מחקריים הדוקים באופנים שונים ובהם הפיכת הטכניון למרכז (hub) לתעשיות רבות ומגוונות, לפלטפורמת מפגש בין התעשייה לאקדמיה. אנו פועלים במרץ למסחור טכנולוגיות שמקורן בקמפוס והשנה האחרונה הייתה שנת שיא ביצירת חברות סטארטאפ בטכניון. ביטוי נוסף של הידוק הקשרים הוא יצירה של מסלולים ללמידה והכשרה ייעודית עבור אנשים בתעשייה המעוניינים בלמידה לאורך החיים (Lifelong learning)."

מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי אמר כי "כבוגר הטכניון, המלווה פרויקטים ותוכניות מנטורינג שונות בטכניון לאורך השנים, אני שמח על שיתופי הפעולה הקיימים והעתידיים בין התעשייה האווירית לטכניון. עלינו לחזק את שיתוף הפעולה עם הטכניון והפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל, שהיא פקולטה יחידה בתחום בארץ ומובילה ברמה עולמית. הידוק השותפות עם הטכניון מייצר ערך מוסף לשני הצדדים, יסייע לנו לשמר ולחזק את המובילות הטכנולוגית שלנו, ומאפשר לבוגרי הטכניון ולסטודנטים להשתלב בעשייה טכנולוגית פורצת דרך, מאתגרת ומובילה עסקית בארץ ובעולם. לשם כך חשוב שנגבש יחד את דמות המהנדס שאנו רואים לנגד עינינו – מהנדס מעורב בעל ראייה מערכתית, יכולות מחקר והבנה עסקית."

הפוסט הטכניון והתעשייה האווירית ישתפו פעולה בפרויקט פיתוח ננו לווינים לסטודנטים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

פצחנים יכולים להשבית לוויינים – או להפוך אותם לכלי נשק

וויליאם אקוטו, עמית מחקר פוסט דוקטורט, האוניברסיטה של דנוור

בחודש שעבר ספייס אקס הפכה למפעילה של המערך הגדול ביותר בעולם של לוויינים פעילים. נכון לסוף ינואר, היו לחברה 242 לוויינים במסלול סביב כדור הארץ עם תוכניות לשגר 42,000 בעשור הבא. זה חלק מהפרויקט השאפתני שלה לספק גישה לאינטרנט ברחבי העולם. המרוץ לשים לוויינים בחלל נמשך, כשאמזון, OneWeb הבריטית וחברות אחרות להוטות לשים אלפי לוויינים במסלול בחודשים הבאים.

ללוויינים החדשים האלה יש פוטנציאל לחולל מהפכה בהיבטים רבים של חיי היומיום – מהבאת גישה לאינטרנט לפינות המרוחקות של העולם ועד לניטור הסביבה ושיפור מערכות הניווט הגלובליות. בתוך כל ההתלהבות, סכנה קריטית חמקה מבלי שהבחינו בה: היעדר תקנים ותקנות של אבטחת סייבר ללוויינים מסחריים, בארה"ב ובעולם. כאיש אקדמיה שחוקר עימותי סייבר, אני מאוד מודע לכך שבגלל עניין זה, יחד עם שרשראות האספקה המורכבות של לוויינים והרמות של בעלי העניין, הם מאוד פגיעים להתקפות סייבר.

אם פצחנים ישתלטו על הלוויינים האלה, התוצאות יכולות להיות חמורות. בצד הקל של הסקאלה, הפצחנים יכולים פשוט להשבית לוויינים ולמנוע גישה לשירותים שלהם. פצחנים יכולים גם לשבש או לזייף את האותות מהלוויינים וליצור אנדרלמוסיה בתשתיות חיוניות. זה כולל רשתות חשמל, רשתות מים ומערכות תחבורה.

לחלק מהלוויינים החדשים האלה יש אמצעי דחף שמאפשרים להם להאיץ, להאט ולשנות כיוון בחלל. אם פצחנים ישתלטו על הלוויינים הניתנים להיגוי האלה, התוצאות יכולות להיות נוראיות. הפצחנים יוכלו לשנות את המסלול של הלוויין ולרסק אותו לתוך לוויינים אחרים או אפילו לתוך תחנת החלל הבינ"ל.

חלקים מהמדף פותחים דלת

היצרנים של הלוויינים האלה, במיוחד הקיובסאטים (לווייני קובייה) הקטנים, משתמשים בטכנולוגיות מוכנות מהמדף כדי להפחית עלויות. הזמינות הנרחבת של הרכיבים האלה משמעה שפצחנים יכולים לנתח אותם כדי למצוא נקודות תורפה. בנוסף, רכיבים רבים מתבססים על טכנולוגיית קוד פתוח. הסכנה כאן היא שפצחנים יכולים להכניס דלתות אחוריות ונקודות תורפה אחרות לתוך התוכנה של הלוויינים.

האופי המאוד הטכני של הלוויינים האלה משמעו גם שיצרנים רבים מעורבים בייצור הרכיבים השונים. גם תהליך הבאת הלוויינים האלה לחלל מורכב, ומעורבות בו חברות רבות. גם כשהם כבר בחלל, הארגונים שהם בעלי הלוויינים לעיתים תכופות מעבירים את הניהול היומיומי שלהם במיקור חוץ לחברות אחרות. עם כל ספק נוסף, נקודות התורפה מתרבות כי לפצחנים יש הרבה הזדמנויות לחדור למערכת.

פריצה לחלק מהקיובסאטים האלה יכולה להיות לא יותר מסובכת מהמתנה עד שאחד מהם יעבור למעלה ואז שליחת פקודות זדוניות באמצעות אנטנות קרקעיות מיוחדות. גם פריצה ללוויינים יותר מתוחכמים עשויה להיות לא כל כך קשה.

לוויינים נשלטים בדרך כלל מתחנות קרקעיות. בתחנות האלה פועלים מחשבים עם נקודות תורפה בתוכנה שפצחנים יכולים לנצל. אם פצחנים יחדרו למחשבים האלה, הם יוכלו לשלוח פקודות זדוניות ללוויינים.

היסטוריה של פריצות

התרחיש הזה התרחש ב-1998 כשפצחנים השתלטו על לוויין קרני הרנטגן האמריקני- גרמני ROSAT. הם עשו זאת על ידי פריצה למחשבים במרכז טיסות החלל גודארד במרילנד. הפצחנים הורו לאחר מכן ללוויין לכוון את הלוחות הסולריים שלו ישירות לשמש. זה למעשה טיגן את הסוללות שלו והפך את הלוויין לחסר תועלת. הלוויין הפגום בסופו של דבר התרסק על כדור הארץ ב-2011. פצחנים יכולים גם לחטוף לוויינים עבור כופר, כפי שקרה ב-1999 כשפצחנים השתלטו על הלוויינים של SkyNet הבריטית.

במשך השנים האיום של התקפות סייבר על לוויינים החמיר. ב-2008 פצחנים, אולי מסין, השתלטו כנראה באופן מלא על שני לוויינים של נאס"א, אחד למשך כשתי דקות והשני למשך כתשע דקות. ב-2018 קבוצה אחרת של פצחנים סיניים בתמיכת המדינה התחילה במתקפת פריצה מתוחכמת שכוונה אל מפעילי לוויינים וקבלנים של משרד ההגנה. גם קבוצות של פצחנים איראנים ניסו לבצע התקפות דומות.

למרות שמשרד ההגנה האמריקני והסוכנות לביטחון לאומי (NSA) פעלו כדי לטפל באבטחת סייבר בחלל, הקצב איטי. אין כיום תקנים של אבטחת סייבר ללוויינים ואין גוף מפקח שמאסדר ומבטיח את אבטחת הסייבר שלהם. אפילו אם אפשר יהיה לפתח תקנים משותפים, לא קיימים מנגנונים לאכוף אותם. זה אומר שהאחריות לאבטחת סייבר של לוויינים מוטלת על כל אחת מהחברות שמייצרת ומפעילה אותם.

כוחות השוק פועלים נגד אבטחת סייבר בחלל

כשהן מתחרות כדי להיות מפעילת הלוויינים הדומיננטית, ספייס אקס והחברות המתחרות נתונות ללחץ גדל והולך להפחית עלויות. יש גם לחץ להאיץ את הפיתוח והייצור. המצב הזה מפתה את החברות לעגל פינות בתחומים כמו אבטחת סייבר שמשניים לעצם הבאת הלוויינים האלה לחלל.

אפילו אצל החברות שנותנות עדיפות גבוהה לאבטחת סייבר, העלויות שקשורות להבטחת האבטחה של כל אחד מהרכיבים יכולות להיות גורם מונע. הבעיה הזאת אפילו יותר חריפה במשימות חלל זולות, שבהן העלות של הבטחת אבטחת הסייבר יכולה לעלות על העלות של הלוויין עצמו.

כדי לסבך את העניינים, שרשרת האספקה המורכבת של הלוויינים האלה והגורמים הרבים שמעורבים בניהול שלהם משמעם שלעיתים קרובות לא ברור מי נושא באחריות ובחבות לפריצות סייבר. חוסר הבהירות הזה גרם לשאננות והפריע למאמצים לאבטח את המערכות החשובות האלה.

דרושה אסדרה

אנליסטים החלו לקרוא למעורבות ממשלתית חזקה בפיתוח והאסדרה של תקני אבטחת סייבר ללוויינים ונכסים אחרים בחלל. הקונגרס יכול לפעול לאימוץ מסגרת אסדרה מקיפה למגזר החלל המסחרי. לדוגמה, יכולים לקבל שם חוקים שמחייבים יצרני לוויינים לפתח ארכיטקטורת אבטחת סייבר משותפת.

הקונגרס גם יכול לחייב לדווח על כל פריצות הסייבר שמעורבים בהן לוויינים. צריכה גם להיות בהירות לגבי איזה נכסים בחלל נחשבים לקריטיים כדי לתעדף את פעילות אבטחת הסייבר. גם הנחיות משפטיות ברורות מי נושא באחריות להתקפות סייבר על לוויינים יועילו מאוד כדי להבטיח שהגורמים שאחראים ינקטו באמצעים הנחוצים כדי לאבטח את המערכות האלה.

לאור הקצב האיטי באופן מסורתי של החקיקה בקונגרס, ייתכן שיש הצדקה לגישה של בעלי עניין מרובים שכוללת שיתוף פעולה ציבורי- פרטי כדי להבטיח תקני אבטחת סייבר. מה שלא יהיו הצעדים שממשלות והתעשייה ינקטו, הכרחי לפעול עכשיו. זאת תהיה טעות גדולה לחכות עד שפצחנים ישתלטו על לוויין מסחרי וישתמשו בו כדי לאיים על חיי אדם ועל רכוש — כאן על הארץ או בחלל — לפני שנטפל בבעיה הזאת.

|למאמר ב-THE CONVERSATION

הפוסט האקרים עלולים להשבית לווינים או להפוך אותם לכלי נשק הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אלביט מערכות מציגה בתערוכה האווירית שבסיאול, קוריאה, שנפתחה השבוע (20 באוקטובר), פתרון צבאי מלא ראשון לתקשורת לווינית בתנועה (SOTM), המאפשר העברת נתונים בקצב גבוה על גבי פס רחב, בעלויות נמוכות. המערכת ניתנת להתקנה על גבי מגוון פלטפורמות וייחודה בצללית הנמוכה שלה.

כחלק מהפתרון החדש, מציעה אלביט מערכות אנטנת תקשורת קטנה וקומפקטית המאפשרת תקשורת על גבי פס רחב מכל מקום ובכל זמן, בטכנולוגיית מודם לווייני ייחודית.

בצלאל (בוצי) מכליס, מנכ"ל אלביט מערכות יבשה ותיקשוב תדיראן מסר כי שדה הקרב המודרני מצריך יכולת העברת נתונים בקצב גבוה למספר רב של משתמשים בו זמנית, באמינות גבוהה, גם בתנאי מזג אוויר קיצוניים. פתרון התקשורת הלווינית בתנועה של אלביט מערכות, ELSAT2000, עונה על דרישות גבוהות אלה באמצעות מודם לוויני מתקדם.

המערכת החדשה מוצעת בתצורה מוקשחת ומותאמת לשימוש צבאי, ומאפשרת תקשורת דו-כיוונית, ללא צורך בסנכרון וללא התערבות משתמש (המערכת מבצעת הקצאת תדרים ועקיבה באופן אוטומטי). המערכת כוללת מקלט GPS אינטגרלי וג'ירוסקופ והיא קלה להתקנה ולתפעול.

הקונספט החדשני של המערכת החדשה משלב את טכנולוגיית המודם שפותחה בשירון תקשורת לווינים שנרכשה בתחילת שנת 2009. טכנולוגיה זו מאפשרת לפתח פתרונות הולמים לדרישות הגוברות להעברת מולטימדיה אינטראקטיבית באמצעות לווין לאזורים מרוחקים. טכנולוגיה זו, שכבר הוכיחה עצמה בשוק האזרחי, יוצרת סינרגיה והשלמה לטכנולוגיות התקשורת הצבאית המיושמות במערכות ובפתרונות של אלביט מערכות.

הפוסט אלביט מערכות משיקה מערכת לתקשורת לווינים בתנועה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טאואר סמיקונדקטור וג'אז סמיקונדקטור (מקבוצת טאואר) הודיעו היום כי טכנולוגיית ה-SiGe של החברה נבחרה על-ידי נאס"א לפיתוח יישום עבור משימת מחקר שתבחן את סביבת האבק באטמוספרת הירח. המשימה, (Lunar Atmosphere and Dust Environment Explorer (LADEE, תבוצע במסלול שיקיף את הירח ומטרתה העיקרית אפיון סביבת האבק של הירח על מנת לקבוע את הצפיפות, ההרכב והשינויים לאורך זמן באטמוספרה השברירית של הירח טרם חשיפתה לפעילויות אנושיות והיא תספק נתונים אופטיים בקצב של למעלה מ-500 מגה-בייט בשנייה. מועד שיגור המשימה נקבע ל-1 במאי, 2012.

היישום יתבסס על פתרון טכנולוגי המבוסס על פלטפורמת ה-SiGe המתקדמת של ג'אז ועל טכניקות תכנון של חברת ADSANTEC. פתרון זה נבחר גם על-ידי JPL לשם ביצוע משימה עתידית במאדים.

"טכנולוגיית ה-SiGe המובילה בתעשייה של ג'אז מאפשרת לנו להשיג באופן שיטתי הצלחה מהירה בפיתוח יישומים עבור תעשיות החלל והיבשה," אמר ד"ר ולאדימיר קצמן, נשיא ADSANTEC. "אנו נרגשים להמשיך ולהרחיב את שיתוף הפעולה עם ג'אז על-ידי מימוש התכנון שלנו והפיכתו לזמין עבור לקוחות ג'אז." נכון להיום מספקת ADSANTEC רכיבים המיוצרים בג'אז למספר לקוחות מהמובילים בעולם בתחום התקשורת.

"אנו שמחים מאוד לחבור ל-ADSANTEC לפיתוח משימת המחקר של נאס"א בירח," אמר ד"ר מרקו רקאנלי, סמנכ"ל בכיר ומנהל קבוצת ה-RF וה-HPA, וקבוצת הביטחון והחלל בטאואר וג'אז. "אנו צופים כי בזכות פרויקט זה נזכה בלקוחות נוספים בתחום החלל."

הפוסט טאואר-ג'אז ונאס"א חתמו על הסכם שיתוף-פעולה לפיתוח וייצור רכיבים למקפת הירח LADEE הופיע לראשונה ב-Chiportal.