המרכז לבינה מלאכותית ומדעי הנתונים באוניברסיטת תל אביב זכה בגרנט תחרותי מטעם המועצה להשכלה גבוהה בסך 20 מיליון ש"ח ל-4 שנים (כולל השתתפות האוניברסיטה). המרכז באוניברסיטת תל אביב זכה בסכום המקסימלי האפשרי והגבוה ביותר מבין המוסדות ומרכזי מדעי הנתונים בישראל.

ועדת השיפוט שיבחה את ההצעה שהוגשה על ידי צוות המרכז בהובלתם של פרופ' מאיר פדר, ראש המרכז, פרופ' סהרון רוסט, פרופ' אמיר גלוברזון, פרופ' ליאור וולף, ד"ר מוני שחר וד"ר שירי סטמפלר. הוועדה ציינה את איכות פרויקטי המחקר המוצעים, את חשיבותם ואת שיתופי הפעולה הבינתחומיים שאפיינו את ההצעה.

ההצעה, אשר הגיש צוות המרכז, כללה 5 פרויקטים בתחומי הליבה של מדעי הנתונים, הנגשת נתונים רפואיים, פיתוח שיטות המבוססות על בינה מלאכותית במדע עם יישומים במדעי החיים, פיזיקה וכימיה, ארגון ואנליזה של תמונות fMRI עם יישומים במדעי המוח ופרויקט אינטרדיסיפלינרי בשיתוף הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בתחומי פרטיות ומהימנות של נתונים. בחמשת הפרויקטים הללו לוקחים חלק כ-30 חברי סגל בכיר באוניברסיטת תל אביב ממגוון תחומי מחקר בהם: מדעים מדויקים, הנדסה, מדעי החיים, רפואה, כלכלה, חברה ומשפטים.

פרופ' מאיר פדר, ראש המרכז: "הזכייה במענק היא כבוד גדול למרכז ולאוניברסיטת תל אביב בכלל. אני רואה חשיבות רבה בכך שהצעת צוות המחקר שלנו, הכולל חוקרים מכלל הפקולטות באוניברסיטה, היא זו שזכתה במענק. קידום שיתוף הפעולה הבין-תחומי הכולל מספר פקולטות הוא נושא מרכזי במרכז ובעל פוטנציאל לפריצות דרך מדעיות."

הפוסט המרכז לבינה מלאכותית ומדעי הנתונים באוניברסיטת ת"א זכה במענק הגבוה ביותר מטעם המל"ג הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המסורת ארוכת השנים של הענקת אות למובילי התעשייה העולמית במסגרת כנסי ChipEx חזרה השנה לאחר היעדרות בשנה שעברה עקב משבר הקורונה. השנה התקיים כאמור כנס פיזי (ובנוסף גם וירטואלי), אחרי שניתן היה להיפגש שוב ובמסגרתו גם התקיים טקס הענקת האות היוקרתי Global Industry Leader.

השנה זכו באות ארבעה אישים ישראליים אשר השפיעו על תעשיית השבבים העולמית  והישראלית. הזוכים הם פרופ' מאיר פדר , חבר סגל באוניברסיטת תל אביב, מקים חמש חברות הזנק בינהן חברת אמימון, בילי הרבויה ונאפה בשארה, ממייסדי אנפורנה לאבס, וכיום בכירים באמזון העולמית , ולרפי נווה מראשוני חברת אינטל ישראל ומנכ"ל מרכז הפיתוח של אינטל חיפה, שאף יזם כמה מהטכנולוגיות המובילות של אינטל והשפיע בעבודתו על חברות רבות בתעשיה.

בטקס הענקת הפרסים אשר נערך במסגרת מושב הנעילה של כנס ChipEx2021 השתתפו בכירי תעשיית ההייטק בישראל. את האות העניקו לזוכים דרור בין, מנכ"ל הרשות לחדשנות, ושני יושבי הראש של כנס  ChipEx2021  פרופ' רן גינוסר, ראש מרכז מחקר VLSI בטכניון וממייסדי רמון ספייס, שלמה גרדמן, מנכ"ל חב' איי אס ג'י ויו"ר פורום מנכ"לי הייטק.

ועדת הפרס נימקה את הסיבות לבחירת הזוכים כדלקמן:

פרופ' מאיר פדר – על היותך חוקר וגם איש עשיה, על הישגי המחקר שלך בתורת המידע, עיבוד אותות ולמידת מכונה, על ההישגים המדעיים המשפיעים שלך ועל ייסודן של חמש חברות טכנולוגיה, ביניהן Peach Networks ו- Amimon.

בילי הרבויה – על הקמה משותפת והובלת חב' אנאפורנה להצלחה. על המצאת ופיתוח ניטרו, טכנולוגיית הליבה המפעילה את כל שרתי האינטרנט של אמזון (AWS) ועל הישגיו המרשימים כמנכ"ל הצוות האחראי על פיתוח כל השבבים של חברת AWS והמצאת מעבד השרתים הראשון AWS Graviton המותאם אישית ומבוסס לימוד מכונה.

נאפה בשרה – על הקמת משותפת של חברת אנפורנה והמצאת Nitro, טכנולוגיית הליבה המפעילה את כל שרתי אמזון ( AWS). על ההישגיו המרשימים כסגן נשיא  AWS , על תרומתו המדהימה לכל פיתוח השבבים של AWS, על המצאת מעבד השרתים הראשון AWS Graviton המותאם אישית ומבוסס לימוד מכונה.

רפי נווה – על הנעת פיתוחים חדשניים שהייתה להם השפעה רבה על תעשיית המוליכים למחצה בכלל ועל חברת אינטל בפרט, כולל משפחת המעבדים המתמטים הראשונים 80X87 של אינטל, הקמת הפונקציה המרכזית להנדסת לוגיקה (CLE) ועל קביעת תקני איכות עולמיים, על תרומתו המשמעותית בהכוונת סטודנטים צעירים ליזמות ועל להישגיו הניהוליים המרשימים בכמה מחברות ההייטק המובילות.

להלן פרטים נוספים על הזוכים.

פרופ' מאיר פדר

מאיר פדר הוא פרופסור יו"ר, בעל קתדרה לתורת המידע בבית הספר להנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב. כמו כן הוא עומד בראש המרכז האוניברסיטאי החדש בתל אביב לבינה מלאכותית ומדעי הנתונים (TAD). בנוסף, יש לו מינוי של פרופסור אורח במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). תחומי המחקר שלו הם בתורת המידע, תקשורת עיבוד אותות ולמידה. הוא פרסם מעל 200 מאמרים בנושאים אלה ומחזיק ביותר מ-50 פטנטים.
במקביל לקריירה האקדמית שלו, הוא הקים 5 חברות, ביניהן פיץ' נטוורקס (שנרכשה על ידי מיקרוסופט) ואמימון (שנרכשה על ידי קבוצת Vitec plc). לאחרונה הואייסד את Run:ai, פלטפורמת וירטואליזציה, תזמור והאצה לתשתיות בינה מלאכותית.

פרופ' פדר הוא עמית IEEE לכל החיים. הוא זכה במספר פרסים אקדמיים ומקצועיים, ביניהם פרס המאמר הטוב ביותר מטעם האגודה לתורת המידע של IEEE על עבודתו בנושא חיזוי אוניברסלי, פרס "חשיבה יצירתית" של צה"ל ופרס המחקר של תעשיית האלקטרוניקה הישראלית, שהוענק על ידי נשיא המדינה. לפיתוח ערכת השבבים של אמימון, המשתמשת ביישום MIMO ייחודי של קידוד ערוץ מקור משותף לשידור וידאו אלחוטי, הוא זוכה שותף בפרס המדע וההנדסה לשנת 2020 של האקדמיה לקולנוע ולמדעים הידוע יותר כפרס האוסקר.

ביליק (בילי) הרבויה

בילי הרבויה הוא המייסד והמנכ"ל השותף של מעבדות אנאפורנה. אנאפורנה הוקמה בשנת 2011 יחד עם נאפה בשארה, המנטור אביגדור וילנץ ורונן בונה. היא נרכשה בשנת 2015 על ידי אמזון ומוזגה בשירות הענן AWS.
הרבויה נולד בסרייבו, בוסניה (באותה תקופה: יוגוסלביה). בשנת 1992, כאשר יוגוסלביה התפרקה והחלה מלחמת האזרחים, עלה הרבויה כפליט לישראל. הרבויה סיים תואר ראשון ושני בהצטיינות בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון. בטכניון הוא פגש את נאפה בשארה, שהפך לחברו הגדול ושותפו העסקי במעבדות אנאפורנה.
הרבויה החל לעבוד במרכז המחקר של IBM (1995-2000) וב-2000 הצטרף לאחת מחברות הסטארט-אפ הישראליות הראשונות – גלילאו טכנולוגיות שנרכשה על ידי מארוול. בגלילאיו ומארוול מילא תפקידים רבים ושונים, האחרון שבהם היה סמנכ"ל הנדסה.
בשנת 2011, הוא ייסד את מעבדות אנאפורנה, והמציא את Nitro, טכנולוגיית הליבה שמעבדת כיום את כל שרתי AWS. באנאפורנה הוא הקים את קבוצת הכדורסל היוגוסלבית נינדיה, והחל לחלום ליצור את חברת המוליכים למחצה החדשנית ביותר בעולם.
בשנת 2015 נרכשה מעבדות אנאפורנה על ידי אמזון. מאז הצוות גדל פי 10 והפך לצוות האחראי על כל פיתוח המוליכים למחצה של AWS World Wide. מאוחר יותר המציאו הוא וצוותו את השרת המותאם אישית הראשון של AWS (הנקרא Graviton) ושבבים ייעודיים ללמידת מכונה.

נאפה בשארה

נאפה בשארה נולד בתרשיחה שבגליל המערבי, והתלהב ממתמטיקה ופיזיקה ואף זכה במקום הראשון בתחרות המתמטיקה של מכון ויצמן לחטיבת הביניים. כשהיה בתיכון ייצג את מדינת ישראל באולימפיאדת הפיזיקה הבינלאומית.
בשארה למד בטכניון, למד הנדסת חשמל ולימד במחלקה להנדסת חשמל. הוא היה חבר בתכנית המצוינות של רוטשילד וקיבל תואר M.Sc בהנדסת מחשבים. במהלך שהותו בטכניון פגש בשארה את אשתו לאנה ואת חברו ושותפו העסקי – בילי הרבויה.
בתחילת הקריירה שלו, בשארה הצטרף לגלילאו, ובסופו של דבר הפך לאדריכל הראשי שלו ושכנע את בילי הרבויה להצטרף אליו. עם רכישת גלילאו על ידי מארוול עבר בשארה לארה"ב לתפקיד ה-CTO לתשתיות במארוול.

בשנת 2011 הקימו בשארה והרבויה את מעבדות אנאפורנה, שהמציאו את Nitro, טכנולוגיית הליבה של שרתי שירות הענן של אמזון (AWS). מעבדות אנאפורנה נרכשו מאוחר יותר על ידי אמזון (2015), ונאפה מוביל את תחום החומרה המותאמת אישית ב- AWS מאז.

תרומת בשארה משתרעת על פני דיסציפלינות מרובות: תרומה לחומרת רשת עם מתגי רשת מדרגיים של Prestera, וכן PON נקודתי לגישה לקילומטר האחרון, Nitro עבור רשת מוגדרת תוכנת ענן ופרוטוקול SRD עבור רשת מחשבים עתירי ביצועים (HPC) ולמידת מכונה בקנה מידה של ענן. נאפה הוביל את ארכיטקטורת החומרה והתוכנה הראשונה של FPGA כשירות, הוביל את ארכיטקטורת החומרה והתוכנה של הלקוחות עבור למידת מכונה מותאמת אישית של AWS, ואת Graviton: השרת של AWS, בעל הביצועים הטובים והחסכוניים ביותר בענן. בשארה מחזיק ביותר מ-290 פטנטים.

רפי נווה

רפי נווה הוא חוקר בכיר במוסד שמואל נאמן בחיפה. בתפקידו הקודם כיהן נווה כמנכ”ל מרכז ברוניצה ליזמות בטכניון, יחידה בינתחומית שנועדה לחנך את הסטודנטים להנדסה ולכוון אותם בפועל ליזמות.

לנווה קריירה ארוכה ומרשימה מאוד בתחום ההיי-טק הישראלי, ולאחרונה כסמנכ”ל בכיר למחקר ופיתוח בחברת גיוון אימג'ינג בע”מ (כיום חלק מ-מדטרוניק), המובילה העולמית באבחון לא פולשני של דרכי העיכול.

בעבר כיהן כסמנכ”ל שירותי לקוחות ומנהל טכנולוגי ראשי של טאואר סמיקונדקטור. הוא גם הוביל את קונסורציום המגנט ALPHA אשר פיתח טכנולוגיות תכנון וייצור של VLSI בעלי צריכת הספק נמוכה. לפני כן, נווה בילה שבע שנים כסמנכ”ל מו”פ ב- NDS, מובילה עולמית במערכות טלוויזיה בתשלום.

נווה החל את הקריירה הארוכה שלו באינטל ישראל בשנת 1974, שם היה אחד מארבעת העובדים הראשונים והתקדם בתפקידי אחריות גוברים במשך 21 שנים. ביניהם, הובלת הפיתוח של משפחת מעבדי 8087X של אינטל ומשמש כמנכ”ל מרכז הפיתוח בחיפה של אינטל במשך 5 שנים.
לדברי וועדת הפרס, הישגיו פורצי הדרך של נווה באינטל כוללים את הקמת פונקציית הנדסת הלוגיקה המרכזית (CLE); קידום פתרונות סטנדרטיים כגון ספריית התאים הסטנדרטיים הראשונה, שפת HDL סינתזת לוגיקה, מתודולוגיית פיתוח מודולרית ו- TEST CAD.

נווה זכה בפרס רוטשילד למפתחי תעשייה מטעם נשיא המדינה ובפרס ההישג האישי ( IAA ) של אינטל.

נווה, בעל תואר ראשון ושני בהנדסת חשמל (בהצטיינות) מהטכניון והיה הממציא בארבעה פטנטים טכנולוגיים.
נווה, בעל תואר ראשון ושני בהנדסת חשמל (בהצטיינות) מהטכניון ומחזיק בארבעה פטנטים טכנולוגיים.

הפוסט פרופ' מאיר פדר, בילי הרוויה, נאפה בשארה ורפי נווה – הזוכים בפרס מובילי התעשייה העולמית ב- ChipEx2021 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לפני כשלושה חודשים – בפברואר 2021 הכריזה האקדמיה האמריקאית לקולנוע באופן רשמי כי פרס האוסקר יוענק לפרופ’ מאיר פדר, מהפקולטה להנדסה ע”ש אייבי ואלדר פליישמן באוניברסיטת תל אביב ולד”ר צבי רזניק, תלמידו לשעבר ושותפו להקמת חברת הסטארט אפ אמימון – Amimon. יחד עימם זכו בפרס גם אנשי החברה גיא דורמן ורון יוגב. הפרס ניתן על פיתוח טכנולוגיה שהשפיעה משמעותית על תעשיית הקולנוע.

פרופ' פדר יהיה אחד המרצים  בכנס ChipEx2021 שיתקיים ב- 21 ביוני, 2021 –  במרכז הכנסים אקסספו תל אביב ולמחרת ככנס וירטואלי לטובת מרצים ואורחים משלא יכלו להגיע מחו”ל עקב מגבלות הקורונה. פרופ' פדר ידבר על הטכנולוגיה שמאחורי האוסקר.

למי שתוהה מדוע דווקא פרס האוסקר, ראוי לציין כי מדי שנה, לצד ההכרזה על הזוכים בטקס האוסקר המסורתי, האקדמיה האמריקאית לקולנוע מכריזה גם על הזוכים בקטגוריות השונות של הפרסים המדעיים והטכניים שהשפיעו בצורה ניכרת על תעשיית הקולנוע העולמית.

מנימוקי ועדת הפרס: “על ידי שימוש בהרחבות חדשניות של העברת מידע דיגיטלי ואלגוריתמי דחיסת נתונים, יחד עם תיעדוף מידע על סמך יַחַס סִיבִּיּוֹת שְׁגוּיוֹת, מערכת השבבים תומכת ביצירת מערכות צילום עם טווח תנועה בלתי מוגבל, דבר המרחיב את החופש היצירתי במהלך צילומי סרטים.”

"אני הולך לדבר על הטכנולוגיה של אמימון שיושמה בשבב שמאפשר העברה אלחוטית של וידאו באיכות מצויינת בצורה מאוד אמינה, יציבה, השהיה מאוד נמוכה, אולי אפילו אפס השהיה, בהספק נמוך ובמחיר זול.

כבר בשלבים הראשונים של הקמת החברה הבנו ששימוש בכלים סטנדרטים כמו דוחסי וידאו ואחר כך המודמים סטנדרטיים כדוגמת WiFi לא מצליחים לתת פתרון מספיק טוב. כל התהליך גורם להשהיה די גדולה, ביחוד אם רוצים לקבל תקשורת באמינות גבוהה. יש פגיעה באיכות הוידאו המשוחזר. יש מחיר/הספק הסיבה העיקרי לכך שהפתרון הסטנדרטי לא עובד זה כי ערוץ אלחוטי מטבעו משתנה כל הזמן. יכולת ההעברה דרך הערוץ משתנה וצריך להיות אדפטיביים כלפיה.

התהליך המתבצע במודמים הסטנדרטיים מאוד מסורבל. אנחנו פיתחנו שיטה שמבוססת על עיקרון בתורת האינפורמציה שנקרא joint source channel codind (קידוד משותף מקור- ערוץ) כלומר ביטלנו את ההפרדה בין הטיפול בוידאו לטיפול בתקשורת. הכל נעשה בבת אחת. התקשורת מודעת לוידאו ולכן היא יכולה להיות אדפטיבית בצורה מאוד יעילה, ולהגיע לאיכות המקסימלית שאפשר להעביר בערוץ ברגע נתון, באמינות גבוהה, ולכן אנחנו מצליחים לקבל את כל הדברים הטובים שאמרתי.

"בתחילת דרכה פנתה החברה לשוק הצרכני כשהלקוחות שראינו בעיני רוחנו הן חברות הטלוויזיה ומוצרים כמו טלפונים וממירים. מסתבר שבשוק הצרכני הדרישה לאיכות לא היתה כל כך חזקה ולכן מספיקים בשוק זה פתרונות שמשולבים Wifi היו מספיק טובים . עשינו השבה לשוק הוידאו המקצועי שם הלקוחות שלנו הם היצרנים של מצלמות וידאו מקצועיות למשל ליישומי וידאו בחדרי ניתוח, שהמפעילים שלהם רוצים להיפטר מהחוטים. היא כלולה גם באפליקציות רחפנים. בכל מקום שנדרשת איכות וידאו טובה שם אנחנו נמצאים. בפרט קיבלנו את האוסקר על כך שכל מצלמות הקולנוע החדשות משתמשות במוצר שלנו שמאפשר לבמאים חופש יצירתי ומאיץ את צילום הסצנה במהירות ובזול, כך למשל הם יכולים לחבר הרבה מצלמות אלחוטיות על הסט, והבמאי בוחר את הצילומים הטובים ביותר. המוצר שלנו שינה את תעשיית הסרטים.

הטכנולוגיה שלנו נכנסת על שבב לא יקר, עם שילוב של עיבוד מתמטי די מורכב ושבב RF. הטכנולוגיה שלנו שנחשבה אולי חלום הפכה למציאות בזכות ההתקדמות הרבה בעולם השבבים. כשכל המתמטיקה הכבדה הזו והתיאוריה האקדמית מיושמים על שבב אחד קטן וזול.

הפוסט לקראת ChipEx2021: פרופ' מאיר פדר, ממייסדי אמימון מסביר כיצד שבב מקבל אוסקר הופיע לראשונה ב-Chiportal.