מארוול (Marvell Technology) הכריזה בתערוכת Computex 2026 בטאייפי על Teralynx T100, מתג Ethernet חדש למרכזי נתונים, המציע קצב העברת נתונים של 102.4 טרה־ביט לשנייה. השבב מיועד בעיקר לרשתות תקשורת המשרתות מערכות בינה מלאכותית גדולות, שבהן אלפי ואף עשרות אלפי מאיצים פועלים במקביל.

ההכרזה משקפת את השינוי שעובר שוק התשתיות למרכזי נתונים. בעוד שבעבר עיקר תשומת הלב הופנתה למעבדים ולמאיצים עצמם, כיום הופכת רשת התקשורת הפנימית לאחד מצווארי הבקבוק המרכזיים במערכות AI גדולות. ככל שמספר המאיצים באשכול גדל, כך גובר הצורך בהעברת כמויות עצומות של נתונים במהירות ובאמינות.

לדברי מארוול, השבב החדש פועל בטכנולוגיית ייצור של 3 ננומטר ומספק צריכת חשמל נמוכה יחסית לקטגוריה שלו. החברה טוענת כי צריכת האנרגיה נמוכה בכ-25% לעומת פתרונות מתחרים, אם כי נתונים אלה טרם נבחנו באופן בלתי תלוי.

אחד המאפיינים המרכזיים של Teralynx T100 הוא תמיכה בעד 512 חיבורים (Ports) במתג יחיד. מספר גבוה של חיבורים מאפשר לבנות רשתות פשוטות יותר, עם פחות שכבות ציוד ביניים ופחות קישורים אופטיים. המשמעות היא צמצום בעלויות התשתית ובהשהיית התקשורת בין השרתים והמאיצים.

האתגר אינו רק טכנולוגי אלא גם אנרגטי. מרכזי נתונים המוקדשים לבינה מלאכותית צורכים כמויות חשמל הולכות וגדלות, וחלק ניכר מהאנרגיה מוקדש למערכות התקשורת עצמן. לפי נתוני מארוול, רכיבי הרשת עשויים להוות בין 15% ל-25% מצריכת החשמל הכוללת של שרתים מתקדמים.

השבב החדש נועד לתמוך הן בארכיטקטורות Scale-Out, שבהן מחברים מספר גדול של שרתים ומאיצים לאשכול רחב, והן בארכיטקטורות Scale-Up, שבהן נדרש חיבור צפוף ומהיר במיוחד בין מאיצים בתוך מערכת אחת. לצורך כך הוא תומך בתקנים וביוזמות חדשות בתחום רשתות ה-Ethernet למערכות AI.

מרכז הפיתוח של מארוול בישראל היה מעורב בפיתוח הרכיב. לפי החברה, מאות מהנדסים בישראל השתתפו בשלבי הארכיטקטורה, התכנון הפיזי, הבדיקות וההכנה לייצור.

הצגת Teralynx T100 מצטרפת למגמה רחבה יותר בתעשיית השבבים, שבה ספקיות התשתית מנסות להתחרות לא רק על ביצועי העיבוד אלא גם על יעילות התקשורת בין המאיצים. עם העלייה בגודל מודלי הבינה המלאכותית ובדרישות ההסקה והאימון, יכולת הרשת הופכת לגורם קריטי כמעט כמו כוח החישוב עצמו.

שבב Teralynx T100 צפוי להימסר ללקוחות ראשונים לצורכי הערכה במהלך הרבעון הנוכחי.

הפוסט מארוול חושפת מתג חדש למרכזי נתוני AI במהירות 102.4 טרה־ביט לשנייה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מארוול טכנולוגיות דיווחה על הכנסות שיא של 2.418 מיליארד דולר ברבעון הראשון של שנת הכספים 2027. מדובר בעלייה של 28% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ושל 9% לעומת הרבעון הקודם. התוצאות ממחישות את השינוי שמתרחש בשוק השבבים סביב בינה מלאכותית: הצמיחה אינה מתרכזת רק במאיצים ובמעבדים הגרפיים, אלא גם בשכבות התשתית שמאפשרות למרכזי הנתונים להעביר, לנתב ולעבד כמויות מידע גדלות בקצבים גבוהים יותר.

ברמת הרווחיות, מארוול דיווחה על רווח נקי GAAP של 34.5 מיליון דולר, או 0.04 דולר למניה בדילול מלא. במונחי Non-GAAP דיווחה החברה על רווח נקי של 718 מיליון דולר, או 0.80 דולר למניה בדילול מלא. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הגיע ל־638.8 מיליון דולר, שיא רבעוני עבור החברה.

הנתון המרכזי בדוחות הוא המשך ההתרחבות של עסקי הדאטה סנטר. הכנסות התחום הגיעו לכ־1.833 מיליארד דולר, עלייה של 27% לעומת השנה שעברה ושל 11% לעומת הרבעון הקודם. תחום זה היווה ברבעון כ־76% מהכנסות החברה. לפי מארוול, הביקוש מונע על ידי הצורך בקישוריות מהירה יותר בין שרתים, מאיצים, זיכרון ורשתות, לצד פתרונות אופטיים ומתגי Ethernet לדאטה סנטרים גדולים.

לא רק מאיצי AI

הדוחות של מארוול מצטרפים למגמה רחבה יותר בתעשייה: ככל שמודלי AI ומרכזי הנתונים שמריצים אותם גדלים, נוצר צוואר בקבוק סביב תנועת הנתונים עצמה. מערכות AI גדולות דורשות חיבור מהיר בין אלפי ולעיתים עשרות אלפי רכיבי חישוב. לכן, לצד הביקוש למאיצי AI, עולה גם הביקוש לרכיבי אופטיקה, מיתוג, Ethernet, DCI ופתרונות מותאמים אישית.

מאט מרפי, יו"ר ומנכ"ל מארוול, אמר כי החברה רשמה ברבעון הכנסות שיא של 2.418 מיליארד דולר, וצופה הכנסות של כ־2.7 מיליארד דולר ברבעון השני. לדבריו, החברה רואה הזמנות חריגות הקשורות ל־AI, ולכן מעלה את תחזית ההכנסות לשנות הכספים 2027 ו־2028.

בין התחומים שמארוול מציינת כמנועי צמיחה נמצאים אופטיקה בקצבי 800G ו־1.6T לתשתיות Scale-out, מתגי Ethernet בקצב 51.2T, פתרונות אופטיים ל־Scale-up, מודולי קישוריות בין מרכזי נתונים, וכן פתרונות Custom XPU ו־XPU-attach.

רכישות לחיזוק פלטפורמת ה־AI

במהלך הרבעון השלימה מארוול את רכישת Celestial AI ואת רכישת XConn Technologies. שתי הרכישות משתלבות באסטרטגיה של החברה להרחיב את יכולותיה סביב קישוריות מתקדמת ותשתיות AI. בנוסף, החברה הודיעה לאחרונה על רכישת Polariton Technologies, שנועדה לחזק את פעילותה בתחום האופטיקה המתקדמת.

מארוול גם הודיעה על שיתוף פעולה אסטרטגי עם אנבידיה בתחומי אופטיקה, NVLink Fusion ו־AI-RAN. שיתוף הפעולה מציב אותה באחד האזורים הצומחים של שוק הדאטה סנטרים: החיבור בין תשתיות חישוב, תקשורת מהירה ורשתות מבוססות AI.

תחזית גבוהה יותר ל־2027 ו־2028

מארוול צופה כי ההכנסות ברבעון השני של שנת הכספים 2027 יעמדו על כ־2.7 מיליארד דולר, עם סטייה אפשרית של 5% למעלה או למטה. לפי נקודת האמצע של התחזית, מדובר בצמיחה של כ־35% לעומת השנה שעברה. החברה מעריכה כי קצב הצמיחה ימשיך להאיץ לאורך שנת הכספים 2027.

בנוסף, מארוול עדכנה כלפי מעלה את התחזית לשנת הכספים 2028 וצופה הכנסות של כ־16.5 מיליארד דולר, כ־1.5 מיליארד דולר מעל התחזית הקודמת. החברה מעריכה כי עסקי הדאטה סנטר יובילו את ההאצה, וכי תחום הקישוריות יצמח בקצב גבוה במיוחד.

במבט קדימה, מארוול מציינת ביקוש חזק ל־800G PAM4, האצה של פתרונות 1.6T בתשתיות Scale-out, צפי להכנסות שנתיות של יותר ממיליארד דולר בתחום רכיבי TIA ו־Driver בתוך כמה רבעונים, והתקדמות במודולי DCI ובפתרונות Switching לדאטה סנטרים.

התמונה שעולה מהדוחות היא של חברה שמנסה למצב את עצמה כספקית תשתית מרכזית בעידן ה־AI, לא דרך המאיץ עצמו בלבד אלא דרך שכבות הקישוריות, האופטיקה והמיתוג שמאפשרות למערכות AI גדולות לפעול בקנה מידה רחב.

הפוסט מארוול מדווחת על הכנסות שיא: תשתיות AI ממשיכות להזיז את מרכז הכובד של שוק השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מארוול הודיעה על רכישת Polariton Technologies, חברה שווייצרית המפתחת רכיבים אופטיים מבוססי אפנון פלזמוני. תנאי העסקה לא פורסמו. הרכישה משתלבת במאמץ של מארוול להרחיב את סל הטכנולוגיות שלה בתחום הקישוריות האופטית, לקראת הדורות הבאים של מרכזי נתונים, שבהם נדרשים קצבי תקשורת של 1.6 טרה־ביט לשנייה, 3.2 טרה־ביט לשנייה ומעבר לכך. תנאי העסקה לא פורסמו.

הרקע לעסקה הוא העלייה החדה בעומסי התעבורה שמייצרות מערכות בינה מלאכותית. אימון והרצה של מודלים גדולים מחייבים העברה רציפה של כמויות עצומות של נתונים בין מאיצים, שרתים, מתגים, אשכולות מחשוב ומרכזי נתונים. במערכות כאלה, הקישוריות אינה עוד רכיב משני. היא הופכת לחלק מרכזי מהביצועים הכוללים של תשתית ה-AI. ככל שהקצבים עולים, גדלים גם האתגרים של צריכת חשמל, חום, צפיפות רכיבים ואמינות.

Polariton מביאה למארוול טכנולוגיית אפנון פלזמוני, כלומר שימוש באינטראקציה בין אור לאלקטרונים על פני מתכת כדי ליצור רכיבי תקשורת אופטית קטנים ומהירים מאוד. היתרון הפוטנציאלי של גישה זו הוא שילוב בין מהירות גבוהה, ממדים זעירים וצריכת אנרגיה נמוכה לכל ביט מועבר. עבור תשתיות ענן ו-AI, המשמעות היא אפשרות לדחוס יותר רוחב פס במארזים קטנים יותר, בלי להגדיל את צריכת ההספק באותו קצב.

לפי מארוול, הטכנולוגיה של Polariton מיועדת במיוחד לדור הבא של קישורים אופטיים קוהרנטיים ושל קישורי DCI, כלומר Data Center Interconnect, המחברים בין מרכזי נתונים. החברה מזכירה גם יישומי ZR ו-ZR+, המשמשים לחיבורים אופטיים קוהרנטיים בטווחים של מטרופולין ובין מרכזי נתונים. שילוב הטכנולוגיה הפלזמונית עם יכולות קיימות של מארוול בפוטוניקה על סיליקון ובעיבוד אותות דיגיטלי עשוי להרחיב את מפת הדרכים שלה בתחום הקישוריות האופטית.

המשמעות התעשייתית של העסקה אינה רק תוספת של עוד רכיב לפורטפוליו. מארוול בונה בשנים האחרונות שכבת קישוריות רחבה יותר לדאטה־סנטרים, הכוללת רכיבים אלקטרו־אופטיים, DSP, פוטוניקה, מיתוג ושבבים מותאמים אישית. רכישת Polariton מחזקת את החלק הפיזיקלי של השרשרת הזאת: הדרך שבה האות החשמלי הופך לאות אופטי, והדרך שבה אפשר לבצע זאת בקצבים גבוהים ובמעט אנרגיה.

סנדיפ בהראתי, נשיא חטיבת הדאטה־סנטר במארוול, אמר כי החברה ממשיכה להשקיע בטכנולוגיות אופטיות מתקדמות כדי לתמוך בהתפתחות המהירה של תשתיות AI וענן. לדבריו, הצטרפות Polariton מוסיפה למפת הדרכים של מארוול טכנולוגיית אפנון ייחודית וצוות מומחים. בניסוח מעשי יותר, מארוול מאותתת שהיא אינה מסתמכת על מסלול טכנולוגי יחיד, אלא מחפשת כמה דרכים להגדיל את רוחב הפס ולהקטין את צריכת ההספק בקישורים האופטיים של הדורות הבאים.

Polariton אינה רק קניין רוחני. החברה מביאה גם צוות הנדסי בעל מומחיות בפלזמוניקה, פוטוניקה על סיליקון ואפנון אופטי מהיר. לפי ETH Zurich, החברה היא ספין־אוף שווייצרי מתחום הפלזמוניקה, והשלמת הרכישה מעבירה את הידע הזה לתוך גוף פיתוח גדול יותר בעל גישה ישירה לשוק הדאטה־סנטרים.

עם זאת, חשוב להדגיש כי מדובר במהלך אסטרטגי לטווח בינוני וארוך, ולא בהכרח בהכרזה על מוצר מסחרי מיידי. תעשיית האופטיקה לדאטה־סנטרים נמצאת במרוץ מתמשך בין דרישות רוחב הפס של AI לבין מגבלות ההספק והעלות של תשתיות קיימות. רכישת Polariton מעניקה למארוול עוד מסלול טכנולוגי במרוץ הזה, בעיקר בנקודה שבה קישורים אופטיים מהירים יותר נדרשים להפוך מפתרון יקר ונישתי לרכיב תשתיתי רחב בהיקף גדול.

הפוסט מארוול רכשה את Polariton כדי להאיץ את המעבר לקישוריות אופטית של 3.2 טרה־ביט לשנייה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בעוד השוק הרחב מגלה זהירות, שתי יצרניות השבבים נהנות מדחיפה מעסקאות חדשות עם Google, Anthropic ו־NVIDIA. עבור תעשיית השבבים, זהו איתות להתחזקות הביקוש לשבבים ייעודיים, רכיבי רשת, פוטוניקת סיליקון ותשתיות AI בקנה מידה גדול. כך עולה ממחקר שפרסמה חברת גולדמן זאקס.

מגזר השבבים חזר בימים האחרונים להוביל את העליות בוול סטריט, ובמרכז המהלך ניצבות Broadcom ו־Marvell. לפי מאמר שוק של Zacks שפורסם ב־13 באפריל, המשקיעים מזהים מחדש את תחום השבבים כאחד הנושאים המבניים החזקים של 2026, על רקע השקעות גוברות בתשתיות בינה מלאכותית, שיפור בדינמיקת האספקה והתרחבות בסיס הלקוחות מעבר לענקיות הענן המסורתיות.

נכון למסחר ב־13 באפריל, מניית Broadcom נסחרה סביב 375.75 דולר ומניית Marvell סביב 130.82 דולר, שתיהן בעלייה יומית מתונה. הנתונים האלה לבדם אינם מסבירים את כל המהלך, אבל הם משקפים את העובדה שהשוק ממשיך לתמחר מחדש את שרשרת הערך של תשתיות ה־AI.

הטריגר המרכזי של Broadcom הגיע בשבוע שעבר: החברה הודיעה כי חתמה על הסכם ארוך טווח עם Google לפיתוח ואספקה של דורות עתידיים של שבבי AI מותאמים אישית, וכן רכיבים נוספים עבור ארונות ה־AI של הדור הבא של Google, עד 2031. במקביל נחתם גם הסכם שבמסגרתו Anthropic תקבל החל מ־2027 גישה לכ־3.5 ג'יגה־ואט של קיבולת מחשוב המבוססת על מעבדי ה־AI של Google. מבחינת תעשיית השבבים, זהו סימן מובהק לכך שהשוק נע מעבר מהסתמכות כמעט בלעדית על GPU כללי לעבר שבבים מותאמים אישית, רשתות מהירות ורכיבי מערכת משלימים.

בצד של Marvell, הזרקור הופנה לשותפות האסטרטגית החדשה עם NVIDIA, שהוכרזה ב־31 במרץ. לפי ההודעות של NVIDIA ושל Marvell, NVIDIA השקיעה 2 מיליארד דולר ב־Marvell, והחברות יחברו סביב פלטפורמת NVLink Fusion. במסגרת הזו Marvell תספק מעבדי XPU מותאמים אישית ורכיבי scale-up networking תואמי NVLink Fusion, בעוד NVIDIA תספק את שכבת התשתית הכוללת מעבדי Vera, כרטיסי ConnectX, מעבדי BlueField, קישוריות NVLink ומתגי Spectrum-X. שתי החברות הודיעו גם על שיתוף פעולה בתחום פוטוניקת הסיליקון, פתרונות אופטיים מתקדמים ו־AI-RAN לרשתות 5G/6G. (Marvell Technology, Inc.)

מבחינת קוראי CHIPORTAL, כאן נמצא הסיפור האמיתי: לא רק עלייה במניות, אלא התרחבות של שוק היעד עבור ספקיות שבבים, DSP אופטי, מתגים, NIC, DPU, פוטוניקה ורכיבי קישוריות. Broadcom נהנית מהביקוש לשבבי AI ייעודיים ולרכיבי רשת עבור ארונות AI, ואילו Marvell ממוצבת בעולמות של custom silicon, תקשורת מהירה, אופטיקה ופוטוניקת סיליקון. במילים אחרות, שתי החברות נהנות מהמעבר של שוק ה־AI משלב ההייפ לשלב הבנייה המסיבית של תשתיות.

המאמר של Zacks, שעליו התבססה נקודת המוצא של הידיעה הזו, מציג את המהלך האחרון כראלי שמונע גם מהערכה מחודשת של המכפילים לאחר חולשה מוקדמת יותר השנה וגם מציפייה שעונת הדוחות הקרובה תאשר את עמידות הביקוש. עם זאת, חשוב לזכור שמדובר בפרשנות שוק ולא בדיווח תפעולי רשמי. מה שבולט יותר מבחינה תעשייתית הוא שההודעות של Broadcom, Google, Anthropic, NVIDIA ו־Marvell מצביעות כולן על אותו כיוון: גל ההשקעות הבא ב־AI יישען יותר ויותר על שבבים ייעודיים, רשתות מהירות, אינטרקונקט אופטי ופלטפורמות הטרוגניות.

אם המגמה הזו תימשך, היא עשויה לחזק עוד יותר את אותן חברות שמסוגלות לספק לא רק כוח עיבוד, אלא גם את שכבת הקישוריות, הזיכרון, האריזה המתקדמת והאופטיקה שמאפשרת להפעיל חוות AI בקנה מידה מסחרי. עבור תעשיית השבבים, זהו אחד הסימנים הברורים לכך שהמרוץ הבא לא יוכרע רק על ידי מי שמייצר את המאיץ המהיר ביותר, אלא על ידי מי שמסוגל לספק מערכת שלמה. (Reuters)

אמפמ
כותרת:
כותרת משנה:
תגים: ברודקום, מארוול, אנבידיה, גוגל, Anthropic, שבבים, AI, NVLink Fusion, פוטוניקת סיליקון, Custom Silicon
ביטוי מפתח: ראלי השבבים ב־AI
נרדפים: מניות שבבים, תשתיות AI, שבבים ייעודיים, פוטוניקת סיליקון, רשתות מהירות, מאיצי AI
SLUG: broadcom-marvell-ai-semiconductor-rally-april-2026

אם תרצה, אכין עכשיו גם גרסה יותר קצרה וחדה, בסגנון מבזק שוק של 250–300 מילים.

הפוסט ברודקום ומארוול מובילות את ראלי השבבים: תשתיות ה־AI מחזירות את המגזר למרכז הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה הודיעה ביום שלישי, 31 במרץ 2026, על השקעה של 2 מיליארד דולר במארוול (Marvell Technology) ועל הרחבה משמעותית של שיתוף הפעולה בין החברות. לפי ההודעות הרשמיות של שתי החברות, המטרה היא לחבר את מארוול לאקוסיסטם של אנבידיה עבור “מפעלי בינה מלאכותית” ותשתיות AI-RAN, באמצעות פלטפורמת NVLink Fusion, כך שלקוחות יוכלו לבנות תשתיות דור־הבא בגמישות רבה יותר סביב הארכיטקטורה של אנבידיה.

בפועל, NVLink Fusion מיועדת לאפשר בניית תשתיות בינה מלאכותית חצי־מותאמות אישית ברמת ה־rack. במסגרת החלוקה בין החברות, מארוול תספק שבבי XPU מותאמים אישית ופתרונות scale-up networking התואמים ל־NVLink Fusion, בעוד אנבידיה תספק את שכבת התשתית המשלימה, ובה מעבד Vera CPU, כרטיסי ConnectX, מעבדי BlueField DPU, קישוריות NVLink ומתגי Spectrum-X. לפי אנבידיה, המודל הזה אמור לאפשר ללקוחות לשלב שבבים ייעודיים לצד האקוסיסטם הרחב שלה, בלי לוותר על תאימות למערכות האנכיות שבנתה בשנים האחרונות.

המשמעות האסטרטגית של המהלך חורגת מעסקה פיננסית רגילה. לפי רויטרס, אנבידיה מנסה להבטיח שגם כאשר לקוחות גדולים בוחרים יותר ויותר במעבדים ושבבים מותאמים אישית, היא תישאר במרכז שכבת התשתית של מרכזי הנתונים מבוססי הבינה המלאכותית. בכך היא למעשה פותחת את המערכת שלה לשילוב עמוק יותר של סיליקון חיצוני, אך שומרת על השליטה בחלקים הקריטיים של הקישוריות, הרשת והאינטגרציה ברמת המערכת.

מרכיב חשוב נוסף בשותפות הוא תחום הפוטוניקה הסיליקונית והקישוריות האופטית. שתי החברות הודיעו כי ישתפו פעולה בפתרונות interconnect מתקדמים וברשתות מהירות עבור עומסי עבודה של בינה מלאכותית. זהו תחום קריטי במיוחד משום שככל שמערכות AI גדלות, צווארי הבקבוק עוברים יותר ויותר מהחישוב עצמו אל רוחב הפס, צריכת האנרגיה והתקשורת בין רכיבים, שרתים וארונות מחשוב. גם רויטרס וגם ההודעות הרשמיות מציינות כי זהו אחד ממוקדי המהלך.

מבחינת מארוול, העסקה נשענת על בסיס עסקי וטכנולוגי שכבר התחזק מאוד בשנה האחרונה. החברה דיווחה בתחילת מרץ על הכנסות שיא של 8.195 מיליארד דולר בשנת הכספים 2026, עלייה של 42% משנה לשנה, כאשר מגזר מרכזי הנתונים נותר מנוע הצמיחה העיקרי שלה. ברבעון הרביעי בלבד הסתכמו הכנסותיה ב־2.219 מיליארד דולר, וגם שם נרשם שיא. במקביל, מארוול הדגישה לאחרונה את היצע הקישוריות הרחב שלה למרכזי נתונים של AI, הכולל DSPs, SerDes, מתגים, interconnects ומנועי פוטוניקת סיליקון.

העיתוי של העסקה אינו מקרי. לפי רויטרס, ענקיות טכנולוגיה כמו אלפאבית ומטא צפויות להשקיע יחד לפחות 630 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית במהלך 2026. בסביבה כזו, לא די עוד במאיצים חזקים; נדרשת גם שליטה טובה יותר על רשתות, קישוריות אופטית, אינטגרציה בין רכיבים ויכולת לפרוס מערכות מותאמות בהיקפים עצומים. זו בדיוק הנקודה שבה השילוב בין אנבידיה למארוול עשוי להפוך למשמעותי במיוחד.

המשקיעים קיבלו את ההכרזה בהתלהבות: לפי רויטרס, מניית מארוול עלתה בכ־7% ביום ההודעה, בעוד מניית אנבידיה עלתה בכ־2.7%. מבחינת השוק, זו הייתה אינדיקציה לכך שהברית החדשה אינה נתפסת רק כמהלך טכנולוגי, אלא גם כצעד שמחזק את מעמד שתי החברות בלב מירוץ התשתיות של עידן הבינה המלאכותית.

הפוסט אנבידיה משקיעה 2 מיליארד דולר במארוול ומעמיקה את השותפות בתשתיות בינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מארוול הודיעה על הרחבת פורטפוליו הקישוריות שלה למרכזי נתונים, עם דגש על רכיבים המיועדים לדור הבא של תשתיות בינה מלאכותית. ההכרזה כוללת פתרונות אופטיים בקצב של 1.6T, רכיבי Gearbox, יכולות אבטחה משולבות וכלי טלמטריה לניטור רשתות. החברה מציגה את המוצרים והדגמות נוספות בתערוכת OFC 2026 המתקיימת בלוס אנג'לס.

הרקע למהלך הוא העלייה בעומסי העבודה של יישומי AI, שמגבירה את הדרישות מרשתות התקשורת בתוך מרכזי הנתונים. ככל שמפעילים יותר מאיצים, זיכרון משותף וקישוריות צפופה בין רכיבי מחשוב, גדל הצורך ברוחב פס גבוה יותר ובצריכת חשמל נמוכה יותר לכל קישור.

במרכז ההכרזה עומדת הרחבת פלטפורמת ה-DSP האופטית של מארוול למהירות 1.6T. בין הרכיבים החדשים נמצא Ara T, שבב DSP לתצורת Transmit-Retimed Optics בתצורת 8x200G, שנועד לפי החברה לשפר את היעילות האנרגטית ולהפחית עלויות ברשתות אופטיות. לצדו הוצג Ara X, שבב 1.6T נוסף שנועד לשפר את אמינות הקישוריות האופטית. החברה גם הציגה את Petra, רכיב Gearbox בתהליך ייצור של 3 ננומטר, ואת Aquila M, רכיב coherent-lite בתחום O-band עם MACsec מובנה לאבטחת התעבורה.

מארוול מנסה לבסס כאן רצף טכנולוגי: ב-2023 הציגה את Nova, וב-2024 את פלטפורמת Ara. כעת היא מבקשת להראות שהיא אינה מסתפקת בהדגמות מוקדמות אלא בונה היצע רחב יותר לקראת פריסות מסחריות. עם זאת, מרבית הנתונים שנמסרו בהכרזה נשענים על הצהרות החברה, ולא פורסמו בשלב זה נתונים השוואתיים מלאים שיאפשרו להעריך את היתרון המעשי של כל רכיב מול מתחרים.

מעבר לשבבים האופטיים עצמם, מארוול מדגישה שהיא מציעה מכלול רחב של רכיבי קישוריות, כולל DSPs, רכיבי SerDes, מתגים, רכיבי interconnect, דרייברים, מגברי TIA ופלטפורמת הטלמטריה RELIANT. מבחינתה, זהו ניסיון למצב את עצמה כספקית תשתית מקצה לקצה עבור מרכזי נתונים של AI, ולא רק כיצרנית של רכיב נקודתי.

בתערוכת OFC 2026 הציגה החברה גם טכנולוגיות נוספות, ובהן IP לקישוריות Die-to-Die ב-3 ננומטר, רכיבי PCIe 8.0 SerDes בקצב 256 GT/s, פתרונות CXL להרחבת זיכרון ומשאבי מחשוב, וכן יכולות טלמטריה לניתוח ביצועי הקישוריות בזמן אמת. חלק מההדגמות מוצגות ישירות על ידי מארוול וחלקן באמצעות שותפות.

לצד זאת הודיעה החברה על שיתוף פעולה עם Mojo Vision בתחום הקישוריות האופטית מבוססת Micro-LED. לפי ההודעה, מארוול הייתה גם המשקיעה המובילה בסבב גיוס של Mojo Vision ב-2025. המטרה היא לפתח קישורים אופטיים קצרי טווח למרכזי נתונים, שישלבו את היכולות החשמליות של מארוול עם פלטפורמת ה-Micro-LED של Mojo.

החזון הטכנולוגי כאן הוא להעביר נפחי נתונים גבוהים מאוד בצפיפות רבה יותר, עם פחות אנרגיה ופחות השהיה. עם זאת, מדובר עדיין בכיוון מתפתח ולא בפתרון שכבר הוכח בפריסה רחבה בשוק. לכן, בשלב זה ההודעה חשובה בעיקר כאינדיקציה לכיוון שבו מארוול מבקשת להתקדם: מעבר מהרחבת קצב הקישוריות הקיים לנסות ולהשפיע גם על הדור הבא של האופטיקה בתוך מרכזי הנתונים.

בסופו של דבר, ההכרזה של מארוול משקפת את המגמה הרחבה בשוק: תשתיות AI דוחפות את יצרניות השבבים והקישוריות לחפש פתרונות עם יותר רוחב פס, פחות צריכת חשמל ויכולת עבודה אמינה יותר בצפיפויות גבוהות. השאלה המרכזית תהיה לא אם הטכנולוגיות הללו מרשימות על הנייר, אלא עד כמה הן יבשילו בזמן, ייוצרו בהיקף מתאים ויעמדו בדרישות העלות והאמינות של מפעילי מרכזי הנתונים הגדולים.

הפוסט מארוול מציגה רכיבי קישוריות חדשים ל-1.6T ומרחיבה את פעילותה באופטיקה למרכזי נתונים של AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת מארוול (Marvell Technology), מובילה עולמית בפתרונות שבבים לתשתיות דאטה, הציגה הדגמה חיה של טכנולוגיית PCIe 8.0 SerDes בתערוכת DesignCon 2026 שהתקיימה בשבוע שעבר בקליפורניה. ההדגמה הציגה פעולה בקצב של 256 גיגה-העברות לשנייה (GT/s), במטרה לתת מענה לצורך הגובר ברוחב פס מסיבי במרכזי נתונים המעבדים עומסי בינה מלאכותית (AI).

תקן ה-PCIe מחבר בין הרכיבים הקריטיים: המעבד (CPU), המאיצים הגרפיים (GPUs), כרטיסי הרשת והאחסון. ככל שמודלי ה-AI הופכים למורכבים יותר, הקישוריות הופכת לצוואר בקבוק פוטנציאלי.

תקן PCIe 8.0, שצפוי להיות מושק באופן רשמי ב-2028, נועד להכפיל את רוחב הפס של תקן PCIe 7.0 ולהגיע לביצועים של עד 1 טרה-בייט לשנייה של תעבורה דו-כיוונית. ההדגמה של מארוול,  בשיתוף פעולה עם TE Connectivity, מאפשרת לענקיות הענן (Hyperscalers) להתחיל בתכנון האסטרטגי של הארכיטקטורה שלהם כבר עכשיו, כדי לנצל את יתרונות התקן ברגע שיושק.

לצד המהירות, הפתרונות של מארוול, הכוללים את רכיבי ה-Alaska P PCIe 6.0 retimer וטכנולוגיות SerDes לדורות הבאים, מתמקדים בשלושה פרמטרים בעלי משמעות רבה לתעשייה: שיהוי (Latency) מינימלי, המשפיע על תגובתיות של יישומי AI בזמן אמת, יעילות אנרגטית, באמצעות הפחתת צריכת החשמל של מערכות הקישוריות, אמינות גבוהה המתבטאת בשיעור שגיאות (BER) נמוך במיוחד בהעברת נתונים על גבי נחושת וערוצים אופטיים.

"מארוול ממשיכה להוביל את תחום טכנולוגיות הקישוריות הקריטיות המשרתות את עומסי ה-AI התובעניים ביותר," אמר שי וואנג, סגן נשיא בכיר ומנהל חטיבת הקישוריות במארוול. "אנו מאפשרים להייפרסקיילרים ומפעילי דאטה סנטרים לענן, למטב את הארכטקטורה, הביצועים וההתרחבות שלהם, ומספקים להם את התמיכה הנדרשת כדי להיערך ליתרונות של תקן PCIe 8.0".

הפוסט מארוול מציגה את הדור הבא של הקישוריות: הדגמה ראשונה ל-PCIe 8.0 עבור עיבוד AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Marvell, מובילה גלובלית בפתרונות מוליכים למחצה לתשתיות נתונים, הודיעה על חתימת הסכם סופי לרכישת חברת הסטארט-אפ Celestial AI, חלוצה בתחום הפוטוניקה האופטית. העסקה, המוערכת בכ-3.25 מיליארד דולר, מתוכם מיליארד דולר במזומן וכ-2.27 מיליון מניות של מארוול תאיץ את שילוב הקישוריות האופטית בתוך ובין רכיבים של מארוול ולקוחותיה עבור מרכזי נתונים מונעי בינה מלאכותית (AI) וענן, המהווים את חוד החנית של מהפכת המחשוב העולמית.

הרכישה תציב את מארוול בחזית המעבר המכריע מחיבורים חשמליים (נחושת) לחיבורים אופטיים מלאים (פוטוניקה) בתוך מרכזי הנתונים, בתוך ארונות מעבדי ה-GPU/XPU, ואפילו בתוך שבבי העיבוד עצמם. טכנולוגיית הליבה של Celestial AI, המכונה Photonic Fabric, מציעה פלטפורמה שתוכננה במיוחד עבור קישוריות אופטית לרשת ה-Scale-Up, שנחשבת כמפתח לארכיטקטורות ה-AI מהדור הבא בקצבים גבוהים.

מערכות בינה מלאכותית מואצות, דוגמת אשכולות ענק של מעבדים גרפיים (XPUs) המשמשים לאימון מודלי שפה גדולים (LLMs), אינן מוגבלות עוד לארון שרתי XPU יחיד. הן מתפתחות לתצורות מרובות-ארונות המשתרעות על פני מרחב גדול ומחברות מאות XPUs, הדורשים רמת תקשורת חסרת תקדים.

כדי שאשכולות אלו יעבדו כיחידה אחת יעילה, הם זקוקים לקישוריות (Fabric) משולבת בעלת שלושה מאפיינים קריטיים: רוחב פס עצום, שיהוי (Latency) נמוך במיוחד, וכן יכולת הרחבה (Scale-up) מכל XPU לכל XPU אחר באופן ישיר. ארכיטקטורה זו מאפשרת לכל מעבד לגשת ישירות לזיכרון של כל מעבד אחר במערכת שזו דרישה חיונית לביצועי AI בקנה מידה רחב.

חיבורי הנחושת המסורתיים אינם מסוגלים לעמוד עוד בדרישות ההולכות וגדלות של הספק, רוחב פס וטווח של מערכי AI רב-ארוניים. ככל שהמהירות עולה והמרחק גדל, הנחושת סובלת מצריכת חשמל גבוהה ומאובדן אותות משמעותיים.

כאן נכנסת פלטפורמת ה-Photonic Fabric של חברת Celestial AI, אשר מחליפה את חיבורי הנחושת המסורתיים באור (פוטוניקה). טכנולוגיה זו מציעה יתרון דרמטי, המאפשר בניית "כבישים מהירים" להעברת נתונים שמציעים יעילות אנרגטית כפולה: צריכה של רק חצי מההספק של נחושת וגם קצב העברה עצום. לדוגמה, שבב הדור הראשון של Photonic Fabric מסוגל להעביר נתונים בקצב של 16 טרה-ביט לשנייה, מהירות הגבוהה פי עשרה מהמקובל כיום, ובכך מבטיחה שכל המעבדים במערכת יוכלו לתקשר זה עם זה במהירות שיא ובהשהיה כמעט מיידית.

נקודת המפנה המשמעותית ביותר היא המעבר לקישוריות אופטית בתוך האריזה (In-Package) של המעבד, ולא רק בין ארונות השרתים.

טכנולוגיית Photonic Fabric של Celestial AI מאפשרת אינטגרציה באריזה אחת (Co-packaged) של הפוטוניקה עם מעבדי XPU ומתגים רבי-עוצמה באריזה תלת-ממדית. יכולת זו נובעת מהיציבות התרמית המצוינת של הפלטפורמה, המאפשרת לה לפעול באופן אמין בסביבות החום הקיצוניות הנוצרות על ידי מעבדי XPU רבי-קילוואט.

בנוסף הקישור האופטי נעשה ישירות לתוך ה-XPU, במקום מקצה השבב. גישה זו לא רק יוצרת פתרון קומפקטי ומשולב יותר, אלא גם משחררת מיקום קריטי בקצה השבב ("Beachfront") שניתן להקצות מחדש כדי להגדיל משמעותית את כמות זיכרון ה-HBM (High Bandwidth Memory) בחבילת ה-XPU, ובכך לשפר דרמטית את ביצועי עיבוד ה-AI.

כמו כן, פלטפורמת ה-Photonic Fabric אינה מוגבלת רק לחיבורי המעבדים הנוכחיים. הטכנולוגיה פותחת דלתות למהפכות עתידיות בדרך שבה המחשבים חושבים ומעבדים נתונים: ראשית, היא תאפשר "זיכרון אחוד" (Pooled Memory), שיטה שבה כל המעבדים יכולים לגשת למאגר זיכרון משותף ועצום מרחוק ביעילות חסרת תקדים. שנית, הטכנולוגיה תוכל להחליף את החיבורים החשמליים הצפופים שבין חלקי השבב השונים (Die-to-Die), מה שיוביל לצפיפות וביצועים גבוהים בהרבה בתוך שבבי המחשב עצמם.

רכישה זו תמצב את מארוול כמובילה בשוק החדש והצומח של החיבורים האופטיים לשבבים, שוק שהחברה צופה כי יהפוך למרכזי. מארוול בונה על הצלחת הרכישה וצופה כי חברת Celestial AI תתחיל לתרום להכנסותיה באופן משמעותי החל ממחצית שנת 2028. התחזית היא לצמיחה מהירה במיוחד: החברה מעריכה כי עד סוף 2028 ההכנסות השנתיות מפעילות זו יגיעו לקצב של 500 מיליון דולר, וכי קצב זה יוכפל למיליארד דולר עד סוף שנת 2029. חשוב לציין כי בנוסף לסכום הרכישה הראשוני, קיימת תמורה נוספת פוטנציאלית של עד 2.25 מיליארד דולר במניות, שתשולם אם Celestial AI תעמוד ביעדי ההכנסות השאפתניים הללו. העסקה צפויה להיסגר רשמית ברבעון הראשון של 2026, לאחר קבלת כל האישורים הנדרשים.

מאט מרפי, יו"ר ומנכ"ל מארוול, הדגיש את חשיבות העסקה: "רכישת Celestial AI היא גיים צ'יינג'ר בהתפתחות של מארוול ומרחיבה את היכולות שלנו בקישוריות AI, ומציבה אותנו בחזית תשתיות הבינה המלאכותית. יכולות אלו מאפשרות לנו גישה לשוק רחב יותר באופן שמאיץ את ההתקדמות שלנו על פי מפת הדרכים של החברה במטרה לספק את פלטפורמת הקישוריות השלמה ביותר בתעשייה ללקוחות AI וענן."

סנדיפ בהארטי, נשיא קבוצת מרכזי הנתונים של מארוול, הוסיף: "על ידי שילוב הטכנולוגיה בקו מתגי התקשורת ל-Scale-Up שלנו, הכולל את פרוטוקול UALink הייעודי, עם החיבור האופטי פורץ הדרך של Celestial AI, נאפשר ללקוחות לבנות מערכות בינה מלאכותית שמתרחבות מעבר למגבלות הנחושת ומגדירות מחדש את האפשרי בארכיטקטורת מרכזי נתונים."

דייב בראון, סגן נשיא לשירותי חישוב ולמידת מכונה ב-AWS הביע תמיכה במהלך: "אנו מאמינים שלחיבורים אופטיים יהיה תפקיד חשוב בעתיד תשתיות הבינה המלאכותית. Celestial AI עשתה התקדמות מרשימה, ואנו מצפים שהשילוב שלהם עם חברת מוליכים למחצה גדולה כמו Marvell יסייע להאיץ עוד יותר את החדשנות האופטית להרחבת היקף פריסת AI מהדור הבא."

דיוויד לזובסקי, מייסד-שותף ומנכ"ל Celestial AI, סיכם: "מארוול היא הבית האידיאלי ל-Photonic Fabric שלנו, עם קנה המידה, קשרי הלקוחות והמומחיות בקישוריות הדרושים כדי להוביל את הפלטפורמה הזו לייצור המוני. יחד עם אסטרטגיית מתגי התקשורת של מארוול, אנו נרגשים להאיץ את המעבר לחיבור אופטי בקנה מידה רחב ולהרחיב את מה שתשתית הבינה המלאכותית מהדור הבא יכולה להשיג."

הפוסט מארוול תרכוש את Celestial AI תמורת 3.25 מיליארד דולר בכדי לקדם את מהפכת הקישוריות האופטית במרכזי הנתונים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת מרוול (Marvell), ספקית שבבים לתשתיות תקשורת ונתונים, הודיעה על הרחבת סל מוצרי הקישוריות שלה עם רכיבי אקולייזר ליניארי לכבלי נחושת פעילים (ACC) המיועדים לחיבורים בתוך ארונות שרתים במרכזי נתונים.

רקע: עומסי AI וצוואר בקבוק בכבלי נחושת

עליית עומסי העבודה של בינה מלאכותית ומחשוב עתיר ביצועים (HPC) מגדילה את הדרישה לרוחב פס בתוך מרכזי נתונים, ובעיקר בין כרטיסים ורכיבים בתוך אותו ארון.

כבלי נחושת ישירים (DAC) עדיין נפוצים בתוך ארונות, בגלל העלות הנמוכה והפשטות התפעולית, אך ככל שהמהירויות עולות – ל־800 גיגה־ביט לשנייה ויותר – והכבלים נדרשים להיות דקים יותר כדי לשפר זרימת אוויר וקירור, איכות האות והטווח של DAC פסיבי מוגבלים.

מה עושה האקולייזר הליניארי?

הפתרון שמארוול מציגה מבוסס על רכיב אנלוגי קטן המשולב בכבל הנחושת עצמו.
הרכיב מתפקד כאקולייזר – הוא מפצה על עיוותים ואיבודי אות לאורך הכבל ומשפר את איכות האות החשמלי. כך ניתן:

• להאריך את טווח הכבל ביחס ל-DAC פסיבי באותו עובי כבל;
• לשמור על צריכת חשמל נמוכה יותר בהשוואה לפתרונות דיגיטליים אקטיביים;
• להוסיף השהיה (Latency) זניחה ביחס לזמן מעבר האות.

לפי מרוול, הרכיבים החדשים תומכים בקצבי תקשורת של 800 גיגה־ביט לשנייה ו־1.6 טרה־ביט לשנייה, ומתוכננים לעבוד עם אותות PAM4 – טכנולוגיית המודולציה המקובלת בקישורי הדור החדש.

מיקום הפתרון ביחס לחלופות

מארוול ממקמת את האקולייזרים הליניאריים כחלק ממערך פתרונות קישוריות הכולל:

• ACC – כבלי נחושת פעילים עם רכיב אנלוגי (כמו במוצר החדש);
• AEC – כבלים חשמליים פעילים עם רכיב דיגיטלי לעיבוד האות;
• AOC – כבלים אופטיים פעילים לטווחים ארוכים יותר.

החברה מציגה את ה-ACC כפתרון ביניים: שיפור משמעותי על DAC פסיבי, במחיר וצריכת חשמל נמוכים מפתרונות דיגיטליים או אופטיים – במיוחד לחיבורים קצרים־בינוניים בתוך הארון.

שי וואנג, סגן נשיא בכיר ומנכ"ל יחידת הקישוריות במארוול, אמר כי החברה מבקשת לאפשר ללקוחות לבחור את סוג הקישוריות המתאים לכל שימוש – נחושת אקטיבית, כבלים חשמליים פעילים או אופטיקה – בהתאם לשיקולי ביצועים, עלות וצריכת אנרגיה במרכזי הנתונים.

הפוסט מארוול מציגה אקולייזרי נחושת אקטיביים לחיבורים מהירים בתוך ארונות שרתים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

העסקה, שנסגרה לאחר קבלת כל האישורים הרגולטוריים, מחזקת את מובילות אינפיניאון בכלי-רכב מוכווני-תוכנה (SDV) ומרחיבה את היצע הפתרונות לעומק רשת הרכב20 באוגוסט 2025 — אינפיניאון (Infineon Technologies) השלימה את רכישת חטיבת ה-Automotive Ethernet של מארוול (Marvell) בעסקת מזומן כוללת של 2.5 מיליארד דולר. ההסכם הוכרז באפריל 2025 ונסגר לאחר קבלת כל האישורים הרגולטוריים, כך הודיעו החברות.

לפי אינפיניאון, שילוב פורטפוליו ה-Automotive Ethernet של מרוול—PHY‎, מתגים וגשרים—יחזק את מומחיות החברה במערכות לרכב מוכוון-תוכנה, ויאפשר לה להציע ללקוחות מערך פתרונות מקיף יותר. הפתרונות תומכים בקצבים של 100 מגה-ביט ועד 10 ג׳יגה-ביט לשנייה, עם רכיבי אבטחה ובטיחות מובנים לדורות הנוכחיים והבאים של ארכיטקטורות הרכב.

מבחינה עסקית, ליחידה נצבר צבר זכיות תכנון (design-wins) בהיקף מוערך של כ-4 מיליארד דולר עד 2030; הכנסות 2025 צפויות לנוע בין 225–250 מיליון דולר בשיעור רווח גולמי של כ-60%. מימון העסקה נעשה משילוב של מזומנים קיימים וחוב חדש, בגיבוי מימוני מבנקים.

אינפיניאון הקימה בקבוצת הרכב שלה קו עסקי ייעודי בשם Ethernet Solutions לריכוז כלל היכולות בתחום, וציינה כי העסקה תחזק גם את נוכחותה בארה״ב—לרבות פעילות מחקר ופיתוח.

במרוול בירכו על המהלך. היו״ר והמנכ״ל מאט מרפי אמר כי אינפיניאון היא “החברה הנכונה לקחת את הפעילות לשלב הבא” בזכות היקף, רוחב פורטפוליו והגעה ללקוחות.

הפוסט אינפיניאון השלימה את רכישת חטיבת ה-Automotive Ethernet של מארוול ב־2.5 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.