מארוול ישראל השלימה תוכנית פנימית רחבת היקף שבחנה כיצד ניתן לשלב כלי בינה מלאכותית בתהליך פיתוח שבבים – מתחילת התכנון ועד לשלבי האימות וההשלמה.

במסגרת האתגר, שנקרא Chip-in-a-Click, השתתפו כ־170 מהנדסים ומהנדסות מ־22 צוותים במשך תשעה חודשים. לדברי החברה, המטרה לא הייתה רק לבנות כלי AI נקודתי, אלא לבדוק באילו שלבים בתהליך פיתוח שבבים יכולה הבינה המלאכותית לספק ערך ממשי מבלי לפגוע בדרישות הדיוק והאמינות של התעשייה.

ארבעה מהצוותים הגיעו לשלב הגמר והציגו את הכלים שפיתחו בפני פאנל שכלל בכירים מתעשיית הטכנולוגיה ומקרנות הון סיכון.

האתגר נערך על רקע החדירה המהירה של כלי AI לעולם פיתוח התוכנה, בעוד שבתכנון שבבים קצב האימוץ איטי יותר בשל הדרישות המחמירות לאימות, דיוק וחזרתיות. טעות שמודל תוכנה יכול לעיתים לתקן לאחר ההשקה עלולה להיות יקרה בהרבה כאשר היא מתגלה לאחר ייצור שבב.

לדברי ערן חרותי, מנכ"ל מארוול ישראל, כלי AI המיועדים לפיתוח שבבים חייבים לעמוד ברמות גבוהות במיוחד של דיוק ואמינות. לדבריו, האתגר נועד לבחון היכן ניתן לשלב את הכלים בצורה מעשית בתהליכי העבודה של מהנדסי החברה.

התוכנית הוצגה במסגרת אירוע CONNECT של מארוול ישראל. לדברי החברה, האירוע נולד בישראל ובהמשך אומץ גם באתרי פיתוח נוספים של מארוול ברחבי העולם.

המהלך משקף מגמה רחבה יותר בתעשיית השבבים: חברות EDA ויצרניות שבבים מנסות להשתמש בבינה מלאכותית כדי לקצר זמני תכנון, לאתר שגיאות מוקדם יותר ולבצע אופטימיזציה של חלקים בתהליך הפיתוח – אך עדיין תחת מערכות אימות קשיחות בהרבה מאלה המקובלות בפיתוח תוכנה רגיל.

תגיות:

הפוסט מארוול ישראל בוחנת כיצד AI יכול לקצר את תהליך פיתוח השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ברודקום העלתה את תחזית ההכנסות שלה ממוליכים למחצה לבינה מלאכותית לכ־115 מיליארד דולר בשנת הכספים 2027, וצופה כי הסכום יוכפל לכ־230 מיליארד דולר בשנת הכספים 2028. התחזית החריגה בהיקפה מספקת עדות נוספת לכך שההשקעות בתשתיות AI אינן מתמקדות עוד רק במאיצים של אנבידיה, אלא מתרחבות גם לשבבים מותאמים ולמערכות התקשורת המחברות ביניהם.

התחזית הרב־שנתית נמסרה לאחר שברודקום פרסמה תוצאות שיא לרבעון השלישי של שנת הכספים 2026. הכנסות החברה ממוליכים למחצה ל־AI הגיעו ברבעון ל־16.7 מיליארד דולר — זינוק של 221% לעומת התקופה המקבילה ועלייה של 54% מהרבעון הקודם. ברבעון הרביעי צופה החברה שהכנסות אלה יגדלו ל־21.7 מיליארד דולר, עלייה של 236% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

מנוע הצמיחה המרכזי של ברודקום

הכנסות ברודקום הכוללות הסתכמו ברבעון ב־29.6 מיליארד דולר, עלייה של 86% לעומת השנה שעברה. ההכנסות מחטיבת פתרונות המוליכים למחצה הגיעו ל־20.8 מיליארד דולר והיוו כ־70% מהכנסות החברה. הרווח התפעולי המתואם הסתכם ב־20.1 מיליארד דולר ותזרים המזומנים החופשי הגיע לשיא של 13.7 מיליארד דולר.

״הביקוש למאיצי ה־AI המותאמים שלנו ולפתרונות הרשת מוסיף להיות חזק מאוד״, אמר נשיא ומנכ״ל ברודקום הוק טאן. לדבריו, המומנטום צפוי להימשך גם ברבעון הרביעי.

עיקר הפעילות של ברודקום בתחום אינו מבוסס על מכירת מעבד כללי הנושא את שמה. החברה מסייעת לענקיות הענן לתכנן מאיצים ייעודיים, המכונים לעיתים XPU או ASIC, ומספקת במקביל שבבי מיתוג, קישוריות ורכיבים נוספים הדרושים להפעלת אשכולות מחשוב גדולים. המודל מאפשר ללקוחות כמו גוגל, מטא ו־OpenAI להתאים את החומרה לעומסי העבודה שלהן ולהקטין את התלות ב־GPU של אנבידיה, אף כי מערכות רבות ימשיכו להשתמש בשני סוגי המאיצים במקביל.

באפריל דיווח CHIPORTAL כי ברודקום הרחיבה את שיתוף הפעולה עם גוגל ואנתרופיק, לרבות פיתוח דורות עתידיים של מעבדי TPU ואספקת רכיבי רשת עד 2031. התוצאות הנוכחיות מראות שההסכמים הללו כבר מתורגמים לקצב צמיחה מהיר, ולא רק לצבר הזמנות עתידי.

הזמנות של יותר מ־30 מיליארד דולר ברבעון

לפי דיווח רויטרס על שיחת המשקיעים, ההזמנות לשבבי ה־AI של ברודקום עברו ברבעון האחרון את רף 30 מיליארד הדולר. טאן אמר כי החברה הבטיחה את קיבולת הייצור והרכיבים הנדרשים כדי לתמוך בתחזית ל־2027, וכי יש לה ראות לפריסות נוספות עד 2028.

התחזית נשענת על הקמה של תשתיות מחשוב בהיקפי חשמל עצומים. ברודקום הצביעה על יותר מ־10 ג׳יגה־ואט עבור אנתרופיק, יותר מ־5 ג׳יגה־ואט עבור OpenAI וכ־3 ג׳יגה־ואט עבור מטא. המספרים אינם מייצגים רק צריכת חשמל: הם משקפים את היקף מרכזי הנתונים, המאיצים, מערכות הרשת והזיכרונות שיידרשו כדי להפעיל את הדור הבא של מודלי הבינה המלאכותית.

הצמיחה אינה מבטלת את התחרות

למרות התוצאות, מניית ברודקום ירדה במסחר המאוחר. אחת הסיבות היא שתחזית ההכנסות הכוללת לרבעון הרביעי — כ־34.8 מיליארד דולר — הייתה מעט נמוכה מהתחזית הממוצעת של האנליסטים. המשקיעים בוחנים גם אם חברות ה־AI יצליחו להפיק הכנסות שיצדיקו את ההתחייבויות העצומות למרכזי נתונים.

במקביל גוברת התחרות בשוק השבבים המותאמים. באוגוסט דווח כי מארוול העמיקה את השותפות עם גוגל לפיתוח שבבי AI, מה שעורר חשש לפגיעה בחלקה של ברודקום בפרויקטים עתידיים. גם אנבידיה, AMD וספקיות נוספות מרחיבות את פעילותן במאיצים, ברשתות ובסיליקון מותאם.

ובכל זאת, התחזית של ברודקום מצביעה על שינוי מבני בשוק. אם החברה אכן תגיע להכנסות של 230 מיליארד דולר ממוליכים למחצה ל־AI בשנת 2028, שוק מאיצי הבינה המלאכותית לא יהיה עוד תחרות סביב מוצר אחד או ספק אחד. הוא יהפוך למערכת רחבה של שבבים מותאמים, רשתות מהירות, זיכרונות ואריזות מתקדמות — שבה ברודקום מבקשת להיות אחת הספקיות המרכזיות.

הפוסט ברודקום צופה הכנסות של 230 מיליארד דולר משבבי AI ב־2028 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

גוגל ומארוול (Marvell Technology) הרחיבו את שיתוף הפעולה ביניהן לפיתוח שורה של שבבים מותאמים עבור תשתיות הבינה המלאכותית של גוגל. מהדיווח שהגישה מארוול לרשות ניירות הערך האמריקנית עולה כי השותפות משתרעת על תוכניות שבבים המקושרות לסביבת מאיצי ה־TPU של גוגל.

המוצרים המתוכננים כוללים מאיצים מותאמים לשלב ההסקה של מודלי AI, בקרי אחסון, בקרי ממשקי רשת, בקרי ממשקי זיכרון ורכיבי Near-Memory Computing – שבבים המבצעים חלק מפעולות החישוב בסמוך לזיכרון כדי לצמצם את תנועת הנתונים ואת צריכת האנרגיה.

ההסכם המסחרי נחתם ב־29 ביולי 2026, אך פרטיו נחשפו רק ב־19 באוגוסט במסגרת דיווח של מארוול. כחלק מההתקשרות העניקה מארוול לגוגל אופציה לרכוש עד 58,970,907 מניות במחיר מימוש של 206.58 דולר למניה. אם תמומש האופציה במלואה, מחיר המימוש המצטבר עשוי להגיע לכ־12.18 מיליארד דולר.

עם זאת, אין מדובר בהקצאה מיידית של מלוא המניות. כ־1.36 מיליון מניות יבשילו בתשלומים רבעוניים במהלך השנה הראשונה. יתרת האופציות קשורה להיקף הרכישות של גוגל: מנה נוספת תבשיל עבור כל הכנסה של 500 מיליון דולר שתקבל מארוול ממוצרי השבבים המותאמים, החל מהרבעון השלישי של שנת הכספים 2027 ועד סוף שנת הכספים 2033.

מבנה ההסכם מעניק לגוגל תמריץ כלכלי להרחיב את הרכישות ממארוול, ובמקביל מעניק למארוול נראות ארוכת טווח בשוק השבבים המותאמים למרכזי נתונים. הוא גם מדגיש את המגמה שבה חברות הענן הגדולות מצמצמות את הסתמכותן על מאיצים כלליים ומפתחות מערכות המותאמות לעומסי העבודה שלהן.

מארוול מתחרה בתחום השבבים המותאמים מול ברודקום, שכבר עובדת עם גוגל על דורות שונים של מאיצי TPU, וכן מול ספקיות אחרות של קישוריות, אחסון ורכיבי תשתית למרכזי נתונים. בעקבות חשיפת ההסכם עלתה מניית מארוול בכמעט 10%, בעוד מניית ברודקום ירדה על רקע החשש מפגיעה אפשרית בחלקה בפרויקטים עתידיים של גוגל.

הפוסט גוגל מעמיקה את השותפות עם מארוול לפיתוח מערך של שבבי AI מותאמים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת השבבים האמריקנית TYLsemi יצאה ממצב חשאי והודיעה על גיוס של 43 מיליון דולר בסבב מוקדם, שנועד לממן פיתוח פלטפורמה המבוססת על Chiplets עבור שבבי בינה מלאכותית מותאמים אישית. בסבב השתתפה קרן ההון־סיכון הישראלית Viola Ventures, לצד הקרן המובילה Matter Venture Partners,‏ GHOVC, חברת Egis Technology ומשקיעים אסטרטגיים מתעשיות השבבים ותשתיות ה־AI.

החברות לא מסרו כיצד התחלקה ההשקעה בין המשתתפים או מהו הסכום שהשקיעה ויולה. TYLsemi, שמרכזה בסן חוזה ופועלת גם בבנגלור שבהודו, הוקמה ב־2026 בידי מוהיט גופטה וסוניל בהרדוואג'. השניים מילאו בעבר תפקידים בכירים ב־Alphawave Semi, שנרכשה בידי קוואלקום, וכן ב־SiFive,‏ Cadence,‏ Rambus וחברות שבבים נוספות.

ההשקעה נעשתה מטעם ויולה בהובלת צביקה אורון, שותף מנהל ב־Viola Ventures, האחראי להשקעות בתחומי השבבים, תשתיות AI, סייבר ויישומי בינה מלאכותית. Viola Ventures היא זרוע ההשקעות בחברות צעירות של קבוצת ויולה הישראלית, המנהלת לפי אתר הקבוצה נכסים בהיקף של יותר מ־7 מיליארד דולר.

אורון אמר כי TYLsemi מפתחת פלטפורמת Chiplets היכולה לשרת הן חברות ענן גדולות והן חברות AI צעירות. לדבריו, הפלטפורמה עשויה להפוך את פיתוחם של שבבים מותאמים אישית מתהליך הזמין בעיקר לחברות הגדולות ביותר לתשתית שנגישה לקבוצה רחבה יותר של מפתחים.

פירוק השבב לאבני בניין

Chiplet הוא רכיב סיליקון קטן המבצע תפקיד מוגדר, ומשולב במארז אחד עם רכיבים נוספים. במקום לתכנן ולייצר שבב גדול ומונוליתי הכולל את כל יכולות העיבוד, הזיכרון והתקשורת, ניתן להרכיב מערכת מכמה רכיבים, שלעתים אף מיוצרים בטכנולוגיות תהליך שונות.

המעבר הזה צובר תאוצה בתעשיית ה־AI, שבה גודלם ומורכבותם של השבבים מתקרבים למגבלות הייצור. חלוקת המערכת ל־Chiplets יכולה לשפר את תפוקת הייצור, לאפשר שימוש חוזר ברכיבים קיימים ולשלב במארז אחד יחידות שיוצרו בתהליכים המתאימים לכל אחת מהן.

עם זאת, הפיצול יוצר אתגר אחר: יש צורך להעביר כמויות גדולות של נתונים בין הרכיבים, לספק להם חשמל ביעילות ולשלב אותם במארז מתקדם. TYLsemi מבקשת לספק את שכבות התשתית האלה באמצעות רכיבים מוכנים המבוססים על תקנים פתוחים, ובראשם תקן הקישור UCIe.

החברה הציגה ארבע משפחות מוצרים מתוכננות:

• TYL.IO – רכיבי קישוריות התומכים בין היתר ב־PCIe וב־UALink, עם מפת דרכים לשילוב תקשורת אופטית במארז.
• TYL.Power – וסת מתח משולב המיועד לספק ולנהל את החשמל בתוך מארזי XPU.
• TYL.Mem – משפחת רכיבים מתוכננת לקישור בין המעבד לזיכרונות.
• TYL.Forge – שירות מקצה לקצה לפיתוח שבבים מותאמים, הכולל תכנון, קניין רוחני, אריזה, עבודה מול מפעלי הייצור והכנה לייצור המוני.

לפי החברה, דוגמאות ראשונות של רכיבי TYL.IO ו־TYL.Power צפויות להימסר ללקוחות מתאימים במהלך 2027, בשיתוף עם TSMC. בשלב זה לא נמסרו שמות הלקוחות, אולם החברה טענה כי היא כבר מקיימת התקשרויות עם לקוחות מדרג ראשון.

ניסיון לצמצם את התלות בספק יחיד

שוק השבבים המותאמים למרכזי נתונים נשלט כיום במידה רבה בידי חברות דוגמת ברודקום ומארוול, המספקות לענקיות הענן שילוב של קניין רוחני, תכנון שבבים ויכולות תקשורת מהירה. חלק מהטכנולוגיות שלהן קנייניות, ולכן הלקוח נדרש לעבוד עם אותו ספק לאורך חלק גדול מתהליך הפיתוח.

TYLsemi מציעה מודל המבוסס על תקנים פתוחים, שבו הלקוחות יוכלו לשלב את רכיביה עם מעבדים וטכנולוגיות של ספקים אחרים. המייסד והמנכ"ל מוהיט גופטה אמר ל־רויטרס כי סטנדרטיזציה עדיפה לדעתו על נעילה לספק יחיד, גם אם המודל הקנייני עשוי להעניק לספק יתרון בטווח הקצר.

החברה טוענת כי שימוש ברכיבים מוכנים עשוי להפחית בעד 50% את הזמן והעלות הדרושים לפיתוח שבב AI מותאם, משלב הארכיטקטורה ועד לייצור ההמוני. מדובר בשלב זה ביעד שמציגה החברה, והוא טרם הוכח באמצעות מוצרים שהגיעו לייצור מסחרי רחב.

האתגר המרכזי של TYLsemi יהיה להוכיח שרכיבים של ספקים שונים אכן יכולים להשתלב במארז אחד בלי לפגוע בביצועים, בצריכת החשמל או באמינות. הצלחתה תלויה גם בהתרחבות השימוש בתקני קישור פתוחים ובנכונותן של יצרניות שבבים וענקיות ענן להחליף פתרונות משולבים של ספק יחיד במערכת מודולרית.

הפוסט ויולה משקיעה ב־TYLsemi: גייסה 43 מיליון דולר לפיתוח Chiplets עבור שבבי AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טאואר סמיקונדקטור ומארוול הודיעו כי סיפקו ללקוחות מארוול ברחבי העולם יותר מחמישה מיליון מעגלים פוטוניים משולבים קוהרנטיים — Coherent Photonic Integrated Circuits, או PICs. השבבים מיוצרים באמצעות פלטפורמת פוטוניקת הסיליקון של טאואר, ומיועדים בעיקר למערכות תקשורת אופטיות המחברות בין מרכזי נתונים.

העלייה בהיקף האימון וההפעלה של מודלי בינה מלאכותית מגבירה את הצורך בהעברת כמויות גדולות של מידע בין שרתים, מאיצים ומרכזי נתונים מרוחקים. תקשורת אופטית מאפשרת להעביר מידע בקצב גבוה ובמרחקים גדולים יחסית, תוך צריכת אנרגיה נמוכה יותר בהשוואה לחיבורים חשמליים מסורתיים.

מקלטים ומשדרים אופטיים קוהרנטיים מורכבים יותר ממערכות המבוססות על גילוי ישיר של עוצמת האור. הם אינם מסתפקים במדידת המשרעת של האות, אלא משתמשים גם במידע על המופע והקיטוב של האור. כך ניתן לקודד יותר מידע בכל אות אופטי ולשפר את קצב ההעברה ואת טווח התקשורת, אך הדבר מחייב רמת דיוק גבוהה יותר בתכנון ובתהליך הייצור של השבבים.

לדברי ד"ר אד פרייסלר, סגן נשיא ומנהל חטיבת תדרי הרדיו בטאואר, הדרישות ממקמ"שים אופטיים ממשיכות להשתנות, ולכן גם פלטפורמות הפוטוניקה נדרשות להתפתח, במיוחד בתחום התקשורת האופטית הקוהרנטית.

במסגרת שיתוף הפעולה בין החברות פותחו יכולות ייצור עבור דורות מתקדמים יותר של רכיבים קוהרנטיים. אלה כוללות שילוב חומרים שאינם סיליקון, אינטגרציה תלת־ממדית של רכיבים אלקטרוניים ופוטוניים ושיטות אריזה אופטית מתקדמות.

אחת מהטכנולוגיות שבהן נעשה שימוש היא יצירת חריצים בצורת האות V, המאפשרים למקם ולחבר סיבים אופטיים אל השבב בדיוק גבוה. יכולת זו עשויה להקל על הרכבת הרכיבים ולהגדיל את התפוקה בייצור מערכות תקשורת אופטיות בהיקפים גדולים.

ד"ר ראדה נגרג'ן, סגן נשיא בכיר ומנהל הטכנולוגיות של תחום ההנדסה האופטית במארוול, אמר כי החברות מתכוונות להמשיך בפיתוח טכנולוגיות קוהרנטיות עבור ארכיטקטורות שבהן תשתיות מרכזי הנתונים מתרחבות מעבר למערכת או לארון שרתים יחיד. לדבריו, המטרה היא לספק חיבורים אופטיים יעילים ובעלי ביצועים גבוהים עבור עומסי העבודה הגדלים של יישומי בינה מלאכותית.

הפוסט טאואר ומארוול חצו את רף חמשת מיליון השבבים הפוטוניים הקוהרנטיים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מארוול (Marvell Technology) הכריזה בתערוכת Computex 2026 בטאייפי על Teralynx T100, מתג Ethernet חדש למרכזי נתונים, המציע קצב העברת נתונים של 102.4 טרה־ביט לשנייה. השבב מיועד בעיקר לרשתות תקשורת המשרתות מערכות בינה מלאכותית גדולות, שבהן אלפי ואף עשרות אלפי מאיצים פועלים במקביל.

ההכרזה משקפת את השינוי שעובר שוק התשתיות למרכזי נתונים. בעוד שבעבר עיקר תשומת הלב הופנתה למעבדים ולמאיצים עצמם, כיום הופכת רשת התקשורת הפנימית לאחד מצווארי הבקבוק המרכזיים במערכות AI גדולות. ככל שמספר המאיצים באשכול גדל, כך גובר הצורך בהעברת כמויות עצומות של נתונים במהירות ובאמינות.

לדברי מארוול, השבב החדש פועל בטכנולוגיית ייצור של 3 ננומטר ומספק צריכת חשמל נמוכה יחסית לקטגוריה שלו. החברה טוענת כי צריכת האנרגיה נמוכה בכ-25% לעומת פתרונות מתחרים, אם כי נתונים אלה טרם נבחנו באופן בלתי תלוי.

אחד המאפיינים המרכזיים של Teralynx T100 הוא תמיכה בעד 512 חיבורים (Ports) במתג יחיד. מספר גבוה של חיבורים מאפשר לבנות רשתות פשוטות יותר, עם פחות שכבות ציוד ביניים ופחות קישורים אופטיים. המשמעות היא צמצום בעלויות התשתית ובהשהיית התקשורת בין השרתים והמאיצים.

האתגר אינו רק טכנולוגי אלא גם אנרגטי. מרכזי נתונים המוקדשים לבינה מלאכותית צורכים כמויות חשמל הולכות וגדלות, וחלק ניכר מהאנרגיה מוקדש למערכות התקשורת עצמן. לפי נתוני מארוול, רכיבי הרשת עשויים להוות בין 15% ל-25% מצריכת החשמל הכוללת של שרתים מתקדמים.

השבב החדש נועד לתמוך הן בארכיטקטורות Scale-Out, שבהן מחברים מספר גדול של שרתים ומאיצים לאשכול רחב, והן בארכיטקטורות Scale-Up, שבהן נדרש חיבור צפוף ומהיר במיוחד בין מאיצים בתוך מערכת אחת. לצורך כך הוא תומך בתקנים וביוזמות חדשות בתחום רשתות ה-Ethernet למערכות AI.

מרכז הפיתוח של מארוול בישראל היה מעורב בפיתוח הרכיב. לפי החברה, מאות מהנדסים בישראל השתתפו בשלבי הארכיטקטורה, התכנון הפיזי, הבדיקות וההכנה לייצור.

הצגת Teralynx T100 מצטרפת למגמה רחבה יותר בתעשיית השבבים, שבה ספקיות התשתית מנסות להתחרות לא רק על ביצועי העיבוד אלא גם על יעילות התקשורת בין המאיצים. עם העלייה בגודל מודלי הבינה המלאכותית ובדרישות ההסקה והאימון, יכולת הרשת הופכת לגורם קריטי כמעט כמו כוח החישוב עצמו.

שבב Teralynx T100 צפוי להימסר ללקוחות ראשונים לצורכי הערכה במהלך הרבעון הנוכחי.

הפוסט מארוול חושפת מתג חדש למרכזי נתוני AI במהירות 102.4 טרה־ביט לשנייה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מארוול טכנולוגיות דיווחה על הכנסות שיא של 2.418 מיליארד דולר ברבעון הראשון של שנת הכספים 2027. מדובר בעלייה של 28% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ושל 9% לעומת הרבעון הקודם. התוצאות ממחישות את השינוי שמתרחש בשוק השבבים סביב בינה מלאכותית: הצמיחה אינה מתרכזת רק במאיצים ובמעבדים הגרפיים, אלא גם בשכבות התשתית שמאפשרות למרכזי הנתונים להעביר, לנתב ולעבד כמויות מידע גדלות בקצבים גבוהים יותר.

ברמת הרווחיות, מארוול דיווחה על רווח נקי GAAP של 34.5 מיליון דולר, או 0.04 דולר למניה בדילול מלא. במונחי Non-GAAP דיווחה החברה על רווח נקי של 718 מיליון דולר, או 0.80 דולר למניה בדילול מלא. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הגיע ל־638.8 מיליון דולר, שיא רבעוני עבור החברה.

הנתון המרכזי בדוחות הוא המשך ההתרחבות של עסקי הדאטה סנטר. הכנסות התחום הגיעו לכ־1.833 מיליארד דולר, עלייה של 27% לעומת השנה שעברה ושל 11% לעומת הרבעון הקודם. תחום זה היווה ברבעון כ־76% מהכנסות החברה. לפי מארוול, הביקוש מונע על ידי הצורך בקישוריות מהירה יותר בין שרתים, מאיצים, זיכרון ורשתות, לצד פתרונות אופטיים ומתגי Ethernet לדאטה סנטרים גדולים.

לא רק מאיצי AI

הדוחות של מארוול מצטרפים למגמה רחבה יותר בתעשייה: ככל שמודלי AI ומרכזי הנתונים שמריצים אותם גדלים, נוצר צוואר בקבוק סביב תנועת הנתונים עצמה. מערכות AI גדולות דורשות חיבור מהיר בין אלפי ולעיתים עשרות אלפי רכיבי חישוב. לכן, לצד הביקוש למאיצי AI, עולה גם הביקוש לרכיבי אופטיקה, מיתוג, Ethernet, DCI ופתרונות מותאמים אישית.

מאט מרפי, יו"ר ומנכ"ל מארוול, אמר כי החברה רשמה ברבעון הכנסות שיא של 2.418 מיליארד דולר, וצופה הכנסות של כ־2.7 מיליארד דולר ברבעון השני. לדבריו, החברה רואה הזמנות חריגות הקשורות ל־AI, ולכן מעלה את תחזית ההכנסות לשנות הכספים 2027 ו־2028.

בין התחומים שמארוול מציינת כמנועי צמיחה נמצאים אופטיקה בקצבי 800G ו־1.6T לתשתיות Scale-out, מתגי Ethernet בקצב 51.2T, פתרונות אופטיים ל־Scale-up, מודולי קישוריות בין מרכזי נתונים, וכן פתרונות Custom XPU ו־XPU-attach.

רכישות לחיזוק פלטפורמת ה־AI

במהלך הרבעון השלימה מארוול את רכישת Celestial AI ואת רכישת XConn Technologies. שתי הרכישות משתלבות באסטרטגיה של החברה להרחיב את יכולותיה סביב קישוריות מתקדמת ותשתיות AI. בנוסף, החברה הודיעה לאחרונה על רכישת Polariton Technologies, שנועדה לחזק את פעילותה בתחום האופטיקה המתקדמת.

מארוול גם הודיעה על שיתוף פעולה אסטרטגי עם אנבידיה בתחומי אופטיקה, NVLink Fusion ו־AI-RAN. שיתוף הפעולה מציב אותה באחד האזורים הצומחים של שוק הדאטה סנטרים: החיבור בין תשתיות חישוב, תקשורת מהירה ורשתות מבוססות AI.

תחזית גבוהה יותר ל־2027 ו־2028

מארוול צופה כי ההכנסות ברבעון השני של שנת הכספים 2027 יעמדו על כ־2.7 מיליארד דולר, עם סטייה אפשרית של 5% למעלה או למטה. לפי נקודת האמצע של התחזית, מדובר בצמיחה של כ־35% לעומת השנה שעברה. החברה מעריכה כי קצב הצמיחה ימשיך להאיץ לאורך שנת הכספים 2027.

בנוסף, מארוול עדכנה כלפי מעלה את התחזית לשנת הכספים 2028 וצופה הכנסות של כ־16.5 מיליארד דולר, כ־1.5 מיליארד דולר מעל התחזית הקודמת. החברה מעריכה כי עסקי הדאטה סנטר יובילו את ההאצה, וכי תחום הקישוריות יצמח בקצב גבוה במיוחד.

במבט קדימה, מארוול מציינת ביקוש חזק ל־800G PAM4, האצה של פתרונות 1.6T בתשתיות Scale-out, צפי להכנסות שנתיות של יותר ממיליארד דולר בתחום רכיבי TIA ו־Driver בתוך כמה רבעונים, והתקדמות במודולי DCI ובפתרונות Switching לדאטה סנטרים.

התמונה שעולה מהדוחות היא של חברה שמנסה למצב את עצמה כספקית תשתית מרכזית בעידן ה־AI, לא דרך המאיץ עצמו בלבד אלא דרך שכבות הקישוריות, האופטיקה והמיתוג שמאפשרות למערכות AI גדולות לפעול בקנה מידה רחב.

הפוסט מארוול מדווחת על הכנסות שיא: תשתיות AI ממשיכות להזיז את מרכז הכובד של שוק השבבים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מארוול הודיעה על רכישת Polariton Technologies, חברה שווייצרית המפתחת רכיבים אופטיים מבוססי אפנון פלזמוני. תנאי העסקה לא פורסמו. הרכישה משתלבת במאמץ של מארוול להרחיב את סל הטכנולוגיות שלה בתחום הקישוריות האופטית, לקראת הדורות הבאים של מרכזי נתונים, שבהם נדרשים קצבי תקשורת של 1.6 טרה־ביט לשנייה, 3.2 טרה־ביט לשנייה ומעבר לכך. תנאי העסקה לא פורסמו.

הרקע לעסקה הוא העלייה החדה בעומסי התעבורה שמייצרות מערכות בינה מלאכותית. אימון והרצה של מודלים גדולים מחייבים העברה רציפה של כמויות עצומות של נתונים בין מאיצים, שרתים, מתגים, אשכולות מחשוב ומרכזי נתונים. במערכות כאלה, הקישוריות אינה עוד רכיב משני. היא הופכת לחלק מרכזי מהביצועים הכוללים של תשתית ה-AI. ככל שהקצבים עולים, גדלים גם האתגרים של צריכת חשמל, חום, צפיפות רכיבים ואמינות.

Polariton מביאה למארוול טכנולוגיית אפנון פלזמוני, כלומר שימוש באינטראקציה בין אור לאלקטרונים על פני מתכת כדי ליצור רכיבי תקשורת אופטית קטנים ומהירים מאוד. היתרון הפוטנציאלי של גישה זו הוא שילוב בין מהירות גבוהה, ממדים זעירים וצריכת אנרגיה נמוכה לכל ביט מועבר. עבור תשתיות ענן ו-AI, המשמעות היא אפשרות לדחוס יותר רוחב פס במארזים קטנים יותר, בלי להגדיל את צריכת ההספק באותו קצב.

לפי מארוול, הטכנולוגיה של Polariton מיועדת במיוחד לדור הבא של קישורים אופטיים קוהרנטיים ושל קישורי DCI, כלומר Data Center Interconnect, המחברים בין מרכזי נתונים. החברה מזכירה גם יישומי ZR ו-ZR+, המשמשים לחיבורים אופטיים קוהרנטיים בטווחים של מטרופולין ובין מרכזי נתונים. שילוב הטכנולוגיה הפלזמונית עם יכולות קיימות של מארוול בפוטוניקה על סיליקון ובעיבוד אותות דיגיטלי עשוי להרחיב את מפת הדרכים שלה בתחום הקישוריות האופטית.

המשמעות התעשייתית של העסקה אינה רק תוספת של עוד רכיב לפורטפוליו. מארוול בונה בשנים האחרונות שכבת קישוריות רחבה יותר לדאטה־סנטרים, הכוללת רכיבים אלקטרו־אופטיים, DSP, פוטוניקה, מיתוג ושבבים מותאמים אישית. רכישת Polariton מחזקת את החלק הפיזיקלי של השרשרת הזאת: הדרך שבה האות החשמלי הופך לאות אופטי, והדרך שבה אפשר לבצע זאת בקצבים גבוהים ובמעט אנרגיה.

סנדיפ בהראתי, נשיא חטיבת הדאטה־סנטר במארוול, אמר כי החברה ממשיכה להשקיע בטכנולוגיות אופטיות מתקדמות כדי לתמוך בהתפתחות המהירה של תשתיות AI וענן. לדבריו, הצטרפות Polariton מוסיפה למפת הדרכים של מארוול טכנולוגיית אפנון ייחודית וצוות מומחים. בניסוח מעשי יותר, מארוול מאותתת שהיא אינה מסתמכת על מסלול טכנולוגי יחיד, אלא מחפשת כמה דרכים להגדיל את רוחב הפס ולהקטין את צריכת ההספק בקישורים האופטיים של הדורות הבאים.

Polariton אינה רק קניין רוחני. החברה מביאה גם צוות הנדסי בעל מומחיות בפלזמוניקה, פוטוניקה על סיליקון ואפנון אופטי מהיר. לפי ETH Zurich, החברה היא ספין־אוף שווייצרי מתחום הפלזמוניקה, והשלמת הרכישה מעבירה את הידע הזה לתוך גוף פיתוח גדול יותר בעל גישה ישירה לשוק הדאטה־סנטרים.

עם זאת, חשוב להדגיש כי מדובר במהלך אסטרטגי לטווח בינוני וארוך, ולא בהכרח בהכרזה על מוצר מסחרי מיידי. תעשיית האופטיקה לדאטה־סנטרים נמצאת במרוץ מתמשך בין דרישות רוחב הפס של AI לבין מגבלות ההספק והעלות של תשתיות קיימות. רכישת Polariton מעניקה למארוול עוד מסלול טכנולוגי במרוץ הזה, בעיקר בנקודה שבה קישורים אופטיים מהירים יותר נדרשים להפוך מפתרון יקר ונישתי לרכיב תשתיתי רחב בהיקף גדול.

הפוסט מארוול רכשה את Polariton כדי להאיץ את המעבר לקישוריות אופטית של 3.2 טרה־ביט לשנייה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בעוד השוק הרחב מגלה זהירות, שתי יצרניות השבבים נהנות מדחיפה מעסקאות חדשות עם Google, Anthropic ו־NVIDIA. עבור תעשיית השבבים, זהו איתות להתחזקות הביקוש לשבבים ייעודיים, רכיבי רשת, פוטוניקת סיליקון ותשתיות AI בקנה מידה גדול. כך עולה ממחקר שפרסמה חברת גולדמן זאקס.

מגזר השבבים חזר בימים האחרונים להוביל את העליות בוול סטריט, ובמרכז המהלך ניצבות Broadcom ו־Marvell. לפי מאמר שוק של Zacks שפורסם ב־13 באפריל, המשקיעים מזהים מחדש את תחום השבבים כאחד הנושאים המבניים החזקים של 2026, על רקע השקעות גוברות בתשתיות בינה מלאכותית, שיפור בדינמיקת האספקה והתרחבות בסיס הלקוחות מעבר לענקיות הענן המסורתיות.

נכון למסחר ב־13 באפריל, מניית Broadcom נסחרה סביב 375.75 דולר ומניית Marvell סביב 130.82 דולר, שתיהן בעלייה יומית מתונה. הנתונים האלה לבדם אינם מסבירים את כל המהלך, אבל הם משקפים את העובדה שהשוק ממשיך לתמחר מחדש את שרשרת הערך של תשתיות ה־AI.

הטריגר המרכזי של Broadcom הגיע בשבוע שעבר: החברה הודיעה כי חתמה על הסכם ארוך טווח עם Google לפיתוח ואספקה של דורות עתידיים של שבבי AI מותאמים אישית, וכן רכיבים נוספים עבור ארונות ה־AI של הדור הבא של Google, עד 2031. במקביל נחתם גם הסכם שבמסגרתו Anthropic תקבל החל מ־2027 גישה לכ־3.5 ג'יגה־ואט של קיבולת מחשוב המבוססת על מעבדי ה־AI של Google. מבחינת תעשיית השבבים, זהו סימן מובהק לכך שהשוק נע מעבר מהסתמכות כמעט בלעדית על GPU כללי לעבר שבבים מותאמים אישית, רשתות מהירות ורכיבי מערכת משלימים.

בצד של Marvell, הזרקור הופנה לשותפות האסטרטגית החדשה עם NVIDIA, שהוכרזה ב־31 במרץ. לפי ההודעות של NVIDIA ושל Marvell, NVIDIA השקיעה 2 מיליארד דולר ב־Marvell, והחברות יחברו סביב פלטפורמת NVLink Fusion. במסגרת הזו Marvell תספק מעבדי XPU מותאמים אישית ורכיבי scale-up networking תואמי NVLink Fusion, בעוד NVIDIA תספק את שכבת התשתית הכוללת מעבדי Vera, כרטיסי ConnectX, מעבדי BlueField, קישוריות NVLink ומתגי Spectrum-X. שתי החברות הודיעו גם על שיתוף פעולה בתחום פוטוניקת הסיליקון, פתרונות אופטיים מתקדמים ו־AI-RAN לרשתות 5G/6G. (Marvell Technology, Inc.)

מבחינת קוראי CHIPORTAL, כאן נמצא הסיפור האמיתי: לא רק עלייה במניות, אלא התרחבות של שוק היעד עבור ספקיות שבבים, DSP אופטי, מתגים, NIC, DPU, פוטוניקה ורכיבי קישוריות. Broadcom נהנית מהביקוש לשבבי AI ייעודיים ולרכיבי רשת עבור ארונות AI, ואילו Marvell ממוצבת בעולמות של custom silicon, תקשורת מהירה, אופטיקה ופוטוניקת סיליקון. במילים אחרות, שתי החברות נהנות מהמעבר של שוק ה־AI משלב ההייפ לשלב הבנייה המסיבית של תשתיות.

המאמר של Zacks, שעליו התבססה נקודת המוצא של הידיעה הזו, מציג את המהלך האחרון כראלי שמונע גם מהערכה מחודשת של המכפילים לאחר חולשה מוקדמת יותר השנה וגם מציפייה שעונת הדוחות הקרובה תאשר את עמידות הביקוש. עם זאת, חשוב לזכור שמדובר בפרשנות שוק ולא בדיווח תפעולי רשמי. מה שבולט יותר מבחינה תעשייתית הוא שההודעות של Broadcom, Google, Anthropic, NVIDIA ו־Marvell מצביעות כולן על אותו כיוון: גל ההשקעות הבא ב־AI יישען יותר ויותר על שבבים ייעודיים, רשתות מהירות, אינטרקונקט אופטי ופלטפורמות הטרוגניות.

אם המגמה הזו תימשך, היא עשויה לחזק עוד יותר את אותן חברות שמסוגלות לספק לא רק כוח עיבוד, אלא גם את שכבת הקישוריות, הזיכרון, האריזה המתקדמת והאופטיקה שמאפשרת להפעיל חוות AI בקנה מידה מסחרי. עבור תעשיית השבבים, זהו אחד הסימנים הברורים לכך שהמרוץ הבא לא יוכרע רק על ידי מי שמייצר את המאיץ המהיר ביותר, אלא על ידי מי שמסוגל לספק מערכת שלמה. (Reuters)

אמפמ
כותרת:
כותרת משנה:
תגים: ברודקום, מארוול, אנבידיה, גוגל, Anthropic, שבבים, AI, NVLink Fusion, פוטוניקת סיליקון, Custom Silicon
ביטוי מפתח: ראלי השבבים ב־AI
נרדפים: מניות שבבים, תשתיות AI, שבבים ייעודיים, פוטוניקת סיליקון, רשתות מהירות, מאיצי AI
SLUG: broadcom-marvell-ai-semiconductor-rally-april-2026

אם תרצה, אכין עכשיו גם גרסה יותר קצרה וחדה, בסגנון מבזק שוק של 250–300 מילים.

הפוסט ברודקום ומארוול מובילות את ראלי השבבים: תשתיות ה־AI מחזירות את המגזר למרכז הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה הודיעה ביום שלישי, 31 במרץ 2026, על השקעה של 2 מיליארד דולר במארוול (Marvell Technology) ועל הרחבה משמעותית של שיתוף הפעולה בין החברות. לפי ההודעות הרשמיות של שתי החברות, המטרה היא לחבר את מארוול לאקוסיסטם של אנבידיה עבור “מפעלי בינה מלאכותית” ותשתיות AI-RAN, באמצעות פלטפורמת NVLink Fusion, כך שלקוחות יוכלו לבנות תשתיות דור־הבא בגמישות רבה יותר סביב הארכיטקטורה של אנבידיה.

בפועל, NVLink Fusion מיועדת לאפשר בניית תשתיות בינה מלאכותית חצי־מותאמות אישית ברמת ה־rack. במסגרת החלוקה בין החברות, מארוול תספק שבבי XPU מותאמים אישית ופתרונות scale-up networking התואמים ל־NVLink Fusion, בעוד אנבידיה תספק את שכבת התשתית המשלימה, ובה מעבד Vera CPU, כרטיסי ConnectX, מעבדי BlueField DPU, קישוריות NVLink ומתגי Spectrum-X. לפי אנבידיה, המודל הזה אמור לאפשר ללקוחות לשלב שבבים ייעודיים לצד האקוסיסטם הרחב שלה, בלי לוותר על תאימות למערכות האנכיות שבנתה בשנים האחרונות.

המשמעות האסטרטגית של המהלך חורגת מעסקה פיננסית רגילה. לפי רויטרס, אנבידיה מנסה להבטיח שגם כאשר לקוחות גדולים בוחרים יותר ויותר במעבדים ושבבים מותאמים אישית, היא תישאר במרכז שכבת התשתית של מרכזי הנתונים מבוססי הבינה המלאכותית. בכך היא למעשה פותחת את המערכת שלה לשילוב עמוק יותר של סיליקון חיצוני, אך שומרת על השליטה בחלקים הקריטיים של הקישוריות, הרשת והאינטגרציה ברמת המערכת.

מרכיב חשוב נוסף בשותפות הוא תחום הפוטוניקה הסיליקונית והקישוריות האופטית. שתי החברות הודיעו כי ישתפו פעולה בפתרונות interconnect מתקדמים וברשתות מהירות עבור עומסי עבודה של בינה מלאכותית. זהו תחום קריטי במיוחד משום שככל שמערכות AI גדלות, צווארי הבקבוק עוברים יותר ויותר מהחישוב עצמו אל רוחב הפס, צריכת האנרגיה והתקשורת בין רכיבים, שרתים וארונות מחשוב. גם רויטרס וגם ההודעות הרשמיות מציינות כי זהו אחד ממוקדי המהלך.

מבחינת מארוול, העסקה נשענת על בסיס עסקי וטכנולוגי שכבר התחזק מאוד בשנה האחרונה. החברה דיווחה בתחילת מרץ על הכנסות שיא של 8.195 מיליארד דולר בשנת הכספים 2026, עלייה של 42% משנה לשנה, כאשר מגזר מרכזי הנתונים נותר מנוע הצמיחה העיקרי שלה. ברבעון הרביעי בלבד הסתכמו הכנסותיה ב־2.219 מיליארד דולר, וגם שם נרשם שיא. במקביל, מארוול הדגישה לאחרונה את היצע הקישוריות הרחב שלה למרכזי נתונים של AI, הכולל DSPs, SerDes, מתגים, interconnects ומנועי פוטוניקת סיליקון.

העיתוי של העסקה אינו מקרי. לפי רויטרס, ענקיות טכנולוגיה כמו אלפאבית ומטא צפויות להשקיע יחד לפחות 630 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית במהלך 2026. בסביבה כזו, לא די עוד במאיצים חזקים; נדרשת גם שליטה טובה יותר על רשתות, קישוריות אופטית, אינטגרציה בין רכיבים ויכולת לפרוס מערכות מותאמות בהיקפים עצומים. זו בדיוק הנקודה שבה השילוב בין אנבידיה למארוול עשוי להפוך למשמעותי במיוחד.

המשקיעים קיבלו את ההכרזה בהתלהבות: לפי רויטרס, מניית מארוול עלתה בכ־7% ביום ההודעה, בעוד מניית אנבידיה עלתה בכ־2.7%. מבחינת השוק, זו הייתה אינדיקציה לכך שהברית החדשה אינה נתפסת רק כמהלך טכנולוגי, אלא גם כצעד שמחזק את מעמד שתי החברות בלב מירוץ התשתיות של עידן הבינה המלאכותית.

הפוסט אנבידיה משקיעה 2 מיליארד דולר במארוול ומעמיקה את השותפות בתשתיות בינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.