ממשל ארצות הברית מתכנן צעדים רגולטוריים נוספים בתחום יצוא שבבים וטכנולוגיות בינה מלאכותית, כך אמר ג'פרי קסלר, בכיר במשרד המסחר האמריקני הממונה על בקרות היצוא.

קסלר אמר בשימוע שנערך בוושינגטון כי פעולה רגולטורית בנושא ״מגיעה״, אך לא פירט את תוכן התקנות או את מועד פרסומן. לדבריו, ממשל טראמפ אינו מתכוון להחליף את מסגרת AI Diffusion Rule שנקבעה בתקופת ממשל ביידן.

המסגרת נועדה להסדיר את הפצתם של שבבי בינה מלאכותית מתקדמים בעולם. היא מחלקת מדינות לקבוצות שונות וקובעת מגבלות על מספר מאיצי ה־AI שניתן לספק למדינות שאינן נהנות מגישה מלאה לטכנולוגיה אמריקנית.

הודעתו של קסלר מעידה כי הממשל עשוי לשנות את המכסות, תנאי הרישוי או אופן האכיפה, אך אינו מתכוון בשלב זה לבטל את העיקרון שלפיו ארצות הברית שולטת גם בהפצה העולמית של כושר מחשוב מתקדם.

ההגבלות משפיעות ישירות על יצרניות מאיצים ובהן אנבידיה ו־AMD, על ספקיות שירותי ענן ועל מדינות המבקשות להקים מרכזי נתונים גדולים. הן נועדו לצמצם את האפשרות ששבבים מתקדמים יגיעו לסין או לגורמים שממשלת ארצות הברית רואה בהם סיכון ביטחוני.

עם זאת, מדיניות ההגבלות יוצרת גם אי־ודאות עבור חברות אמריקניות. הרחבת החובה לקבל רישיונות עלולה לעכב עסקאות, לפגוע במכירות ולעודד מדינות וחברות להשקיע בפיתוח חלופות שאינן תלויות בטכנולוגיה אמריקנית.

בשלב זה אין עדיין תקנה חדשה שאפשר לנתח בפירוט. חשיבות הדברים היא באיתות שמסגרת ההגבלות תישאר חלק מרכזי ממדיניות השבבים האמריקנית, גם לאחר חילופי הממשל. לפני הפרסום יהיה צורך לבדוק אם משרד המסחר פרסם נוסח מפורט יותר, משום שהתקנות עשויות להשתנות עד מועד העלאת הידיעה.

תגיות:

הפוסט ארצות הברית מכינה צעדים חדשים להגבלת יצוא שבבי בינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

משרד המסחר האמריקני הקל באופן משמעותי את מגבלות היצוא לאיחוד האמירויות, והעניק לממשלת המדינה ולחברות מאושרות אפשרות לקבל מארצות הברית שבבי בינה מלאכותית מתקדמים ושרתים ללא צורך ברישיון יצוא פרטני. ההחלטה עשויה להאיץ את הקמתם של מרכזי נתונים גדולים באמירויות ולחזק את מעמדה כמרכז אזורי לתשתיות בינה מלאכותית.

במסגרת השינוי העביר משרד המסחר את איחוד האמירויות לקבוצת המדינות A:5 בתקנות מינהל היצוא האמריקניות, EAR. חברות וממשלות בקבוצה זו יכולות להשתמש בפטור המכונה Strategic Trade Authorization, או STA, לצורך יצוא, יצוא מחדש והעברה מקומית של פריטים מסוימים הנתונים לפיקוח אמריקני. בין היתר מדובר בציוד בעל שימוש צבאי או דו־שימושי, לוויינים מסחריים, חלליות וטכנולוגיות המשמשות בתעשיות האנרגיה, ההתפלה והגרעין האזרחי.

במקביל, ובהתאם למסגרת שיתוף הפעולה בתחום הבינה המלאכותית שנחתמה בין ארצות הברית לאמירויות במאי 2025, אישר משרד המסחר לממשלת האמירויות ולחברות מסוימות לקבל ללא רישיון פרטני גם רכיבי מחשוב מתקדם, ובהם שבבי AI ושרתים. ההקלה אינה חלה אוטומטית על כל חברה הפועלת במדינה, אלא על גופים שאושרו בידי הממשל האמריקני ובכפוף להתחייבויות בתחום אבטחת הטכנולוגיה ומניעת העברתה לגורמים בלתי מורשים.

בין החברות האמירתיות הזכאיות למסלול החדש נמצאות G42 והחברה הבת Core42. גם ענקיות טכנולוגיה אמריקניות ופעילויותיהן באמירויות צפויות ליהנות מהפטור, ובהן אמזון, אפל, גוגל, מטא, מיקרוסופט, OpenAI, אורקל ו־xAI. משרד המסחר הודיע גם כי בקשות של חברת ההשקעות האמירתית MGX לקבלת שבבים ושרתים ייבחנו בגישה חיובית, אך לא העניק לה בשלב זה פטור גורף.

מעמד שאינו ניתן כיום לישראל

איחוד האמירויות הופכת למדינה היחידה בקבוצת A:5 שאינה חברה באחד ממשטרי הפיקוח הרב־לאומיים על יצוא טכנולוגיות רגישות. רוב המדינות בקבוצה הן חברות נאט״ו או בעלות ברית ותיקות אחרות של ארצות הברית.

רויטרס מציינת כי ישראל וסעודיה אינן נכללות בקבוצת A:5. המשמעות אינה שיצוא שבבי בינה מלאכותית לישראל נאסר, אלא שישראל אינה נהנית מהפטורים החדשים ומהמסלול המועדף שניתן לאמירויות. הדרישה לרישיון תלויה בסוג השבב, בזהות המשתמש הסופי, בשימוש המתוכנן ובסיווג המוצר בתקנות היצוא האמריקניות.

הפער הרגולטורי עשוי להפוך לשיקול בתחרות האזורית על הקמת מרכזי נתונים ומתקני אימון למודלים גדולים. בעוד שחברות הפועלות בישראל עשויות להידרש במקרים מסוימים לעבור הליכי רישוי ובדיקה, חברות מאושרות באמירויות יוכלו לקבל שבבים ושרתים במסלול מהיר יותר. זמינות ודאות של מאיצי AI היא גורם מרכזי בהחלטות על מיקום מרכזי נתונים, לצד עלויות חשמל, קרקע, קירור, קישוריות ומימון.

לאמירויות כבר יש תוכניות רחבות להקמת תשתיות AI. פרויקט Stargate UAE באבו דאבי אמור להתחיל בקיבולת של 200 מגה־ואט ולהשתלב במתחם מתוכנן בהספק של עד 5 ג׳יגה־ואט. בפרויקט מעורבות G42, OpenAI, אורקל, אנבידיה, סיסקו וסופטבנק, והוא צפוי להשתמש במערכות המבוססות על מעבדי Grace Blackwell של אנבידיה.

ההחלטה הנוכחית הופכת את ההסכמות המדיניות למנגנון רגולטורי מעשי: במקום לקבל אישור נפרד לכל משלוח, גופים מאושרים יוכלו להכניס למדינה תשתיות מחשוב מתקדמות במסגרת הפטור. בתמורה התחייבה ממשלת האמירויות להמשיך להשקיע בתשתיות דיגיטליות ובינה מלאכותית בארצות הברית, בהיקף התואם להשקעות האמריקניות באמירויות.

החשש: זליגת טכנולוגיה לסין

ההקלות מעוררות גם ביקורת בוושינגטון בשל קשריהן הקודמים של חברות אמירתיות עם סין. G42 הייתה בעבר קשורה לחברות סיניות, ובהן וואווי, אך הודיעה כי צמצמה קשרים אלה כדי להעמיק את שיתוף הפעולה עם חברות אמריקניות.

מבקרי ההחלטה חוששים ששבבים אמריקניים מתקדמים או ידע שנצבר באמצעותם עלולים להגיע בעקיפין לגופים סיניים. הסנאטורית הדמוקרטית אליזבת וורן טענה כי הענקת גישה ללא רישיון ל־G42 יוצרת סיכון לביטחון הלאומי, במיוחד לנוכח מעורבותם העסקית של גורמים מאיחוד האמירויות בחברות ובמיזמים אמריקניים.

משרד המסחר הצדיק את ההחלטה בשיתוף הפעולה הביטחוני והכלכלי המתהדק בין שתי המדינות ובהתחייבות האמירויות למנוע שימוש לרעה בטכנולוגיה אמריקנית. לפי המשרד, ההקלה נועדה גם לחזק את מעמדן של חברות אמריקניות בשוק העולמי מול חלופות מסין.

מבחינת ישראל, ההתפתחות מעלה שאלה רחבה יותר מהליכי רישוי בלבד: האם המעמד המועדף שניתן לאמירויות ימשוך אליה השקעות במרכזי נתונים ובתשתיות מחשוב שהיו יכולות להגיע לישראל. בשלב זה לא פורסמה תגובה ישראלית רשמית להחלטה, ולא ידוע אם ישראל פועלת לקבל מעמד דומה או הסדר דו־צדדי נפרד.

הפוסט ארה״ב מעניקה לאמירויות מסלול מועדף ליבוא שבבי AI – ישראל נותרת מחוץ לקבוצת הפטור הופיע לראשונה ב-Chiportal.

האם מדיניות הגבלות היצוא האמריקנית על תעשיית השבבים הסינית משיגה את מטרתה – או שהיא דווקא מאיצה את מאמצי סין להגיע לעצמאות טכנולוגית? מאמר דעה שפרסם האנליסט הגיאו־אסטרטגי ד"ר אימרן חאליד טוען כי האסטרטגיה האמריקנית אינה מניבה את התוצאות שקיוו להשיג מתכנניה, וכי בטווח הארוך היא עלולה לפגוע גם בחברות השבבים האמריקניות.

הטענה דורשת הסתייגות. מגבלות היצוא שהטילה ארצות הברית מאז אוקטובר 2022 אכן הקשו על סין להשיג מעבדים מתקדמים, מערכות לייצור שבבים ותוכנות תכנון. לפי ניתוחים של המרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים, CSIS, ההגבלות עיכבו את התקדמותה של סין והותירו בידי ארצות הברית ובעלות בריתה יתרון משמעותי בתכנון שבבים מתקדמים, בציוד ייצור ובמערכת המחקר והפיתוח. עם זאת, הן לא עצרו את ההתקדמות הסינית לחלוטין. מאות היא SMIC, יצרנית השבבים הגדולה בסין, שהצליחה לייצר שבבים בטכנולוגיות הנחשבות למתקדמות יחסית באמצעות מערכות ליתוגרפיה באור אולטרה־סגול עמוק, DUV, מתוצרת ASML. מערכות אלה אינן מיועדות בדרך כלל לייצור חסכוני בצמתים המתקדמים ביותר, ולכן נדרש שימוש במספר רב של שלבי חשיפה, במחיר של עלויות גבוהות יותר ותפוקות ייצור נמוכות ולא יציבות. שיג ציוד מערבי מתקדם דוחף את בייג'ינג להרחיב את התמיכה ביצרניות ציוד מקומיות כגון Naura ו־AMEC.

בסוף 2025 דווח כי הרשויות בסין דורשות מיצרני שבבים המבקשים להקים קווי ייצור חדשים להשתמש בציוד סיני בשיעור של לפחות 50%, ככל שקיימת חלופה מקומית מתאימה. מדובר בדרישה הנוגעת להרכב הציוד בקיבולת ייצור חדשה, ולא בהוכחה לכך שסין כבר מייצרת בעצמה מחצית מכל הציוד או השבבים שהיא צורכת. , שבבים שיוצרו בסין סיפקו בשנת 2025 כ־30% מהצריכה המקומית במדינה – הישג משמעותי, אך נמוך בהרבה מיעדי העצמאות שהציבה בייג'ינג בעבר. גם השימוש בציוד סיני מתקדם עדיין מוגבל, במיוחד בתחומים כמו ליתוגרפיה, מדידה ובקרת תהליכים. סין התקדמה בתחומי החריטה, השיקוע והניקוי, אך עדיין תלויה בספקים זרים במספר נקודות מפתח בתהליך הייצור. אינו נוגע רק ליכולתה הטכנולוגית של סין, אלא גם למחיר שמשלמות החברות האמריקניות. מכירות השבבים בעולם הגיעו בשנת 2024 ל־627.6 מיליארד דולר, וסין נותרה אחד השווקים הגדולים בענף.

מכון ITIF טוען כי אובדן מכירות בשוק הסיני עלול לצמצם את ההכנסות שמהן מממנות חברות אמריקניות מחקר ופיתוח, לפגוע בתעסוקה ולהחליש לאורך זמן את נתח השוק שלהן. מנגד, תומכי ההגבלות מדגישים כי אובדן הכנסות הוא מחיר מוצדק כאשר מדובר במניעת שימוש צבאי או ביטחוני בטכנולוגיות מתקדמות. 026 שינה משרד המסחר האמריקני חלק ממדיניותו והודיע כי בקשות ליצוא מעבדי Nvidia H200, מעבדי AMD MI325X ומוצרים דומים לסין ייבחנו לגופן, בכפוף לתנאי אבטחה, בדיקות משתמש סופי והבטחת אספקה מספקת לשוק האמריקני. השינוי לא ביטל את מגבלות היצוא, אך הוא סימן מעבר מסוים ממדיניות של דחייה כמעט אוטומטית לבחינה ממוקדת יותר של כל עסקה. כזי העולה מהוויכוח הוא שהגבלות יצוא יכולות לעכב את סין, אך אינן תחליף להשקעה אמריקנית ארוכת טווח. ככל שההגבלות רחבות יותר, הן יוצרות תמריץ חזק יותר לסין לפתח ציוד, תוכנות ומעבדים מקומיים. הגבלות ממוקדות על טכנולוגיות בעלות שימוש צבאי ברור עשויות לקנות זמן לארצות הברית; הגבלות גורפות על מוצרים מסחריים עלולות, מנגד, לזרז את הקמתה של שרשרת אספקה סינית מקבילה.

לכן מוקדם לקבוע שמלחמת השבבים האמריקנית "נכשלה". היא הצליחה להעלות את מחיר ההתקדמות הסינית ולשמר פערים בתחומים קריטיים, אך גם הפכה את העצמאות הטכנולוגית ליעד אסטרטגי דחוף יותר עבור בייג'ינג. השאלה המכרעת אינה רק כמה שנים יעכבו ההגבלות את סין, אלא כיצד תנצל ארצות הברית את הזמן הזה להשקעה במחקר, בכוח אדם, בייצור ובדור הבא של טכנולוגיות השבבים.

תגיות:

הפוסט האם מלחמת השבבים מול סין נכשלה? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המשבר של אנבידיה בסין הופך לאחד האתגרים האסטרטגיים הגדולים של החברה. בשיחת הוועידה עם המשקיעים, לאחר פרסום התוצאות הרבעוניות, הבהירה סמנכ"לית הכספים קולט קרס כי התחזית לרבעון הבא אינה כוללת הכנסות ממכירת שבבי מחשוב למרכזי נתונים בסין. לדבריה, אנבידיה עדיין אינה יודעת אם ומתי יינתנו אישורי היבוא הדרושים בסין, ולכן אינה כוללת את המכירות האלה בתחזית שלה. (מרקטווץ')

מדובר במסר חריג עבור חברה שממשיכה ליהנות מביקוש עצום לשבבי AI ברחבי העולם. עד לפני זמן לא רב נחשבה סין לאחד השווקים החשובים ביותר של אנבידיה. כעת, גם כאשר וושינגטון מאפשרת לכאורה מכירה של שבבים מסוימים, בייג'ינג אינה ממהרת לפתוח את הדלת.

אישור אמריקני אינו מספיק

מוקד המשבר הוא שבב H200 של אנבידיה. לפי דיווח רויטרס, ארצות הברית אישרה לכעשר חברות סיניות לרכוש את השבב, ובהן Alibaba, Tencent, ByteDance ו־JD.com. עם זאת, נכון לאמצע מאי 2026, לא נמסר אף שבב H200 אחד ללקוחות בסין.

הפער הזה ממחיש את השינוי במאזן הכוחות. בעבר, השאלה המרכזית הייתה אם ארצות הברית תאפשר לאנבידיה לייצא שבבים מתקדמים לסין. כיום מתברר שגם אם האישור האמריקני ניתן, נדרש אישור בפועל גם מצד סין. בלי האישור הזה, העסקאות נשארות על הנייר.

לפי דיווחים קודמים של רויטרס, סוכני מכס בסין קיבלו הנחיות שלפיהן שבבי H200 אינם מורשים להיכנס למדינה. בנוסף, הרשויות הסיניות זימנו חברות טכנולוגיה מקומיות והזהירו אותן מפני רכישת השבבים, אלא אם יש לכך צורך מיוחד.

בייג'ינג דוחפת לעצמאות טכנולוגית

המהלך הסיני אינו רק תגובה למגבלות היצוא האמריקניות. הוא משתלב במדיניות רחבה יותר של בייג'ינג. סין מבקשת להפחית את התלות שלה בשבבים אמריקניים, במיוחד בתחום הבינה המלאכותית. זהו תחום שנחשב קריטי הן לכלכלה והן לביטחון הלאומי.

מבחינת אנבידיה, זו בעיה כפולה. מצד אחד, היא מוגבלת על ידי וושינגטון. מצד שני, היא נתקלת בחשדנות גוברת מצד בייג'ינג. התוצאה היא מצב שבו לקוחות סיניים עשויים לרצות את הטכנולוגיה של אנבידיה, אך הם אינם יכולים לפעול בחופשיות לרכישתה.

מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, ניסה לשדר אופטימיות. הוא אמר כי הוא מאמין שהשוק הסיני ייפתח לאורך זמן לספקי שבבים אמריקניים. עם זאת, גם בדיווחים האחרונים הודגש כי משלוחי H200 לסין עדיין תלויים באישור הסיני.

האיום ארוך הטווח: לא רק הכנסות אבודות

בטווח הקצר, אנבידיה יכולה לפצות על הפגיעה בסין באמצעות ביקוש חזק ממדינות אחרות. ענקיות ענן, חברות AI וממשלות ממשיכות להשקיע בתשתיות מחשוב. לכן, המשבר הסיני אינו מאיים מיידית על הצמיחה הכוללת של החברה.

אבל בטווח הארוך האיום עמוק יותר. אם חברות סיניות ייאלצו להשתמש בחלופות מקומיות, סביבן ייבנה בהדרגה אקו־סיסטם עצמאי. הוא יכלול חומרה, תוכנה, כלי פיתוח ומודלים שמותאמים לשבבים שאינם של אנבידיה.

זהו הסיכון המרכזי מבחינת החברה. לא רק אובדן מכירות ברבעון אחד או שניים, אלא שחיקה אפשרית במעמדה כסטנדרט העולמי של תשתיות AI. אם סין תצליח להאיץ את הפיתוח המקומי, אנבידיה עלולה לגלות ששוק ענק נסגר בפניה לא בגלל מחסור בביקוש, אלא בגלל החלטה אסטרטגית של מעצמה.

המשבר הסיני של אנבידיה ממחיש עד כמה שבבי AI הפכו לנכס גיאו־פוליטי. הם כבר אינם רק מוצר טכנולוגי. הם תשתית לאומית, כלי תחרות בין מעצמות, ואחד ממוקדי המאבק המרכזיים בין ארצות הברית לסין.

הפוסט המשבר הסיני של אנבידיה: רישיונות אמריקניים יש, מכירות לסין עדיין אין הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טייוואן הגבירה את מגבלות הייצוא של טכנולוגיות שבבים מתקדמות כאשר הכלילה את ענקיות הטכנולוגיה הסיניות Huawei ו-SMIC (Semiconductor Manufacturing International Corp) ברשימת הישויות המוגבלות שלה – צעד המשקף התאמה לאסטרטגיית ארה"ב לבלימת התקדמותה הטכנולוגית של סין.

רשות הסחר של משרד הכלכלה הטייוואני פרסמה כי 601 גופים נוספים נכנסו לרשימה, בהם גם גורמים מרוסיה, איראן, פקיסטן ומיאנמר. הכללת Huawei ו-SMIC ברשימה זו מחייבת אישור ממשלתי מראש עבור כל ייצוא אליהם של טכנולוגיות, חומרי גלם או ציוד הקשור לשבבים.

השלכות אסטרטגיות על מאמצי סין בפיתוח שבבים

ההחרפה באה על רקע פריצות דרך טכנולוגיות של Huawei ו-SMIC, שב-2023 הציגו שבב סיני מתקדם ב-7 ננומטר בסדרת הסמארטפונים Mate 60 – מהלך שהפתיע את הממשל האמריקני. כעת, טייוואן מצטרפת לשורת צעדים בינלאומיים שנועדו לצמצם את הגישה של סין לרכיבי ליבה בשרשרת האספקה של שבבים מתקדמים, ובפרט כאלה הדרושים לפיתוח בינה מלאכותית.

למרות זאת, אנליסטים סבורים כי ההשפעה הישירה של הצעד מוגבלת – היות והחברות הסיניות כבר פועלות תחת מגבלות דומות מצד ארה"ב ונאבקות להגדיל את קיבולת הייצור העצמית שלהן.

TSMC במוקד

החלטת טייוואן מדגישה שוב את מקומה המרכזי בתעשיית השבבים העולמית, כמדינה שבה שוכנת TSMC – יצרנית השבבים לפי הזמנה (foundry) הגדולה בעולם, וספקית קריטית לחברות כמו Nvidia. דיווחים קודמים העלו חששות בקרב רשויות אמריקאיות לאחר ששבב מתוצרת TSMC נמצא במוצר של Huawei, מה שהוביל לפתיחה בבדיקה של משרד המסחר האמריקאי.

רקע פוליטי

ההחלטה מגיעה גם על רקע התחזקות המתיחות בין טייוואן לסין, לאחר שנשיא טייוואן, לאי צ'ינג-דה, הגדיר את סין כ"ישות עוינת זרה". טייוואן מיישרת קו עם הגישה האמריקאית, השואפת לנתק את סין מגישה לטכנולוגיות ליבה, תוך שמירה על יתרון תעשייתי במירוץ הגלובלי אחר בינה מלאכותית ושבבים מתקדמים.

משמעות גלובלית

בעוד Huawei ו-SMIC נחשבות לשני השחקנים המרכזיים בתחום השבבים הסיני, המגבלות החדשות צפויות לדחוף אותן להאצת פיתוחים עצמאיים וחיפוש אחר שרשראות אספקה חלופיות. עבור טייוואן, המהלך נועד לא רק להגן על יתרונה התעשייתי, אלא גם לשמש כלי מדיני-אסטרטגי במאבק הגלובלי על שליטה בטכנולוגיות קריטיות.

הפוסט טייוואן מחריפה את הפיקוח על יצוא שבבים – מכניסה את Huawei ו-SMIC לרשימת החברות האסורות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ממשל הנשיא ג'ו ביידן צפוי להכריז על מגבלות יצוא חדשות למוליכים למחצה החיוניים לפיתוח בינה מלאכותית, במהלך הימים האחרונים לכהונתו, כך דיווחה סוכנות Bloomberg ביום רביעי.

במידה והתקנות ייושמו, רק בעלי ברית של ארצות הברית לא יעמדו בפני מגבלות יבוא, בעוד שמדינות אחרות צפויות לעמוד בפני הגבלות חמורות.

על פי הדיווח, ממשל ביידן צפוי לפרסם את התקנות ביום שישי, שיגבילו עוד יותר את יצוא המוליכים למחצה החיוניים לפיתוח בינה מלאכותית על ידי חברות אמריקניות כמו אנבידיה (Nvidia). זאת, כעשרה ימים בלבד לפני השבעתו של הנשיא הנבחר דונלד טראמפ לתקופת כהונתו השנייה.

באמצעות צעד זה, מתכוון ממשל ביידן למקד את פיתוח הבינה המלאכותית במדינות בעלות ברית. המכירות יוגבלו לפי מדינה וחברה, כאשר המדינות יחולקו לשלוש דרגות.

דרגות המדינות לפי התקנות החדשות
בדרגה הראשונה יהיו מספר קטן של מדינות בעלות ברית, בהן דרום קוריאה, יפן, טאיוואן, בריטניה, צרפת, גרמניה וקנדה, שיוכלו להמשיך לרכוש מוליכים למחצה אמריקנים ללא הגבלות.

בדרגה השנייה יוגבלו מדינות אחרות בכמות המוליכים למחצה שהן יוכלו לייבא, אך מדינות שיעמדו בדרישות הביטחון והזכויות של הממשל האמריקני יוכלו לייבא בכמויות גבוהות מהמגבלה הראשונית.

לעומת זאת, המדינות בדרגה השלישית, כמו סין, רוסיה, צפון קוריאה, איראן, ונצואלה, קובה, בלארוס, עיראק וסוריה, יעמדו בפני חסימה כמעט מוחלטת לייבוא מוליכים למחצה מתוצרת אמריקנית.

מטרת התקנות
הצעד נועד למנוע זליגה של טכנולוגיות מתקדמות מארצות הברית למדינות עוינות כמו סין ורוסיה ולמקד את פיתוח הטכנולוגיות במדינות ידידותיות.

התקנות החדשות יתבססו על מנגנון "משתמש סופי מאומת" (VEU), המאפשר לייצא פריטים מסוימים רק לחברות שאושרו מראש. מטרת המנגנון היא ליצור קבוצה של מדינות וחברות שתוכל לפתח ולהשתמש בטכנולוגיות בינה מלאכותית בסביבה בטוחה.

חששות תעשיית המוליכים למחצה
חברות מוליכים למחצה אמריקניות, כמו אנבידיה, הביעו התנגדות לצעד. אנבידיה מסרה ל-Bloomberg כי "תקנה שמגבילה את היצוא לרוב מדינות העולם תהווה שינוי משמעותי במדיניות, שלא תקטין את הסיכון לשימוש לא נכון, אך תסכן את הצמיחה הכלכלית ואת המובילות האמריקנית.”

גם איגוד תעשיית המוליכים למחצה הזהיר כי "שינוי מדיניות בהיקף כזה אינו צריך להתבצע במהלך תקופת מעבר נשיאותית ללא מעורבות משמעותית של התעשייה."

הפוסט ממשל ביידן מתכנן מגבלות יצוא חדשות על מוליכים למחצה המיועדים לבינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.