המשבר של אנבידיה בסין הופך לאחד האתגרים האסטרטגיים הגדולים של החברה. בשיחת הוועידה עם המשקיעים, לאחר פרסום התוצאות הרבעוניות, הבהירה סמנכ"לית הכספים קולט קרס כי התחזית לרבעון הבא אינה כוללת הכנסות ממכירת שבבי מחשוב למרכזי נתונים בסין. לדבריה, אנבידיה עדיין אינה יודעת אם ומתי יינתנו אישורי היבוא הדרושים בסין, ולכן אינה כוללת את המכירות האלה בתחזית שלה. (מרקטווץ')

מדובר במסר חריג עבור חברה שממשיכה ליהנות מביקוש עצום לשבבי AI ברחבי העולם. עד לפני זמן לא רב נחשבה סין לאחד השווקים החשובים ביותר של אנבידיה. כעת, גם כאשר וושינגטון מאפשרת לכאורה מכירה של שבבים מסוימים, בייג'ינג אינה ממהרת לפתוח את הדלת.

אישור אמריקני אינו מספיק

מוקד המשבר הוא שבב H200 של אנבידיה. לפי דיווח רויטרס, ארצות הברית אישרה לכעשר חברות סיניות לרכוש את השבב, ובהן Alibaba, Tencent, ByteDance ו־JD.com. עם זאת, נכון לאמצע מאי 2026, לא נמסר אף שבב H200 אחד ללקוחות בסין.

הפער הזה ממחיש את השינוי במאזן הכוחות. בעבר, השאלה המרכזית הייתה אם ארצות הברית תאפשר לאנבידיה לייצא שבבים מתקדמים לסין. כיום מתברר שגם אם האישור האמריקני ניתן, נדרש אישור בפועל גם מצד סין. בלי האישור הזה, העסקאות נשארות על הנייר.

לפי דיווחים קודמים של רויטרס, סוכני מכס בסין קיבלו הנחיות שלפיהן שבבי H200 אינם מורשים להיכנס למדינה. בנוסף, הרשויות הסיניות זימנו חברות טכנולוגיה מקומיות והזהירו אותן מפני רכישת השבבים, אלא אם יש לכך צורך מיוחד.

בייג'ינג דוחפת לעצמאות טכנולוגית

המהלך הסיני אינו רק תגובה למגבלות היצוא האמריקניות. הוא משתלב במדיניות רחבה יותר של בייג'ינג. סין מבקשת להפחית את התלות שלה בשבבים אמריקניים, במיוחד בתחום הבינה המלאכותית. זהו תחום שנחשב קריטי הן לכלכלה והן לביטחון הלאומי.

מבחינת אנבידיה, זו בעיה כפולה. מצד אחד, היא מוגבלת על ידי וושינגטון. מצד שני, היא נתקלת בחשדנות גוברת מצד בייג'ינג. התוצאה היא מצב שבו לקוחות סיניים עשויים לרצות את הטכנולוגיה של אנבידיה, אך הם אינם יכולים לפעול בחופשיות לרכישתה.

מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, ניסה לשדר אופטימיות. הוא אמר כי הוא מאמין שהשוק הסיני ייפתח לאורך זמן לספקי שבבים אמריקניים. עם זאת, גם בדיווחים האחרונים הודגש כי משלוחי H200 לסין עדיין תלויים באישור הסיני.

האיום ארוך הטווח: לא רק הכנסות אבודות

בטווח הקצר, אנבידיה יכולה לפצות על הפגיעה בסין באמצעות ביקוש חזק ממדינות אחרות. ענקיות ענן, חברות AI וממשלות ממשיכות להשקיע בתשתיות מחשוב. לכן, המשבר הסיני אינו מאיים מיידית על הצמיחה הכוללת של החברה.

אבל בטווח הארוך האיום עמוק יותר. אם חברות סיניות ייאלצו להשתמש בחלופות מקומיות, סביבן ייבנה בהדרגה אקו־סיסטם עצמאי. הוא יכלול חומרה, תוכנה, כלי פיתוח ומודלים שמותאמים לשבבים שאינם של אנבידיה.

זהו הסיכון המרכזי מבחינת החברה. לא רק אובדן מכירות ברבעון אחד או שניים, אלא שחיקה אפשרית במעמדה כסטנדרט העולמי של תשתיות AI. אם סין תצליח להאיץ את הפיתוח המקומי, אנבידיה עלולה לגלות ששוק ענק נסגר בפניה לא בגלל מחסור בביקוש, אלא בגלל החלטה אסטרטגית של מעצמה.

המשבר הסיני של אנבידיה ממחיש עד כמה שבבי AI הפכו לנכס גיאו־פוליטי. הם כבר אינם רק מוצר טכנולוגי. הם תשתית לאומית, כלי תחרות בין מעצמות, ואחד ממוקדי המאבק המרכזיים בין ארצות הברית לסין.

הפוסט המשבר הסיני של אנבידיה: רישיונות אמריקניים יש, מכירות לסין עדיין אין הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טייוואן הגבירה את מגבלות הייצוא של טכנולוגיות שבבים מתקדמות כאשר הכלילה את ענקיות הטכנולוגיה הסיניות Huawei ו-SMIC (Semiconductor Manufacturing International Corp) ברשימת הישויות המוגבלות שלה – צעד המשקף התאמה לאסטרטגיית ארה"ב לבלימת התקדמותה הטכנולוגית של סין.

רשות הסחר של משרד הכלכלה הטייוואני פרסמה כי 601 גופים נוספים נכנסו לרשימה, בהם גם גורמים מרוסיה, איראן, פקיסטן ומיאנמר. הכללת Huawei ו-SMIC ברשימה זו מחייבת אישור ממשלתי מראש עבור כל ייצוא אליהם של טכנולוגיות, חומרי גלם או ציוד הקשור לשבבים.

השלכות אסטרטגיות על מאמצי סין בפיתוח שבבים

ההחרפה באה על רקע פריצות דרך טכנולוגיות של Huawei ו-SMIC, שב-2023 הציגו שבב סיני מתקדם ב-7 ננומטר בסדרת הסמארטפונים Mate 60 – מהלך שהפתיע את הממשל האמריקני. כעת, טייוואן מצטרפת לשורת צעדים בינלאומיים שנועדו לצמצם את הגישה של סין לרכיבי ליבה בשרשרת האספקה של שבבים מתקדמים, ובפרט כאלה הדרושים לפיתוח בינה מלאכותית.

למרות זאת, אנליסטים סבורים כי ההשפעה הישירה של הצעד מוגבלת – היות והחברות הסיניות כבר פועלות תחת מגבלות דומות מצד ארה"ב ונאבקות להגדיל את קיבולת הייצור העצמית שלהן.

TSMC במוקד

החלטת טייוואן מדגישה שוב את מקומה המרכזי בתעשיית השבבים העולמית, כמדינה שבה שוכנת TSMC – יצרנית השבבים לפי הזמנה (foundry) הגדולה בעולם, וספקית קריטית לחברות כמו Nvidia. דיווחים קודמים העלו חששות בקרב רשויות אמריקאיות לאחר ששבב מתוצרת TSMC נמצא במוצר של Huawei, מה שהוביל לפתיחה בבדיקה של משרד המסחר האמריקאי.

רקע פוליטי

ההחלטה מגיעה גם על רקע התחזקות המתיחות בין טייוואן לסין, לאחר שנשיא טייוואן, לאי צ'ינג-דה, הגדיר את סין כ"ישות עוינת זרה". טייוואן מיישרת קו עם הגישה האמריקאית, השואפת לנתק את סין מגישה לטכנולוגיות ליבה, תוך שמירה על יתרון תעשייתי במירוץ הגלובלי אחר בינה מלאכותית ושבבים מתקדמים.

משמעות גלובלית

בעוד Huawei ו-SMIC נחשבות לשני השחקנים המרכזיים בתחום השבבים הסיני, המגבלות החדשות צפויות לדחוף אותן להאצת פיתוחים עצמאיים וחיפוש אחר שרשראות אספקה חלופיות. עבור טייוואן, המהלך נועד לא רק להגן על יתרונה התעשייתי, אלא גם לשמש כלי מדיני-אסטרטגי במאבק הגלובלי על שליטה בטכנולוגיות קריטיות.

הפוסט טייוואן מחריפה את הפיקוח על יצוא שבבים – מכניסה את Huawei ו-SMIC לרשימת החברות האסורות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ממשל הנשיא ג'ו ביידן צפוי להכריז על מגבלות יצוא חדשות למוליכים למחצה החיוניים לפיתוח בינה מלאכותית, במהלך הימים האחרונים לכהונתו, כך דיווחה סוכנות Bloomberg ביום רביעי.

במידה והתקנות ייושמו, רק בעלי ברית של ארצות הברית לא יעמדו בפני מגבלות יבוא, בעוד שמדינות אחרות צפויות לעמוד בפני הגבלות חמורות.

על פי הדיווח, ממשל ביידן צפוי לפרסם את התקנות ביום שישי, שיגבילו עוד יותר את יצוא המוליכים למחצה החיוניים לפיתוח בינה מלאכותית על ידי חברות אמריקניות כמו אנבידיה (Nvidia). זאת, כעשרה ימים בלבד לפני השבעתו של הנשיא הנבחר דונלד טראמפ לתקופת כהונתו השנייה.

באמצעות צעד זה, מתכוון ממשל ביידן למקד את פיתוח הבינה המלאכותית במדינות בעלות ברית. המכירות יוגבלו לפי מדינה וחברה, כאשר המדינות יחולקו לשלוש דרגות.

דרגות המדינות לפי התקנות החדשות
בדרגה הראשונה יהיו מספר קטן של מדינות בעלות ברית, בהן דרום קוריאה, יפן, טאיוואן, בריטניה, צרפת, גרמניה וקנדה, שיוכלו להמשיך לרכוש מוליכים למחצה אמריקנים ללא הגבלות.

בדרגה השנייה יוגבלו מדינות אחרות בכמות המוליכים למחצה שהן יוכלו לייבא, אך מדינות שיעמדו בדרישות הביטחון והזכויות של הממשל האמריקני יוכלו לייבא בכמויות גבוהות מהמגבלה הראשונית.

לעומת זאת, המדינות בדרגה השלישית, כמו סין, רוסיה, צפון קוריאה, איראן, ונצואלה, קובה, בלארוס, עיראק וסוריה, יעמדו בפני חסימה כמעט מוחלטת לייבוא מוליכים למחצה מתוצרת אמריקנית.

מטרת התקנות
הצעד נועד למנוע זליגה של טכנולוגיות מתקדמות מארצות הברית למדינות עוינות כמו סין ורוסיה ולמקד את פיתוח הטכנולוגיות במדינות ידידותיות.

התקנות החדשות יתבססו על מנגנון "משתמש סופי מאומת" (VEU), המאפשר לייצא פריטים מסוימים רק לחברות שאושרו מראש. מטרת המנגנון היא ליצור קבוצה של מדינות וחברות שתוכל לפתח ולהשתמש בטכנולוגיות בינה מלאכותית בסביבה בטוחה.

חששות תעשיית המוליכים למחצה
חברות מוליכים למחצה אמריקניות, כמו אנבידיה, הביעו התנגדות לצעד. אנבידיה מסרה ל-Bloomberg כי "תקנה שמגבילה את היצוא לרוב מדינות העולם תהווה שינוי משמעותי במדיניות, שלא תקטין את הסיכון לשימוש לא נכון, אך תסכן את הצמיחה הכלכלית ואת המובילות האמריקנית.”

גם איגוד תעשיית המוליכים למחצה הזהיר כי "שינוי מדיניות בהיקף כזה אינו צריך להתבצע במהלך תקופת מעבר נשיאותית ללא מעורבות משמעותית של התעשייה."

הפוסט ממשל ביידן מתכנן מגבלות יצוא חדשות על מוליכים למחצה המיועדים לבינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Chiportal.