בשבועיים הקרובים תגיע מדינת ישראל ל"חסינות עדר"- תרחיש בו אחוז הנדבקים באוכלוסייה יהיה גבוה מספיק על מנת שתחל דעיכה במספר הנדבקים, כך עולה ממחקר חדש שערך פרופ' מרק לסט מהמחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. על פי ממצאי המחקר, במצב זה, אדם חולה ידביק בממוצע פחות מאדם אחד (בניגוד למצב כיום) וכך כמות החולים תרד בהדרגה. הניתוח התבסס על נתוני התחלואה של משרד הבריאות בארץ וכן על מודלים אפידמיולוגיים מוכחים.

ממצאיו של פרופ' לסט תומכים בצעדיו של ממונה המאבק בנגיף, פרופ' רוני גמזו, שהכריז על שורת צעדים אפשריים לצמצום התפשטות הנגיף בארץ. לדברי פרופ' לסט: "מדינת ישראל צריכה לשמר את המצב הקיים כדי לרדת במספר הנדבקים בהקדם האפשרי. אין צורך לעשות סגר כולל, כיוון שנגיע למגמת דעיכה בזמן הקרוב. עם זאת, במידה ובחגי תשרי יתקיימו מפגשים חברתיים רבי-משתתפים, האזרחים ייחשפו למספר אנשים גבוה מהמומלץ זה עלול להיות פתח להתפרצות מחודשת של הנגיף. צעדיו של גמזו מבורכים וייטיבו עמנו לאורך הזמן".

במחקרו השווה פרופ' לסט את מדינת ישראל למדינות האירופאיות יוון, איטליה ושוודיה, הדומות במאפיינים מסוימים לישראל. לדבריו, בהשוואה למדינות אלו התפשטות הנגיף בישראל חמורה יותר בעת זו והתחלואה אצלנו עדיין גבוהה. עם זאת, "אם לחלות בקורונה – אז עדיף בישראל. הטיפול אצלנו יעיל יותר מהמדינות שנבדקו וכנראה ממדינות נוספות אחרות".

בהתייחס לניתוח ממצאי חולי הקורונה בישראל, ציין פרופ' לסט כי אין באף מדינה כיום מאגר נתונים קליניים מסודר של חולי קורונה. בישראל לדוגמה, מפורסמים מספר חולי הקורונה ואחוזי התמותה מהמחלה אולם אין מאגר נגיש עם נתונים קליניים ברמת החולה הבודד דוגמת – היסטוריה רפואית, מספר ימי מחלה, מיקום ההדבקה וכדומה. לדברי פרופ' לסט: "לטענת משרד הבריאות מדובר בהגנה על פרטיות החולים אולם אין צורך בשמות החולים ופרטים מזהים אחרים, ניתן לבנות מאגר אנונימי עם פרטים קליניים שיאפשר לחוקרים בישראל ובעולם להבין יותר על המחלה ולזהות את מסלולי ההדבקה הנפוצים ביותר .

בתמונה המצורפת ניתן לראות תחזית נוכחית לחודשים הקרובים לפיה בסוף אוגוסט-תחילת ספטמבר נגיע לשיא נדבקים בישראל ומשם תחל ירידה הדרגתית במספר החולים

חוקרים בטכניון ובאוניברסיטת חיפה – אכיפה ידידותית תגדיל את היענות הציבור להנחיות

אכיפה ידידותית – זו הגישה שתשפר את היענותו של הציבור להנחיות הקשורות להתנהגות בימי קורונה. כך טוענים חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת חיפה במאמר דעה בכתב העת Nature Human Behavior. מחברי המאמר הם פרופ' עדו ערב וד"ר אורי פלונסקי מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע"ש דוידסון בטכניון ועמיתם ד"ר יפים רוט מהפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטת חיפה.

לדברי שלושת החוקרים, אירועים שליליים נדירים כגון מגפה מעוררים בציבור שתי תגובות סותרות; האחת היא פאניקה, כלומר תגובת-יתר, והאחרת היא שאננות, כלומר תגובת-חסר ("לי זה לא יקרה"). ואכן, סקר שנערך בארצות הברית בעיצומה של המגפה הנוכחית גילה כי 31% מהתושבים סבורים כי הציבור נוקט תגובות-יתר ואילו 40% סבורים כי הוא נוקט תגובות-חסר. "אלה ואלה צודקים," אומר פרופ' ערב. "כיום אנחנו יודעים שאנשים נוטים להגיב בחרדת-יתר כשהם שומעים על איומים קרבים, אולם שגרת החיים בצל האיום עשויה להעביר אותם לצד האחר של המתרס – שאננות."

כדוגמה למעבר המהיר מבהלה לשאננות מביא פרופ' ערב את הדוגמה של פאנלים נשלפים נגד גניבת מערכות סאונד מכלי רכב. "במשך תקופה קצרה יחסית הייתה התלהבות מהמכשירים האלה בשל החשש מגניבות, אבל בסופו של דבר רוב הרוכשים הפסיקו לשלוף את הפאנל כשהם עוזבים את המכונית. באופן מפתיע, אנשים רבים מתמידים בהתנהגות של 'לי זה לא יקרה' אפילו אחרי שהם חווים גניבות ותאונות."

לדברי החוקרים, הגורם המרכזי למעבר לשאננות הוא הנטייה של אנשים להתנהג באופן שהניב את התוצאות הטובות ביותר במרבית המצבים הדומים בעבר. אחת הסיבות לכך היא שבמקרים רבים, התנהגויות מסוכנות – חציית כביש שלא במעבר חצייה, לדוגמה – חוסכות זמן ומאמץ.

וכך גם במגפה. עם הגעתה של הקורונה לישראל נדרך רוב הציבור נוכח הסכנה ונטה להיענות להנחיות הריחוק החברתי וההיגיינה, וגם ברמה הלאומית נקטה הממשלה באמצעי החריף של סגר כולל. בחלוף הזמן החלו אזרחים רבים לנהוג כאילו לא מדובר במחלה מסוכנת. לכך מצטרפת העובדה שלא רק המחלה מידבקת, גם השאננות מידבקת, וכך אדם שרואה סביבו אנשים רבים המפרים את הכללים ייטה גם הוא להקפיד פחות ופחות.

החדשות הטובות הן, לדברי החוקרים, שלתופעה האמורה יש פתרון: אכיפה ידידותית. אחת הדוגמאות לכך היא אפליקציות המעקב. "שימוש וולונטרי נרחב באפליקציות כאלה יגביר מאוד את האפקטיביות של חקירות אפידמיולוגיות, אבל כיום רק מיעוט קטן משתמש בהן. כדי להגביר את שיתוף הפעולה של הציבור בעניין זה אפשר לדוגמה לדרוש מאנשים הנכנסים למקומות ציבוריים סגורים למלא טופסי הצהרה למיניהם, ואילו למשתמשי האפליקציות לאפשר כניסה מהירה. במצב כזה, אנשים רבים יטו להעדיף את השימוש באפליקציות, וקטיעת מעגלי ההדבקה תהיה הרבה יותר מהירה ואפקטיבית.

המאמר נתמך על ידי קרן המדע הישראלית (ISF).

הפוסט חסינות העדר: האם שיא הקורונה קרוב ולאחריו תחל ירידה? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אדה סדובה, חוקרת ביו-פיזיקה מהמעבדה הלאומית של ארה"ב באוק רידג', עובדת עם מחשב העל העוצמתי בעולם מהבית, לפעמים בפיג'מה. היא מחפשת מולקולות זעירות שיוכלו לבלום את נגיף COVID-19 המדביק בני אדם. "אני מקדישה את כל זמני לכך, כדי להציל בני אדם," היא תיארה בוועידת Nvidia Summit שהתקיימה לאחרונה בפורמט מקוון.
מחשב העל SUMMIT הוקם על ידי IBM ומורכב מ-9,216 מעבדי פאואר 9 של IBM ו-27,648 מעבדים גרפיים מדגם טסלה של NVIIDA . התקשורת שלו מבוססת על מערכות אינפיניבנד של מלאנוקס, שכידוע נרכשה על ידי אנבידיה, רכישה שהשלמתה בוצעה רק ברבעון האחרון.
מאמציה משתלמים במיוחד: שני מיליארד בדיקות של מולקולות ב-24 שעות בלבד.

סדובה מחפשת ליגנד, שהוא מולקולה אורגנית של פחות מ-6 אטומים. הליגנד הנכון נקשר לחלבון של נגיף הקורונה ומונע ממנו להדביק תאים בריאים.

אך איתור הליגנד הנכון בין כל החלבונים והליגנדים האחרים דומה לחיפוש מחט בערימת שחת. מומחים יכולים לבלות שנים במעבדות בבדיקת כל האפשרויות. אפילו חיפוש בעזרת Summit, מחשב העל של ORNL, יצריך ארבע שנים.
זו הסיבה שסדובה ועמיתיה פנו ל-27,648 המעבדים הגרפיים תוצרת אנבידיה שמאכלסים את Summit כדי להחיש את המאמצים.

בעזרת אנבידיה, העבירו החוקרים את הקוד ל-CUDA, כדי שיוכל לרוץ על Summit ובכך השיגו שיפור של פי 2.8 במהירות. חוקר אחר, ארון שיינברג, האיץ את המהירות פעם נוספת פי שלושה כאשר גילה דרך להשתמש ב-OpenMP להזנת הנתונים למעבדי אנבידיה.
מעבדים גרפיים צמצמו ביותר מסדר גודל את משך הזמן הנדרש לעיבוד בסיס נתונים של 1.4 מיליארד ליגנדים וגם צמצמו את השונות העצומה בתוצאות שהקשתה על תזמון הבדיקות במחשב העל.
הדמיה של 2 מיליארד תרכובות ב-24 שעות

סדובה מאמינה שעם שיפורים נוספים יוכל הצוות לבדוק עד שני מיליארד תרכובות ב-24 שעות. זו תהיה ההדמיה הראשונה בהיקף כזה וברזולוציה גבוהה.
זרם העבודה הסטנדרטי לאיתור קשרי חלבון-ליגנד הוא אטי מאוד ומתאים לכמה מאות תרכובות הנבדקות במחשב נייד. אך כאשר מדובר במאות אלפי קבצים, זרם כזה עלול להשבית גם את מחשב העל הגדול בעולם.
זוהי קריאה לפעולה למפתחי קוד פתוח ששואפים לסייע בהאצת המחקר המדעי.

הצוות של סדובה מוביל את המאמץ ומגבש זרם עבודה חדש אשר אמור להניב מספרים עצומים של משימות עבור Summit. סדובה מתייעצת עם מומחי קלט/פלט על הדרך הטובה ביותר ליצור בסיס נתונים של כל הליגנדים.
השלב הבא יהיה לערוך ניסוי של כמיליון תרכובות על 108 מתוך 4,608 ה-nodes של Summit. "אם זה יעבוד, נוכל לעבור להרצה הגדולה של 1.4 מיליארד תרכובות עם כל ה-nodes," היא אומרת.
צמצום המחקר על מולקולות מבטיחות.

אם חברי הצוות יצליחו במשימה, הם ישלחו לממפיס רשימה של כ-9,000 התרכובות המוצלחות ביותר שייבדקו במעבדה הקונבנציונלית עם נגיפים אמתיים. או אז, יידרשו החוקרים למצוא את המחט לא בערימת שחת אלא בכמות שמניף קלשון אחד.
הצוות של סדובה החל בעבודתו בינואר, כאשר חוקר מוביל של ORNL, ג'רמי סמית', הציג את העבודה הראשונה שעשתה שימוש במחשב –העל Summit למחקר תרופות למאבק בנגיף הקורונה. העבודה ההיא עדיין בתחילתה.
במבט לעתיד, לסדובה יש רעיונות לדרכים נוספות לגישור בין קשרי החלבון והליגנדים לשיטות המקובלות במחשוב עתיר ביצועים.

הפוסט המרוץ נגד השעון לאיתור המולקולה שתחסל את הקורונה מבין מיליארד מולקולות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

השלכות משבר הקורונה על תעשיית ההיי-טק: סקר שנערך באמצע חודש מאי 2020 בקרב 414 חברות היי-טק בישראל, רובן מעסיקות עד 50 עובדים, מצייר תמונת מצב מורכבת לענף כולו.  על פי הסקר, שנערך על ידי רשות החדשנות ואיגוד IATI, מחצית מהחברות שנשאלו חוו פגיעה מהותית עקב משבר הקורונה.

לדברי אהרון אהרון מנכ"ל רשות החדשנות: "תמונת המצב שעולה מתוך סקר מקיף זה מראה כי חברות ההייטק בדגש על חברות הזנק קטנות, מתמודדות עם אתגרים משמעותיים. העובדה כי 65% מחברות הזנק עם 1-10 עובדים דיווחו שלא יוכלו להמשיך להתקיים מעבר לחצי שנה, מדגישה את חשיבות התמיכה הממשלתית. חשיבות זו גם עולה מכך שרוב החברות בסקר דיווחו כי הן מתכוונות לפנות לערוצי התמיכה שלנו, ובפרט לערוץ המענקים המהיר אותו פרסמנו לאחרונה. רשות החדשנות ממשיכה לעקוב אחר מצב ההייטק, ומחויבת להעמיד כלים בכדי לסייע להתאוששותו ולצמיחת המשק הישראלי כולו".

קרין מאיר רובינשטיין, מנכ"לית ונשיאת IATI, אמרה כי: "נתוני הסקר מראים כי חברות טכנולוגיה צעירות רבות עומדות בפני קריסה, וכי אין לתעשייה סיוע כלכלי מספק מצד ממשלת ישראל. הסיוע הנוסף שאושר לחברות ההיי-טק, בהיקף של  1.2 מיליארד שקל, אינו מספיק ואינו מובנה במענה רציני ושיטתי. תעשיית החדשנות היא מנוע הצמיחה העיקרי של המשק, ומובילה את הכלכלה הישראלית על גבה לצמיחה ושגשוג חסרי תקדים, כמעט ללא תמיכה ממשלתית. אין ספק כי נדרשת התייחסות ממשלתית מקיפה ודחופה לבעיות שכבר נוצרו בתעשייה בשל המשבר, וכן לבעיות הצפויות ב"יום שאחרי", כדי לאפשר לתעשייה להתייצב במהלך המיתון הצפוי. בין היתר יזמנו יחד עם רשות החדשנות פורום של נציגי התעשייה ומשרדי הממשלה, עם גופים נוספים ששילבנו, במטרה לטפל בשרידות החברות. לאור הנתונים שבידינו, על הממשלה לתת מענה לצרכים הבוערים העולים מן הסקר, ולספק פתרונות כלכליים שיאפשרו לתעשייה המשך קיום תקין. אחרת, אנו חרדים לקריסת תעשיית ההיי-טק כפי שהיכרנו אותה, וכתוצאה מכך לערעור של המשק כולו."

פיטורים:

כרבע מהחברות דיווחו כי פיטרו עובדים, וכ-14% מהחברות דיווח על פיטורים בהיקף רחב (מעל 15% מכוח האדם בחברה). תופעה זו ניכרת בעיקר בחברות בתחום התוכנה והתקשורת ( 19% מהחברות), וניכרת פחות בקרב חברות בתחומי הבריאות (כ-3%-8% מהחברות). אם המצב יימשך, 57% מהחברות דיווח כי הן יבצעו פיטורים בהיקף רחב בחצי השנה הקרובה. בנוסף, כתוצאה מהמשבר 71% מהחברות דיווחו כי הקפיאו את תהליכי הגיוס של עובדים חדשים.

שכר וחל"ת:

על פי הסקר יותר משליש מהחברות דיווחו שהוציאו עובדים לחל"ת, כאשר החברות הקטנות דיווחו שהוציאו אחוז גבוה יותר מהעובדים לחל"ת מאשר חברות גדולות. בנושא השכר, שליש מהחברות אישרו כי ביצעו הורדת שכר נרחבת (מעל 15%), כאשר האחוזים גבוהים באופן משמעותי אצל חברות בצמיחה. כך לדוגמא 49% מהחברות שנמצאות בסבב גיוס B דיווחו שביצעו הורדת שכר בהיקף רחב שמעל 15% ממשכורת העובד/ת לעומת 16% מהחברות הציבוריות. רבע מהחברות שוקלות הורדה שכזו.

גיוס כספים:

91% מהחברות דיווחו על האטה בתהליכי גיוס הון. ל-40% מחברות ההייטק שנמצאות בתהליך גיוס הון המשקיעים הודיעו שהם עוצרים את תהליך גיוס הכספים. 51% העידו כי התהליך מתקדם באופן איטי ורק 9% העידו כי תהליך הגיוס מתקדם כמצופה. כשחברות נשאלו האם לאור המשבר פנתה החברה למשקיעים הקיימים לקבלת תמיכה כספית נוספת, חברות דיווחו כי רוב המשקיעים הקיימים יושבים על הגדר או לא תומכים בחברות. 51% מהחברות פנו למשקיעים הקיימים לקבלת תמיכה נוספת: מתוכן, 46% מהחברות דיווחו שהמשקיעים עדיין שוקלים את צעדיהם, ל-19% מהם הזרימו הון נוסף ו 35% מהם דיווחו כי המשקיעים הודיעו כי לא יוכלו לתמוך. בתוך כך, חצי מהחברות שפנו לקבלת הלוואה מגורם פיננסי או בנק נדחו וחלק גדול (30%) מהן טרם קיבל תשובה.

קבלת מענקים:

רוב החברות (60%) העידו בסקר שהן שוקלות לפנות לערוצי התמיכה של רשות החדשנות – 32% מהן לערוץ המהיר של רשות החדשנות. 52% מהחברות שפועלות בתחומי הבריאות הדיגיטלית הצהירו שהן שוקלות פניה לערוץ המענקים המהיר.

מאפייני המדגם:

• 41% מהחברות בתחום התוכנה, 41% מהמשיבים פועלים בתחומי הבריאות ו 18% בתחומי החומרה והתקשורת.
• רוב המשיבים הם חברות קטנות (65%) עם 1-10 עובדים, 20% עם 11-30 עובדים, 6% עם 31-50 עובדים והיתר עם 50 עובדים ומעלה.
• חצי מהמשיבים נמצאים בשלבי גיוס PRE-SEED ו SEED (51%), 22% נמצאים בסבב גיוס A, 13% בסבב גיוס B, 10% בסבב גיוס C+ והיתר הן חברות ציבוריות.

הפוסט סקר של רשות החדשנות ו-IATI חושף: יותר מ-50% מהחברות דיווחו כי ללא גיוס הון, פעילותן תופסק תוך 6 חודשים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

התכנית שגובשה על ידי משרד האוצר, משרד הכלכלה והתעשייה, רשות שוק ההון, רשות ניירות ערך ורשות החדשנות, תוך היוועצות בגורמים מהתעשייה והאקדמיה, נועדה לשרת שתי מטרות מרכזיות: האחת, סיוע לחברות הייטק ישראליות לצלוח את תקופת המשבר. השנייה, לתמרץ את שילוב הגופים המוסדיים בהשקעות בעלות מאפייני סיכון מדודים ומאוזנים במגזר ההייטק הישראלי. יצוין כי המודל הפיננסי לתכנית נבנה בשיתוף פעולה עם פרופ' צבי וינר, פרופסור למימון ודיקן בית הספר למנהל עסקים של האוניברסיטה העברית בירושלים.

לאור חשיבות התכנית הן לענף ההייטק והן לגיוון השקעות המוסדיים ופוטנציאל הערך לציבור החוסכים, שרי האוצר והכלכלה יקיימו דיון  יחד עם הגורמים הרלבנטיים, על מנת לוודא את הצלחתה.

תכנית זו מהווה חלק מהתכנית הכלכלית לסיוע למגזר העסקי בהתמודדות עם המשבר הכלכלי ומהווה רכיב מרכזי בתכנית הסיוע לענף ההייטק, אשר כולל גם מענקים ייעודיים דרך רשות החדשנות.

פרטי התכנית:

• גוף השקעה מוסדי אשר יאושר במסגרת המסלול, יהיה זכאי להגנת השקעה במקרה של ירידת ערך התיק, תקבל הגנת השקעה של 40% על סך ההשקעה הנומינלית בתיק השקעות בחברות הייטק ישראליות.
• במקרה של עליית ערך בתום תקופת התוכנית, גוף ההשקעה המוסדי אשר יאושר במסגרת המסלול, יעביר לרשות החדשנות 10% מההפרש בין תשואת התיק ובין תשואת אג"ח מדינה לתקופת התיק, תוך התחשבות בהוצאות עסקה וניהול
• התיק ינוהל על ידי גוף ההשקעה המוסדי לתקופת השקעה של 8.5 שנים (18 חודשי השקעה + 7 שנות החזקה), בדומה לנהוג בענף. בתוך כך, הגנת המדינה תינתן להשקעות שיבוצעו במשך 18 החודשים הראשונים ממועד האישור.

שר האוצר, ישראל כ"ץ: "במיוחד בימים אלו, יש חשיבות גדולה לחזק את מנועי הצמיחה של הכלכלה הישראלית. אני מברך על שיתוף הפעולה בין משרד האוצר, משרד הכלכלה והתעשייה, רשות החדשנות רשות שוק ההון ורשות ניירות ערך ביצירת הפלטפורמה להשקעות של הגופים המוסדיים בתחום ההיי-טק, שתסייע לחזק את המחקר והפיתוח בחברות הטכנולוגיה ותייצר מקומות עבודה בתחום זה".

שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ: "מדובר בתכנית נוספת הבאה לתת מענה למשבר הקורונה. ההייטק הוא הקטר המוביל את התעשייה הישראלית. חיזוק תעשיית ההייטק ימשוך אחריו את הכלכלה והתעסוקה המקומית, ויחד הם משלימים אחד את השני ויוצרים את ה"כלכלה אנושית". מטרת המסלול הנה תימרוץ גופים מוסדיים להשקעה בהייטק, וזאת כחלק מתכנית הממשלה לסיוע  כלכלי להייטק שנוצר בשל משבר הקורונה. ישנה חשיבות גדולה לשיתוף הפעולה בין משרד האוצר, רשות החדשנות ורשות שוק ההון להצלחת המיזם ואני מברך על כך.

המסלול שיופעל על ידי רשות החדשנות, צפוי להזרים לתעשיית ההיי-טק עוד כ 2 מיליארד ₪, ובכך יהווה גורם משמעותי בסיוע הניתן לתעשייה הישראלית לצלוח את המשבר.

בנוסף, המסלול נותן הגנה על הכספים המושקעים, הגנה אשר תמנע הפסדים ותוודא כי השקעה זו בתעשיית ההיי-טק אשר בשנים האחרונות הפגינה צמיחה משמעותית, תגרום לגידול ניכר בתשואה של קרנות הפנסיה – ובחסכונות של כולנו"

מנכ"ל רשות החדשנות, אהרון אהרון: "שיתוף הפעולה של רשות החדשנות עם רשות שוק ההון, רשות ניירות ערך ומשרד האוצר יאיץ את התמחות שוק ההון הישראלי בהשקעה במגזר הטכנולוגיה, יהווה נדבך משמעותי לצמיחתו של ההייטק הישראלי ויקפיץ את שוק ההון הישראלי אל תוך העידן הטכנולוגי-הבא. השקעות ישראליות בתעשייה הישראלית הן המפתח לצמיחת מגזר ההייטק ולבניית חברות הייטק ישראליות גדולות, אשר מעסיקות מגוון רחב של עובדים ומקצועות בשכר גבוה. דווקא בעת הזו, עלינו למקד את מאמצינו במהלכים שיביאו לחיזוק קטר ההייטק ורתימתו למשיכת כלל המשק אל מחוץ למשבר הכלכלי תוך הרחבה משמעותית של הזדמנויות התעסוקה האיכותיות בו".

הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, ד"ר משה ברקת: "מגיע לציבור החוסכים ליהנות מהצלחת ההיי טק הישראלי, בתנאי שההשקעה נעשית באופן מדוד ושקול. שיעור ההגנה המשמעותי שהמדינה מעניקה להשקעות החוסכים במסגרת התוכנית, לצד מאפייני סינון נוספים של התוכנית, מאפשרים הגנה נאותה מפני הסיכונים וסיכוי טוב להרוויח מהצלחת ההשקעות בהייטק. חשוב להדגיש שלפי תנאי התוכנית, חברות היעד הינן חברות שאינן בוסריות ואשר כבר גייסו עשרות מיליוני שקלים. בכל מקרה, כל השקעה כזו נתונה לשיקול דעתו המלא של הגוף המוסדי המנהל ועליו לבחון ולנתח כראוי כל השקעה כזו"

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה: "מזה כשנתיים אנו מקדמים את חיבור שוק ההון המקומי להיי טק הישראלי – חיבור אסטרטגי, טבעי ומתבקש. הצבנו את החיבור של השניים על סדר יומה של הרשות, במטרה לייצר ערך משמעותי לאזרחי ישראל ולשתי התעשיות, שמובילות את כלכלת ישראל. ההחלטה מהווה צעד משמעותי בדרך למימוש החזון שגיבשנו ומצטרפת למהלכים נוספים, ביניהם, הנגשת שוק הון להיי-טק באמצעות אישור פלטפורמה חדשה לגיוס הון ואשראי ויצירת התמחות להשקעה בטכנולוגיות. אני מברכת על שיתוף הפעולה ובטוחה שרק יחד נוכל לבנות פתרון שלם שיצליח לייצר את התנופה המיוחלת".

הפוסט אושרה התכנית לעידוד השקעות גופים מוסדיים בחברות הייטק ישראליות בשלבי גיוס מתקדמים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ב-26.04.2020 הודיע שר הכלכלה כי הוא ממנה פורום שמטרתו לגבש תכנית כלכלית להתמודדות עם השלכות משבר הקורונה במשק הישראלי. בראש הפורום עמד ד"ר שלמה נס, והוא כלל מומחים בעלי ניסיון רב מהמגזר העסקי: דב מורן, רוני קוברובסקי, לילך אשר-טופילסקי, ד"ר שמעון אלקבץ, רו"ח אלינה פרנקל-רונן ותומר מור.

הפורום, המכונה "פורום נס להצלת המשק", הגיש הבוקר (ראשון, 10.05.2020) דו"ח מפורט לשר הכלכלה ולראש הממשלה. הדו"ח מכיל תכנית פעילות המכילה הן המלצות בנושאים הנוגעים לכלל המשק והן המלצות למגזרים וענפים ספציפיים.

מצורף הדו"ח המלא. מתוכו, הנה עיקרי ההמלצות בכל הנוגע לענפי ההיי-טק והטכנולוגיה

• ההייטק אינו יכול להתפתח ללא השקעות – צינור ההשקעות להייטק הישראלי הולך להתכווץ דרסטית (ירידה צפויה של 6-8 מיליארד ₪) ובהתאם נדרשים מאמצי ממשלה לעידוד הענף.
• רשות החדשנות, זרוע הממשלה לקידום ההייטק, קיבלה למעשה תקציב דומה מאוד לזה שהתקבל ב-2019. חלק מהכסף מוקצה לתוכנית השונה מהתוכנית הקונבנציונלית של "כספי מדען" בזמן המהיר (יחסית) לאישור בקשות. יש להגדיל משמעותית את תקציב המדען לשנת 2020.
• תוכניות אחרות לקידום ענף ההייטק נדונו ברשות החדשנות אך להערכת הועדה הן אינן אטרקטיביות דיין על מנת לסייע לחברות הנזקקות להשקעה עקב קיטון ההון הזמין להשקעות ממשקיעים קונבנציונליים.
• מוצעת תוכנית חדשה בשם "תוכנית עידוד" שעל פיה יוקצה כסף (מוצע מיליארד ש"ח בשלב ראשון ואז בחינה מחדש של התוכנית) להשקעה בחברות במקביל להשקעות של קרנות הון סיכון או משקיעים מקצועיים תוך הצמדת התנאים והתקבולים. לתוכנית יש את הפוטנציאל להציל בישראל הרבה חברות ולעצור את תהליך הקיטון בסטארט-אפים טכנולוגים ובכך התוכנית מזכירה אם הצעד המדהים שעשתה הממשלה בשנת 1993 בפתיחת "קרן יוזמה", שדחפה להקמת קרנות הון סיכון והביאה לישראל את התואר הזה של "סטארט-אפ ניישן", בעלות מינימלית.

יתרונות התוכנית: זמינות, מקצועיות בהשקעות ללא צורך באיתור, גיוס או הכשרת אנשים לבחינת ההשקעות,  למעשה הממשלה לא נדרשת להוציא כספים אלא להשקיע ומרבית הסיכויים הם שהשקעות אלה יניבו אפילו תשואה חיובית.

רקע והשלכות המשבר על הענף

ההייטק מהווה כ- 43% מהיצוא הישראלי וכן מקום אידיאלי לגישור על פערים בחברה הישראלית ומתן הזדמנויות לאנשים ממוצאים שונים ורקעים סוציו-אקונומים שונים להצליח בזכות כשרונם, יכולותיהם ונכונותם להשקיע עבודה רבה. ענף ההייטק נשען ברובו על השקעות, בלעדיהן ענף ההייטק לא יוכל להתפתח והמשך קיומו מוטל בספק. בימים אלו ענף ההייטק נמצא בבעיה של גיוס כספים – חברות שתכננו לגייס כסף בקרוב או שצריכות לגייס כסף בגלל הרעה במצבם העסקי נמצאות בסיכון מידי לקיומם. עינינו הרואות כי נוכח המצב אליו נקלעה החברה הישראלית (והעולם בכלל), קשה יהיה לגייס כספים בתקופה הקרובה. בהקשר זה יוער כי חברות המצויות בשלבים המוקדמים (early stage) הן הפגיעות ביותר מאחר שמעבר להשקעות (ולפעמים מימון חלקי של הפיתוח על ידי רשות החדשנות) אין להן מקורות הכנסה והן חייבות השקעה כדי להתקדם ו/או לשרוד.

הלכה למעשה, צינור ההשקעות להייטק הישראלי הולך להתכווץ דרסטית ובהתאם נדרשים מאמצי ממשלה לעידוד הענף. פגיעה בענף ההייטק תביא לנזק בל ישוער לכלכלת המדינה, אך יותר מזה: לתדמית המדינה ולהגדרתה כמדינה מתקדמת ונאורה. חשוב להבין כי ענף ההייטק מושפע ישירות מהפגיעה הכלכלית בכלל המשק. ענף ההייטק כענף מייצר ומוכר, יספוג פגיעה קשה במקרים בהם, נוכח המצב הנוכחי (בין אם משום שנקטו בהליך חדלות פרעון ובין אם משום ירידת הביקוש) חברות לא יזקקו עוד לשרתים, יקטן השימוש בתוכנות, וכתוצאה מכך חברות ההייטק ימכרו פחות. עבור חלק מחברות ההייטק הקטנת המכירות היא למעשה מעבר מרווח להפסד, ואם אין לאותן חברות מספיק מזומנים, יהיה עליהן לגייס כספים (שכאמור במצב הנוכחי מהווה הדבר בעיה בפני עצמה), או שמא יהיה עליהן להכריז על עצמן כחדלות פירעון. זהו כדור שלג מתגלגל שיוביל לפגיעה אנושה בענף.

המלצות

1. שימוש בתכנית של רשות החדשנות

רשות החדשנות משמשת כזרוע הממשלה לקידום ההייטק. כחלק מהיכרותה עם פעילות ההייטק בישראל, יצרה הרשות תכנית הקרויה "תכנית לסיוע למשבר הכלכלי בהייטק ולסיוע בהאצת המשק".

א. במסגרת התכנית מוצע להעמיד מענקים בהיקפים זעירים, המסתכמים לידי סכום של עשרות מיליוני ₪ בלבד. יוער, כי מדובר בפחות ממיליון ₪ לפרויקט, מה שאיננו מספיק כלל ליצירת מוצר או הקמת חברה פעילה. אנו סבורים כי יהיה זה נכון להקצות מענקים אלו, מתוך המטרה הכוללת לתמרץ את אותם אנשים המחפשים פריצות דרך במלחמה נגד וירוס הקורונה.

ב. המשך טיפול ב"בקשות מדען" – מדובר בתכניות השקעות סטנדרטיות של הרשות, ללא קשר לקורונה. תכנית זו כוללת מימון של כמחצית מעלויות הפיתוח של חברות ההייטק, הממומנות על ידי משקיעים נוספים. על פי פרסומים שונים, זכתה הרשות במימון מיוחד, וקיבלה עבור שנת 2019 תקציב בסך של 1.75 מיליארד ₪, וב-2020 סך של 1.85 מיליארד ₪. בשלב זה, אין תוספת תקציבית אמיתית לרשות, ומשכך יש להגדיל סכום זה משמעותית. יוער, כי נכון לשלב זה אין בידנו מספיק נתונים על מנת להעיר ביחס לגודל התוספת התקציבית כאמור.

ג. "כלי מימוני היברידי"- מדובר במסלול חדש של הרשות לפיו יינתן לחברות כסף באופן של הלוואה המירה (SAFE/CLA) או בצורה של Co-Investment על ידי גופים מוסדיים, בנקים או בנקים להשקעות שישלבו בהשקעתם קרנות הון סיכון או גופי השקעה פרטיים המתמחים בהשקעות בהייטק, כאשר המדינה תיתן בהשקעות אלה רשת בטחון מצד אחד ותיקח אחוז קטן מעליית הערך כעבור 8 שנים. תכנית זו לוקה בחסר וקיימות בה מספר בעיות אינהרנטיות אולם אין ספק כי הכוונה טובה. למוסדיים לא חסר כסף להשקיע ודחיפת המוסדיים להשקיע בהייטק צריכה להתבצע בדרכים אחרות. חיסרון נוסף הוא שמוסדיים אינם יכולים לעסוק בהשקעות קטנות וגם אם התוכנית הזאת תצליח, השקעותיהן תהיינה בסיבובים מתקדמים של חברות עם צ'קים גדולים. דווקא שם נראה שאין מחסור כה קשה בכספי השקעות ואם לא יושקעו בחברות בתחילת חייהן, בשלב כלשהו לא יהיו חברות גדולות להשקיע בהן.

2. תכנית עידוד

תכנית עידוד הינה תכנית להזרמת כסף נדרש לעידוד תעשיית ההייטק, כאשר העלות לממשלה בהסתכלות לטווח הארוך היא נמוכה יחסית, וזאת ביחס לכל תכנית אחרת. יישומה הוא בר ביצוע על ידי רשות החדשנות והיא מאפשרת מקצוענות בהשקעות מה שמהווה פקטור משמעותי במיוחד, הואיל ובביצוע השקעות בחברות רעות יש יותר נזק מתועלת (חברות כאלה מעסיקות כוח אדם יקר החסר בחברות ה"טובות" בעלות הפוטנציאל).

להלן עיקרי התכנית:

א. השקעת הממשלה בתכנית, שתנוהל על ידי רשות החדשנות, סכום של כמיליארד ₪ לשנה הקרובה. בתום השנה תידרש בחינה של הכדאיות להמשיך בתכנית או להפסיקה.

ב. רשות החדשנות תשקיע אף היא סכום זה, וזאת במקביל להשקעות של קרנות ההון סיכון בהשקעה המהווה matching זהה להשקעה של הקרן, דולר כנגד דולר, תנאים זהים לחלוטין למעט:

o לרשות לא תשמר זכות Pre-emptive (כלומר, שמירה על חלקה באחוז מהון המניות בסיבוב הבא על ידי הצטרפות לסיבוב זה).

o הרשות לא תמנה לחברה נציג או משקיף בוועד המנהל.

ג. השקעת הרשות כאמור לא תדרוש מהרשות את בחינת החברה. הרשות תבצע את ההשקעה תוך הסתמכות על ה-Due Diligence שתבצע הקרן המשקיעה. זוהי למעשה "השקעה עיוורת", שתתבסס על הצהרת הקרן שבוצע DD מעמיק ושמטרת ההשקעה היא יצירת רווחים שיהיו רלוונטיים להשקעה הספציפית.

ד. הרשות תאפשר לקרנות לחתום איתה על הסכם גלובלי לביצוע Co-Investments כאלה. מנהלי הקרנות יערבו על ביצוע ההסכם, והחשוב בהקשר זה הוא שכאשר הקרנות יממשו את מניותיהן הן היו חייבות לדאוג במקביל למימוש המניות הרלוונטיות של הרשות – דולר לקרן, דולר לרשות.

יתרונות התכנית: בניגוד לכספים המוקצים לקרנות אשר גובים עליהם דמי ניהול, כספי תכנית העידוד הם נטו לתעשייה ללא דמי ניהול.

בנוסף, בהיעדר כספי מימון, כסף זה ישמש קרנות להשקיע יותר בחברות חדשות או לבצע ביתר קלות השקעות המשך בחברות שבהן השקיעו בעבר ושזקוקות להשקעות עד שהשוק העולמי יתאושש או לצרכי המשך גידול והתפתחות.

כמו כן, במסגרת התכנית המדינה לא אמורה להפסיד כסף. בהנחה שקרנות משקיעות היטב (ובדרך כלל השקעות אחרי "אסונות" כאלה מתגלות כהשקעות טובות – על סמך לקחי השקעות שבוצעו ב 2001/2 וב- 2008/9), המדינה תהנה מההחזרים מתוך ההצלחות של החברות בהן הושקע הכסף.

המדינה אף נהנית מעבודת ה Due Diligence וממאמצי הקרנות לטפח את החברות שלהן, ללא השקעת עבודה, מאמץ, כח אדם מקצועי-איכותי לנושאים אלה (שאינו בנמצא במשרדי הממשלה).

חשוב לציין כי במסגרת התכנית אין כופים כאן על הקרנות להשתמש בכסף. יש קרנות שגייסו לאחרונה, יש להן מספיק כסף והן תוותרנה על תוספת כסף זאת. מאידך, קרנות קטנות או קרנות שתכננו לגייס כסף בקרוב ונשאר להן מעט כסף להשקיע בחברות חדשות או בחברות הפרוטפוליו שלהן, יהנו מאוד מהיכולת לתת לחברות שלהן מסלול המראה ארוך יותר, מה שיכול לשנות לחברות אלה את גורלן.

באותו הנושא: תוכנית מעשית להשקעה ממשלתית שתסייע לצמיחת סקטור ההיי-טק בעקבות משבר הקורונה

הפוסט המלצת הפורום לשר הכלכלה: הקמת קרן נוספת להשקעה בסטרטאפים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מתוך 1.2 מיליארד ₪ שאושר אתמול (ד') על ידי משרד אוצר עבור רשות החדשנות – 500 מיליון ₪ יוענקו לחברות שנקלעו למשבר כלכלי

כמענה למשבר הכלכלי שנוצר כתוצאה ממגפת הקורונה, רשות החדשנות משיקה ערוץ הגשה מהיר לתמיכה במענקי מחקר ופיתוח של פרויקטים טכנולוגיים. הרשות תשקיע במשותף עם משקיעי הון הסיכון בחברות עם סיכויי הצלחה גבוהים בטווח הארוך, אך בעלות משאבים כספיים מוגבלים וצורך מימון מיידי.

אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות: "מטרת הערוץ המהיר הינה השקעה בחברות מצטיינות עם נכסים משמעותיים וסיכויי הצלחה גבוהים בטווח הארוך, אך בעלות יתרת מזומנים קצרה (Short Runway). הערוץ נועד לספק להן וודאות ומזומנים שיסייעו להן לצלוח את המשבר ולהוות מנוע לצמיחה כלכלית-משקית ביציאה ממנו. תעשיית ההייטק נפגעה משמעותית מהמשבר וצפויה לחוות ירידה של כ-25% מהשקעות ההון הפרטי ובכרבע מסך ההכנסות ממכירות. כתוצאה מכך חברות רבות מקפיאות גיוסים, מוציאות עובדים לחל"ת ואף מתכננות פיטורים בהיקף רחב. תעשיית ההייטק תלויה, יותר מכל ענף אחר, במשקיעים גלובליים האחראים על מרבית ההון שמממן תעשייה זו. בתקופה הזו קיים חשש ממשי כי צינור החמצן של התעשייה ייפגע אנושות. מדיניות תמיכה מהירה, שקולה וחכמה של הממשלה, תמנע פגיעה קריטית ביצוא, בתוצר, בהכנסתם של מאות אלפי האנשים העובדים בתעשיית ההיי-טק ובעסקים התומכים בה. מדיניות זו תהווה עוגן מרכזי ביכולתה של כלכלת ישראל לצמוח חזרה עם שוך המשבר".

הרשות תפעיל ערוץ מענקים מהיר, שיפעל במסגרת מסלול קרן המו"פ, לחברות שזקוקות למזומנים נוספים על מנת לצלוח את תקופת המשבר. התשובות יינתנו תוך עד ארבעה שבועות ותינתן מקדמת מימון בשיעור של עד 50% מהמענק המאושר כנגד מימון משלים שתציג החברה.

הערוץ המהיר מיועד לתמיכה בתוכניות מו"פ חדשניות של חברות בתחילת שלבי הצמיחה ובשלבי פיתוח מתקדמים, אשר צברו נכסים מהותיים (קנין רוחני, גיוסים ושווי) אך בעלות Runway הקצר מ- 12 חודשים וצורך מימוני דחוף. תמיכת הרשות תהיה בחברות בעלות יכולות חברה ופוטנציאל עסקי משמעותיים, אשר השקעת הרשות תסייע להן לצלוח את המשבר ולהוות מנוע לצמיחה כלכלית-משקית ביציאה ממנו. קבלת המענק ושיעור מקדמה גבוה יינתן לחברות שיציגו מימון משלים של משקיעים.

הפוסט רשות החדשנות משיקה ערוץ מענקים מהיר לחברות הייטק קטנות ובינוניות שנקלעו למשבר ב 500 מיליון ₪ הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המאבק בקורונה דומה למלחמה בעודף משקל. דיאטה חריפה וקיצונית תביא לתוצאות, אבל תגרום נזק בריאותי, והפחתת המשקל שתושג לא תישמר לאורך זמן. בדומה לכך, סגר מוחלט של שלושה שבועות יפחית משמעותית את כמות החולים – אבל "יהרוג" את הכלכלה. הסגר יהפוך מאות מיליוני בני-אדם, ברחבי העולם, למובטלים. ענפי כלכלה רבים יתמוטטו ובסיום הסגר כל חולה שנותר יגרום להדבקה מחודשת – ואז יידרש עוד סגר מוחלט. כך תתחולל תופעת ה"יויו" הידועה. עולים ויורדים, ושוב עולים בכמות החולים. במקביל יתחולל הרס מוחלט של כלכלת העולם ומאות מיליוני בני-אדם יהיו רעבים. ב"שורה התחתונה", יותר אנשים ימותו מרעב מאשר מקורונה.

פרופ' אורי אלון ממכון ויצמן למדע, ושותפיו למחקר, תלמידי המחקר יעל כורם-כהנים ועומר קרין והמהנדס הבכיר בועז דודוביץ, מחברת "אפלייד מטיריאלס", מציעים – על-בסיס מודל אפידמיולוגי-מתמטי שפיתחו – לבחור בדרך שתאפשר מאבק יעיל בקורונה, ובה בעת לשמור על הפעלה מדודה של המשק והכלכלה. לפי המודל שפיתחו המדענים, דרך הביניים הזאת מבוססת על סגר לסירוגין: חמישה ימי סגר ויומיים של עבודה רגילה. המודל המתמטי מראה שבדרך זו ירד שיעור ההדבקה הממוצע של חולה קורונה מ-2.5 נדבקים מכל חולה, לפחות מנדבק אחד מכל חולה. פרופ' אלון מעריך בזהירות שלאחר מחזורים אחדים כאלה נצליח להיפטר מהקורונה, או להפחית מאוד את תפוצתה – עד שיפותחו חיסון וטיפול נגד הנגיף.

שיטת הסגר לסירוגין איטית יותר מסגר מוחלט, אבל היא מאפשרת למיליוני בני-אדם לעבוד יומיים בשבוע, היא מספיקה לצרכים הבסיסים ותאפשר לקיים את ענפי המשק, תחבורה, תעשיה ועוד. אנשים יעבדו 40% משרה במקום להפוך למובטלים – והחיים יימשכו, עד שיימצא פתרון מקיף יותר. ימי עבודה קבועים יאפשרו לעובדים ולמעסיקים לתכנן מראש את מהלכיהם. פרופ' אלון מזכיר שיש כיום גישות כלכליות הדוגלות בשבוע עבודה מקוצר גם בשגרה, בטענה ששעות עבודה מופחתות עשויות לעודד פריון עבודה גבוה. "המסר העיקרי שלנו במחקר הזה, הוא לשנות את השיח הבינארי ולהציע אופק ומתווה להתאוששות כלכלית תוך שליטה על הנגיף".

הפוסט חוקרים מויצמן ומהנדס מאפלייד פיתחו מודל מתמטי להפעלת המשק לאחר משבר הקורונה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

עם החרפת מגפת נגיף הקורונה באירופה, יצרני שבבים הצטרכו לבדוק את ענייני הבריאות וגורמי הסיכון של העובדים שלהם.
רוב אירופה נמצאת בסגר שמשתק את הכלכלה ואת חיי היומיום של מאות מיליוני אנשים. קבוצת PSA, רנו, פיאט קרייזלר, פולקסווגן, פרארי, בין שאר יצרני הרכב, עצרו את הייצור באתרי הייצור שלהם באירופה. יצרנית הצמיגים הצרפתית מישלן סגרה את המפעלים שלה באיטליה, ספרד וצרפת. אירבוס הפסיקה את הייצור וההרכבה במפעלים בצרפת וספרד, בהתאם לסגר הקפדני במדינות האלה. רשימת החברות עם פעילות ייצור מתארכת כל יום, וחברות שבבים לא יוצאות דופן.
התאמת כוח האדם
STMicroelectronics הודיעה שהיא מתאימה את הארגון של פעילות הייצור הקדמית והאחורית שלה במפעליה בצרפת. האמצעים הזמניים האלה עשויים להשפיע על עד 50 אחוז מעובדי הייצור שלה.
ST אישרה שהיא הסכימה להפחית את מספר האנשים באתרי הייצור שלה בצרפת במידה המירבית האפשרית. "אחרי יישום כללי של עבודה מרחוק, החברה מתאימה את עצמה להתפתחות של המצב כדי להמשיך לשמור על הבריאות והבטיחות של העובדים שנמצאים באתר", אמר אלכסיס ברטון, מנהל התקשורת החיצונית של חברת ST.
ההסכם, שנחתם על ידי הנהלת ST וגם על ידי ארגוני העובדים CFE-CGC ו-CFDT, משפיע על כל אתרי הייצור בצרפת. "נחתם הסכם עם שותפים חברתיים על האימוץ הזמני של הארגון של פעילות הייצור הקדמית והאחורית וגם פעילות התמיכה בקרוי, גרנובל, רן, רוסט וטור", אמר ברטון. "האימוץ הזמני הזה, שהותאם ספציפית לכל אתר, עשוי לכלול עד 50 אחוז מעובדי הייצור מ-19 במרץ עד 2 באפריל, והוא משלב תנאי בטיחות מירביים לעובדים באתר והמשכיות עסקית".
כלי תקשורת אחרים הסיקו מקריאת ההסכם ש-ST תפחית עד 50 אחוז מהייצור בצרפת.

קשיים ברמה שונה
כעת כל המתקנים של אינפינאון פועלים, אישר הדובר. "הופעלו צוותי תגובה שעוקבים אחרי המצב המקומי וננקטו אמצעים להפחתת סיכונים".
הדובר של אינפינאון אישר שהבריאות והבטיחות של העובדים והשותפים העסקיים שלנו הן בראש סדר העדיפויות של החברה. "בה בעת, אנחנו עושים את מה שנחוץ כדי שהפעילות במתקני הייצור שלנו תימשך באופן חלק ככל האפשר", וציין שמתקני הייצור של אינפינאון מתאפיינים בתנאים היגייניים יוצאי דופן שמעניקים דרגה גבוהה של הגנה מפני פתוגנים.
בנוסף לאמצעים מונעים נרחבים, רודהוסר אמר שאינפינאון הטילה הגבלות נרחבות על נסיעות. "באופן כללי, יש להימנע מנסיעות בתוך המדינה ולמדינות אחרות. חריגים פרטניים צריכים אישור מההנהלה הבכירה הרלבנטית". הוא הוסיף: "כל העובדים פרט לאזורים ומעבדות שקריטיים לייצור נדרשים לעבוד מהבית היכן שאפשר". מאז 19 במרץ כ-20,000 עובדים עובדים באמצעות גישה מרחוק, יותר מ-100,000 שיחות וידאו ואודיו נערכו דרך המערכת של אינפינאון.
להתכונן לאחרי המשבר
"אנחנו נמצאים במלחמה נגד נגיף הקורונה", הכריז נשיא צרפת עמנואל מקרון. בעת מלחמה, אין כמו לשתף פרקטיקות מיטביות וניסיון בתוך הקהילה העסקית. דוגמה לכך היא לינרד, שנוצרה כמיזוג בין סופרדיר ו-ULIS, המתמחה בגלאי אינפרה אדום באיכות גבוהה לשוקי התעופה והביטחון ולשווקים מסחריים.
ב-17 במרץ לינרד החליטה לעתור את כל הפעילויות "כי לא היינו בטוחים שאנחנו יכולים להבטיח את הבטיחות של כולם", אמר ל-EE Times דוד בייו-לנפרי, מנהל האסטרטגיה בלינרד. "לאחר מכן, היינו צריכים להתארגן כדי להבטיח שכל האנשים שלא מעורבים בייצור הישיר יוכלו עבוד מהבית עם המחשבים שלהם דרך הכלים שהתקנו".
שבוע עבר, ולינרד כבר מתכוננת לאחרי המשבר. "אנחנו עובדים על איך נוכל להתחיל מחדש את פעילות הייצור שלנו בתנאים הבטוחים ביותר עבור העובדים שלנו. הקמנו קבוצות עבודה עם כל הצדדים, כולל מנהלים וארגוני עובדים".

הפוסט כיצד מתמודדות ST ואינפיניון עם התפרצות הקורונה באירופה? הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נגיף הקורונה עשוי להכריח אותנו באופן קיבוצי להשתפר בעבודה מרחוק, שתוכל אז להתפתח כחלופה בת קיימא לעבודה במשרדים במרכז העיר. לשם כך יש צורך בתשתיות חזקות, מעבר לעבודה בענן הארגוני, VPN ופיירוולים שיאפשרו לוודא שמי שנכנס לענן ומבצע בו פעילויות קריטיות הוא אכן העובד ולא האקר.

מעבר לסוגיה של המעבדות, יש הסחות דעת וחסרה אינטראקציה כשהעובד נמצא בבית. אומר דודי באום, מנכ"ל חברת סקיפיו. הדבר שהכי נפגע הוא הסינכרון של כל עובד עם שאר הארגון. אולי זה עובד לחברות מסוימות, אבל לחברות כמו שלנו אני לא רואה איך זה עובד לאורך זמן. דברים מתפרקים, המסגרת הדוקה, קשה לסנכרון את כולם, קשה ישיבות זום לסגור דברים. זה יכול להוות תחליף לחלק מהעבודה בזמן מסוים.  יחד עם זאת, בתהליכי פיתוח שבבים,  אין צורך שכל העובדים יבצעו פעולות במשרד , אבל יש כאלה שכן, בין היתר לתהליכים כמו Setup". מסכם באום. 

גם מנכ"ל סלנו, גלעד רוזן, סבור כך. בהקשר הטכנולוגי, הדבר כנראה פתיר, IT, רוחבי פס, מערכות VPN , שרתים ועוד.
"הבעיה העיקרית היא כיצד להמשיך להיות פרודוקטיביים, להמשיך ולעבוד באופן שמייצר תפוקות בצורה יעילה ואפקטיבית גם כשהמהנדסים ואנשי הפיתוח לא יושבים זה ליד זה. כאמור מבחינה טכנית ניתן לאפשר עבודה מהבית אבל יש שתי סיבות לכך שזה לא יקרה. הסיבה הראשונה מקורה בגורם אובייקטיבי. בתהליכי הפיתוח פרה סיליקון פוסט סיליקון ותמיכה יש צורך בעבודה עם סט-אפים וציודי מעבדה. גם במוד העבודה הנוכחי בעיצומה של תקופת הקורונה למרות שתשעים אחוז מעובדי החברה עובדים מהבית, ביקשנו מעשרה אחוז מהעובדים להגיע למשרדים. מדובר בעובדים העוסקים בתפעול של סט-אפם ומערכי בדיקות ואינטגרציה, ותפעול המערכות וכן בעזרה למהנדסים שעובדים מהבית וזקוקים לשינויי קונפיגורציה של סט-אפים במשרד. מוד עבודה שהוא לחלוטין מהבית יהיה מאוד קשה.

"התקופה של הקורונה מלמדת אותנו שניתן להמשיך להיות פרודוקטיבי גם במודל של עבודה מהבית אבל יחד עם זאת, אני לא חושב שנישאר במודל כזה, אולי נתייצב על אחוז גבוה יותר של עבודה מהבית. אולי יום בשבוע או לחלק מהאנשים אבל אני חושב שחלק גדול מהעובדים יעשו את העבודה מהמשרדים – גם אינטרס של החברות וגם של העובדים עצמם.
גם באום התייחס לסוגיה זו: "אני מאוד לא מאמין בעבודה מהבית. אני חושב שזה לא יעיל. בהרבה מקרים האינטראקציה עם האנשים ביום יום היא זו שיוצרת הפריה ואנשים חייבים להיות אחד עם השני. האינטראקציה המזדמנת כשאתה עובר ופוגש אדם ושואל והוא זמין לך לא צריך ליצור ועידת וידאו זה משהו שאין לו תחליף."

"כשאין ברירה עובדים מהבית אבל היא הרבה פחות יעילה בעיקר במקצועות הדורשים חומרה, התעסקות עם מעבדות ודיבאגינג זה בלתי אפשרי. להקים אתרים, תוכנות בענן ניחא , אבל ב ניית שבבים וחומרה בכלל קשה מאוד, בטח בשלבים מתקדמים לנהל חברה כשאנשים עובדים מהבית.

על אף הדיווחים על קריסת תשתית האינטרנט בישראל בשל הצפייה המוגברת בסדרות ושימושים ביתיים בכלל, עד כדי כך שנטפליקס נאלצה לקצץ באיכות הסטרימינג של התוכניות שלה (אגב לא רק בישראל אלא אפילו באירופה ובארה"ב), השניים מאמינים שסוגיית הטכנולוגיה פתירה, אבל לא מספיקה לפחות בכל הקשור לתכנון שבבים.

הפוסט תחקיר Chiportal: כיצד מתמודדת התעשיה עם משבר הקורונה – חלק ראשון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

פרופ' דבי לינדל, חברת סגל בפקולטה לביולוגיה בטכניון, הרצתה בפני הציבור הרחב על וירוס קורונה. ההרצאה הציגה את "המדע שמאחורי נגיף הקורונה". בתוך כך נסקרו מנגנוני הפעולה של הווירוס, דרכי ההדבקה, נתיבי ההתפשטות של המחלה בעולם והאמצעים הננקטים כדי לבלום את המגפה.

פרופ' דבי לינדל, חברת סגל בפקולטה לביולוגיה בטכניון, היא וירולוגית העוסקת ביחסי הגומלין בין חיידקים ימיים לווירוסים התוקפים אותם. היא עלתה מאוסטרליה בגיל 20 והשלימה את כל תואריה באוניברסיטה העברית. לאחר מכן יצאה לפוסט-דוקטורט בהנדסה אזרחית וסביבתית ב-MIT וב-2006 הצטרפה לסגל הפקולטה לביולוגיה בטכניון. היא זכתה בפרסים רבים ובהם פרס הנרי טאוב ופרס קריל ובשני מענקי ERC מטעם המועצה האירופית למחקר.

פרופ' לינדל פתחה את ההרצאה בהתייחסות אישית להשלכות של המגפה הנוכחית על בני משפחתה: בנה, שעבד בתחום התיירות ביפן, איבד את עבודתו; בתה נאלצה לקצר טיול בדרום אמריקה; אחיה, שפתח עסק חדש באוסטרליה, אינו יודע מה צפוי כעת; וקרוב משפחתה המתגורר בצרפת מחובר כעת למכונת הנשמה לאחר שנדבק בנגיף. "חשוב מאוד שניקח את המגפה הזאת ברצינות," אמרה פרופ' לינדל. "הנתונים הנוכחיים מצביעים על 18,500 קורבנות – אנשים שמתו מהנגיף בעיקר בשל סיבוכים במערכת הנשימה. מספר הנדבקים המצטבר עד כה – כ-425,000. הנגיף החדש אינו קטלני כמו אבולה, הקוטלת 40% מהחולים בה, אבל הוא קטלני פי 24 משפעת, וגם תפוצת המגפה הנוכחית גבוהה מאוד; יותר מ-160 מדינות מתמודדות כיום עם הנגיף. לכן חשוב להבין במה מדובר מבחינה מדעית וכיצד מגיב העולם למגפה."

מהו נגיף? נְגִיף (virus) הוא טפיל זעיר המורכב מחומר תורשתי וממעטפת חלבונית המגינה על חומר זה. מדוע טפיל? כי הוא תלוי בתא מארח כלשהו ואינו יכול להתרבות בלעדיו. התא המארח יכול להיות חיידק (כן, גם חיידקים נדבקים מווירוסים) או תא באורגניזם מורכב יותר כגון אדם.

לחלק מהנגיפים המדביקים בני אדם יש מעטפת שומנית ועליה חלבונים שיודעים לזהות את המארח הפוטנציאלי, להידבק אליו ולחדור לתוכו. זה המנגנון הבסיסי של התפשטות מחלות ויראליות: הנגיף מזהה תא מארח פוטנציאלי, נצמד אליו, חודר לתוכו, משתלט עליו והופך אותו לבית חרושת ליצירת נגיפים חדשים, שיחדרו לתאים נוספים וכך יחוללו מחלה המתפשטת בגופו של האורגניזם. בהמשך ידלגו הנגיפים מאורגניזם לאורגניזם – לדוגמה, מאדם לאדם.

חשוב להבין שהסביבה מלאה בנגיפים, ורוב הזמן גופנו גובר עליהם בלי שנשים לב שהוא הותקף. כדי לחולל מחלה צריכה קבוצת נגיפים גדולה לגבור על כל קווי ההגנה של האורגניזם.

מיהו נגיף קורונה? שמו המדעי של נגיף הקורונה החדש הוא SARS-CoV-2 והמחלה שהוא מחולל בבני אדם נקראת COVID-19 או בשמה העממי "קורונה". SARS-CoV-2 הוא נגיף כדורי בקוטר 80-120 ננומטר, הנראה מלמעלה כמו כתר או שמש ומכאן שמו – קורונה פירושה בלטינית "כתר" או "עטרת השמש". החומר התורשתי של נגיף הקורונה הוא אר-אן-איי, והנגיף מזהה את התא המארח הפוטנציאלי על סמך קולטן בשם ACE2 הנמצא על אותו תא.

האם זה נגיף מהונדס?

לא. כיום, על סמך מחקר גנומי, אנחנו יודעים את מקורו של הנגיף. על פי ההשערה, עטלף הוא שהעביר את המחלה לאדם. כיצד יודעים זאת? על סמך דמיון גנומי עצום (96%) בין נגיף הקורונה החדש לנגיף RaTG13 הקיים בעטלפים. לכן אנו יודעים שמדובר במחלה זואונוטית, כלומר נגיף שהתפתח בבעלי חיים ומהם עבר לאדם.

אומרים שנגיף קורונה אינו חדש.

SARS-CoV-2 הוא נגיף חדש, אבל הוא אינו נגיף הקורונה הראשון בהיסטוריה. למעשה הוא נגיף הקורונה השביעי הפוגע באדם. קדמו לו ארבעה סוגי קורונה מתונים, האחראים לחלק ממקרי ההצטננות שאנו חווים, ושני נגיפים מסוכנים: MERS-CoV, שהתגלה בערב הסעודית ב-2012 ובדרום קוריאה ב-2015, ו-SARS-CoV שהתפתח בסין כמו הנגיף הנוכחי.

בניגוד לשני קודמיו, שהרגו יחד כ-1,632 איש בלבד, SARS-CoV-2 כבר גבה 18,500 קורבנות, וידו עוד נטויה.

נקודות ציון בהתפתחות המגפה: סוף נובמבר או תחילת דצמבר 2019 – הנגיף עובר מבעל חיים, ככל הנראה עטלף, לאדם. 11/12/2019 אשפוז ראשון של חולה קורונה בווחאן, סין. 11/01/2020 קורבן ראשון של הקורונה נפטר בסין. 24/01/2020 חולה קורונה ראשון מאובחן באירופה (צרפת). 21/02/2020 חולה קורונה ראשון מאובחן בישראל. 01/03/2020 הדבקה ראשונה בתוך ישראל. 11/03/2020 ארגון הבריאות העולמי מכריז: קורונה היא פנדמיה – מגפה עולמית. 20/03/2020 מוות ראשון מקורונה בישראל.

החשש מהנגיף נובע מהעובדות הבאות:

ראשית, זהו נגיף חדש באדם, ולכן האנושות "נאיבית" לגביו, כלומר – הגוף שלנו אינו מכיר אותו ואינו מחוסן נגדו.

שנית, לנגיף החדש יש תכונה ייחודית מאוד: גם אנשים שעדיין אין להם סימפטומים עלולים להדביק אחרים. במילים אחרות, אדם שמרגיש ונראה בריא לחלוטין עשוי להדביק אנשים בריאים, והסימפטומים יגיעו רק כעבור כמה ימים. על פי ההערכות הנוכחיות, מרגע ההדבקה עד הופעת הסימפטומים עוברות כחמש יממות. לכן חשוב מאוד להרחיב את הבדיקות הקיימות (RT-PCR), המזהות גם חולים טרום-סימפטומטיים, ולהחיל אותן על כל מי שבא במגע עם חולה מאומת.

שלישית, מקדם ההתפשטות הבסיסי של הנגיף החדש גבוה למדי ונאמד ב-2.9. משתנה זה, ששמו המקצועי R0, מתאר את מספר האנשים שאדם חולה צפוי להדביק במשך כל תקופת מחלתו. כאשר R0=1, המחלה יציבה – כל אדם מדביק אדם אחד, וכך מספר הנדבקים נשאר קבוע. אם מקדם ההתפשטות קטן מ-1 המחלה צפויה לדעוך, ואם הוא גדול מ-1 עלינו להתכונן לאפידמיה – מחלה ההולכת ומתפשטת.

מקדם ההתפשטות הבסיסי של נגיף קורונה החדש נאמד כאמור ב-2.9, ולכן המחלה נוטה להתפשט. אגב, זו אחת הסיבות שההשוואה ל"שפעת עונתית" מופרכת, כי מקדם ההתפשטות הבסיסי של שפעת הוא 1.3% בלבד. במצב של R0=3, הקרוב לנתון הידוע לנו לגבי נגיף קורונה החדש, החולה הראשון ידביק שלושה אנשים, והם ידביקו תשעה, והתשעה ידביקו 27, ואחרי 12 סבבים כאלה יהיו כמיליון וחצי נדבקים.

רביעית, גם שיעור התמותה מנגיף הקורונה החדש גבוה למדי: בסקירה גלובלית, כ-3.5% מן החולים המאומתים מתו מהמחלה. גם כאן, ההשוואה לשפעת מצביעה על הבדל יותר מאשר על דמיון: שיעור התמותה משפעת הוא בסביבות 0.1% בלבד.

חמישית, איש אינו מוגן מהמחלה באופן אבסולוטי; הנגיף פוגע גם באנשים צעירים ובריאים, אף שבשיעורים נמוכים יחסית. אוכלוסייה מוחלשת-בריאותית – אנשים עם בעיות נשימה, לחץ דם גבוה, מחלות לב, סוכרת וסרטן – נמצאת בסיכון גבוה במיוחד, ורוב קורבנות הקורונה מתים בסופו של דבר מקריסת ריאות (ARDS). כפי שכבר פורסם, הגיל הוא פקטור משמעותי בסיכון: שיעורי התמותה עולים עם הגיל בהדרגה מ-0.2% (גיל 49-10) עד 14.8% (בני 80 ומעלה).

עם זאת, יש כמה נקודות אור במאבק בנגיף הקורונה החדש:

• ביכולתן של רשויות אזוריות וארציות לצמצם משמעותית את מקדם ההתפשטות (R0), כלומר את קצב ההדבקה. אם קצב ההדבקה ה"טבעי" (ללא התערבות מכוונת) נאמד בכ-2.9, הרי שבידוד, בדיקות, סגר ופעולות דומות מפחיתים משתנה זה באופן דרמטי. לדוגמה, הצעדים הראשונים שנקטה סין הורידו את R0 מ-3.9 ל-1.25 אולם השלטונות לא הסתפקו בכך, והצעדים הבאים צמצמו נתון זה ל-0.3. פירוש הדבר – בלימה הדרגתית של המגפה.צעדים נחושים ומוקדמים ברמה הארצית והאזורית מצמצמים לא רק את מקדם ההתפשטות (R0) אלא גם את שיעור התמותה. בשעה שבאיטליה עומד שיעור התמותה על 8%, בגרמניה הוא נמוך מ-0.5% – הישג עצום הקשור בצעדים שנקטה ממשלת גרמניה מבעוד מועד.
• ברמה האישית, שמירה על היגיינה (אלכוהול וסבון) ושמירת מרחק מאנשים אחרים מצמצמות את סכנת ההדבקה. הנגיף עובר מאדם לאדם רק בהדבקה טיפתית, כלומר רק בתוך נוזלים כגון רוק ונזלת, ואינו יכול לרחף לבדו באוויר החופשי. לכן נקבע מרחק של שני מטרים מאדם לאדם – כדי שהרסס הזה יפול בדרך. כיום ידוע שהווירוס יכול לשרוד זמן ממושך על גבי משטחים, ואפילו שלושה ימים על פלדה, אבל חומרי ניקוי כגון אלכוהול ואקונומיקה מחסלים אותו.
• נגיפים אחרים העוברים מאדם לאדם בהדבקה טיפתית, למשל נגיפי שפעת, מאופיינים בכך שטמפרטורה גבוהה ולחות גבוהה מאטות את התפשטותם. אם תכונה זו מאפיינת גם את SARS-CoV-2, יתכן שעליית הטמפרטורות לקראת הקיץ הקרב תסייע בבלימת המגפה, בדומה לתהליך המוכר לנו משפעת עונתית.
• כיום כבר ידוע לנו מנגנון ההדבקה הבסיסי של הנגיף. ה"קוצים" של נגיף הקורונה, המקנים לו את אותה צורת שמש, יודעים לזהות את הקולטן האנושי ACE2 הנמצא על פני התאים שלנו, להיצמד לתא ולחדור לתוכו. לכן נעשה כעת מאמץ נרחב לפגוע – באמצעות נוגדנים, למשל – ביכולתו של הווירוס להתחבר ל-ACE2. אפשרות נוספת היא "לסייע" למערכת החיסונית לזהות את הנגיף כאויב ולחסל אותו.
• על סמך מאפייניהם של וירוסי קורונה אחרים, יתכן שגם הווירוס החדש מאופיין בקצב נמוך של התפתחות מוטציות. מוטציות מאפשרות לנגיפים לעקוף את מערכת החיסון. בשפעת עונתית, לדוגמה, קצב התפתחות המוטציות גבוה, ולכן אנו חייבים לעדכן בכל שנה את החיסון לשפעת מאחר שהווירוסים השתנו יחסית לשנה הקודמת כך שהחיסון כבר לא יעיל נגדם. אם, כאמור, SARS-CoV-2 מאופיין בקצב נמוך של התפתחות מוטציות, פירוש הדבר הוא שברגע שיהיה חיסון נגדו, הוא יהיה תקף ויעיל גם בהתפרצויות עתידיות של COVID-19.

לסיכום:

נגיף SARS-CoV-2 הדביק לראשונה אדם בסוף שנת 2019, ומשם התפשטה המגפה למאות מדינות. מאחר שמדובר בנגיף חדש, האנושות אינה מחוסנת נגדו באופן טבעי או מלאכותי, ולכן הוא מצליח להתפשט במהירות גבוהה יחסית. עם זאת, פעולות מנע ברמה האישית והארצית כבר הוכיחו את עצמן במדינות רבות – הן בצמצום קצב ההתפשטות והן בצמצום שיעורי התמותה. כרגע נעשים מאמצים עצומים בכל חזיתות המדע לבלום את המגפה באמצעות טיפולים, תרופות וחיסונים.

הפוסט המדע שמאחורי הקורונה הופיע לראשונה ב-Chiportal.