מסלול מאגדי מגנ"ט, המופעל על ידי זירת תשתיות טכנולוגיות ברשות החדשנות, מציע מענקים לשיתוף פעולה במחקר ופיתוח במסגרת של מאגד (התאגדות של חברות תעשייתיות ומוסדות מחקר לפיתוח משותף של טכנולוגיות), במטרה לקדם ולתמוך בשיתופי פעולה טכנולוגיים לפיתוחים תשתיתיים וטרום מוצרים, בחזית הטכנולוגיה העולמית, בעלי השפעה כלכלית משמעותית על החברות והכלכלה הישראלית.

מאגד HRI (Human Robot Interaction) – שיחל פעילותו בחודש אפריל 2022 – יפתח  טכנולוגיות מתקדמות לצורך הקניית יכולות חברתיות לרובוטים, שתאפשרנה ביצוע משימות משותפות ואינטראקציה אפקטיבית עם משתמשים מסוגים שונים, במגוון סביבות פעולה. הטכנולוגיות השונות תיושמנה בין השאר במסגרת tool kit על בסיס מערכת ROS (מערכת הפעלה לרובוטים הנפוצה כיום בקרב יצרנים, מפתחים ומשתמשים). תוצרי המאגד יוטמעו במערכות הרובוטיות של שותפיו ויקנו להם יכולות לחיזוק מעמדם התחרותי בשוק העולמי. בנוסף, חלק מהטכנולוגיות שתפותחנה יונגשו לחברות שתרצנה לשלב בצורה פשוטה יחסית, יכולות HRI במערכות מתוצרתן או שבשימושן. במאגד שותפות החברות הישראליות: Deep Learning Robotics (DLR), Robotican, ReWalk, Intuition Robotics, Cogniteam, Seamless Vision ואלביט מערכות תקשוב וסייבר. את המאגד מלווים חוקרים מובילים ממוסדות המחקר: אונ' בן גוריון, אונ' בר אילן, אונ' תל אביב, הטכניון ואונ' רייכמן. גורמים בינ"ל דוגמת סוכנות NIST האמריקאית (National Institute of Standards and Technology) וסמסונג העולמית (באמצעות מרכז המחקר של הקונצרן בישראל), הביעו רצון להשתתף במאגד כמשקיפים.

מאגד ANDROMEDA (שליטה ובקרה מרחוק על ציים אוטונומיים) – שמסיים החודש את תקופת הפעילות הראשונה שלו (18 חודשים) ומתחיל את תקופת פעילותו השנייה (18 חודשים) – שם לו למטרה לפתח טכנולוגיות שתאפשרנה הפעלה יעילה וכלכלית של מרכזי בקרה ושליטה מרחוק על ציים אוטונומיים (בדגש על רכבים אוטונומיים) ביחס של מפעיל (בן אנוש) אחד לכל 1000 כלים מנוטרים. היעד הטכנולוגי הוא יעד שאפתני המחייב מתן מענה על מספר אתגרים טכנולוגיים, ביניהם: מגבלות תקשורת (רוחב פס), אבטחת סייבר, מגוון רכבים, ממשק אדם מכונה, וכד'. במאגד שותפות החברות הישראליות DriveU, Mprest, Cognata, R-GO, אלביט תקשוב וסייבר ואלביט כלי טיס. את המאגד מלווים חוקרים מובילים ממוסדות המחקר: אונ' בן גוריון, אונ' חיפה, הטכניון ואונ' אריאל. מספר יצרני רכב בינ"ל משמשים כמשקיפים במאגד כמו גם חברת נתיבי ישראל.

דר' אביב זאבי, סמנכ"ל תשתית טכנולוגית ברשות החדשנות: "חזון הרכבים האוטונומיים מתקרב. תוצרי המאגד יקנו לחלק משותפיו יכולת להציע מתן פתרון מלא של מרכז בקרה ושליטה מרחוק ולאחרים לשווק ולשלב מכלולים במערכות המפותחות על ידי החברות לא רק בתחום הרכב האוטונומי הקלאסי – לדוגמא בניהול ושליטה על ציי רחפנים, רובוטים לחלוקה, כלים חקלאים ועוד. אני סבור שהתזמון של מאגד אנדרומדה נכון, ויאפשר לשותפיו להבשיל טכנולוגיות מתקדמות לשוק עתידי גדול. מאגד HRI הוא דוגמא טובה לשיתוף פעולה נכון בין חברות מדיסציפלינות שונות סביב אותו נושא, שעשוי להניב תוצאות בעלות אימפקט כלכלי משמעותי".

הפוסט רשות החדשנות אישרה 57 מ' ש' לפעילויות בתחומי ממשק אדם מכונה ושליטה ובקרה של כלי תחבורה אוטונומיים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במסגרת המועד הקרוב (אוקטובר 2020) להגשת הצעות למאגדי מגנט חדשים, מתארגנת קבוצת חוקרים וחברות מהארץ ומחו"ל, בהובלת חוקרים מהאוניברסיטאות בר-אילן, ת"א, בן-גוריון והטכניון לקראת הגשת הצעה להקמת מאגד "ביו-שבבים" שיעסוק בפיתוח יכולות דיאגנוסטיקה של מדדים ביולוגים בעזרת שבבים שישמשו באפליקציות רפואיות.

חזון המאגד: פיתוח טכנולוגיות גנריות לאבחון וטיפול בעזרת ביו-שבבים, אשר יהיו נגישות לתעשיית הביו-רפואית הישראלית ויאפשרו פיתוח מואץ וחדשני של מגוון אפליקציות הנשענות על בקרת זרימה, חישה אופטית, חשמלית, כימית ואלקטרוכימית, שילוב מערכות ותת מערכות ביולוגיות עד לרמה המולקולרית והממשקים המקיפים אותן בעולם העברת המידע, הסייבר והבינה המלאכותית.

במסגרת המאגד יפותח מדגים משותף לחברות במאגד, אשר יתכלל את מגוון הטכנולוגיות שיפותחו. פעילות המאגד תתמקד בפיתוחים פורצי דרך ותסתמך ככל הניתן על תשתית קיימת, לצורך הדגמת היכולות שיפותחו.

טכנולוגיות מרכזיות:

• מיקרו-ייצור של פלטפורמתמיקרו/ננו פלואידית, כולל כל הרכיבים הגנריים, כלומר מיקרו-משאבות, מערבלים, דגימת נוזלים ומניפולציה של חלקיקים ביולוגיים.
• מיקרו ייצור של חיישן אלקטרוכימי גנרי.
• מיקרו ייצור של חיישן חשמלי גנרי  בתדירות נמוכה, RF, העושה שימוש באפקט שדה ומבוסס על ננו-חלקיקים.
• מיקרו-ייצור של חיישן גנרי (כלומר הארה, ביו-כימילומנצנציה, שידור, השתקפות וכו' ') – פלטפורמת מיקרו וטכנולוגיות נלוות כגון ביו סמנים ומערכות זיהוי תמונות ואלגוריתמים.
• ממשק חומרים ביולוגיים ברמה המולקולרית (כלומר חלבונים, DNA / RNA, מטבוליטים וכו ') או ברמות הרקמה או האיברים.
• מעגלים משולבים ספציפיים לביוצ'יפ (BSIC) לממשקי אותות, עיבוד מקדים, אחסון ותקשורת.
• ניהול נתוני ביו-שבב – ניהול כל הפונקציות הלוגיסטיות ברמת הביו-שבב, הפחתת הנטל בענן, מתן אבטחת חומרה וסייבר ו- DRM.
• שילוב יעיל של יחידות הדגימה, החישה, העיבוד והתקשורת על שבב יחיד.

יישומים אפשריים: מיקרו-נוזלים, מערכות זיהוי וניטור זיהומים מיקרוביולוגיים, העברת תרופות ממוקדת, זיהוי בימרקרים וניטורם, חיישנים לבישים או מושתלים ואקטואטורים.

שותפים פוטנציאליים: חברות מתחום תעשיית המדיקל, חברות מתחום התקשורת והסייבר, חברות המפתחות שבבים, חברות מתחום החקלאות המדייקת, חברות מתעשיית התרופות והמזון, קבוצות מחקר, משתמשי קצה, בתי חולים.

הפוסט רשות החדשנות מתארגנת לקראת הקמת מאגד IGBC2 לפיתוח טכנולוגיות גנריות ליישומי ביו-שבבים (Bio-Chip) הופיע לראשונה ב-Chiportal.