הדירקטוריון של imec הודיע על מינויו של פטריק ונדנאמי (Patrick Vandenameele) למנכ"ל הבא של המכון. המינוי ייכנס לתוקף ב־1 באפריל 2026. הוא יחליף את לוק ואן דן הובה (Luc Van den hove), שכיהן כמנכ"ל במשך 17 שנה, ויעבור לתפקיד יו"ר הדירקטוריון.

על פי imec, המעבר להנהגה החדשה תוכנן בשנתיים האחרונות כדי להבטיח תהליך מסודר וחלק. לוק ואן דן הובה ימשיך למלא תפקיד מפתח בארגון בתור יו"ר הדירקטוריון, תוך מיקוד בניהול קשרים אסטרטגיים עם בעלי עניין ובמתן הנחיה אסטרטגית להנהלה החדשה.

מסלולו של ונדנאמי ב־imec

לפטריק ונדנאמי היסטוריה ארוכה עם imec. הוא הצטרף לארגון בשנת 1996 כחוקר בתחום התקשורת האלחוטית. בהמשך בנה קריירה בינלאומית כיזם בתחום ה־Deep Tech, וב־2017 חזר ל־imec כדי לחזק את תחום ההשקעות וההזנק של המכון.

מאז 2021 מילא תפקיד מרכזי בעיצוב אסטרטגיית המו"פ של imec. בתפקידו האחרון שימש כסגן נשיא בכיר וכ־Co-Chief Operating Officer, מה שהכין אותו להובלת imec בפרק הבא של דרכה.

המשכיות לצד התחדשות

עם המעבר הזה imec שואפת לשמר את רצף ההנהגה ולשלב בין ניסיון מצטבר לחדשנות עתידית. ואן דן הובה, שעמד בראש המכון מאז 2009, הוביל אותו לשורה של הישגים עולמיים בתחום השבבים והננו־טכנולוגיה. כעת הוא ימשיך להשפיע על האסטרטגיה ארוכת הטווח, בעוד ונדנאמי יתמקד בהובלת הפעילות היומיומית והרחבת שיתופי הפעולה הבינלאומיים.

הפוסט פטריק ונדנאמי ימונה למנכ"ל imec; לוק ואן דן הובה יכהן כיו"ר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

במצעד הצבאי שהתקיים השבוע בכיכר טיאנאנמן בבייג׳ינג, לציון 80 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה, הוצגו לראשונה כלי נשק ומערכות שלא נראו קודם לכן. אך מאחורי ההפגנה הגלויה של כוח צבאי מסתתרת התפתחות טכנולוגית משמעותית הרבה יותר – שליטתה הגוברת של סין בטכנולוגיית מוליכים למחצה מבוססי גאליום ניטריד (GaN).

דו״ח שפרסם המכון לפיזיקה של האקדמיה הסינית למדעים מצביע על כך שטכנולוגיית GaN המקומית הגיעה לבשלות מלאה, מה שמעניק לסין יתרון אסטרטגי בשדה הביטחוני. מוליכים למחצה מבוססי GaN נחשבים חיוניים במיוחד לפיתוח מערכות מכ״ם, תקשורת צבאית וכלי נשק מתקדמים, בזכות יכולתם לפעול בעוצמה גבוהה וביעילות אנרגטית תחת תנאים קיצוניים.

פער דור בנשק – ו״סנקציה שקטה״ על ארה״ב

במקביל להתקדמות הסינית, ארה״ב מתמודדת עם מגבלות חמורות: סין מטילה מגבלות ייצוא על גאליום ניטריד ומינרלים קריטיים נוספים, הנחוצים לפיתוח שבבים ולמערכות נשק מתקדמות. כך נוצר מצב שבו התעשייה האמריקנית מוגבלת ביכולת לפתח דור חדש של מערכות לחימה, בעוד שסין ממשיכה להתקדם בקצב מואץ.

הדבר מתואר בדו״ח כ״סנקציה שקטה״ – לא הכרזה רשמית או צעד צבאי גלוי, אלא שימוש בכלי כלכלי־טכנולוגי שמחליש את יריבתה האסטרטגית. במקביל, סין מפגינה את פירות ההשקעה במחקר ופיתוח מוליכים למחצה, והפער שנוצר עלול להפוך לפער דורות שלם במערכות נשק.

השלכות גלובליות

העובדה שסין משיגה עצמאות טכנולוגית בתחום מוליכי־העל והופכת לספקית דומיננטית של GaN אינה משפיעה רק על מאזן הכוחות הצבאי. היא מטלטלת גם את שוק ההיי-טק העולמי: חברות מערביות תלויות בגישה לחומרים הללו לפיתוח דור חדש של שבבים, טלפונים ניידים, רכבים חשמליים ותחנות בסיס 5G.

בכך סין מיישמת בפועל אסטרטגיה כפולה – גם חיזוק צבאי מואץ וגם יצירת מנוף כלכלי־טכנולוגי מול המערב.

הפוסט סין מטילה "סנקציה שקטה" במכירת גליום ניטריד לאמריקניים: יווצר פער דורות לטובתם במרוץ החימוש הופיע לראשונה ב-Chiportal.

משרד המסחר של סין פרסם בשבת (31 באוגוסט) הצהרה חריפה נגד החלטת ארצות הברית לבטל את ההרשאה לרשימת ה־Validated End-User (VEU) עבור שלוש יצרניות שבבים הפועלות בסין: Intel Semiconductor (Dalian), Samsung China Semiconductor, ו־SK Hynix Semiconductor (China).

בהודעת המשרד נמסר כי ארה"ב "הפכה את הפיקוח על היצוא לכלי מונע מתוך אינטרסים עצמיים", מהלך אשר עלול לפגוע ביציבות שרשראות האספקה בתעשיית המוליכים למחצה הגלובלית. דובר המשרד הדגיש כי ענף השבבים הוא תעשייה עולמית ומקושרת שנבנתה במשך עשרות שנים, והחלטות חד־צדדיות מסוג זה פוגעות באמון ובשיתוף הפעולה בין מדינות וחברות.

השלכות על התעשייה הגלובלית

לדברי בייג׳ינג, ההחלטה האמריקנית תגרום ל"פגיעה חמורה ביציבות התעשייה ובשרשראות האספקה". סין קראה לארה"ב לתקן לאלתר את צעדיה, ואף הזהירה כי תנקוט ב"צעדים נחוצים" כדי להגן על זכויותיה ועל האינטרסים הלגיטימיים של החברות הסיניות והבינלאומיות הפועלות בתחומה.

המתח הגובר בין וושינגטון לבייג׳ינג

המהלך האחרון מצטרף לשורת מגבלות אמריקניות על ייצוא טכנולוגיות מתקדמות לסין, כחלק ממאבק אסטרטגי רחב יותר על השליטה בשרשראות האספקה ובפיתוח השבבים המתקדמים. עם זאת, מעורבותן של ענקיות כמו אינטל, סמסונג ו־SK hynix מדגישה כי מדובר בהחלטה בעלת השלכות מרחיקות לכת גם מחוץ לגבולות סין, שכן החברות הללו מהוות שחקניות מרכזיות באספקת רכיבי מפתח לשוק העולמי.

הפוסט סין מתנגדת להסרת אינטל, סמסונג ו־SK hynix מרשימת ה־Validated End-User של ארה"ב הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נשיא ארה״ב דונלד טראמפ אמר כי בכוונתו להטיל מכסים על יבוא מוליכים למחצה “בשבוע ובשבוע שלאחריו”, והוסיף שהשיעור עשוי להגיע עד 200%–300%. דבריו מגיעים לאחר שהצהיר בשבוע שעבר על כוונה למכס של 100% עם פטורים אפשריים לחברות שמייצרות בארה״ב.

לצד ההחמרה המסתמנת, טראמפ חתם על צו מנהלי המאריך את ההפוגה בהעלאות המכס על סין ב-90 יום נוספים – עד תחילת נובמבר – כדי לאפשר המשך מו״מ.

העלאת מכסים חדה על שבבים עשויה:

• להעלות את עלות הרכיבים המיובאים למחשבים, סמארטפונים, רכב חכם ותעשייה – ולחלחל למחירי מוצרי קצה.
• לייצר עידוד לרילוקליזציה של ייצור שבבים ואלקטרוניקה לארה״ב, כפי שניכר בגל הכרזות תעשייתיות, למשל ב-GE Appliances שמזיזה קווי ייצור מסין ומקסיקו ומשקיעה מעל 3 מיליארד דולר במפעלים בארה״ב.
• להחריף את אי-הוודאות בשרשראות האספקה: נרשם שיא היסטורי בתנועת המכולות בנמל לוס אנג׳לס ביולי, כשיבואנים “מקדימים סחורות” לפני העלאות מכס.

• מסגרות המכס על שבבים טרם פורסמו רשמית, אך הנשיא מצהיר שיגיעו תוך שבוע-שבועיים וייתכנו שיעורים חריגים של 200%–300%.
• מכסי הפלדה והאלומיניום המורחבים נכנסים לתוקף 18 באוגוסט.
• ההפוגה עם סין הוארכה עד תחילת נובמבר.

מה הלאה: השוק עוקב אחרי נוסח ההכרזה הרשמי על שבבים (מיוחס לביטחון לאומי במסגרת חקירות מסחר), אחרי תגובות נגד של שותפות סחר, ואחרי האם העלייה בעלויות תחלחל ל-CPI בספטמבר-אוקטובר. בינתיים, הסיכון המרכזי הוא זחילה אינפלציונית לצד פערי זמינות ברכיבים.

הפוסט טראמפ מאיים על יבוא שבבים: מכסים “תוך שבוע-שבועיים”, עשויים להגיע עד 300% הופיע לראשונה ב-Chiportal.

הקבינט של הודו אישר ארבעה פרויקטי שבבים חדשים במסגרת משימת השבבים הלאומית (ISM), בהיקף כולל של ₹4,600 קרור. ארבעת הגופים שאושרו: SiCSEM, ‏Continental Device India (CDIL), ‏3D Glass Solutions ו-Advanced System in Package Technologies (ASIP). המפעלים יוקמו בשלוש מדינות: אודישה, פנג’אב ואנדהרה פרדש.

בובנשוואר, אודישה: ‏SiCSEM תקים מתקן משולב לשבבי מוליך־למחצה מתרכובת סיליקון-קרביד (SiC). על פי ההודעה, קיבולת הייצור השנתית תעמוד על 60 אלף וופרים, לצד יכולת אריזה של 96 מיליון יחידות. זהו הפאב המסחרי הראשון במדינה לתחום ה-SiC. ‏3D Glass Solutions תקים באתר מתקני אריזה מתקדמים.

מוהאלי, פנג’אב: ‏CDIL תרחיב את הייצור בדיסקריטים והתקני הספק; לפי פרסום נלווה, היעד הוא מעל 158 מיליון יחידות בשנה ליישומי רכב, אנרגיות מתחדשות, אוטומציה תעשייתית ותקשורת. ‏במקביל נמשכים קולות לשדרוג מעבדת השבבים הממשלתית SCL במוהאלי.

אנדהרה פרדש: ‏ASIP תקים קו ייצור בשותפות טכנולוגית עם APACT מדרום-קוריאה, בקיבולת שנתית של 96 מיליון יחידות לצרכים סלולריים, לרכב ולמוצרי אלקטרוניקה נוספים.

לפי הממשלה, האישור מצטרף לסדרת מהלכים שנועדה להפחית תלות ביבוא ולהאיץ “עצמאות טכנולוגית”. מדובר בהשלמה לשישה פרויקטים שכבר אושרו ומתקדמים בשלבי הקמה שונים. כיום כ-90% מהשבבים הנצרכים בהודו מיובאים. השוק העולמי צפוי להגיע לכ-$1 טריליון עד 2030, והביקוש בהודו לבדו צפוי לעבור $110 מיליארד.

באתגרים: היעדר פאבים מתקדמים וספקטרום מלא של שרשרת אספקה (ובפרט פרוסות סיליקון וליתוגרפיה), וכן דרישות תשתית מחמירות למים אולטרה-טהורים ואספקת חשמל יציבה. הממשלה והמדינות מציעות תמריצים כדי למשוך הון אנושי והון פרטי.

הפוסט הודו אישרה ארבעה פרויקטי שבבים חדשים בהיקף כ־$554 מיליון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת נובה (ת"א: נובה; נאסד"ק: NVMI) פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של 2025 – ומדווחת על שיאים חדשים בהכנסות וברווחיות.

ברבעון שהסתיים ב־30 ביוני 2025, רשמה נובה הכנסות שיא של 220 מיליון דולר – עלייה של 40% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, וגידול של 3% לעומת הרבעון הראשון של השנה. הרווח הנקי על בסיס GAAP הסתכם ב־68.3 מיליון דולר, או 2.14 דולר למניה בדילול מלא – עלייה של 52% לעומת התקופה המקבילה. על בסיס Non-GAAP נרשם רווח נקי של 70.4 מיליון דולר, או 2.20 דולר למניה – גידול של 37% לעומת השנה שעברה.

החברה מדווחת על שיא הכנסות מתחום פתרונות המדידה למעבדים, הודות לביקוש גבוה בייצור שבבים מתקדמים, וכן על שיא בהכנסות מפתרונות מדידה כימית – בין היתר בשל העלייה בביקושים לזיכרונות HBM והמשך חדירת הטכנולוגיות לשלב הייצור המוקדם (Front End). שיעור הרווח הגולמי ברבעון עמד על 57.8%, לעומת 57.3% ברבעון הראשון ו־59% בתקופה המקבילה אשתקד. ההוצאות התפעוליות הסתכמו ב־61.6 מיליון דולר.

נשיא ומנכ"ל נובה, גבי ויסמן, ציין: "אנו גאים להציג רבעון מצוין, עם שיאים בהכנסות ורווחיות גבוהה מהצפי. המוצרים המתקדמים ביותר שלנו אומצו על ידי לקוחות במגוון אזורים וסגמנטים. בהינתן המומנטום החיובי בשוק והמתאם הגבוה בין היצע המוצרים שלנו וההתפתחויות הטכנולוגיות, אנו צופים שנובה תמשיך להציג ביצועים עודפים על מדד הציוד לייצור שבבים (WFE)."

תחזית לרבעון השלישי של 2025
החברה צופה הכנסות בטווח של 215–227 מיליון דולר, רווח למניה בדילול מלא על בסיס GAAP של 1.77–1.97 דולר, ועל בסיס Non-GAAP רווח למניה בטווח של 2.02–2.22 דולר.

הפוסט נובה מציגה תוצאות שיא ברבעון השני של 2025 עם עלייה של 40% בהכנסות הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דוח חדש של פירמת הייעוץ PwC מזהיר כי עד שנת 2035, עלולה שליש מתפוקת השבבים העולמית להימצא בסיכון עקב שיבושים באספקת נחושת – חומר גלם קריטי בתעשיית המוליכים למחצה. הסיכון נובע מהשפעות הולכות ומחריפות של משבר האקלים, בדגש על בצורות ותנאי מזג אוויר קיצוניים באזורים עשירים במחצבים.

הניתוח, שהתפרסם במסגרת סדרת הדוחות "Protecting People & Prosperity", מצביע על כך שכ־32% מהייצור הצפוי של שבבים עד 2035 עלול להיחשף לסיכון הקשור לאספקת נחושת, בעיקר בשל הידלדלות מים באזורים שבהם פועלות מכרות הנחושת. אם פליטות הפחמן ימשיכו במסלולן הנוכחי, שיעור זה עלול לזנק ל־58% עד שנת 2050.

מדינות כמו צ'ילה – המפיקה הגדולה ביותר של נחושת בעולם – עומדות במוקד הדוח. על פי PwC, מחסור במים מהווה סיכון ישיר לתפקוד המכרות במדינה ולשרשרת האספקה העולמית. כמה חברות כרייה בצ'ילה כבר החלו לפעול, בהשקעות בהתפלת מים ושיפור יעילות השימוש בהם.

גלן בורם, ראש תחום שבבים עולמי ב־PwC דרום קוריאה, אמר: "השבבים הם הדם הנסתר של הטכנולוגיה המודרנית. עלינו לפעול כבר היום כדי להבין ולנהל את הסיכונים הפיזיים שמציב שינוי האקלים על שרשרת האספקה".

שוק השבבים העולמי, שמוערך כיום בכ־650 מיליארד דולר, צפוי לעבור את רף הטריליון דולר עד 2030 – אך הדוח קובע כי רבות מהחברות בענף טרם שילבו את סיכוני האקלים בתכנון האסטרטגי שלהן.

לין באבר, סגנית ראש תחום הקיימות הגלובלית ב־PwC, הוסיפה כי "חברות צריכות להתייחס לשיבושים אקלימיים כסיכון מסחרי לכל דבר – כספי, תפעולי או מוניטיני. התאמה חכמה למציאות האקלימית תורמת לגמישות, מעודדת חדשנות ומאפשרת להוביל גם בתקופות של חוסר יציבות".

הדו"ח ממליץ למנהיגים עסקיים למפות את כלל החשיפות לאורך שרשרת הערך ולאמץ צעדים כגון גיוון ספקים, פיתוח חומרים חלופיים, והעמקת שיתופי פעולה בין יצרנים לצרכנים.

עם העלייה בביקוש לשבבים – במיוחד לאור צמיחת הבינה המלאכותית, האנרגיה המתחדשת והתשתיות הדיגיטליות – תעשיית השבבים נאלצת להתמודד עם התלות ההולכת וגדלה שלה בחומרי גלם פגיעים. PwC קוראת לחברות לפעול באופן פרואקטיבי כדי להבטיח את עתיד התעשייה.

הפוסט PwC: משבר האקלים מאיים על שליש מאספקת השבבים העולמית הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת נוקיה הפינית הודיעה על הסכם רכישה היסטורי שמטרתו לרכוש את אינפנרה, אחת מחברות הטכנולוגיה המובילות בתחום הפתרונות לרשתות אופטיות וטכנולוגיות מוליכים למחצה מתקדמות. במסגרת העסקה, אשר הוערכה בשווי כולל של 2.3 מיליארד דולר, יוענקו לבעלי מניות אינפינרה אפשרויות בחירה לקבל תמורה במזומן, במניות נוקיה או בשילוב של שניהם, כאשר התמורה תעמוד על 6.65 דולר למניה. העסקה, המהווה צעד אסטרטגי משמעותי להמשך הצמיחה והחדשנות, צפויה להניב סינרגיות תפעוליות בשווי מוערך של 200 מיליון אירו עד שנת 2027, ובכך לשפר משמעותית את שולי הרווח של נוקיה.

בשיחה עם התקשורת, פקה לונדמארק, מנכ"ל נוקיה, הדגיש כי "האסטרטגיה שלנו תמיד התמקדה בהרחבת טווח הפעילות והגברת יכולותינו הטכנולוגיות. רכישת אינפינרה מהווה חלק מהחזון הרחב שלנו בתחום הרשתות האופטיות, ומאפשרת לנו להרחיב את מאגר המוצרים והפתרונות ולהגיב במהירות לצרכים המשתנים של השוק הגלובלי." לונדמארק ציין כי ההסכם יעמיד את נוקיה בעמדה אסטרטגית מחוזקת במיוחד באזור צפון אמריקה, שם אינפינרה נהנית מתשתית שוקית איתנה ומהווה חלק ניכר מהמכירות שלה, ובכך יסייע לנוקיה להרחיב את נוכחותה בשווקים נוספים ברחבי העולם.

דייויד הירד, מנכ"ל אינפינרה, הביע את התלהבותו מהשילוב עם נוקיה ואמר כי "הצטרפותנו לנוקיה תאפשר לנו למנף את המשאבים והיכולות הטכנולוגיות שלנו בצורה יעילה יותר, ליצור חדשנות טכנולוגית ברמה עולמית ולהמשיך ולהוביל את השוק בתחום הרשתות האופטיות." הירד הוסיף כי השילוב יביא ליצירת ארגון גלובלי בעל יכולות מחקר ופיתוח מוגברות, עם דגש מיוחד על פיתוח מעבדים דיגיטליים (DSP), פתרונות סיליקון פוטוניקה וטכנולוגיות מעגלים משולבים פוטוניים (PIC), אשר ביחד יסייעו למצב החברה כמובילה טכנולוגית אמיתית.

על פי פרטי העסקה, לפחות 70% מהתמורה יינתנו במזומן, כאשר עד 30% מהתמורה תינתן בצורה של מניות נוקיה, כאשר מניית נוקיה תסופק על בסיס ADS. כדי למזער את ההשפעה של דילול המניות, הנהלת נוקיה התחייבה להאיץ ולהגדיל את תוכנית רכישת המניות שלה. על אף העלויות הנוספות הצפויות מהתהליך, נוקיה סבורה כי השילוב יוביל לשיפור מהותי ביעילות ובתחרותיות, תוך פיתוח יכולות אסטרטגיות שישמרו על החברה בעמדת מובילות בתחום הטכנולוגי.

מהצד הכלכלי, העסקה מציגה גם יתרונות מובהקים. הסינרגיות הצפויות מהשילוב צפויות להגיע ל-200 מיליון אירו עד שנת 2027, כאשר חלק ניכר מהתועלת צפוי להגיע מהפחתת עלויות ייצור ושיפור שרשרת האספקה, וכן מהפחתת הוצאות תפעוליות באמצעות אופטימיזציה של תיק המוצרים והפחתת עלויות הנדסיות. בנוסף, נוקיה מצפה שהעסקה תתרום לצמיחה אורגנית בממוצע של מספר אחוזים בשוק הרשתות, ובכך תחזק את מעמדה הכלכלי ותשפר את שיעור הרווחיות לאורך זמן.

העסקה, אשר זכתה לאישור הדירקטורים של שתי החברות, צפויה להתבצע במהלך המחצית הראשונה של שנת 2025, בכפוף לאישורים רגולטוריים ונדרשות מצד בעלי המניות של אינפינרה. בנוסף לכך, חלק ממשקיעי אינפינרה, כולל חברת Oaktree Optical Holdings, אשר מחזיקה בכ-11% ממניות החברה, הביעו תמיכה בעסקה והביעו את אמונם בשילוב החברות.

הפוסט האם הענקית הפינית חוזרת? רוכשת את חברת השבבים אינפרה, תמורת 2.3 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הודיע על תוכנית להטלת מסים משמעותיים על ייבוא שבבים, מוליכים למחצה ותרופות, במיוחד מאלה המיוצרים בטייוואן. ההכרזה נאמרה בנאום מול חברי בית הנבחרים הרפובליקנים ב-27 בינואר 2025.

לדבריו, המסים נועדו לעודד חברות טכנולוגיה להעביר את ייצור השבבים לארצות הברית ולצמצם את התלות בשבבים מטייוואן. "בעתיד הקרוב מאוד, אנו נתחיל להטיל מסים על ייצור זר של שבבים, מוליכים למחצה ותרופות כדי להחזיר את הייצור של המוצרים החיוניים הללו לארצות הברית," אמר טראמפ.

הביקורת על תוכניות הממשל הקודם

בנאומו, טראמפ מתח ביקורת על חוק השבבים והמדע (CHIPS and Science Act) שיזם הנשיא הקודם, ג'ו ביידן. לדבריו, החוק, שמטרתו לתמוך בתעשיית השבבים בארה"ב באמצעות מענקים והלוואות, היה "תוכנית מגוחכת" שהתבססה על העברת מיליארדי דולרים לחברות שבבים שכבר "שחו בכסף."

"הם לא היו צריכים כסף," אמר טראמפ. "הם היו צריכים תמריץ, והתמריץ יהיה שהם לא ירצו לשלם מס של 25%, 50%, או אפילו 100%. הם יבנו את המפעלים שלהם עם הכסף שלהם. אנחנו לא צריכים לתת להם כסף."

המציאות בשוק השבבים

למרות דבריו של טראמפ, טייוואן מייצרת כ-60% מהשבבים בעולם, ומתוכם יותר מ-90% מהשבבים המתקדמים ביותר. חברות כמו TSMC, יצרנית השבבים המובילה בטייוואן, מספקות שבבים קריטיים לתעשיות כמו בינה מלאכותית, רשתות נתונים וטלפונים חכמים.

על פי נתוני איגוד תעשיית המוליכים למחצה בארה"ב (SIA), ממשלו של ביידן השקיע כ-32.5 מיליארד דולר בתמיכה בתעשיית השבבים במסגרת חוק השבבים והמדע. הכספים נועדו ל-48 פרויקטים ב-23 מדינות בארה"ב, אשר צפויים ליצור יותר מ-145,000 מקומות עבודה.

התגובות לתוכנית של טראמפ

ההכרזה של טראמפ מעוררת חששות מצד תעשיות וחברות מובילות. על אף שטראמפ מתכוון לעודד ייצור מקומי, פרויקטים להקמת מפעלי שבבים חדשים עשויים לקחת 3-4 שנים, ובמקרים מסוימים אף יותר. לדוגמה, מפעל השבבים של TSMC באריזונה נתקל בעיכובים ובעיות בכוח אדם.

כשנשאלה חברת TSMC על דבריו של טראמפ, היא השיבה כי אינה יכולה להגיב בשלב זה.

השלכות גלובליות

אם תוכנית המסים של טראמפ תיושם, היא עשויה לגרום לשינויים משמעותיים בשוק השבבים העולמי. מצד אחד, ייצור שבבים בארה"ב עשוי לצמוח; מצד שני, המסים עלולים להוביל לעלייה במחירי השבבים והמוצרים המבוססים עליהם, כמו מחשבים וטלפונים.טראמפ חזר על ביקורתו כלפי טייוואן, ואמר כי היא "גנבה את תעשיית השבבים שלנו" וכי ארה"ב אינה צריכה להגן על מדינות ללא תמורה. "הם רוצים שנגן עליהם, אבל הם לא משלמים לנו על ההגנה," אמר טראמפ, כשהוא משווה את המצב ל"תשלום דמי חסות" כפי שנהוג בעסקי הפשע המאורגן.

הפוסט טראמפ מציע מסים גבוהים על שבבים מיובאים כדי לעודד ייצור אמריקני הופיע לראשונה ב-Chiportal.

תעשיית הרכב העולמית, אשר השפעתה על הכלכלה הגלובלית בלתי ניתנת להתעלמות, עוברת בשנים האחרונות מהפכה עמוקה המונעת משלושה גורמים מרכזיים: חשמול רכבים, נהיגה אוטונומית ומודלים חדשים לניידות. במרכז המהפכה הזו ניצב שוק המוליכים למחצה לרכב, אשר תופס תפקיד קריטי בצמיחה ובהתפתחות תעשיית הרכב של העתיד.

הצורך במערכות אלקטרוניות מתקדמות ברכבים הולך וגובר, והתחזיות מצביעות על כך שמספר הרכיבים המוליכים למחצה בכל רכב יעלה באופן משמעותי בשנים הקרובות. על פי נתוני Yole Group, מספרם הממוצע של מכשירים מוליכים למחצה ברכב צפוי לגדול מכ-834 יחידות בשנת 2023 ל-1,106 יחידות בשנת 2029. נתון זה מדגיש את התלות ההולכת וגוברת של רכבים בטכנולוגיות מתקדמות לצורך שיפור ביצועים, בטיחות ויעילות אנרגטית.

צמיחת שוק המוליכים למחצה לרכב

התחזיות מצביעות על כך ששוק המוליכים למחצה לרכב יעלה על 88 מיליארד דולר עד לשנת 2027, כך לפי נתוני International Data Corporation (IDC). צמיחה זו נובעת מאימוץ הולך וגובר של טכנולוגיות מתקדמות כמו מערכות סיוע לנהג (ADAS), רכבים חשמליים (EVs), ואינטרנט של רכבים (IoV).

הערך המוסף של מוליכים למחצה בכלי רכב צפוי להמשיך לעלות, כאשר רכבים מודרניים דורשים רכיבים מורכבים כמו שבבי מחשוב ביצועים גבוהים, מעבדים גרפיים (GPU), שבבי רדאר וחיישני לייזר. רכיבים אלו מספקים את הבסיס לטכנולוגיות מתקדמות, ביניהן נהיגה אוטונומית, תקשורת בין רכבים (V2X), ומערכות אנרגיה חכמות.

הדומיננטיות של חמש החברות המובילות

לפי IDC, בשנת 2023 חמש חברות עיקריות שלטו ביותר מ-50% משוק המוליכים למחצה לרכב:

• אינפיניון (Infineon): מובילה בתחום האלקטרוניקה להספק ומערכות בקרה מתקדמות.
• NXP: בולטת בטכנולוגיות תקשורת V2X ובאבטחה לרכבים.
• STMicroelectronics: מתמחה ברכיבי MEMS ומוליכים למחצה להספק.
• Texas Instruments (TI): מציעה פתרונות אנלוגיים ומערכות משובצות למגוון רחב של יישומים.
• Renesas Electronics: מספקת מעבדים ומערכות על שבב (SoCs) המיועדות לבטיחות תפקודית ואמינות גבוהה.

מעבר לחמש החברות המובילות, ישנן חברות נוספות המשפיעות על השוק, ביניהן Bosch, ON Semiconductor, Broadcom, Micron ו-Qualcomm. חברות אלו ממלאות תפקידים קריטיים בפיתוח רכיבים חדשניים לתחומי הבטיחות, הביצועים והקישוריות.

אסטרטגיות להובלת השוק

החברות המובילות פועלות לשמר את מעמדן התחרותי באמצעות מספר אסטרטגיות מרכזיות:

1. השקעה מוגברת במו"פ: פיתוח רכיבים חדשניים המספקים ביצועים גבוהים, אמינות מוגברת וצריכת אנרגיה נמוכה יותר.
2. שותפויות אסטרטגיות: יצירת שיתופי פעולה עם יצרניות רכב וספקי מערכות טכנולוגיות כדי להבטיח גישה לשווקים חדשים וללקוחות פוטנציאליים.
3. הרחבת קווי מוצרים: התאמת פתרונות טכנולוגיים לצרכים המשתנים של תעשיית הרכב, תוך שילוב טכנולוגיות חדשות כגון סיליקון קרביד (SiC) לתחום ההנעה החשמלית.

האתגרים בשוק המוליכים למחצה לרכב

למרות השיפור באספקת רכיבים מוליכים למחצה בשנים האחרונות, שוק זה ממשיך להתמודד עם אתגרים משמעותיים. התלות הגוברת בטכנולוגיות מתקדמות מעלה את הדרישה לרכיבים מיוחדים המצריכים תהליכי ייצור מורכבים, ולצד זאת, עלויות הייצור נשארות גבוהות.

בנוסף, שיבושים בשרשרת האספקה הגלובלית, שהחלו בתקופת מגפת הקורונה, הוסיפו חוסר יציבות בשוק. יצרני רכבים (OEMs) וספקי מוליכים למחצה נדרשים להסתגל במהירות למציאות המשתנה, תוך ייעול תהליכי הייצור ושמירה על זמני אספקה מהירים.

המבט קדימה

על אף האתגרים, התחזית לטווח הבינוני עבור שוק המוליכים למחצה לרכב היא חיובית. עם ההתקדמות הטכנולוגית המהירה והמעבר ההדרגתי לנהיגה אוטונומית ולרכבים חשמליים, הצורך ברכיבים מתקדמים רק יגדל. תעשיית הרכב הופכת בהדרגה לדינמית יותר, כאשר מוליכים למחצה תופסים תפקיד מפתח בעיצוב עתידה.

הפוסט חמש חברות שולטות ב-50% משוק המוליכים למחצה לרכב הופיע לראשונה ב-Chiportal.